פורום אנשים רגישים מאוד (עמוד 28)

מיליון שירים וצבעים ואנשים וריחות

זה משגע את השכל וקצת עושה בחילה

(לא יודעת אם אני נחשבת רגישה מאד,

   סתם נוח פה לזה

אני למדתי להשתמש בתכונה הזו כדי להצליח להתמודד עם המשימות שלי. זה עובד לא רע.

אני מרוכז במשהו, הוא צריך לקרות, ושהעולם ישרף.

מי שנפגע מזה חזק זה הבן שלי, שלא מבין למה אבא לא עונה לו ולמה הוא לא פה למרות שהוא יושב על הכיסא לידי.

מה עושים? עוד לא יודע.

כואב לי. כואב לי ברמות לא נתפסות.

מה שלומכם?

מוצאת את עצמי מתקשה מול כל השינויים שוב קורונה ואולי סגר (כאילו תלוי באוויר ולא ברור מתי יפול..)

כל השינוים של שנה חדשה והמון לא ידוע 

וגם החגים שיוצרים חוסר שגרה בכל תחילת השנה והשנה לא יכולה להחליט על כלום כמעט עד אחרי החגים 

זה המון לא ידוע ומטיש

אבל התחלות זה גם נחמד ומרגש אז ככה 

איך אתם ואיך אתם מסתדרים עם מעברים ושינויים?

מתחילה שנת לימודים חדשה ודי בלחץ....

גמורה גיליתי שאני מפחדת מהטיול המשפחתי הרעש העומס אוכל בבלגן ובלי הרבבה איך לעזור לי 

מאוד אוהבת את המשפחה שלי אבל גם ככה אנחנו יותר מדי לבית אחד לטעי כל שכן להיות עם כזו כמות אנשים הרבה שעות באוטו 

אבל עד כה באופן כללי החופש ממש טוב לי 

מה שלומכם?

אני שוכחת לדאוג לעצמי

יש לכם רעיונות איך לזכור? (לפעמים זה כמה ימים או שבועות).

קראתי את הספר "ילד רגיש מאוד", על ילדי ה HSP.

(אובחנתי ככזאת בגן)

עושה טוב לגלות

שאני לא היחידה בעולם שחיה כך.

איך הצום?

אז ככה תקשיבו כתבתי ושיתפתי בפלטפורמה אחרת שבה אני לא אנונימית בכלל אם מישהו מכם נתקל בזה או זיהה אותי בעיקבות זה אשמח להודעה שזיהו אותי, אני לא אשאל מי אתם אם לא תספרו לי לבד .תודה .

כמה עוצמה יש בלקיחת אחריות על החוויות שלי!

במהלך הלימודים בעוצמת הרכות אני עובדת הרבה על המקום והתהליך שלי, הלימודים לא נשארים באיך אוכל לעזור למטופל, אלה מתחילים קודם כל באיך אני מתקדמת בעצמי ואיך מיישמת את הכלים הנפלאים של עוצמת הרכות בחיים שלי.

אחד משלושת העיקרים של עוצמת הרכות זו העצמה - לקיחת אחריות על עצמי וחיי, בניגוד לאחריות עודפת על אחרים ובניגוד לקורבניות / האשמה. 

 אני מעולם לא ראיתי את עצמי בתור בנאדם מאשים, בתור אחת שדואגת מדי ולוקחת אחריות לא מדויקת- מאוד, אבל לא בתור מישהי שמאשימה את הסביבה יותר מדי.

עבדתי הרבה  בשנים האלה על לקחת אחריות מדויקת עלי ולא על הסביבה וחברות וכן גם הפוך להבין שאני באחריות שלי בלבד ואם אני רוצה מאחרים משהו אני צריכה לבקש, לבקש שלא ולהסביר אותי .

להבין שהעולם הוא לא כמוני ורובו לא מבין את הרגישות שלי וגם מי שכן הוא לא אני. אז אם לא אומר איך יוכלו לדעת?

באמת יש שינוי שהרגשתי, מאוד, אבל עד עכשיו לא תמיד יכולתי להצביע עליו. בשבוע שעבר הייתה לי התכתבות עם חברה, שבפשטות העלתה לי את זה לעיניים. היא שיתפה במשהו שלא התאים לי ואמרתי לה שזה לא מתאים לי ואיך כן מתאים... והיא ישר התנצלה והרגישה אשמה שהיא פוגעת בי, כשחשבתי על זה עלה שבאמת פעם הייתי נפגעת וחושבת ''מה היא לא רואה שלא מתאים לי? היא לא שמה לב אלי? אני מאוד נזהרת שהיא לא תיפגע… למה היא לא הזהירה…'' או אפילו בלי מילים, זה היה מכווץ ופוגע כי באמת לא התאים לי לשמוע וזה מעייף סוחט כח ומציף.

אבל בפעם הזו (ובעוד פעמים שפתאום שמתי לב מאז) זה לא היה. כן היה טיפה מעייף, אבל בכלל לא באותה רמה. כל מה שהרגשתי אז זה צורך לדייק מול עצמי ומולה מה נכון לי ומה לא.

והמקום הזה שלא נפגע🙂, שמדיקת לי בו את עצמי. 

שלוקחת אחריות עלי .

הוא כל כך עוצמתי- נותן חוויה של עוצמה פנימית שלא הבנתי והכרתי בעבר, נותן מרחב נשימה ויציבות.

משחרר את הפחד להיפגע וכך אני יכולה לצאת לחופש ולהנות מהעולם ומכל מה שסביבי !🤗


ותודה ל @הרמוניה שעזרה לי להחליט