הודעהנור

אני לא יודעת אם למישהו יהיה אכפת ממה שאני הולכת לרשום עכשיו או אם מישהו בכלל יתייחס לזה, אבל אני חייבת לכתוב את זה כי זה מה שאני מרגישה.....

אני לא שולחת יותר לאתר הזה קטעים שכתבתי.

תגידו- הנה עוד אחת בכיינית שנבהלת מהתגובות של העורכים ומפחדת להשתפר- אז אני אגיד לכם:

הלוואי שזה היה ככה!

הבעיה מתחילה בזה שאני מרגישה שכל הדחיות וכל התגובות שקיבלתי ליצירות שהעלתי או שניסיתי להעלות לאתר הזה- לא הגיעו ממקום של שיפור הטקסט אלא מתוך רצון לשנות את סגנונו.

יש דבר כזה- סיפור מנימליסטי או סיפור קצרצר. תשאלו את אתגר קרת- הוא עשה מזה קריירה.

העניין הוא שאני לא חושבת שהוא היה מעז לכתוב עוד סיפור אחד בחייב אם כל ניסיונותיו לשלוח לאתר יצירות בסגנון החף מתאורים היה נשלחות חזרה, בתגובת 'אין מספק תיאורים כדי שזה יהיה מונולוג\סיפור קצר\קטע..."

אני לא יודעת, אולי מה שרשמתי כאן מטופש לגמרי ואולי לא- אני מרגישה שלפחות בקטע הזה- האתר הזה פשוט איכזב.

שתי הערות לפני שתענו:

1. רציתי, בחיי שרציתי שזה יצא הודעה מנומסת וכו', אבל זאת האמת שלי.

2. אני לא מנסה לפגוע בשום צורה באף אחד אישית.

אני מנסה להפנות תשומת לב לבעיה. (לפי דעתי, גם עורכים הם בני אדם וגם הם עושים טעויות..)

ניסיתמיטל!
לפנות לאחד מן המנהלים במסר"ש לפני שרשמת את אותו התוכן פה?
ובכל זאת, ואף על פי כן.הסנה-בוער

בס"ד
קודם כל- את צודקת. יש כזה דבר סיפור קצרצר, וצריך להי'ות ממש תותח כדי לכתוב אותו, אז כל הכבוד שאת [ואני נותנת בך אמון], מצליחה.
אין קטגורי'ה של סיפור קצרצר? כי עד עכשי'ו לא הי'ה ביקוש בכלל. ואם בא לך על קטגורי'ה כזו, יכלת לבא ולומר, והי'ו שקלים את זה, ואני מאמינה שהי'ו מיחסים לפני'ה שלך תשומת לב.
עכשי'ו אליך, נשמה. זה לא יעזור אם תכתבי את זה פה. אני מבינה שכואב לך, מבינה שרע לך עם זה. אבל זה פשוט לא יעזור. אולי זה דווקא יעשה ההיפך, כי כשפונים אל אדם בכעס- הוא בד"כ יענה באותה המטבע, וזה סתם גורם כאב לב.
לגבי זה שרצית לכתוב בצורה מנומסת- נימוס לא עושה דברים לפחות כואבים.
לגבי הרצון לעורר תשומת לב על הבעי'ה- הבעי'ה שלא הגדרת שום בעי'ה. אני הבתני מפה שתי בעי'ות שלא נכתבו בשחור ע"ג לבן: א)חוסר בקטגורי'ה 'סיפור קצרצר', ב) כאפות על העורכים שלא מקשיבים לך.
אז לגבי א- שוב, זה לא משנה אם תכתבי את זה פ. זה רק לטיפול העורכים, ולשאול אם יש בכלל על מה לדבר ואם כדאי לפתוח שירשור בפורום על מה דעתינו על סיפור קצרצר.
ולגבי ב- אני לא יודעת עד כמה הסברת להם ועד כמה דיברת איתם, וכמה הבנת אותם וכמה הם הבינו אותך, אבל כולנו בני אדם [כן, כן, גם העורכים האלו].
שי'הי'ה ב"הצלחה.

 

*באותו המטבעהסנה-בוער
זה גם זכר וגם נקבה.יורבית
או-קי-,  הבהרה וחידודנור

1. אני לא חושבת שזה יעזור אם אני אכתוב לאחד העורכים- היי תקשיב, אתם לא מקבלים את היצירות שלי וזה לא הוגן!

כתבתי את זה פה כדי שכל היוצרים האחרים גם יקראו את זה, וגם כי הבעיה הקטנה הזאת ( לא מקבלים סיפורים קצרצרים או בלי הרבה תיאורים) מצביעה על משהו יותר גדול( וזה יהיה עכשיו כללי בעלילי-)  חוסר נכונות של האתר ועורכיו להרחיב את כל המשמעות של יצירה, בכל הקטגוריות....

2. לא צריך מדור ל'סיפור קצרצר'!! זה תת-קטגוריה בתוך 'סיפור קצר'...זה לא שהוא שונה באופן מובהק מ'סיפור קצר' - זה שהוא עוד סוג בתוכו- לכן התעצבנתי על זה שלא קיבלו את זה ל'סיפור קצר'- כי זה עוד סוג של סיפור קצר שהעורכים דחו- כי הוא היה שונה מהסיפורים האחרים!!

3. את צודקת. לא פתחתי שירשורים בעניין- כי פשוט למדתי משירשורים קודמים שכאשר מעילים טענות כאלה- תמיד יסגור את הדיון בתחושה של 'טוב, כל ההערות הם לטובה' או 'בסדר. הבנו את הטענה שלך' בלי שום החלטה או קריאה לשנות משהו..

לכן החלטתי לבוא כבר עם הבעיה והתיסכול... ולא עם היהרהורים והמחשבות השקולות והרציניות....

4. אני יודעת שזה יצא ברוח של 'בא לי להביא כאפות לעורכים'- אבל זה לא ככה!

אני רוצה לשנות משהו בתפיסה- זה הכול!

5. אני יודעת שכולם בני אדם, בדיוק בגלל זה רשמתי את ההודעה הזאת!!

 מצטערת אם זה יצא עם יותר מדי סימני קריאה, כזו אני כשאני מרוגשת....

המפ...הסנה-בוער

בס"ד

[הקטע עם הכאפות הי'ה תרגום אידישי שלי, לא לקחת ברצינות. הבנתי אותך.]

וזה בסדר, מותר לך להי'ות מרוגשת. ולפעמים עדיך להעלות את הבעי'ה ברוגע מאשר להגיע עם הרבה בעי'ות בכעס.
עד פה, אשאיר לעורכים לומר את דברם.

אמנם אני לא עורכת סיפורת, אבל אתייחס.ארגמן

יש הבדל בין סיפור קצרצר לסיפור לא מספק. נדמה לי שקראתי כמה דברים שלך שנפסלו [אני לא בטוחה] ונדמה לי שאפשר להרגיש מחסור בחומר ובפיתוח של רעיונות. חוץ מזה, פחות מ-100 מילה זה קצר מדי בשביל להתחיל להיכנס לזה אפילו, וכדי לכתוב משהו כזה צריך, כמו שאמרו לפניי, להיות תותחי-על. אולי תתחילי בלפתח את הרעיונות שלך בצורה סבירה ובקצב רגיל ואז לנסות לתמצת את זה לסיפור קצרצר.

מסכימה עם מה שנאמר כאן לפני.ההיא מהחוף

אפשר להיעלב פומבית, אבל נראה לי שזה לא עוזר. אני חושבת שאם באם ודנים בשקט אפשר להבין גם את הצד השני.

(ומיותר לציין שאנחנו קצת יותר זמן ממך כאן באתר וכבר הספקנו להתחיל להבין מה צריך כאן ומה לא, נכון?)

אז אני מסכימה שאפשר וצריך לדון ברגשות כאלו, אבל נראה לי שיש דרכים קצת יותר יצירתיות וייעילות מאשר זו.

אבל שמעתי.. (וגם אחרים כאן).

חנוכה שמח!

ראיתיאלכסנדראחרונה

בכרטיס שלך את כל היצירות שלך ורובם תמונות.

יש שם סיפור נהדר. חבל שלא תמשיכי לשלוח יצירות. באמת חבל.

המשך הצלחה וחנוכה שמח.

נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך