פורום יוצרים (עמוד 90)

בראשית

בטרם שבת

תפילה חרישית

על הבן והבת.

מופנמת

רכונה על נרות

עיניים עוצמת

שפתיה עותרות.

מקושטת

לקראת המלכה

סוף סוף היא שובתת

למנוחה היא זקוקה.

נערצת

על בני משפחתה

מן הגדול במישבצת

ועד פעוטה.

מתחשבת

עד בלי גבול

זוכה היא בשבט

המצמיח יבול.

החן והיופי

לא שקר והבל

שזורים בה באופי

כמו קשר בחבל.

אל תשליכני,

השאר לי בינה,

אנא ענני,

לעת הזיקנה.

השעון הביולוגי מתקתק,

אינו עוצר מלכת,

הכל סביבי כה מרתק,

אבל אני כבר בשלכת.

הפסיעה הפכה איטית,

קטנה ואף צולעת,

השינה לא איכותית,

חדלה להיות רוגעת.

המחשבה קצת מבוהלת

ומייצרת הבלים,

השפה קצת מבולבלת

ומערבבת המילים.

האזניים לא שומעות

והקומה שפופה,

העיניים מתכהות,

בחיפוש אחר תרופה.

קשה כבר לעבוד,

כל מילה שניה זה : "אוי "

אך אנא שמור לי על כבוד,

ולא אצרך לבית תמחוי.

שעד יומי האחרון,

אדע, למה ואיך,

שלא אשכח הזיכרון

ואמשיך רק לחייך.

אל תשליכני .\ השאר לי בינה,

אנא ענני \ לעת הזיקנה.

כתבתי את זה אתמול , בעקבות משהו שראיתי.

אני בהתלבטות אם זה מתאים/ראוי לעלות לאתר - מה דעתכם?
(התלבטות נוספת היא בין שתי חלופות בשורות הראשונות בבית האחרון-   אתם מוזמנים להביע דעה,גם בקשר לזה)

אמנון

יופי שכזה
רק בעיני לגמוע
זה לא מספיק -
אני מוכרח לגעת

צליל פעמון  שכזה
רק באזני לשמוע
זה לא מספיק -
אני מוכרח לדעת

את כל כך יפה
כשאת אומרת "אחי"
בואי לכאן
רק אלי תחייכי

הנה אחבק              |  (או : מדוע זה
את כתפך הרועדת     |        כתפך כה רועדת? )
את הרי אחותי,
ממה את פוחדת ??

שיותר אנשים-זאת היתה בקשתה האחרונה.

אנא,כבדו אותה ותפיצו שיר זה!!!!!!!!  

נפתחה סדנת אתגר- ציור צלליות!

אתם מוזמנים להיכנס ולהשתתף!

אמצע שמירה, גלדיולה, המוצב הכי קדמי בהר דב

אמצע שמירה השעה שלוש וחצי לפנות בוקר, חושך בעיניים רק קולות הלילה נשמעים

ואני עומד בעמדה שומר, כבר חצי שמירה עברה, הגב כואב מהכובד של השכפ"ץ הווסט, העייפות מתגברת.

אמצע שמירה ועולות בי מחשבות על המקום, על המטרה שלנו כאן, על החיים.

הפחד טיפה משתלט. לא רואים כלום בחושך הזה מחכים שמשהו יתרחש שמשהו יגיע בעצם מה שנשאר לעשות זה להקשיב לקולות הלילה וללב.

הר דב, מקום מדהים, הכל ירוק שוקק בעלי חיים מכל הסוגים, סימון השבילים עדיין קיים כאן, כנראה פעם טיילו כאן הרבה אולי ביום מן הימים המקום יתווסף לשביל ישראל. מחשבה עולה מתוך קטע מסרט "תחשוב שאין בטונדות אין גדרות רק טבע אתה ואשתך על ההר הזה"

אמצע מארב, כבר חמש שעות אנחנו יושבים מחכים למחבלים שיבואו הקרירות מעבירה בנו מידי פעם צמרמורת. אמצע מארב, רואים מכאן את כל הצפון, כל כך מדהים. סוף סוף רואים באמת על מה אנחנו מגינים. הרבה יותר קל לשבת במארב שכנגדך פרוס כל הארץ.

אמצע שמירה, השעה ארבע אחרי הצהריים, בקושי ישנתי הלילה, הייתה הקפצה  באמצע הלילה ואז עליתי ישר לשמור.

אמצע שמירה ועולות המחשבות, איך הצבא שלנו השתנה, פעם כל כך הערכנו אותו ועכשיו הרבה פחות.

לפני כמעט שנתיים הייתי בגוש קטיף נלחמתי על האדמה שהצבא לא יצליח לקחת אותה, המדים הירוקים כבר הפסיקו להיות מועורכים. הפסקנו להסתכל על הצבא כבעבר. אחרי חצי שנה התגייסתי, ברגשות מעורבים, הצבא שגירש אותי, שגירש אלפי אנשים, שפינה בכוח אותנו. פתאום אני חלק ממנו, לובש את המדי זית. הרגשה מוזרה.

אמצע שמירה, נשאר עוד שבוע עד שאני רואה שוב את הבית, את אמא, את אבא את כולם, הזמן בקושי עובר כאן.

אמצע שמירה והמחשבות עולות...