פורום אנשים רגישים מאוד (עמוד 27)

באמת נשמע מעצבן ומבאס
אין לי עצה רק שתהיי את איתך

אם את חברה טובה שלה (ולו בכאילו) זה יכול להיות הזדמנות להעביר לה את המסר הזה בעדינות.

 

אפשרות שניה- היא לא חברה שלך. תמצאי לך חברה אחרת ותעשי איתה מה שאת צריכה לעשות איתה במסגרת התפקיד שלכן.

 

באמת שממש ניסיתי אבל זה מחרפןן..גם בכללי זה משהו שדיי כולם שמים לב אליו וכן כזה מידי פעם מעירים בעדינות תקשיבי זה דבר שלא אומרים.. למה לא? מה הבעיה? נוו זה פוגע..מה יש להפגע? קיצר פחות הולך🙈

ויכול להרחיב בבקשה על האפשרות השנייה? מה לעשות עם חברה אחרת?😅

המדשית שלך תשלם על זה מחיר יקר בהמשך החיים שלה. אבל זה החיים שלה, לא שלך.

@משה @ילדה של אבא

היו לי בשבת הרבה חלומות שהרגישו מציאותיים ממש. עם המון פרטים ועלילה רצינית.
חשבתי על זה, אולי זה קשור לרגישות? אתם גם חולמים הרבה?

אצלי תלוי תקופה

שלומי היה מעולה. ירושלים היום (לקוח/עבודה). הגעתי לאוטובוס בסדר וניצלתי את השעה וקצת שהיה לי שם כדי לחלום במודע ולדייק כמה אתגרים שעלו איתי אבל השתחררו בדרך.

 

 

זה לגמרי אפשרי.

 

 

לתת לעצמך להיות חלק מהרגע 

גם אם זה לא נעים

(אנונימי כי אין לי כוח לעבור ניק כל פעם)
לא ברחתי, ו? מה עושים משם?
המטרה היא לא לא לברוח. היא למצוא דרכים אחרות פחות מציקות

 אלו נסיונות לבריחה מהמציאות

 

במקום לנסות למצוא כאלה

הצעתי רעיון להתמודד

וככה לסגל טבע מסוים

לפעמים מונעת ולפעמים בודקת איך אפשר ביחד 

 

נניח בסיטואציה עם חברות בדרכ אשאל מה מפריע לי ואבקש חיבוק או משו 

ואם צריכה לשטוף כלים ומציף והמטלות בכמות גבוהה אני אנסה לשים סרט ולשטוף ביחד ...

ומנסה להקשיב מה באמת מציף אותי. לא תמיד זה עוזר אבל זה הרבה יותר טוב מאשר להיות שם מוצף.

 

התופעה שאת מתארת פה מוכרת ממש.

יוצאת החוצה אם מתאפשר, להירגע קצת באויר

 

וגם עוזר לי להתעסק בדברים טכניים. למשל באירוע משפחתי- לסדר את השולחן, לשים דברים בפח וכו'

 

ואם אפשר- להתכנס לתוך עצמי בצד עם ספר או משהו קליל לקרוא. לפעמים סריגה או עט ודף, לכתוב מה שאני מרגישה

הייתי תמיד מוצא לעצמי תעסוקה טכנית נחוצה או לא נחוצה.

זה הדבר שאני הכי זריזה בו.

ככל שאני יכולה אני נמנעת מלהגיע לסיטואציות עמוסות...
וגם כשאני מגיעה אם אני יכולה אני הולכת.

כשאני צריכה להיות במקום אז לרוב אני אחפש דרך להיות אבל בצורה שאני לא באמת צריכה להתמודד עם כולם כל הזמן..
או שבאמת אני בצד עם עצמי.

כי כשאני כן מנסה להיות אני מוצפת נורא מהר.

הרבה פעמים זה לא בדיוק המצב האידיאלי.

אני שמתי היום מוסיקה אקראית מהטלפון שלי  וזה עבד יפה. לא שיר ספציפי.

קמתי עם אנרגיה של עשיה- עבודה-מחשב. לא אנרגיה של יום שישי ולהכין שבת. קצת אתגר .

שבי תכתבי על מסך מה באמת את מרגישה ומה דקר אחתך.

בהרבה הערכה.

הי אני בסהכ רוצה להיות מושלמת ושכולם יוהבו אותי  

 

העיר שאמרתי ללקוח שאין תנועה בחנות ומשעמם לי ולא משתפים לקוחות בעסק תכלס צודק 

 

סריטה מילדות רוצה להיות אהובה על כולם ואם לא אז בטח אני אשאר לבד ...

 

ב''ה כשאיפשרתי להרגיש את העצב פשוט השתחרר ועשיתי סידורים והכנות לשבת אז צלש לי   

(אוהבים אותנו כמו שאנחנו, כשאנחנו מנסים להיות מה שאנחנו לא זה לא פועל).

היה לי טוב לישון עד עכשיו, כנראה שהייתי צריכה את זה.


וואו ספורט.. איזה אלופה

אני כאן מילולית כל הזמן, ולא מצליחה להגיב פה 😅

היום הזה התחיל נחמד

מה טוב? שקט מאוד ולא ציפיתי לזה

הבוקר קיבלתי תובנה של משהו שגורם לי למוצפויות (וממש לאימפולסיביות של תגובות). ועכשיו זה ילך.

על איך דברים יושבים פיזית למרות שהם לא קשורים.

אבל מגניב אותי שיש את הפורום הזה, מעניין אילו דברים יצמחו מפה

ממה את חרדה?

 

תני למקלדת (או לעט ונייר, מה שאת אוהבת) לעשות את העבודה שלהם. להקשיב למה כואב/מציק/תופס אותך ולתת לזה את הריפוי שלו.

 

עם תינוק לישון זה באמת קצת קשוח. עברתי את הסרט הזה. אפשר.

מה שלומך?
איך התחיל בינתיים?

מזדהה מאוד עם הרבה דברים שכתבת,
אין לי הרבה עצות לאחרים וגם לעצמי עוד לא.

מקווה שעברת את הגל הראשון בטוב❣️

ב''ה מצויין ממש 

 

ברגע שהתחלתי הפחד שחרר ועדיין מורכב לי בעומס ודייטים בלילות אבל באמת שסהכ מצוין והכל מתישב לאט במקום 

מערכת החושים שלנו רגישה. לא בהכרח כל החושים אבל זה קיים.

כל הנושא הזה של הרגישות יתר (גם אני מתמודד איתה) זה נוגע בהרבה תצומים בחיים

גם צבעים משפיעים מאוד עלי. אור חזק מידי או צבעים עזים וכו'...

ראיתי מא נחמד על ההש]עת הצעים ואני מצרף - מאמר

 בתור אדם רגיש אנחנו צריכים לשים לב לכל מה שפעול עלינו ולבדוק איך להוריד את סף הרגישות.. למשל גם קפה מאוד משפיע על העוררות הזו 

 

התחושה של "זה לא בסדר מה שאני מרגיש עכשיו" בגלל העול שזה מעמיס על הסביבה (ועליי).

אם אני מרגיש רע אז אני לא אהיה פרודוקטיבי בעבודה ואני לא אעמוד בדדליינים, זה נכון.

 

(הבוקר חתכתי את כל היום שלי ונסעתי לים כי ראיתי שאני מוצף ושום דבר לא יקרה פה)

יש באמת ילדים שמתפקדים בסדר במסגרת, אבל בבית הם מתפרצים כי במסגרת הם שילמו (או מפחדים) לשלם מחיר יקר מדי.

 

הפיתרון זה כמובן להקשיב כמו שאת מתארת. ולא לדחוק החוצה. כי זה תמיד יושב על משהו.

שחלק מה'מוצפויות' האלה הן בעצם כעס כלפי חוץ שמרגיש שאין לו זכות.
אז הוא נהיה כלפי פנים.

באמת נקודה מורכבת מציאת מטפלים בהצלחה

היי זה בסדר שכואב

זה דווקא הרבה מעבר לבסדר - זה מדהים!

העובדה שאפילו אחרי כ"כ הרבה שנים עדיין באמת כואב לנו

זה מראה שהנשמות שלנו עדיין מחוברות אליו.

אז נכון הכל עכשיו כמעט בהסתר. 

אבל דווקא בהסתרה הקשר עם הקב"ה הכי מיוחד.

להבדיל כמו אב שמציץ על הבן שלו מבלי שהוא יודע, ורואה שהבן מקיים בדיוק מה שהאב לימד אותו לפני הרבה שנים. אז נכון הם לא יכולים להתחבק כרגע. אבל דווקא בהסתרה האהבה והערכה בינהם הכי גדולה.

בימי הבית הראשון כשהניסים היו גלויים והשם דיבר איתנו דרך נביאיו, אנחנו דחינו ומאסנו אותו.

אין תיקון גדול יותר לעניין הזה מאשר הרצון הבוער שלנו לשוב אליו דווקא עכשיו כשאין את כל מה שהיה פעם, להיות מחובר אליו לא מתוך ניסים גלויים ונבואה. אלא פשוט כי אנחנו אוהבים אותו בלי תנאים. להיות איתו שוב כמו פעם חדש ימינו כקדם.

 

שחלק גדול מהכאבים הם בכלל לא שלנו. אנחנו הרגישים סופגים כאבים/פחדים של מישהו אחר.

 

לקחתי פחד שניקר לי בבטן ושאלתי אותו

"פחד בבטן, אתה קשור אליי?"

"לא"

והוא הלך.

בהצלחה

מסקרן אותי לדעת מה ההבדל ושונה בחוויה בין אם זה חברה רגישה או לא
למישהו יש תשובה?

אצלי:
לחברה עם רגישות ברור שהבגד צריך להיות נח ויפה ובסדר הזה דווקא. היא לא תנסה לשכנע אותי שהבגד מושלם למרות שהבד שלו לא נח, מהסיבה הפשוטה שהיא יודעת שפשוט לא נלבש אותו.
ברור לשתינו שבאים לקנות ולא להנות מחווית קניות וכל אחת עם רשימה של מה בדיוק היא צריכה ובאיזה חניות יש את זה וככה זה יעיל. ויודעים מתי לעצור ולחזור לבית גם אם היינו זמן קצר.

ספסיפי הפעם בגלל שהיינו ביחד אז בחנות שהיה להם מוזיקה נוראית והיינו צריכות אותה ניגשנו ביחד לבקש מהמוכרת להפסיק את המוזיקה בזמן שאנחנו שם 😶. וב"ה היא הפסיקה.

אה, ושבאנו לבית הזכרנו אחת לשניה לגזור פיתקיות 🙈

הרגשתי שאנחנו מגינות קצת אחת על השניה

ככה. זה מאוד הגיוני כשמבינים מה זה רגישות יתר

מתחילים לכתוב רשימה של משימות ולנסות להשתלט עליה. זה עוזר קצת להרגיע את הנפש והגוף.

 

לנסות לאזן -
יותר הפסקות אם אפשר
להקפיד על ארוחות מתאימות לי ומסודרות
להשתדל לשנוץ אם אפשר ולעשות פעמים ביום לפחות משהו שעושה לי טוב

בהצלחה

מה שלומך?

1. כן. בעיקר חוסר יכולת לתקשר את זה לאנשים אחרים, התעלמות, חוסר הבנה של הסביבה, התייחסות לדברים כהגזמה ולא כבעיות אמיתיות.
2. המענה שמצאתי היה באנשים מסוימים שהצליחו להבין, וחברות שידעו לדאוג לי. חברות שלא מבינות למה אני "נעלמת" להן אבל יודעות להכיל את זה.
אין הרבה כאלה בעולם. צריך עוד מהסוג הזה, ומה שאת רוצה לעשות יכול להיות דבר גדול ממש.

מה שכן, אני לא יודעת עד כמה זה רעיון פרקטי. ויש עוד כמה שאלות שמעניינות אותי, כמו מה זה אומר לכוון את הטיפול לאנשים רגישים.
אני חושבת שעדיף שאני אשאל אותן באישי.

בהצלחה!
שבת שלום!

תודה לך על התגובה
אני בטוב ב''ה

לכוון בקטע הטכני אומר בעיקר בשלב הנוכחי שלי לאיזה ציבור אני פונה בפרסום מה אני כותבת
כי הכלים של הטיפול שלמדתי ואני מטפלת בהם מתאימים מאוד גם לאנשים עם רגישות גבוהה.
אבל גם קצת ברמת הטיפול כי כשמגיעה אלי מטופלת רגישה מאוד אני מתייחסת לזה (מעבר לזה שאני לא אקטלג את זה כ'בעיה') ויש לי גם כלים שלמדתי לבד בשבילי או דרך חברות רגישות (כמו איך להסביר לאחרים ודרכים לדייק ולמצא איזון שנכון למטופלת).
וכמובן שככל שאני אפנה יותר בדרך שבה אני מציגה את עצמי ובפירסומים לרגישות ויגיעו יותר רגישות אני מתמחה בזה יותר ויותר פשוט כי יהיה יותר ניסיון ...

לא יודעת ככ עדיין לאן אני רוצה או עומדת לעשות עם זה בהמשך זה כנראה יהיה לפי מה שיבוא מהשטח... ולכן גם שואלת פה לשמוע קצת על מה הצורך ומה עזר (אולי יתן לי כיוון למשהו ללמוד או לאן להתכוונן ברמה המחשבתית)

יש לי כל מיני מחשבות לא מסודרות על הנושא ועלייך ספציפית. גם בגלל הרקע שלי בעולם (וההבנה שיש כלים לשלוט בו !) וגם בגלל שאני חשוף ליחסית הרבה פרסומים של מטפלים/ות שפונה כל אחד לנישה שלה.

 

הראשי שבהם -

זה מעולה שאת לוקחת לך נישה שאת ממש טובה בה. בסוף יש הרבה מאוד מטפלים ובנושא הזה הנסיון הספציפי של כל מטפל קריטי. אם את לוקחת נישה ומתמקצעת בה - גם תהיה לך פרנסה וגם היכולת שלך להועיל תהיה גדולה יותר.

 

 

לגבי מענה - אני לא מצאתי מענה הרבה שנים. בשנים האחרונות כן מצאתי מענה בכל מיני פינות. הדבר הראשי שבהם היה להקשיב מה "מקפיץ" אותי כל פעם ולטפל בו בהתאמה. וכן. למדתי את זה בעצמי כי נמאס לי להיות תלוי במטפלים ובזמינות שלהם.

מאוד התחברתי למה שכתבת בסוף חשוב ממש ללמוד כלים שאחכ משתמשים בהם עצמאית

יש לי הרבה ידע לא מסודר שחשבתי להעביר לך. אני  רק מתלבט איך.

בעיקר איך שנחשפתי לנשים אחרות שעובדות במקצועות מקבילים ומשווקות את עצמן.

רגיש

אבל לא מאוד..

 

אממ נראה לי בעיקר היחס לזולת 

חשוב לי לדעת אם האנשים שסביבי בסדר.יש לי מודעות לסביבה, כנ"ל לבעלי חיים

אבל אני לא רגיש במובן כזה של אם מישו יאמר לי משו אני איעלב או אנטור לו טינה.. ב"ה

לקיחה ללב
הרגשה של רגשות וחוויות חושיות בעוצמה
גורם לזה שהסביבה משפיעה לי על העולם הפנימי, שזה לפעמים גורם לי להרגיש חוסר יציבות והצפה של רגשות שקשה להתמודד איתן
אבל אני מאמינה שזה לא מגדיר אותי, זה לא כל המהות שלי
אני קודם כל נשמה כמו כולם, עם שלל תכונות והתנהגויות
ויש לי תכונה של רגישות די דומיננטית
כשאני עושה דברים אני עושה אותם מכל הלב