פורום אנשים רגישים מאוד (עמוד 32)

מוכר מידי..

 

כשאני כותבת זה עוזר לי למצוא קצת פשטות וסדר בתוך כל המורכב שמסתבך,

זה עוזר לי להסביר קצת לדף ולעצמי מה אני רוצה.

אולי יעזור לך גם..

 

שולחת כוחות ותקווה.

 

מזדהה מאוד...

 

רוצה לתמוך, רוצה לתת מילים שיחזיקו

לשלוח כוחות...

לא יודעת אם יש לי את האפשרות בכלל

 

 

(אני סנגור, מבינה יותר מידי על מה את מדברת

ואם הזכרת את האניאגרם קודם...

תרשי לי לשאול איזה מספר טיפוס את?)

אם לפחות שפה שאף אחד לא מבין אותי, אז לפחות שיהיה משהו מעניין...

 

את השפה של העולם לקח לי זמן ללמוד, ועדיין לפעמים אני לא יודע אותה. את שפת הכתיבה אני יודע טוב בהרבה אבל גם שם זה עדיין קשה.

זו האגרסיביות שבלמצפן לדוגמה 

 

אני חושבת שמסכימה קצת אנשים לפעמים מרגישים צורך להיות אגרסיבים ואנשים רגישים מאוד כנראה עשויים לטות יותר לאגרסיביות פסיבית 

לגבי אגרסיביות פסיבית ולגבי מה שכתבת מוסיפה 

 

זה בדרכ משהו שעושים ולא משהו שטבוע בנו כלומר אין מצב שאדם יהיה אגרסיבי פסיבי (באופן תמידי) אלא שתהיה נטיה לדה או שזו תהיה דרך התמודדות כמו שאדם יכול לבכות או לכעוס 

 

 

מקווה שהצחתי לנסח מובן 

בריט מארי 😍 (על גבול האאוטינג חח)

 

באמת כל זמן שלא לוקחים את זה כהפרעה אלא כדרך התמודדות מסוימת שמאפיינת לא מעט HSP
זה הופך להקלה מסוימת ...

אנחנו פשוט בורחים כי אנחנו לא יכולים או שקשה לנו להכיל אז אנחנו "דוחים את הקץ". הצד השני רואה את זה כפאסיב-אגרסיב כי זה מופנה נגדו.

 

בצד של הרגישים - הם פשוט מנסים להתחמק ממשימה מעיקה, ואם לא אז לדחות אותה ככל האפשר.

משחרר אותי לצאת החוצה לכמה דקות,

לנשום עמוק אוויר נקי.

מנוחה לעיניים ומנוחה לאוזניים. ואז אפשר לחזור יותר ברוגע.

אני חושבת שאצלי המערכת ההפעלה ההתנהגותית יותר שקטה וקל לי להפיק סיפוק מחיים שקטים.

 

זה מעניין שהשתייה הרגיעה את הפחד,

זה בעצם מפעיל את המערכת הפעלה התנהגותית שמאזנת?

 

 

שתיה גורמת לשים פחות גבולות ובעצם מפחיטה או מורידה רת מערכת העצירה לצורך בדיקה

אני אשים לב יותר שזה מה שנכון לעשות - פשוט לצאת החוצה, לנשום אוויר, להבין מה מפריע לי (ו/או לטפל בו) ואז לחזור פנימה.

אדם רגיש מאוד, מה זה? ומי זה? - אנשים רגישים מאוד

כתבתי פה אם יש עוד שאלות אני אשמח לענות כמיטב יכולתי ואני בטוחה שעוד גם יש פה אנשים נחמדים מאוד

עכשיו עניתי על השאלון שבקישור שם ונראה שאני אדם רגיש מאוד😶..
קצת פגע בביטחון העצמי איך לומר

קצת הרבה

כאילו עבדת על עצמך עד עכשיו שאת אדם שמסוגל להסתיר את העובדה שהוא רגיש בכל מיני תירוצים...
ופתאום אתה צריך להבין שזה אתה וזה האופי שלך
ולקבל את זה

אבל יש לי נטייה להצליח לעשות דברים שצריך או כדאי אם אף אחד אחר לא יכול או רוצה אבל אם יש מישהו שיכול אני לא אוכל לעשות את זה

 

מזכיר לי את עצמי.. 

שאני מתחילה חברויות או משו בסגנון אני זורמת רצח וזה.. 

ואחרי כמה זמן פתאום לא מרגישה בנח ולוקחת אלף צעדים אחורה.. 

 

יש לזה גם יתרונות אבל... זה עדיין מוזר:/

 

אילו יתרונות?

 

וחוץ מזה,זאת סוג של הסתגלות מהירה, לא?

חשבתי על עוד יתרונות אבל שכחתי עכשיו חחח

 

אבל בקטע אחרכך זה מתסכל.. קורה מלא בקשר עם חברות 

אני שונאת טיולים.

אני אוהבת לטייל, אבל לא את הקטע שלפעמים אני מודאגת כי מתחלקים לפי חבורות וברור שיתייחסו יפה אבל בפועל אני מרגישה לא שייכת.

 

מותר לשאול בת כמה את?

מה קורה שם בשלב הזה שבו משהו מתחיל להשתנות?
מה המחשבות וההרגשות שנמצאות שם בהתחלה שגורמות להיות בזרימה הטובה עם אנשים, ומה קורה שם שמשנה את המצב?
אילו חוזקות שלך באות לידי ביטוי ברגעים של ההתחלה? לאילו משאבים את זקוקה כדי לקחת את העוצמה הזו גם להמשך?
למה את רוצה לברוח?
האם את מזהה שם פחדים להיפתח כשזה הופך להיות יותר קרוב?האם את מצליחה לתת אמון בקלות או שזה משפיע על מידת ההיפתחות שלך מול האנשים וכל זמן שלא נכנסים פנימה מדי, אז הכל טוב מבחינתך?
האם היו מצבים שבהם הרגשת וראית שאת מצליחה להרגיש בנוח עם מישהו ולשתף בחופשיות? מה היה שם?

אולי התשובות לשאלות האלו יוכלו לעזור להתכוונן, ולהבין. וכמובן תעני לעצמך, את לא חייבת לפתוח כאן.

(שאלה שמעניינת אותי, עשית את המבדק של טיפוסי האישיות? אני משערת שההרגשה של צדדים שונים וסותרים בנפש יכולים להעיד על טיפוס מסויים)

בהתחלה כולם מתנהגים יפה אחד לשני, יש יותר הקשבה... יותר בגרות, אנשים לא מתנהגים בטמטום שאין לי איך להגיב עליו

אני אוהבת יותר שיח אינטלקטואלי מאשר שטויות,אוהבת היכרויות שמדברות על האדם בעצמו, על העומק, המחשבות...

אחרי זה במצב שהכל מובן מאליו ויש חבורה של בנות נכנסים לכללי המשחק החברתי ובו המצחיקים והרועשים תופסים את המקום. אנשים שפועלים פחות משכל. אני לא אומרת את זה בהתנשאות, אני לא איזה גאון, אבל אני משתדלת להבין ולעשות, אכפת לי לעשות את הדבר הנכון, ויש אנשים שיותר זרוקים על החיים שלהם... בעצם הרוב

 

אני חושב (ממה שזה קורה לי..) שזה בגלל שאני חושב יותר מידי הרבה על הקשר שלי עם חברים,זה אומר שאני יעביר שיחות בראש, ינסה לחשוב מה הוא חשב, רמז, (כאילו זה מצויין להבין רמזים וכזה כן,אבל לפעמים אני חופר יותר מידי ומפרשן כנראה דברים שגויים ..)
ואז בא מצב שבו אני לא באמת יודע אם הוא חבר שלי , ואז כמו אדיוט אני לוקח צעד אחורה(לא מתוך מחשבה) כדי לראות אם הוא באמת רוצה להיות בחברתי.
עכשיו יש 2 אופציות, או שהוא כאילו "הולך" אחרי ואז אני לוקח עוד צעד אחורה... או שהוא לא "הולך" ןאז אניסוג של מנתק קשר...
שמתי לב לזה ואני מממש שזה לא יהיה לי , אבלל...
זה מה שאהי חושב שיש לי.. לא בטוח שזה נכון...
אין לי כח לעבור על ההודעה הארוכה הזאת אז ככה שאולי היא לא הכי מובנת וסליחה....

אבל ב״ה מתמודדים יפה (:

 

דואג להכין מראש כל מה שיכול לעזור במקרה של הצפה

בשביל מה יש נפצים אם לא בשביל להקפיץ אותך כל שתי דקות?

מליון צבעים ומנצנצים אנריות מטורפות רעשים וכו 

 

איך אתם מתמודדים עם זה ?

 

לילה מביא איתו נחת כל שהיא שמכניסה להרבה מחשבות וגורמת להתכנס וכו.. 

 

אממ עשיתי חיסון 2

ולמדתי ממ

 

האשימו אותי פעמיים במשהו שלא עשיתי. יש אדם ספציפי שאני עובד מולה שממש קשה לי לתקשר איתה. 

 

לא טכנית. טכנית אני מבצע את כל מה שהיא מבקשת וזה עובד יפה. רגשית, זה פשוט קשה.

קשה ממש.

 

ברמות שכבד לי להתמודד מולה. זבובים נהיים פילים ברמות מחרפנות ממש.

כשיש שקיעה זה עושה לי עצוב, 

סוג של פרידה מהיום ואני לא אוהבת פרידות..

ואז אני מחפשת משהו שיהיה איתי כשמגיע הלילה, בדרך כלל זה שמיכה או סוודר להתכרבל בו.

כי נהיה לי קריר פתאום בלב ובגוף.

 

עשיתי היום והיה נחמד?

הכנתי עוגיות

עשיתי מבחן

דיברתי עם חברה

וצילמתי קצת את הטבע

 

פגשתי היום מישהי מהעבר. כיווץ לי את הלב שמונה פעמים.
היא לא זיהתה אותי.. אבל אני נחנקתי.

והיו גם דברים נחמדים
איןלי כוח לפרט
ובכלל פורים והמולה והכל

וכל כך קשה לברור ולראות רק מה שעושה טוב 

אבל הספקתי יפה. ובגלל שהייתי בעיקר בבית היה מעולה.

 

היה יום עם מלא אנשים ומתיש.. 

פשוט הייתי באווט(מה שתמיד קורה..)

 

לילה טוב

את תופרת?
איזה כיף הלוואי שיחזור לי האומץ והחשק לזה...

 

 

גם בגלל הכלים שלי לפתור בעיות (שאתם משתמשים כרגע באחד מהם) וגם בגלל צורת החשיבה (הלפעמים בעייתית) באופן כללי.

מענין מה המחשבות שלך 

עובדה מעניינת עשיתי עם כמה חברות לפני שלוש שנים את זה(כמה מאיתנו עשו אפילו כמה פעמים כדי לראות עם יוצא שונה בלי לתכנן לשנות משהו ) ואז לפני כמה חודשים אחת שלחה שוב שמענין אם השתנה ועשינו שוב 

 

היה מענין לראות שכמעט ולא השתנה (אז יצא לי מגשר ותומך ולפני  כמה חודשים שוב מגשר פעמיים מענין העינין) 

אני גם עשיתי אותו לפני כמה שנים, ועשיתי שוב השבוע, וקלטתי שנשארתי אותו דבר בדיוק.
כנראה טיפוס אישיות זה לא משהו שמשתנה כל כך מהר;)

מתלבטת אם לשתף עכשיו או לחכות, אולי יש עוד שיענו ויתנו לי עוד קצת מידע לחזק בעזרתו את המחשבות.

רק שתצטרכי לשלוח לי במסר... או שתחכי עד שאכתוב פה עוד כמה הודעות ואגיע ל25..

בפרטי של חברות רגישות מאוד? יש קבוצה כזאת?

אין .

 

יש לי קבוצת חברות שחלק מהן רגישות מאוד שעשינו את השאלון והצעתי לה שאשלח לה בפרטי מה שיצא לחברות הרגישות מתוך הקבוצה

ויצא לי עכשיו מגשר

אמנם לא מבוסס על מחקר גדול ומקיף, ומעניין אם אני צודקת אבל זה מה שעלה לי במחשבה.

אסביר קצת קודם למי שלא מכיר לעומק...
16 טיפוסי האישיות בעצם בנויים ממעין 'קוד אישי' שמבטא צורת התייחסות, חשיבה וכו' כשכל שילוב יוצר סגנון וטיפוס אישיות שונה.
ישנם ארבעה זוגות של מונחים שעונים על השאלות הבאות:
איך אנחנו מקבלים אנרגיה: המופנם(i) מהלבד/ מוחצן(e) מאנשים.
איך אנחנו מעבדים מידע בדר''כ: תחושתי (קונקרטי,עובדות ומציאות) (s)/ אינטואיטיבי(n),
איך אנחנו מקבלים החלטות: שכלתן(t) / רגשי(f).
סגנון החיים המועדף עלינו: שופט(גבולני, צריך להיות בשליטה) (j) / מקבל (פתוח, שדברים יקרו מעצמם)(p).

המחשבה שלי היתה בכיוון כזה שאנשים רגישים מאוד ישתייכו לטיפוסי אישיות מאוד מסויימים, בעיקר לכאלו שיתבטאו בהם תכונות מסויימות שנוגעות לרגישות המאוד גבוהה.

נעבור על מי שנכתבו פה-
ארכיטקט (INTJ)
תומך(ENFP)
מגשר (INFP)
סנגור (INFJ)

השווה בין כולם, שכולם טיפוסים שעובדים עם אינטואיציה. טיפוסים מאוד אינטואיטיביים שמחוברים פנימה. מעניין לבחון ולברר אם הרגישות התחושתית המאוד גבוהה היא הגורם לכך שאר''מ עובדים בעיקר עם אינטואיציות, כי להתמקד רק בתחושות זה יותר מדי, או שזו הדרך לעבד דברים ברמה יותר עמוקה ופנימית מרק להתמקד בתחושות.
רובם מחליטים החלטות מהרגש (חוץ מהארכיטקט).
רובם מופנמים וזקוקים לזמן טעינה שהוא בלי הסחות דעת חיצוניות. כמובן שכולנו זקוקים לבני אדם סביבנו, אבל רובם מופנמים, והכוונה שהם נטענים באנרגיה דווקא מזמן הלבד, ויותר מדי אנשים דווקא זוללים אנרגיה ומתישים (מישהו אמר גירויים שמובילים להצפה תחושתית ורגשית?שמעתי את זה...).
בנוגע לזה מה שכתבתן @פרח-אש ו@הרמוניהשיצא לכן תומך ומגשר, ואחר כך פעמיים מגשר, שימו לב ששניהם מאוד דומים וההבדל היחיד הוא במופנם/מוחצן, והמגשר הוא המופנם מבין השניים. לא סתם...

לענ''ד, סגנון החיים, אם זקוק לשליטה או משחרר לדברים לקרות מעצמם, פחות נוגע לעצם הרגישות עצמה וקיומה. אולי כן לאיך חווינו את זה בילדות ומה היו הדרכים שלנו להתמודד עם הרגישות ומול תגובות הסביבה לרגישות הזו.
השערה שעלתה לי, ואשמח לדעת אם היא נכונה ביחס למי שבחר בטיפוס שיש לו p בקוד, בעיקר התומך, שאולי יכולה להסביר גם את הנוכחות של מוחצנים בקבוצת האנשים הרגישים מאוד, היא שהפתוחים חוו יותר קבלה והכלה לרגישות שלהם גם אם לא היתה מאובחנת מהסביבה במידה מסויימת, ומרגישים פחות צורך להיות בשליטה על הדברים. במצב כזה הם יכולים להיטען גם מהאנשים כי עבורם זה מקור מחזק, ואפשר לשחרר יותר.

אני יכולה לחפור בזה שעות...אגב, חלק מהמאפיינים של הטיפוס שלי, הסנגור;)

את הפריקה על זה אשאיר לזמן אחר.




מעניין מה אתם חושבים על זה, אשמח לשמוע תובנות ומחשבות שלכם בעניין.

נראה מעניין

ואכן זה מעניין.

מעניין הקשר בין רגישים ומופנמים...
בקשר למוחצנות אצל רגישים- לדעתי זה ממש אופי ולא קשור לסגנון חיים
הייתה תקופה שממש לא ידעתי להחליט אם אני מוחצנת או מופנמת כי למרות שהייתי עמוקה לא הייתי כמו רוב השקטים... כן אהבתי להיות במרכז באיזשהו מקום וגם יש לי שגעונות מפה עד מחרתיים... בסוף החלטתי שאני נחשבת מופנמת אבל לא עד הסוף. כאילו אני צריכה את הלבד, אבל נהנית גם מדברים לא שכליים. וכשיש לי משהו שמלהיב אותי אני עם ביטחון עצמי לא רציונלי... הרפתקאות מסוכנות, אקשן, אני מרדנית... אבל- רק לדברים שאני באמת מאמינה בהם. אם הייתי גדלה כמתנחלת בטוח הייתי הולכת להיות נערת גבעות (בהנחה שהייתי מבררת ומאמינה בזה). אני דרמתית ולא שגרתית והחברות שלי ידעו את זה.. זה הצד שהיה בי. דווקא זה שיצא לי מגשר אומר שאני לא במיטבי... שירדה לי האש והביטחון העצמי, את מבינה? וזה דווקא בגלל שהעומק שבי ירד (ירידה באמונה...) אבל כן אני מאמינה שאני אמצא את הדרך כי משהו בי לא בא לידי ביטוי כרגע והוא הולך לפרוץ בגדול.

בקשר לאופי משחרר או לא- נראה לי שזה בדיוק ההבדל
אולי יש סוגי מופנמים- יש את המסודרים ויש את האימפולסיבים ויש להם רגישות שונה כנראה.

תודה על מה שכתבת ממש הסברת לי מה אומרות האותיות האלה וזה יפה
מקווה שלא סיבכתי אותך

יש לי יכולת לשכנע אנשים- אבל אני לא הולכת לעבוד בזה כי אני מרגישה מרמה.
אני שחקנית טובה- אבל אני לא אלך להיות שחקנית כי זה מרגיש לי לא צנוע.
יש מופנמים שאין להם בכלל את הרצון הזה להציג לדוגמא...
עוד דוגמא? בכיתה ד' ברחתי מהבית ספר כדי לטייל לבד...
יש דברים יותר משוגעים אבל לא באלי לחשוף את עצמי כאן
בעצם כל העניין אם יהיה לי טוב בחיים או לא תלוי כמה האש שלי בפנים תהיה חזקה, כי אם אין לי בשביל מה אין לי ביטחון עצמי להוציא את זה... זה רק מתוך החיבור פנימה. וואי חפרתי. אבל מעניין אם גם אצל רגישים אחרים זה ככה, כי יש מופנמים שימצאו סיפוק במשהו יותר רגוע. אני צריכה שילוב...
קיצר. הודעה חשובה. אני אראה את התגובה שלך אבל רוב הסיכויים שלא אגיב עליה כי אני רוצה לעזוב תפורומים (נסיון2#) ביי🙂

אם יש משהו שחשוב לי אין לי בעיה לדבר לפני קהל או לשכנע אנשים אבל רק אם צריך אחרת מרגישה ממצפנת 

אבל לעומת זאת להיות בתוך קהל זה נורא (מעדיפה להופיע על במה וזה יהיה כיף מאשר להיות בתוך אולם מלא ...

 

 

 

למה שאת כותבת ואני רוצה רגע לעמוד על דיוק מסויים שחשוב להגיד, כי לפעמים אנחנו מבלבלים מושגים. מופנמות לא אומרת בהכרח שאדם הוא ביישן ושקט. מופנמות מבטאת עולם פנימי מאוד עשיר ועמוק, שבמרחב מספיק בטוח עבור המופנם גם תתבטא, ושיש מידה מסויימת שהמופנם זקוק לזמן לבד כדי להיטען.
מופנמות לא אומרת שהאדם המופנם הוא בהכרח שקט ולא עם אש, לכן זה לא מעיד בעיניי על ירידה וזה שהפכת למשהו שהוא פחות מקודם. ויכולה לספר על עצמי שמי שמכיר אותי מקרוב יודע שיש לי המון אש בתוכי, וכשצריך אני גם אעמוד מול קהל, ועם זאת אני אדם מאוד מופנם שחייב את הזמן עם עצמו.
אגב, מזמן יצא לי להיתקל בסרטון שסיפר על כך שקיים טיפוס ביניים בין מופנם למוחצן, שיש בו גם מהתכונות של זה וגם משל זה. אם אזכר בשם שלו אביא אותו.

לגבי מה שאמרת על המופנמים המסודרים והאימפולסיביים - זה אחד מההבדלים בין ה-j ל-p.
וגם שם יש מה ללמוד.

****
יש דבר שחשוב לי להגיד בהקשר של כל העניין הזה של טיפוסי האישיות, ואני מתייחסת גם לחלק ממה שאת כתבת בתגובה למטה @פרח-אש.
כל העניין של טיפוסי האישיות זה כדי לזהות את הבסיס ממנו אנחנו יוצאים לפעולה בעולם. לכן כל ההתייחסות האישית שלי לעניין הזה היא כקו הפתיחה ממנו אני יוצאת למסע חיי. זה עוזר לי להבין מי אני, מה החוזקות שלי ומה הדברים שעליי לתקן ועם זה עובדת. מהסיבה שאנחנו נמצאים כבר בתוך המסע ואחרי דרך, אנחנו נמצא את עצמנו גם בטיפוסים אחרים עם חלקים זהים לחלקים שקיימים אצלנו. בין אם מצד הזהות המובנית בטיפוס האישיות ובין אם עשינו עבודת תיקון שנדרשת מאיתנו כדי לאזן משהו אצלנו.

אני רוצה רגע להרחיב בעניין הזה כדי להסביר קצת יותר לעומק. קיימת חלוקת טיפוסי אישיות נוספת שנקראת אניאגרם (למי שיצא להיתקל בספר מודעות של מרים אדהאן הוא מבוסס על השיטה הזו), החלוקה הזו מחלקת את כל האנושות לתשעה טיפוסי אישיות. בשיטה הזו לכל אחד יש את טיפוס האישיות המרכזי שלו ויש שתי כנפיים אפשריות (בדר''כ הטיפוס הקודם והעוקב), טיפוס שהוא כיוון התיקון שמאזן את הטיפוס הזה, וטיפוס של הקצנה כשהכוונה היא לאן נוטה כשהוא במצב לא טוב. כבר שם רואים שיש טיפוס עיקרי והכנפיים הנוספות שיכולות להיות ולהרחיב את הקיים לכיוונים נוספים. שיטת MBTI שהבאתי כאן בסקר, עושה חלוקה זהה רק ל-16 טיפוסי אישיות, שבהקבלה אם האניאגרם הוא ארבע רוחות השמיים, זה כמו כל שילובי צפון- מזרח ודומיו בשושנת הרוחות. לכן סביר שנמצא את עצמנו גם בטיפוסים סמוכים וזהים, אבל עדיין קיים טיפוס שאנחנו הכי מזדהים איתו, כי הוא השורש.

העליתן הרבה מאוד נקודות מעניינות ואני לא ממש יכולה להתייחס לכל אחת מהן, כי תהיה פה מגילה ארוכה מדי...
רק חשוב לי להגיד שאם הייתן קוראות את כל האיפיונים של טיפוס המגשר, הייתן מבינות כמה כל מה שתיארן על עצמכן זה בדיוק מה שהוא.
וגם ההסבר על כל אחד מהמאפיינים השונים, כמו למשל מה מאפיין את הטיפוס שיש לו צד תחושתי/אינטואיטיבי, מראה ומלמד שהם הרבה מעבר למה שאנחנו תופסים תחת ההגדרה המופשטת והמקוצרת של כל מונח.

שווה להעמיק בזה, אם זה מעניין אתכן.
ומקווה שמספיק ברור למרות האורך.

מרתק.

 

עשית לי סדר קצת במגירות במוח שדחיתי את העיסוק בהן (:

אני שומרת ברשותך את הנ"ל ואת הקודמים לו

 

 

אגב, קראתי את הספר שציינת

והתעמקתי בעבר בשיטת האניאגרם, מצאתי אותה מרתקת בעבורי

אז אם יצא לך לכתוב לנו מתישהו על זה ועל ההקשרים לאר"מ ולטיפוסי האישיות אני אהיה הראשונה לקרוא... לא נגעתי בזה שנים...

 

 

 

בלי קשר, שרשור מעניין ממש

כיף לשמוע על המסקנות והתובנות שלכם לגבי הנושא.

 

 

שקד.

 

 

 

ותודה לך

אני לא ממש אוהבת את ההגדרה הזו היא מרגישה לי לא נכונה

"איך אנחנו מעבדים מידע בדר''כ: תחושתי (קונקרטי,עובדות ומציאות) (s)/ אינטואיטיבי(n)."

 

אני חושבת שאיטואיטיבי בעיקר במקרים של אנשים רגישים מאוד מגיע ממקום חושי . 

אני חושבת שרוב האנשים הרגישים מאוד יוגדרו מופנמים ביחס חברה שלנו בשאלון הזה בין אם הם מופנמים או לא, בגלל שהם צריכים גם שקט וזה דבר שלא הכי רגיל בעולם היום...

אני חושבת שלרוב האנשים הרגישים מאוד יש תכונות דומות אבל לרוב הרגישים שאני מכירה היה גם את עיין הרצוי מצוי 

כמו זה שאני יודעת שאם משהו חשוב לי אני אוכל להוביל אותו (ואני גם רוצה להשפיע ולהוביל ולעשות ) אבל זה פחות יתבטא בפועל בחיי היום יום שלי כרגע עד לא קיים בכלל כי אין לי מספיק מקום בטוח ואין משהו שבדיוק יכולה לעשות זמין וכי אני תקועה למדי בתוך הבית עם מלא נפשות אז גם אם אני אנעל אותי בחדר כל היום סביר שאסיים מוצפת מגירויים ... 
אני חושבת שלכמעט כל הרגישים יש איזה רצוי ומצוי כזה אצלי גם רואים את זה בשאלון 

אני חושבת שרוב הרגישים מאוד ימצאו את עצמם ב4 הסנגורים איפשהו (כשעברתי על האישיות השונות הבנתי שכנראה הייתי בתור ילדה עד כיתה ד שאז עשו עלי חרם הייתי פרוטגוניסט ) מציעה לנסות לעבור על סוגי האישיות ולראות מה מתחברים כי בכל זאת אנחנו לא רק סוג אחד אף פעם וגם מעניין לדעתי

ואני ממש מסכימה עם מה שכתבת בסוף אבל חוץ מהשליטה גם קבלת אנרגיה מבחוץ לדעתי תלויה מאוד באיך גדלת ...

שרמת הדיוק בטיפוס המתקבל קשורה קשר ישיר לרמת המודעות העצמית של ה'נבחן'

 

לכן זה קצת טריקי..

במיוחד כשמדובר באר"מ

אם הבנתי אותך נכון הכוונה שרמת המודעות העצמית תשפיע על טיפוס האישיות שיצא?
שנניח אם יש מישהו שגם אם הוא אר''מ והוא בין הטיפוסים היותר מודעים זה יתבטא בטיפוס מסויים, ואם בין הפחות מודעים אז יצא טיפוס אחר?

זה מעניין לבחון את השאלות שהם מעלים שם והאם הן באמת כאלו שנוגעות בהכרח לתחומים שמודעות עצמית גבוהה יותר תשפיע עליהן או שזה פשוט מה שהאדם בסיטואציה.

המחשבה שעלתה לי היא שרמת המודעות העצמית גם משפיעה על טיפוס האישיות שיוצא בסוף. ככה שאם יצא למישהו טיפוס מסויים זה יבטא את רמת המודעות העצמית שלו.

יש עוד מה לחשוב בזה...
תודה על ההארה.

האמת שאין משהו מיוחד

 

 

יש פה מלא רעש, וזה מפריע לי ממש, ואני רוצה לישון כי צריך לקום מוקדם מחר - אבל יש רעש...

מנסה שזה לא יתסכל אותי יותר מדי

יה איזה כיף לך! האמת עוד אין לי תחפושת מסויימת... אני כנראה סתם אתאפר ואשים קשת כלשהי...

אין אצלנו מדי רעש אבל יהיה בהחלט הרבה לחץ! צריך לקום מוקדם, להספיק לקרוא מגילה ולחלק משלוחים וכו' ואז סעודה ואז שבת... מקווה שיהיה יום שמח

 

 

כשאני שמחה באמת

קל יותר לתת לחוסר הסדר/רעש וכו לחלוף לידי ולמנוע מהם להשפיע עליי באופן שלילי

 

לא אוהבת פורים, אשים כובע ואשמח בלב (:

 

תרגישי את מה שאת מרגישה. זה בסדר גמור. 

 

ועכשיו תנסי לדייק למה זה קורה לך.

לפעמים הם לא יודעים וצריך להסביר אלף פעם אבל בסוף שווה את זה

לא רוצה לסבך אותו עם לחשוב על כל פסיק ואות בהודעות שלו, מספיק שאני עושה את זה. בדרך כלל אני מצליחה לרמוס את זה, פשוט הפעם זה הפיל אותי.

למה כ"כ קשה להתנהל עם בנזוג.

שימת לב לפרטים הקטנים האלו..

 

נקודה אחת יותר ממה שהוא בד"כ

שימוש בפיסוק לא כמו תמיד

שינוי קטן

ואני כאב

 

אבל יקרה.. לא לפרש בצורה פוגעת

זה לא אמיתי, בדרך כלל הצד השני בכלל לא חושב על המשמעות של זה.. אלא פועל אוטומטית

מברכת אותך על הגילוי. תנשמי, את בסדר גמור נורמלית ומיוחדת

 

 

פרקטית - חבשת את הפצע? הדימום הפסיק?

תנשמי עמוק אוויר נקי
תשתי כוס גדול של מים
תדברי אל עצמך כאילו את חברה שלך. מגיע לך את זה.
תנוחי קצת
תסיחי את הדעת במשהו מצחיק

אף פעם הרגשות שלנו לא טפשיים.
הם יכולים להיות מפתיעים, או מבלבלים או מציפים או גם וגם וכו'
אבל הם לא טפשיים

יש לך סיבה לפנק את עצמך קצת

מכירה את ההרגשה הזו

שולחת עידוד 

 

לי קרה כמה פעמים שנפצעתי מספיק רציני בשביל השפעה פיזית לא נעימה (רעד, סחרחורת, קושי לנשום)

ועם זאת... לא מספיק בשביל שמישהו יקח ברצינות... או בשביל שתהיה לי לגיטימציה לא להרגיש טוב...

 

צאי לאוויר, אפילו קרוב

תתמקדי בנשימות ובהירגעות...

אפילו לשכב לנוח, כוס קפה...

 

בנוגע להצפה

אם עדיין רלוונטי אני גם פה כדי להקשיב (:

 

 

[כותבת כאן לראשונה מהניק הזה

שקד.]

ותתחדשני 

 

א. גיל (או טווח גילאים): 0-99 לא כולל. סתם. 17

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: אנשים. ודשא. ושקט. ורעש. תלוי מתי.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך? מי אמר וגו',

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו: כנ"ל,

אממ, קשה לי קצת עם עומס, זא, חברה של אנשים להרבה זמן, ו אני לא כ"כ טובה בלדבר בגלל זה. גם פיזית, אורות חזקים/ צעקות וכדומה. באופן כללי מוצפות, כי אני חווה הכל, אבל אולי זה כבר קשור יותר לעיניינים של קשב 

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם: יכולת לא לפספס כלום, ו אממ בדר"כ אני שמה לב יותר אם מישהו יכול היה/נפגע ממני.

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה? לא, למה שכן?

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות: ללמוד.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? שמח.

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? ד' מלך. אח"כ- לא ללמוד דברים מהאינטרנט.

 

א.21

 

ב. אנשים ודברים יפים

 

ג. תמיד ידעתי שאני רגישה מאוד אבל פגשתי את המושג לראשונה בגיל 18 וזה שינה לי את החיים באופן כזה או אחר 

 

ד. תשומת לב לרגשות של אנשים ( באופן הרבה יותר מהנורמה) ויכולת לדעת מה מפריע להם לפני שהם יודעים שמפריע לפעמים , וגם פיזית מגע ושמיעה . כמובן שבסופו של דבר הי בכל דבר בחיים שלי אבל אלה הבולטים שקפצו ראשונים 

 

ה. אני יכולה לעזור לאנשים 

 

ו. כן יודעים מדובר בעיקבות הגילוי שלי היו עוד כמה חברות ואמא שגילו את זה שהן HSP

 

ז.ליצור (תפירה ציור בישול וכו)

 

ח. יותר איטי בהרבה וכנראה גם פחות תכנולוגי ויותר מחובר לטבע ויותר מחובר לאנשים ומחובר בכללי

 

ט. וואו קשה לבחור אולי שאנשים הם שונים אולי שלכל אחד יש אחריות על עצמו וחייב ולא פחות או מעבר לא יודעת 

 

י. הייתי רוצה שהפורום יהיה מקום להעצמה של התכונה הנפלאה הזו (לנו עצמנו ולאנשים שמציצים מבחוץ) וגם מקום לתת ביטוי גם לחלקים היותר מורכבים שלה בלי להרגיש חריג או מכביד אלה שיש תמיכה נעימה. ומקום של שיתוף כלים 

 

א. גיל (או טווח גילאים): 20+

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: את ה'.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך? כשהייתי ילדה הייתי עדינה ובוגרת לגילי, פה בפורום גיליתי את המונח.

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו: דברים חודרים לי ללב, מודעות עצמית גבוהה, שוקלת מילים... מבחינה פיזית- קשה לי עם רעשים חזקים, דיבורים גסים, ריחות חזקים, ומסתנוורת בקלות (הבהירות שלי בפלאפון כמעט על הכי נמוך).

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם: היכולת לדעת מתי לומר משהו ואיך, היכולת להיות אמפטית ולשים את עצמי במקום של האחר, המודעות לעצמי- כי הנפש היא מלאת אוצרות, בנוסף אני חושבת שבזכות זה אני מרגישה תלויה בה' וקשורה אליו הרבה יותר מאשר בלעדי הרגישות...

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה? בבית- כן, מבינים שאני רגישה. בחוץ- חושבים שאני ביישנית וחכמה ולא ממש מבינים ממה זה נובע. הייתי רוצה להיות קצת יותר פתוחה בחברה אולי... והאמת שבתור ילדה החברים לא היו מודעים לזה וזה פגע לי בביטחון העצמי. הייתי צריכה שידברו אלי בעדינות, כשהיו צועקים ומקללים הייתי נפגעת.

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות: לשיר ולקרוא.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? עולם של גאולה כמובן, שמלא דעה את השם. לפחות עולם יותר מתחשב וסבלן שמבין שלכל אחד יש עולם פנימי משלו... הלוואי שהייתה אפשרות שהעולם לא יהיה כל כך מוחצן אלא טיפה יותר מופנם ומותאם גם לדברים שקטים ועוצמתיים. שבכיתה יהיו עשר בנות/ בנים ויוכלו לקבל יחס אישי יותר. 

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? תשקיעו במה שאתם עושים, תשקיעו ביחס אחד לשני כי זה כל המטרה של העולם הזה, אל תיצרו לחץ חברתי שלילי...

י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו? שיתוף אישי, דרכי התמודדות, מבט חיובי

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (ו סתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים): ה' המלך!

במיוחד פתחתי את הניק, וגם הרגיש לי נכון לי להתחדש בשם הזה


א. גיל (או טווח גילאים):


ב. משהו שאתם אוהבים בעולם:
כל מפגש עם הטבעיות והטבע בכל רובד שהוא.

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך?
בהגדרה הזו ממש רק לפני כמה שנים כשנתקלתי במושג בפורומים פה. ניסיתי לאבחן את עצמי על סמך שאלון מסויים שהפנו אליו, והבנתי שבינגו... זו הסיבה להרבה דברים שלא מובנים לי עד היום. אבל מאז ומעולם ידעתי שיש לי משהו רגיש ופגיע הרבה יותר מאנשים אחרים.

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו:
נפשית ורגשית, אני מאוד פגיעה אבל גם עם המון הגנות. הצפות רגשיות, קושי עם מגע (במיוחד של מרקמים מסויימים שמשגעים אותי), אורות קולות חזקים מדי מטריפים אותי, אני שומעת דברים כאילו הם על פול ווליום. צריכה המון זמן לבד בלי גירויים חיצוניים, מאבדת את עצמי בקהלים גדולים, וגם בפחות, כי מרגישה כמעט הכל, ושמה לב להכל, וזה משפיע עליי. לא תמיד מצליחה להפריד, וגם אם כן זה דורש המון משאבים.

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם:
יכולת להיות מי שאני. על כל מה שזה אומר.

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה?
ניסיתי להסביר את זה, מי שרצה הבין. הרבה פעמים צריכה להזכיר את זה שיש דברים שיותר מורכבים לי ולא עובדים אצלי כמו אצל כולם, אז זה לא יעזור לי שיצפו ממני להיות כמו כולם.
לא תמיד עוזר.

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות:
לשבת בטבע, לשיר/לשמוע מוזיקה ולרקוד, ליצור משהו. לשמח אחרים במה שמשמח אותם, לתת לאנשים הרגשה שרואים אותם באמת ואכפת מהם, ולהיות שם עבורם.

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי?
עולם שקיימת בו מציאות של השראת שכינה גלויה. שלא צריך להתאמץ לחפש אלוקות בכל דבר, אלא שהיא זורחת מתוכו פשוט ככה.

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה?


י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו?
מה שיהיה זה טוב. לתת טוב ולקבל טוב.

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (וסתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים):
🌅 נראה לי שמצאתי סימן היכר לבועית אור שלי..😁

א. גיל (או טווח גילאים): (:

ב. משהו שאתם אוהבים בעולם: 

ירוק ופרחים ואוויר וחיוּת ושמש ורוח. טבע. חיבור פנימי ושקט... אינסוף דברים

ג. מתי גיליתם לראשונה שאתם אר"מניקים (בתקווה שלא רק אצלנו משתמשים בקיצור הזה), ואיך?

נחשפתי למושג פה בפורומים. באזור גיל 14.

האמת שתמיד הרגשתי שאני חווה את העולם אחרת. חזק ועמוק יותר.

בהתחלה הרגשתי שזה חיסרון שלי.. ניסיתי לדכא את זה

אבל כשגיליתי שזה קיים, זו הייתה הקלה עצומה בשבילי... בכיתי מרוב הקלה.

כל היחס שלי וההכלה אל עצמי והרגשות השתנו לטובה

ד. משהו (או יותר) שהרגישות שלכם מתבטאת בו:

באופן אישי, משהו שאני לא יודעת אם הוא קשור אבל הוא גורם לי להצפות כל פעם מחדש; חיכוכים בין אנשים, דיונים לא ברוח טובה, ויכוחים ועימותים - מטריפים אותי

אני כאילו חווה את שני הצדדים ומשתגעת, מוצפת לחלוטין ומותשת כל פעם שנחשפת להתנגשות כזו בין אנשים (גם זרים, ק"ו שקרובים..)

וכמובן, רעשים... המולת אנשים וצפיפות. אורות חזקים. מוזיקה לא מעודנת. מגע. שימת לב מוגברת לתנועות גוף שלי ושל אחרים...

ה. משהו טוב ברגישות שלכם, או משהו חיובי שהיא נתנה לכם:

היכולת להיות ערה לצרכים "סמויים" של אחרים,(ושל עצמי!)

להושיט יד, לעזור להם להרגיש בנוח. כמו"כ - האמפתיה מוגברת  

ו. אנשים מסביבכם מודעים לרגישות שלכם? זה נושא מדובר? הייתם רוצים שזה ישתנה?

לא יודעים בכלל, ממש אף אחד.. שיתפתי עם אנשים בודדים שהיו קרובים אליי במיוחד

הייתי מאוד רוצה שישתנה, אבל מרגישה שלא תהיה מספיק הכלה או הבנה (אפילו זלזול..)

הלוואי הייתה יותר מודעות בעולם באופן כללי

(היו פעמים בהם שיתפתי ואנשים לא הבינו..)

ז. משהו שמשמח אתכם לעשות:

ליצור (ובעיקר מוזיקה ומילים)

ח. איך הי'ה נראה בעינכם עולם אידיא-לי? 

ט. אם הי'ה משהו אחד שיכולתם להסביר לכל העולם, מה הוא הי'ה? אני  😅

י. כמה אתם רוצים שהפורום ישמש? מה אתם רוצים לתת ולקבל ממנו?

פשוט שיהיה. מספיק לדעת שהאנשים כאן מבינים ויודעים על מה אני מדברת..

לעיתים, לנסות להסביר חוויה או סיטואציה למישהו שלא חווה את העולם כמוך.. זה מתסכל

יא. משהו אחר שבא לכם להוסיף (ו סתם כי אני לא אוהבת מספרים עגולים):

תודה שאתם פה ❤️

נושמת? 

 

כל הכבוד שכתבת פה זה לא פשוט בכלל , מברכת אותך על ההצלחה הזו 

נשמע שאת יודעת מה נכון לך 

מה את מבקשת?

 

שולחת כוח ופה עם צריך

מחפשת להיזכר איך הופכים את זה מנטל - ליתרון

 

כבר שכחתי איך זה יכול להיות מתנה כי כל מה שאני חווה כרגע זה עומס מיותר של 'חוויה'

 

 

[שקד.

חותמת בשמי כי אנונימי וכו]

אני יודעת אצלי כשיש מצב של חוסר איזון (לא בקטנה אלה לתקופה או ממש חוסר איזון ) מאוד קשה לי למצא מה טוב כי הכל ניהיה מציף ולא טוב ואז אני ממליצה על טיפול (או בעצמך אם יש את הכלים או ללכת למטפלת ולברר למה אין איזון מה מערער וכו)
 

לכל אחד יש דברים טובים שהוא מרגיש אותם ומתחבר אליהם ולפעמים גם כשלא מרגישה שכיף עכשיו רק להיזכר שזה יכול להיות יתרון זה טוב ...
אבל למרות שכל אחד שונה מציעה לך לפתוח שרשור ולשאול מה אנשים מוצאם טוב ברגישות ואולי תמצאי דברים שאת מתחברת אילהם 

אני נגיד ממש מרגישה שהרגישות מאפשרת לי להבין אנשים ולעזור להם (לפעמים עוד לפני שהם מודעים לזה שמשהו מפריע) ועוזרת לי להגן על אנשים שאני אוהבת ולראות דברים יפים

 

בהצלחה שקד 

כיף שאת איתנו 

אני יודעת שיש טוב, ברור.

 

אני מי שאני בזכות זה.

אני לא התכחשתי מעולם לצדדים הטובים...

רק לרעים חח

 

 

אבל מעניין בכל אופן לגלות מה הטוב של אחד לוקח מזה

 

מה גורם לרצון להדחיק? האם זה באמת פחות הפריע
והמציאות בלי המודעות לרגישות ולצרכים האמיתיים שלך, היתה הרבה יותר קלה ופשוטה?
או שהיה יותר קל להסתובב בעולם בלי להשקיע תשומת לב מרובה מדי לדברים שמעוררים?

ואני יכולה ממש להבין את הרצון שזה לא יהיה ככה, זה באמת מתסכל ברמות שאי אפשר לתאר למי שלא מבין מבפנים. אבל זה הצורך הפנימי העמוק שלנו, בשונה מאחרים והתכחש לזה לא יקל עלינו, כי בשלב מסויים זה מתפרץ, כמה שננסה להגיד זה לא מפריע וזה לא מציף.
זה פשוט מה שזה.

הרצון התעורר כי הרגשתי שהאופן בו אני חווה את המציאות מתיש אותי

(קשה להגדיר, אבל אתם מבינים מן הסתם את כוונתי)

 

שזה ממש לחוות את המציאות. כל דבר שקורה מותיר עליי רושם יותר מהרגיל

כל רגש חזק יותר והרבה סיטואציות מקבלות משמעות גם בלי שיש בהן את העומק הזה

 

קיצור, מתיש

 

אז פשוט הדחקתי את הרגש, לא נתתי לו ביטוי 

והתעלמתי מדברים שקרו סביבי, מרגשות שצפו בי, גם מההשפעה הפיזית שלהם עליי פשוט התעלמתי

(אפילו ניסיתי לתקופה לשכנע את עצמי שאני כלל לא אר"מ
לא הצלחתי)

 

כמו שאמרת

זה מתפרץ אח"כ וזה רק הופך חוויה קשה יותר...

 

 

(לדעתי הפיתרון הוא איזון)

 

 

[שקד.]

 

 

גם אני חששתי בהתחלה, אבל יש פה אנשים מקסימים, מכילים ותומכים, שמזדהים עם אותה בעיה וכיף לדעת שיש מי שמבין אותך ולא שופט אותך או מסתכל עלייך בעין שלילית.

שולחת לך כוחות.

האמת שזה פשוט ישב עליי, ומספיק חשוב לי

אז הייתי חייבת למצוא זמן ופניות של הראש והמחשבות 

 

באמת אנשים מקסימים פה

כיף שיש אתכם ואת הפורום ❤️

 

 

שקד.

אני דווקא אוהבת, גם את פורים.

מוזר קצת שאני אוהבת את זה 

פחות מסיבות וכזה 

נראלי ששואלים אותי מה אני צריכה /רוצה עכשיו 

 

אבל גם ממש אוהבת שאנשים קוראים לי בשאלה (בין אם הם רוצים משהו ובין אם סתם לקרא לי ) כזה "פרח-אש?" זה נעים לי בלב 




@משה @צוחקת או בוכה @Galaxy @בועית אור @הרמוניה @Gaw975 

יותר מדי פגישות ואנשים. היה מועיל וטוב אבל מעמיס בטרוף ברמה שכבר הלכתי לישון.

היה לי יום מוזר ומפוזר לצערי

 

התחברתי לדבר השני שאמרת- עצם הפניה אליך היא נעימה.. אני גם חושבת ככה

ותודה לך על הנהלת הפורום בכזו חביבות זה לא ברור מאליו פרח אש שלנו🔥🌸🌻

אני אוהב ששואלים אותי מה אני מרגיש או נראלי כל שאלה שהיא לא סתם טכנית אלא מבטאת קשר.

וואי אולי יגיע היום שאני לא אתבייש להיות 'לא אנונימי' (מבחינת הניק).. אולי ככה זה בהתחלה

בקשר למה שכתבת, חשבתי שאולי בגלל זה יותר נוח לי בקשרים אחד על אחד מאשר המוניים

בקשרים המוניים אני נסגר הרבה פעמים.
בקשר אחד על אחד אני מרגיש שנותנים לי מקום, כמו שאני נותן מקום למי שאני מדבר איתו

לפחות אתה אמיתי

תיוג ראשון, איזה מרגש לי;)
יום מתסכל קצת, מבין כמה כאלו שפשוט בא לצאת לגלקסיה אחרת ולא להיות בתקשורת עם אנשים בכלל.

אני אוהבת ששמים לב לתנועות בנפש שלי ושואלים אם אני צריכה זמן לעצמי עכשיו או משהו אחר.
ובכללי שאלות אמיתיות ומחוברות.

או מכירה ימים כאלה
מה את צריכה עשיו אחרי יום כזה ?(לא צריכה לענות לי רק אם רוצה)

כרטיס טיסה לגלקסיה המקבילה...
יש לך כזה להשיג לי?;)

מחלקים אותם ביחד עם מגבות 

רק בלי המגבת, בבקשה!!
זה עושה לי כזה רררר...

לגבי המדריך הוא מותאם ספציפית לגלקסיה זו כך שלא יהיה לך לעזר אבל אם לאחר המסע יש לך גילויים מיוחדים והדרכות נשמח שתכתבי מדריך לגלקסיה בה תבקרי ונפיץ אותו הלאה 😏

 

 

לילה טוב יקרה

זה אכן בתכנון...
לילה טוב גם לך

אז נענה באיחור כי כלוונטי

 

אתמול גמרו אותי ממש. היה לי יותר מדי פגישות עם הרבה אנשים. היה מועיל ואיכותי מצד אחד אבל גם מעייף ברמות שאני לא מכיר.

 

שמח על ההספקים. אבל עוד מתקשה להבין מה כ"כ גומר אותי שם.

נראלי יהיה לך טוב לפרט את זה 

מה בבני אדם ?(איך בני אדם?)

הקולות שהם משמיעים  זה שהם זזים או מריחים או זה שהם מרגישים ... ולעשות עם זה מה שצריך..

 

הערב הייתה פה מסיבה וכולי הייתי התקף אלרגיה אחד גדול.

בכללי אני לא אוהבת ששואלים אותי שאלות אישיות, זה מלחיץ אותי, אני בנאדם שפשוט מציב מסביבו חומות ושערים ושאלות גורמות לי ללבוש את השריון ולהגן על הפרטיות שלי בחירוף נפש (אני יודעת שזה גם מה שמקשה עליי בשידוכים, מנסה לעבוד על עצמי...).
אבל בהחלט אשמח מאנשים שקרובים אליי, אמא, אחות וחברות שסתם ישאלו בשלומי ויתעניינו. זה עושה טוב!!!
אתמול היה מצויין ברוך השם, הרבה הספקים מתוך נחת ואהבה של אחייניות מתוקות😍

אשמח לקישור או הסבר. 
למרות שהייתי מעדיפה להימנע ממשהו שהוא טכנולוגי, אם על זה מדובר

הגיקים ממליצים: אוזניות ביטול רעשים הטובות ביותר בשנת 2021

זה פרסומת כמובן, אבל זה מוצר שיודע לגמרי לנטרל בעיה.

פשוט אוהבת לישון כמה שיותר משוחררת ומאוורר, אז לא בטוח שיתאים לי עם החוטים. אבל תודה רבה.

יש להם אטמי אוזניים שאוטמים ברמות שונות כדי שלא יפגעו כשעובדים עם מכשירים רועשים מאוד ..(מוזיקאית רגישה מאוד זה מה שהיא עושה לי אין ניסיון )

 

ואני לא יודעםת אם ידבר אלייך אבל לי יש שני סוגי אטמים שניהם לא חוסמים הכל אבל מורידים משמעותית ואחד יותר מתאים נגד בסים (נניח מוזיקה בחתונה) ואחד יותר לדיבורים וצלילים גבוהים ואני בוכרת מה מתאים כל פעם (גיליתי מנייון איתם)

זה משנה מאיזה סוג החומר?

ואנסה לחפש...

סיליקון, שעווה, ספוג.. זה משנה ממה?
אולי תוכלי לדעת מה טוב יותר.

לי נוח שעווה אבל שלי לא אטומות לגמרי וזה טוב לי 

השאלה היא מה לך נעים ומה אוטם ברמה שטובה לך ואת זה לא  יודעת גם לא יודעת מה איכותי יותר

אנחנו לא רואים את זה בהתחלה. כנראה שצריך עוד 10 שנים כדי לשים לב לזה.