שרשור חדש
אך מתכוננים לשנה הבאה?דרדסוני
שנת הלימודים החדשה בפתח ואני לא יודעת מה קורה איתי. השנה אני מתחילה בגרויות ואין לי שמץ של מושג איך אני מתחילה לשבת ולחרוש לבגריות, בקושי הצלחתי שנה שעברה לשבת ולילמוד קצת למבחנים וגם זה בריפרוף מאוד ועכשיו אני צריכה להתחיל לשבת שעות לכל בגרות, למה אני רוצה לצת עם תעודה...
 
אני צריכה עצות לדברים שיעזרו לי, לא יודעת מה, תרגילים, כדורים (לללללאאאאאאאאאאאאאאא! רטלין..............)
תשבישרבוב
עם עצמך, ותחשבי מה הכי עוזר לך ללמוד?
 
למשל, לי מאוד עוזר לאכל תוך כדי..(;)) אז תאכלי..תכיני לך דברים מראש שהם בריאים, כמו שקדים צימוקים...
ואם לא בא לך אפשר מסתיק, שוקולד, שלוקים....
 
תעשי גם ספורט לפני שאת לומדת (אל תתעצלי)
 
אם את ADD אני לא ממליצה לך לעשות הרבה הפסקות כשאת לומדת לבחן למשל...
כל הקושי של ADD זה להתחיל לעשות משהו..(להתחיל ללמוד, להתחיל לנקות וכ"ו...)
אז תשמרי את ה"שוונג"
 
יש אנשים שטוב להם ללמוד עם חברים...ואני ממש הרגשתי שזה טוב לי ללמד חברה, כי כשקוראים סתם חומר, הרבה יותר קשה להתרכז, אחרי 2 שורות....כבר נמצאים במקום אחר...אבל אם קוראים עם חברה א"א לחלום יותר מידי...
 
כמו ששאמרתי, תשבי ותחשבי מה עוזר לך ללמוד..את לומדת טוב כשאת מקשיבה למשהו? אז תדאגי לחברה שתלמד אותך, תכנסי לשיעורים....
עוזר לך לכתוב תוך כדי לימוד? לכתוב בטבלאות? (לפזר את הריכוז לכמה מוקדים)...
זאת בעיקר עבודה עצמית של מודעות עצמית והסקת מסקנות.
 
סליחה שאני חוזרת לנושא של רטלין, אבל אם זה עוזר לך לקחת, לדעתי תקחי...את לא חייבת לקחת כל יום, אבל כשאת רוצה ללמוד למבחן או משהו כזה..זה ממש מומלץ...
 
בהצלחה!
 
 
אני שנה שעברה התחלתי בגרויות.. כמה המלצות:חילא דמשכנא
- ללמוד עם עוד מישהי שגם יש לה ADD זה עוזר ממש (אם יש מישהי כזו..)
- אני אישית לקחתי רסקיו כשלא הצלחתי להתרכז.
- לקפוץ לפני שלומדים.
- לכתוב כל דבר שלומדים (אפילו במתמתיקה!) וכמו שהמורה של אחי היה אומר ההפך מלשכוח - לכתוב!
- להציג את החומר הנלמד ע"י תנועות ידים / פנטומימה וכו'.
- לעשות ר"ת וכאלה.
יש עוד וכשיהיה לי כוח אכתוב עוד בע"ה.
תודה...אני ינסה את הרעיונות, מקווה שזה יעבוד...דרדסוני
תנסיד.
תנסי לשבת עם חברה. תלמדו בצורה מענינת: פעם זאת "בוחנת" על מה שלמדתן בחמש דק' שלפני כן, ופעם השניה. אולי לקבוע לעצמכן "פרסים" אחרי כל פרק זמן שלמדתן (זה עובד לפעמים אפילו כשאדם עושה את זה לעצמו לבד). חשוב לעשות "סיכומי ביניים" אחרי כל כמות מסוימת של חומר, זה עוזר, מעודד ונותן הרגשה של יכולת, הצלחה ושליטה בחומר, וגם בשביל בקרת אמת והשלמה כשצריך. תחשבי מה ה"לשם שמיים" בלימודים (ניצול הכשרונות שה' נתן לי לטובה, עזרה בפרנסה בעתיד, האמון העצמי שתורם להרבה מידות טובות ומעשים טובים וכד') - ואז תגידי פרק תהילים מכל הלב ותבקשי מה' שיעזור לך. לפעמים קצת שוקולד עוזר. לפעמים עוזר ללעוס מסטיק (זה לא דבר "קדוש" מצד עצמו, אבל לצורך המטרה...).  בעז"ה תצליחי מאד. תני אמון ביכולתך ובכח רצונך המאד-יפה, בעזרת ה'.
יפה שהכנסת גם את המידד הרוחני!שרבוב
כי לי זה באמת עזר!
לדעת שאני לומדת לש"ש..שהלימוד שלי עצמו, גם אם זה אנגלית הוא מצווה...
שאני לא מבזבזת זמן, שכל מאמץ הוא שווה!
 
ישר כח!
חודה.ד.
רעיונותילדה זיגזג
לי גם קשה לשבת הרבה.
אז בגלל זה אם יש לי עבודה/מבחן/עבודות בית/פרויקט שנראה כמו הר אני משתדלת לא לזכור את כל הגודל שלו וקצת לעבוד על עצמי: אני לא צריכה לעשות הכול, רק להתחיל, רק פרק אחד ואז אני יעשה סיבוב בחוץ/אתקשר לחברה/כל דבר אחר שלא קשור להר.
כל פעם קצת ןלנוח.
גם אולי יכול לעזור לכתוב לך כמה משפטים של אימון ואמונה ביכולתך ללמוד ולהצליח ולקרוא אותם לפני השינה וכשאת קמה בבוקר, או סתם כשמשעמם, וגם לדמיין ולראות את עצמך כמו שהיית רוצה: בסוף י"ב , עומדת מחייכת עם התעודת בגרות המהממת.
                                           בהצלחה!
זאתי הבעיה הגדולה...דרדסוני
שכשאני יושבת לילמוד אני מתחילה לדמיין לעצמי את המיבחן ומה שהיה אחריו ואז הדימיונות ממשיכים וחסל סדר לימוד לאותו יום, כי אחרי שאני שמה לב לזה שאני חולמת כבר אין לי כוח/חשק/רצון/וכו' לילמוד...
לתרגל:ד.
ברגע שמתחיל הקצה הכי קטן של דמיון - לא לתת לו לעלות כשמדובר בזמן שכבר ישבת ללמוד.
זה קצת קשה כי לא כל כך שמים לב לדמיונות ולחלומות..דרדסוני
כשהם מתחילים כי אתה בתוך זה...
נכון, אבל אפשר בהדרגה גם לתרגל לשים לב...ד.
אפשר לחלום לאו דווקא כשצריכים ללמודשרבוב
כשצריכים ללמוד לומדים לא חולמים! (למרות שאז הדמיונות הכי פוריים..)
 
תחלימי, זה מאוד רצוי אבל אפשר לעשות את זה באוטובוס...במיטה...וכ"ו..
;)
אין לי אוטובוס...דרדסוניאחרונה
ואם יש אז חמש דקות...
וגם בלילה אני מדמינת וחולמת בהקיץ כך שאין לי עוד אפשריות חוץ ממתי שאני יושבת ללמוד...
ערב הורים לילדים עם הפרעות קשבאנונימי (פותח)
שלום רב, הינכם מוזמנים לערב של הורים לילדים עם הפרעת קשב, הערב יערך במרכז תרבות עמים לנוער, ירושלים. להלן הפרטים:

הפרעת קשב וריכוז,
מי מפחד משנת הלימודים?
("והעיקר לא לפחד כלל")


הינכם מוזמנים לערב בנושא:
הפרעת קשב והיערכות לקראת שנת הלימודים הקרובה.

הערב יכלול:
* הרצאה בנושא מערכת היחסים של הורים לילדים עם ADHD עם המסגרת החינוכית של ילדם.
* הכנת הילד לקראת שנת הלימודים בליווי קטעים מהספר
אנחנו הדי.ג'יי.אים/ עינב קשר
www.betipulnet.co.il/articles/אנחנו_הדי_גיי_אים_פרק_שני_בסיפורו_של_ילד_בעל_הפרעת_קשב_וריכוז/
* ומושב סיכום לשאלות ותשובות.

עלות הכניסה 20 ₪ והינה תרומה עבור "דעת הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה" ב"יד שרה".

המפגש יתקיים בתאריך 19/8/09, בשעה: 20:00

המקום: מרכז תרבות עמים לנוער, רח' עמק רפאים 12, המושבה הגרמנית, ירושלים

טלפון לבירורים:  052-4667397 
יש משהו על ADD? זה גם לנוער?דרדסוניאחרונה
סתם שתדעו..ילץ
60 % לא עוברים בגרויות.
60% של מה?\מי?...לא עוברים בגרויות...דרדסוני
ממש לאשרבוב
נשמע הגיוני...
 
וד.א. רק שתדעו שבציבור הדתי ישנם יותר אחוזים שעוברים בגרויות...
של תלמידים...ילץאחרונה
אבחון בגיל מבוגררקריקי
שלום,
אני כבר קרובה לגיל 30,
לעיתים אני מרגישה שאני בעלת ל.ל, אני מתקשה מאד להתארגן, בבית ובעבודה, מתקשה עם טקסטים ארוכים, ועוברת מפרויקט לפרויקט מבלי לסיים בצורה מסודרת.
שאלתי היא האם יש אפשרות לאבחן זאת גם בגיל מבוגר?
כמובן שאפשריונתן782אחרונה
פשוט צריך לפנות למאבחן מתאים...
לקחת רטלין? כן!שרבוב
עבר עריכה על ידי שרבוב בתאריך ה' אב תשס"ט 13:26
הגעתי למסקנה שאין מנוס מרטלין..
כלומר, אין לו תחליף....
התרופות הטבעיות, המנעות מסוכר, שמן דגים..כל אלה מאוד עוזרים, יכולים קצת לשפר את המצב,
אבל הם לא ינטרלו את ה AD/HD לגמרי...
 
ולכן, כנראה שאם ההפרעת קשב מאוד מפריעה צריך לקחת רטלין..
 
מצד שני |הסתייגות| לא בכל מקרה...
כל מקרה לגופו..
 
למה את חושבת ככה?שירו למלך
אני לא בטוחה שזה רעיון טוב בכלללל
והיה איזה דיון על זה היכנשהו..
 
אני חושבת...אנונימי (פותח)
אני חושבת שמי שלא התנסה בזה לא יכול להגיד כ"כ,
(גם אני ב"ה לא התנסתי) על כל אחד זה משפיע אחרת
ואי אפשר להשליך את התןפעות מאחד לשני.
אני מכירה שני אחים שלאחד מהם זה ממש עוזר ומקל עליו
ולשני זה עושה המון תופעות לוואי ובקושי מועיל.
חוץ מזה שהרבה טוענים שזה מכבה כוחות חיים....
 
עלי זה לא פעל,ילץ
ודי חבל שהרסתי תקיבה.
לדעתי מי שצריך חייב לקחת!!שירס
מניסיון אישי..
למה לא לקחת??
ומשהו שאבי אמר לי-
כמו שמישהו שיש לו דלקת אוזניים לוקח אנטיביוטיקה ואז האוזניים שלו חוזרות למצב הטבעי שלהם למצב הרגיל..
ככה מי שלוקח ריטלין זה פשוט תרופה שגורמת למה שצריך להית כרגיל ולא לא טוב..
הניסוח "מגרה" אותי לומרשרבוב
שכמו שאמרת, זו תרופה כמו לכל מחלה אחרת,
אם לא לוקחים אנטיביוטיקה הדלקת תחריף...
ומי שצריך לקחת רטלין ולא יקח, הוא יכול להדרדר בקלות לסמים וגם הספטומים של הלקות יוחמרו!
הוא יהיה יותר אמפולסיבי, פחות מרוכז...
לכן ישנם לקויי למידה שמדרדרים לרצח!
לא!!!!!!!!!!!!הרב כהנא צדק
אני כבר קמעט ולא מגיב בפורומים פה אבל זה שבר אותי!!
א-ס-ו-ר!! לקחת ריטלין!!! זה רעל זה גורם להתאבדות ולעוד מליון טופעות לוואי אחרות בפורם "שעת חינוך" פתחתי שרשור שתקפתי והסברתי הכל תחפשי אתזה אני לא הולך להגיב שוב (אני בגמילה..) אז בבקשה לפני שאת מחליטה להכניס רעל לגוף תקראי תשרשור ואם בכל זאת החלטת לקחת מניסיון חבילת אקמול הורגת הרבה יותר מהר בלי ייסורים ודיכאונות!!!!
אני ראיתי את השרשור שלךשרבוב
ואחרי ברור רציני, הגעתי למסקנה שבמקרים מסויימים, אין מנוס וצריך לקחת רטלין...
ואני מדגישה, במקרים מיוחדים, לא תמיד, לא כל יום, לבדוק כל הזמן את היעילות...
אבל אין תחליף לרטלין.
 
ואמרו את זה המון רופאים, המון רופאים טיבעיים גם.
 
ושמעתי על אנשים שלא לקחו רטלין, אבל בגלל הרצון והצורך של הגוף לחומר שחסר במוח,
הם נפלו לסמים, (שמספקים אותו חומר, רק בצוקרה יותר מסוכנת)
אם אתה לא נותן רטלין, תדאג להתמודד עם הבעיה באופן נכון יותר, שיגביר את הרמה של החומר שחסר,
כמו ספורט, אחרת, אפשר להתדרדר לסמים!
 
רטלין זה לא סם!
רטלין זאת תרופה טובה עם יחסיי ציבור גרועים!
לרב כאנה צדק"-אני כבר מכיתה ג'שירס
עם ריטלין ואני  עולה לי'.. ובחיים לא עלה לי לראש רעיונות להתאבד.. וכמו שלילדים שלוקחים יטלין והם בגיל ההתבגרות יש שאלות ודיכאונות ככה זה לכולם!! גם למי שהוא בלי רטלין.. ניראלי..
לפעמיםד.אחרונה
אתה צודק, אבל לפעמים יש כאלה שה"תרופה" הזו משפיעה עליהם, גם בגיל צעיר, לרעה. זה שונה מילד לילד. יש הרבה כמוך שזה רק עזר להם.  פשוט צריך קודם כל לבדוק אם זה באמת הכרחי, ואח"כ לעקוב היטב מה הרגשתו ותגובותיו של הילד.  ונכון שיש לפעמים בעיות גם לאחרים...  צריך להתגבר בעז"ה, בשמחה ובטוב לבב.
אני מאוד מעריך שפתחתם את הפורום הזהזית שמן ודבש
אבל כבר קיים הפורום של "עזרה בלימודים"?
עלעלתי קצת בפורום המדוברשרבובאחרונה
אבל אני לא חושבת שהפורומים כ"כ דומים אחד לשני...
אולי פה ושם ישנן נק' השקה..אבל הן לא כ"כ רבות.
 
הפורום "עזרה בלימודים" עוזר בידע על בגרויות, על חומרי הלימוד..(ככה התרשמתי)
(ואחרי שדברתי עם המנהלת שלו הבנתי שהוא נועד לעזור ממש למוד, בחומר עצמו),
כאן אנו משתדלים להתמקד בלקות, איך להפוך את הלמידה לקלה יותר.
 
מטרה נוספת של הפורום היא ליצור פחות פחד וזרות מהלקות, לדעת להשתמש ביתרונות שלה..
 
וכן, האמת שפתחתי את הפורום חשבתי שהוא יהיה יותר לקהל המבוגר, זה שמתמודד עם בעיות חינוכיות...
אבל באמת שאני שמחה שגם אתם, התיכוניסטים כאן....
 
ד.א. אתה יכול להסתכל במכתב פתיחה, ניסיתי לתמצת שם מהי התכלית של הפורום...
 
שבוע טוב
משהו שווה לקרוא!!!!!!!...ילץ

ראש ישיבת 'עטרת ירושלים'

הרה"ג שלמה אבינר שליט"א

תלמיד חסר תקווה

"אינו מבין כלום, ולעולם לא יבין כלום במתמטיקה" - כך כתב המורה על

גיליון הציונים שלו בכיתה ו', וכך נכתב בכל המקצועות: חלש, עצלן וכדומה,

כאשר הממוצע החודשי הוא 4 או 4.5 מתוך 10 . ועכשיו, ידידי זה מנוער,

חבר באותו שבט, חיים ברזיס, הוא פרופסור למתמטיקה ברמה בינלאומית

וחבר באקדמיה למדעים באמריקה ובצרפת.

ידידי, הרב משה הגר, ראש מכינה ביתיר, היה החייל הכי גרוע במחלקה

בזמן הטירונות. כאשר פירק את הנשק היו המפקדים צריכים לחפש את

החלקים שאיבד, הוא היה בהלם גמור וישן עם נעליים, והמפקד שלו כינה

אותו 'קוני למל'. בסוף הטירונות, כאשר התקבל לקורס מ"כים, מפקדו

אמר לו בלעג: "הגר, אתה תהיה מ"כ?! יאָ אפס". ועתה הוא אלוף משנה,

סגן מפקד אוגדה.

ד"ר אורית אלפי, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הנגב, מוסרת תעודה

די גרועה מבית ספר יסודי, בלי פרטים מזהים, כתרגיל לסטודנטים, ומבקשת

מהם לנבא את עתידו של אותו תלמיד, והם אכן מציירים תמונה עגומה.

אז היא מגלה שזו תעודתה. סיפורים כאלו אפשר למצוא לרוב. אלברט

איינשטיין לא דיבר עד גיל ארבע ולא ידע לקרוא עד גיל שבע. הוא תואר

על ידי מוריו, כאיטי בחשיבה, בעל שכל חלש ונתון לחלומות טיפשיים. גם

לפוליטכניקום של ציריך - לא התקבל.

צ'רלס דרווין, אבי תיאורית האבולוציה, נחשב על ידי כל מוריו וגם אביו,

כנער פשוט בתכלית, מתחת לרמת האינטליגנציה הממוצעת. הם סברו

שהוא מבזבז זמנו בתחביבים כגון איסוף בעלי חיים ותצפיות בטבע, במקום

ללמוד. גם באוניברסיטה הוא לא הצטיין אלא אהב לאסוף חרקים ולקרוא

ספרי טבע. לואי פסטר היה תלמיד ממוצע, ובכימיה הגיע למקום ה 15- מתוך

22 תלמידים. גם באוניברסיטה לא הגיע להישגים מרשימים, אך מעטים

החוקרים שהצמיחו תועלת רבה כל כך לאנושות, כמוהו. אייזיק ניוטון, גאון

דורות בפיסיקה, היה תלמיד גרוע. הפסל המפורסם, רודן, כונה כאידיוט על

ידי אביו, כבלתי ניתן לחינוך על ידי דודו, כתלמיד גרוע על ידי מוריו, ונדחה

שלוש פעמים בבחינות הקבלה לבית ספר לאומנות. לב טולסטוי, הסופר

הרוסי הגדול, מוריו קבעו שהוא עצל ובלתי מוכשר. באוניברסיטה במדעי

הרוח הוא נכשל בבחינות ותואר כמי שאינו מסוגל ואינו רוצה ללמוד. תומס

אדיסון, הפיסיקאי הממציא הפורה כל כך, הוגדר על ידי מוריו כטיפש מכדי

ללמוד. וולט דיסני פוטר על ידי העיתון בגלל מחסור ברעיונות. בטהובן,

המלחין הגאוני, לא ניגן היטב בכינור וכונה על ידי מורו כחסר תקווה

כמלחין. הנרי פורד נכשל בלימודיו כילד דיסלקטי ופשט את הרגל חמש

פעמים לפני שהצליח להיעשות מיליונר. ווינסטון צ'רצ'יל

היה גם דיסלקט וגם דיכאוני, החל את מסכת הכישלונות

שלו בכיתה ו' ואחרי קריירה של כישלונות, נעשה ראש

ממשלת אנגליה בגיל 62 .

ועוד הרבה הרבה כאלה שגילו קשיי למידה גדולים מאוד

כתלמידים בילדותם, ולאחר מכן הצליחו: הסופר הנס כ'

אנדרסן, הפיסיקאי גרהם בל, האומן לאונרדו דה וינצ'י,

הגנרל האמריקאי פטון, המיליונר נלסון רוקפלר, נשיא

ארה"ב תומס וודרו ווילסון.

ולמעלה בקודש. הנציב מוולוזין, כשלמד בחדר לא ראה

ברכה בעמלו, הוחלט להוציאו וללמדו מקצוע, אך הוא פרץ

בבכי מר וביקש עוד שנה אחת ניסיון. הגאון ר' יוסף מלוצק

היה ילד שובב שלא רצה כלל ללמוד וסולק מכל תלמודי

התורה. האדמו"ר ר' צבי הירש מרימנוב היה ילד חלש מאוד

בלימודיו עד שטיפס לאיטו בעמל רב. הגאון המהר"ם שיק

בילדותו היה כוח תפיסתו חלש ולא הבין אפילו דף גמרא,

אך לא השגיח בכך אלא שקד הרבה עד שלאטו זכה לחכמה.

רבי נחומ'קה מהורודנא, רבו הרוחני של החפץ חיים,

עקב מעבר לעיר אחרת ובית ספר אחר, בהיותו בן עשר לא

הצליח בלימוד תורה, איבד את טעם הלימוד ונכנס למועקה,

החליט שאינו מסוגל, התחבר עם נערים פוחזים, שוטט

בחוצות עיר. הוחלט להרחיקו מחשש השפעה מזיקה על

נערים אחרים, הוא עזב את בית המדרש, חזר הביתה, חדל

ללמוד, עסק בליקוט פקעות יער ומכירתן כדי לסייע לפרנסת

הוריו, ורק אחר זמן רב חזר לאטו למסילה.

"זה הרמב"ם היה קשה הבנה מאוד, מעט רצון היה לו

בלימוד" )סדר הדורות צ"א תתקכז, ערך רמב"ם(.

ולמעלה למעלה בקודש, רבי עקיבא נתקשה ללמוד ונשאר

עם-הארץ עד גיל ארבעים, שאז הלך ללמוד תורה עם בנו

)אדר"נ ו( ונעשה אורם של ישראל.

וכן בנו של רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי, הידרדר

לגמרי לתרבות רעה ולחטאים מתועבים. ניגש אליו רבנו

הקדוש, נתן לו סמיכה לרבנות והצמיד לו תלמיד חכם

שילמדנו, אך הוא לא רצה ללמוד וכל יום הביע את רצונו

לחזור למקומו, אלא שאותו תלמיד חכם עודד אותו: עשינו

ממך רבי ואתה רוצה לחזור לשם?! לא מתאים לך! בסוף הוא

עזב את דרכו, החליט ללמוד, גדל ונעשה תלמיד חכם )בבא

מציעא פה א(. יש לציין שרבי שהעניק לו תואר 'רב', סמך על

שיפוטו שסופו לחזור למוטב.

וכן נכדו של רבי טרפון שהידרדר לגמרי, אמר לו רבינו

הקדוש: אם אתה חוזר בתשובה, אני נותן לך את בתי

לנישואים. חזר בו ונעשה תלמיד חכם גדול )שם(.

סמל א' מיחידת 8200 היה החייל הכי גרוע. בקורס ערבית

הבסיסי ציוניו היו כה גרועים עד כי מפקדיו רצו להדיח אותו

מספר שבועות לאחר תחילת הקורס. מדי יום בקורס, הוא

קרא את המאמר הנ"ל, האמין בעצמו והשקיע שעות נוספות

בזמן שחבריו כבר ישנו. לאחר שסיים את הקורס הבסיסי,

המשיך להשקיע ועל אף כל זאת, היה החייל הגרוע ביותר

במחלקה, מבחינת ערבית, ובזמן שחבריו כבר הוסמכו,

הוא עדיין למד קשה מדי יום. לבסוף, כמעט הודח. השבוע,

הוסמך א', שנה אחרי חבריו מהקורס. כמובן שכל זאת רק

בזכות האמונה והדבקות במשימה.

חשבתישרבובאחרונה
ג"כ להעלות את זה...
 
במיוחד כשמדברים עם ילדים שמגלים כרגע שיש להם לקות (אבל גם מבוגרים)
הם מאוד אוהבים לשמוע על עוד אנשים בעלי הלקות שלהם, שב"ה הצליחו בחייהם,
ואפילו "השתמשו" בלקות...
 
שכוייח!;)
סקרשרבוב
איך הגבתם כשנודע לכם שאתתם או אחד מבני ביתכם בעל לקות למידה?
 
 
 
אח"כ אני אגיב
בהקלהיונתן782
סוף סוף אנשים הבינו שאני לא עושה קולות כל הזמן בשביל לעצבן (קרדיט לטורט), ושהעניין לא בשליטתי...
שאלה ליי-Rעות-
בס"ד
 
מה הכוונה לקוי למידה?
 
כאלו אצלינו עשו לכמה בנות איבחון הביאו משהיא ולקחו מכול כיתה כמה בנות כך הם סיפרו..
 
ונתנו להם מלא דפים למלא..אח"כ גריפלגו להם את הכתב
 
ואז פתאום בבגרות הדביקו להם כל מיני מדבקות על המבחן..
[אחת שהייתה לידי סמו לה מדבקה כחולה של תוספת זמן ולא הבנתי מה זה..קיצר אני מגיעה לבוחנת ואומרת לה לא שמו לי מדבקה כחולה..היא התפוצצה מצחוק..שיאוו זה היה פדיחה!]
 
ונתנו להם נגיד במט' אחת ישיבה ליגם וקראה להם את השאלות..וקיבלו דף אם נוסחאות ותוספת זמן של 45 דק'..וכול מיני דברים שווים..
 
אז זה נקרא שיש להם לקוי למידה??
חומר לקריאהיונתן782
הקפצה..-משו מוכן לענות לי-Rעות-
תלוי מתיהרועה
היו לי 2 איבחונים אחד ביסודי שגילה רק חלק ועוד אחד בתיכונית שגילה עוד.
 
ביסודי שמחתי כשסוף סוף הבינו שאני לא עצלן אלא דפוק (אני יודע שזה לא להיות דפוק, סתם יותר פשוט לקרוא לזה ככה.) אם כי בבית ספר כנראה הבינו מזה שאני ממש דפוק כי מאז נתנו לי לעשות כל דבר שבא לי שזה הפך אותי לעצלן.
 
בישיבה הבנתי שאיבחון לא משנה כלום, אני יודע מה המצב שלי ומה שחשוב באיבחון שגם במשרד החינוך ידעו ויתנו לי הקלות מתאימות.
לא נכון!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
מה פתאום אם עושים לך איבחון זה לא אומר שאת דפוקה...
 
מה הקשר..
 
לי עשו בכיתה ט' לי ולעוד כמה בנות!! ואני יודעת שאני חכמה פשוט מתקשה אזמה...
 
לוקח לי יותר זמן לארגן בראש את החומר אז תנתנו לי תוספת זמן!!
 
ואני לא מתביישת בזה בכלל!!!!
אני כמו הרועה^^~~אני~~
אפילו שמחתי, כי ידעתי שיש לי רק בעיה שלא קשורה לשכל ובגלל זה יש לי הקלות.
כי כשאתה לומד המון ולא מצליח מתחילה לחלחל בך המחשבה שמא אתה אידיוט.
וכשעשו איבחון והסבירו לי שיש לי שכל אף פשוט יש לי בעיות אחרות ובגלל זה ההקלות הוקל לי! הבנתי שאני כן יכולה להצליח, אך יש כמה דברים שיקלו עלי (למען האמת לי ההקלות לא ממש עזרו, אבל לפחות בקצת..)
אני לקחתי את זה קשה.שפרירית
אני אפילו לא יודעת למה. עשו לי אבחון בכיתה ט'(זה אחרי שכבר בכיתה ה' עשו לי סוג של אבחון, אבל תוקפו פג עד הזמן של הבגרויות.-את התגובה על האבחון הזה אני לא זוכרת..).
קיצור, בכיתה ט' עשו לי אבחון(עשיתי את האבחון בעבודה של אמא שלי-היא מנהלת של מרכז להתפתחות הילד, ככה שאת הנושאים האלה אני די מכירה..). ובזמן האבחון המאבחנת אמרה לי שיש לי "דיסלקציה". נבהלתי מהמילה. כן שמעתי על זה כבר..אבל זה נשמע מילה מפוצצת ומפחידה כזאתי...לקח לי כמה ימים להתאפס על עצמי ולהחליט שזה לא כ"כ נורא. בהתחלה ממש החבאתי את זה מחברות שלי ועכשיו הרבה בנות יודעות, ומי שלא, אם זה עולה- אני אומרת להן. זה באמת לא כ"כ נורא. ומהאבחון תכלס יצאו רק דברים טובים-כי עכשיו הרבה יותר פשוט לא במקצועות שהיה לי קשה בהם.(בעיקר באנגלית..)
 
ד"א-זה מציק לי שכותבים פה "הקלות". זה לא הקלות, אלא התאמות. אף אחד לא מנסה להקל עליכם בכלום. רק מתאימים את הלימודים אליכם.
 
ובהצלחה לכולם בהכל!!!
אני עונה:שרבוב
זה היה לפני כמה חודשים בסה"כ,
אח שלי אובחן כADD
 
לקחנו את זה  מ א ו ד  קשה, במיוחד אימי.
הייתי פשוט בשוק,
למרות שהעובדה התאימה להתנהלות של כולנו...
(הסתדר לי שאנו ADD, הבנתי למה התנהגנו בצורה כזאת או אחרת..)
למדנו וחקרנו מזה  בדיוק ADD מה התופעות וכ"ו...
חקרנו גם על הנושא של הרטלין.
ככל שעובר הזמן אני משוכנעת יותר שאני ג"כ ADD...
ממש רוצה לעבור איבחון (ניצלו"ש, למי שיש מאבחנים או מאבחנות ממולצים/ות אשמח באישי)
ואחד ההשפעות זה פתיחת הפורום.
(יש עוד...)
 
 
 
אשמח לעוד תגובות.
 
ד.א. זה שלקחנו את זה כשוק גמור זה לא אומר שאנו מתביישים בזה או משהו, ההפך;)
במה יש להתבייש?!דבורל'ה
רוצים לעזור לך ואתה מיתבייש? מי חקק שהאדם יכול להסתדר בלי עזרה של אחר.?!

אני לא רציתי לעשות אבחון כי ידעתי שהבעיות שיש לי בלמידה, זה פשוט כי לא למדתי.
אבל אמא חשבה אחרת..
אז עשיתי אבחון בתחילת ט'  וגילו שיש לי בעיות בלמידה..אז הביאו לי המון הקלות,אבל אני לא צריכה, ולא משתמשת בהם.[אולי שנה הבאה שיביאו לי מותאם בכמה מקצואות אני אשתמש בהקלות]

לא נראה לי שזה בכלל מעניין מישהו בבית שיש לי הקלות, ההורים שלי שמחים ומאושרים שיש לי עכשיו הקלות ואני בחיים לא היביישתי בזה.

ואני עדיין יודעת שהציונים השתפרו [מ40 ל 90] בגלל שהתחלתי ללמוד (מה שלא עשיתי במשך שנתיים), ולא בגלל ההקלות (שאין לי כ"כ  צורך בהם). 

התכוונת אלי?שרבוב
אני אישית  מ מ ש   לא מתביישת בזה, פשוט היינו בשוק, ומותר
צודקת..אנונימי (פותח)
בס"ד
 
נכון..
 
מסכימה עם שרבורב!!
חח לקחתי ממש בקלות כי אחיי ואחותי אובחנו לפניהרב כהנא צדק
זה היה סבבה למרות שבהתחלה היתביישתי בזה...
~!!!!!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
אני לא מבינה מה יש להתבייש!!!
 
צריך להסתכל על אדם לפי הפנימיות..היחס שלו לחברה\משפחה..
 
לא אייך שהוא מצליח בלימודים!..
 
אולי לימודים זה הכול אבל זה כלום!!
צודקת אבל בהתחלה הייתי בטוח  שאני אידיוט אם תעודההרב כהנא צדק
אח"כ הבנתי שכולם טיפשים אבל מלעשות אנחנו  המיעוט...;)
אני דווקא ממש מחכה לעשות אבחון...נדנדה כתומה.
כי אני יודעת שיש לי בעיה כלשהי, רק שאנלא יודעת מהי- ואני לא יודעת איך להתמודד איתה....
~אוף...אנונימי (פותח)
בס"ד
 
לי יש רק תוספת זמן...זהו!!
 
ואני ממש בבאסהה..כיי ממש קשה לי בלימודים..והתוספת זמן לא עוזרת אם לא יודעים!!!
לי-אנונימי (פותח)
המורה שלי היה בטוח שיש לי בעית ריכוז......ועשינו אבחון ולא קיבלתי אפילו חצי הקלה!!!!!!!!!!!!
ר"ב, זאת לא בעיה!!!!!מישי' מאפושו'
אם תתחילי בגישה הזאת יהיה לך ממש ממש קשה לעמוד בזה!
 
אם את רוצה- רק מחר רק מחר! שיעור פרטי (מרום לאבא ותלמיד...) בנושא.
אנחנו לא תמיד המיעוט!...מישי' מאפושו'
בכיתה של אחשלי היו 14 מאובחנים!! (ועוד כמה לא מאובחנים רשמית...)
איך הגבתי? ככה:מישי' מאפושו'
אוקיי, אז עכשיו זה ממש רישמי...
 
אני השישית וכולנו שאווים כאלה..
כשאמא שלי הלכה עם אחותי הגדולה לאיבחון, אני היתי בת בערך 2.
והמאבחנת עושה לאמא שלי " את יודעת שיש לך עוד אחת, כן?" משו' כזה... ואמא שלי "כן, אבל יש בניהם עוד 3..."
 
קיצור, תמיד ידעתי את זה, וידעתי שלא נעשה עם זה כלום עד ח"ב
כי מניסיון עם אחשלי (התחילו לא ריטלין הכיתה א-ב) בכיתה ז-ח, כשיותר צריך את זה, אז זה כבר נמאס.
אז מתחילת שנה אני לוקחת.
 
 
ואני לא מבינה את זה שאומרים שבכמות הזאת זה לא ממכר, המורות שלי לא יכולות יום אחד בלי! (שאני לוקחת...)
 
 
אופס... קצת עברתי נושא... תסלחו לי... ;)
חחחצחקן
כשנודע לי שהאחיין שלי בן ה-7 הוא בעל לקות למידהאנונימי (פותח)
(נודע לי לאחר שאמא שלו חזרה יחד איתו מנוירולוג), חיבקתי אותו באהבה גדולה (כמו שאני נוהג כרגיל כשאנחנו נפגשים), קניתי לו מתנה בלי שום קשר (סט בגדים להצגה שהוא היה אמור ללכת איליה יחד עם הילדים מהכיתה שלו) ובקיצור הכל טוב, הכל רגיל. השמים לא נפלו, האדמה לא רעשה, מבחינתי הוא נשאר ילד רגיל, מתוק וחביב.
מאז שאני זוכרת את עצמי יש לכל המשפחה(מלבד שני אחיםחילא דמשכנא
ADDאז אני פשוט רגילה אבל זה השפיע עליי רק לאחרוטנה כשהתחלתי להתעניין מה זה ולראות איך מתמודדים עם הדבר הנחמד(ברצינות!)הזה.
נסעתי לב"ב לעשות את האבחוןצחקן
בעז"ה
ומיד כשיצאתי שאלתי ת'צמי אם השתניתי.
ראיתי שלא- אז נרגעתי.
ואוו- תגובה יפה צחקן שרבוב
אובחנתי שיש לי ADHD בכיתה ג' ויאך הגבתי..אנונימי (פותח)
נראה לי התרגשתי שאני צריכה לקחת כדורים..
 
איך הגבתי...דרדסוני
בכיתה ד' המורה חשדה שיש לי מהשהו וגילו שיש לי ADD אני בהתחלה התלהבתי כמו ילדה קטנה... שאני צריכה לקחת רטלין (כדורים...) ואחרי זה (=היום) אני ממש מתבישת בזה ממש... כל פעם שחברות שלי צוחקות שמישהי צריכה רטלין ואני מזה מתפדאחת מזה...
אבל אני כבר לא לוקחת כדורים(לא שהרופא הרשה לי...) פשוט נימאס לי מזה והיום הלקות שלי רק כתובה בארכיונים...
והיא מתבטאת בזה שקשה לי מאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוד! להיתרכז בשיעור ואני מוצאת את עצמי מסתכלת על זבוב מעניין או על הענפים שרואים מחוץ לחלון... והיד נטועה לעוד הרבה דברים שמסיכים את דעתי מהשיעור.
 
אם את לא רוצה לבלוע רטליןשרבוב
תבררי איך את יכולה לעזור לעצך בלי,
אבל אל תשאירי את המצב כמות שהוא!
 
מסכימה!!שירס
למה אל לקחת??
אז מנה מהחברות!!
אצלי חופשי אם ישאלו אני אומר.. לחי עוד יש תאומה שגם לה יש והיא מפרסמת את זה חופשיי!! וכלם שואלות אותי מה גם לך יש!?!?
וזה בהחלט מעצבן.. גם זה שצוחקים על הריטלין.. אבלך אז מה!?!? אז צוחקים שילכו.. מכפת מהם?!?! מה יותר חשוב לך!??! להצליח או שךא יהיו בושות!?1
תלוי איזה בושות ואם לא איכפת לך,ימית1
אמי ממש מתפדאחת מזה ואף אחד לא יודעה על זה אפילודרדסוני
 לא החברה הטובה שלי לא יודעה על זה וגם ידועו על זה תחשבו פיתאום הילדה השקטה הזאת יש להADD ... אני לא רוצה לחשוב אך יגיבו אני ממש ממש מתבישת בזה...
ואני יודעת שלא גנבתי כלום וזאת לא בעיה שלי וכל המשפטים המוכרים האלה....
אבל זזאת עובדה שאני מתביישת...
אני יודעת שזה לא טוב אבל מה לעשות אני מפחדת מהתגובה של חברות שלי...
אז קדימה! תתחילי לא להתבייש!שרבוב
יש פה ספיק אנשים שממש גאים בזה!
את האמת, אני קצת יותר מתונה...
יש כאלה שאני אומרת להם את זה בקלות ויש כאלה שלא..
היה לי ראיון לקבלה ללימודים ולא אמרתי..
אבל אני לא מתביישת בזה, ב"ה..
ואני אומרת את זה אחחרי עבודה עצמית..
 
מה גם,
שכיום יש לזה כ"כ הרבה מודעות, שזה כבר מממש לא בושה!
10% מהאוכלוסיה היא ADD!
 
אסור להתביישיונתן782
לדעתי אין שום סיבה להתבייש בעובדה שיש לך ADD. אנחנו פשוט בני אדם שצריכים להתמודד עם משהו מסוים בחיים, וזה לא שונה מבעיות אחרות שיש לאנשים שונים.
 
מנסיוני, תגובת הסביבה תלויה מאד בגישה שלך להפרעה. אם מציגים את הנושא בצורה עניינית, ומסבירים בנחת מבלי להיגרר לקלישאות וסטיגמות (כן, אני יכול לשבת 5 שניות רצוף...), אזי התגובות הן בדרך כלל חיוביות ותומכות...
אני מודהשרבוב
שקל לי יותר לגלות על הADD המשפחתי לאנשים שאין להם סטיגמות, שמכירים את הנושא מקרוב...
ולכן אני די מתחמקת מהלגיד את זה לכולם....
לפעמים אני מתחמקת קצת משאלות...(למשל למה את קוראת את הספר "לשלוט בADHD" או "ADD מריטת עצבים")
אם יש לי קצת יותר סבלנות וזמן, אני מדברת על זה בכיף ומסבירה מזה בכלל ADD, ומהם הייתרונות שלנו ;)
 
ולכן אני ממליצה לך ללכת לאט לאט, לא צריך ישר להגיד את זה לכל העולם..
מצד שני לדעתי זה ממש עוול כלפי עצמינו, אם אנו מתביישים בזה.
 
 
ו..ושלב ראשון (ש.ב.;) אל תדאגי, הם חוויתים...)
תלמדי על ADD, תקראי כמה שיותר ספרים בנושא.
למדי מהם התסמינים של הליקויי, איך אפשר להתמודד עימו, מה הייתרונות שלו...
אני ממש אשמח לעזור!
טעותד.
לענ"ד יש לך טעות יסודית בענין והיא נובעת מזה ש"הגדירו" לך בגיל צעיר כאילו "מחלה" עם אותיות אנגליות וכדורים...  זה הכל שטויות, אע"פ שהרבה אנשים מתפרנסים מזה לא רע...  הרי יש לכל אחד אופי שונה, ויש דרגות שונות בקשיי ריכוז, וכו' וכו'.  את צריכה לעשות "תיקון למפרע", כלומר - לחשוב שאמרו לך עוד אז רק שקשה לך במידה מסוימת להתרכז, והציעו כדור לעזור בזה וזהו. עכשיו כבר החלטת להפסיק עם הכדור שאינו תרופה אלא אמצעי עזר לריכוז, שלפעמים גם מפריע.  אין לך "מחלה", "בעיה" או משהו דומה. קשה לך להתרכז, כמו לעוד הרבה אנשים.  ולחבֵרה שלך קשה אולי, למשל, להגיב בסבלנות לאנשים, ולמישהי אחרת קשה להחמיא לאחרות וכו' וכו' - נו, אז מישהו שם על זה אותיות באנגלית ועכשיו הן מתביישות? הן מתמודדות (עם בעיות יותר מהותיות משלך..) ואת מתמודדת.  לי יש ילדים שחלקם אובחנו כבעלי קושי בריכוז, ומעולם לא חשבנו שזה "הם". אֶת האותיות (ADD) וכו' בכלל ידענו בשלב מאוחר יותר. אני חושב שהם לא, כי זה לא מענין אותם.  סה"כ זה גרם למודעות יותר לבעיה הספיציפית בנושא הלימוד. אבל מה הקשר לָאדם. למה לחשוב בכלל שאת אמורה לספר לחברות, כאילו יש כאן איזה סוד גדול ששייך לעצם אישיותך..  דווקא ילדים אלו מוכשרים ביותר בכל מיני צדדים. מן הסתם גם את.  אני דווקא לא הייתי ממליץ לך לקרוא על זה ולחקור יותר מדי. כי כך, במקום להתאמץ כמיטב בחירתך הישרה להתמודד עם הענין - את סתם "תתייגי" את עצמך יותר לא כאַת עם אישיותך המיוחדת ועם חופש הבחירה ויכולת המאמץ שלך, אלא כ..ADD... איזה שטויות זה.  ולסיום, לידייעתך ולעידודך, הגדול מבין המוזכרים לעיל (ADHD...) הוא היום בחור גדול, מתמיד גדול, בעל מידות נפלאות. הענין בעיקרו עבר ונשארו ממנו רק ה"שפיצים" החביבים...  תצליחי, תתעודדי, תאמיני בעצמך. את לא ADD, את סתם בן אדם, כנראה בן אדם טוב ומוכשר עם יכולת להתמודד גם עם הבעיה הזו, שאינה מרכז החיים והזמן. 
טעותד.
לענ"ד יש לך טעות יסודית בענין והיא נובעת מזה ש"הגדירו" לך בגיל צעיר כאילו "מחלה" עם אותיות אנגליות וכדורים...  זה הכל שטויות, אע"פ שהרבה אנשים מתפרנסים מזה לא רע...  הרי יש לכל אחד אופי שונה, ויש דרגות שונות בקשיי ריכוז, וכו' וכו'.  את צריכה לעשות "תיקון למפרע", כלומר - לחשוב שאמרו לך עוד אז רק שקשה לך במידה מסוימת להתרכז, והציעו כדור לעזור בזה וזהו. עכשיו כבר החלטת להפסיק עם הכדור שאינו תרופה אלא אמצעי עזר לריכוז, שלפעמים גם מפריע.  אין לך "מחלה", "בעיה" או משהו דומה. קשה לך להתרכז, כמו לעוד הרבה אנשים.  ולחבֵרה שלך קשה אולי, למשל, להגיב בסבלנות לאנשים, ולמישהי אחרת קשה להחמיא לאחרות וכו' וכו' - נו, אז מישהו שם על זה אותיות באנגלית ועכשיו הן מתביישות? הן מתמודדות (עם בעיות יותר מהותיות משלך..) ואת מתמודדת.  לי יש ילדים שחלקם אובחנו כבעלי קושי בריכוז, ומעולם לא חשבנו שזה "הם". אֶת האותיות (ADD) וכו' בכלל ידענו בשלב מאוחר יותר. אני חושב שהם לא, כי זה לא מענין אותם.  סה"כ זה גרם למודעות יותר לבעיה הספיציפית בנושא הלימוד. אבל מה הקשר לָאדם. למה לחשוב בכלל שאת אמורה לספר לחברות, כאילו יש כאן איזה סוד גדול ששייך לעצם אישיותך..  דווקא ילדים אלו מוכשרים ביותר בכל מיני צדדים. מן הסתם גם את.  אני דווקא לא הייתי ממליץ לך לקרוא על זה ולחקור יותר מדי. כי כך, במקום להתאמץ כמיטב בחירתך הישרה להתמודד עם הענין - את סתם "תתייגי" את עצמך יותר לא כאַת עם אישיותך המיוחדת ועם חופש הבחירה ויכולת המאמץ שלך, אלא כ..ADD... איזה שטויות זה.  ולסיום, לידייעתך ולעידודך, הגדול מבין המוזכרים לעיל (ADHD...) הוא היום בחור גדול, מתמיד גדול, בעל מידות נפלאות. הענין בעיקרו עבר ונשארו ממנו רק ה"שפיצים" החביבים...  תצליחי, תתעודדי, תאמיני בעצמך. את לא ADD, את סתם בן אדם, כנראה בן אדם טוב ומוכשר עם יכולת להתמודד גם עם הבעיה הזו, שאינה מרכז החיים והזמן. 
ואייי זה היה קשה..ילץאחרונה
סתם,
אני אפילו לא זוכר זה היה בכיתה א'
ת'אמת שזה מממש לא נחמד : כול כמה שעות תרופה, כול כמה ימים שיעור*, כול כמה שבועות אבחון, כול כמה** חודשים ישיבה חדשה.
 
* שיעור פרטי.
**הכמה הזה לא עבר 4 חודשים.
יש פה עוד משהושרבוב
שאם הוא אוכל זה עוזר לו להתרכז?
שהוא מכור לאוכל?
 
כשאני מנסה להתרכז אני אוכלת שוקולד (זה ידוע שקקאו עוזר)
אבל אני מנסה להגמל מזה...
עונה...יונתן782
לכל המבחנים באונ' אני מביא עוגיות או עוגת שוקולד. זה משפר מאד את הריכוז שלי, וכולם כבר יודעים שאני מחלק אותם לפני המבחן...
כן מאוד!!!!!ת.מ.
אני תמיד גם שאני לומדת וגם במבחנים עצמם אני טוחנת אוכל!!!!
קראתי מחקר..-Rעות-
בס"ד
 
אני חושבת שזה בגלל שיש אנשים שהלימוד משעמם אותם..
 
אבל הם חייבים ללמוד-אז בדרך מכרסמים קצת..
 
אבל יש סכוי שזה גם גורם לריכוז..
 
אם אני לא טועה שמעתי על מחקר..
 
שגילה שבתקופת בגריות-וסיום סמסטר..
 
אחוז ההשנה מזנק לא..מעניין למה?!..;)..
 
אני בכול אופן-שאני לומדת אני לא יכולה לראות את הדבר הזה אוכל..
 
זה או ללמוד-שאני צריכה מקסימום ריכוז ואז אני צוללת עמוק עמוק..
 
או לאכול..
 
-למרות שחברות באות ללמוד למבחן..הכיבוד מתחסל מהר-ובלי ששמים לב..
 
באמת שתופע מענינת -אפעם לא באמת חשבתי על זה..
 
יומעלה-
 
 
 
צרת רבים חצי נחמה?שרבוב
או נחמת שוטים?
 
 
אני ממש משמינה מזה ,וזה לא משו....
כן,ממשtree
אני מנשנשת כל הזמן
וגורסת תוך כדי כל דבר-לאיודעת אם זה עוזר לריכוז אבל אני יכולה לפנטז שעות על אוכל (עכשיו בא לי פתיתים..)
אמממ....ילץאחרונה
אוכל, אבל רק טעים.
ריצה, רק שאני מתעייף אני מסוגל לשבת.
שוב אוכל,
וניראה לי תרכיז, יעזור להיתרכז...
האם להזכיר את הלקות בראיון העבודה?שרבוב

במחקרים שונים שנעשו בארה"ב ובקנדה נמצא שהרוב המכריע של האנשים אינם מזכירים את היותם לקויי למידה או בעלי הפרעות קשב וריכוז בראיון קבלה לעבודה, זאת למרות שקיים חוק על איסור אפליה על רקע זה (חוק שלא קיים עדיין במדינתנו). מניסיוננו המעשי, הבחנו שיש הרבה אנשים שלא מדווחים לעומת מיעוט שמעדיף כן לדווח על הלקות, מתוך הנחה שעדיף שהמעסיק יידע מראש את מגבלותיהם ואם אינו מוכן להתמודד עם הקשיים הם מעדיפים שלא יעסיק אותם.
דרך ביניים מומלצת להתמודדות עם סוגיה זו היא, להזכיר את הקשיים במהלך הראיון, רצוי כחלק מהמענה לשאלה "מהם החסרונות שלך?", מבלי לתת את ההגדרה "לקות למידה". למשל: במקום להגיד "יש לי קשיי התארגנות, אני צריך הארכת זמן או איני עומד בלוחות זמנים" ניתן להגיד "אני נוהג להשקיע זמן רב יותר מאחרים במשימות שלי ולכן בדרך כלל אני יושב שעות ארוכות יותר כדי לעמוד בלו"ז.
 
 
*מתוך עלון קשב ADHD
סקר שממש חשוב לישרבוב
האם אתם חוקרים ושואלים וקוראים ודורשים לדעת מהי בדיוק הלקות שלכם?
מהן התופעות שלה?...
 
בקיצור, האם אתם קוראים ספרים על הלקות?
וא"א להרחיב גם אלה...
 
 
תודה!
אני ממש מתענינת וגם קוראת ספרי מחקר.חילא דמשכנא
לא כ"כאנונימי (פותח)
אני לא כ"כ קוראת (חלק מהקושי שלי הוא לקרוא ספרים לא עלילתיים),
אבל במהלך לימודי יצא לי לשמוע כמה שיעורים בנושא וזה היה מאוד מעניין.
בכלל לא!!!ימית1
אני יכול להעביר הרצאה בנושאיונתן782
אולי זה גם קשור לעובדה שאני סטודנט לפסיכולוגיה...
אז המסקנה היאשרבוב
שחצי מאנשי הADD קוראים חומר תאורטי?
 
כי על פני השטח זה לא נראה ככה
אני לא קוראת ספרים בנושאtreeאחרונה
לא קראתי על הלקות שלי אבל קלטתי די הרבה מידע ממקורות אחרים
(שיחות,מאמרים וכו')
בתכלס אני יודעת מה הבעיה איתי וברבות השנים גם מצאתי דרכי לימוד שעובדות בשבילי אז למה שאני אחפש מידע על הנושא?
לקויי למידה לא מילולייםאנונימי (פותח)
שלום!
 
לפי דעתי יש לי את זה.
שמעתם על זה?
קוראים לזה גם NVLD
זה אומר שיש קושי באירגון, התארגנות במרחב, עמידה בזמנים.
אני אמא וכבר לא בבגרויות וכאלה וזה ממש מקשה עלי להסתדר עם לימודים, עבודה מעשית וגידול בעל וילדים..
למי שיש עצה טובה- אני אשמח.
אני חושבת בכיוון של קאוצ'ינג- שזה אימון, שנראה לי יכול לעזור.
שמעתי על זהחשבשבת
היה לי פעם בגן ילד כזה כשכולם היו מתארגנים ב2 דק' לו זה לקח חצי שעה.............
 
דווקא קאוצינג יכול לעזור לך........
 
וגם תרגילים כאלו של עמידה בלחץ זמנים.........
 
לאט לאט מתרגלים וזה נהפך לטבע שני
בהצלחה!!
----שרבוב
גם אני ממליצה מאוד על קווצינ'ג!
אני מכירה משהי שלומדת קווצינ'ג במיוחד לליקויי למידה!
אז כשאת מחפשת קווצינג' חפשי משהי שמתמחה בתחום!
(ד.א. יש עוד הרבה נושאים של התמחויות בקווצינג'
כיום, כבר כמעט א"א למצא מומחה שאין לו התמחות במשהו מסויים)
 
וגם אל תשכחי תמיד שאם יש לך נסיון את יכולה לעמוד בו, אפילו שהוא קשה!
וגם....
את תמיד יכולה להנהיעג את הבית בדרך שנכונה לך,
כי א-ת האמא.
 
אם כי, אני מסתייגת בנושא של התמדה,
למרות שזה מאוד קשה לנו להתמיד
זה נושא מאוד חשוב
 
בהצלחה בכ"א!
תודה!אנונימי (פותח)
את יכולה לומר לי ת'שם של הזאת שעושה ת'קאוצ'ינג?
תודה על העידוד, זה במקום!
הגבתי לך באישישרבוב
כן אבל...ילדה זיגזג
שכחתי את הסיסמא שלי ולכן שמי מעכשיו הוא ילדה זיגזג...
אופייני..
אם תוכלי לשלוח לי ת'הודעה לכתובת החדשה
שלחתי לך מסרשרבובאחרונה
איך מתמודדים עם אמפולסיביות?שרבוב
בגלל שאני לא כ"כ מכירה את זה, אני אשמח לדעת איך אתם עושים את זה...
 
אתם יודעים שאתם הולכים לעשות משהו לא בסדר, אבל לא יכולים לעצור את עצמיכם....
אז איך מתמודדים עם דברים כאלה?
 
אימפןלסיביות או חוסר בדחיית סיפוקים.ברכה בבית
דבר ראשון שרבוב, אני פעם ראשונה בפורום ורןאים שאת משקיעה בו המון. דבר שני. אני סטודנטית לליקויי למידה (חינוך מיוחד) ואחד הדברים שאנחנו מתמודדים אית ם אלו ילדים אימפןלסיבים. הם יכולים לרצות משהו וללכת אליו בלי להיות מודעים שהם רומסים כל דבר בדרכם, הם יכולים לאכול תוך כמה דקות ארוחת צהריים ואח"כ א"א לזוז כי מתפוצצים או שמקיאים וזהו.
אחד הדברים שהכי עוזרים זה סבלנות. להתאמן בסבלנות בכל דבר בעולם. אוכלים לאט, ללמד אותם א(או את עצמינו) לאכול לאט. 30 לעיסות וכו'
דבר שני זה ברמה גבוהה יותר זה לבחור בטוב. כי ישנם שני כוחות באדם אדמה לעליון וכח האדמה. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים כל הזמן להתקרב לכח הרוחני בנו. אז לכל דבר אני מציב בחירה. כמו אוכל. אני יודע שלאכול לאט זה אצילי, זה מרפא, זה משביע, וזה עוזר לי לשלוט בעצמי, וכנ"ל אוכל בלי הכשר. כשרואים ופשוט אוכלים בלי טיפת שליטה עצמית.
 אימפולסיביות זה להגיב בלי מחשבה שנייה לפני, לאמר את שיש לי לאמר, לאכול את שיש לאכול ולהכות את מי שבא נגדי, וכנ"ל להתעצבן כשמעצבנים אותי, לפגוע באחר כשפוגעים בי. זאת פעולה מיידית בלי מחשבה טיפה לפני.
כשאני רוצה לשנות את עצמי, אני לומדת על הבחירה. על היכולת שלי לההיפך לצלם אלוקים, לצלם אנוש, ואז אתה שולט. כי אני לא בעו"הז כדי לשלוט על האחר, כדי לעשות דברים שנגמרים ברגע, אלא כדי להשקיע באלוקים שבי, ולכן אני צריך לחשוב ולשקול כל תגובה שלי, כל מעשה שלי.
כשאנחנו נהייה כאלו נוכל ללמד את הצאצאים אחרינו (בעז"ה) וכן את תלמידינו.
ההתמודדות היחידה עם אימפולסיביות זה מחשבה ושליטה וכמובן, המון המון תפילה. ורצון.
בהצלחה!
ברכה
ממש תודהשרבובאחרונה
השאלה שלי נבעה מהמחשבה שעד כמה שקשה לכ"א מאיתנו להתגבר על הכח הגשמי שלנו...להם פי כמה....
 
ולא מזמן מרצה בת 30 העליבה בצורה לא נורמאלית משהי,
ב"ה שאנו יודעים ממה זה נובע,
אבל ההתנהגות הזאת לפעמים....בלתי נסבלת...
 
אז זה מעניין איך מלמדים את האנשים האלה לשלוט בעצמם...
 
אבל תודה שאת מראה לנו שזה אפשרי...
 
ואת תמיד מוזמנת;)
אנשים יש לכם רעיונות???ת.מ.
אני עושה מועד ' מתמטיקה והמצב בכלל לא מזהיר...
אני כבר לא מסוגלת לשבת לפתור תרגילים וללמוד פשוט קשה לי.
 אני בקושי מצליחה לעשות תרגיל אחד ברצף בלי לקום ובלי הפסקות
אני פשוט מיואשת יש לכם רעיון מה אפשר לעשות?
או פתרונות איך להצליח לשבת יותר ולהתרכז?
אני ממש ישמח לעזרה.....תודה רבה...
ממש מוכרשרבוב
תמיד מה שעזר לי ללמוד זה....
הלחץ...
כשהבנתי שאין לי בררה ואני חייבת ללמוד..
אבל לפני כן..
הייתי "חולמת" כמוך...
 
אז הרבה עידד ונשיקות מרחוק...
 
הלוואי שזה היה עוזר...ת.מ.
אני במוטו של לימודים זה לא הכל בחיים...
אז אין לי את הלחץ הזה שיעזור לי לשבת....
חוץ מזה שזה לא עוזר להתרכז גם אם כן יש לחץ כשלא מצליחים להתרכז פשוט לא מצליחים!!!
תשאר במוטו הזה הוא נכון לגמרי אבלהרב כהנא צדק
אם זה באמת חשוב לך תצטרך להשקיע נכון שזה לא הכל אז תעשה חישוב זה שווה לשבת שעה שעתיים יותר מכולם ולהצליח אם כן אז תשקיעה בזה ואם לא אז לך לכייף חשבון שלך.
מחליטים שזה כיף.. ועושים לא כי צריכיםשירס
אלא כי אוהבים..
תודה לכולם על ההצעות...ת.מ.
בסוף לא ממש למדתי הגישו אותי על 78 והיה לי די בסדר בבגרות בכל זאת.....
מצויןד.
ענית בעצמך את התשובה. ה"ראש" שלך נכון מאד, לימוד המתמטיקה אינו העיקר, לדעתי את גם לא צריכה לשכנע את עצמ שאת אוהבת את זה. והנזק שבלחץ גדול מהתועלת שבעוד כמה נקודות.. זה טוב לכאלה שאין להם בעיה ממשית בהתרכזות אז ה"אין ברירה" קצת מדרבן אותם.  לדעתי, אחת כמוך צריכה אכן לעשות הפסקות קלות חוך כדי ולהמשיך מהנקודה שהפסיקה. כל זה הייתי כותב גם לפני התוצאה המשמחת.  ממנה את צריכה ללמוד להאמין בעצמך וביכולתך, גם כשאת לומדת בדרך שמתאימה לך - בלי לזלזל ובלי להילחץ. הלימוד הזה חשוב יותר מהלימוד למבחן במתמטיקה וגם תוצאותיו לטווח ארוך יותר...
מצויןד.אחרונה
ענית בעצמך את התשובה. ה"ראש" שלך נכון מאד, לימוד המתמטיקה אינו העיקר, לדעתי את גם לא צריכה לשכנע את עצמ שאת אוהבת את זה. והנזק שבלחץ גדול מהתועלת שבעוד כמה נקודות.. זה טוב לכאלה שאין להם בעיה ממשית בהתרכזות אז ה"אין ברירה" קצת מדרבן אותם.  לדעתי, אחת כמוך צריכה אכן לעשות הפסקות קלות חוך כדי ולהמשיך מהנקודה שהפסיקה. כל זה הייתי כותב גם לפני התוצאה המשמחת.  ממנה את צריכה ללמוד להאמין בעצמך וביכולתך, גם כשאת לומדת בדרך שמתאימה לך - בלי לזלזל ובלי להילחץ. הלימוד הזה חשוב יותר מהלימוד למבחן במתמטיקה וגם תוצאותיו לטווח ארוך יותר...
נשים נשואות ואימהות לקויות למידהנחשונית
משירשור ההיכרות הבנתי שאין פה נשים נשואות ואימהות, שהן עצמן בעלות ליקויי למידה. זה או שיש צעירים בגיל תיכון עם זה, או אימהות שיש להן ילדים כאלה. ובכל זאת אני שואלת, אולי במקרה המצב השתנה מאז השירשור הנ"ל: האם יש פה נשים נשואות ואימהות בעלות לקויי למידה? אני מחפשת נואשות נשים כאלה להזדהות, תמיכה והתייעצות. אני מרגישה מאוד יוצאת דופן כאן ובסביבתי ומאוד לבד בבעיה שלי. אשמח לשמוע מנשים כאלה. תודה.
נשואה +...אנונימי (פותח)
אני נשואה עם שני ילדים ויש לי ADD, קשיי קשב וריכוז וקשיי למידה.
דוחה דברים תמיד עד שאני כבר חייבת לעשות אותם (כביסה לדוג')
אני גם סטודנטית מה שמקשה יותר על העסק וכו'...
קשה אבל מסתדרים ב"ה.....
חשוב מאוד שהבעל יבין את הקשיים ויעזור לך לארגן את עצמך ואת הבית.
בעלי בתחילת הנישואים היה בטוח שאני עצלנית...
נשמע כ"כ מוכר רק שנחשונית
אצלנו גם לבעלי יש את זה...  ושנינו לא ידענו כשהתחתנו עד כמה זה ישפיע על החיים שלנו. בעלי אפילו לא מאובחן רשמית. אני רק בגיל 24. הכל עדיין כ"כ מעורפל ומבולבל, בחוץ ובפנים. וקשה לנו.
אזשרבוב
אני (למי שתהה) לא נשואה ולא מאובחנת,
כנראה שיש לי ADD...
(מחכה לאבחון..)
 
 
אבל אני יכולה לעזור מנסיון של אמא שלי, וגם שלי
(הבית שלנו מתפקד כבית של אנשי ADD...
את כבר בטח מתארת לעצמך.......)
 
אמא שלי עכשיו גם ממש לומדת על הנושא, אז ב"ה גם יש לנו הרבה ידע
 
וחוץ מזה, אני חושבת שככל שיהיו פה יותר שאלות מענינות ומשמעותיות, הפורום יהיה יותר פעיל, ויצטרפו אליו יותר אנשים שיוכלו לעזור..
הכל תלוי בנו...
 
 
 
(אני עדיין לא התייאשתי מפורום...)
גם אניאנונימי (פותח)אחרונה
אני דווקא נשואה +שלוש, לא אבחנו אותי אבל אני כמעט בטוחה שיש לי ADD וגם ליקויים לא מילוליים,
גם אני מרגישה את הקושי היטב בניהול וארגון הבית, עמידה(או שלא) בזמנים ובדרישות החברה ממני, וגם אני לומדת אז בכלל בלגן...
אני חושבת שאמא שלי גם , וגם לה קשה הארגון, אבל ב"ה יש לה עשר ילדים שמחים וטובים והיא מותק.
יהיה בסדר!
תגידואנונימי (פותח)
גם לכם יש חשיבה אסוציאטיבית?
אני מתלבטת אם זה קשור לחוסר בריכוז, מה דעתכם?
בוודאי שזה קשורשרבוב
ויש לי חשיבה אסוציאטיבית ובגדול!
 
אפשר להשתמש בזה לטוב...(לכן האומנים הגדולים הם דווקא בעלי ADD....)
ואפשר גם להשתמש בזה לדברים לא כ"כ טובים...
כמו, לזכור למשהו כל הזמן את עברו....
 
בעז"ה, צריך לדעת איך לנצל את התכונה המדהימה הזאת, אחת היתרונות שלנו;)
 
כן מאוד!!!ימית1
מזה אסוציאטיבי??שירס
בעל אסוציאסציותשרבוב
אדם שחושב על משהו וישר נזכר במשהו אחר שמזכיר לו עוד משהו וכ"ו..
מקווה שזה קצת ברור..
ת'אמת גם אני די כזאת....ת.מ.
אבל אני לא מאובחנת....
ואיי גמאני!!נדנדה כתומה.
אבל בקרוב(?!) אני יהיה מאובחנת...
והכי זה קורה שאני מנסה לומר משו, ותוך שניות משתנה לגמרי הנושא של השיחה... חח.. כשאני וחברה שלי מדברות ביחד(גמכן לא מאובחנןת..) אז בכלל כל שניה משתנה הנושא....
גמאני כזו...חילא דמשכנאאחרונה
אתם יודעים שלאכול טונהה על הבוקר זה מחדד את השכל??דרדסוני
נכון מגניב שלאכול טונה זה מחדד את השכל בגלל שיש בזה אומגה 3 או משהוא כזה...
חמוד/ה!א.מ.נ
באמת אומגה 3 זה מאוד טוב! זה משפר את הקשר בין 2 ההמספרות במוח (אם צריך הסבר יותר מפורט אני אשמח לנסות..) אבל לצערי אין אותו כ"כ בטונה מקופסאת שימורים יש אותו יותר בדגים שלא מקופסאות שימורים...
אמא שלי קראה על זה מחקר שעשו באר"הב על טונה מקופסאימית1
שיש בזהא.מ.נ
אומגה 3 או לא?
טונה?שרבובאחרונה
אומגה 3?
במציאות של ימינו זה רחוק מהמציאות...
(אולי בארה"ב הטונה יותר איכותית....)
 
אומגה 3 יש בעיקר בדגים אחרים כמו סלומון..
וכמובן שאפשר לבלוע גם כדורים או סירופ (יש סירופ בכל מיני טעמים לילדים).
 
וא.מ.נ.- יפה;)
בעזרת האומגה 3 קל יותר להעביר הוראות במוח, כאילו משמן אותו,
אבל זה לא פותר כמובן שום בעיה..
זה רק עוזר להתמודד עם הADD יותר בקלות..
 
הידעתם????שרבוב
ספורט זאת הדרך החיובית להעלות את רמת הדופמין (החומר שחסר לבעלי AD(H)D במוח).
 
 
ברגעי שאתם עושים ספורט ל20 דקות לפחות (כשיש מספיק מאמץ פיזי)
בעלי AD(H)D מתרכזים כאילו שהם בלעו רטלין!
(זה מחזיק לכמה שעות)
 
 
אני ממש הודהמתי
מאיפו שמעת על זה?ימית1
אולי.. אבל זה לא כל כך פרקטי כל בוקרשירס
במקום לקחת ריטלין.. או לפני שצריך ללמוד לעשות ספורט.. וחוץ מזה שזה בוח מחזיק כלום וחצי זמן..
 
רופא ביום עיוןשרבובאחרונה
עבר עריכה על ידי שרבוב בתאריך כ"ז תמוז תשס"ט 21:49
מקור מוסמך.
 
והוא סיפר על ילד שקופץ כל בוקר על טרמפולינה...
(עשרים דק' ולא בולע רטלין!)
 
זה רק כח רצון
ואם קשה לך מבחינת לוח זמנים (שזה גם קשה לADD מאוד)
אז זאת בעיה אחרת, ומטפלים בזה באופן שונה;)
מה דעתכם?שרבוב
יש קשר בין בעיית קשב וריכוז לנטיה ללכת לאיבוד?
 
 
(שאלה שהתעוררה בעקבות איבוד ילד ADD בין ההמון....)
 
 
קורה גם לילדים "רגילים" להאבד לעיתים תכופות?
זה קשורהרב כהנא צדק
ילד אם ADD לא מרוכז בהליכה הוא הולך ומרוכז במה שמעניין יענו הקהל ולכן יותר חשוב לשים אליו העין אני כשאני הולך אם חברים אני מחזיק למישו יד שלא נאבד...
יש עוד אנשים שיש להם תאוריה בעניין?שרבוב
במיוחד אנשים "רגילים"
שיגידו אם גם אצילהם הולכים לאיבוד...
 
לילה טוב
אני לא "רגילה" אבל יש לי תאוריהמישי' מאפושו'
כל אדם הוא סקרן, וילדים עוד צעירים ועוד לא קילקלו את עצמם,. אז כל ילד הולך לאיבוד בתדירות יותר גבוהה מאדם בוגר.
ילדים כמונו מופרעים יותר ע"י הסביבה, ה"מסננת" בראש עם חורים גדולים מידי, והם מאבדים חוטי מחשבה, ומחליפים נושאים (והולכים לאיבוד) יותר מאדם אחר.
אני רואה בזה רק טוב.
אם סורגים משו' וכל הזמת מחליפים צבעים, זה יוצא יותא יפה.
 
מה שבטוח, לא לכפות על הילד להישאת צמוד כל הזמן. כל מה שצריך זה דודה צעירה שיכולה לעקוב אחריו כל הזמן... (זה מה שאחותי עושה...)
ילדים הולכים לאיבוד בגלל אי-כושר התמצאות במרחבאנונימי (פותח)
הכשרים של הילדים בתחומים שונים אינם מפותחים דיים, הכשרים האלה נרכשים עם הזמן.

התופעה של ילדים שהולכים לאיבוד היא תופעה שאינה קשורה להפרעה כזו או אחרת, היא קשורה לזה שכושר ההתמצאות במרחב של הילד אינו מפותח דיו, ולכן התופעה הזו מכילה את כלל אוכלוסיית הילדים.

כמעט ואין ילד שלא חווה את הסיטואציה הזו של ללכת לאיבוד.
כן.. בטח.. כי הוא שניה לא שם לב מב קורהאנונימי (פותח)
ולא מתרכז ומתרכז במשהו אחר לדוגמא בחנות..
אין שום קשר!דרדסוני
*כל ילד רגל אם הוא מתעניין במשהו אז הו לא שם לב...דרדסוני
מה קורה סביבו...
אחים שלי נאבדו כבר כמה פעמים והם רגילים לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה פשוט התכונות של הילד וכשהוא גדל אז הן נעלמות או נישארות אם מדובר בילד עם בעית קשב וריכוז...
זה ממש מענייןשרבובאחרונה
ששני אחי שנאבדים הכי הרבה פעמים כנראה עם ADD...
אי ריכוז באוכלשרבוב
תמידש אומרים שאסור להתעסק בדברים אחרים כשאוכלים...
(וזה גם נשמע ממש הגיוני...)
אבל לי אישית ממש קשה רק לאכול...
ואני רואה את זה גם על אחים שלי....
 
ואני ממש מתלבטת, האם להכריח את עצמנו רק לאכל?
או להשלים עם העובדה שקשה לנו להתרכז רק באוכל, ולהמשיק להתעסק בדברים נוספים?
 
תודה
אני אוכלת שומעת מוזיקה באמפי וקוראת1hadar1
יחד
על הלחם לבדוא.ביש
דרך ארץ קדמה לתורה, מי שמתקשה בלימוד דרך ארץ, איך נגדיר את הליקוי הזה?
אני מאוד מקווה שלא כתבת את מה שכתבתנווה מדבר
בקשר למה שהבנות (הדר ושרבוב) כתבו מעליך!
 
כי אם זה כך, אז מצבך באמת נואש...
אצלייונתן782
אני בדרך כלל קורא בזמן האכילה. קשה לי לשבת ולאכול מבלי לעשות שום דבר אחר.
לא נראה לי שיש עם זה בעיה גדולה, אבל ליד שולחן השבת אני משתדל לקרוא פחות...
מצחיק, חשבתי שאני היחידה...אי''ה
אני ממש אוהבת לעשות דברים תוך כדי האוכל.. לקורא, או להיות במחשב וכד'...
כמובן שאם אני עם אנשים אז יש את הצורך הזה פחות... פשוט זה משעמם לאכול לבד...
זה תמיד שיגע את אמא שלי שאני קוראת ואוכלת חחח
אני מאוד אוהבת לקרוא ולאכול ביחד.אבל...אני12345
מעצבנת אותי כל הפרוצדורה: לשים בצלחת-עין בספר-לתקוע מזלג לא באויר-מבט בספר מחפשת את השורה שהייתי בה- לא מספיקה לקרוא כי כבר בלעתי וחסר לי משהו בפה- חזרה לצלחת- קוראת קצת-מכניסה לפה בלי להסתכל ואם אני לא לבד בחדר אני מתחילה להרגיש מתוסכלת להיות נימוסית ולא קניבלית- מעבירה דף, מסיימת לאכול לפני שסיימתי לקרוא מה שרציתי- מרגישה מו-ת-ש-ת   ו ר  ע  ב  ה!
אולי לא הסברתי את עמצי טוב שרבוב
אבל לא התכוונתי לשאול מי מזדהה איתי, כי אני יודעת שיש הרבה כאלה...
שאלתי אם מבחינה חינוכית כשאני רואה את אחותי אוכלת ומשחקת...
האם להעיר לה?
השאלה מה היא אוכלת. פרי? ממתק? או פיתה עם חומוסאני12345
וקופצת בחבל...
האחרון קצת שונה... הייתי אומרת לה שכשאוכלים כדאי לשבת וזה לא בריא לאכול ככה.
אז היית מפסיחקה אותה..שרבוב
התכוונתי כשהיא אוכלת אוכלת
אפילו אורז וירקות...
פתיתים...
וכ"ו;)
קיצור אפילו דברים בצלחת ולא פיתה
 
 
אבל תחשבי שהיא עושה את זה בגלל שיכול להיות שיש לה קושי להתרכז....
למה לא להשלים?הרב כהנא צדק
אני אישית נורא אוהב אתזה אני לדוגמא קורא ספר אבל מקשיב לרעש בחוץ וחושב על גיל 3  סתם דוגמא זה לדעתי ממש כייף!!
אפשר גם להתעסק עם דברים אחרים, עם סייגיםאנונימי (פותח)
כמו למשל לכבות את הטלוויזיה או כל אמצעי אחר שמסיט את תשומת הלב מהארוחה עצמה..

לארוחה המשותפת יש יתרונות חברתיים מאחדים וצריך לנצל את זה נכון.
אם בגלל ההתעסקות שבעים פחות(כי לא מתרכזים באוכל)חילא דמשכנא
אז כדאי להתרכז אפילו אם זה דורש מאמץ אבל אם זה לא משנה חבל להאבק על דברים שוליים(לכאורה) כאלה יש מספיק דברים שבהם צריך להתאמץ כדי להתרכז.
(מנסיון)
מבחינה חינוכית תגיד להורים והם יחליט אם זה מותר...דרדסוניאחרונה
או אסור...
אחים גם עם בעיות וגם בלי לא אוהבים שאחים גדולים מעירים להם...
הייתם אומרים בראיון שיש לכם לקות למידה?שרבוב
למשל בראיון לעבודה...
או ללימודים...
וכ"ו...
 
לאמישי' מאפושו'
ואם כן אז בסוף, רק כדי שידעו.
(ולרוב יש גם טפסים למלא, אז היתי כותבם איפושו' שם)
כןיונתן782
מעולם לא הסתרתי את העניין. כתבתי את זה גם בקורות חיים בטופס קבלה לתואר שני ועדיין זימנו אותי לראיון...
ברור אני ממש גאה בזה!!!!! (לא בציניות!)הרב כהנא צדק
אין לי מה להסתיר יש אחוז כלכך גבוה של ליקויי למידה שאנחנו בסוף נהיה הרוב
בקרוב תיפתח מפלגת ליקויי הלמידה...מקווה לטובאחרונה
סתאאאם.
אבל זה מתאים פה בארץ לפתוח 1000 מפלגות שונות ומשונות. לא?