פורום שירות לאומי (עמוד 50)

וואי נכון!!.., לא חשבתי על זה!..

תודה  נשמה..

היא כמוך, בן אדם. כמו שאת יוצרת קשרים עם החברות שלך, את יכולה לפנות אל הבת שירות. לדוגמה, להזמין אותה לארוחת ערב אצלך בבית. או סתם לבקש לדבר איתה. 

ו- [-] אני סתם ביקשתי ממנה שסתם נשב, נדבר.., אבל אני לא פתוחה עם אנשים חדשים...,

לוקח לי לפחות שבוע- שבועיים כדי להרגיש חופשי..

ואני לא מרגישה נעים ככה..

ואז הצעתי לה להביא אלינו כביסה וזה, אבל לא יודעת..

מכירה באופן אישי בנות שעשו, ובשנה ראשונה לא עשו חינוך.

הבעייה לדעתי היא אחרת- פיספסת כבר כמה שלבי מיון....

בכל מקרה, לא תפסידי כלום אם תפני לאחראים בבת עמי....

בס"ד

 

כי גם הדרכה נחשבת חינוך...

 

אבל בנות שעשו משרדי ככל הידוע לי לא יכולות לצאת בעיקרון...

עד שמוצאים את המקום המתאים.

נכון, זה לא נעים לקבל לא, אבל אילו החיים....

כך ששום מקום שבדקתי לא אמר לי לא.. כי הם היו נואשים

 

(חחחחח סתם.. לא מומלץ.. אבל לא היה לי כח..) 

אחלה ממש.. שווה סיירת!

 

ויש לי חברה שם..

יש שם כל מה שצריך בשביל שירות משמעותי וכיפי!
לכי לסיירת ותביני..

עשיתי שם שנה של שירות ונהנתי מכל רגע תבואי ותאמיני לי שתהני!

גרעין מעולה, יש מלא עשיה, אנשים מדהימים ו... חברות לחיים-חחח מה קורה אוראל ורבקה? ;)
בהצלחה!

וואי ממש תודה!! עזרתן לי!

אני יבוא לסיירת

 

מי שיודעת עוד פרטים, אשמח לשמוע!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בס"ד

 

לרוב זה לא מצליח ורק יוצר תחושת "דווקא".

 

יש לי חברות שמתגייסות ויש לי חברה שב"ה החליטה בסוף שלא.

 

ראיתי כמה ניסו לשכנע אותן, וזה רק גרם להן להתבצר בעמדתן.

 

אני אישית חושבת שהכל תלוי באיזה תפקידים ומי הבת ומה המניעים.

 

קודם כל, יש לה עניין בדת? היא דתייה?

אז דבר ראשון, הלכה.

לא צריך לומר לה שאסור לחלוטין ושתחיה עם זה, אבל לומר לה להתייעץ עם רב שהיא מכירה.

 

דבר שני, היא יודעץ מה זה צבא?

היא מבינה מה זה להחזיק נשק?

מה זה לצאת למלחמה?

היא מבינה מה זה להיות בחברת בנים שכמעט חסרי גבולות?

[ואל תתחילו לומר לי שיש כאלה ששומרים על עצמם. אני יודעת. אבל האוירה בצבא היא פרוצה מכל הבחינות.].

היא מבינה מה היא עלולה לעבור?

כדאי להסביר לה את זה...

 

ודבר שלישי,

אל תבואי אליה בתור "באתי לשכנע אותך לא ללכת לצבא",

בואי אליה בתור חברה שרוצה להקשיב..

אני אישית לא באתי לאף אחת מהן ואמרתי לה "אל תלכי לצבא",

לרוב הן פשוט ביקשו את דעתי ורצו שאסביר להן 

[תאמיני לי שהרבה ניסו "להסביר", אבל הן פנו אלי כי הן ידעו שלא אשלול אותן ישר, שאקשיב ושבטח ובטח לא אצעק ואכעס עליהן.].

ואז הסברתי, בנועם, בחיוך ועם המון הבנה למצב הזה וגם עם פתח קטן של "יש בנות שהולכות, זה אפשרי, רק עם הדרכה".

בנות שמלכתחילה אין להן עניין מיוחד להישאר דתיות, מלכתחילה לא ניסיתי לגרום להן לא ללכת, פשוט דיברתי איתן כמו כל חברה, סיקרן אותי וגם אותן סיקרן.

 

בקיצור, אל תבואי בראש של "אני אשכנע אותה ויהי מה", את חברה שלה, לא אמא שלה.

תביני, תבקשי ממנה לשתף, ובמידה ואת רואה שהיא מאוד רוצה ואין לה עניין בטיעוני הדת וכו' אז אחלי לה ב"הצלחה ותשדרי לה שתמיד תהיי שם בשבילה..

כמובן שאתן יכולות להמשיך להתדיין אבל מתוך מקום של דיון, לא מתוך מקום של שכנוע.

ואם היא קטנה אז בכלל אני לא רואה צורך בשכנוע כרגע...

כשהיא תגיע לגיל המתאים בכיתה י"ב, אז יהיה טעפם לדבר איתה..

אם היא קטנה יותר אז מה אכפת לך על מה היא מפנטזת?

אם היא קטנה אז כנראה יש דברים אחרים שגורמים לה לרצות ללכת לצבא ואז צריך לטפל בהן ולאו דווקא בנושא הספציפי של גיוס.

כשהיא תגדל דברי איתה שלפחות תצהיר ליתר בטחון וכו ואז נסי לדבר על זה...

אבל לפני כן זה סתם חסר פואנטה...

 

ולפני שחיפשת את כל האפשרויות האחרות להתנדבות.

למי שחושבת שזה מובן מאליו...

כמו שזה מובן שאת חיה במדינה ואבא שלך שירת בצבא ואחים שלך משרתים בצבא.
אין שאלה בכלל.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חבל שכל כך קשה לאנשים להבין מה החסד העצום שבזה. כלפי המדינה, העם ואנשים שחלשים מאיתנו

לבנות.
כי בעיני הדילוג על שירות לאומי זה חוצפה וכפיות טובה כלפי המדינה שלך, ולא תואם את הערכים של המגזר הדת"ל.

בעיני - את חלק מהעם הזה? מאמינה במדינה שהוקמה פה? 

תשקיעי שנתיים מעצמך בשביל העם ובשביל המדינה. יודעת מה? אני לא בעד - אבל תני אפילו רק שנה.
נכון שהאידיאל הוא כל השנים להיות חלק מזה, אבל כשנותנים שנה\שנתיים ברבאק שלא רואים בעיניים חוץ מזה - זה המינימום בעיני.
לא מצליחה להבין למה זה מובן מאליו שבנים משרתים בצבא, ולא מובן מאליו שבנות לא הולכות לשירות לאומי.
ולא, זה לא בא ממקום של שוויוניות - כי צבא זה לא מקום לבנות, אבל בנות יכולות לתרום המון בשירות לאומי, וצריכות לתרום. כי המקום של תרומה לעם ולמדינה זה לא מקום רק של גברים, אלא גם של נשים שזכו לחיות פה בארץ ולהיות חלק מהמדינה שלנו ומהעם שלנו.
כי אחרת זה פשוט כפיות טובה. תעשי טובה ותתני קצת מעצמך, תגידי תודה על כל מה שנתנו לך במשך 18 שנה ותחזירי קצת מעצמך.

מה גם שבפאן האישי - שירות לאומי זה תרומה ענקית גם לבת שירות בעצמה.
בתור התחלה בגלל המעגל של נתינה<---->קבלה, כי כשאתה נותן אתה מקבל. וכשאתה מקבל- אתה מקבל כוח לתת, וכו' וכו'.
וגם כי זה באמת שנה שבונה את הבנאדם מכל הבחינות.

ובקיצור - כן, אני בעד שנתיים שירות. לא מבינה למה זה לא חובה שנתיים, אבל שותקת.
אבל מרתיח אותי שבנות לא עושות אפילו שנה אחת.

אני פתוחה לשמוע.

ובשביל זה פתחתי את השרשור.

בבקשה תאמרו

ילך לעשות שירות לאומי.
אם אין לך אידיאלים נגד שירות לאומי (שגם זה מעצבן אותי.. הנגד הזה) אין סיבה לא לעשות שירות.

עניין של מוסריות. חלאס לכפיות הטובה הזאת.
ועוד יצאתי מאופקת..
סוכי נשמה שלי, חותמת על כל מילה שלך!

אני לא מבינה מה זה 'לתרום למדינה'!!!! ומאיפה השטות שמי שלא עושה את זה הוא כפוי טובה.

בואי תסבירי לי.

ת'אמת אני לא יודעת עד כמה המערך הזה של הבנות שירות תורם למדינה. אולי ההיפך..

בשירות את הולכת לתרום לעם(!) שלך..
(כמובן זה לא סותר שצריך לתרום ולעשות חסד כל החיים.)
אבל יש לך הזדמנות לתת שנה/שנתיים (אני לא נכנסת פה לוויכוח הזה) נטו בשביל עם ישראל!
צריך להבין שאנחנו חלק, חלק מכלל.ולצערנו, לא חסר במה לתרום.. ובתור בת שירות יש לך את המסגרת הכוחות והזמן לעשות דברים שלא תוכלי בתקופה אחרת..
אפשר להאריך עוד הרבה. אשמח באישי

אבל כן צריך לבדוק טוב לאן הולכת, כי לענ"ד אם יש ירידה ברמה הרוחנית שלך.. זה לא שווה את זה.

ולא דיברנו על התרומה לבת עצמה..
אגב, אני עכשיו בשנת שירות שניה

ב"הצלחה בבחירה שלך !
ושבע"ה תבחרי מה שנכון וטוב לך.

ראי תגובתי שם

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t607227#6735671

אתן קצת חייב''סיות.
שר"ל לא צריך להיות חובה. יש כאלה שזה לא טוב להן. תתפלאו.

אני אישית הולכת לבדוק. אבל אתן מדברות פה בצורה גורפת מדי!!!!

לחברה אפשר לתרום כל הזמן. זה בחירה. ואפשר יותר מבשירות.

מי שלא מתאים לה - שלא תלך ולא משנה מה יגידו.

מעצבן אותי שזה נהיה תכתיב. יכולה להיות גם בת טובה ותורמת לסביבה שלא עשתה שירות. רצות פה סטיגמות מופרכות לדעתי.

להתקלקל) אפשר לשרת את המדינה אז זה חשוב,

אבל לאלו שקשה להם הם יכולים לעשות משהו אחר

לבנים כחובה ואת השירות לאומי לבנות כרשות.

זה כבר מוגזם בעיני!
כל מדינה שעומדת ברשות עצמה צריכה שתהיה לה מערכת הגנה, ואם צבא לא היה חובה,הרבה מאוד לא היו מתגייסים, ואז מה..?!

ואני לא רוצה לגלוש כי זה לא שייך

כי אם הצבא היה עוסק אך ורק בבטחון, הוא לא היה צריך כל כך הרבה בנות. רוב הבנות בצבא משרתות בתפקידי חינוך, שמאוד דומים לתפקידים בשירות לאומי.

ברוב המדינות בעולם אין גיוס חובה, ויש צבא.

במקום לשלם משכורת לכל החיילים שחייבים להתגייס ולדאוג לכל צרכיהם, הצבא יכול להפנות את התקציב הזה לצ'פר את מי שבוחר כן לשרת, וכך ליצור מוטיבציה, ובמקום שיהיו קציני ממטרות- בכל מערכת שאנשים רוצים להיות בה, ולא שאנשים מוכרחים להיות בה- יש יותר התייעלות.

זה לא כל כך קשור..

בסיירת את מבררת מול המקום האם אתם מתאימים אחד לשני, בעוד הפטור זה משהו שנסגר בינך לבין העמותה דרכה את משרתת..

לכן, אין צורך לדאוג!

בהצלחה בסיירת =)

אז תלכי לסיירת בכל מקרה גם אם לא מצאת את הפטור...

אם לא ביקשו את לא צריכה להביא.

ובכ"מ - תלכי!

בס"ד

תשובה ממישהי כנראה חסרת ניסיון:


תקשיבי להם! תתענייני.
פעולה בסניף? אפשר אחר כך לנסות לפתח לדיון.(עם המדריכים והשבטים הבוגרים)
רואה ילדה מהסניף יושבת מבואסת,?
אפשר לשאול מה קרה להתעניין,
אם נגיד את צריכה/ רוצה לקשט את המסדרון בתיכון אפשר להפוך את זה לפרוייקט משותף
שלך ושל עוד כיתה,
(שיתוף מקרב) בצורה כזאת שמצד אחד תציירים תדביקי תגזרי יחד איתם כאילו אתם חברים
מצד שני תדאגי שמה שתיכננת אכן ייצא לפועל .
בבהכנות יש גם מימד של שיתוף של ביחד, וגם ישדבורים, צחוקים וכ')


אבל לגבי "קשר שיישאר חזק גם אחרי שתעזבי"
רוב הסיכויים שאם יהיה קשר כזה
זה יהיה אנשים שעשית איתם חונכות או חברות מהשירות מאשר התיכון או הגרעין באופן כללי.

כי... לפי דעתי.
כמה שתהיי שפיצית, נחמדה ועוד שלל תארים
אם זה לא קשר אישי של אחד לאחד, או אפילו לפעמים משפחות שהפכת להיות אצלם 'בת בית'
את תהיי 'עוד' קומונרית/בת שירות לאומי ששינתה, עשתה, עזרה וזהו
'הבאה בתור'.

הזכרון או הקשר הטוב יכול להמשך לדעתי רק
אם זה אחד לאחד או משפחה שהתחברת אליה ממש. וזה כבר עניין של כימיה לדעתי.
תעשי את ההשתדלות שלל, להשפיע על במקום ולגדל אותו,אולי תמצאי חברה טובה, או חניך שיזכור אותך כ'המדריכה' או משפחה שתהיה לך כמו משפחה נוספת שתוכלי לחזור לבקר אותם גם כגשתסיימי את השירות .
אבל קשרים כאלה לא נוצרים בכלליות,
אלא באופו אישי.

בהצלחהה

היא באה לבקר לפני שבוע בערך

 

 

אה, ואני הולכת לסיירת בנתניה! ומסתבר שעם 2 בנות מהכתה

 

[נצל"ש. אבל זה מקפיץ ת'שרשור, אז נראלי ברוק מרשה לי]