פורום לקויות למידה (עמוד 1)

הקבלה ללימודים האלה פשוט מתסכלת. יותר מהלימודים עצמם

ואני ממש לא בטוחה שיש לי

לא בהכרח תתחילי קורס בפתוחה... תתחילי קורס מקוון כלשהו עם יעד ותבדקי אם את עומדת בו... (וגם בפתוחה יש מסלולים. למשל עם שיעור פעם בשבוע. שזה יותר מחייב)

יש קורסים מקוונים חינמיים בכל מיני תחומים... שתקח קורס חינמי שמעניין אותה ותציב לעצמה יעד עם הקורס הזה... למשל לעשות פרוייקט קטן שקשור לקורס הזה...

יש הרבה קורסים שיכולים לקדם אותך מקצועית ודברים שאפשר ללמוד לבד. מכללות לרוב לא ידרשו בגרות ברישום לקורס.
מה מעניין אותך? במה את טובה? הסתכלת בדרישות קבלה לעבודות במודעות דרושים?
תחשבי ככה ולא ''תואר כי זה מה שאומרים שצריך''...
ובהצלחה!

יש לי חבר שמתחיל בפתוחה ואמר לי שהוא בונה על זה שכשיהיו לו כמה קורסים בפתוחה אולי מקומות אחרים יסתכלו עליו.

אולי תחפשי אם יש מכינה של השלמת בגרויות תוך שנה. למכון לב יש בשביל בנים, אולי יש למכון טל בשביל בנות? (אני יודע שיש במכון טל מסלול לבנות מבתים חסידיים שמרניים, אולי עשו להן גם מכינה, תבדקי)

המון בהצלחה

 

פסיכומטרי לא חובה להרבה דברים. אני לא רציתי לעשות. בגרות יש. בכללי הבנתי ממשהי שמעל גיל 30 לא צריך בגרות בשביל תואר. אבל אני לא בררתי.. עשיתי לפני תואר ראשון. כעת ב"ה משלימה לשני. הכל בראש (במחשבות ) וברצון!! ב"הצלחה רבה! נ. ב
נכון מי שאמרה לי היא חרדית.

1. מה את הרוצה לעשות בחיים

2. כמה מרוויחים בתחום שבו את רוצה לעסוק.

 

ייתכן שתמצאי מקצוע מכניס שניתן לרכוש מחוץ לכותלי האוניברסיטה (למשל, בניית אתרים או עיצוב גרפי).

בלי תנאי קבלה.
בעלי נרשם לשם.
תבררי.

ייתכן שיש עוד מכללות כאלו.
בלי תנאי קבלה.
הוראה פרונטלית - ולכן אין צורך המשמעת עצמית ברמה של לימודים באוניברסיטה הפתוחה.
תואר של האוניברסיטה הפתוחה.

תודה רבה לכולם!!

 

אם את מעל גיל 30 יש מסלולים של מכינה קדם אקדמית באוניברסיטאות.

 

במכללות במסלולי החרדים יש גם מכינות למי שאין לו בגרות ופסיכומטרי - גם למי שפחות מגיל 30.

 

יש היום לימודי תעודה שאפשר לרכוש מקצוע בלי תואר.

 

שווה להתיעץ עם יועצי לימודים באוניברסיטה או במכללה.

לא רציתי לעשות.. ב"ה כמעט אחרי תואר שני.. השבוע מגישה עבודות אחרנות

מלכתחילה חשבתי על הנדסאים ויצא גם וגם..

אני עם רישיון 5 שנים וכמעט כל הזמן בלי ריטלין בנהיגה... ושמעתי מעוד כמה חברות שביום עם נהיגה (ובטח שיעור נהיגה) לא לקחו/לוקחות ריטלין וזה עוזר להן

יש כאלה שמתמחים בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים. תשאל בקופה שלך מי נוירולוג קשב וריכוז ולך אליו

אם כבר עשיתי איבחון בעבר ועבר לו התוקף ואני רוצה לחדש אותו על מנת לקבל הקלות באקדמיה.
מה צריך לעשות? שוב איבחון?

תשאלי את האחראים איפה שאת לומדת... לפעמים צריך גם אבחון מיוחד לאקדמיה

אובחנת עם ל"ל או הפרעות קשב בעבר? זה משהו חדש? קודם כל שוללים דברים אחרים...

הרגע באתי לשלוח את אותה שאלה... לקחתי היום פעם ראשונה ונכנסתי לפורום עכשיו רק בשביל זה

יש 2 דברים שחשוב לדעת לבגרות

1. את הדרך לתשובה

2. לכתוב את התשובה

 

איפה הבעיה שלך? אם נותנים לך שאלה- את מסוגלת להסביר דרך נכונה בעל פה או לא?

אם הבעיה היא בלהסביר דרך נכונה- צריך ללמוד את החומר

אם הבעיה היא בלכתוב פתרונות- צריך ללמוד לכתוב פתרונות. איך לומדים לכתוב פתרונות? כותבים, לוקחים אפילו שאלה קלה שלא מצריכה מאמץ וכותבים אותה כמו תשובה בבגרות.

 

יש נושאים ספציפיים שאת שולטת בהם? את יותר חזקה באלגברה? אנליזה? גאומטריה וטריגו' במישור?

איך בנושא הזה את כותבת תשובות נכונות?

 

 

גילוי נאות: אני מלמדת באופן פרטי מתמטיקה, מה שכתבתי זה גם מהניסיון האישי שלי כתלמידה וגם כמורה פרטית

דרכים, חלק עוזרים קצת ואני עדיין דיי באותו מצב.
אני יודעת להסביר את הדרך,
אני גם יודעת לפתור,
אבל איכשהוא תוך כדי + הופך לי ל - ו4√ ל4+-, אני מעתיקה לא נכון ופותרת כפל כחילוק וכדו'
סתם דברים קטנים כאלה שקורים לי יותר מידי.

בגיאומטריה בדר"כ אני מצליחה יותר, נראה לי פשוט כי יש בזה פחות מספרים להתבלבל בהם.
איכשהוא גם בהסתברות יותר מהשאר, לא יודעת למה.

היתה תקופה שבנוסף לשעורי הבית הייתי עושה תרגילים כאלה פשוטים, כמו שכתבת, גם שם לא הצלחתי, רק ששם כשהבנתי שטעיתי היה יותר פשוט למצוא את הטעות. עכשיו כבר אין לי זמן לעשות שום תרגיל מעבר למה שחייבים (כי חייבים מלא).

כמה שאלות:

איך מאובחן הקושי שאת נתקלת בו?

האם יש בעיה לרדת ל4?

 

מהצד הייתי חושבת שיעזור להדגיש ולהזריח

ולפשט את התרגיל כמה שאפשר

קודם כל להסתכל  היטב ואז לחלק אותו לגורמים.

אפילו על ידי קווים או להסתיר עם היד

 

אולי

תוספת זמן תעזור?

מישהו שיקריא לך או שיוכל להיות עימך?

יש מצב לבקשות עזרה והתחשבות כאלו?

 

א. צבעים
צבעים
צבעים
תתרגלי לעבוד עם צבע אחד לפלוס ואחד למינוס ועוש אחד לכפל. עוד אחד לחילוק. וכן הלאה... ככה אם תחליפי פתאום צבע זה יהיה לך מוזר.
למשל בפולינומים- פס בצבע שונה מתחת לכל מעלה (למשל מתחת לאיקס בריבוע פס אדום. מתחת לאיקס פס ירוק ומתחת למשתנה החופשי פס כחול)
כל דבר תנסי להעביר לצבעים. אמנם מעיק בהתחלה אבל מפשט מאוד מאוד את התרגילים ועוזר להמנע משגיאות
משהו נוסף- יש לך מחשבון בבגרות. תשתמשי בו. צוחקים עלי ש1+1 אני מחשבת במחשבון. נכון! חבל לי שיהיו לי את הטעויות הטיפשיות האלה שיסבכו אותי. כל דבר אני מחשבת ובודקת במחשבון...
ב. זה קורה להרבה מאוד תלמידים. לאו דווקא עם לקות למידה או הפרעת קשב. קוראים לזה (בין היתר) מוסחות . הבודקים מודעים לזה ועל טעויות חישוביות בגדול מורידים בין נקודה ל3. כי רוצים לראות אם את יודעת את הדרך. פחות מעניינת התשובה. אם יש לך טעות חישובית יורידו (נניח) נקודה וימשיכו לבדוק לפי הטעות שלך... ולפי התיאור שלך באמת לרדת ל4 יחידות לא יעזור...

בהצלחה!

בהיר ומובן

תודה על הטיפים

נעזרתי על הדרך

בצבעים ומרקרים משתמשת, לא ברמה של צבע לכל פעולה, זה יכול להיות רעיון טוב, תודה.

גם להסתיר עם נייר התחלתי בזמן האחרון.

עשיתי איבחון, (דיי מזמן) הגדירו את זה באיזה שהיא צורה והמליצו על הוראה מתקנת.
יש לי הארכת זמן ובכ"ז בדר"כ אני לא מספיקה.

זה מוריד לי יותר מנקודה, שתיים. אני עושה לאט יותר כדי להתבלבל כמה שפחות וככה לא מספיקה, לפעמים זו אומנם טעות קטנה, שעושה את התרגיל להרבה יותר מסובך או הרבה יותר פשוט.... וגם כשזה שתיים שלוש נקודות בכל כמה שורות, זה מצתבר... בנתיים הציונים שלי מאוד נמוכים.

וכן, יש בעיה לרדת לארבע, כמובן שאם אין ברירה אז אין, אבל אני אוהבת את המקצוע, זה מעניין אותי, וכמו שכתבתי, זה קורה לי גם בתרגילים מאוד פשוטים, בארבע זה גם יקרה.

האיזה שהיא צורה מה השם שלה.

זה הכרחי לפתרון הבעיה כמובן כמה שאפשר

(מוזר שההוראה המתקנת לא עוזרת אולי תתגברי או תחליפי אותה?)

 

וגם זה שזה מענין אותך לא מחייב שה4 לא יהיה יותר קל

היתי מחפשת מבחנים כאלה לראות את ההבדל

צריך להיות איזה הבדל לא?

 

והכי חשוב אם את לא מספיקה 

כדאי לראות מה תוקע אותך

לעשות חשיבה על החשיבה שלך

ולראות איך אפשר לקצר דברים

על מה אפשר לוותר

לעשות סדר עדפויות

 

אולי את קוראת או בודקת כמה פעמים ?

אולי רעש ומראות ומקום גדול גורם לך להתרכז פחות

אולי יש דברים שסתם תוקעים אותך והם שוליים וניתן להתגבר או לפתור אותם?

היתי נותנת למישהי לראות את כל המבחנים שלך ולראות האם יש דפוס של טעויות שחוזר על עצמו.

ואת תבדקי מה מקשה עליך לחץ .ריח אחר

ואיך ניתן ללמוד וללמד אותך טוב יותר

ולכן מאוד חשוב האבחון כדי לדעת איך לטפל

את יכולה גם לעזור לעצמך לבד ולפתח שיטות שעוזרות לך...

כמו שעשית יפה עם להסתיר עם ני

תודה, פתחת לי נקודות למחשבה.

רק, ניסיתי גם תרגילים של 4, אני לא אומרת סתם, נראה לי שאם הפיתרון יהיה לרדת ל4 הוא יהיה בסוף לרדת ל3, פשוט כי אין סיבה שזה לא יקרה בארבע.

ותעשי מה שיעשה לך טוב

מאמינה לך כמובן

סליחה אם היה נשמע אחרת

 

 

(תלמדי בהזדמנות על 'שקפי אירלנד'. יש מצב שזה יעזור...)

זה יכול אולי לנבוע מזה.

בס"ד

דבר שני, לפעמים ההסחה שלנו במבחנים היא רגשית. אם זה קיים אצלך כדאי לנסות פעולות מרגיעות והרפיה לפני פתרון תרגילים בבית ולפני מבחנים. לי היו טעויות רחפניות במתמטיקה ובסוף עשיתי כמה מועדים ב5 יחידות עד שקיבלתי את הציון שרציתי אבל זה לא היה נורא כל כך לזכור את החומר. בעזרת השם שלא יהיה לך צורך במועדים נוספים אבל בכל מקרה רציתי לומר את זה כדי שתדעי שאם הטעויות בשאלות הן בעיקר טכניות אפשר לעשות כמה מועדים וזה לא סוף העולם (כדאי להשתפר בתחום שיש לך בו את הקושי או הלקות-זה חשוב גם למדרשה ו/או לאקדמיה)

כי כרגע גם אם אגש לחמש כנראה שהמגן שלי יהיה נמוך, בתקווה בכלל שהמורה תגיש אותי.
ו @בעז''ה, מה זה שקפי אירלנד?

לפני קצת יותר מ10 שנים אז אני לא יודע את הנהלים

זה אותו מגן

אני בתור אמא לילד קצת שובב..
שדובר גם על ריטלין חושבת שזה לא יהיה פייר שהמורים יוכלו להחליט שילד יקח ריטלין.

ואמרתי לבעלי..
אם יכריחו לקחת ריטלין.
אני אקח את הילד הביתה. ואטפל בו בבית..
לא אתן לו ריטלין

הילד קצת שובב ולא באמת תריך אז מסכימה איתך..
אבל אם הוא צריך ומתקדם בקושי בלי הרטלין ממש כדאי להביא.. ואם הרטלין לא עושה לו טוב לחפש את המינון/התרופה שכן תעזור לו..

המורה בצדק לא רוצה לאמלל את כל הכיתה בגלל ילד אחד

אוי ואבוי אם נגיע למצב שלמורים יהיה מותר להכריח דבר כזה..

אבל במקרים שאני פוגשת כל יום, לפעמים יש ילד שזה יכול להציל לו את החיים, פשוטו כמשמעו. דימוי עצמי,בעיות חברתיות, למידה, נורמות התנהגות.
יש לי תלמידה עם פגיעות עצמיות חמורות עד זוב דם, שרק רטלין מרגיע קצת.

אבל אם יש המלצה רצינית של נוירולוג וצוות מקצועי שרואה לנכון, בשיתוף פסיכולוג בית הספר,יועצת וכו- כן,הייתי שמחה אם לפעמים זה היה תנאי

ובאופן כללי, מה זאת אומרת "סמכותו כמורה"? אין להם סמכות בנושאים האלה על תלמידים. בהחלט שלא כנגד הסכמת ההורים.

אבל, אם הילד אמור לקחת, ולא לוקח.
מותר לך לא לקבל אותו לכיצה או לא להוציאו לטיול.

ואין חוק שאוסר. אבל אני חושבת שמורה לא יכול לקבוע שיחד צריך רטלין. משרד החינוך חשוב שזה הפתרון לילד, והמון מקרים הוא טעה....

וההורים בטוחים שלא..או לא רוצים.

והילד סובל

והחברים שלו סובלים

וחבל לכולם...

 

 

אסור לחייב, לתת או אפילו להמליץ, אבל
מורה יכול לעשות לילד את המוות אם לדעתו הוא לא לקח ריטלין (גם אם הוא לקח באותו יום ריטלין) ואני לצערי מכירה סיפורים שעושים את זה (כמובן באמתלות שונות, חוקיות...)

וצוות בית ספר יכול לעשות גם לילד וגם להורים בלאגן אם הילד לא לוקח ריטלין ולדעתם הוא צריך, או אם לדעתם המינון לא מספיק. (כמובן גם באמתלות חוקיות)

 

מצרפת חוזר מנכ"ל בנושא

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-2/HoraotKeva/K-2012-1b-2-2-74.htm

מורה לא יכול לאיים על ילד לקחת ריטלין ואם לא שלא יבוא לביה"ס..

בכל אופן, אשרייך שאת לא דוחפת לבן שלך "תרופות" כאלו.

חוזר מנכ"ל

בטח שזה יכול להגיע במשך החיים ובטח ששיך לעשות אבחון אצל מישהו מקצועי כדי לדעת איפה בדיוק הבעיה ומשם לדעת איך לטפל... רק אל תסמוך על הבעיה... אתה צריך בכל מקרה להתאמץ ולהוציא ממך את המקסימום

חייבים התבטאות כלשהי בגיל הצעיר. יכול להיות שמכל מיני סיבות זה לא היה כל כך בולט...
אם מדובר רק בכמה חודשים- אז עדיף לבדוק מה השתנה שמקשה... כי זה לא מצביע על הפרעות קשב וריכוז...

תנסה לבדוק מה מקשה ומעיק עליך ולפתור את זה, אם תוך חצי שנה זה לא עובר- תלך למישהו מקצועי (למשל יועץ חינוכי/פסיכולוג בישיבה)
ואז תוכל לדעת יותר טוב אם זה הפרעות קשב

תעשה גם בדיקות דם. לפעמים זה כל מיני חוסרים בגוף שגורמים לקשיי ריכוז

באנגלית אני ממליצה לך ללמוד את המילים בהקשר של סיטואציה, נגיד אם יש הכתבה אז להתאמץ ולכתוב משפט לכל מילה.
עוד דרך באנגלית לי לעשות אסוציאציות לזכור לי זה ממש עוזר. נגיד סתם good זה טוב כי go (ללכת) אתה רוצה עוד (od) סתם דוגמא שהמצאתי על מילה מוכרת אבל זה עוזר ממש.
לעשות את זה על כל דבר בחיים שאני רוצה לזכור- זה נקרא 'רמזי שליפה'- אני עושה לי רמזים ותזכורות כדי להכניס ולחרוט את זה במוח..

אני התחלתי לקחת ריטלין המבוגרת. ואני מתחרטת שלא לקחתי בגיל צעיר יותר. כי איך ילד יבנה דימוי עצמי אם הוא נכשל בכל דבר?
הריטלין לא פותר את הקשיים לגמרי. הוא עוזר. כמו שלא תגידי את הדברים האלה על משקפיים לילד עם קשיי ראיה. וכך בונים כלים. כשקל יותר. זה לא פתרון קסם, זה משקפיים.
רוב התופעות לוואי מגיעות בנטילה לא קבועה של ריטלין
סליחה על הבלאגן. השעה עושה את שלה...

ריטאלין זה לא כזה דבר שמי שרוצה להצליח לוקח.

זה לא הכפתור להצלחה וגם עם ריטאלין אפשר להכשל.

 

הפרעת קשב זה זה קושי פיזיולוגי, זה חוסר של חומר שהריטאלין מספק

 

אני מבינה את אלו שלא רוצים לתת 

אבל מי שלא רוצה לתת לא יכולה לשלוח את הילד שלה למוסד לימודי.

שתשאיר אותו לחינוך ביתי

בגלל שבעצם המוסד הלימודי בנוי בצורה מסויימת עם כללים מסויימים שילד עם הפרעת קשב לא יכול להתמודד איתם. זה לא הוגן לשלוח ילד כזה לממסד כזה ולומר לו להתמודד ולומר למורה להתמודד.

אין פה התמודדות. יש פה עוול כלפי הילד, הכיתה והמורה

זה כמו שאני אזרוק ילד לבריכה ואומר לו תתמודד ותשחה- זה עוול כלפיו, כלפי הילדים האחרים שבבריכה שהוא מפריע להם לשחות וכלפי המציל.

 

ולגבי השאלות:

 

1. לא מפתחים תלות בכדור. עם השנים בד"כ המינון יורד עד שכבר לא צריך בכלל (שוב, לא תמיד. אבל רוב הילדים שלקחו הפסיקו בתור נערים/ מתבגרים) עם הכדור את עוזרת לו לדעת איך ללמוד ואיך להתמודד. הוא רוכש את ההרגלים האלו כדי שבבוא היום שהוא יפסיק ההרגלים האלו כבר יהיו חלק ממנו

 

2. תחשבי איזה דימוי עצמי יהיה לו אם הוא כל הזמן נענש, לא מצליח, הופך לילד העצלן והבעייתי של הכיתה שכל הזמן מעירים לו....

 

3. זה נכון שיש תופעות לוואי כמו הפרעות אכילה וכו'. 

עם הזמן לומדים איך להתמודד איתן או שמנסים כדור מסוג אחר.

 

בזמני, כשאני הייתי ילדה היה פחד גדול מהריטאלין וחבל.

הרבה עוגמת נפש יכלה להמנע אם היה לי את הכדור.

מצד שני- מכירה אישית כמה שלקחו ובגיל הנעורים הפסיקו והיום הם בסדר גמור.

אחד מהם הוא אברך שיושב ולומד יום שלם בלי עזרת כדור.

בערך בגיל 8 הילד שלי אובחן עם הפרעת קשב וריכוז מובהקת ממש והתחלנו לתת ריטלין, המצב הלימודי השתפר פלאים ואיתו ביחד הדימוי העצמי.

המצב החברתי תמיד היה בסדר, ההפרעת קשב וריכוז היתה ללא ביטוי התנהגותי.

 

אחרי תקופה של קרוב לשנה יצא שהפסקנו עם הכדור כי הוא התחיל לסלוד ממש מהטעם שלו (היינו פותחים את הקפסולה לתוך מיץ כי הוא לא ידע לבלוע)

והדבר שהדהים אותי יותר מכל - שבמצב הלימודי לא ראינו נסיגה בכלל! מאז עברה עוד שנה ויותר, לא חזרנו לכדור והמצב הלימודי ממשיך להיות תקין.

 

אני חושבת שבגלל שהילד התחיל לחוות הצלחות ולהאמין בעצמו הוא התחיל להתמודד עם הלימודים באמת, וכנראה סיגל לעצמו דרכי התמודדות שהפכו להרגל שנרכש.

 

שאלתי על זה את רופא הילדים, הוא אמר שלדעתו אם הילד מסתדר היטב אין צורך לתת את הכדור. הוא המליץ להשאר עם "ראש פתוח" ולשים לב, אם בהמשך יגיעו תקופות שעומס הלימודים יקשה על הילד ויגרום לו נסיגה- אז נשקול את הטיפול המתאים. וכל עוד הילד מסתדר היטב אפשר להניח לו.

 

אני מרגישה שהריטלין היה ממש נס מהשמים שה' שלח לנו, זה ממש עזר לילד לעלות על דרך המלך.

 

קודם כל

ממליצה מאד מאד ללמוד על הנושא של הפרעת קשב בכלל, יש לגבי זה הרבה סטיגמות לא מבוססות ולימוד/ מודעות עוזר המון.
יש המון חומר בנושא של הפרעת קשב שבתוכו גישות שונות. אני אישית מאוד התחברתי לסגנון של לאורה ולומר, יש לה גם ספר לילדים שמסביר בצורה מקסימה, מקצועית וגם כיפית ונותן הסתכלות בריאה ובטחון עצמי וגם כלים מעשיים מעבר לאיטליה.

לדעתי ההתלבטות אם לקחת כדור או לא צריכה להתמודד במבחן המציאות. הכדור עוזר, עושה טוב? מעולה.
כמו שכתבו לך- ריטלין הוא כמו משקפיים למח, פשוט מוסיף את החומר שחסר שם. גם ילד שצריך משקפיים יתקשה להתרכז, אבל לא נגיד לו להתמודד לבד אלא להרכיב משקפיים. ואם הדימוי העצמי שלו נפגע מדימוי של משקפופר? לא נגיד לו להפסיק להרכיב משקפיים אלא פשוט נסביר לו שאין במה להתבייש ונעבוד איתו על זה.

בהצלחה רבה רבה!!

אענה על החששות.
1. אם הבן שלך יצטרך משקפיים, לא תביאי לו כדי שילמד להתמודד? זה חלק מההתמודדות.
2. הכדור לא זה שגורם להצלחה, הכדור עוזר לו לבטא את היכולות שלו. הפרעת קשה היא לא טיפשות או עצלנות, היא חוסר יכולת להביא את היכולות הלימודיות לידי ביטוי. חוץ מזה, הדימוי העצמי שלו יהיה נמוך יותר אם הוא לא יקח ריטלין ולא יצליח מאשר אם יצליח בזכות זה.
3. לכל כדור יש תופעות לוואי אפשריות. כל אחד מגיב אחרת לריטלין ויש כמה סוגים כך שאם אחד גורם לתופעות לוואי אפשר לעבור לסוג אחר, צריך הרבה סבלנות עד שמגיעים לסוג ולמינון הנכון.

אני מאד ממליץ לקרוא על הפרעת קשב ועל היתרונות והחסרונות שלה. אפילו בויקיפדיה יש הרבה מידע.

היית חושבת שלא יקחו כי הם יהיו תלויים בכדור ?
עדיף להם להיות תלויים בכדור מלקבל אירוע מוחי... חלילה.

וזה כן דומה. לא משנה איזה סוג בעיה אם היא פוגעת מאד בתפקוד ויש לה תרופה אז בלית ברירה...
אם הוא מצליח בלי הכדור וסתם מתנועע על כסא כמובן שלא... את רואה את הבעיה שלו כקשה או פשוטה ?

אני מכירה אנשים באפן אישי שצריכים ריטלין,

ולא נוטלים  מכיוון שיש לריטלין הרבה תופעות לוואי

, כמו כאב ראש ,דיכאון,בחילות,חוסר תיאבון,בעיות שינה

ומוצאים פתרונות שונים  ללא צריכת  ריטלין

אבל זה לא באופן גורף זה תלוי בבן אדם

הרבה פעמים כיום אוהבים ישר לדחוף ריטלין,

מבלי לחשוב על פתרונות חלופיים אחרים וחבל...

אכן הכל תלוי בבן אדם ולא צריך "לדחוף".

וכאן בדיוק העניין - הכדור לא מתאים לכל אחד, צריך להיות עם יד על הדופק ולתת אמון בילד ובהרגשה שלו, אם הילד לא אוהב את הכדור וזה מפריע לו כדאי להפסיק עם זה ולפנות לרופא, אבל במקרה שלך הילד הרגיש מצויין וזה עזר לו מאד - אז למה להפסיק?

 

לגבי הדאגות שלך,

"1. אם הבן שלי יקח רטלין הוא בעצם לא יתמודד ולא יפתח שיטות להתמודד עם הקשיים שלו באופן עצמאי ועלול לפתח תלות מסויימת בכדור לצורך התפקוד שלו במהלך החיים."

---- אף אחד לא מבטיח לך שאם הוא לא יקח כדור הוא "יצליח להתמודד ויפתח שיטות להתמודד עם הקשיים שלו באופן עצמאי", לעניות דעתי בתור אחת עם הפרעת קשב שאובחנה בגיל 35 עם 2 ילדים "מופרעי קשב" בוגרים, סביר שימצא שיטות רק כשייתבגר, למה לעבור הרבה שנות סבל רק בשביל לא לפתח תלות? לא עדיף שיפתח תלות אבל "יצליח בחיים" ולא ירגיש מתוסכל, טיפש, עצלן וחסר אפשרות למצות את יכולותיו?

2. איך הדימוי העצמי שלו ייבנה כאשר הצלחותיו הלימודיות תלויות בכדור.

---- הדימוי העצמי במקרה של כשלונות יהיה נמוך יותר, הצלחות הם מה שמעלות את הדימוי העצמי.

הכדור לא עושה את העבודה במקום הילד, גם עם הכדור כדי להצליח הילד חייב להשקיע על מנת לקבל תוצאות, לא נראה לי סביר שהוא ירגיש ש"ההצלחות הלימודיות שלו תלויות בכדור", סביר שיבין שההצלחות הם תוצאה של ההשקעה שלו והכדור הוא זה שעזר לו להשקיע.

צריך גם להביא בחשבון שחלקים רבים ממהתנהלות שלנו בחיים מבוססים על הרגלים, לכן כדאי לצבור הרגלים טובים, אם מתחילים לקחת את הכדור בגיל מאוחר, חלק גדול מההרגלים הטובים לא נרכשים והרבה יותר קשה לתקן.

לבת שלי לצערי ריטלין על נגזרותיו היו תופעות לואי, גם לסטרטרה. היגענו עד כיתה י"ב ללא תרופות, למזלינו בכיתה י"ב היא קיבלה אטנט שעזר והצליחה להוציא תעודת בגרות ממש טובה, אבל הדרך הדרך היתה ממש קשה - אני ממליצה למי שמוצא תרופה שעובדת (ללא תופעות לואי קשים) בגיל צעיר יותר לא לחכות עד שהמצב נואש.

3. שלא לדבר על תופעות לוואי שסביר שיהיו אם ייקח תדיר. 

----  את מרבית תופעות הלוואי שכולם מדברים עיהם מרגישים מיד, כאבי ראש, בחילה, עצבנות יתר, עצבנות יתר  בזמן שהשפעת התרופה , מתנהג כמו זומבי,  ועוד.

להבנתי ישנם רק מקרים מועטים של תופעות לוואי הקורות בטווח הארוך - יש כאן סיכון מסויים, אך לפי מה שתיארת הסיכון שווה את התוצאות החיוביות. רק אם התרופה בקושי עוזרת כנראה  עדיף לוותר.

 

 

 

 

 

 

קראתי פעם ראיון עם רופא שמסביר שכדאי לנצל את זה שהילד עם ריטלין ןפתוח ללמידה כדי ללמד ולתרגל הרגלי למידה. אולי שילוב עם הוראה מתקנת. כך ניתן תיאורטית לשנות קשרים במוח שיישארו גם אחרי הריטלין.
שווה לבדוק את הכיוון

במיינסטרים ולא אצל רופא ספיציפי זה או אחר. זו בעיה נוירולוגית, לא פסיכולוגית. (חסרים מוליכים עצביים מסוימים במוח). אין טיפול מוכח שמצליח לתקן את זה.

כמי שלמדה הרבה על התחום, כדאי לדעת שהבעיה נוירולוגית ניתנת לשיפור גם על ידי טיפול התנהגותי. אם מסלול מסוים במח נפגע כתוצאה מחסך בחומרים מסוימים, ניתן לאמן על ידי התנהגות ולמידה מסלול חלופי שיוביל לשיפור. גם טיפול פסיכולוגי יכול להשפיע על מסלולים וחומרים במח. אלו עקרונות בסיסיים של למידה ופיזיולוגיה של המוח. כמובן שלא כל טיפול יהיה יעיל. כל זה לא בא לגרוע מיעילות הריטלין. פיתוח הרגלי למידה באים בנוסף לתרופה ואז הילד יותר פנוי ללמוד אותם. בנוסף, הרופא עליו קראתי הוא ראש מערך טיפול פסיכיאטרי באיכילוב. כנראה שהוא בכל זאת קצת מבין בתחום.

החששות שלך ממש מוצדקים.

אחרי שמסיימים תיכון ואתה רגיל כל הזמן לריטלין, להקלות ולהתחשבויות, ואתה יוצא לחיים- אף אחד לא מתחשב בך בחיים ונותן לך הקלות. הוא עלול לחטוף כאפות. 

הכדור ריטלין הוא פלסטר ולא טיפול בשורש הבעיה.

כלומר- ברגע שהילד יהיה בלי הכדור- הוא יחזור לעצמו ולקשיים שיש לו .

הכדור הוא סוג של אשלייה.

אני נגד ריטלין. אבל--- אם ממש מוכרח, הייתי ממליצה לך כן לתת באופן מבוקר ביותר עם מעקב אחרי התגובות שלו, ובמקביל לעבוד על מיומנויות למידה ואסטרטגיות למידה שייתנו לו כלים להתמודדות בהמשך.

כי רק ריטלין- לא באמת פותר את הבעיה. אם כן- רק זמנית..

וכשהילד יהיה בלי הכדור- כל הקשיים והתסכולים יחזרו.

לכן, אם ריטלין- רק עם עבודה במקביל, כך שירוויח משני הצדדים...

על הקשיים

תיכנסי לשירשור הנעוץ למעלה. יש שם משהו שכתבתי די מפורט. שווה לראות

אבחון פסיכולוגי מגלה בעיות רגשיות
אבחון דידקטי מגלה בעיות לימודיות (לקויות למידה)
פסיכו דידקטי זה פסיכולוגי ודידקטי משולב.
מה לעשות? תלוי. משרד החינוך לתיכון דורש פסיכו דידקטי. המלג לתואר דורש דידקטי

בטוח?

אם תלמיד צריך רק את ההקלות שאבחון דידקטי נותן?

אין כזה דבר את ההקלות שרק האבחון הדידקטי נותן. צריך את שניהם

איבחון דידקטי בודק יותר קשיים שמשפיעים על הלימודים

לאבחון פסיכו- דידקטי שולחים ילדים שחושדים שהלקות למידה נובעת לא רק מההיבט הלימודי אלא גם הרגשי.

בכללי, אם את/ה שואל לגבי התאמות-הקלות, כשעושים אבחון פסיכו- דידקטי מקבלים יותר הקלות מאשר הדידקטי.

זה הרבה יותר מעמיק מנוירולוג. תברר איזה פסיכאטר מומלץ ואצלו תשאל אם טתה צריך הפניה מרופא משפחה או לא

הוא יכול להיות נוירולוג פסיכיאטר או רופא משפחה
בתיכון היו לך הקלות של הפרעות קשה או לקויות למידה? תבדוק אם מקום הלימודים שלך מכיר באבחון שכבר עשית