מה קשה כל כך לחיות בלי השוואה להגדרה?
להגדרה הכי טובה
להיות עם ביטחון עצמי אבל לאפשר לעצמי לגעת ולהיפגע
על אירועים חברתיים-
בראש זה X בשטח זה Y
במציאות זה XY
יום אחד
תהיה גדולה עליי החולצה היותר גדולה מזו שאני מנסה לגדול אליה עכשיו
בועית אוראחרונהגם אם הן כן
אני לא מכירה מישהי לא רגישה מאוד שבחשיפה למושג אמרה שהיא כן
יש הבדל בין מישהי שתגיד שהיא רגישה עם היכרות עם המושג לבין בלי כי אז הכוונה היא אחרת
ומהניסיון שלי כיף לאנשים רגישים מאוד להיות ביחד(היו לנו באולפנה כמה קבוצות של חברות שכל החברות בהן היו רגישות מאוד גם אם זה לא הוצהר רשמית)
בסוף הבנתי שגם ברגישים מאוד יש איזה טווח רגישות וטווח דרכים שבהם מגיע לידי ביטוי ושחלק מנסים להדחיק את זה ככל האפשר כי החברה שלנו לא תמיד הכי מתאימה לרגישים
אני יודעת שגם בתוך החברות הרגישות מאוד שלי אני הרגישה 
היום יכולה לומר די בוודאות אם מישהי היא רגישה מאוד אחרי פגישה או שתיים ורואה הרבה יותר רגישות מאוד מבעבר
גם קשור ללימודים שלי ולזה שאני רוצה לטפל באנשות(בנות) רגישות מאוד אז משתדלת ללמוד כמה שאפשר ...
הרבה בנות יכולות להגיד לך שהן רגישות מאוד או שהן בוכות מכל דבר אבל זה רגש יותר חיצוני... לא כמו אצל אר"מ שהנפש ממש מורגשת ברובד יותר פנימי. אין לי את הסמכות לקבוע מי כן ומי לא אבל בד"כ אפשר להרגיש בהבדל...
בדיוק את לא הבנת...
אממ כאילו בעיקרון כתבתי את זה על פיוט ישן ומדהים ששמעתי, והתכוונתי שאת גם די רוחנית ודברים כאלו מרגשים אותך
מישהו אחר היה אומר לי מה את מוצאת בדבר הישן הזה, אבל הוא יפה בגלל שהוא אמיתי וטהור
וזה יכול לקרות על כל מני דברים כמו שכתבו פה. הבנת?
אבל זה נראה שכן
היכולת לחוש את הסביבה ולקלוט את הסביבה
זה בעצם משהו רוחני
פשוט לא בטוח שמי שהוא כזה הוא גם מודע לכך שזה לא רק רגישות פיזית
אלא כנראה זה גם מתבטא בפן הרוחני...
אבללל- הכרתי אנשים רוחניים שלא היו אנשים רגישים בכלל..
הם כן היו קולטים דברים בצורה מדהימה...
הם היו רוחניים וקלטו דברים, אבל לא היו רגישים בהכרח...
ואגב את מגדירה את עצמך כאדם רגיש מאוד?
רמה רוחנית זה דבר שכל אחד יכול להגיע אליו אבל כנראה עם הרגישות זה יותר קל.
אני... די כן. אני פשוט לא אוהבת להגדיר את עצמי למשהו מסויים כי אז אני אוטומטית אכניס את עצמי לקטגוריה ואצפה מעצמי למשהו מסויים אז אני לא רוצה שזה יתפוס חלק יותר מדי גדול בי כשזה לא עולה בכוח. אני מאמינה שלחיים אין כללים ומעדיפה לזרום עם מה שבא מה'. לפעמים גם לחשוב יותר מדי זה לא מומלץ...
ונכון מסכימה עם זה שכל אחד יכול להגיע...
ויש מצב שעם הרגישות זה כבר באמת יותר מובנה כזה..
הבנתי כן
ואיי... מעניין איזה פיוט...
לך בפרטי💌
לא ממש קשור אבל עלה לי ביחד עם השרשור בלנו...
יצאתי פעם עם בחור שלא ידע איך להגיב לזה שאני רואה ככ הרבה דברים יפים שפשוט לא היה לו בראש לקלוט אם אני לא מצביעה על זה
תאמת אני גם לא הכי שמה לב לפרטים, אבל אני קולטת דברים בצורה יותר עמוקה לדעתי
כן...
זאת אני
חשבתי על זה היום בעבודה
זמן ההפסקה המוגדר לעובדים (ראשמית מה שמעשיקים צריכים לתת ) לא מספיק לי ברוך ה' לא בעבודה כזו אבל אחרי יום עבודה (שדי מותאם לי כרגישה לפחות ככל האפשר אבל אחרי יום עבודה אני עייפה ולא ככ מצליחה לעשות שום דבר אחר עצות ?
אבל אם את עייפה כל יום אחרי העבודה הייתי מנסה לשים לב אם יש משהו ספציפי שמציף אותך שם ובגללו את מתעייפת, בעיקר אם יש משהו שנמצא כל הזמן. (מנורה מהבהבת? בושם של מישהי שעובדת איתך? רעש מסוים?)
בחרתי את העבודה הזו בפנצטה
הבוסית רגישה מאוד גם היא
וכשיש אני מבקשת שישנו ועושים את זה ויש לי שליטה על הסביבה רוב הזמן
אני לא מוצפת זה פשוט כמה שעות של אחריות וצומאת לב לילדה ואני עייפה אחכ ...
כלומר ילדה אחת ולפעמים אחים שלה סגר וזה ולפעמים אחותי
ועם זה ממשיך הלאה. לדייק קודם כל מה באמת קשה.
שמה לב ליותר דברים (ביחוד כשאחראית על ילדים ) ואז מתעייפת באיזה שלב ...
התחלתי לקחת ויטמינים ומועיל באופן כללי לאיזון אז עוזר גם לזה
משהו שמותאם לי במיוחד מחברה שעובדת בזה והיה ממש טוב לא הייתי חושבת על זה לבד אז תודה
זה בדיוק מה שאני עוסקת בו ואם אוכל לעזור במשהו אשמח
שולחת לך המון כוחות
צוחקת או בוכהבסוף יש זמנים שמחים גם... אבל לפעמים נראה כאילו כל החיים מלחמה.
ואני מוצאת את הנחמה והכוח שלי באמונה... עם יראת שמיים האדם לא מוגבל, הוא מגובה מלמעלה ויכול לעמוד בקשיים
זאת עבודת חיים אבל ב"ה זו עבודה מתוקה וגם בנפילות בדרך יודעים שהכל לטובה
אני חושבת שבלי האמונה יכולתי להתנהג כל כך אחרת ממי שאני באמת
הייתי בו. תקופה ארוכה. זה לא היה קורה על כל דבר אבל דברים מסויימים היו מטרגטים אותי חריף.
יש דברים שאפשר לעשות בנושא הזה. רק צריך לדעת שלעולם ה"קלאסי" של קופת חולים וחבריהם אין הרבה מה לעשות.
איזה נושא גורם לכאלה קשיים ותסכולים?
כבר פרסמתי לכמה אנשים אם מזהים אותי אשמח להודעה בפרטי
בהכתרה שהיתה כשהייתי באולפנה היה קטע בהצגה עם מישהי (מחופשת לבן שמן ממש) שלועסת פוקפורן ממש בקול ויש שיח מצחיק על הסיטואציה. ואז אומרים לה "אולי תלעס יותר בשקט?" ועדיין לועשת בקול ויש שיח שנגמר ב "אולי תלעס בלב ?"("אבל אין שיניים בלב", "אז אולי תלך ?", אבל אין שיניים בלך")
מרגיש לי שככה אנשי אומרים או רוצים לומר יותר מדי פעמים
"אולי תרגישי יותר בשקט" "אולי תרגישי בלב" "אולי תשתגעי, בשקט, בלב " (ואם לא אז לכי אין לך מה לחפש עם אנשים ''נורמליים'')
הם לא יודעים שמה שאני מתאפקת מה שאני אוכלת בפנים הוא גדול ממה שהם רואים הרבה פעמים מה שאני מרגישה בפנים יכול להיות ככ יותר חזק.
הם לא יודעים שאם אני בשקט שאם אני לא בחוץ וכן לפעמים קצת לוחצת להם עם הרגש או לפעמים גם איזה צורך בסוף אני חולה הגוף שלי לא יכול להכיל את הכל כלוא בפנים.
הם לא שמים בכלל אם אני כן מתאפקת זה לא דבר שהם רואים.
יש היום תרבות להראות רק מה שטוב מה שיפה ולא חסרים אנשים שחולים בגלל כל מה שנשאר להם בבטן , חלק גדול מהם הם אותם האנשים שדיברתי עליהם מקודם.
ואני רוצה לומר להם אבל קודם לי "זה שאני מביעה רגש או מצליחה לבקש, זה טוב" (כן גם לא לא בדיוק נח לכם) "זה לא קל להביע רגש וגם לא קל לי לבקש, תעריכו את זה ולמענכם תנסו גם"
קצת מרגישה שאני עושה לי את זה לאחרונה ככ מפחדת להעיק שמדחיקה ולא טוב בכלל
ותודה למי שקרא
יש מקומות שבהם לא נכון להביע את הרגש הזה. אני גיליתי הרבה פעמים שהדבר הנכון הוא לכתוב את הדברים למחשב שלי.
לתת למקלדת ולמסך (או לעט ונייר, אם בא לכם?) לסדר את המוח.
וכן בעד להביע רגש גם בדרכים שונות כמו יצירה אבל זה לא מבטל את המקום של הבעה של הרגש בסיטואציה או ליד אנשים
אני חושבת שלהבעת רגש יש מקום של ריפוי הדדי ביחוד עם המצב בעולם שלא מקובל ככ להביע רגש
מה פירוש תזכורת...? את באמת צריכה תזכורות לכאלה דברים? כל בן אדם עושה את זה מאליו, לא?
אני צריכה תזכורות ללכת לעזור... לא יודעתמה איתך
עכשיו נחה קצת אחותי חזרה ואח אחד גויס לעזור והאחרים נשלחו לגן שעשועים אז המצב בסדר בערך
כן בהחלט זקוקה לתזכורות כאלה
תזכורות לדאוג לי ביחוד שלחוץ או עמוס או מוצפת כי קשה לי לזכור לבד
משתדלת לעצור רגע ולשאול מה שלומי ומה אני צריכה אם אני לא אזכור את זה אני או אקרוס באיזה שלב או פשוט אהיה יותר ויותר מוצפת
יופי עוד מעט שבת מנוחה
הלוואי שהכל יהיה מוכן
יהיה, יהיה
שבת שלום
💛
פרח-אשממש גאה בי על היום
סידרתי וזרקתי דברים (אפילו שאולי איכשהו עוד מישהו יכול אולי להפוך אותם אי פעם למשהו )
וכתבתי משהו שאני אפרסם בפייסבוק בעזרת ה' עד רביעי הבא ( פעם ראשונה קצת חוששת אבל מאמינה שזה צעד נכון )
השאלה לשרשור היום הוא מה ראיתם היום שעשה לכם נעים בלב
אני ראיתי משהו שכתבה חברה אהובה שלי שגדלה ככ והתרגשתי ממש
3 פגישות פרונטאליות ביום אחד. וואו.
וגם הספקים מדהימים וריכוז מרשים ממש.
צוחקת או בוכהעשה לי נעים בלב.. אמ הצעת שידוך מחברה בשיא האהבה מצידה
באיזשהו מקום ירד ממני הרבה לחץ כי נמצאים הרבה בבית ולא במסגרת חברתית שמלחיצה אותי... אני נראלי יותר טובה בחברויות מרחוק...
אני גם מתגעגעת, אבל יש גם את הצד הזה ששמתי לב אליו ממש שהוא הביא לי שחרור וזמן עם עצמי שזה משהו שאני הכי מסתדרת איתו
היה לי יום מוזר
לא עשיתי בו מה שתכננתי, אבל עשיתי דברים שלא תכננתי
מקווה שמחר יהיה יותר טוב
פרח-אשאחרונההיה לי יום ממש עמוס אבל גם כיף ממש
עשיתי הרבה דברים שעושים לי טוב אבל חושבת שבעיקרון היה עמוס מדי טיפה (נקודות לפעם הבאה )
מאוחר
נכון מסופר על ר' הורקנוס שהיה "בור סוד שאינו מאבד טיפה"? אז הייתה לי תכונה כזאת בקטנה פעם. ב"ה גדלתי עם אמונה חזקה, ועם כישרון הקליטה הזה הייתי עם ידע תורני רחב ממש. יש בעיה אחת. שזה עובד לשני הצדדים. כישרון הספיגה הזה פועל לדברים הטובים וגם לדברים הרעים.. כשהייתי לומדת משהו הייתי זוכרת אותו אחרי פעם אחת כי זה השאיר בי רושם, אבל גם אחרי שהייתי רואה סרט לדוגמא הוא היה משאיר עליי רושם חזק, ולרוב- לרעה. כל הרשמים שסרטים משאירים עלינו בתת מודע? אצלי זה היה נכנס למודע ישר. לא הבנתי למה אני לוקחת דברים קשה כל כך ומתייחסת לזה ברצינות לעומת אנשים "נורמלים". החלטתי שאני לא יכולה לתת לכל דבר להשפיע עליי כל כך ואני צריכה לייחס לדברים פחות חשיבות כדי שאוכל לאפשר לעצמי יותר, לשחרר את משמעת הגבולות, ולא להיות המומה אחרי כל פעם שאני נחשפת למשהו. אם הייתי נחשפת רק לדברים טובים אולי לא היה צורך בזה אבל הייתי מבולבלת ו... אחרי עבודה- הצלחתי לאבד את הכישרון הזה. להתייחס לדברים בציניות ודוקרניות כדי שהם לא יהיו חשובים, וירדתי בירא"ש שלי. נהייתי ממש זולה. הרגשתי חסרת ערך. כישרון שהסתבכתי בליישם במציאות שלי. אז כבר אסור להיות רציניים בעולם הזה? להרגיש דקויות?
אחד הדברים שגרם לי לרצות להשתנות היה הסודיות שלי. לא הייתי אדם נורמלי. חייתי את העולם ברובד אחר שלו. ולא היו לי באמת חברות. אם אתם לא מבינים את זה, רק תדעו שזה היה סבל ולא מרצון רע. אני עד היום לא יודעת מה הייתה הבעיה ומה יכולתי לעשות אחרת. רק שזה כנראה תהליך שאני צריכה לעבור ואני באמצעו. אז שוב, ניסיתי להיות זולה ופשוטה- לא להעריך דברים יותר מדי כדי להיות "נורמלית" ולהתחבר לאנשים... היה נראה שזה עובד, אבל כן, הצלחתי ליהנות מחברות רדודה. ביקשתי רמה נמוכה? קיבלתי. לקח זמן עד שהבנתי שזה חסר פואנטה ולא מה שביקשתי. עד שהצלחתי להעריך ערכים שוב. אבל מה יהיה איתי? אני חוזרת לעצמי אבל... שוב לחזור לאותו מקום? מה הלקח שאני צריכה ללמוד מזה? למצוא את האיזון? באמת?... או שזה זה או שאני לא יודעת מה הדרך...
אם עוד מישהו עבר דבר דומה
שישלח מסר
אני לא מתכוונת להשתפך, רק לשמוע דברים מעשיים, בסדר?
ה' יברך אתכם.
יש עוד אנשים מיוחדים בעולם שאת יכולה להתחבר אלהם ושיהיו לך חברויות עמוקות גם אם הם לא בדיוק כמוך ולא תמיד מבינות אותך עד הסוף
ותקשיבי פנימה תסימי מסננים איפה שאת צריכה ( כן גם אם זה אומר שלא כל סרט עם החברות מתאים ושאת עובדת בקצב שלך )
צריך למצא איזון
לפעמים אפשר למצא אותו לבד ועם פיטבקים מהסביבה ולפעמים צריך טיפול שילמד כלים איך להכיר את עצמך יותר טוב ולמצא איזונים (ממליצה לוודא שזה מטפל שמתאים לאנשים רגישים מאוד מאוד חשוב ועדיף רגיש מאוד בעצמו [ מניחה שאם את כותבת כאן אז את יודעת על עצמך שאת כזו])
וזה דווקא לא הצד הרגיש והמקפיד אלא הצד השני... שמצליח לזרום, להשתטות קצת... הרגיש לי שזה או זה או זה
אולי סתם נכנסתי למשבצת אבל זה חנק אותי
נראה לי שהפתרון הוא בכלל לא לחשוב על פתרון אלא לקבל את המציאות כמו שהיא לנסות להיות פשוטה ולשתוק
לא לצפות, פשוט להבין שזה מה שזה, זה מה שצריך להיות לומר תודה ולהתקדם
ולהיות בבית כמה שיותר איפה שאני מרגישה הכי בנוח להיות עצמי באמת🙃
נשמע לי כמו דפוס שווה לעבוד עליו ולשחרר אותו
את בטוח יכולה לתת הרבה לעולם 
קראתי.
עוד לפני שיש מה להגיד, רציתי להגיד שזה מה שקראתי.
אני רוצה למצוא זמן להאריך פה. כרגע אין לי.
צוחקת או בוכהיכול לתת לך מקום לרגישות ולצור תחושת קרבה בקשר
אני הייתי מתנסחת בערך ככה
בטח אתה שם לב כבר אבל אני רוצה לשתף למראת זאת שאני רגישה מאוד
מה זה אומר ? לכל אחד יש רמת רגישות שונה ויש 20 אחוז מהעולם בערך שהם יותר רגישים באופן משמעותי וזה נקרא אנשים רגישים מאוד
בסהכ זה אומר ששמים לב יותר לכלמני פרטים קטנים מה שיכול להיות דבר מדהים וטוב ויכול להיות קצת קשה בסיטואציות מסוימות ( לפרט מה זה אומר עליך כי בעצם כל אחד שונה ועל כל אחד זה משפיע אחרת .. ואיפה זה בה לידי ביטוי בקשר שלכם) ולאפשר לה לשאול מה שעולה לה
השאלה אם טוב לך איתה ואם היא מקבלת אותך כמו שאתה ויש לך מקום לרגישות שלך איתה. אחרי זה אפשר גם להזכיר את זה ולספר איך זה מתבטא אצלך לדוגמא...
שתרגיש בנוח איתה זה ממש חשוב
ז"א כל החיים הגדירו אותי פשוט "מאוד רגישה" ולא הפריע לי שזה לא שם אבחוני.. פשוט הכירו שאני רגישה מהרגיל, חושבת על דברים לעומק... אבל זאת כמו עוד תכונה שלי, משמעותית.
אם אתה מצליח להביא את עצמך בצורה שלמה ואתה רגוע, אז זה לא באמת משנה אם תאמר או לא תאמר.
הסיבה הראשית: מחר את עלולה להשתגע בגלל עומס חושי או רגשי, והבחור האומלל לא יבין מה את רוצה ממנו. אם הוא יודע שזה תכונת נפש יהיה יותר קל להבין את זה גם לו וגם לך.
הוא לא הבין מה עובר ונבהל
לא הבין למה אני מוציאה אותו מאיפה שכבר החלטנו שאוכלים והרטיע אותו
אבל לי זה היה הרבה יותר גרוע כי נכנסתי ללחץ מזה שמוצפת ולא ידעתי מה לעשות זה היה בערך כמו להיות במערבולת ולהצתרך לתפקד ולהראות בסדר כי מסכן והוא לא יודע מה עובר ומה לעשות ...
אני חושבת שאם רק באחת הפעמים לפני הייתי מספרת לו על הרגישות יכולתי לומר לו תקשיב אני מוצפת מXYZ בנתיים לא צריכה לצאת אבל אולי אחכ אצתרך להתאוורר או שנמשיך למקום אחר או משו ...
ואז לה הייתי נבהלת ככ מההצפה ומגבירה אותה בבהלה וכו ואז מגיעה למצב הזה וגם אם כן הייתי יכולה לבקש שנצא ולומר שאני צריכה לנשום ומקום עם פחות אנשים וכזה וזה היה עוזר ...
אני חושבת במבט לאחור שהחוויה הזו גרמה לי להינעל בקשר ולהרגיש לא בנוח לידו יותר הרבה מצפון ותחושה שהייתי לא הכי בסדר
משהלכל אחד התגובות של עצמו יהיו לו בצבע כחול
פרח-אשנושמת פנימה ובוטחת במה שעולה
איזה דבר קטן ופשוט היה לכם הכי טוב השבוע ?
שבת שלום שבת רגיעה ומנוחה
למדתי פעם ששבת היא הזמן שבו אנחנו אמורים להיות (פשוט להיות בעכשיו) בלי לנסות להסיג ולעשות וכו
מתחברת לזה עכשיו מחכה לשבת
מה שאת כותבת על שבת זה נכון. כשאי אפשר להיות שם, או שמייצרים עומס (אורחים תוכניות קריאה) או שפשוט מחכים לסוף.
הדבר הטוב ביותר השבוע? הצלחתי לדייק כמה אתגרי נפש מורכבים. להבין מה קשה לי ועכשיו נמשיך עם זה הלאה.
צוחקת או בוכהאחרונהואני לא מכירה אישית אף אחד שמאובחן כאדם רגיש מאוד
אני לא יודעת על מקומות רשמים שמאבחנים את זה
רוב הפסיכולוגים למינהם (לפי מה שנאמר לי ונאמר בקבוצות פייסבוק של רגישים ) לא מתיחסים ברצינות לרגישות גבוהה אלה אם כן הם רגישים מאוד בעצמם (נראלי פשוט אנשים לא ממש מבינים שזה לא רק הגזמה)
אבל בשאלון של דר ארון https://www.stillwaters.co.il/hsp/hsp-test/ קיבלתי ציון מאוד גבוהה ואי אפשר לפספס שאני מאוד רגישה אחרי שמכירים אותי קצת ידעתי את זה עוד הרבה לפני ששמעתי שיש כזה דבר
אז אם את מרגישה חלק את מוזמנת מוזמנת גם לעשות את המבחן בקישור או בספר (הם שונים קצת)
ברוכה הבאה
ברוכה הבאהפרח-אשאיך מתמודדים עם זה?
אין לי כל כך את מי לשתף בתקופת הקורונה כי אין כל כך איך,
ואני עובר דברים לא פשוטים.
ובגלל הרגישות יתר אז זה רק עוד יותר..
ואני מרגיש שהעולם גדול עליי. יותר מדי פעמים מרגיש ככה לאחרונה
והלוואי שזה היה לגיטימי להרגיש ככה, כאילו... שהיו נותנים לי את התחושה שזה בסדר להיות ככה.
שאני בסדר, שאני טוב. שהרגישות הזאת זה דבר נהדר ולא- ילדותי, לא גברי ומוזר.
אני מרגיש שהעולם משאיר אותי לבד בהתמודדויות שלי
![]()
קודם כל צא מנקודת הנחה שאתה טוב, ושיש לך כוחות מדוייקים לך ואתה יכול לנהל את עצמך בלי קשר לאף אחד...
ועכשיו באמת תחשוב מה נותן לך כוח, מה עושה לך טוב... אצלי באמת זה תפילה וחיזוק משמיעת שיעורי תורה
אני חושבת שאין קשר בין אדם עם ביטחון עצמי או בוגר לרגישות... אולי להיפך
וכל אישה חולמת על גבר רגיש שיבין אותה והיא תוכל לדבר איתו
מקווה שתצליח להתמודד עם הרגישות כמו שהיא, בלי קשר למה זה נראה כי אז תוכל באמת להיות שלם לדעתי...
איך שה' ברא אותך זה הכי הכי הכי הכי בסדר בעולם.
תן חיוך הכל לטובה ובעז"ה ה' ישלח לך ישועה ועזרה
לפעמים היו לי תקופות שהרגשתי שכדי לחות פה בעולם אני צריכה להילחם כל הזמן אז נראלי מבינה
עכשיו לגבי ההצפות
הצפה זה בעצם שיש יותר מדי עוררות (עודף גירויים ) אני סמתי לב שאצלי הצפה נובעת יותר בקלות מרעש או המון אנשים ופחות מדברים אחרים אז דבר ראשון ממליצה לך להקשיב פנימה מה הכי מציף אותך ?מה אולי כדאי להמעיט אותו
וגם מה שעוזר לי זו רשימה שעשיתי פעם של כל הגירויים האפשריים ופתרונות שלהם
כי הרבה פעמים שמגיעה להצפה או לכיון אני לא ככ יכולה לחשוב ואז פותחת את הרשימה ושואלת את עצמי:
רעבה? -לא
צמאה -
רעש
אור
שירותים
מגע (חסר או עודף או משהו מגרד..)
וכו ומגיעה לדברים שמפריעים לי ( שלא תמיד יצרו את ההצפה מראש אבל) אם מורידים אותם זה ממש יכול להקל
וגם אני מנסה אם אפשרי לתת לי חצי שעה הפסקה ממה שאפשר (אידאלי מתחת לסמיכת כובד בחדר שקט חשוך אבל גם לצאת מחתונה החוצה נגיד זה טוב )
מקווה שיעבור השלב הזה כי רגישות היא באמת דבר נהדר בכנות אני לא אוכל לסמוך על גבר שלא רגיש או שחושב שרגישות זה ילדותי
בהצלחה
נ.ב. קראתי שוב וראיתי שכתבת שתקופה כזו שיותר קשה כי אתה עובר דברים בתקופות רגשיות יותר עוזר לי להקפיד יותר על שתיה
מהניסיון שלי אם מסבירים על זה לא בתור בעיה רוב האנשים מגיבים טוב (מנסה להבין)
לכתוב את ההצפה -
להפוך אותה למילים ושורות ומשפטים ונקודות
עצם הסדר בפנים יכול להיות דבר שמקל עלייך לארגן את ההצפה. אפשר להבין מה שייך למה וזה לא כל כך נורא.
לפני סיטואציה תמימה לגמרי, שאני ממש מתכונן כמו לפני קרב. אשכרה ישבתי מול המחשב שלי וחשבתי על דברים אפשריים שאני יכול לחטוף (חושית) ואיך להתכונן לזה.
זה בסדר. להגדיר את הבעיה זה עשרות אחוזים מהפיתרון.
ואולי לקבל את זה שלפעמים את משותקת.
אפשר להעלות אחר כך למה את משותקת ולדייק למה זה, אבל בזמן אמת אולי עדיף פשוט לחוות את זה ולקבל וזה בסדר.
משתדלת לנשום לזה ולקבל את זה
הבעיה היא אם יש עבודה לדוגמה או משהו חשוב אחר שצריכה לחזור לחיים בשבילו ...
זה בעיה לפספס יום עבודה כי מוצפת ...
אני משותקת לא בכיוון הפיזי רק שלא יכולה לחשוב על כלום (לחודה בתוך ההצפה לא יכולה לחשוב על השעה או על להתארגן או משהו בלי להפוך יותר ויותר מוצפת) אני יודעת למה זה קורה כי בדרכ בשינה מתאפסת מכל הגיירויים של יום לפני אבל בפעמים נדירות שלא מצליחה להרגע קצת לפני השינה ונרדמת מאוד מצפת ו/או לא ישנה טוב אז קמה ככה ,אבל לא יודעת איך למנוע את זה מראש
ומוזיקה פחות מתאימה לי (נדמה לי שכתבתי לך פעם ) קולות מוזיקה וכו בדרכ לא עוזרים לי אלה מציפים יותר אבל אולי אני צריכה באמת למצא את המנגינה שבדיוק תתאים כמו שלפעמים טוב בערב ולשמור אותה זמינה לאז 🤔 באמ תמחפשת רעיונות להכין לי מראש כדי שאני אוכל להפעיל בלי להצתרך לחשוב או להתעסק בזה אז ..
אבל זה כבר אישי ולא מתאים כמענה גלוי בפורום. בגדול צריך לחפש מה הטריגר שגורם לדברים האלה ולנסות לטפל בו כיחידה עצמאית.
פרח-אשוקוסמים
סתם לכיף
אולי ללכת למקום שיעשה לך טוב? אם זה לבד, אם זה לבית...
אולי טיול לכותל (לא הכי רלוונטי אבל הרעיון הוא ללכת להשתפך לה' שינקה את הלב...)
קשה להאמין לזה כשכל כך הרבה זמן לא מוצאים פתרון ונראה ששום דבר לא ישתנה... אבל השם כן גדול מהחיים האלה ומהפחדים ביחד. את/ה לא לבד. יגיעו ימים מוארים של טוב ומנוחת הנפש, שתראי/ה כמה את/ה חשוב/ה פה לעולם- לעצמך ולאחרים... לפעמים צריך לעשות מה שרק אנחנו יודעים שטוב... באמת בפנים. האמת חזקה ונותנת גם כוח כשאוחזים בה. לא לתת לעצמנו להיכלא בתנאים או כללים של אחרים ומה שמסביבנו. אני לא יודעת מה המקרה הספציפי אבל מנסה לשלוח מילות עידוד ולחזק כי כולנו בהתמודדות הזאת אני מבינה את הכאב ומקוה שתצליח/י... יהיה בסדר!🌹
לגמרי. זה פשוט ניסיון אין לי מילה אחרת... לפעמים אני חושבת לעצמי שאין מה לעשות עם זה באמת פשוט להישמע לדחפים הבסיסיים... נקווה שיהיה יותר טוב בהמשך❤
היום היה לי יום עמוס מטורף. הודעתי פה שאני זקוק לחצי שעה לבד, קיבלתי אותה, ואז ניצלתי את חלקה כדי לעבוד גם כן .
מה עוד היה לי?
במקום לעבוד לבד בשקט במשרד-בית הייתי במשרד שהוא openspace רועש. הייתי במסיבה עם המון אנשים.
היה נחמד, אבל דרש ממני פי 100 אנרגיה ממה שאני רגיל מימי עבודה בכל אופן.
תזכורת
לפטר את המחשב הנייד---לפטר את המחשב הנייד---לפטר את המחשב הנייד---לפטר את המחשב הנייד---לפטר את המחשב הנייד---לפטר את המחשב הנייד---
הוא כואב לי בעיניים וזה מפריע לי.
פרח-אשבאיחור אני עייפה היום והשרשור הצליח להמחק באמצע
לא עשיתי היום כמעט כלום 'רק' רגשות ואחרי יומים של הצפה ועוררות יתר לסרוגין והשאירו אותי גמורה ...
אז מה עשיתם בשבילכם היום?
אני פירגנתי לי עוד ניסיון עם בחור שהתלבטתי ושמחה על זה
ותמונה של מעין ביטון (אישה רגישה מאוד מטפלת בCBT נדמלי ועוסקת המון בנושא הרגישות הגבוהה וכנראה עוד תשמעו עליה ממני ) שעשתה לי נעים להתקל בה היום

צוחקת או בוכהאחרונהאני היום סתם כתבתי לי דברים וזה נחמד