פורום אנשים רגישים מאוד (עמוד 22)

 

כבר זיהיתי בעבר לפי העיניים פוגעים- משהו בעיניים שלהם הפחיד אותי

בא לי קצת ללכת בעולם בלי לאבחן.

 

"איש"

לאחרונה שמתי לב לעוד נק' שלדעתי קשורה לרגישות. לי אישית יחסית קשה להירדם ואני מתעורר בקלות, ראיתי לא מזמן מישהו ישן כמו אבן גם בטלטולים ורעש. 

חשבתי שאולי זה קשור לרגישות שגם בזמן שאנחנו ישנים אנחנו עדיין יותר רגישים למה שקורה מסביב.

מה דעתכם?

עלה בראשנו רעיון, (תופים)להעלות כל חודש נושא לדיון .

זה עובד ככה אתם כותבים לנו (פה או בפרטי) נושאים קשור לרגישות. שהייתם רוצים לדעת עליו יותר או שידובר בפורום או שאתם מחפשים דעה מקצועית בעיניין או שיטות שונות של דיירי הפורום

אנחנו נפרסם מראש את הזמן והנושא ונפגש ע''ג הפורום לדיין עליו

אם תהיי הרבה השתתפות בע''ה בלינ''ד נביא גם אנשים רגישים מוכרים או אנשי מקצוע שונים לפי הנושא

באהבה רבה מנהלי הפורום

נ.ב כדאי לכם לעקוב אחרי הפורום בע''ה יהיה מעניין

יש לנו בבית רמקולים שעושים לי רע בגוף. אני חייבת לקנות להם רמקול אחר לפני שאני אתחרפן.

צריכה המלצה לרמקולים שאפשר לסבול אותם. מישהו יודע משהו על זה?
ואני רוצה להזמין ולא ללכת לחנות מה שלא מאפשר לבדוק פיזית..

מה שלומכם?

אני ממש טוב ב''ה
קמתי לבוקר קסום עם מלא זמן (שקצת חמק כבר)
חצי שעה לפני שצריכה לקום עם ריח ורעש של גשם להתקרבל במיטה
והכל מאוורר מגשם עכשיו ואני ממש נהנת מזה

קצת קשה לי.. אני לא מצליחה להבין מה אני.

 

פעם שמעתי על המושג הזה של אנשים רגישים מאד, ועשיתי את השאלון, יצא לי שכן, אבל אני לא לגמרי מזהה את עצמי שם( אם כי יש דברים שבהם אני נוטה לרגישות מוגברת והצפות).

 

חשבתי אולי זו מופנמות רגילה, אבל לא יש פה משהו מעבר. וקצת קשה. שאני לא מצליחה להבין אותי, ומה קורה לי. בטח שלא מה יעזור לי ויעשה לי טוב.

גיליתי משהו!

 

חשיבה הכרתית- שיטת ימימה

היא דבר שיכול מאד לעזור להבין את עצמינו ואת העולם

 

חשיבה הכרתית זה אומר להיות במקום שמסתכל על עצמי קצת מגבוה, ומנטר את הגלים של הרגש ושל החוויות. לדוגמה- @משה זה נראה שאתה כבר במקום מתקדם בחשיבה הכרתית

 

 

מה זה עושה לכם?

אוקי אז יש תקטע הזה ששנים ניסיתי להבין למה יש לי כ"כ הרבה דפקטים עד שגיליתי שרובם קשורים לרגישות.

אבל יש דפקטים שאני לא יודעת אם הם קשורים או לא.
אחד מהם זה אינטואציה לא נורמלית בעליל.

האם אתם מרגישים שהאינטואציה שלכם גבוהה מאצל אחרים בפער מוזר ממש?

שבאמת היא מנסה להבין למה אני ככה והתשובה האמיתית היא -הרגישות, כלומר שהכל משפיע עלי בצורה הרבה יותר קיצונית משזה באמת ואין לי שום דרך להסביר לה את זה כי היא הבנאדם האחרון שיבין את זה.. עם כל הרצון הטוב... ויש הרבה..

הייתי השבוע בטיול שנתי, ערב אחד הלכנו למקום שהיה בו קרב ונפלו בו חיילים,סיפורים מזעזעים וירידה לפרטים קטנים בקטע מחריד
יום אחריו הגענו למקום של אסון המסוקים..מראש לא הקשבתי לשיר ולמדריך,לא קראתי את השמות והמכתבים אבל הספיק לי לראות כומתה אחת כדי להתחיל לקלוט..
והיום הפיגוע הזה באריאל..
הכל צף ביחד הזמן ככ קצר..והחברות לא באמת מבינות למה 10 דק אחרי שיצאנו אני עם פרצוף כזה
איך אני אמורה לשמוח ולשיר במסלולים שככ אנשים נרצחו במקום שאני דורכת עליו?
אוף זה קשוח ממש

להסביר לאנשים זה קשה 

ועוד יותר לפעמים לאנשים שאוהבים .

מרגיש לי שאני משדרת מסרים סותרים ולא יודעת להסביר את העוצמה שבאמת יש לשני הצדדים 

 

באלי לומר לו שאני הכי רוצה לחלום כמהו ופשוט מפחדת ברמות של שיתוק מהעומס 

ושאני אוהבת אותו ממש והרצונות הככ אמיתיים ומחוברים שלו מאירים אותי ונותנים לי רצון וכח ופשוט פתח לאור אין-סוף נגלה לי דרכו

 

מוצפת מהרעיון ומהעומס להרגיש ולהחליט ככ הרבה כבר מאתמול בצהריים ולא ככ הצלחתי לנשום 

 

ויש רגעים שחושבת שאחרי שאתאתבשל עם זה קצת אהיה בסדר עם העומס וחוסר הוודאות יפתרו עם הזמן אבל עכשיו פשוט מוצפת אז עם כל הרעיונות הגבוהים והמדהימים והאידיאליסטים אני לא יודעת איך להתחיל לחשוב על זה כאופציה 

 

ושהוא הכי מכיל ותומך בעולם ונס שהוא הארוס שלי  כי באמת אין כמוהו .  

 

קשה לי להסביר שגם כשמוצפת ומפחדת אני גם רוצה .

 

 

לאחר התלבטות אם באנונימי או לא הגעתי למסקנה שסומכת עליכם גם אם תזהו 

איך אתם מתחילים בוקר?

למתקדמים איך הייתם רוצים להתחיל בוקר?



עונה : גיליתי סדר שממש טוב לי והיום חזרתי אליו אחרי כמה זמן שלא וזה חסר לי ...
מקלחת, שתי כוסות מים, תפילה ותנועה (אם יש פניות לחפש אז גם עם שיר )

ממש מחכה לשמוע מה טוב לכם על הבוקר מרגישה צורך להוסיף או לשנות בסדר שלי ונראלי אחלה מקום ללמוד בו מאנשים

מישהי ביקשה ממני עזרה במשהו דיי גדול, בתשלום כמובן...
ממש שמחתי על הבקשה הזאת כי היא השלכה של משהו חשוב ממש וקצת הרבה מורכב.

אמנם בית העלמין מלא באנשים שחשבו שאין להם תחליף אבל סיטואציה קצת הרבה מורכבת וגם אם אפשר למצוא פיתרון אחר הוא יהיה להם הרבה פחות טוב באופן משמעותי ואולי יגרום להם לחזור בהם מתוכניותיהם מה שאני מאד לא רוצה שיקרה.

אז בהתחלה ישר אמרתי כן והתחלנו לראות שכל הקצוות נסגרים וזה מסתדר... ויש הרבה קצוות במקרה הזה..

אבל ככל שאני חושבת על זה אני מבינה שהדבר הזה ידרוש ממני כמעט שבוע של חוסר שגרה מצידי ברמה הבסיסית ביותר. זה ממש חשוב לי מצד אחד שהם יעשו את זה, וגם זה לא משהו שאני אמורה לסבול ממנו לכאורה ולהפך אבל נראה לי זה יהיה לי קשוח מדי.

לא נעים לי לחזל"ש, ואני מאד מאד מאד לא רוצה שהכל יחוזל"ש אבל נראה לי זה יהיה לי הרבה יותר מדי ואני אקרוס לתוך עצמי.


ועכשיו יש לי מצפון שלא אמרתי ברגע הראשון אני צריכה לחשוב על זה.
ואני צריכה להחליט עד מחר כי עם החגים וזה הכל גם ככה מתבלבל ואשכח לדבר איתה.


לא יכולה לכתוב יותר פרטים כי זה פרטיות של אנשים אז יצא מוזר אבל לא נורא.

לראות אנשים מזדקנים ומאבדים לאט לאט את עצמם😔

אני מרגישה שאני מדברת בשפה אחרת.

כי ההבעה שלי של דברים היא אחרת.
ניסיתי לדבר בשפה של כולם. זה יצא יותר דפוק.

מתסכל.

(חלק קשור לרגישות כנראה וחלק לא.)

כל הזמן רק עוד ועוד דברים נהיים לי מציפים יותר ויותר.
כלומר מצבים שפעם היו קשים לי אבל התמודדתי בצורה סבירה עכשיו בלתי אפשריים.

והרגישות מתגברת בכל מיני דברים...

התדרדרות מתמשכת.

ראיתי את הפוסט הבא באינסטגרם...ממש מעניין אותי מה דעתכם


אתמול עוד ילדה בת 14 החליטה שהעולם הזה הוא יותר מיד בשבילה
והצטרפה לכל כך הרבה ילדים ואנשים של פלא, שהיה להם יותר מידי קשה.
אני מתבוננת בצילום שצרפו כשעדיין חיפשו אותה, פנים פתוחות ,מלאות תום. אני מכירה את המבט הזה.
זה מבט שראה מלאכים.
אני יודעת מה זה להסתובב כאן כשהערוץ של המלאכים פתוח, תמיד תהיי עדינה יותר, רגישה יותר.
פגיעה הרבה יותר...
מי שרואה מלאכים, מרגיש הכל מאוד מאוד
את החוט של הבגד מבפנים, את החול מתחת לציפורנים בארגז החול, את המצב רוח של המורה המחליפה.
את הריח של צינור המפלט אחרי שהאוטובוס נוסע ( 15,16,17....עכשיו אפשר לנשום)
איכשהו במעבר הזה מתום הילדות לעולם של המבוגרים
בתוך אותו צינור שפתוח למעבר של מלאכים מלווים,
לפעמים במקום המלאכים הטובים והיפיפיים, יכולים להסתנן גם מלאכי חבלה
אלה שיצעקו בתוך הראש- "את לא רואה שאת לא שווה כלום? "תראי איך את לא שייכת לכאן!"
"אף אחד לא מבין אותך כאן. אף אחד"
העיניים התמימות מתכסות בערפל של כאב מתמשך
זה לא משנה בכמה בגדים יפים אמא תנסה לעטוף אותך ולדאוג שדבר לא יחסר,
כל המפגשים עם המטפלים והפסיכולוגים רק יחדדו את העובדה שאת עוף מוזר שלא מצליח להסתדר כאן.
ואת אוספת עוד ועוד כאבים והוכחות שכאן רע. מאוד
עד שאי אפשר יותר
פשוט אי אפשר.
וברגע אחד אכזרי
צוללים למעגל הכאב שאין לו שם
כל מכירייך
אתם מבינים, ככה כאב לי. ימים רבים מידי.
במעבר הזה בין פה לשם
יש כל כך הרבה אימהות ואבות
שלא יודעים את נפשם
איך להשאיר את הילד שלהם כאן
מוגן
שמור
מספיק רגע אחד חמקמק שכל הקלפים נטרפים

זה סיוט, לחיות באימה הזאת.

לנסות לקבוע תור לפסיכיאטר ולשמוע שהתור הכי קרוב הוא עוד 8 חודשים
אלא אם יש לך 2000 ₪ לפגישה אחת, אז יש אחד פרטי שעוד 6 שבועות התפנה לו תור.
אין לך? אהההה......בעיה. תחכו.
תזכירו לי מי לקח על עצמו לטפל במערכת בריאות הנפש במדינה...?
אולי נצביע לו מחר.

לזיכרה של אביה ברוריה קופמן ,ילדה של אור.
אותה לא הכרתי,את המבט שלה אני מכירה

שרית מלמד

אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה ומחשבות אובדניות, אל תישארו לבד - עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי לכל מצוקה נפשית, לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201

אוף. 

מלא מלא מלא הצפה כל שבת.

לא אוהבת את זה.

השבוע יהיה ממש כיף ונושם ושמח

(החלטתי️)