אפיון דמויות -
עוזר לי מאוד לכתוב 'טופס' קצר על הדמויות המרכזיות, במיוחד כאלה שאני רוצה שיעברו תהליך כלשהו / שהקורא יוכל לאפיין אותן גם הוא.
הטופס כולל חלקים מאוד סתמיים כמו שם ומראה, אבל שני החלקים המרכזיים זה האופי והרקע.
כשהאופי כמובן מושפע מהרקע, אדם שמגיע מבית בעייתי - סביר להניח שתהיה לו איזושהי 'שריטה' שקשורה אליו.
וגם האופי, לא להגזים, 3-4 תכונות משמעותיות שבאמת משפיעות על הפעולות של הדמות <מאוד מגונן, לדוג'> ועל כל תכונה כמה רעיונות קטנים איך להכניס אותה בקטע - אפיון עקיף.
<אפיון עקיף מומלץ הרבה יותר מאפיון ישיר, בו אתה נותן לקורא בכפית של זהב את הרע והטוב שבדמות>
כדאי להשתדל לא להפוך את הדמות לגרי/מרי סו (דמויות מושלמות, ובד"כ מתלווה אליהן עבר טראגי כזה או אחר), ולנסות להוסיף להן 'פלפל' בדרך אחרת, ולאו דווקא על ידי עבר טראגי ואופי מושלם. אל תעלים תכונות רעות, ואל תהפוך אותן ל-'רעות בכאילו'. לגונן באופן קיצוני זה דבר לא טוב, הדמות תצטרך להיכנס לבעיות בגללה ולא תקבל עליה מחמאות...
בכ"מ, את המעשים הקטנים של הדמות שמעידים על האופי שלה מומלץ להכניס בזמן העלילה.
הקטע עם הטופס לא עוזר לכולם, יש אנשים שמוכשרים באפיון דמויות מלידה והכתיבה של האופי שלהן באה מעצמה.
2. עלילה -
קודם כל צריך רעיון מרכזי, לפי דעתי לא כדאי להתחיל לכתוב ברגע שמופיע רעיון - תהליך ההבשלה הפנימי שלו חשוב הרבה יותר מתחילת הכתיבה עצמה. תן לרעיון להתבשל, חכה עד שתקבל כיוון כללי כלשהו, סיבוך שתכניס - אל תתחיל לכתוב רעיון אם אין לך מושג איך להתקדם ממנו. "אוקי, כתבתי את ההתחלה שעלתה לי בראש. עכשיו מה?"
אם זה רעיון טוב - הוא יישאר, ואתה תצליח לפתח אותו.
אחרי שתרגיש שאתה עומד פחות או יותר על אדמה ולא על ים - תתחיל לכתוב. אם יש לך רעיונות להמשך - כתוב אותם בתחילת הקובץ שלא תשכח <רעיונות קטנים וטובים נוטים להישכח במהלך הכתיבה> אם יש לך שלד של התחלה-אמצע-סוף: כתוב אותו, כי זה מצוין.
אם אין, טוב, אני אישית נוטה 'לזרום' עם הכתיבה כשאין רעיון להמשך, לפעמים זה בא לבד, לפעמים זה לא, ואז לוקחים הפסקה של כמה זמן וחושבים על הדמויות, על העלילה וכו', מבלי לכתוב כלום.
ושוב, זה תלוי באיזה כישרון בורכת בו, אולי תצטרך לעבוד יותר על אפיון הדמויות אבל לא תהיה לך בעיה למצוא רעיונות / המשכים /קטעי קישור.
הכל כמובן נכתב בהתייחס לסיפור קטע / ספר. כשבספר צריך להתמקד הן באפיון הדמויות והן בעלילה, ובסיפור קצר יש בד"כ התמקדות מאוד גדולה רק באחד מתוך השניים - או בתהליך נפשי שדמות עוברת ("המפתח", לדוג'), או בעלילה רגילה שהדמויות פחות חשובות.
ב"הצלחה!