מה גורם לך להרגיש ככה?
לפעמים לתת מילים למה שמרגישים עוזר להיכנס לפרופורציות נכונות לפחות עבור עצמנו. זה באמת לא קל לפעמים, להתמודד עם העולם הזה וכל הניסיונות האלו שאנחנו עוברים. יכולה להזדהות עם ההרגשה הזו שלך.
עריכה: עכשיו רואה שכתבת פה לא מזמן.. נשמע לא קל.
אם אפשר הייתי רוצה לשתף בשני דברים שעוזרים לי במצבים כאלו, אולי יעזרו גם לך. מישהי אמרה לי פעם שלפעמים ממי שהכי אוהב אותנו ניפגע יותר מכל אחד אחר, כי יש שם קשר וחיבור עמוק יותר ולכן גם יותר נפגעים. ואז יש מצב שאם נדע מה הכוונה האמיתית של השני ונדבר על זה, תהיה לנו יותר הבנה ובהירות והלב יהיה יותר מקבל, גם אם זה יקרה שוב... וכנראה זה יקרה, כי ככה זה כשמאוד קרובים, אנחנו לא חסינים לגמרי מטעויות ומפגיעות. אבל ההבדל יהיה שהפעם אנחנו יודעים שזה בא מאהבה, שיש כאב כשכואב לנו ואנחנו לא לבד, והכל זה חלק מתהליך שלם של תיקון הרבה יותר גדול שיום יבוא ונבין יותר. עכשיו זה שלב בדרך, ולא כולה גלויה תמיד לעיניים שלנו.
זה לא בדיוק אותו דבר אבל אפשר ללמוד קצת לעניין אחר. ה' אוהב אותנו, גם אם אנחנו לא מבינים ושואלים המון למה ולמה ולמה על המציאויות והמצבים ההזויים והלא נורמליים שאנחנו פוגשים או מתמודדים איתם באופן אישי. וכשקרובים כל כך ונפגעים כל כך, צועקים וכועסים ומאוכזבים... אלה רגשות טבעיים במצבים כאלו שנפגעים ממישהו קרוב.
ועם זה אולי מה שיכול להחזיק אותנו קרובים זה להאמין שה' מצטער איתנו בצער שלנו, הוא רוצה את הטוב ביותר עבורנו וזה מה שעושה, גם אם זה לפעמים נראה לנו הדבר הכי נוראי שאפשר ומי יכול לחשוב בכלל שיש בדבר הזה קמצוץ של טוב...
מה הדבר השני? כל יום להשתדל לחפש לפחות דבר אחד קטן שיש לנו או שטוב בחיים שלנו, ולהגיד עליו תודה אמיתית. גם אם הלב מסרב או לא מוצא על מה, אפשר להגיד תודה על זה שרוצים למצוא משהו טוב, לפעמים זה המון שבכלל יש רצון. בקצב שלו הלב יפתח ויראה יותר ויותר טוב.
חיבוק לך🤍🦋
