סוכות זה חג מציף
במיוחד שאין סוכה ואז הוא צריך לחפש לו מקום וזה מציף אותו ואז אותי ואז מתרחקים
(מתאוששת מאתמול שהיה יום ארוך עם הרבה דברים טובים אבל נגמר עם טעם מר)
בוקר טובתכלת ל
מה קרה אתמול?ג'ורג
טיילנו וטיילנותכלת ל
היינו עם המשפחה ואחר כך לבד
ואחר כך באמצע הלילה הוא נזכר שצריך לישון איפה שהוא
והודעות וחיפושים ומצא
בעלך? מי ניזכר?ג'ורג
כן, בעליתכלת ל
בטח היה לך לחץ אי וודאות אני צודקת?ג'ורג
או ואוו נשמע מטישפרח-אש
מה שלומך עכשיו?
גרוע, תודה ששאלתתכלת ל
מה הרגשות שעולים?פרח-אש
אם רוצה לשתף,...
איזה יופי ב''הפרח-אשאחרונה
בוקר טוב 😊פרח-אש
מה היה לכם מדהים החג דווקא מתוך הרגישות ?
לא הבנתי את השאלהג'ורג
יש דברים שאנחנו חווים בזכות הרגישות שלנופרח-אש
מה כזה היה לך נחמד החג
עונה בעצמיפרח-אש
אני כל שנה ממש נהנת מהמעבר לבחוץ החיבור עם הטבע (כן רק בערך אבל לישון תחת השמיים פלוס מינוס )
ואני אוהבת את התחושה הבטוחה והמחוברת למה שמיסביב שהסוכה נותנת לי שירי חג של השכנים שמתחברים לשלנו (במכווון ולא )
כל זה ממש כיף לי
ואני אוהבת את התחושה הבטוחה והמחוברת למה שמיסביב שהסוכה נותנת לי שירי חג של השכנים שמתחברים לשלנו (במכווון ולא )
כל זה ממש כיף לי
החג לי היה זוועה מבכינת הכלג'ורג
מקווה שיהיה יותר טובג'ורג
חברה טובה שלי אפילו טובה מאוד אצלה תמיד הרגשתי בנוח ניפטרה אתמול, ועקב החג לא היה את החדר שלי מקום כזה אישי יותר להירגע(אחשלי דתלש אז הוא יושן אצלי בחדר בסוכות כי החדר שלו קרוב לסוכה ויש רעש) אז נישערתי בסערת רגשות שלא מרפה מימני
אוי באמת כואבפרח-אש
כן בימיוחד שאני מישתדלת לא להראות חולשהג'ורג
אז הכל נישאר לעצמי וזה שורף אני רוצה שהיא תחזור ואז החיין שלי יהיו טובים
חופש ונחת לעצמיילדה של אבאאחרונה
אני עם עודף רגש וחברה שלי הפוכהג'ורג
אני עם עודף רגש מניכה שרוב מעי שפה מבין על מה אני מדברת, חברה שלי סבלה מאטימות כמה שנים ומאז היא אטמה את הרגשות מילדה רגישה הפכה להיות יותר אדישה, הבעיה שהיא גם פוגעת בלי להשים לב. היא חברה מאוד טובה שלי, כע לפעמים קצת קשה איתה אבל מיסתדרים, לא מיזמן היא בירכה אותי שאני כבר לא יפגע מכל דבר אבל גם לא יפגע תודו חמודה
וואי מבינה אותך ברמותג'ורג
זה עבודה לא פשוטה אבל עבודה בהצלחה חיימ
ברוכה הבאה ♥️פרח-אשאחרונה
מזכירה לי את התחושות שלי כשגיליתי (גם מאוד מאוד רגישה והיה ככ מדהים להבין מה עובר עלי ושזה דבר קיים)
הדבר העיקרי לדעתי הוא לתת מקום לרגשות וההרגשות ולדעת לנתב את זה בצורה מיטבית בשבילך
בשבילי דבר גדול בגילוי היה הבנה שאני לא כמו כולם ולא צריכה לצפות ממני להיות ככה אלא לגלות מי אני ואיפה אני זורחת
הדבר העיקרי לדעתי הוא לתת מקום לרגשות וההרגשות ולדעת לנתב את זה בצורה מיטבית בשבילך
בשבילי דבר גדול בגילוי היה הבנה שאני לא כמו כולם ולא צריכה לצפות ממני להיות ככה אלא לגלות מי אני ואיפה אני זורחת
טוב נירא לי די חפרתי ולא הבנתי מה קורה פה סליחהג'ורג
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
בוקר אור פרח-אש
מה שלומכם?
היה לי יום כיפור מדהים ולא רציתי שיגמר
ואיכשהו מאז יום כיפור הרבה מתפקשש (תתפללו עלי?)
חושבת איך אני מצליחה לקחת את מה שהיה ביום כיפור ולהישאר בחיבור
היה לי יום כיפור מדהים ולא רציתי שיגמר
ואיכשהו מאז יום כיפור הרבה מתפקשש (תתפללו עלי?)
חושבת איך אני מצליחה לקחת את מה שהיה ביום כיפור ולהישאר בחיבור
(לא ענית מה שלומך)פרח-אש
אם כי גם אני 🙃 אז עונה . אני שמחה ומתוסכלת ועייפה
גומר אותי הקטע התלוי של הדייטים משתוקקת שיעבור כבר (כל כך שלפעמים לא משנה לי לאיזה כיוון )
קיבלתי מיום כיפור שאני יכולה להיות מחוברת ובתפילות ואני איפה שאני נמצאת עכשיו ולא צריכה לברוח ואפילו יכולה שלא . ברוך השם.
מה היה דעתך עליו? לדעתי יש בו טוב ואמת אבל בעיקר שכתוב לא מוצלח בשבילי🙊
גומר אותי הקטע התלוי של הדייטים משתוקקת שיעבור כבר (כל כך שלפעמים לא משנה לי לאיזה כיוון )
קיבלתי מיום כיפור שאני יכולה להיות מחוברת ובתפילות ואני איפה שאני נמצאת עכשיו ולא צריכה לברוח ואפילו יכולה שלא . ברוך השם.
מה היה דעתך עליו? לדעתי יש בו טוב ואמת אבל בעיקר שכתוב לא מוצלח בשבילי🙊
לא אוהבת את סגנון הכתיבה בספרפרח-אש
תספרו לנו על איזה ספר מדובר או שנשאר סקרנים?חצי משלם
אפשרפרח-אשאחרונה
עוצמת הרכות
בוקר טוב Galaxy
התחיל בין הזמנים אז עמוס ורועש כאן
אבל כרגע זה כיף
יום כיפור... עבר. וזה הדבר הכי טוב שיש לי להגיד עליו
ויש שיחת טלפון שאני מנסה לדחות כמה שאפשר, למה? לא יודעת. אבל אני די על הגבול של כמה שהיה לגיטימי לדחות אותה
אבל כרגע זה כיף
יום כיפור... עבר. וזה הדבר הכי טוב שיש לי להגיד עליו
ויש שיחת טלפון שאני מנסה לדחות כמה שאפשר, למה? לא יודעת. אבל אני די על הגבול של כמה שהיה לגיטימי לדחות אותה
צהרים טובים!תכלת ל
יום של סידורים,
ברוך ה' הספקתי וגם חזרתי הביתה בנחת.
רוצה לשנות את ההתארגנות לשבת. אולי מאכלים אחרים, אולי משהו אחר. אנסה לחשוב
....אנונימי (3)
אז את השלב שמתחילים לרמוז עברתי בכמה שנים..
ואני לא בכיוון בכלל..
לא צריך להיות כמוני! זה גרוע...
אבל כן להחליט אתה שמתאים לך ולא הסביבה!!!.
בא נגיד שהכמה דייטים שכן יצאתי בעבר היו רק כי "דיי זה הגיל כבר וצריך" והם היו גרועים בהתאם... לא חוויה מומלצת.
ואני לא חושבת שצריך לחשוב עכשיו על המשימות של להיות בעל משפחה. ברור שזה שם אבל נראה לי בתור רגישים יש לנו נטייה יותר מדי לנסות להיות מוכנים לכל סיטואציה ואי אפשר באמת. גדלים עם החיים. המוכנות צריכה להיות אבל לא "האם מחר אני יכול להיות אבא" וגם לא בעוד שנה... יותר בכיוון של "האם אני מתחיל לרצות את זה על כל הטוב והאתגר שבזה"
לפחות לדעתי. אבל כאמור אני דוגמא ממש גרועה.
בהצלחה.
ואני לא בכיוון בכלל..
לא צריך להיות כמוני! זה גרוע...
אבל כן להחליט אתה שמתאים לך ולא הסביבה!!!.
בא נגיד שהכמה דייטים שכן יצאתי בעבר היו רק כי "דיי זה הגיל כבר וצריך" והם היו גרועים בהתאם... לא חוויה מומלצת.
ואני לא חושבת שצריך לחשוב עכשיו על המשימות של להיות בעל משפחה. ברור שזה שם אבל נראה לי בתור רגישים יש לנו נטייה יותר מדי לנסות להיות מוכנים לכל סיטואציה ואי אפשר באמת. גדלים עם החיים. המוכנות צריכה להיות אבל לא "האם מחר אני יכול להיות אבא" וגם לא בעוד שנה... יותר בכיוון של "האם אני מתחיל לרצות את זה על כל הטוב והאתגר שבזה"
לפחות לדעתי. אבל כאמור אני דוגמא ממש גרועה.
בהצלחה.
שלום!אגוז16
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
תוכניות שמשתנותאנונימי (פותח)
אני לא סובלת שהתוכנית משתנות (לפעמים אפילו דברים קטנים במיוחד אם זה שנייה לפני),זה גורם לי לא לתפקד "רגיל" ולהתבאס ממש.
שאני לבד עוד איכשהו זה סבבה כי אפחד לא סובל מזה אבל שיש לידי אנשים ואני צריכה (לפעמים אפילו חייבת) להתנהג כאילו הכל סבבה ולהיות עם פולל אנרגיות שכל מה שבאלי זה לשבת בשקט עם עצמי.
שאני לבד עוד איכשהו זה סבבה כי אפחד לא סובל מזה אבל שיש לידי אנשים ואני צריכה (לפעמים אפילו חייבת) להתנהג כאילו הכל סבבה ולהיות עם פולל אנרגיות שכל מה שבאלי זה לשבת בשקט עם עצמי.
באמת כואבפרח-אש
מוכר לי מאד, לא מעצמיתכלת ל
עשרת ימי תשובהפרח-אש
סמתי לב שבימים האלה בין כסה לעשור מצאתי את עצמי השנה לא נושמת חג, שבת, חג (וזה עוד ממשיך) והכנות לזה ולהוא ואין זמן לנשום כי אחרי ר''ה כי צריכה לרוץ מאפרת- לגדרה לעבודה וחזור- והלוך- וחזור… המון בין לבין והרגשתי שאני כבר לא יכולה לא נושמת ולא יודעת איך אני ממשיכה ככה
ובעצם הזמן הזה הוא שיקוף למה שקורה במהלך השנה בצורה מתונה יותר
אני ובאופן כללי אנשים רגישים מאוד שמרגישים וחווים דברים בעוצמה הרבה מהדברים שקורים מרגישים לנו גדולים ואינטנסיבים. כמעט תמיד יש בדיוק משהו שקרה או אירוע שהיה ומשהו שעומד (או עשוי) לקרות. ככה שאני מרגישה שלהרבה מאיתנו (ולי גם) יש לפעמים נטיה לנסות 'לעבור' את האירוע 'לשרוד' את החג ולחיות זה פריווליגיה לזמנים של שקט ושגרה (יש שגרה?)
וגם כשאני בין לבין קשה לי לפעמים פשוט לאפשר לי לחיות בנחת ובכיף. הראש (והגוף בסטאס אחריו) נמצאים עוד בשבת הקודמת ובחג הבא ובדבר השלישי שאני אחראית עליו ובכל מה שעלול לקרות ומתפוצץ וקורה... הכל במין מערבולת גדולה. ואיפה אני ? ואיפה לנשום? או שגרה?
כשהראש שלנו במודעות לעבר ולעתיד זה כמו מגנטם כבדים שמושכים אותנו למכאן לשם ולא מאפשרים להיות פשוט, איפה שאנחנו.
כשהראש חושב כבין לבין אנחנו לא פה ולא שם…אבל אפשר אחרת
פתאום נזכרתי שהתקופה הזו היא לא רק בין כסה לעשור היא גם עשרת ימי תשובה.
הבנתי שאני יכולה לבחור אם אני חושבת על הזמן שאני בו כעל בין לבין, בין כסא לעשור שבשבילי הימים האלה הם ימים של לחץ וריצות של חג שבת חג והכנות מול עבודה ונסיעות. או שבעצם אני בוחרת אחרת, הימים האלה הם גם עשרת ימי תשובה !
עשרה ימים שבהם הקב''ה ממש קרוב ומחכה לתשובה שלנו. פתאום כל יום כזה הוא פוטנציל עצום, וכל יום הוא יום. ממש כיף פתאום אפשר לנשום !
בעזרת הבחירה בניסוח של הדברים אני משנה לגמרי את החוויה שלי
אני בוחרת להיות בדרך במקום להיות בין העבודה לבית
ואם מצאת את עצמך מזדהה אני מציע לך גם לחשוב רגע על זמן בין לבין שלא נותן לך לנשום לפעמים ולתת לו שם ומהות חדשה.
והנה שלי
רגע לפני יום כיפור חשוב לי לעשות תשובה על הימים שביזבזתי לסטראס ולביניים ולוקחת לי בעזרת השם לבחור את ימי ראשון.
לא יום ראשון בין שבת לשני כזה שבו אני עייפה משבת וחוששת מכל האירועים השבוע. יום ראשון שהוא היום הראשון בשבוע ויש לו פוטנציל להתחיל שבוע ממש שמח וכיפי
גמר חתימה טובה
שנה טובה נושמת ומתוקה
ובעצם הזמן הזה הוא שיקוף למה שקורה במהלך השנה בצורה מתונה יותר
אני ובאופן כללי אנשים רגישים מאוד שמרגישים וחווים דברים בעוצמה הרבה מהדברים שקורים מרגישים לנו גדולים ואינטנסיבים. כמעט תמיד יש בדיוק משהו שקרה או אירוע שהיה ומשהו שעומד (או עשוי) לקרות. ככה שאני מרגישה שלהרבה מאיתנו (ולי גם) יש לפעמים נטיה לנסות 'לעבור' את האירוע 'לשרוד' את החג ולחיות זה פריווליגיה לזמנים של שקט ושגרה (יש שגרה?)
וגם כשאני בין לבין קשה לי לפעמים פשוט לאפשר לי לחיות בנחת ובכיף. הראש (והגוף בסטאס אחריו) נמצאים עוד בשבת הקודמת ובחג הבא ובדבר השלישי שאני אחראית עליו ובכל מה שעלול לקרות ומתפוצץ וקורה... הכל במין מערבולת גדולה. ואיפה אני ? ואיפה לנשום? או שגרה?
כשהראש שלנו במודעות לעבר ולעתיד זה כמו מגנטם כבדים שמושכים אותנו למכאן לשם ולא מאפשרים להיות פשוט, איפה שאנחנו.
כשהראש חושב כבין לבין אנחנו לא פה ולא שם…אבל אפשר אחרת
פתאום נזכרתי שהתקופה הזו היא לא רק בין כסה לעשור היא גם עשרת ימי תשובה.
הבנתי שאני יכולה לבחור אם אני חושבת על הזמן שאני בו כעל בין לבין, בין כסא לעשור שבשבילי הימים האלה הם ימים של לחץ וריצות של חג שבת חג והכנות מול עבודה ונסיעות. או שבעצם אני בוחרת אחרת, הימים האלה הם גם עשרת ימי תשובה !
עשרה ימים שבהם הקב''ה ממש קרוב ומחכה לתשובה שלנו. פתאום כל יום כזה הוא פוטנציל עצום, וכל יום הוא יום. ממש כיף פתאום אפשר לנשום !
בעזרת הבחירה בניסוח של הדברים אני משנה לגמרי את החוויה שלי
אני בוחרת להיות בדרך במקום להיות בין העבודה לבית
ואם מצאת את עצמך מזדהה אני מציע לך גם לחשוב רגע על זמן בין לבין שלא נותן לך לנשום לפעמים ולתת לו שם ומהות חדשה.
והנה שלי
רגע לפני יום כיפור חשוב לי לעשות תשובה על הימים שביזבזתי לסטראס ולביניים ולוקחת לי בעזרת השם לבחור את ימי ראשון.
לא יום ראשון בין שבת לשני כזה שבו אני עייפה משבת וחוששת מכל האירועים השבוע. יום ראשון שהוא היום הראשון בשבוע ויש לו פוטנציל להתחיל שבוע ממש שמח וכיפי
גמר חתימה טובה
שנה טובה נושמת ומתוקה
מהמם.ילדה של אבא
ממש ממש אהבתי
תודה!
לקחתי לעצמי את ימי שישי
תודה!
לקחתי לעצמי את ימי שישי
איך ימי שישי?פרח-אשאחרונה
אם מעוניינת לשתף
הי, ברוכה הבאה!ילדה של אבא
איך היה בסוף?
בוקר טובפרח-אש
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
תיוגיםפרח-אש
בוקר טוב Galaxy
עבר מורכב וארוך.
שאלה מעניינת
היום צריך לעשות כמה דברים ולא לרחף - מה שאומר שאני כבר כמעט רבע שעה רק כותבת את התגובה הזו...
מה איתך?
אני עכשיו ממש טוב ב''הפרח-אש
היה לי ערב נפלא אתמול ממש
בוהריים טובים! 😁אנונימי (2)
"איש"
ראש השנה היה ממש טוב.
השנה אני רוצה ללכת קודם כל עם סנדלים 😜. אבל באמת אני רוצה להיות בסימן של תיקון מבפנים החוצה, למרות שלמדתי לאחרונה שוב שמה שאני רוצה זה רק שיקול קטן במה שהולך בפועל לקרות בע"ה יהיה טוב.
הבעיה היא שאם אני אפתח פצלש לא יהיה לי נוח להחליף כל פעם כדי להיות בפורום פה, ואני מעדיף לא להשתמש בניק הראשי שלי.
ראש השנה היה ממש טוב.
השנה אני רוצה ללכת קודם כל עם סנדלים 😜. אבל באמת אני רוצה להיות בסימן של תיקון מבפנים החוצה, למרות שלמדתי לאחרונה שוב שמה שאני רוצה זה רק שיקול קטן במה שהולך בפועל לקרות בע"ה יהיה טוב.
הבעיה היא שאם אני אפתח פצלש לא יהיה לי נוח להחליף כל פעם כדי להיות בפורום פה, ואני מעדיף לא להשתמש בניק הראשי שלי.
פתחתי תכלת ל
אני נשואה, ניקית קיימת
גיליתי דרך הפורום הזה ובכלל שהמילה 'מוצפת' מתאימה לי,
אז החלטתי להצטרף בניק חדש
ראש השנה עבר בטוב
הרגשתי שאני פוחדת וזה גרם לי להתנתק קצת ממהות היום כדי לחזור לעצמי
הייתי רוצה השנה ללכת עם החוויה הגופנית, לחוש דרך החושים את המציאות ולא רק עם השכל והראש
איזה כיף לנו ברוכה הבאהפרח-אש
שאלה טובהילדה של אבאאחרונה
קשה לי לענות האמת
צריכה לברר עם עצמי
תודה.
צריכה לברר עם עצמי
תודה.
בוקר טוב!אנונימי (פותח)
כדי להקל על הזיהוי שלי כאותו אנונימי אני אקרא לעצמי "איש"
כמה דברים רציתי לשתף:
א. ראיתי את הפורום הזה בעבר, עשיתי את המבחן ראיתי מה התוצאה בערך ועברתי הלאה, היום באתי שוב ועשיתי את המסחן שוב והפעם ראיתי שאני באמת עונה להגדרות של איש רגיש מאוד.
ב. איך אתם מתמודדים עם הצפה רגשית ועייפות? אני עכשיו בתקופה מאוד מעייפת, וכשלפעמים מצטרפת לזה גם הצפה רגשית אז אני פשוט לא מתפקד, יש לכם עצות?
ג. למה לדעתכם רגישות גבוהה, קשורה לחוסר מסויים בתפקוד חברתי? למה זה שאני עם מודעות גבוהה יותר גורם לי לקשיים חברתיים?
בוקר אור😉ילדה של אבא
כיף שאתה פה!
עונה-
ב. באופן כללי עיפות משפיעה על התפקוד שלנו.
מה אנשים 'רגילים' עושים? דואגים שיישנו טוב בלילה כמה שהם צריכים.
כשזה מגיע אצלנו עם הצפה רגשית זה יכול לגרום לחוסר תפקוד (כמו שכתבת), לכן חשוב קודם כל לא להיכנס לעייפות- שזה בשליטה שלנו. לדאוג לישון טוב ולהקדיש לזה זמן. זה חשוב!
אחר כך אפשר לטפל בהצפות בנפרד- להבין מה בדיוק לוחץ עלי, אם זה קשור אלי, ואיך אני יכול ליצור לי את ההרגשה הכי נעימה בתנאים הקיימים.
ג. לגבי תפקוד חברתי- הרבה שנים חשבתי על זה, מה הקשר לחברה ומה גורם לקשיים. הנה כמה גורמים שמצאתי, כמובן שיכול להיות שאצלך זה משהו אחר:
# הרבה פעמים להיות בחברה זה המולה. קחו חדר אוכל של אולפנה או ישיבה תיכונית. מקום ענק, עם מלא רעש, שירים, מורלים, מלא אנשים מסתובבים, כל אחד מחפש לעצמו אועל ומקום לשבת..
לאר"ם סיטואציה כזאת יכולה לגרום להצפה, במקום להיות עם החברה זה יגרום לו להסתגרות בתוך עצמו ותקווה שהסיוט הזה כבר יגמר ושייצא משם כמה שיותר מהר.
# ציפיות מהחברה. מכל חברה יש ציפיות לא כתובות, אר"מ יתמודד עם הציפיות כלחץ שמופנה ישירות אליו וירגיש מותקף. מטבע הדברים הוא יחשוש מלהציג את עצמו במפגשים חברתיים. פחות יגיע, פחות יהיה מעורה וכו'
עד כאן בינתיים. פתוחה לתגובות;)
עונה-
ב. באופן כללי עיפות משפיעה על התפקוד שלנו.
מה אנשים 'רגילים' עושים? דואגים שיישנו טוב בלילה כמה שהם צריכים.
כשזה מגיע אצלנו עם הצפה רגשית זה יכול לגרום לחוסר תפקוד (כמו שכתבת), לכן חשוב קודם כל לא להיכנס לעייפות- שזה בשליטה שלנו. לדאוג לישון טוב ולהקדיש לזה זמן. זה חשוב!
אחר כך אפשר לטפל בהצפות בנפרד- להבין מה בדיוק לוחץ עלי, אם זה קשור אלי, ואיך אני יכול ליצור לי את ההרגשה הכי נעימה בתנאים הקיימים.
ג. לגבי תפקוד חברתי- הרבה שנים חשבתי על זה, מה הקשר לחברה ומה גורם לקשיים. הנה כמה גורמים שמצאתי, כמובן שיכול להיות שאצלך זה משהו אחר:
# הרבה פעמים להיות בחברה זה המולה. קחו חדר אוכל של אולפנה או ישיבה תיכונית. מקום ענק, עם מלא רעש, שירים, מורלים, מלא אנשים מסתובבים, כל אחד מחפש לעצמו אועל ומקום לשבת..
לאר"ם סיטואציה כזאת יכולה לגרום להצפה, במקום להיות עם החברה זה יגרום לו להסתגרות בתוך עצמו ותקווה שהסיוט הזה כבר יגמר ושייצא משם כמה שיותר מהר.
# ציפיות מהחברה. מכל חברה יש ציפיות לא כתובות, אר"מ יתמודד עם הציפיות כלחץ שמופנה ישירות אליו וירגיש מותקף. מטבע הדברים הוא יחשוש מלהציג את עצמו במפגשים חברתיים. פחות יגיע, פחות יהיה מעורה וכו'
עד כאן בינתיים. פתוחה לתגובות;)
בוקר אורפרח-אש
כמעט צהריים טובים
טוב שאתה פה
קצת עמוסה אשתדל לענות מאוחר יותר
טוב שאתה פה
קצת עמוסה אשתדל לענות מאוחר יותר
עונהפרח-אש
א. כיף שאתה פה איתנו
ב. 1. משתדלת לישון מוקדם ככל האפשר,
2. להתחיל בוקר עם 2 כוסות מים ולוודא שאני שותה מספיק (בדרכ כשעייפה ומוצפת צריכה לשתות יותר מבדרכ. מרגישה שזה עוזר לי לשטוף חלק מהמטח)
3. הכי קשה וחשוב לדעתי, גם אם אין אופציה לישון, ליצור לעצמי זמן שקט ונשימה של לפחות עשרים דקות פעמיים +- ביום (אין זמן אבל אם אני רוצה לנצל את הזמן שמשתמשת בו בצורה טובה אני צריכה לדאוג לי קודם ).
ג. כמה סיבות העולם היום בנוי בצורה ''מערבית'' עם המון גירויים והחצנות ולחלק גדול מהרגישים זה קשה. וגם לא תמיד החברה שבנויה על הישגיות מקבלת ככ טוב רגישות ועצירה למחשבה לפני שרצים לתוך משהו.
ועוד דבר כמו שהעלה משה בשירשור הזהמשהו ששמתי לב אליו | ערוץ ７ כשהיינו קטנים והרגשנו משהו חזק לפעמים אמרו לנו שזה לא פרופונציונלי או שנפסיק ולאט למדנו לפחד להרגיש או להוציא מה שאנחנו מרגישים לסביבה ולמדנו ש'הסביבה לא מבינה אותנו' ולהתרחק כי אם נחסוף את עצמנו או נרגיש נפגע או נפגע ואז לא יוהבו אותנו ... וזה נקודה שקוראת להמון רגישים בשלב כזה או אחר וצריך לעבוד עליה ולטפל בה...
ובפשטות גם אנחנו שונים מרוב האנשים וצריך ללמוד לתקשר את זה
אוךפרח-אש
אולי תנסה להתמקד רק במשהו אחד נניח הנשימה שלך
בוקר טובמשה
2. מעבר לדברים הנפלאים שכתבה @ילדה של אבא לפניי
קודם כל אתה מודע לזה שקוראים לזה "הצפה רגשית". זה כבר 90% מהבעיה. ברגע שיודעים שזה לא אסון אלא רק מרגיש ככה, אני לא מתפקד עכשיו אבל הבעיה שלי זה לא מה שצף לי בראש עכשיו אלא עצם זה שיש מוצפות רגשית. אתה תראה שזה הופך את החיים לפשוטים יותר.
ההצעה שלי זה פשוט לכתוב את כל מה שעולה במוצפות הרגשית ולטפל בו בזמן אחר. אחרי קצת זמן ותרגול מגלים לאט לאט מה הטריגרים למוצפויות האלה וממילא יש פחות מהן כי אפשר להקשיב להן ולתת להן מענה.
ברור. אני לא טוען שאין בעיהמשה
התחושה שלי בעבר (הלא כל כך רחוק) היה שכל העולם אשם (1) או שאני אשם ואני כישלון טוןטאלי ואבוד וחבל (2). כשמבינים שזה פשוט "מוצפות רגשית". אפשר לבקש עליה עזרה או פשוט לחכות שהיא תעבור.
וזה לא כל כך משנה מה שאני חושב עכשיו. זה הבל.
והנה מתחילים החגים...חצי משלם
עבורי זה כל שנה תקופה ממש מציפה וקשה.
חוסר שגרה, מפגשים משפחתיים, הרבה 'שבתות' עם יותר אנשים מהשגרה.
כרווקה זה גם להחליט איפה להיות כל חג... הרבה נסיעות ועוד..
אתם גם מוצפים יותר בתקופה הזו?
איך אתם מתמודדים עם זה?
חוסר שגרה, מפגשים משפחתיים, הרבה 'שבתות' עם יותר אנשים מהשגרה.
כרווקה זה גם להחליט איפה להיות כל חג... הרבה נסיעות ועוד..
אתם גם מוצפים יותר בתקופה הזו?
איך אתם מתמודדים עם זה?
מזדההפרח-אשאחרונה
עוזר לי לנסות 'לנהל' את העסק (לדעת את הלוז שלי ולקחת חלקים שאני מכינה בארוחות או זמנים מסיומים שאני עוזרת בהם ונוחכת וכאלה שלא )
הי, שנה טובה!ילדה של אבא
אנחנו בעד
יש לך רעיון איך?
יש לך רעיון איך?