לכול המבינים בסיפורי פנטזיה ולכל אלו שמבינים בסיפורים..
אני שלחתי לא מזמן פרק א' בפנטזיה אני לא בטוחה שהוא יתקבל בכלל כי אין לי שם אפילו ובקושי רב הצלחתי להוציא הבפרק הזה משהו בכלל...
אבל אני רוצה שתתנו את הדעה האמיתית שלכם (אפילו אם זה אומר לכתוב: "שמעי חמודה זה כל כל לא הז'נר שלך.. תשארי במציאות.." )
אני באמת הודה לכם עם תעשו זאת!
שרון
שרון כהן
)מתוך לקסיקון טרקי-סיטי, ה"אל תעשה" של ספרות המד"ב והפנטזיה. הרבה מהכללים תקפים לסיפורת מכל סוג.
---אנגרית
השפה שבה משתמשים, בטעות, כותבים רבים מדי בעברית, בעקבות השתלטות מונחים מאנגלית על עולם המושגים שלהם. אמנם רוב המדע הבדיוני בעולם נכתב באנגלית, אבל אם האותיות שבהן כתוב הסיפור נקראות מימין לשמאל, מוטב שלדמות יקראו חיים ישראלי ולא ג‘ון סמית, ושחיים ידידנו יימנע מביצוע מסע מחוף לחוף, תיאור חוויות הקולג‘ שלו, יריה בפייזרים על צבא הקראשרים צמא הדם ממרס, או כל ביטוי אחר שמקומו לא יכירנו בסיפור עברי מקורי. הרבה יותר הגיוני שחיים ייזכר בחוויות מוזרות מהטיול השנתי במצדה, או יספר לחבר‘ה על חוויותיו מהריתוק עם הפקידה הפלוגתית ביום שבו פלשו אנשי המאדים.
המונח שימש במקור את יצחק בן-נר לתיאור העברית המאונגלזת בישראל הדיסטופית של ”מלאכים באים“. עברי, דבר עברית.
---הלו!!! מישהו שומע אותי???
יש כותבים המשוכנעים כי הקורא לא יתייחס לדבריהם ברצינות אם לא ישתמשו בדי סימני קריאה ושאלה. סיפורים פרי עטם נוטים להיות צעקניים משהו, וכן לכלול שלל שאלות הרות גורל. במובן מסוים הם צודקים – הקורא אכן לא יתייחס לדבריהם ברצינות!!!
---תופעת עלוני ”אמר“
פעלים מלאכותיים שמשמשים לעקיפת המילה ”אמר“. ”אמר“ היא אחת מאותן מילים בלתי נראות בשפה שכמעט שלא ניתן להשתמש בה יותר מדי. אין ספק שהיא מסיחה את הדעת הרבה פחות מאשר מלים כמו ”החזיר“, ”חקרה“, ”פלט“ ומוזרויות אחרות. המונח ”עלוני ’אמר‘“ בא מחוברות דקות שהכילו מאות מלים נרדפות למילה ”אמר“, אשר נמכרו לסופרים שאפתניים במודעות קטנטנות במגזינים האמריקניים בתקופת טרום מלחמת העולם השניה.
---הראה, אל תסביר
עקרון חיוני בכתיבה טובה. הקורא צריך להיות מסוגל להגיב באופן טבעי לעדויות שהסיפור מספק, מבלי שהסופר ידריך אותו כיצד עליו להגיב. מהלכי ארועים ספציפיים ופרטים שתוכננו היטב יכולים לבטל את הצורך בהרצאות ארכניות מיותרות. כך, במקום לספר לקורא ש“היתה לה ילדות קשה ואומללה“, אירוע ספציפי – המערב, למשל, ארון נעול ושתי צנצנות דבש – ימחיש את העניין טוב יותר.
היצמדות מופרזת לעקרון הראה-אל-תסביר יכולה להפוך לעניין חסר כל טעם. בעניינים שוליים עדיף, לפעמים, לטפל באופן הישיר ביותר שניתן.
---עמעם
מרכיב מוטיבציוני שהכותב התעצל לספק. הביטוי ”משום מה“ הוא סמן טוב לאזורים העמומים בסיפור. ”משום מה היא שכחה להביא את אקדחה“.
---צחוק מוקלט
דמויות צועקות מהיציע ומושכות בשרוולו של הקורא בנסיון לכפות עליו תגובה רגשית מסוימת. הן צוחקות בפראות לבדיחות של עצמן, בוכות בקול על כאביהן, ושודדות מהקורא את האפשרות לתגובה רגשית כנה מכל סוג שהוא.
---דאוס אקס מכינה, או ”האל שיצא מהמכונה“
רכיבים סיפוריים עם פתרונות מופלאים לקונפליקט סיפורי, שמגיעים משום מקום והופכים את כל תהפוכות העלילה עד אליהם לבלתי רלבנטיים. ה“ג וולס הזהיר מהחיבה המופרזת של המדע הבדיוני לאל שבמכונה כשטבע את האימרה ”אם הכל אפשרי, דבר אינו מעניין“. המדע הבדיוני, המתמחה בהפיכת הבלתי אפשרי לסביר, רותק מאז ומתמיד לרעיון הכוחות העליונים הנצורים בכיס החולצה. בינה מלאכותית, מציאויות וירטואליות וננוטכנולוגיה הם שלושה נו-מה-שמו-ים נפוצים במיוחד במדע הבדיוני העכשוי, שמהווים מקור זול וזמין לנסים מכל סוג וצורה
---היה זה לילה קודר וסוער
היה זה בוקר זיוותני וחם. הסופר חיפש פתיחה, אבל לא היה לו מושג מה לכתוב. בצר לו, ויתר על הנסיון למצוא פתיחה שתהיה קשורה במשהו לתוכן הסיפור או לאופיו, ובחר באופציה המטאורולוגית - תיאור סוער, קודר, מפזז, מעונן חלקית עם ממטרים פזורים, והרוח מתגלגלת בשלווה בין הקלישאות ויוצרת אווירה זולה ומשומשת.
המושג ”לילה קודר וסוער“, הפך לשם מקובל של תחרויות בכתיבה קלישאית מכוונת.
---יש לי, יש לי, יש לי!
”הרעיון שלי כל כך טוב עד שהוא חייב להיות הפואנטה של הסיפור“. הכותב מפתח רעיון, בונה אותו בקפידה, וברגע שהוא חושף אותו בפני הקוראים, בום! הסיפור נגמר. כמעט תמיד הסיפור ירוויח אם גילוי הרעיון יהיה התחלה להתפתחות מורכבת יותר, ולא המטרה הבודדת שאליה מוביל הסיפור.
---זרקור באפלה / בריאה ספונטנית
מצב בו הכותב לא טרח לפתח את העולם לפני שהחל לכתוב, וכתוצאה מכך אלמנטים חיוניים בעלילה אינם מקבלים אקספוזיציה עד הרגע בו הם נחוצים לכותב. כך אנו מתוודעים לחברו הטוב של הגיבור, שהוא כאח לו והיה שותף לכל האירועים החשובים בחייו, רק כשמגיע זמנם לצאת למסע נועז יחדיו; וכך אנו גם מתוודעים לחליפת החלל חסינת הלייזרים רק לאחר שגיבורנו ניצל מאש לייזרים צולבת. לעתים קרובות, כתיבה זו מתאפיינת בריבוי סוגריים וכן בפסוקיות לוואי ארוכות כאורך הגלות, שנועדו להשלים את המידע החיוני שלא הוצג קודם לכן. השם נובע מכך שבכל רגע נתון, רק חלק העולם שמואר בזרקור תשומת לבו של הכותב זוכה לקיום, וכל שאר העולם מוסתר בצללים.
---עלילת ואז
עלילה שבה קורה דבר אחד, ואז דבר אחר, ואז עוד משהו, והכל פחות או יותר מסתכם בשום דבר.
---"אתה הבנת את זה, ברוך?“
צורה ממארת של מסלקת מידע (ע“ע) שמועברת תוך כדי דיאלוג, שבו הדמויות מספרות זו לזו דברים אותם הן כבר יודעות, על מנת לעדכן את הקורא מהר ככל הניתן. טכניקה נפוצה זו ידועה גם בשמות ”דיאלוג רון ודון“ (במקור, דיימון נייט), או ”דיאלוג המשרתת וראש המשרתים“. (אלגיס בודריס).
---מסלקות מידע
מקטעים של מידע סביבתי בלתי ניתן לעיכול שמיועד להסביר את סיטואציית הרקע. מסלקות מידע יכולות להיות מוסוות, כמו עיתון דמיוני שמוכנס לעלילה או מאמרים של ”אנציקלופדיה גלקטיקה“, או גלויות לכל, כאשר ההתרחשויות קופאות במקום והמחבר תופס את הבמה ומתחיל להרצות. מסלקות המידע ידועות גם כ“גיבובי הבהרות“. השימוש במסלקות מידע מהירות, בנויות היטב ונוחות לקריאה ידוע גם כ“קיטנור“ או Kuttnering, על שמו של הנרי קאטנר. כשהמידע מוכנס ללא כל הפרעה לזרימתו הטבעית של הסיפור, הדבר מכונה Heinleining, או בתרגום קלוקל – ”היינלון“.
---סטייפלדון
השם שניתן לדמות הנעמדת במרכז הבמה ומתחילה להרצות. לרוב מובא כשם עצם פשוט, כמו ב“הבאת סטייפלדון לפתור את הבעיה במקום לתת לדמויות להתמודד איתה“.
---גברת כהן (או בראון)
האיש הקטן, הפשוט והיומיומי, שבדרך כלשהי מצליח ללכוד נקודה מהותית וחשובה על הקיום האנושי. ”גברת כהן“ היא דמות נדירה במדע הבדיוני, עקב היותה חוסה בצלם של תת מיתוסים (ע“ע) בולטים העשויים מהקרטון מצופה הזהב המשובח ביותר. במאמר מפורסם שלה, ”מדע בדיוני וגברת בראון“, גינתה אורסולה לה גווין את היעדרותה של גברת בראון משדה המדע הבדיוני (במקור, וירג‘יניה וולף).
---ג‘ון אפללו משכונת התקווה
דמויות שאינן מתאימות לסביבת החיים שלהן. גיבורי סיפור שמתרחש בישראל אמורים להיות ישראלים בשמם ובהתנהגותם, בדיוק כמו אמריקנים בארה“ב, סינים בסין, וקלינגונים בקלינגוניה עילית. אופייני, באופן מטריד, לאחוז גדול מסיפורי המדע הבדיוני המקוריים בעברית. חופף, חלקית, לבעיית האנגרית (ע“ע).
---צלמי קרטון
דמויות – החל באדם בודד וכלה בצבאות שלמים – שתפקידן מתמצה בהיותן תפאורה. הן מושלכות לתוך הסיפור כמו היה קדרה מהבילה, במטרה להגיד לגיבור שהוא צריך לפנות ימינה בפניה השלישית, או פשוט לאפשר לו להפגין את גבורתו בקרבות אדירים אליהם הן מסתערות ללא מחשבה או סיבה נראית לעין. אופייני במיוחד (אך לא רק) לפנטסיה הנוסחתית.
---כולה עז
גורם בסיפור שנראה לכותב מזעזע, מחריד או דרמטי להדהים – ומתקבל על ידי הקורא באדישות או בשוויון נפש מוחלט.
CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.
כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.."
"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?"
"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."
"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"
"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."
"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"
"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."
מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.
"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.
ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".
"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"
ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.
"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"
באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.
ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.
הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.
ובאמת מעורר השראה
תודה על זה
היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..
אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש
תודה
כאן? - פורום פרוזה וכתיבה חופשית
עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)
ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...
בס"ד
חודש המודעות הגיע ככה אומרים,
לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,
אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,
על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,
בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,
פתאום את המוות פוגשים,
עברו 5 שנים מאז,
רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,
יפת תואר שקשה לתאר,
זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,
בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,
אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,
לא חטאתם בכלל ככה אומרים,
אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,
הרי הוא סבך,
הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,
והלכתי להדליק נרות לשבת,
אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,
ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,
שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,
אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,
לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,
לחבק את האמונה בבכי של שמחה,
את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,
אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,
ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,
אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,
מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,
תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,
ותודה אבא, תודה שבחרת בי .
כמה עוצמות יש בך.
נגעת בי ממש.
ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.
🤍
אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!
מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!
🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה
בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!
האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?
האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?
האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת?
איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?
איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?
איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?
תם, ועוד אשלים עם זה.
