נדנד.בת 18 וחצי. בשירות לאומי.
הלקויות למידה שלי הן חלק ממה שאני ומי שאני. ואני שמחה בהן מאוד. הן לימדו אותי המון על עצמי-על היכולות והקשיים.
גם עכשיו,חלק מהשירות שלי הוא בבית ספר יסודי. כחלק מהתפקיד שלי אני גם עובדת עם הרבה בנות לקויות למידה,ומזהה את הלקויות שלי מהצד. אני זוכה ללמד אותן את מה שאני לא ידעתי,ודרכים ללמוד,ולענות על מבחן,ולהצליח בע"ה.
Add/H(הH הוא לא לגמרי,אבל קיים מעט.)
דיסגרפיה-שמשתפרת עם השנים..הכתב שלי כבר כמעט סביר(ילדה בכתה ג' אמרה לי שזה לא פייר שלי יוצא כתב יפה ולה לא!!!)
לקויות מוטוריות ולקויות התארגנות
^^זה היה תקציר האבחון שלי

אובחנתי עם חלק מהלקויות בגיל 5-6,וחלק רק בכתה י'.
חוצמזה,ובנוסף, אני גם מחוננת. IQ גבוה.. מה שגורם להרבה מהלקויות להתגלות מאוחר יותר..
אני קוראת מגיל 3 וחצי. אבל כותבת רק מאמצע כתה א'...
באבחון שעשיתי בכתה ח' אובחנו הפרעות קשב,אבל במשך הרבה שנים ההורים שלי לא הסכימו לבדוק את זה אפילו.
בכתה ט' התחילה לי ירידה משמעותית בציונים,ובכתה י' עוד יותר.(מתעודה שרובה מאיות לממוצע שמונים או פחות..)
בסוף י"א,בעקבות העובדה שגם לאח שלי אובחנו הפרעות קשב,סוף סוף בדקנו את העניין.
התחלתי לקחת רטלין לבגרויות של כתה יא. וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לבגרויות שלי ולבטחון עצמי שלי.
ב"ה יש לי תעודת בגרות.די טובה אפילו.וממש אפשר לראות את ההבדלים בציונים לפני הרטלין ואחרי.
אוקי,אני מודה שרטלין זה לא הדבר הכי מושלם בעולם..היו לי את כל התופעות לוואי הקיימות כמעט. וגם לקח לי הרבה זמן למצוא איזה רטלין הכי טוב לגוף שלי,והכי משפיע נכון.
היום אני כבר בקושי לוקחת רטלין..כי אני לא במסגרת של לשבת וללמוד,אלא במסגרת של תזוזה ופעילות.
יוצא לי לקחת בערך פעם בחודש..(לא מומלץ,אגב)ולחוות מחדש את כל התופעות לוואי מההתחלה

אז זהו.מינהסתם אף אחד לא קרא הכל..וזה לא ממש קריטי

נהנתי לכתוב.