שרשור חדש
שיתוף על "מלחמות" גירושין והמשך נצלנות מהנישואיןאנונימי (פותח)

אז אחרי שנים של:

1. חוסר טבילה מצד מי שהייתה אשתי (כדי לשמור מרחק מכל מגע).

2. שנה שלמה של ברוגז כמעט מוחלט מצידה.

3. שכיבה במיטה מצידה רוב היום, תוך הטלת כל עול הפרנסה והחובות עלי, וציפייה שאהיה "שותף" מלא בגידול הילדות בשעות הבודדות שהן לא במוסדות.

החלטתי סוף סוף למסד את הפרידה שהיא יצרה, היא בתגובה אמרה "תתכונן למלחמה".

בינתיים "הצליחה" בביה"ד הרבני לקבל מזונות זמניים בגובה יותר מחצי מהמשכורת שלי, למרות שהילדים אצלי כמעט חצי מהזמן, ולי נשאר בקושי לשכירות.

בלית ברירה, אשיב "מלחמה" שערה בצורה המנוגדת לאופיי.

אבל קשה לי, שהיא כביכול "ניצחה", וכביכול קבלה "הכשר" מביה"ד הרבני לנצלנות ולפרזיטיות שלה.

מה הקשר לפורום?משהאחרונה
פסיכולוגים- עוזר או לא?אנונימי (פותח)

אשמח שתשתפו אם אתם בעד או נגד.

אני כרגע מתלבטת אם ללכת לפסיכולוגית... חוששת מלפתוח את החיים שלי מול מישהי, ובנוסף חוששת מהפרשנות שהיא תתן... יש בזה משהו מדי תלותי וזה מאוד מפחיד אותי.

אשמח לתגובות מחכימות, תודה.

פסיכולוגים פחות, מטפלים עם שיטות "תקשור" - יותראנונימי (3)

יותר קל לשחרר טריגר או טראומה מאשר להתחיל לחפור בהם עם פסיכולוג. מח אחד, עוצמת הרכות (נדמה לי ש @פרח-אש מטפלת בזה), ביואורגונומי, תרפיית מימדים, וכל החבורה הזו תעשה עבודה יותר יעילה בפחות זמן.

תודהאנונימי (פותח)
בדיוק הפוך!אור123456

אני בעד פסיכולוגים וטופלתי לא מעט

כל השיטות האחרות כמו מוח אחד זה אחיזת עינים ודברים לא מוכחים

אין הוכחה מערבית זה נכון.אנונימי (3)

אז מה ?

מניסיון שלי רק מה שמוכח מערבית עובדאור123456
כבר נמאס לי לבזבז כסף ( אלפים) על כל השטיות האחרות..באמת שניסיתי ונתתי צ'אנס פשוט חירטוט סורי שאני קשה נכוותי המון
לי יש נסיון אחראנונימי (3)
וזה בסדר
תודהפרח-אש

כן אני מטפלת בעוצמת הרכות(דווקא בנשים רגישות) וזו שיטה שמאוד מתאימה לדעתי לאנשים רגישים מאוד כי היא מאוד קשובה ומשתמשת בכוחות וחוזקות שלנו של קשר עם הגוף באופן מדוייק מאוד לדעתי, ולא מחייבת לחזור לטראומה (שזה לא עושה טוב לחלק מהאנשים הרגישים) תלוי במטופל.

לי מאוד עזר טיפול פסיכולוגי.אנונימי (4)
תודה, תוכל/י בבקשה להרחיב?אנונימי (פותח)
...אנונימי (5)

יש שני כללי ברזל:

1. בנאדם עם רישיון לעסוק בתחום בו הוא עוסק.

2. לבחון מה טוב לך.


כל מה שמעבר-

האם עוזר בכלל? איך עוזר? מה עוזר? מי עוזר? מה עוזר? - תצטרכי להבין לבד על עצמך. כי אפאחד פה ובכלל לא ידע מה טוב בשבילך יותר טוב ממך.


אנשים יגידו המון דברים, בסוף אנחנו אנשים אינדווידואלים ולכל אחד מתאים משהו אחר.. אין נכון ולא נכון.

יכול לעזוראנונימי (6)

בדכ אנשים מתחום הנפש אמורים להיות מכילים ולא שיפוטיים

זה המרחב הכי מכיל בערך. 

אבל החשש מובן אם זה פעם ראשונה שלך.

אני גם בעד משהו מקצועי אבל פסיכולוג יכול לקחת המון זמן וסתם חבל...

כאילו זה מאוד נחמד שיש מישהו מקצועי ששואל את השאלות הנכונות, חוקר איתך לעומק את מאורעות חייך

אסימונים נופלים, מגיעים לתובנות... אוקי

אבל בשביל ריפוי חוויה רגשית הרבה יותר עובדת מאשר שיחות. (אלא אם כן זה פסיכולוג שמשלב שיטות מתקדמות היום)

 

תלוי מה את צריכה, אני בעד אנשים שמשלבים. שיחות זה גם חשוב, במיוחד למישהו שפעם ראשונה נכנס לעולם הטיפולי

ולא שיתף את העולם שלו. מן הסתם שהכל יותר בוסרי ויש יותר על מה לדבר.

שיטות עבודה היום של טכניקות חדשות עובדות הרבה על שינוי החוויה הקשה דרך התמקדות בגוף, או דמיון מודרך ואם ממש הרחקת לכת אז גם שיטות אנרגטיות ועוד...

שזה מדהים, אפשר להגיע לתוצאות יפות.

 

לא.אנונימי (7)
כן, כן, אני מבין, אני מבין.
אני הולכתאנונימי (8)

וזה תלוי מטפלת, וזה תלוי חיבור איתה..זה תלוי שיטת טיפול.


בעבר הלכתי למישהי אחרת ולא הרגשתי שזה עוזר.

היום אני הולכת למישהי שיותר מדוייקת לי והיא מעוררת לי דברים למחשבה, רואה דברים לפעמים שאני לא רואה ומשקפת לי.

בסופו של דבר נוצר קשר בינך לבין עוד אדם טיולים דפוסי התנהגות מסויימים שלך מולה ועובדים על זה.

יכול להיות שיש לך קושי להיעזר באנשים באופן כללי או להזדקק ולשים את הראש רגע על מישהו? או קושי לשחרר שליטה?..

רק מעלה כיוונים

וזה גם משהו שאפשר לעבוד עליו


בהצלחה 🌸

אפשר לשאולאנונימי (פותח)

במה זה מתבטא שזה עוזר לך?

בטחאנונימי (8)

כשהלכתי למטפלת אחרת, אז הרגשתי שאני מדברת אבל לא קורה כלום, הכל הרגיש לי מפוזר וגם הרגשתי שאני פחות יכולה לסמוך עליה.


המטפלת הנוכחית מצליחה להסביר לי דברים מעכשיו ואיך זה מסתדר עם דברים אחרים.

זה מרגיש לי שזה עושה לי יותר סדר והבנה של דברים.. או למה אני מושכת דברים מסויימים אלי בגלל הסיפור חיים..

היא שיקפה לי משהו שהיה בעייתי שלא שמתי לב אליו.


אני מרגישה שהיא קולטת אותי בנקודות קטנות, שזה עוזר לתהליך.


כרגע עברנו איזה משהו במשפחה, אז יש על זה דיבור ועיבוד שזה גם ממש חשוב לתת לזה מקום, לפרוק את הרגשות הכואבים.


היא יכולה לשאול שאלה שאין לי תשובה וזה הולך איתי לחשוב על זה כדי להבין עלי דברים.

אם החשש מהפרשנות הוא שהיא תנסה לכפות עליך..אנונימי (9)אחרונה

את צורת ההסתכלות שלה, אז כדאי לברר מראש לגבי הגישה של הפסיכולוגית, שהיא רגישה וזהירה בהקשר הזה.

אוף מהסיפור של אירן ועוד סיפור בריאותיאור123456
במשפחה המורחבת הגוף שלי בסטרס...כאילו בטורים גבוהים ממש ממש...אוףף
שלום אנשיםפרח-אש

מלא זמן לא הייתי פה

התגעגעתי


מה שלומכם ?


אני הייתי (ועודני) בתקופה עמוסה רגשית ופיזית בעלי היה במילואים ואז כשחזר ילדתי ועכשיו עם תינוק קטן מתוק ולאט דברים מוצאים עכשיו איזון ואני אפילו חוזרת לעבוד ולטפל אחרי פסח.


רוצה לכתוב פה עוד הרבה על התקופה הזו ולשמוע פה מהמנוסים ממני איך היה לכם/ן אחרי לידות ובמיוחד אחרי ח

לידה ראשונה. בע''ה עוד אגיע לזה.


נ.ב. אם רציתם ממני משהו ולא עניתי כנראה פספסתי את זה מוזמנים לכתוב לי שוב.


יום מקסים 

כיף לראות אותך🙂❣ילדה של אבא
ברוכה השבה ! משה
מזל טוב!אור123456אחרונה

אחרי לידה הייתי קצת הורמונלית ועבר

גלולות אין סיכוי שאני יכולה לקחת שימי לב לזה

לא יודעת אם זה המקום המדויק אבל דעתכם מעניינת אותיתיון

כמעט לכל בעלי העיינים המיוסרות והנוגות יש אותו סיפור.

אנשים שלא אהבו אותם מספיק, שאהבו אותם עם תנאי, כישלונות, חלקים מהלב שלהם שאחרים השאירו זרוקים לכל עבר. זכרונות מפוחדים ורחוקים, געגועים.


כמעט אף אחד לא מדבר על אלו שאהבו אותם יותר מידי. כן, יש כזה דבר יותר מידי.

הם אף פעם לא הרגישו לא מיוחדים מספיק, או לא חכמים מספיק. כולם תמיד אהבו, האמינו, תלו בהם עיינים מייחלות.

לפני שהן נולדו, הדביקו עליהם במפעל את המדבקה- המושיע.


אז הם אומנם תמיד האמינו בעצמם וכמעט ולא נכשלו, וכשכולם דיברו על חוסר ביטחון הם ידעו שזה לא משהו שנם יכולים לבזבז עליו זמן, יש להם משימה.


אבל לפעמים אחרי כל הניצחונות וההצלחות והאהבה והטוב. כשהם עלו למיטה וסגרו את כל הדלתות מפני העולם בחוץ, הם הסתכלו על עצמם במראה והרגישו כל כך רע שכולם אוהבים אותם סתם.


להיות מושיע , גם אם יש לך את כל היכולות בשביל התפקיד, זה מפחיד. לפעמים כל מה שאני רוצה זה להוריד את כל גלימות החוזק וההצלחה ולהסתכל בירח בלי לפחד מהכיוון שהמחשבות ילכו אליו, מהלב שכואב בלי סיבה, מהרצון לברוח מהכול, לפרק את הלוז את התוכניות והתבניות ואת הגדרות שגדרתי בהם את עצמי כדי לא להתפרע מידי.

לפעמים בא לי לקחת הכל אל הקצה, להתפרק ולהרכיב את הכל מחדש. לא לפחד מהלבד. לא לדבוק באף מסגרת. לפרק ושוב לפרק ושוב לפרק. בסוף אני אצליח לבנות. וכשאני אבנה זו תיהיה אני באמת.

זה אפילו יותר מפחיד מזהמשה

אם אני "המושיע", אסור לי להיכשל. וכשאני נכשל זה סוף העולם.

וואו סיפור חיי!אור123456
עד היום ככה כולם תלויים בי בעבןדה במשפחה שלי ובמשפחה הענקית המורחבת ולפעמים בא לי לשחרר לא להיות זאת שכולם מצפים ממנה לפתור לכולם את הבעיות ולהשאר חזקה תמיד..אין לי כוח להחזיק יותר לפעמים 😒
אבל זה לא שלהם, זה אצלךמשה

זה המנגנון שלך שכולם התרגלו אליו. הוא יושב אצלך בבטן. לא אצלם.

 

(וגם אצלי, אבל אני לומד לשחרר).

היום ביקשתי עזרה מילדים בבישולים לשבתאור123456

הם עזרו בשמחה ( בני 19 ו14) והרגשתי מזה אמא רעה ...שבבישולים אני צריכה עזרה

אני כבר כמה ימים במצב קרוב לקריסה

התחלתי הליכות של חצי שעה כל יום והגוף כאילו לא יכול לספוג את זה יותר..

( עבודה אינטנסיבית שאני אוהבת מאד אבל דורשת בטירוף! 5 ילדים אמנם כבר לא קטנים אבל עדיין ובית לתחזק ופסח ...הספורט כאילו שבר אותי)

את לא אמא רעה!משה

את עושה את הכי טוב שאת יכולה,  כרגע. 

השם ישמור. למה אמא רעה? הילדיםאוריןאחרונה

שלי מבשלים קבוע. אחד הבנים הוא הגהצן המשפחתי. למה לא??

שלום! ושאלהילדה של אבא

קצת נעלמתי לתקופה עמוסה, והנה חזרתי. 

מקווה שעוד היעלם לתקופות עמוסות נוספות בעז"ה..

מעניין שחשבתי על הפורום הזה הרבה למרות שלא נכנסתי לכאן.

 

ושאלה-

מאיפה אתם רוצים להיעלם? (ולמה?;))

הייתם מסכימים לחזור לשם לאחר תקופה?

 

(מישהו זוכר איך פותחים את המקלדת אימוג'ים?)

ארועים הומי אדםמשה

תנו לי לשבת אחד על אחד או אחת עם מישהו.  אני לא צריך עכשיו 50 איש שישגעו לי את המערכת.

ישיבות ...שונאת ישיבות מאז הקורונה כמעט הכל בטימסאור123456
אז זה מעולה!
את לוחצת על windows+. (בעברית- ץ)הרמוניה
מערב פסחאנונימי (2)אחרונה

מסכימה להיות אחרי זה ברחובות

אני רוצה. צריכה. חיבוק.אנונימי (פותח)
בבקשה. שולחת אנונימי (3)
תודה לכן. בבוקר הכל נראה יותר טוב…אנונימי (פותח)
הלילה מתיש לפעמים.
שמחה לשמוע ממך שאת הרבה יותר טוב עכשיו.אנונימי (3)אחרונה
תמיד לזכור שאחרי החושך, אחרי הלילה, מגיע יום חדש, דברים חדשים שאפשר להתחיל, דף חדש שאפשר לפתוח…
באהבה🫂🫂מבולבלת מאדדדד
..אנונימי (פותח)

זה לא יסתיים הדבר הזה

לא יסתיים לעולם.

..אנונימי (פותח)

מטומטמת.

כמה שתחשבי שזה יסתדר, זה לא.

והנה את שוב בזה. שוב.

הדיכאון והחרדה והעצב הקיומי.

..מבולבלת מאדדדד

(אם את צריכה משהו, מוזמנת לפרטי)

תודהאנונימי (פותח)אחרונה
היי אני מנסה להבין אם אני נחשב כמוכםכְּקֶדֶם

אני תוהה כבר זמן מה אם אני מתאים לסקלה הזאת אבל מצד שני הרבה דברים מרכזיים שיש לכם, ולי אין בכלל ואפילו הפוך

-לדוגמא הקושי להיות במקום הומה אדם ואז הצורך להיטען, אצלי הדרך שלי להיטען היא דווקא ליד המון אנשים 

 

אני מעתיק רגע רשימה שמצאתי של הגדרות:

מעדיפים קודם לצפות ולהאזין לפני שהם פועלים בסיטואציה מסוימת - v

שמים לב לשינויים קטנים - v

מעדיפים לשקול ולהבין כל פרט ותוצאה אפשרית לפני שהם פועלים - X 

ערים למחשבות ולרגשות של אחרים. מושפעים ממצבם הרגשי של האחרים. "לפעמים אני מרגישה שאני יכולה לקרוא את מחשבותיהם של אחרים" - vvv

נפגעים בעוצמה גדולה יותר מאירועים שליליים בילדות אבל גם מרוויחים יותר מאחרים מסביבה תומכת - ? 

פועלים בצורה מצפונית יותר מאחרים - v 

בעלי מודעות חברתית וסביבתית, מבטאים חמלה כלפי אחרים אפילו כילדים - vvvvvv

מוצפים בקלות. מתקשים בסיטואציות כמו דיבור מול קהל, פגישה עם זרים, מבחנים, מקומות רועשים - XXXXXXXXXXXXXX

נוטים לאמנות ונהנים ממנה - v 

מגיבים בעוצמה רגשית גדולה יותר מאחרים - X 

מתקשים עם שינויים - X 

חולמים חלומות חיים - ?

בילדותם נאמר להם שהם רגישים או ביישנים - v

מתלוננים על רעש או סביבה לא אסתטית - XXXXXX

רגישויות פיזיות: נבהלים בקלות, נוטים לאלרגיות, רגישים לכאב, מגיבים עוצמה לקפאין ותרופות -X 

נוטים לדבר בצורה מתחשבת ולא ישירה - XXXXXXXXX

נהנים מיופיו של הטבע כמקור לנחמה ורוגע -  VVVVVVVVvv

 

הוסיף ואומר שיש לי רגישות חזקה לריחות, טעמים, שמיעה, בעלי חיים, צמחים, תחושות ורצונות של אנשים

 

מילון מושגים :

v = אכן זה אני

v(3+) = זה ממש אני

X =לא אני 

X(4+) = זה הפוך לי

? = לא הבנתי

....אילת השחר

כמה זמן לא הייתי פה...

למיטב זכרוני, כמו בשיטות נוספות, אין חיוב והכרח שכל הסימנים יופיעו באדם כדי שיוכל להגדיר את עצמו אר''מ. לכל אחד יש הרכב ייחודי למבנה הפנימי שלו, וגם בכל סימן יש סקאלה פנימית משלו, של במידה מרובה או במידה מועטת. גם יש דברים שהם מושפעים מדברים אחרים כמו אופי ומבנה אישיותי. מה שכן, אם יש התמודדות זהה לזו שאר''מ מתאר, יש סיכוי שזה שם. גם יש הגדרה נוספת של אמפת (empath), שהיא גם סוג של אר''מ. שווה לקרוא.


לגבי סימני השאלה מנסה להסביר לפי סדר השאלות -

נפגעים בילדות יותר - הכוונה האם היתה רגישות גדולה מאוד למצבים שליליים בילדות, רגישות גדולה שגם הופכת את הרווח מסביבה תומכת למשמעותי יותר ותורם יותר.

חלומות חיים - הכוונה שהם חלומות שנדמים כמו סרט, יש תנועה, התרחשויות, צבעוניות ולא חולמים בשחור לבן.. ;)

סימנת שאין רכישות פיזית, אבל תיארת במשפט למטה שכן יש רגישות פיזית (חושית) כלשהי, גם אם לא מתבטאת ממש באופן שהם הגדירו. גם חושבת שעם עבודה נכונה יש דברים שלומדים להתמודד איתם ולווסת אותם, והמצב יכול להשתפר. ואז אפשר להבין למה זה לא ניכר כלפי חוץ מבחינתך.


מעניין מה תגיד על הדברים. 

הייייכְּקֶדֶם

מעניין מה שאת אומרת שכל אחד שונה בסקאלות

ושמעתי על אימפת' אבל לא ככ מתיישב לי מה זה ומה ההבדל בינו לאיש רגיש

ותודה על ביאור השאלות אז זה יוצא

X

Vvvvv יש לי מלא חלומות יפים

ולגבי האחרון זהו כן גמאני שמתי לב לזה בסוף פשוט הניסוח שלהם לא התחבר לי

הייאילת השחר

קצת חקרתי את זה פעם (איך אתה עם אנגלית?)

תכתוב לי ואפנה אותך למקומות שמסבירים.


וכן, ניסוחים זה מאתגר.

שלום לךילדה של אבאאחרונה

יש חשיבות להכיר את עצמנו ואת החוזקות והחולשות שלנו,

זה לא משנה אם ההגדרה שלך היא בדיוק או בערך 'אדם רגיש מאוד'..

 

הפורום הזה בעיניי נועד לעזור לנו לעזור לעצמנו, להתייעץ ולמצוא פתרונות במקומות שקשים לנו. 

והוא מבוסס על מודעות עצמית

אז ברוך הבא

 

שאלה על דאגותליאור123

איש חכם פעם אמר לי יש בלב מקום ששייך לדאגות

תדע - כשאתה דואג 

זה פשוט מגיע מאותו מקום

וגם אם הדאגה הזאת תלך

תבוא דאגה חדשה - כי המקום של הדאגות תמיד קיים

לכן .... לא שווה לך לדאוג !!! כי זה תמיד קיים....

אני לא יודע כמה הוא צודק וכמה לא

אבל בטוח

שתמיד יש לי דאגות

חברים

מה דעתכם בעניין?

קפץ לי ביוטיוב...הרמוניה
הוא אמר בהתחלהאנונימי (2)

"אף אחד לא רוצה להיות דואג"

נעלבתי בשביל דואג האדומי

חחחהרמוניה

הוא מדבר עליו בהמשך

מגניבאנונימי (2)אחרונה
מי אמר שאין נביאים בדורנו;)
לעבור דירה ולהתאקלם בקהילהקן-מתרוקן

שלום לכולם.

חדשה פה, ואשמח ממש לניסיון ולתובנות שלכם.

שלב החיים בו אני נמצאת - הילדים בגרו ועזבו את הבית, ואנחנו (בעלי ואני) צריכים לעבור דירה לירושלים.

עברתי כמה מקומות מגורים בחיים, ותמיד היה לי קשה להתאקלם בקהילה ולמצוא חברות.

פחות מתחברת לאירועים גדולים (כמובן), ולוקח הרבה זמן ומשאבי נפש עד שאני מוצאת חברות.

בשונה מהפעמים הקודמות שבהם עברתי דירה (והחלפתי קהילה) - עכשיו לא יהיה 'גורם מזמן היכרות' של ילדים במערכת החינוך או לצאת עם הילדים לגינה ציבורית, ובנוסף - אני עצמאית ועובדת מהבית - אז מקום העבודה לא מהווה קשר חברתי משמעותי.

אשמח לעזרה בשני תחומים:

הראשון: המלצות על קהילות בירושלים שיש בהם כמות משמעותית של סבים וסבתות, ואפשר להרגיש חלק מהקהילה גם אם אני מופנמת ומתקשה ביצירת קשרים חדשים.

השני: מה עזר לכם ליצור קשרים חברתיים במקום מגורים חדש?

באיזה צד של ירושלים ?משה

יש לא מעט מקומות שיש בהם קהילות מגוונות יחסית. לגברים אומרים שזה קל יותר כי מתחילים בתפילה (לא תמיד נכון), אבל גם את יכולה ללכת להתפלל ולו בשביל להתחיל להכיר את הסביבה.

 

מה תחומי העניין שלך? יש תחומי עניין שרגישים נוטים להחזיק בהם וממילא יותר קל למצוא שם רגישים כמוך.

חוגים? דווקא בגיל של "סבא וסבתא" מקובל שיש הרבה יותר חוגים במתנ"סים בבקרים. את עצמאית, מה שאומר שאת יכולה להרשות לעצמך לעשות את זה ולעבוד בשעות אחרות. חפשי משהו שמעניין אותך ושמושך רגישים.

 

 

כך או כך - זה קשוח. זה קשה. זה דורש כוחות נפש וזה באמת בסדר שזה קשה.

וואוו, שכחתי כמה ירושלים גדולהקן-מתרוקן

האמת, שאין לי העדפה לאזור מסויים בירושלים, גם עבור בעלי ירושלים זה מקום באמצע שיוכל לנסוע גם לגוש דן וגם לדרום הר חברון.

אז אני אשמח לשמוע על קהילות (בתי כנסת) ששווה לבדוק.

מה שיותר מגביל אותנו זה מחיר השכירות...

אכן, בית כנסת יכול להיות מקום מפגש מצויין בגיל שלי, לכן אני מאוד אשמח לבית כנסת שנשים נוהגות להגיע אליו בשבתות (לא מובן מאליו, יש קהילות שזה לא קורה)

חוגים במתנ"ס זה רעיון מהמם, האם בכל שכונה יש מתנ"ס? (אני כל כך פריפריאלית, כל כך לא מכירה...)

איזה נושאים מושכים יותר אנשים רגישים?

יש באזור רחביה/המושבה הגרמנית קהילה מתוקה עם סביםשבח והלל

וסבתות יותר חוצניקים, אם מתאים לכם אני אבדוק מדויק יותר

(מכירה שם משפחה)

תודה, נשמע מענייןקן-מתרוקן

אפשר לחזור אליך עוד כמה ימים?

אין דבר כזה "ירושלים"משה

(יש קצת, מרכז העיר והשכונות סביבה, קצת העיר העתיקה אבל בגדול זהו).

 

פסגת זאב למשל זה עיר בפני עצמה. אפשר היה לשים שלט גדול על הקניון שם "עיריית פסגת זאב" ואף אחד לא היה שם לב. אותו כנ"ל גילה או רמות. אי אפשר אפילו ללכת משם ברגל למרכז העיר. אין איך.

 

דרום ירושלים מלא במקומות קצת יותר "פמיניסטיים" (קטמונים) שיש בהם יותר נשים מתפללות. תעשי בירור על האזור ההוא. מאז כביש 16 מצד אחד ושדרוג כביש המנהרות מהצד השני הנסיעה לשם נהיה גם יותר נוחה.

כמעט מדויקמבולבלת מאדדדד

אפשר ללכת ברגל. מניסיון כואב🙈🙈🙈

מאיפה הלכת ולאן?משה

 זה כבר מסקרן. בתור מי שהלך קילומטרים בכיף בעיר הזו אבל במקומות שנעים ללכת.

..מבולבלת מאדדדד
מהבית למרכזית.


ולעיר זה באמת בקטנה משם

מהמרכזית לכותל זה כ-45 דקות ברגל במסלול סבירמשה

יש מדרכות רחבות ונעים ללכת

 

מהאזור שלך (לא יודע אם מותר לכתוב פה איפה את גרה) לכיוון המרכזית זה פשוט זוועה.  אין באמת מדרכה ובעיקר כבישים מהירים.

 

כן זה לא נוראמבולבלת מאדדדד

(בכוונה לא כתבתי. תודה שלא כתבת)


וכן זה מזעזע. ועשיתי את זה. יותר מפעם אחת🤦‍♀️

לשני הכיוונים...

טירוףמשה

וחבל, כי ללכת 45 דקות זה כיף.

תודהמבולבלת מאדדדד
אני כבר שעתיים תקועה בדרכים הביתה בגלל ההפגנות


ומתלבטת אם ללכת ברגל מהכניסה לעיר... זה לא נראה שמתקדם😐😐

במצב של הפגנה ללכת ברגל זה באמת סבבהאנונימי (2)אחרונה

(אלא אם כן יצאת מראש עם רכב ואז צריך להחזיר אותו הביתה)

 

האידיאלי במצב כזה, כמובן - קורקינט או אופניים.

אני גם הלכתי ברגל מרמות לבר אילן- דווקא היה נחמדשבח והלל

ומגילה לתחנה מרכזית 

 

(לא שזה הפך בעיניי למרחקי הליכה ומקומות נגישים, אבל עשיתי את זה...)

תודה, החלוקה בין מרכז ירושלים לשאר מכניסה לי סדרקן-מתרוקן
אני הלכתי ברגל מגילהאורות המלחמה
בשבת ירושלים, עם חניכות. זה היה ארוך אבל אפשרי
הי מעדכנת בקשר לבית הדיןאנונימי (פותח)

יצא לכם להיות בבית דין או בית משפט? - אנשים רגישים מאוד

מה שכתבתי פה


הייתי מוצפת באמצע וה’ עזר ואב בית הדין עצר הכל ופיצל לעוד דיון

הוא אמר שזה מידי מהר לאישה וקשה לה


נס מן השמיים

טוב לשמוע❤מבולבלת מאדדדד
בהצלחה בדיון הבא!
תודה. הוא רחוק, ב"האנונימי (פותח)
וואו. לא קלמשה

שיהיה לך (וגם לו, האמת, למרות שאני לא מכיר אותו ואין לי מושג) הכי קל שאפשר בסיטואציה.

 

יש לך חברה שם? מישהי או מישהו שיכול להיות איתך בצד הרגשי בהתעלם מהצד המקצועי שאני מבין (מהשרשור הקודם) שמטופל?

 

 

(ותכתבי פה בניק גלוי, מן הסתם חדש, יהיה יותר קל לבנות פה להיות איתך ולעקוב אחרי ההקשר שלך)

כן. ברוך ה’מתייעצת גירושין

הוא הביא איתו מישהו וגם אני

יש גט ברוך ה’מתייעצת גירושין

תודה לכולם

מזל טוב על החופש !!אנונימי (3)

איך את מרגישה?

מצוין ברוך ה’מתייעצת גירושין

ממש חופש

איזה יופי! בהצלחה !אנונימי (3)
וואי איזה טוב לשמוע!!מבולבלת מאדדדדאחרונה
בהצלחה ענקית בהמשך יקרה!
..אנונימי (פותח)

פורקת פה כי אין לי כוח במקום אחר.

באלי לנשום

ולצאת להליכה (זה היה קורה אם היה לי כוח להרים את עצמי)

ולהתמלא באנרגיות טובות וממריצות.

צריכה להכין לי את השבוע ואני מתפרקת כבר מעכשיו.

שבוע עמוססססס לפניי

חתונה אחת

שלושה אירוסין

בין לבין עבודה דורשת ותובענית

ודייטים.

באלי להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה. בכלל. עד חופשת פסח.

..אנונימי (פותח)

הכי באלי עכשיו לקרוא ספר או לבכות או לצרוח או להוציא עצבים ואגרופים על משהו

ל ה ת נ ע ר

כשיש עומס אני מתאבנת ואין לי חשק וכוח לכלום.

גם אני מגיבה ככההרמוניה

כשיש לי עומס

לא יודעים מאיפה להתחיל...

בהצלחה🤍

אנונימי (פותח)

בסוף יהיה לי בסדר. אני מאמינה.

אבל הלחץ מהלא נודע ומהעומס משתק.

..הרמוניה

זה שאת רואה את זה שיהיה בסדר בסוף זה כבר יפה!

לדעתך הלחץ זה ספציפי פה או קשור למשהו אחר?

ובאמת בסוף יהיה בסדר

תמיד אני בסדר בסוף.אנונימי (פותח)

אבל מבאס אותי שלכתחילה אני נכנסת לקיפאון מיזה.

היום בקושי הצלחתי להתניע את עצמי ואני מותשת רק מלחשוב על המשך השבוע.

זה לחץ שיסתיים רק אחרי סוף השבוע הזה.

הלחץ הזה נובע מכל הפחד לפגוש מלא אנשים ושלא יהיה לי זמן לנשום 

..הרמוניהאחרונה

מדהים איך את מכירה את עצמך

את מאוד חזקה בפנים

אני אגיד לך משהו שעוזר לי לפני דברים מלחיצים... לדמיין את הסיטואציה ואת הרגע הזה שאני מפחדת ממנו וככה אני מגיעה מוכנה יותר שכבר חשבתי מה לעשות...

בטח את מכירה את זה בתכלס

כל דרך שעוזרת לך תעשי ותעברי את זה בטוב

הולכים אל הלא נודע....משה

 

 

תנסי לעשות לך סדר בראש ולעשות פשוט רשימה של מטלות של מה צריך להיות. ואז תגלי שזה לא כל כך נורא כמו שנדמה לך.

כאב בטן כשיש ויכוחים/לחץ מסביבכםמשה

מי עוד נתקל בתופעה הזו? לאחרונה שמתי לב אליה חזק אבל היא לא חדשה בכלל וכנראה כבר שנים היא מנהלת אותי ברמה זו או אחרת.

אצלי יש דברים אחריםמבולבלת מאדדדד
לרוב כאב ראש חזק ממש, ובהלה כזו מוזרה.


בויכוח שקשור גם אלי, יש לחץ ורעידות. פחות כאב.


מה זאת אומרת מנהלת אותך? לטובה או לרעה?🤔

בהלה יש לפעמים גם פהמשה

לחץ ורעידות.  "כאב בטן" זה לאו דווקא כאב קלאסי, זה יכול להיות גם תחושה של "משקל" לא נעימה, של לחץ.

 

מנהל אותי זה אומר שאני לא במיטבי שם. גם כשאני מנסה. 

זה מאדרנליןאנונימי (2)
הגוף שלך בסטרס אז הוא מפעיל את מערכת "הלחם/ברח" של הגוף והגוף בתגובה מפריש המון אדרנלין, שמשפיע על הגוף ברמה הפיזית. לכן הרבה אנשים אם הם בסטרס יהיו להם בחילות, כאבי בטן, שלשולים... אנשים ירעדו, יזיעו, יכאב הראש..
כן כן כן !משה
אני לפעמים מבינה שסיטואציה מלחיצה אותיאנונימי (2)אחרונה
רק בגלל שיש לי בחילה. עוד לפני שפסיכולוגית הבנתי למה זה מלחיץ אותי, בגלל התגובה הפיזית של הגוף אני מבינה שגם אם לא מודעת לזה שאני בלחץ, שאני בלחץ
מצחיקאנונימי (פותח)

ששואלים מה איתי בפורים.


שנים שאני ופורים לא ממש נפגשים... היו שנים שעוד הייתי שומעת מגילה בערב אבל לרוב התעלמות מוחלטת...

לדעתי ב13 שנה האחרונות חגגתי  משהו כמו 4-5 פעמים רק ונראלי אם השנה לא אחגוג זו תהיה שנה חמישית או שישית ברציפות..


איך אתם מתמודדים עם פורים?


אני מאוד אוהבת את פוריםפרח-אש

קשה לי אני מוצאת סעודה קטנה יחסית

מתעסקת בדברים שנהנת מהם משלוחי מנות ותחפושות

וקריאות מגילה קטנות או שיוצאת די מהר


אבל לרוב פשוט נהנת


וואו... לא חשבתי שיש "גרועים" ממני 🙈אנונימי (3)

גם לי קשה מאוד בפורים. (הרעשים החזקים, שירים ובעיקר נפצים 😖😖, העומס ברחובות, סעודת המשתה...)

לולא הילדים שלי היו נהנים מהסעודה אצל החברים שלנו (שגם גרים די רחוק) הייתי בשמחה נשארת בבית וזהו, בשקט היחסי שלי... אבל כיוון שכך אני משתדלת כן ליהנות קצת, עד שאני מרגישה מוצפת מדי ואז מנסה "לברוח" בתירוץ כלשהו...

קריאת מגילה - בעלי קורא לי בבית. זה פתרון מצוין לרגישים, לדעתי. פשוט להשיג מגילה כשרה, קצת להתאמן לפני זה על הפיסוק הנכון (טעמים זה לא חובה לפי מה שאני יודעת), ולקרוא לבד...

גם משלוח מנות אפשר להביא רק לבן אדם אחד וזהו. (אנחנו משתגעים יותר, אבל לכן שולחת את בעלי לשליחת רוב המשלוחים)


נכנסתי לפה כדי לפרוק את הקושי שלי כרגישה בפורים, אבל כשראיתי שיש אנשים שקשה להם יותר ממני, גיליתי פתאום שדווקא יש לי פתרונות להתמןדד...

כל הכבודהוד444אחרונה
.-אנונימי (פותח)

שונאת את עצמי.

שנאתי כל השבת.

.-אנונימי (פותח)

לא יודעת מה יותר נורא.

שאני פוגעת באחרים או שפוגעים בי.

לא יודעת איפה קשה לי להתמודד יותר.

בשניי המצבים אני חושבת בלי סוף ודשה בעבר.

די עם זה!!

.-אנונימי (פותח)

ואז אני חושבת הרבה. הרבה הרבה הרבה.

שונאת את הרגישות המטומטמת הזאת.

שונאת בכל אני איבריי ושסה גידיי.

.-אנונימי (פותח)

והקטע הכי מפגר זה שהסיטואציה לא כזאת נוראית!!! אפילו בכלל לא. למה אני לוקחת קשה כל דבר. למה פאקינג למהה.

אני חייבת טיפול. טיפול שילמד אותי להפריד קצת דברים ולא לקחת אלי הכל. הלב שלי עמוס ואני בהצפה ריגשית מחמישי. הצפה לא נגמרת.

את בטיפול?אור123456
עכשיו פחות.אנונימי (פותח)

פעם לקחתי את זה יותר ברצינות.

אין לי זמן לזה עכשיו.

אבל תכלס בגלל כל העומס שיש לי בחיים, אני חייבת לחזור לטפל בעצמי.

קודם כל תטפלי בעצמך כל השאר אח"כאור123456
זה הכי חשוב
נכוןאנונימי (פותח)
.-אנונימי (פותח)

וכמובן, זה היה כלום ושום דבר.

תסריטים מטורפים שלי. תסריטים מטורפיםםםם.

..מבולבלת מאדדדד

מוכר... חיבוק❤


מציעה לך לחפש דרכים לעשות לעצמך טוב יותר. בין אם בטיפול ובין אם ללמוד לאזן את עצמך לבד.

הצפות רגשיות זה פסיכי ממש הרבה פעמים. תני לעצמך את הכלים להתמודד.

תודה💜🙏🏽אנונימי (פותח)אחרונה
איך אתם עם כישלונות?אנונימי (פותח)

וואו אני קצת לא מסוגלת עם זה…

כמה שאנסה להגיד ולהסביר לעצמי שלגיטימי (!!!) לטעות וזה אנושי, עדיין, אני לא מסוגלת עם התחושה.

כשזה קורה מול בנאדם, אני מרגישה שאני צריכה לפצות/להתנצל/להוכיח עוד יותר שאני בסדר וששום דבר לא מתפרק.

הכל חייב להיות מסודר. מתוח. הרמוני.


משתפת שאתמול אחד הילדים בכיתה שלי התפרץ ממש, משהו ברמה לא הגיונית… וכמובן זה התסיס את כל הכיתה ואיכשהו סיימנו את היום הזה. לא זוכרת כזה יום קשוח.

והמורה שעובדת איתי הבינה ממני על היום הקשוח.

היום, היא אומרת לי שאיך שהיא הגיעה בבוקר, השולחן היה הפוך ממש.

ניסיתי להסביר לה שזו תוצאה של היום ההזוי שהיה אתמול. לא הייתה לי אפילו חצי דקה להסתכל על השולחן המשותף שלנו ולאפס.

וזהו. זה הרס לי ממש את כל היום, האמירה שלה.

מרגישה מושפלת ושעשיתי כאן טעות חמורה.

יש משהו שאנחנו הרגישים לא קולטים באופן טבעימשה

"לא בסדר- בסדר"

כלומר לא בסדר- אנושי

אצלנו במערכת אם עשינו פשלה מול מישהו אחר זה כמו שרצחנו מישהו או משהו כזה. במערכת בפנים זה נתפס כאשמה חזקה ממש  ואז אי אפשר בעצם להקשיב בכלל למה שאומרים לנו.

 

אז בא לי לבקש ממך  להגיד לעצמך משפט מהסוג הזה:

"מותר לי להיות לא בסדר".

לפחות ברמה מסויימת. אנחנו בני אדם, אנחנו מוגבלים, אנחנו מוצפים, אנחנו עושים טעויות. זה בסדר. וגם אז יגידו לנו שטעינו ונצטרך לעבד את זה ולשחרר את זה.

מדוייק.אנונימי (פותח)
וואי מזדהה כ"כ!אנונימי (3)
כל פעם על דברים הכי מטופשים אני מוצאת תצמי מתנצלת ומרגישה כאילו לא יודעת כבר מה עשיתי.


אני חושבת שאנחנו לא רק מאשימים את עצמנו יותר מאחרים אלא ברגע שמקבלים ביקורת לוקחים אותה הרבה יותר ללב וברצינות מאחרים... (וזה לא נובע מחוסר יכולת לקבל ביקורת)

ממש. כתבת מדוייק.אנונימי (פותח)
(אז מימה זה נובע?)
בדיוק ממה שכתבנו פהאנונימי (3)
מההרגשה הזאת שכל דבר שעשיתי לא בסדר אני מרגישה ממש ממש לא בסדר עם זה... אז רגע אם אומרים לי שאני לא בסדר זה נוראי ומצפון וכו'.


זה לא שאני לא אקבל את הביקורת, אני כן אקח אותה קשה יותר מלא רגישים... 

פעם שמתי לב בעבודהמשה

מנהל צועק על העובד שלו. מבחינתו זה עוד משימה ברשימת המשימות להיום והוא ממשיך הלאה. והאדם הרגיש לוקח את זה איתו ליום שלם....

בדיוק.אנונימי (3)
יום? שבוע 😒אור123456
כן. אבל צריך להבין שזה התפקיד שלו (של המנהל)משה

העובד היה לא בסדר, וצריך להעיר לו.

 

אם העובד היה ממש לא בסדר, הוא היה מפוטר.  אבל הרגש לא יודע את זה. אז הרגש מתקפל כמו שאתם מתארים פה וכמו שאני מכיר מהאישי שלי.

אני אמרתי מראש למנהל שלי על הקושי שליאור123456
והוא ממש חמוד ולפני כל ההערה מתבל ב10 מחמאות ומתנצל 😁
מלך (המנהל)משה
נכון ! אבל אני באמת משקיעה מאדאור123456אחרונה
מאד בעבודה והם מעריכים 
ממש כמוך ☹️ מצריך עבודה לשנות תפיסה..אור123456
בהצלחה לנו
...אנונימי (פותח)

כשלא מסוגלים לעשות את הדבר היחיד בעולם שיכול לעזור לצאת מהבולען העצום הזה.


שנתיים באותה נקודה.

כשהוא אמר לי שיש כאלה שלוקח להם אפילו שנה הוא לא חלם שלי שנה זה במקרה המאוד טוב... מצחיק. או שלא.


והבדידות הורגת.

אנונימי (3)
בולען זה קשוח אנונימי (4)אחרונה
..אנונימי (פותח)
עולם חדש נפתח
שלום אנשים רגישיםאנונימי (פותח)

אני בטיפול רגשי הרבה זמן בעקבות חסימה רגשית (לכל הפחות ככה חשבתי).

השבוע המטפלת זרקה לי פצצה כבדרך אגב, שלמרות שנראלי שיש לי בעיה בלהרגיש רגשות,

אני למעשה רגישה מאוד ובילדותי בעקבות טראומה בחרתי באופן לא מודע לחסום את הרגשות.

איך זה נשמע לכם? אני בחורה קשוחה🤭

עברתי על המבחן של ההיגדים של אורן, ואני הרבה מתחת למינימום הקובע, אבל אם אני מדחיקה הרבה דברים אז בעצם אין לי יכולת אובייקטיבית לבחון את עצמי...

ניסיתי לקרוא על זה באינטרנט, בהרבה דברים הזדהיתי ובהרבה אחרים לא מצאתי קשר אליי.

איך אמורים לזהות את הרגישות??? רק בעקבות טיפול עומק? זה אומר שרק בגיל מבוגר אתה מכיר את עצמך בקושי?

זה לגמרי סבירמשה

אני בגיל 17 בערך כיביתי במודע ממש מערכת שלמה אצלי כי ראיתי שהיא "מתעללת" בי והרגשתי שאני לא יכול להכיל את מה שהיא מציפה בי. זה החזיק כמעט עשר שנים וגרם לכל מיני נזקים אבל זה לא הפתעה בכלל לשמוע את זה ממנה.

 

וכן, רק בגיל מבוגר פתאום יש כלים להכיל את כל זה. זה לגמרי סביר.

 

שאלה:

האם יש לך רגשות ש"אסור" להרגיש? שליליים? חיובים שמציפים מדי את המערכת? כאלה?

זהו שאני לא מכירה הצפות בכלל...אנונימי (פותח)

אני סטטית לגמרי, בקושי חווה או חוויתי חוויות רגשיות חזקות.

במובן הזה לא השתנתי אף פעם למעט האפשרות שאיפשהו בילדות המוקדמת גזרתי על עצמי אטימות לב. בעיקר לרגשות קיצוניים כמו עצב, בכי, אהבה, שמחה גדולה.

כן מגיל צעיר (מאוד. 2-3) בזתי לרגשות של אחרים ושמחתי שאני יציבה וקשוחה🤭

זה נשמע בעיניי מאוד סבירמשה

השאלה כמה יכולת יש לך להכיל את מה שאת מדחיקה.

אם יש לך מטפלת טובה  "על זה". תתכונני להתפרצות (גם רגשית וגם פיזית, לפעמים אפילו מחלה).

 

 

אגב, את נשואה? רווקה? 

שם יכול להיות לזה כל מיני משמעויות. אבל לא יודע מה מותר לי לכתוב פה בלי שאני מכיר אותך רק ממה שאני מרגיש ונדמה לי.

אני ככ שכלית וחווה את המעט שחווה ברמה השכליתאנונימי (פותח)

שעד לא מזמן היינו בכיוון של לבדוק אספרגר...

וזה כנראה לא זה.

אבל מוגזם ומופרע לחשוב שאת רוב הבעיות שלי אפשר למצוא בשני האבחונים הככ סותרים האלה...


וכן, אני כנראה מפחדת מאוד מאוד מלאבד שליטה על עצמי ועל הרגשות אם יש אותם בתוכי.


רווקה, ואין לי רצון להיות בנוכחות אף אחד קרוב וזו אחת הסיבות שאני שם בטיפול 

נשמע לי מאוד סבירמשה

אם הסביבה שלך הייתה בתודעה שלך פוצעת ופוגעת זה נורא הגיוני.

או שהסביבה שלך גרמה לך להרגיש שהיא נפגעת מהרגשות שלך (מה שנראה לי בלי להכיר יותר מתאים לסיטואציה).


את בטיפול. ולתחושתי את בכיוון נכון.


(עובדת? לומדת?)

האופציה הראשונה אפשרית...אנונימי (פותח)

עובדת, לומדת, חיה טוב סהכ,

ומפחדת נורא להתקדם בטיפול...

הפחד שלך נורא מובןמשה
כי בעצם הגעת לאיזה שיווי משקל והמהלך שתעשי עלול לעורר אותו.


לא מכיר אותך מספיק כדי לכתוב יותר מזה, אבל מרגיש שזה העניין.

תודה רבה🙏🙏אנונימי (פותח)אחרונה
גם לי יצא להתלבט לגבי שתי ההגדרות האלהאנונימי (3)

כל אחת מהן בשלב אחר של החיים.

....אנונימי (פותח)

כשאדם אחד מצפה ליותר מדי..

ואז מספר שאני היחידה שתצטרך לסחוב את זה..

בלי שהוא יודע שחוץ ממנו יש עוד כמה כאלו כמוהו שמצפים לאותו דבר.. וכל אחד לא יודע מהאחר, ואת לא רוצה שיגידו ויתחילו לחשוב כל מיני דברים..


ואז העומס עלייך

ואת בורחת

ולא עושה כלום

והכל נעצר.


המערכת על סף קריסה.

ויותר מדי אכזבה.

וזה לא אשמתי בכלל..

רק הצעתי עזרה בכוחותיי... ומשליכים עליי הכל.


מרגיש שאין אותי כבר.


הוד444אחרונה
רק טוב