פורום יוצרים (עמוד 68)

קבל ח"ח על ההצעה!!

הנשר

כל מי שמנסה- ומצליח- להעלות את מחשבותיו ורגשותיו, לא משנה באיזה צורה עשה זאת, זה טוב ויפה.

לבחור בין הקטעים? זה עניין שלך. מה אתה מרגיש? למי מהם אתה מתחבר יותר? זו הרי יצירה שלך, משהו שיצא מהנשמה שלך והגיע למוח וללב ועבר מסלול ארוך עד שיצא בין האצבעות ועלה על הכתב.

אני כותב את הדברים גם לתשומת ליבה של תהילה שדעתה תמיד מעניינת.

שבת שלום וחנוכה שמח.

בבקשה תכתבי מה הבעיות...

=====================

שאלות לי המון... מי כאן לי יענה?

מדוע ולמה... אני חש שונה?

מדוע ולמה... רק לי זה קורה?

מדוע ולמה... כול יום אותו דבר?

מדוע ולמה...אני מרגיש כה לבד...

בלי אהבה... בלי הצלחה???

מדוע ולמה... הכול מתחיל מחדש

וחוזר כמו פזמון מה-ת-ח-ל-ה???

מדוע ולמה?... היש עוד תקווה?

למה? למישהו יש כאן תשובה...???

למהההההההה???........

אין בזה מסר וזה לא שירה.

שירה זה לא אוסף של שאלות ,

שירה זה העברת רעיון בשפה יחודית בעזרת דימויים מטאפורות ואוקסימורנים

(לא בהכרח יש שירים טובים בלי אמצעים ספרותיים)

שירה מעבירה רחשי לב ולעיתים גם מסר.

בשירה אני בוראת רעיון חדש משהו שעוד לא חשבו עליו

זה כלי ביטוי יחודי

(מותר להשתמש בשאלות בצורה של שאלות רטוריות אבל לא בכל השיר)

מקווה שהבנת עכשיו.

סהרית האיתנה

הטובות והמשובחות שמובעות כאן, לפי דעתי זה עדיין יכול להכלל בשיר ולכל הפחות כקטע.

גם בשביל לכתוב כזה דבר צריך השקעה: איזה שאלות לשאול, מה אני רוצה להביע, האם אסיים עם תשובה או שאשאר בשאלה ועוד ועוד.

תמשיך ליצור. זה טוב.

טיפוגרפיה:

בעז"ה

בס"ד
והי'ה נחמד עם הרקע הי'ה סגול. סה"כ ממש יפה.

לגבי הקודם- פשוט מקסים.

חודש מעולה אי"ה.

טוב.. זה די ניסיון של משהו.. מקווה שיצא טוב ואני ממש אשמח לקבל הערות!

שכוייח על כל המאמץ!  הלוואי ונראה דברים נוספים גם בחודשים הבאים..

לענין העבודה עצמה, את הבס"ד אפשר וכדאי להקטין פעם הבאה קצת יותר, את ההילה של החודש טוב הייתי טיפה מקטינה, היא גדולה מידי לענ"ד ועבדת עם בולד בטקסט של הברכה, אז כדאי אולי לנסות פעם הבאה לשחק עם הבולד כדי ליצור מתח ושוני.

סה"כ יצא יפה ממש!

איזה כיף לראות כאלה דברים יפים!

יאללה, מי עוד?

[ואני בע"ה אעלה כשאסיים איזה משהו.. בתקוה שלא אאחר מידי....]

בעז"ה.

ישר כוח.

בס"ד

אני מאוד מאוד אהבתי.

ישר כח עצום!

אם תשלח את זה לאתר וזה יאושר אתה שואל?

אז התשובה היא לא.

חודש טוב!

זו אומנות ככל האומניות ואף משובחת ביותר.

יש באמתחתי סרטון קצר על יפני שעושה ציורים מדהימים בסגנון הזה. זה פשוט מדהים.

עוד כמה סוגים אבל אני צריך למצע אותם.

ביזדמנות אני יעלה.

שבת שלום.

שקורים לו בשם הכל כך מפתיע:'פטושופ'.. והוא אולי יעזו לך.(יש לו שם תדריכים ותרגילים, תנסה.)

במועדפים שלי הוא קרוי "הכל אודות פוטושופ"-עמוד הבית, אז תנסה את השם הזה בגוגל, או 'האתר פוטושופ', או משהו כזה.

בהצלחה רבה!!!

הנשר

http://www2.eitan.ac.il/photoshop/home/default.asp

כנסו לכאן, אפשר לעשות את הצעדים הראשונים כאן.

וד"א - קוויקסופט הוא מעולה לגמרי, אבל מתאים למי שיש לו בסיס מסויים.

ובע"ה נעלה לכן עוד דברים יפים שיוכלו לקדם אותנו הלאה. אז כדאי להתעדכן פה...

בס"ד

י-ע-ק-ב!!
טוב, אני לא אתחיל להספיד אותך- נשאיר את זה לאחרים פה.
ממש עצוב לקרוא את זה . אבל אם נתחנן, זה לא ישנה, נכון?
אז תודה כ"כ ענקית, פשוט כ-כ-ה גדולה, והרבה י'ותר.
שיהיה לך המון המון המון ב"הצלחה בהמשך!
ותקפוץ לבקר, אל תזנח אותנו לנצח IטרגיI.
לידור.

מה?!
איך?!
למה?

אוי, זה קשה.
אחרי כ"כ הרבה זמן..

יעקב, תודה.

למה????.....

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא...!!!

אל תעסה את זה זה לא שווה...יעקב.............

טוב אין לי כוח עכשו לכתוב..

נמשיך יותר מאוחר..

ביי..

וחג שמח...

יעקב יוסף--
עשית לי התקף לב.

לא אציק בשאלו של למה ואיך,
רק אומר מעומק ליבי-
ת-ו-ד-ה על הכל.
השעות, הדקות, השניות, המילים, האותיות, השיחות, המסרים והרשימה עוד ארוכה.
[אני מתחילה להרגיש כמו בהספד אז אעצור פה]

חסר לך שלא נראה עוד אותך מעל דפי האתר- ולו רק כדי לקפוץ לתת סימן חיים.

בהצלחה!... וחג מלא באור והגשמה...

סחטיין על כל ההשקעה פה באתר. באמת..!

מה זאת אומרת לעזוב? זה אומר שאתה לא תתחבר יותר לאתר? או שרק לא תאשר יצירות?

רק טוב. שא ברכה..תצליח.

בס"ד

על הפירגון, על שיתוף הפעולה,
על ההערות/ההארות הבונות,
על ה"דחיפה" קדימה, ההמלצות,
אני מניחה שסיבותיך לעזיבה, שמורות רק אצלך, ולכן לא אשאל אותך למה ומדוע וכו' וכו'...
המון הצלחה בהמשך הדרך!!

בס"ד

תודה על כל התרומה וב"הצלחה בהמשך!

בעז"ה.

יעקב,

האמת שחשבתי להכין מחווה גרפית. אבל זה פשוט חזק יותר לפעמים. נכו שתמונה שווה אלף מילים, אבל... אלף מילים זה לא מספיק, אז אני פשוט רק אכתוב....

עוד כשהאתר היה כתום (בשני טורים, מי שזוכר) - הצטרפת אלינו לתולעת. אז עוד לא היה כיוון, לא היתה האימפריה של היום. עם הזמן התולעת אכלה וגדלה - בזכותך...

המשך הצלחה. ברכה. אמת. בעיקר אמת, כי זה הדבר הכי קשה. זה יותר דק משערה...

מזדהה. ולו במעט.

יצחק.

"המשך הצלחה. ברכה. אמת. בעיקר אמת, כי זה הדבר הכי קשה. זה יותר דק משערה..."

זה היה חזק.  אשריך!

זה כ"כ נכון וכ"כ משקף את התקופה שזה .. שזה אמיתי!!

אפשר היה להביא נקודות נקודות ממהלך התקופה, דיונים, הסברים, דחיפות ועידודים - וואא - ואמת בתיבול קוצק.

יעקב, אשרינו שיש לנו משקיענים כאלו! הלוואי ונלך בדרכך כולנו! המון הצלחה -ובעיקר שמחה.

בס"ד.

[תגובה מפורטת יותר בפורום 39...]

השם ישמרך. בהצלחה בכל אשר תבחר לעשות.

התגובה הראשונית היתה הלם.

איך??!למה??!במה חטאנו??!

אז תודה על כל התמיכה והעזרה תמיד.

נתגעגע...

כיפאק היי ליעקב יוסף (אני צריך להתרגל לשם...)

על תרומתך הגדולה לעידוד יצירתיות יהודית אמיתית.

תחסר כאן בהחלט.

כמה השתדלות עשית.

[נו, התאפקתי.]

בגלל שכל כך הרבה אמרו פה, וכל מילה נוספת מלבד המילה שאומר עכשיו-מיותרת.

אז פשוט תודה!

מילה אחת שצופנת בחובה כל כך הרבה.

הנשר

דווקא מצגת (בפוואר פוינט) או סרט (במובי מייקר)?

(אני יודעת את שניהם..)

של פונטביט בטוח לא תקבלי כאן, גם לא נראה לי של מסטרפונט. [אלא אם כן מישהו מודיע על גזלנותו]

מה שכן אולי את הגוטמנים וכל אלה שמגיעים בחבילות הרגילות של המחשב.

שנראה יצירות יפות בע"ה!

לי אישית המחשב התקלקל אז כל הפונטים נמחקו.

אבל אם אתה רוצה [וזה בסדר...]
אתה יכול להוריד מהאינטרנט:

http://www.oketz.com/fonts/all.html

[תפריט מצד ימין.]

בהצלחה!

אפשר להוריד המווון פונטים באינטרנט! רק תחפשי בגוגל ויש אינסוף אפשרויות..

אריאל וגוטמנים לא אמורים לבוא עם המחשב??

שיש מגבלה של מילים לסוגה שלסיפור קצר, נדמה לי שהקריטריונים הם שונים, אבל אין לי כח כרגע לחפש.

בכל אופן, בתחרויות בד"כ כתוב בכללים של התחרות כמה מילים הסיפור צריך להיות. בהצלחה!

בדרך כלל לתחרויות צריך כ1800 מילים (6 דפים בערך).

בהצלחה!

בס"ד
קודם כל- את צודקת. יש כזה דבר סיפור קצרצר, וצריך להי'ות ממש תותח כדי לכתוב אותו, אז כל הכבוד שאת [ואני נותנת בך אמון], מצליחה.
אין קטגורי'ה של סיפור קצרצר? כי עד עכשי'ו לא הי'ה ביקוש בכלל. ואם בא לך על קטגורי'ה כזו, יכלת לבא ולומר, והי'ו שקלים את זה, ואני מאמינה שהי'ו מיחסים לפני'ה שלך תשומת לב.
עכשי'ו אליך, נשמה. זה לא יעזור אם תכתבי את זה פה. אני מבינה שכואב לך, מבינה שרע לך עם זה. אבל זה פשוט לא יעזור. אולי זה דווקא יעשה ההיפך, כי כשפונים אל אדם בכעס- הוא בד"כ יענה באותה המטבע, וזה סתם גורם כאב לב.
לגבי זה שרצית לכתוב בצורה מנומסת- נימוס לא עושה דברים לפחות כואבים.
לגבי הרצון לעורר תשומת לב על הבעי'ה- הבעי'ה שלא הגדרת שום בעי'ה. אני הבתני מפה שתי בעי'ות שלא נכתבו בשחור ע"ג לבן: א)חוסר בקטגורי'ה 'סיפור קצרצר', ב) כאפות על העורכים שלא מקשיבים לך.
אז לגבי א- שוב, זה לא משנה אם תכתבי את זה פ. זה רק לטיפול העורכים, ולשאול אם יש בכלל על מה לדבר ואם כדאי לפתוח שירשור בפורום על מה דעתינו על סיפור קצרצר.
ולגבי ב- אני לא יודעת עד כמה הסברת להם ועד כמה דיברת איתם, וכמה הבנת אותם וכמה הם הבינו אותך, אבל כולנו בני אדם [כן, כן, גם העורכים האלו].
שי'הי'ה ב"הצלחה.

1. אני לא חושבת שזה יעזור אם אני אכתוב לאחד העורכים- היי תקשיב, אתם לא מקבלים את היצירות שלי וזה לא הוגן!

כתבתי את זה פה כדי שכל היוצרים האחרים גם יקראו את זה, וגם כי הבעיה הקטנה הזאת ( לא מקבלים סיפורים קצרצרים או בלי הרבה תיאורים) מצביעה על משהו יותר גדול( וזה יהיה עכשיו כללי בעלילי-)  חוסר נכונות של האתר ועורכיו להרחיב את כל המשמעות של יצירה, בכל הקטגוריות....

2. לא צריך מדור ל'סיפור קצרצר'!! זה תת-קטגוריה בתוך 'סיפור קצר'...זה לא שהוא שונה באופן מובהק מ'סיפור קצר' - זה שהוא עוד סוג בתוכו- לכן התעצבנתי על זה שלא קיבלו את זה ל'סיפור קצר'- כי זה עוד סוג של סיפור קצר שהעורכים דחו- כי הוא היה שונה מהסיפורים האחרים!!

3. את צודקת. לא פתחתי שירשורים בעניין- כי פשוט למדתי משירשורים קודמים שכאשר מעילים טענות כאלה- תמיד יסגור את הדיון בתחושה של 'טוב, כל ההערות הם לטובה' או 'בסדר. הבנו את הטענה שלך' בלי שום החלטה או קריאה לשנות משהו..

לכן החלטתי לבוא כבר עם הבעיה והתיסכול... ולא עם היהרהורים והמחשבות השקולות והרציניות....

4. אני יודעת שזה יצא ברוח של 'בא לי להביא כאפות לעורכים'- אבל זה לא ככה!

אני רוצה לשנות משהו בתפיסה- זה הכול!

5. אני יודעת שכולם בני אדם, בדיוק בגלל זה רשמתי את ההודעה הזאת!!

 מצטערת אם זה יצא עם יותר מדי סימני קריאה, כזו אני כשאני מרוגשת....

בס"ד

[הקטע עם הכאפות הי'ה תרגום אידישי שלי, לא לקחת ברצינות. הבנתי אותך.]

וזה בסדר, מותר לך להי'ות מרוגשת. ולפעמים עדיך להעלות את הבעי'ה ברוגע מאשר להגיע עם הרבה בעי'ות בכעס.
עד פה, אשאיר לעורכים לומר את דברם.

יש הבדל בין סיפור קצרצר לסיפור לא מספק. נדמה לי שקראתי כמה דברים שלך שנפסלו [אני לא בטוחה] ונדמה לי שאפשר להרגיש מחסור בחומר ובפיתוח של רעיונות. חוץ מזה, פחות מ-100 מילה זה קצר מדי בשביל להתחיל להיכנס לזה אפילו, וכדי לכתוב משהו כזה צריך, כמו שאמרו לפניי, להיות תותחי-על. אולי תתחילי בלפתח את הרעיונות שלך בצורה סבירה ובקצב רגיל ואז לנסות לתמצת את זה לסיפור קצרצר.

אפשר להיעלב פומבית, אבל נראה לי שזה לא עוזר. אני חושבת שאם באם ודנים בשקט אפשר להבין גם את הצד השני.

(ומיותר לציין שאנחנו קצת יותר זמן ממך כאן באתר וכבר הספקנו להתחיל להבין מה צריך כאן ומה לא, נכון?)

אז אני מסכימה שאפשר וצריך לדון ברגשות כאלו, אבל נראה לי שיש דרכים קצת יותר יצירתיות וייעילות מאשר זו.

אבל שמעתי.. (וגם אחרים כאן).

חנוכה שמח!

בכרטיס שלך את כל היצירות שלך ורובם תמונות.

יש שם סיפור נהדר. חבל שלא תמשיכי לשלוח יצירות. באמת חבל.

המשך הצלחה וחנוכה שמח.

בעזרתו יתברך נאמין באמת

ענת ענת ענת,
תמשיכי לחייך את החיוך הזה שלך
שגורם לאחרים לחייך ולשמוח
ולהאמין.
מזל"ט ממש! שתלכי בדרכו של הי"ת,
היא הכי הכי טובה שבעולם,
אפילו באוטו 

בעזהי"ת

אבל סתם זה הקפיץ אותי. =)

בס"ד.

ובאמת זה היה נשמע שהיא התארסה...
פעם הבאה תכתבו בכותרת גם על מה המזל טוב...

[בכל אופן, בקרוב אצל כולנו ]

עברת טסט? מזל טוב נשמתי

בקרוב אצלי...

איך שהתגעגעתי....תרימי טלפון!!!

חשבתי היא התארסה..

סך הכל טסט..משוגעים שכמוכם.

ומי שלא מנקד את שירו, מפרסם בציבור את עצלנותו

לפעמים הניקוד הוא הכרחי, כשיש מילה שיכולה להיקרא בכמה אופנים והמסר הוא חד משמעי.

במקרה ההפוך, כשהכוונה היא שהמילה תוכל להיקרא בכמה אופנים, הניקוד רק יפחית ממשמעות השיר.

שירים שנוטים להיות בסגנון הפוסט-מודרניסטי ופזמונים, בד"כ שורדים יפה בלי ניקוד. שירים עמוקים ועתיקים יותר (גם אם רק בנפשם) מתגעגעים לניקוד.

וכל מה שנכתב כאן הוא לענ"ד בלבד...

בא לך-תנקדי.

לא בא לך-לא.

אין קשר לעצלנות או משו בסגנון. ואין פה כללים לדעתי. שירה זה דבר אישי. מטופש להשקיע זמן על ניקוד שיש לעשות דברים אחרים.

כמובן, דעתי. תסכימו, תסכימו. לא, מצוין.. אני אוהבת להיות אחת מול כולם.

מה עם:

התקבצו חכמים ועמדו על עמדכם,
כי זבד טוב אזבדכם,
לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם.

שמעו שמוע אלי ואכלו טוב,
ותהי נפשכם כגן רטוב,
מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב.

אשר לא העלה עליו מלך גדול ולא שחת תחתיו,
ולא השיאוהו משיאיו ולא היה ממפותיו,
וישם על לבו אשר לא יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו.

יסור הנה אל טבחי אשר טבחתי,
ואל ייני אשר ישנתי,
ואל שולחני אשר ערכתי,
לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

והנה בו מכל פרי מגדים חדשים גם ישנים.
ויין הרקח עסיס רמונים.
דובב שפתי ישנים.

והוא תרומת ייני,
וראשית כל דגני,
מדושתי ובן גרני.

ויינו מכרם קרן בן שמן,
ולחמו לחם אבירים כל אוכלו חלקו שמן,
וטעמו כטעם לשד השמן.

אכלו משמנים ושתו ממתקים בני,
אכלו רעים שתו ושכרו נבוני,
זה השלחן אשר לפני ה'.

והוא פירוש המשנה אשר שננו אבותיכם,
וביאור הגדרות אשר גדרו הרועים מנהלי עלותיכם,
ועיקרי היסודות אשר המה יסודותיכם,
והמנהגות והגזרות והתקנות אשר תקנו בעלי גבורותיכם.
מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם.

והנה הוא כמגדל דוד עומד על תליו,
אלף המגן תלוי עליו.
עם כל כלי מלחמות הנברים.
כל שלטי הגבורים.

(הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות)

ההקדמה של הרבמ"ם לפירושו למשניות כתובה במקור בפרוזה ולא בשירה (הבאת רק את חלקה הראשון, אבל יש לה המשך).
בכזאת פרוזה מליצית היה נהוג באותה תקופה וגם אח"כ לכתוב הקדמה לספרי קודש, במיוחד בגיל צעיר, והרמב"ם היה בן 30 כשסיים לכתוב את גרסתו הראשונה לפירוש המשניות. הרמב"ם גם הקדים להקדמתו שיר:

ספר אשר חובר בדין משה, ביאור הלכותיו ודת צדקו
כדת אשר העתיק זקינינו, בוניו אשר חיזקו בדקו
חיבור שפל כח צעיר שנים, משה בנו מימון אשר צעקו
אל אל לישר את בתיבתו, לשום בתורה לבד חשקו
לנפול חבלים לו בהר הבין, לאכל פרי כמה לבד חוקו
אז יחזה טוב אל וזה ישמח, משה ביופי מתנת חלקו

ככל חכמי ספרד ידע הרמב"ם את מלאכת השיר (על-פי כללי היתדות והחריזה שבספרד), אולם מקום השירה בכתיבתו שולי.
בתקופתו הירבו בספרד לעסוק בחכמות חיצוניות ולכתוב מליצה, ומיעטו ללמוד גמרא. לכן הרמב"ם יצא נגד העיסוק בשירה.
יתירה על כך, אפילו הפיוט כתר מלכות, שכתב רבי שלמה בן גבירול כמה דורות לפניו, והיו נוהגים לקרוא אותו מדי יום כיפור,
הרמב"ם מצא בו אריכות מיותרת, שהרי להשם נאוה דומיה (אינני זוכר את המקורות לדבריו, יש להניח שהדברים נמצאים באגרותיו ותשובותיו). לפיכך, לא מפתיע שמקובלי צפת שנשמתם היתה פיוטית יותר התנגדו לספרו מורה נבוכים.

זה קצת מתוח לקרוא לזה פרוזה מליצית.  זה כמו להגיד שדוד המלך כתב פרוזה מליצית, שהרי בתקופתו היה נהוג לכתוב ככה ספרי קודש, ולא הקדמות לספרי קודש כבזמנו של הרמב"ם.  זה כמו להגיד שספר איוב הוא בעצם שירה צרופה.  אי אפשר לטשטש באמצעות טיעון כזה את האמת הפשוטה, שבראש כל חיבור גדול (למעט המשנה תורה) החליט הרמב"ם לכתוב שיר.  שיר כפשוטו.  לרמב"ם היה הרבה מאוד מה לעשות בחייו פרט לכתיבת שירה, ואם הוא לא הקדיש את עיקר זמנו לכך, נראה בעיני מוזר לטעון שהוא התנגד לכך מהותית.  הרמב"ם היה מעדיף שאנשים ילמדו יותר תורה, ויעסקו פחות בחרזנות, אך חשיבותה של השירה האמיתית לא יכולה להיות מופקעת על ידו.
מה גם שזו בעיה רצינית לטעון טענה כל-כך גדולה בשם הרמב"ם מבלי להביא לה מקור מפורש, פרט להפנייה כללית ל"אגרות רמב"ם".

גם ריה"ל יורד על השירה של תקופתו במילים קשות מאוד - הרבה יותר קשות מאשר תמצא אצל הרמב"ם (כוזרי סוף חלק שני), אך מה לזה ולהערכה מהותית של שירה?  בטוח לא תגיד שריה"ל היה נגד עיסוק בשירה.

אמנם הרמב"ם הקדים שיר כמעט לכל כתביו, אבל הדבר מלמד יותר על דורותיו מאשר עליו, שהרי היה הזה מנהג כל החכמים בימי הביניים, גם כאלה שלא היו משוררים, וזאת בהשפעת החכמים הערבים. וההוכחה לכך שכל כתבי הרמב"ם נכתבו בערבית מלבד משנה תורה שנכתב בעברית, והנה לא הקדים שיר לספרו העיקרי. 

יש הבדל גדול בין יחס הרמב"ם לשירה ליחס ריה"ל לשירה. ריה"ל כתב את ספר הכוזרי בערבית בהיותו בן 60 על מנת לעשות תשובה על שירי החול שכתב בבחרותו בעברית. וכך כתב בכוזרי, מאמר שלישי סעיף ה: "ואם לא תתכן התשובה מהמחשבה בעבור גבורת הרעיוני עליה, במה שקדם לה מזכרון מה ששמעה מימי הנעורים משירים וחידות וזולתם, תינקה מהמעשה ותתודה על הרעיונים, ותקבל שלא תזכרם בלשונה כל שכן שתעשם, כמו שנאמר: זמותי בל-יעבור-פי". (וכבר קדם לו בדברים דומים רבי משה אבן-עזרא שכתב: שירים כאלה אינם אלא שגיאות מתקופת הנערות כשירי אהבה ופזמונים ומליצות מקושטות, דברים כאלה קראו קדמונינו 'שטפא דינוקתא'. חלקי שנפל לי יותר נעים מזה, ולפיכך לא אזכיר שירים כאלה, וטוב להסתירם. והנני מבקש סליחה מאת האלהים על חטאתי זו ואשוב אליו בתשובה שלמה). אבל את ריה"ל הפיוט העריך, וכתב פיוטים כל חייו, וחלק מפיוטיו התקבלו למחזורים בתקופתו והיו נאמרים בבתי הכנסת. רק העיר בספרו שהשימוש של פייטני ספרד במשקלים ערבים זר ללשון הקודש.

הרמב"ם, להבדיל מריה"ל, כתב דברים חריפים נגד הפיוט. הסיבה לכך שלפי שיטתו הפיוטים הפחיתו מכבודו של השם יתברך משום ריבוי תארים. כתב הרמב"ם במורה נבוכים חלק ראשון פרק נט: "ולא כמו שעשו הפתיים באמת, אשר המריצו בשבחים והאריכו והרבו דברים בתפלות חברום, ומליצות קבעום, להתקרב בהם לבורא לפי מחשבתם, יתארו הבורא בהם בתארים, אילו יתואר בהם אחד מבני האדם היה חסרון בחקו, שהם לא הבינו אלה הענינים הגדולים והחשובים הזרים משכלי ההמון, ולקחו הבורא יתברך מדרס ללשונם, ותארוהו וספרוהו בכל מה שיחשבו ראוי, וימריצו לשבח בזה עד שיעוררהו להפעל במחשבתם, וכ"ש אם ימצאו כתוב בדברי נביא בזה יהיה הענין מותר להם שיבואו לכתובים שצריך לפרשם עכ"פ וישיבום לפשוטיהם ויגזרו מהם, ויעשו להם סעיפים ויבנו עליהם מאמרים, וירבה התר זה אצל המשוררים והמליצים ואצל מי שיחשוב שהוא עושה שיר, עד שיחברו דברים קצתם כפירה גמורה, וקצתם יש בהם מן השטות והפסד הדמיון, מה שראוי עליו לאדם שישחוק עליו לפי טבעו כשמעו, ויבכהו עם התבוננות איך נאמרו הדברים הללו בחק הש"י, ולולא חמלתי על חסרון האומרים הייתי מגיד לך מהם מעט עד שתתעורר על מקום החטא בהם... ולא תצא ממה שסדרוהו אנשי כנסת הגדולה בתפלות ובברכות, ובזה די לפי ההכרח ויותר מדי". ואכן בסדר התפלה שבמשנה תורה אין פיוטים (שלא כנהוג בתקופת הרמב"ם).

יש לציין שליחס הרמב"ם לפיוט יש יסודות עוד מתקופת האמוראים. במסכת יומא דף לו עמוד ב נאמר: ההוא דנחית קמיה דרבה, ועבד כרבי מאיר. אמר ליה: שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר? אמר ליה: כרבי מאיר סבירא לי, כדכתיב בספר אורייתא דמשה. הפייטן אמר סדר עבודה של יום הכפורים לפני רבה והשתמש בנוסח עויתי פשעתי חטאתי ככתוב בתורה ולא כפי שפסקו חכמים: חטאתי ועויתי ופשעתי. לכן רבה הקפיד עליו. עצם זה שהפייטן נקרא ההוא מלמד על יחס דו-משמעתי באשר לחשיבות הפיוט. במסכת ברכות דף לג עמוד ב נאמר: ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד. המתין לו עד דסיים, כי סיים אמר ליה: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך?
וזה היסוד למחשבת הרמב"ם ביחסו לפיוט.

כדאי להזכיר שהפילוסופיה היוונית מאפלטון ואילך יצאה נגד השירה, והרי הרמב"ם הושפע מאריסטו. רבי שם-טוב ברבי יוסף אבן פאלקירה, פילוסוף יהודי ממעריצי הרמב"ם שחי כמאה שנה אחריו, כתב בספרו 'ספר המבקש', שגם הוא נכתב ככפרה על שירת נעוריו, את הדברים הבאים: "השירות על שלשה מדרגות, יש שירות שנאמרו בנבואה כשירת "אז ישיר משה" ושירת "האזינו" ואלו במדרגה העליונה, ויש שירות נאמרות ברוח הקודש כשירות דוד וזולתן משירת "תהלים" ו"משלי" ו"שיר השירים" ואלו במדרגה שניה, ויש שירות אחרות חברו אותן לכמי המשוררים בתשבחות האל יתברך ומעשיו הנפלאים, ואלו במדרגה התחתונה, אבל שירות המשוררים בשבח בני אדם ובגנותם הן ככסף סיגים על חרש מצופה, וכצלם עשוי מעץ אשר עשהו בזהב אותו ייפה, ולא יעלה על לשונו בעל דעה אלא אם יהיה לצורך שעה, ומעת הוסר התמיד ובגלות נפלנו נקחה ממנו רוח הקודש, וסבלנו ונואלנו ונאלמנו דומינו והחשינו מטוב וכאבנו נעכר, ואיך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר. אבל המשוררים שהם במדרגה התחתונה, הו מהם באי ספרד כהחכם רבי שלמה בן גבירול זכרונו לברכה, והנגיד רבי שמואל זכרונו לברכה, ורבי יהודה הלוי, ורבי משה בן עזרא, ורבי אברהם אבן עזרא, והרב רבי יצחק אבן גיאת, והחכם הרב רבי משה אבן קמחי זכרונו לברכה, והרב רבי יהודה אבן גיאת, ורבי יוסף בן אביתור זכרונו לברכה ואחרים רבים מהם בספרד, ומה בקטלוניה ופרובינציה, ואין ראוי להשיר משיריהם אלא מקצת פיוטים ולא כולם, ובשירי דוד לבדם ראוי לשבח השם יתברך ולהללו, והאמת כי דומיה תהלה לו."

המשורר שמעון כהן מודון כתב לפני כארבע מאות שנה:

על המשוררים הבוערים

אל הר הזמירות לעלות יעפילו
היום חמורים נושאי מרדעת,
הקוך והינשוף ויש מך דעת,
כל עלגי שפה ברון יצהילו.

מאז קציני-שיר גבול הגבילו -
סביב להר לא יכולו לגעת,
אך פרצו גדר ברב מגרעת,
גם יעלה עלה, ולא הועילו.

הה, כי מאור זמרה בצל הקדירו,
שירות כסירות משחור הועמו,
נועם מליצות-צוף במר המירו.

להם מקורות הזמיר נסתמו,
לא ידעו דבר, וישר ישירו,
לו יחרישו, אומרה: יחכימו.


ועוד ארוכה הדרך עד שיר חדש...

בעזהי"ת

לי נגיד קשה לזרום עם שיר מנוקד. קשה לי לקרוא אותו, הוא תמיד נראה לי ארוך.

יש שירים שפשוט- אני לא יודעת איך להגדיר את זה- דורשים ניקוד.

זה יותר יפה, לדעתי, ומוסיף הרבה.

זה מראה שמישהו ישב והשקיע על השיר

ומעלה את השיר בכמה דרגות

(והוא צריך להיות מנוקד נכון)

שירים מנוקדים לדעתי יפים יותר

אבל שיר שלא מנוקד לא מראה לדעתי על עצלנות

אלא זה רצונו של הכותב.

בס"ד.

אבל מן הסתם זה גם לגיל שלנו.
אתם יודעים, עולם קטן...

[ולמה כולם מפנים אלי את השאלות? אני לא נציגה של משפחת גולדברג. אני יודעת בדיוק כמוכם. |אומלל| ]

לא חמשושים- נערים בכיתה ט' ( או י' או י"א או י"ב, העיקר לא בשפת המספרית הזאת!!!)

בתודה,

נציגת המיעוט הלא אולפניסטי\ישיבתי.

מה הוא גיל המינימום של התחרות הנ"ל????????????????

ולכל מי ששאל איזה גיל זה:

כתוב עד גיל 25, נכון? יופי, אז זה אומר שגם תינוק שהרגע נולד יכול לכתוב, יאללה באמת, הבנת הנקרא.

וגם תעזבו את שירה, סך הכל היא ראתה את המודעה וכתבה את התוכן (בערך) פה...

הנשר

רשום המסלול ל'בוגרים- עד גיל 25....'

מי אמר לך ש'בוגרים' זה 0-25? (יש הרבה תחרויות שבהם שמיועדות לאנשים שעברו את גיל 18, לא לבני-נוער וילדים...)

אם אתה הבנת את זה לבד מהשאלה- כל הכבוד, אבל יש כאלה שרצו הבהרה...

כאלה שהם מספיק בוגרים כדי לכתוב משהו ולהבין שזה מיועד עבור מטרת כתיבה רצינית... (גם נסיון כלול).

אז אין סיבה שלא!

בעזהי"ת

אני אשאיר את ההתמודדות לאנשים מוכשרים.

הבנתי שזה עד 2,500 מילים ולא ממנו והלאה.

ואין נושא מועדף מבין השלושה (כפי שמובן מתחילת הדברים).

יכול להיות שלא הבנתי נכון, אשמח שמישהו ישלח לו וישאל אותו באמת כמה מילים צריך.

בהצלחה לכולם!
גם לא למוכשרים.
כמוני...

א. בל תשחית

ב. אומנות!!!

ג. קשה לי להאמין שלא נעשו פה נגיעות במחשב...

יפה.