פורום OpenTTD ומשחקי בניה (עמוד 8)

אותך .

את אביה .

את שרה 

שתעשו לי קצת שמח בלב .

שאני יבין שהעולם לא קרס .

 

אבא היה צריך את העזרה שלי
@עיגול שחור

@אופק.

ובכלל .

קראתי הודעה .

הוא אמר שאני חשובה לו יותר מעצמו .

ואני ככ מפחדת

כואב לעיגול .

כואב לה לנשום.

כואב לה להעמיד פנים .

כואב לה לחשוב .

כואב לה הכל .

אבל מבטיחה לכם .

היא לא מפסיקה לחיות .

היא ממשיכה .

היא נושמת ותוך כדי בוכה .

אבל היא עושה הכל לפי הספר .

שתדעו היא אלופה . היא קווינית .

היא מסוגלת להכל .

חוץ מלשכוח .

היא לא תשכח כלום . היא לא מסוגלת .

וזה בעיה .

אבל היא ממשיכה לחיות עם הזכרונות

ואגב ניתקתי קשר

שטויות .
אני עומדת . אתם לא רואים ?
אני מחייכת . תסתכלו על הפנים
לפעמים לא צריך לראות מעבר .
אני מנסה להחיות את המסיכה שלי .
אז די .
אל תנסו .
נשבעת שטוב לי .
שאני מחייכת .
לא רע לי .
פשוט מבולבלת .

אז די לחשוב שאתם מכירים את כל הפוזיציות שלי .
כי אני נושמת .
אני חולמת .
או לפחות מנסה לשחרר .
מבטיחה לכם . אני מנסה לחשוב טוב
לפעמים הדמעות מכריעות אותי .
אבל לכולם יש נסיונות .נכון?
אני שרה את הפחדים .
מנגנת על מיתרי הלב שלי .
כי זאת אני .
עדיך לי לראות את הרע בעצמי . מאשר באחרים .
את עצמי אני עדיין יכולה לתקן .
💜

כי זה כל מה שנותר לעשות.

Like a wave. which break out of the desolation
He pushed it power
She does'nt know why. and where
Cause her turn around herself
Drown in a strangle air
Drown in a sea of worries
Drown. in herself
She did'nt stop laughing. didn'nt stop crying
Fled to the fields
can't fall asleep
Full of void. Threatening explode
looking for a way
to go out.

••
מבטיחה . אופק לא מפסיקה לצחוק, לא מפסיקה לגלגל על הלשון מילים יפות, חצי גסות. שאף אחד לא יבהל
אופק לא מפסיקה לבכות. באמצע הלילה או סתם באוטובוס. היא כל כך שונאת
אבל זה קורה.
אופק לא יודעת להפסיק. היא ניסתה. נשבעת. כל לילה היא נשברת. כל בוקר היא מחדש משקרת, מתפללת
אופק כל כך מחכה שמישהו ירים אותה מהצחוק התהומי. היא שוקעת. שוקעת בצחוק של עצמה
אף אחד לא זוכר. אולי לא יודע, זה לא משנה.
אופק שונאת את הצחוק שלה. היא רוצה לצחוק
אבל הוא הופך מגעיל
לפעמים היא צוחקת סתם. מבטיחה לכם. היא מתחרטת על זה באותה שניה
אופק. אופק מנסה להבין למה היא מוצפת בפחד . למה רק הדאגה והפחד עוטפים אותה תמיד. אופק, אני מבטיחה לכם. אופק מנסה כל כך להיות מה שצריך. מנסה להיות זו שמכילה ואוהבת. שלא מעיקה

היא כל כך מנסה. מבקשת. מחפשת דרך
להסתתר מהנחשול . שרק דוחק אותה לפינה.
להפסיק לטבוע. היא מחפשת יד שתוציא אותה
אופק מחפשת את המילים היפות, חצי גסות שיכנסו אל הריק שבלב שלה. שיצילו אותה. מעצמה

••
היו לה גם ימים טובים. ימים שהצחוק לא היה שלה
והיא הצליחה לעטוף את הפחדים בחיבוק של חום בחיבוק של אופק. שלא משחרר
היו לה, לאופק. מיליון תוכניות. על איך להיות. מי שהיא לא
על איך להיות מי שהיא
היו לה. בלילות. אלפי דמעות.
גם בימים הטובים .

היא ניסתה לברוח. חיפשה איך להעלם.
אבל הכל היה מסובך מדי
ובכלל, לצאת מכל המחסומים שהיא שמה על עצמה היה קשה מדי.
אז היא כבר לא ניסתה לברוח. נשארה כבולה.
כאב לה. והדאגה אכלה אותה מבתוכו.
לפעמים השינה סחפה אותה אליה. ואז לכמה שעות היא לא הרגישה כלום. אבל כשהיא קמה. היה לה כואב הרבה יותר. והגוף רעד. והחיוך שיקר לכולם.
הכוח נגמר.

@עיגול שחור
זה עדיין הפורום שנטוש בשבילנו?

מה אנחנו יודעים, ילדה
מה אנחנו יודעים?
העולם הזה גדול עלינו. יותר מהטייץ של שבוע שעבר
איך אנחנו הולכים ככה. לפעמים אפילו בלי מטרה. איך שאנחנו מרגישים יותר מדי. מילא
אף אחד לא ידע. מילא
איך שאנחנו מספרים לעצמינו יותר מדי סיפורים על אנשים יפים עם אהבה יפה וילדים טובים. ובית ענק מול הים וכלב. מספרים על כל הטוהר והנקי. מספרים ככה כאילו בלי לסבך כלום. בלי לחשוב בכלל שהם סך הכל עוד שניים מתוך מיליונים.
איך שאנחנו נלחמים. תראי אותך היום איך שגדלת. תראי איך נהיית לאישה שאת. תראי את הגוף שלך שעוד מנסה לנשום בין הכל. איך שנלחמת על כך דבר קטן שהיה לך חשוב. הקרבת את עצמך במלחמות שאיש לא ישמע עליהם.
תראי את הדמעות שלך.
תראי את הכאב שכל אחת מכילה בתוכה. נוחתות להן על כל האכזבות. תראי את הדמעות שלך. תביני שזה לא משנה, זה לא משנה על מה הם יורדות וכמה זה קשה לך.
העולם נשאר כמו שהוא. נע במעגלים מסתובב סביב עצמו וסביב השמש. נע יחד עם עוד מיליארדי מערכות . בין אינסוף של עצמים . ממשיך במסלול הרגיל שלו
בלי לנסות לשניה אחת לעצור. לתת לך לנשום אויר אחר. וזה לא רק הוא.
זה עוד מיליון אנשים. הם ממשיכים לשנוא ולאהוב ולקנות ולזרוק ולחשוב ולחלום ולנסות וללמוד ולקרוא או לכתוב או לרוץ או אפילו סתם. לחייך
ואף אחד. לא עוצר לשניה. מביט לך בעיניים
מסתכל לתוך הדמעות. לתוך העולם שלך שבנוי בתוכן ומתנפץ על הרצפה.
לאף אחד לא אכפת. וגם אם כן. אתם נשארים שניכם בעולם כל כך ענק. שמכיל בתוכו כל כך הרבה
שלעולם לא ישים לב. אם את מרגישה. או לא

אני זה לא אני .

 

טוב זה טוב לנו .

כן מאמי

החיים שלי יפים .

הם תמיד היו יפים 

וגם שלך 

רק תגיד את זה טוב ? טוב

אני דואגת .

והדאגה הזאת לא עושה לי טוב .

 

הפלאפון חזר אלי קולולו

פפפ לענות או לא זאת השאלה ?

 

החיים האלה יהרגו אותי יום אחד

@מחכה ללילה

 

"מפה לשם, אני מחפש מישהי אמיצה שאוהבת אתגרים מסוכנים. אחת כזאת שחיה על הקצה ועל ריגושים קטנים. אחת שמקשיבה עד הסוף גם בשעת שתיקות.
אני רוצה שתדע שאני מסוכן. שאני לא יכול להגן עליה מעצמי, אבל אני אגן עליה מכל העולם..."

ככ מתאים לו

דיברתי .

לא יותר מדי .

ואני אוהבת אותו .

 

פשוט בנאדם . טוב 

ובכלל אני יהי שבת בירושלים עוד שבועיים .

וזה יהיה נחמד .

וקר לי .

"הבעיה בלהיות אדם חזק, היא שאתה עוזר לכולם כשהם נופלים, אבל אף אחד לא רואה שאתה נופל..הם חושבים שאתה מספיק חזק בשביל לקום לבד.”

 

 

ככ נכון .