פורום יוצרים (עמוד 28)

על צילומים אין לי מושג

אבל

על עריכת תמונות ו'קליפים' מה שנקרא לוקחים 250-350 תלוי באורך הקליפ (המחיר המקסימלי  350)

יישר כח!

וכל אחד יצביע ליצירה המוצלחת ביותר לדעתו.

כמו"כ מעלים את היצירות לפסיפס, וכאמור - 3 יצירות במקום הראשון בהצבעת היוצרים יזכו לבמה.

בהצלחה ובברכה.

בעזרתו יתברך.

בהמשך, בסוף הפרוייקט, תעלו את היצירות לאתר.

בעזרתו יתברך.

אנחנו עכשיו ממש מתחילים את חודש אלול וזה בדיוק הזמן להתחיל לפרסם יצירות!

פרסמנו לפני רק כדי שתהיו מודעים לפרוייקט...

בעזרתו יתברך.

ר"ח אלול הגיע וזה בדיוק הזמן להתחיל לפרסם את היצירות שלכם!

אז קדימה - אנחנו רוצים לראות תוצאות

כבר שלחתי את היצירה, לפני שראיתי את השירשור הזה-למחוק אותה?

פה זה העניין של ה"שונות" בין דתיים וחילונים, בעצם מראה שכולנו שווים, קצת על הדרך, מחשבה על דרך החיים.

מתאים לאלולכי אנחנו תמיד מנסים למצוא את הדרך הנכונה, שזה מה שיביא לנו בעצם זכויות טובות למעלה.

סליחה על החפירה  זהו, הינה השיר-

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שכוייח לשניכם!

בעזרת ה' אני אעלה גם משהו.

בס"ד.

בעזרתו יתברך.

אפשר להכין מראש מגוון של שבלונות, כל אישה מקבלת נייר צבעוני ומעתיקה על גביו את השבלונות שבחרה.

לאחר מכן גוזרים את החללים שנשארו בדף [לא לשכוח להשאיר קווים מחברים או עיטורים בין כל האובייקטים] ומדביקים את המגזרת שהתקבלה על בריסטול או כל סוג של דף אחר חלק.

חומרים דרושים:
* ניירות צבעוניים.
* בריסטולים.
* מספריים.
* עפרונות.
* דבק.
* שבלונות.

עד כמה שאני יודעת, זה לא יוצר ממש יקר.

יש פה דוגמאות לכמה מגזרות שהכנו במפגש יוצרים שהתקיים החופש:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t372091#4497820

[ותודה רבה לאילה על הסדנא! כל ההסבר למעלה זה מהמפגש...]

וזה קישור למדור 'עבודות יד':
http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_Forum.aspx/28

[יש פה דוגמאות נוספות (אבל ברמה מתקדמת ) של מגזרות נייר, ואת יכולה כמובן להסתכל ולראות אם יש שם רעיונות נוספים ליצירות אחרות]

בהצלחה!

ויהיו נשים שזה יתחרבש להם.. (מניסיון, פעם בחוג אומנות לימדו אותי, וזה לא ממש עבד בלשון המעטה ) אולי אפשר לנסות עם שבלנות ממש פשוטות...

אולי משהו יותר מעניין יהיה לעשות מגזרות מחמרן (החומר הזה שמצד אחד זהוב ומצד אחד כסוף) רק שצריך בשביל זה סכינים ממש חדות (מוכרים סכינים יפניות קטנות, בלי ידית רק עם להב, בחבילות של כמה (לאחרונה ראיתי כאלו באופס דיפוט,איפה שנמצאים הסרגלים והסכינים היפינות ולענ"ד עולות מקסימום 10 ש"ח לחבילה) והיתרון בזה הוא שכגעיקרון מציירים בזה דוגמאות (אני קוראת לזה דמוי תחרה, אבל אנשים אחרים בטח  יקראו לזה "מנדלות") עם משולשים וכאלה (גם כאן אפשר להביא שבלונות) וזה הרבה יותר מופשט אבל גם יפה וגם נראה יוקרתי ומקצועי כזה...

ועוד משהו, קצת פשוט יותר, זה לעשות מובילים  או כל מיני צורות על ידי הידוק צלחות חד"פ צבעוניות מקרטון. אני אנסה להעלות תמונה בזמן הקרוב, זה פשוט טיפה מסובך להסביר...

בעזרתו יתברך.

וזה באמת יהיה נחמד אם תעלי תמונות, נלמד דברים חדשים...

סתם אחת, סליחה על הניצלו"ש...

בעזרתו יתברך.

במקרים דחופים תמיד כדאי לבדוק אם צחקן מחובר, הוא עורך עיבוד מחשב.

http://www.josh.co.il/?p=285

ושירה - אני לא מכיר הרבה אנשים שאוהבים שמנדבים אותם...

בדיוק השבוע הועלתה הצעה כזו בצוות העורכים,

אנו בוחנים אותה- אך במקביל נשמח מאוד לשמוע מה דעתכם על הרעיון!

היתרון ברור, אך ישנם גם חסרונות, אנא התייחסו אליהם.

בעזרתו יתברך.

במידה ויוצר מחליט למחוק יצירות ישנות שלו, אין לגולשים אפשרות לעקוב אחרי ההתפתחות וההתקדמות של היוצר.

[בשביל המנהלת עומדים בהקשב!

  נוח.]

עשיתי משו בסגנון לפני כמה ימים-

את הקטע שאת רוצה לכתוב תדפיסי ותצלמי על שקף.

על הקנווס תדביקי איזשהו דף מיוחד (או תצבעי אותו) ועליו תדביקי את השקף עם דבר דו"צ.

תעשי מסגרת לקנווס עם משחת עיצוב בערך 2-3 ס"מ מכל כיוון שתעלה קצת על השקף (תתכנני לפי זה את הטקסט), תצבעי אותה, אפשר להוסיף נצנצים עם זה מתאים. אפשר לשחק עם כמה צבעים (אם המרכז חלק אפשר מסגרת בכמה צבעים, אם המרכז הוא בכמה צבעים את המסגרת עדיף להשאיר חלקה).

אפשר לעצור בזה, או להוסיף אלמנטים שטוחים/בולטים אם זה מתאים-

סרט/פרח/חרוזים/אבנים/מראות קטנות וכו'

אפשר לקשט גם בבדים (אני פעם עשיתי תפילה לכלה ככה - אפשר להדביק אפילו בדבק פלסטי). כמובן בדים יפים - לי היו שאריות של סטן, תחרה וכו'...

אפשר להדביק חרוזים (קטנים שמורחים דבק ושופים אותם מפוזרים איך שיוצא או יותר גדולים שמסדרים אותם אחד אחד...) אפשר גם "יהלומים", פייטים וכו'

תחרות, סרטי סטן, סתם כל מיני שאריות של חוטים\סרטים\בדים.

אפשר לקחת סרט סטן\תחרה\בד ולעשות פרח כמו שעושים סיכות מקושטות, ואפשר גם ורד ("שרוול" מבד סטן שמגלגלים...)

מה שאני עשיתי -

לקחתי קרטון (פשוט!), גזרתי לצורת עיגול והדבקתי נייר\בד על הצד שישמש כצד אחורי (לא חובה אבל יותר יפה)

על הצד הקדמי עשיתי רקע (בד סטן למשל או שילוב של פסים מכמה בדים)

ועליו את כל הקישוטים - כמו פרחים, חרוזים ועוד

באמצע הדפסתי טקסט (אצלי זה היה תפילה לכלה) על נייר יפה באותיות יות בצבע מתאים (נראה לי בורדו) ומסביב הוספתי בוורד עיגול - לגזירה. אח"כ הדפסתי וגזרתי קצת בתוך העיגול (כדי שלא ישאר הקו) ואז בלמינציה.

ועוד משהו (שאולי גם יותר מתאים לעיגול) - פס תחרה\סטן מכווץ בקצה.

מה לכתוב?

תחשבי קודם איזה מסר את רוצה להעביר

משהו שיזכיר אותך? את א"י (שהיא עוזבת כרגע...)?,  עידוד לרגעים קשים?

ואז תחפשי...

אם תאמרי מה את מחפשת אולי נוכל לעזור

ו..בכל מקרה

יש כל מיני ספרים שמיועדים בדיוק לדברים האלו

לי יש ספרון קטנטן שנקרא "לראי"ה תהילה" - ציטוטים מדברי הרב קוק. ממש מומלץ!

ונראה לי שגם ב"מן הפנקס הפתוח" (הרב נריה זצ"ל). אני לא ממש מכירה את הספר אבל נראה שגם שם יש קטעים...

ב"הצלחה!!

ב"ה גמרתי.
הכנתי בגווני חום-סגול-קרם-לבן,
יצא מאוד מיוחד לדעתי, בקרוב אני אעלה תמונה!
תודה לכן.

כיף לחברה שלך!!

אחותי אולי טסה לשליחות ביום ראשון, מה אני מעניקה לה כמתנת פרידה?? אבאלה! צריכה עזרה דחוף!

הכישורים שלי: תפירה (אבל הגיוני שיהיה מחסור בבדים המתאימים), רקמה (אבל מה רוקמים?), צביעה (מה ועל מה?), ודברים אחרים באומנות אם יש לכם רעיון!

בתקווה שתענו לי כמה שיותר מהר!

אגב, אביה יצא לך ממש יפה! הלוואי ואני הייתי מוצאת את הכח והכישרון להכין משהו כזה!

ממש התלהבתי על הרעיון.. אבל בדיוק עברנו דירה ועוד אין לנו חומרים בבית.. יש לכם רעיון איך אפשר לעשות את זה עם מינימום קניות של חומרים??.. תודה רבה!!

עוד רלוונטי? להעלות?

שיהיה ב"הצלחה בדרך החדשה!

וד"א, אפשר להמשיך ליצור גם למגרה, היא אוכלת הכל. מבטיח!

בוודאי, אבל כשאין מגירה?

|מבואס קצת|

תכתבי בשביל עצמך, זה חשוב. 

שהיופי הוא בעיניי המתבונן.

בעזרתו יתברך.

תכנסי למדור של "עבודות יד" - אולי יהיו לך רעיונות משם...

ממש תודה עזרת לי מאוד ככה אני לא כל היום במחשב

במקרה שלך- בת שמש

בעזרתו יתברך.

יש רק יצירה אחת במדור הזה, והיא גם חדשה וגם לא שייכת לך.

חוץ מזה, אנחנו לעולם לא פוסלים יצירה בלי לשלוח מסר.
אני לא יודעת מה להגיד לך... אולי תשלחי את היצירה מחדש.

שלום לך.

הייתי רוצה לשאול שאלה שלכאורה לא קשורה להיותך *יוצר*, שהאיחול העלה לי את הנושא.

איך אתה מעביר את בין הזמנים כביניש?

מאיפה אתה כותב? אתה יכול סתם לשבת לכתוב? או שאתה צריך לעבור קודם חוויה? או שאתה יוצר מעצם המציאות חויה?

ואיך אתה מכניס את כל הכתיבה שלך לבין הזמנים, זמן כזה חופשי שאין בו שום מחוייבות?

למה אתה כותב?

וטכנית, מקלדת או עט?

כמו כל אחד - קצת מטייל, קצת עובד, קצת מעיינות, קצת ים, קצת קורא, (הרבה) חברים, וגם לומד אם אפשר

אני כותב בעט... כמעט ולא ישר במחשב... 

על החוויה זו באמת שאלה מעניינת. יש כמה שירים שאני ממש יכול להצביע על החוויה שהובילה אליהם, בין אם זה סעודה שלישית או משמר, או שיחת טלפון.

לעומת זאת, יש שירים (ובעיקר סיפורים) שדורשים יותר מאשר רגש של חוויה מסויימת, ולכן אפשר להגדיר אותם כבאים יותר מעצם המציאות.

מי אמר שאני כותב בבין הזמנים? באמת שבירת המסגרת גורמת לי לכתוב פחות, למרות שגם בשוטף אני לא כותב כ"כ הרבה. אני מניח שאם החופש היה ארוך יותר הייתי כבר מרגיש את הצורך לכתוב, ומוצא זמן.

אני כותב כי אני חייב. אולי זה כדי לבטא רגשות כמו שכתבתץ אולי זה יותר עמוק. אבל ברור שזה איזשהו צורך פנימי - יותר הכתיבה, ופחות השיתוף.

יאללה חברים --- להתעורר!!!

למה אתה מפרסם? מה מידת היחס שלך לפירסום?

כשאתה קורא דברים של אחרים האם אתה מגיב? באיזה צורה אתה מגיב ("שיוואוו, שולאטטטתת", או: "כמה הארות והערות לגבי המשלב והדמויות...")?

איך אתה חושב שצריך להראות פסיפס מבחינת במה יוצרת, האם סתם במת פירסום או יותר כור היתוך ליצירה יותר טובה, וכמה אתה עושה בשביל מה שאתה חושב?

ויותר חשוב לי, מתוך הכרות עם הסיפורים שלך והגבה עליהם, סיפור נוגע בנפש, הוא מעביר חוויה, לרוב רגשית על רקע מציאות, מאדם לאדם, האם אתה חושב שהדרך היחידה היא דווקא באמצעות חוויה רגשית מודגשת בדווקא, או כפי שהשתמשתי שם "טראגית", אם כן למה? אם לא, באיזה דרכים אתה חושב ניתן להעביר חוויה רגשית מבלי להיות טראגי ומבלי לאבד את הקוראים?

כל זאת על דעת שמותר לי פעמיים...

ע וֹלָ ם

האם יוצא לך לכתוב על חוויה שלא אתה עברת?

האם לפעמים אתה מסתכל על מה שכרגע כתבת ומרגיש שעשית עוול לעולם בכך שכתבת את זה?

האם אתה מרגיש לפעמים שהיית מעדיף לו לא היה בך את הצורך לכתוב?

[כן, כרגע אני שלילית, זה יעבור לי]

האם יוצא לך לכתוב על חוויה שלא אתה עברת? - התשובה הפשוטה היא כן, הרי אני מספר לפעמים דברים שלא קרו מעולם. אבל מצד שני ברור שאתה חייב לעבור איזשהי הזדהות רגשית עם האירוע. כלומר, גם אם זה לא קרה באמת, איזשהו רובד של השיר\סיפור כן מבוסס על תחושות אמיתיות.

האם לפעמים אתה מסתכל על מה שכרגע כתבת ומרגיש שעשית עוול לעולם בכך שכתבת את זה? - באותו רגע - אני לא חושב. לפעמים אני מסתכל במבט לאחור ומבין שיש דברים שעדיף לא לכתוב, מכל מיני סיבות. (אם תחפשי טוב - יש יצירה אחת מחוקה בחממה שלי, לדוגמא.)

האם אתה מרגיש לפעמים שהיית מעדיף לו לא היה בך את הצורך לכתוב? - לא נראה לי. זה ברכה. זה מכריח אותי להתעמק ברגשות ובמחשבות שלי, ולהכיר את עצמי יותר טוב מומלץ...

נ.ב.

אני עדיין מתלבט אם ה-"וואו, אתה." זו מחמאה.

בעצם, מ'כפת לי, נגיד שכן.

אז תודה

אסף.

(אחרי ביקור בחממה שלך, אני מצטרפת לבת שמש- ומוסיפה עוד וואו קטן משלי. אז-

וואו, וואו, אתה.)

אם לא היית יכול לכתוב יותר-מה היית עושה?

אתה בעד פירסום או לא?

(ויש לך משורר אהוב? ואם כן- למה דווקא הוא?..)

ואה כן! בעד אונונימיות או נגד?

שיהיה לילה טוב.

(אחרי ביקור בחממה שלך, אני מצטרפת לבת שמש- ומוסיפה עוד וואו קטן משלי.  אז-

וואו, וואו, אתה.) ---- תודה רבה...

אם לא היית יכול לכתוב יותר-מה היית עושה? ---- כנראה שהייתי מתחיל לדבר הרבה יותר.

אתה בעד פירסום או לא? ---- אפשר לבדוק את זה עובדתית, לא? אבל ברור שיש דברים שהפרסום לא טוב להם, כמו שעניתי לבת שמש. ואני חושב שבמקרה שלי השאלה היא שונה קצת, כי אני אנונימי, אז זה רק היצירות שמתפרסמות, ולא מי שעומד מאחוריהן. ולכן הרבה יותר קל לי לא לחשוש מ"מה יגידו" וכד'.

(ויש לך משורר אהוב? ואם כן- למה דווקא הוא?..) ---- האמת שלא כל כך. אני אוהב לקרוא שירה טובה, אבל לא מוצא זמן ממש לשבת ולקרוא אותה. כשיש זמן - אני קורא דברים אחרים. היחיד שניסיתי לקרוא ברצינות - אצ"ג - לצערי לא כ"כ אהבתי.

ואה כן! בעד אונונימיות או נגד? ---- גם את זה אפשר לבדוק עובדתית... לדעתי לי זה עוזר, כמו שכתבתי. וכל אחד יעשה כישר בעיניו.

 שיהיה לילה טוב. ---- מה קשור, עשר בבוקר עכשיו....

עולם:

למה אתה מפרסם? מה מידת היחס שלך לפירסום?  ---- האמת שאני לא זוכר למה פרסמתי את הקטע הראשון שלי. אני מניח שבשלב מסויים זה הספיק להתבטא רק על גבי המחברת, ורציתי לצעוק את השירים חזק יותר. וזה גם עוזר לי להשתפר בצד הטכני. אם אני חושב שיש הערות צודקות ובונות (ובמישור אחר - מחזקות), אני בהחלט משתדל להתייחס לתגובות.

כשאתה קורא דברים של אחרים האם אתה מגיב? באיזה צורה אתה מגיב ("שיוואוו, שולאטטטתת", או: "כמה הארות והערות לגבי המשלב והדמויות...")? ----- אני מאוד אוהב להגיב, למרות שלא יוצא לי הרבה. אני גם צריך זמן, וגם להיות במצב רוח הנכון להתעמק ביצירה. ובהחלט משתדל שרוב התגובות יהיו כמו הדוג' השנייה...

חייב לעוף - המשך יבוא!

איך אתה חושב שצריך להראות פסיפס מבחינת במה יוצרת, האם סתם במת פירסום או יותר כור היתוך ליצירה יותר טובה, וכמה אתה עושה בשביל מה שאתה חושב? ---- בעיקר האפשרות השנייה. לצערי, אני לא עושה מספיק, צריך בעיקר לגלות עירנות גדולה יותר בפורום ולהגיב יותר.

ויותר חשוב לי, מתוך הכרות עם הסיפורים שלך והגבה עליהם, סיפור נוגע בנפש, הוא מעביר חוויה, לרוב רגשית על רקע מציאות, מאדם לאדם, האם אתה חושב שהדרך היחידה היא דווקא באמצעות חוויה רגשית מודגשת בדווקא, או כפי שהשתמשתי שם "טראגית", אם כן למה? אם לא, באיזה דרכים אתה חושב ניתן להעביר חוויה רגשית מבלי להיות טראגי ומבלי לאבד את הקוראים? ------ אם באמת הייתי טוב בזה, הייתי מצליח לעשות את זה בלי הרבה "טרגדיות" ו"בומים". (חכה, חכה שתקרא את היצירה החדשה שהעליתי...). בשביל לעשות את זה כמו שצריך צריך להשתפשף וללמוד ולפתח את הכתיבה.

אם אתה רוצה אני מרשה לך לשאול עוד... עליי....

למה אתה הורג תמיד בסוף מישהו?

אם העלינו אותך כבר..

מישהו קרוב מת לך?

למה הם מתים בתאונות?

מה עם מוות נשיקה?

סרטן?

לא חסר דברים!

הבעיה בתאונת דרכים זה שהם באות בלי הכנה.

ואני מבין את הצורך לעשות סופים עוצמתיים אבל.. למה?

"

ש ויותר חשוב לי, מתוך הכרות עם הסיפורים שלך והגבה עליהם, סיפור נוגע בנפש, הוא מעביר חוויה, לרוב רגשית על רקע מציאות, מאדם לאדם, האם אתה חושב שהדרך היחידה היא דווקא באמצעות חוויה רגשית מודגשת בדווקא, או כפי שהשתמשתי שם "טראגית", אם כן למה? אם לא, באיזה דרכים אתה חושב ניתן להעביר חוויה רגשית מבלי להיות טראגי ומבלי לאבד את הקוראים?

ת ------ אם באמת הייתי טוב בזה, הייתי מצליח לעשות את זה בלי הרבה "טרגדיות" ו"בומים". (חכה, חכה שתקרא את היצירה החדשה שהעליתי...). בשביל לעשות את זה כמו שצריך צריך להשתפשף וללמוד ולפתח את הכתיבה.

"

(ואת מרשה לי לדלג על השאלות האישיות?...)

של כל השישית בלשון?!  

ממ, יש מצב שיש לי סיכום של זה על המחשב- את יכולה לפנות אלי אם את רוצה..

(ואם זה לא ארוך, את יכולה לפנות אלי שאני אפסק.)

בעזרתו יתברך.

עכשיו אין לי זמן להתעסק בזה, אבל אני מאמינה שבאמצעות חיפוש בגוגל תגיעי לתוצאות כלשהן...

זו לפחות היתה השיטה שלי עד שניגונים התעקשה שאני אתחיל לפסק נורמאלי בשירים. היום אני מפסקת קצת לפי הכללים וקצת לפי המצב-רוח.

הכללים..

רק סיימתי את השישית..........................

אבל הברזתי (מסיבה עקרונית) מהשיעורים............................................................................

נראלי אני אשלח לאנשים לפסק לי

תודה

בעזרתו יתברך.

וזה בלי קשר ליצירות או לבגרות בלשון. זה משהו בסיסי שנצרך לחיים.

אם מישהו מצליח לגרום לי לשנות משהו מהרגלי, זו מחמאה  גדולה בשבילו.