פורום אנשים רגישים מאוד (עמוד 28)

אני שמתי היום מוסיקה אקראית מהטלפון שלי  וזה עבד יפה. לא שיר ספציפי.

קמתי עם אנרגיה של עשיה- עבודה-מחשב. לא אנרגיה של יום שישי ולהכין שבת. קצת אתגר .

שבי תכתבי על מסך מה באמת את מרגישה ומה דקר אחתך.

בהרבה הערכה.

הי אני בסהכ רוצה להיות מושלמת ושכולם יוהבו אותי  

 

העיר שאמרתי ללקוח שאין תנועה בחנות ומשעמם לי ולא משתפים לקוחות בעסק תכלס צודק 

 

סריטה מילדות רוצה להיות אהובה על כולם ואם לא אז בטח אני אשאר לבד ...

 

ב''ה כשאיפשרתי להרגיש את העצב פשוט השתחרר ועשיתי סידורים והכנות לשבת אז צלש לי   

(אוהבים אותנו כמו שאנחנו, כשאנחנו מנסים להיות מה שאנחנו לא זה לא פועל).

היה לי טוב לישון עד עכשיו, כנראה שהייתי צריכה את זה.


וואו ספורט.. איזה אלופה

אני כאן מילולית כל הזמן, ולא מצליחה להגיב פה 😅

היום הזה התחיל נחמד

מה טוב? שקט מאוד ולא ציפיתי לזה

הבוקר קיבלתי תובנה של משהו שגורם לי למוצפויות (וממש לאימפולסיביות של תגובות). ועכשיו זה ילך.

על איך דברים יושבים פיזית למרות שהם לא קשורים.

אבל מגניב אותי שיש את הפורום הזה, מעניין אילו דברים יצמחו מפה

ממה את חרדה?

 

תני למקלדת (או לעט ונייר, מה שאת אוהבת) לעשות את העבודה שלהם. להקשיב למה כואב/מציק/תופס אותך ולתת לזה את הריפוי שלו.

 

עם תינוק לישון זה באמת קצת קשוח. עברתי את הסרט הזה. אפשר.

מה שלומך?
איך התחיל בינתיים?

מזדהה מאוד עם הרבה דברים שכתבת,
אין לי הרבה עצות לאחרים וגם לעצמי עוד לא.

מקווה שעברת את הגל הראשון בטוב❣️

ב''ה מצויין ממש 

 

ברגע שהתחלתי הפחד שחרר ועדיין מורכב לי בעומס ודייטים בלילות אבל באמת שסהכ מצוין והכל מתישב לאט במקום 

מערכת החושים שלנו רגישה. לא בהכרח כל החושים אבל זה קיים.

כל הנושא הזה של הרגישות יתר (גם אני מתמודד איתה) זה נוגע בהרבה תצומים בחיים

גם צבעים משפיעים מאוד עלי. אור חזק מידי או צבעים עזים וכו'...

ראיתי מא נחמד על ההש]עת הצעים ואני מצרף - מאמר

 בתור אדם רגיש אנחנו צריכים לשים לב לכל מה שפעול עלינו ולבדוק איך להוריד את סף הרגישות.. למשל גם קפה מאוד משפיע על העוררות הזו 

 

התחושה של "זה לא בסדר מה שאני מרגיש עכשיו" בגלל העול שזה מעמיס על הסביבה (ועליי).

אם אני מרגיש רע אז אני לא אהיה פרודוקטיבי בעבודה ואני לא אעמוד בדדליינים, זה נכון.

 

(הבוקר חתכתי את כל היום שלי ונסעתי לים כי ראיתי שאני מוצף ושום דבר לא יקרה פה)

יש באמת ילדים שמתפקדים בסדר במסגרת, אבל בבית הם מתפרצים כי במסגרת הם שילמו (או מפחדים) לשלם מחיר יקר מדי.

 

הפיתרון זה כמובן להקשיב כמו שאת מתארת. ולא לדחוק החוצה. כי זה תמיד יושב על משהו.

שחלק מה'מוצפויות' האלה הן בעצם כעס כלפי חוץ שמרגיש שאין לו זכות.
אז הוא נהיה כלפי פנים.

באמת נקודה מורכבת מציאת מטפלים בהצלחה

היי זה בסדר שכואב

זה דווקא הרבה מעבר לבסדר - זה מדהים!

העובדה שאפילו אחרי כ"כ הרבה שנים עדיין באמת כואב לנו

זה מראה שהנשמות שלנו עדיין מחוברות אליו.

אז נכון הכל עכשיו כמעט בהסתר. 

אבל דווקא בהסתרה הקשר עם הקב"ה הכי מיוחד.

להבדיל כמו אב שמציץ על הבן שלו מבלי שהוא יודע, ורואה שהבן מקיים בדיוק מה שהאב לימד אותו לפני הרבה שנים. אז נכון הם לא יכולים להתחבק כרגע. אבל דווקא בהסתרה האהבה והערכה בינהם הכי גדולה.

בימי הבית הראשון כשהניסים היו גלויים והשם דיבר איתנו דרך נביאיו, אנחנו דחינו ומאסנו אותו.

אין תיקון גדול יותר לעניין הזה מאשר הרצון הבוער שלנו לשוב אליו דווקא עכשיו כשאין את כל מה שהיה פעם, להיות מחובר אליו לא מתוך ניסים גלויים ונבואה. אלא פשוט כי אנחנו אוהבים אותו בלי תנאים. להיות איתו שוב כמו פעם חדש ימינו כקדם.

 

שחלק גדול מהכאבים הם בכלל לא שלנו. אנחנו הרגישים סופגים כאבים/פחדים של מישהו אחר.

 

לקחתי פחד שניקר לי בבטן ושאלתי אותו

"פחד בבטן, אתה קשור אליי?"

"לא"

והוא הלך.

בהצלחה

מסקרן אותי לדעת מה ההבדל ושונה בחוויה בין אם זה חברה רגישה או לא
למישהו יש תשובה?

אצלי:
לחברה עם רגישות ברור שהבגד צריך להיות נח ויפה ובסדר הזה דווקא. היא לא תנסה לשכנע אותי שהבגד מושלם למרות שהבד שלו לא נח, מהסיבה הפשוטה שהיא יודעת שפשוט לא נלבש אותו.
ברור לשתינו שבאים לקנות ולא להנות מחווית קניות וכל אחת עם רשימה של מה בדיוק היא צריכה ובאיזה חניות יש את זה וככה זה יעיל. ויודעים מתי לעצור ולחזור לבית גם אם היינו זמן קצר.

ספסיפי הפעם בגלל שהיינו ביחד אז בחנות שהיה להם מוזיקה נוראית והיינו צריכות אותה ניגשנו ביחד לבקש מהמוכרת להפסיק את המוזיקה בזמן שאנחנו שם 😶. וב"ה היא הפסיקה.

אה, ושבאנו לבית הזכרנו אחת לשניה לגזור פיתקיות 🙈

הרגשתי שאנחנו מגינות קצת אחת על השניה

ככה. זה מאוד הגיוני כשמבינים מה זה רגישות יתר

מתחילים לכתוב רשימה של משימות ולנסות להשתלט עליה. זה עוזר קצת להרגיע את הנפש והגוף.

 

לנסות לאזן -
יותר הפסקות אם אפשר
להקפיד על ארוחות מתאימות לי ומסודרות
להשתדל לשנוץ אם אפשר ולעשות פעמים ביום לפחות משהו שעושה לי טוב

בהצלחה

מה שלומך?

1. כן. בעיקר חוסר יכולת לתקשר את זה לאנשים אחרים, התעלמות, חוסר הבנה של הסביבה, התייחסות לדברים כהגזמה ולא כבעיות אמיתיות.
2. המענה שמצאתי היה באנשים מסוימים שהצליחו להבין, וחברות שידעו לדאוג לי. חברות שלא מבינות למה אני "נעלמת" להן אבל יודעות להכיל את זה.
אין הרבה כאלה בעולם. צריך עוד מהסוג הזה, ומה שאת רוצה לעשות יכול להיות דבר גדול ממש.

מה שכן, אני לא יודעת עד כמה זה רעיון פרקטי. ויש עוד כמה שאלות שמעניינות אותי, כמו מה זה אומר לכוון את הטיפול לאנשים רגישים.
אני חושבת שעדיף שאני אשאל אותן באישי.

בהצלחה!
שבת שלום!

תודה לך על התגובה
אני בטוב ב''ה

לכוון בקטע הטכני אומר בעיקר בשלב הנוכחי שלי לאיזה ציבור אני פונה בפרסום מה אני כותבת
כי הכלים של הטיפול שלמדתי ואני מטפלת בהם מתאימים מאוד גם לאנשים עם רגישות גבוהה.
אבל גם קצת ברמת הטיפול כי כשמגיעה אלי מטופלת רגישה מאוד אני מתייחסת לזה (מעבר לזה שאני לא אקטלג את זה כ'בעיה') ויש לי גם כלים שלמדתי לבד בשבילי או דרך חברות רגישות (כמו איך להסביר לאחרים ודרכים לדייק ולמצא איזון שנכון למטופלת).
וכמובן שככל שאני אפנה יותר בדרך שבה אני מציגה את עצמי ובפירסומים לרגישות ויגיעו יותר רגישות אני מתמחה בזה יותר ויותר פשוט כי יהיה יותר ניסיון ...

לא יודעת ככ עדיין לאן אני רוצה או עומדת לעשות עם זה בהמשך זה כנראה יהיה לפי מה שיבוא מהשטח... ולכן גם שואלת פה לשמוע קצת על מה הצורך ומה עזר (אולי יתן לי כיוון למשהו ללמוד או לאן להתכוונן ברמה המחשבתית)

יש לי כל מיני מחשבות לא מסודרות על הנושא ועלייך ספציפית. גם בגלל הרקע שלי בעולם (וההבנה שיש כלים לשלוט בו !) וגם בגלל שאני חשוף ליחסית הרבה פרסומים של מטפלים/ות שפונה כל אחד לנישה שלה.

 

הראשי שבהם -

זה מעולה שאת לוקחת לך נישה שאת ממש טובה בה. בסוף יש הרבה מאוד מטפלים ובנושא הזה הנסיון הספציפי של כל מטפל קריטי. אם את לוקחת נישה ומתמקצעת בה - גם תהיה לך פרנסה וגם היכולת שלך להועיל תהיה גדולה יותר.

 

 

לגבי מענה - אני לא מצאתי מענה הרבה שנים. בשנים האחרונות כן מצאתי מענה בכל מיני פינות. הדבר הראשי שבהם היה להקשיב מה "מקפיץ" אותי כל פעם ולטפל בו בהתאמה. וכן. למדתי את זה בעצמי כי נמאס לי להיות תלוי במטפלים ובזמינות שלהם.

מאוד התחברתי למה שכתבת בסוף חשוב ממש ללמוד כלים שאחכ משתמשים בהם עצמאית

יש לי הרבה ידע לא מסודר שחשבתי להעביר לך. אני  רק מתלבט איך.

בעיקר איך שנחשפתי לנשים אחרות שעובדות במקצועות מקבילים ומשווקות את עצמן.

רגיש

אבל לא מאוד..

 

אממ נראה לי בעיקר היחס לזולת 

חשוב לי לדעת אם האנשים שסביבי בסדר.יש לי מודעות לסביבה, כנ"ל לבעלי חיים

אבל אני לא רגיש במובן כזה של אם מישו יאמר לי משו אני איעלב או אנטור לו טינה.. ב"ה

לקיחה ללב
הרגשה של רגשות וחוויות חושיות בעוצמה
גורם לזה שהסביבה משפיעה לי על העולם הפנימי, שזה לפעמים גורם לי להרגיש חוסר יציבות והצפה של רגשות שקשה להתמודד איתן
אבל אני מאמינה שזה לא מגדיר אותי, זה לא כל המהות שלי
אני קודם כל נשמה כמו כולם, עם שלל תכונות והתנהגויות
ויש לי תכונה של רגישות די דומיננטית
כשאני עושה דברים אני עושה אותם מכל הלב

שינוי ולא ידוע אבל בע''ה שיהיה בקלות ולטובה

זה מרגיש הדבר שאת הכי זקוקה לו עכשיו.
לאדם בלי רגישות מעברים זה משהו שמעורבב בהרבה מאוד רגשות של שמחה על השינוי מצד אחד, וכל שאר הרגשות מהצד השני של הפחדים וחוסר הוודאות שבשינוי הזה.
אז ברור שלאדם עם רגישות זה ידרוש קצת יותר זמן להסתגל לשינוי הזה. זה טבעי שיהיו הצפות בשלבים הראשונים של ההתאקלמות וההסתגלות, ולכל אחד נדרש פרק זמן אחר לכך.
תרשי לעצמך להיות שם בכל רגש שעולה, כי המעבר הוא לא רק שינוי המרחב הפיזי, שגם אליו צריך להתרגל, הוא גם תהליך עמוק שעוברים בתוכנו. ואת אמיצה שקמת ועשית את המעבר שהרגשת שנכון לך.

בשבילך, ברמה הנפשית והרגשית, קחי איתך לשם אנשים שיהיו איתך בתהליך הזה, תעטפי אותך במה שאת יודעת ומכירה בך שיכול להקל עלייך את המעבר הזה. ובע"ה את תעברי את זה, תרתי משמע, בטוב ולטוב לך.

אכן חיבוק זה מה שאני הכי זקוקה לו..

אני ממש מזדהה עם מה שכתבת, זה ממש מחמם ומנחם את הלב..

תודה תודה!

שמחה לשמוע שהמילים שהגיעו אליי עבורך היו נכונות ומנחמות עבורך. ובאהבה גדולה❤️