הייתי מביא לכאן את כל צוררי ישראל שבכל הדורות
מפרעה דרך המן ואנטיוכוס ועד היטלר ודומיהם-
ומעביר להם סיור פה בארץ, על כל הטוב אשר ה' גמלנו- שידעו עד כמה הם כשלו ועד כמה עם ישראל חי וקיים ומתעצם עוד ועוד.
כא וְנָתַתִּי אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם; וְרָאוּ כָל-הַגּוֹיִם, אֶת-מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְאֶת-יָדִי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָהֶם. כב וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן-הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה. כג וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם; וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם. כד כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם, עָשִׂיתִי אֹתָם; וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם. {ס} כה לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי. כו וְנָשׂוּ, אֶת-כְּלִמָּתָם, וְאֶת-כָּל-מַעֲלָם, אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי--בְּשִׁבְתָּם עַל-אַדְמָתָם לָבֶטַח, וְאֵין מַחֲרִיד. כז בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֹתָם, מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. כח וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל-הַגּוֹיִם, וְכִנַּסְתִּים עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא-אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם, שָׁם. כט וְלֹא-אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי, מֵהֶם, אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת-רוּחִי עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
[יחזקאל לט]