פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1)

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

מכירה זוגות שהתחתנו דרכו, אבל באופן אישי לא קיבלתי - לקראת נישואין וזוגיות

ועוד כמה שאני מכירה.

ממה שאני שמעתי, יש לו אינטואיציה טובה ואם מתאים לך לדייק אותו אחרי הצעות לא מתאימות אז הוא ממש מדייק אותן.

כי אכן יש בנושא הזה הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים.

לדעתי לא שייך לדבר אתה על מה שמטריד אותך. זה גם עלול להלחיץ, וגם עלול להוביל לקרבה שלא מתאימה בשלב הזה.

(זו רק דעתי אך אני תומכת בה)

מעולה כל מה שאתה מרגיש כלפיה,

אבל אתה גם מבטא את זה?

אני חושבת שדבר שיכול לעזור לה 'להידלק' זה אם תנסה ליצר עוד קרבה רגשית ואינטימיות (שהיא לא דווקא מינית).

אם בררתם את הנושאים החשובים לכם, ונראה בגדול שיש התאמה, כשהקרבה הרגשית תהיה מספיק חזקה תתעורר בה גם תשוקה למגע פיזי..

כמובן שהכל בגבולות ההלכה.. 

יש לי חבר שאמר שבשלב מתקדם (מבחינתו לפחות) הם היו בצומת דרכים, והחליטו להשתמש בכרטיסי שיח - והוא אמר שזה מה שהכריע אצל שניהם שהם רוצים להתחתן. ב"ה היום הם כבר חובקים ילדה.

אני יודע דלא בדיוק עניתי לך, אבל אולי זו דרך שתעזור לה להבין יותר טוב את הקשר.

אתה פשוט גבר והיא אישה

אישה כמהה לקשר רגשי עמוק ויציב לפני שהיא כמהה למגע פיזי (וברור שבהמשך אם מתפתח למשהו טוב היא גם אמורה לחוש רצון לקירבה)

לעומת גבר שכמיהה למשהו פיזי יותר תופס מקום פיזיולוגית גם..

נשמע שאתם קצת לא על אותו תדר היא עוד מתלבטת ואתה שם ב100 אחוז וזה יוצר דיסוננס גם בתחושות שלכם לקירבה .

 שזה נוסף על זה שיש הבדל בין גברים לנשים..

ראיתי כאן המלצה לכרטיסים זה אחלה רעיון אתה יכול להכין גם בעצמך כרטיסים ואולי תנסו לעשות גם דייט שטיפה שובר שיגרה לא סתם בית קפה או משו אולי בים..איזור יפה..חדר בריחה?

מוסיפה לא הייתי משתפת אותה בתחושות של הרצון למגע זה עלול ליצור לחץ יותר גדול אצלה

לדעתי לא כל אישה מרגישה את הצורך במגע כמו שאתה מרגיש אותו. אצל הרבה נשים, במיוחד נשים דתיות, הקרבה הפיזית מגיעה רק אחרי שגדלה הקרבה הרגשית. הן צריכות קודם אוויר שיחה היכרות וביטחון  ורק אז הלב נרגע ונפתח.

ואתה חייב להבין משהו מאוד חשוב אצל נשים דתיות המנגנון הזה כל-כך עדין, שברגע שעוברים את הגבול או מדברים על מגע מוקדם מדי , זה גרוע,שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. זה לא עניין של משיכה, אלא של רגישות פנימית שמבקשת זמן ותחושת הגנה.. שאתה אמור לשמור עליה אם אתה מכבד אותה.

ראיתי את זה גם אצל חברות: בשני שידוכים שהיו להן, ברגע שהבחור דיבר על מגע מוקדם מדי, זה הלחיץ אותן עד כדי כך שהן סגרו את השידוך למרות שהיו כמה פגישות טובות..

וגם אני חוויתי את זה בעצמי  בחור ששאל אותי: “מה, את לא נמשכת אליי? את לא רוצה לגעת בי?” ( זה עושה לי איכס)

וזה פשוט כיבה אותי, הרגיש לי שהוא פוגע בי , לא בגלל שאין משיכה, אלא כי הדרך שבה הוא אמר את זה הרגישה ללא איפוק, לא עדינה, לא מותאמת לשלב שהיינו באותו דייט, מבחינתי הוא נמחק באותו רגע.. זה לא הבעל שלי שאני רוצה שישמור עלי..

כשזה נאמר בלי רכות,לא בשלב הנכון, לפני שיש אירוסין או מחויבות ברורה של מאה אחוז, זה גורם לי וגם לעוד בנות לרצות לברוח. זה משדר שהבחור לא שולט בתגובות שלו, ודווקא בגלל שזה כל-כך רגיש  המילים האלה הרסניות ועלולות לסגור לב במקום לפתוח אותו..

למרות שלא היתה לך כוונה כזו

לפעמים מה שנראה לך טבעי או פשוט, או צורך בסיסי, אצלנו הוא תהליך הרבה יותר איטי בנוי  ושקט ורגיש,כשנותנים לזה זמן מרחב והבנה שזה שונה והיא לא כמוך וזה כל היופי ..שם דווקא נוצר החיבור העמוק באמת.

וזהו

צורך ריגשי

צורך מיני

שניהם לגיטימיים ורצויים, וגם בשלב מסויים הם משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה.

אבל הם מתחילים כשני צרכים שונים, ורק אחרי תהליך הם משתלבים.

כדאי מאוד מאוד לפתח מודעות לאיזה מהם.

מגע הוא חלק אחד מתוך כל המכלול של ברית הנישואין. חלק שאי אפשר בלעדיו, אך גם אי אפשר רק איתו, והוא בעיקר ביטוי של אהבה, הוא לא האהבה עצמה.

זה הכי לגיטימי שבעולם לרצות להכיר בנאדם יותר מחודש כדי להחליט אם לחיות איתו את שארית חייו. 

זה לא לגיטימי בעיני שמה שיקבע ויוביל את ההחלטה זה הצורך המיני, על אף שהוא חשוב מאוד.

לכן ברור שהיא תרצה להכיר אותך יותר מחודש, למה קשרת את זה למגע? 

לגיטימי מאוד מאוד להרגיש את הצורך וקושי להחזיק אותו. זה באמת אתגר גדול שלא צריך להקל בו ראש, בכלל בכלל.

* אני אדם בוטה, אז מקווה שלא תפגע או תקח קשה..

קודם כל,

אתה באמת נשמע כמו גבר ממוצע ונורמלי. יש לך צורך פיזיולוגי לחלוטין.

חשבת גם על הצרכים שלה?

או שאתה רק רוצה לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה?

וגם, פזיולוגית, כל אישה שתראה בעיניך טוב ותמצא חן בעיניך, ככל הנראה תרגיש משיכה מינית. כל גבר וכל אישה יכולים להמשך מינית, אם הם מאפשרים לעצמם להרגיש קרבה אחד לשניה. כך שבסה"כ המשמעות היא שיש מציאת חן...

בנוסף, לאישה דתיה לא נעים, מרתיע, מגעיל, מעורר מיאוס לשמוע על מיניות מוקדם מדי. חודש וחצי זה כלום בשביל קשר, זו התחלת קשר והתחלה של היכרות. בהנחה שאתם שומרים נגיעה עד החתונה, לדבר כאילו אתם עוד רגע מתחתנים אחרי חודש וחצי.. מוזגם לחלוטין.

גם רוב הבנות חוו וחוות הטרדות מיניות כל חייהן, במבטים פולשניים, הערות מגעילות (כולל בדייטים - לדוג' 'אצא איתך רק אם יש מגע' ..), יש כאלו שחוו גם הטרדות פיזיות. ואני לא מדברת על טראומות קיצוניות או כאלו שבאמת הושפעו ברמה של טראומה, אני מדברת על בנות נורמטיביות, לא פוסט טראומטיות, שיודעות שצריך לספוג הטרדות כל החיים כי זו המציאות (וצדק הוא רק כוכב). לבוא בשאלות על מגע, גורם לתחושה ש'רק הגוף שלי מעניין אותו' וזו תחושה מאוד לא נעימה, ומעוררת חוסר אמון בך כאדם (אם אין איפוק עכשיו, מה זה אומר על העתיד והאישיות שלו?) וחוסר ביטחון ביכולת שלך לעמוד בהצבת גבולות, בתחושת ביטחון שאתה אולי נותן לה עד עכשיו, ויעורר תהיות אצלה כמו האם אתה מעריך אותה כאדם שהיא ולא רק לפי הנראות והצורך הפיזי, והאם תוכל להיות עם שליטה עצמית, עדינות ואיפוק גם בהמשך (בנידה לדוגמא, או כשהיא אחרי לידה או חולה וכד'..)

מסכים לגמרי לגבי הפסקה הראשונה, ומודע היטב לפן הפיזיולוגי גרידא ונטול הנשמה שבהתקרבות לכל אישה יפה.

ההפרש בין כל הנשים בעולם (איתן אני לא נפגש ונמנע מאינטרקציה אישית או אינטימית) לבין הבחורה הנ"ל הוא שאיתה נוצר לי קשר. היא הולכת ותופסת אצלי מקום ברגש, בדמיון, במחשבות על העתיד. מכוח זה שנוצר כלפיה קשר, ומכוח זה שהיא יפה, מתעוררת בי תשוקה. הדגשתי והבהרתי (אני מבין איך דבריי הובנו שלא כהלכה) שאובייקטיבית יש לה עוד את כל הזמן שבעולם להתלבט ולבחון לאט לאט האם אני מוצא חן בעיניה ואם בא לה להיקשר ולהתקרב ולהעמיק את הקשר. בפועל איתה לא אמרתי כלום ואני לא טיפש, שוביניסט, חסר טאקט או שרמנטי בשקל בשביל לחשוב שזה יכול לעורר אותה / שזכותי לדרוש את זה.

את תיארת בצורה מאוד מרגשת את חייה של האישה, את העדינות הדרושה בדיבור איתה, את ההצקות היומיומיות שהיא חווה ואת חווית המיאוס שלה מדיבור בוסר על נושאים מיניים. ובמקביל תיארת בצורה אדישה ושיפוטית את הצד הגברי, כאופורטוניזם חייתי "לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה". למה הצד הנשי כל כך מרגש ועדין והצד הגברי כל כך גס וזול? זאת בעצם הנקודה שממנה הגעתי להתייעץ. ברור שיש לי איפוק מולה, וברור שלעולם לא אחשוב על לפגוע או לנצל בשביל להגיע לסיפוק בדורסנות ובלי הקשבה אליה. אבל אני צמא למגע וקרבה, ותוהה איך זה אצלה, האם אצלה הנושא קיים? התשובה שלך שאומרת שאצל נשים דתיות הנושא מעורר מיאוס בתקופת הרווקות היא הסבר נהדר ואפילו מבחינה אינפורמטיבית נטו היא מועילה עבורי. אבל למה לצייר את הצד הגברי רק כפיזיולוגי? בתרבות זה הפך לזול, אבל זו תכונה מאוד מרכזית במוח הגברי. כן מטריד אותי לגביה בפרט ולגבי נשים בכלל איך בדיוק המהויות האלה מתחברות בנושא המיני והאם יכול להיות שאישה תתגלה כאחת שהנושא לא חשוב לה, לא מרכזי אצלה או לא מעניין אותה.

אפרופו בוטות, חז"ל היו מספיק בוטים כדי להגיד שאישה שנודרת שהיא לא מקיימת עם בעלה - אין נדרה נדר. צר לי על ההדיפה אבל לדעתי את מקדמת פה מבט פמיניסטי לא הגון: ההסתכלות על הצד הגברי כצד בהמי / פיזיולוגי / רדוד / חסר נשמה בלבד - זה מבט פמיניסטי מזלזל.

אבל לפני שאני כותב את דעתי....
ברור שאני לא יודע -בדיוק- מה אתה חווה ומרגיש ואת המצב בינכם.

אז תקח את זה כעצה מהצד ותשפוט בעצמך מה מתאים לך לקחת ומה לא. (מובן מאליו אבל חשוב לרשום את זה כדי שלא "תתרגש" מדעה אחרת לגמרי).


קשה לי לשים את האצבע מה נקודתי לא בסדר..וזה לא הכי חשוב..
אבל בגדול, בתחושה שלי, כל הגישה שלך לא נכונה. באופן הבסיסי ביותר.

הכוונה שלך טובה, אתה מרגיש שאתה "צודק", אבל זה לא עובד ככה בזוגיות.

אתה צריך לפעול "חכם".
אתה צריך להבין את הראש שלה.

עכשיו בגדול יש 2 תרחישים.

תרחיש אחד - היא עדיין לא נעולה עליך. במצב כזה, אתה צריך להיות זהיר מאוד וההיפך מללחוץ.
אתה צריך "לזרום" ולהרגיש אותה.
אם היא לא יוזמת כלום, אז אין ברירה, אתה צריך להוביל ולדחוף...אבל רק  ברמה -הטכנית- של...מתי מדברים, לאן הולכים, מתי נפגשים.
 לא בתמונה הגדולה (מתי מתארסים).

בתמונה הגדולה, אתה לא יוזם שיחות (לדעתי). אתה צריך להגיע למצב -שהיא- תרצה להתקדם. שהיא תשדר שהיא נעולה -חזק- עליך ואז לאט לאט להתקדם בפידבקים קטנים.
להיות רגוע. להיות קול. (כן, אני יודע זה קל לדבר, קשה לעשות, אבל הדברים הטובים באמת, מגיעים -רק- אחרי מאמץ וסבלנות ועם הזמן זה יוצא טבעי ללא מאמץ)

תרחיש שני- היא כבר נעולה עליך. במצב כזה, אתה לא צריך להוביל ולדחוף -טכנית-.  אלא "לזרום". היא רוצה להפגש? נפגש. היא רוצה לדבר ? אתה זמין מאוד.
תנסה להרגיש את הקצב הכי אידיאלי -מבחינתה-.
 תן לה להרגיש שהיא רוצה -עוד- ממך וכאשר זה קורה, תסמוך על הבחורה, ביישנית או לא ביישנית שאתה תדע יפה מאוד
שהיא רוצה להתקדם. כל אחת בדרכה.

שוב. ברור לי שאין כאן נוסחא מנצחת.
אבל כשקראתי את ההודעה שלך,  הרגשתי שבגדול הגישה שלך לא טובה.
האמת היא, שאני יותר "בטוח" שהגישה שלך -כרגע- לא טובה, מאשר להיות "בטוח" מה הדרך הטובה בשבילך. כי זה תלוי במלא גורמים.
אבל בהודעה שרשמת כרגע, זה לא נראה טוב וחבל, אתה תעשה בסוף צעד מיותר שממנו לא תוכל לחזור.

ושוב, רק עצה. אתה יכול בכיף לא לקחת ממנה כלום, אם אני מפספס בענק.
רק תזכור, בנות זה המוןןןןןןןןןןןןן רגש. ברגע שהיא תסמוך עליך ב 100ֿ% ותתן לה את השקט והביטחון שהיא צריכה, אתה לא צריך ללחוץ. היא תלחץ עליך. 

תהיה -פלדה-. תהיה גבר. 
גבר לא לוחץ על בחורה בדברים כאלה. אין כזה דבר. זה תמיד הפוך.
גבר מקבל -רמז- מבחורה שהיא מעוניינת ואז הוא עושה צעד. אתה לא אמור ללחוץ -בכלל-. 
ובטח לא לרמוז ולא לחשוב יותר מדי.
 רמיזות, רק ממנה. לא ממך.

בהצלחה. פלדה. תעבוד על זה.

תיארתי חשש, התלבטות בתוכי, תסכול וחוסר ידיעה, ולכן פתחתי שרשור והתייעצתי.

תהיה בריא, חצי מההודעה שלך רק אמרת שאני טועה במקום פשוט לייעץ את הטיפים.

מקבל אותם והם נשמעים נכונים ועדיין תוהה מה אני אמור לעשות עם התשוקה שמתעוררת.

מקובל עלי ומובן לי יותר שהנושא מלחיץ בחורות דתיות רווקות. מניח לזה. אמא שלי אמרה לי שכשהיא מדברת על הנושא עם רווקות, הרוב אומרות לה "רוצה אבל פוחדת" (כנראה בנוגע לאישות ממש).

בכל מקרה נושא מעט מתסכל.

תודה

שאומר משהו בסגנון...
מה שאתה חושב בפנים, יוצא החוצה.

תעדכן אותי אם יש.

אם אתה מתוסכל, בחורה תרגיש את זה. קשה מאוד להסתיר את זה.

והדגשתי, את הטיפים הרבה יותר קשה לתת. כי כל בחורה זה עולם ומלואו.
אבל אני מבין את הטענה שלך שאתה אומר "הלו, לא עשיתי כלום. זה רק בראש שלי",
נתחיל בזה שבהודעה זה לא היה נשמע ככה.(.נדמה לי או שלא הבנתי נכון שכן אמרת לה משהו)
אבל בלי קשר לזה, גם במחשבה זה לא אמור להיות ככה.

מה יגיד רווק שאין לו בכלל זוגיות ?
יש לך זוגיות. תתעסק בחיובי. 
אגב, גם כאן אני בטוח שיש פתגם מתאים לחז"ל. תבדוק ותעדכן אותי.

אני לא בא להטיף מוסר.
אני בסה"כ לא רוצה שתתחרט על משהו שאתה עושה...(סוף מעשה במחשבה תחילה...(זה של חז"ל ?))
(וכמובן אל תשכח שיש גם קוראים אחרים)

נקודה חשובה : (לא חייב להסכים בכלל)
 אני לא שוכח לרגע את הקושי בשמירת נגיעה. שמירת הברית. 
אבל אם אתה נמצא במסלול הזה, אז ..גם במחשבה זה אמור להיות נקי וטהור.
ואם אין ברירה ויש מחשבות, אז (לדעתי) המחשבה לא צריכה להיות להיות "מופנית" (במחשבה) אליה או בקשר אליכם.
תכוון את זה מחשבתית באופן -כללי-. כשאין לך זוגיות למי אתה פונה ? אותו דבר.

והכי חשוב : אל תקח את זה אישית. אני לא מכיר אותך. אני וגם מניח שרוב הקוראים רואים את זה כדיון כללי. על מצב כללי שיכול לקרות לכל אחד.

זה המציאות שה’ שם אותך בה אז ברור שזה מה שטוב ונכון לך אז למה שלא תהיה שמח עם זה?

וזה לא סותר את הציפייה להתחתן בעתיד.

אותי איך את עדיין רווקה?

וממש חפר על זה

אמרתי לו משמיים תשאל את ה'

באמת אני מאמינה שזה משמיים

אני מבין ללבך,

עדיין הכרחי להרהר וגם לעיין בזה מדי פעם, לכולנו. כמוני כמוך.

בכל אופן תודה על האומץ לענות בכנות.

"לא יודע אם זה אומר שאני כבר לא רוצה, העניין הוא שזה פשוט כבר לא כל כך משנה"

אם אתה עדיין רוצה, זה כבר לא כל כך משנה?

אם זה כבר לא כל כך משנה, אתה עדיין רוצה?

לא להודעה שלי ולא להודעה של ניק אחר

ב"ה הכל בפורום הוא בגדר רשות

גם אם זה עמוק לך מדי 

זכותך המליאה לא לזרום איתי ולא לענות בכלל

מפריע לך עוד משהו? רוצה להוסיף?

זכותך המלאה להיות קרבי כמובן, רק כשזה יחזור חזרה אל תתלונן.

אמרתי שזה עמוק לי מדי, לא הבנתי למה נפגעת כל כך ומה טירגר אותך, האמת? גם לא כל כך אכפת לי.

ולמה שזה יחזור אלי?

אם אתה אומר לי שזה עמוק לך מדי, אני מבין את זה ויש לי את כל האמפתיה שבעולם ביחס לזה.

ועם זאת, אני אכתוב מה שבא לי ואשאל גם דברים שעמוקים לך מדי.

אתה אם תרצה תגיב ואם לא תרצה לא תגיב

אתה רואה בזה משהו קרבי?

הכי חופשי ופיס אנד לאב שיש

כאילו מישהו גנב לך משהו, או כאילו עבדך חייב לך משהו. "זכותי לשאול ולהגיב" מי אמר לך לא לכתוב מה שבא לך? לא הבנתי מה אתה רועש וגועש כאילו רמסו לך את זכות הדיבור.

אתה מוזמן לשאול ולהעמיק כרצונך, תיזהר לא לטבוע.🌊🌊🌊

בצורה עצמאית, זה עניין שלך עם עצמך.

אני סבבה עם השיח סרק הזה שלנו לבנתיים, למרות שכנראה יש דברים יותר חשובים לעשות בחיים.

את המציאות, זה דבר מעולה

ואם זה בא ממקום של "זה מה שבורא עולם רוצה בשבילי כרגע"

אשריך ומה טוב חלקך.

זה לא אומר כמובן שמפסיקים לרצות/להתפלל...

הנשית שלך בדרך דוד!

אם יש לך עבודה מסודרת או מוסר עבודה גבוה (כלומר, אתה כמו חתול רחוב ולא משנה מה קורה, תמיד תדאג להביא משכורת -כל חודש- גם אם תצטרך לעבוד -בכל עבודה- )
אז אין לך בעיה בכלל. כמובן אפשר לא להסכים.
לדעתי, מכאן הכל מתחיל.

ברגע שיש לך את זה,
שום דבר לא יכול לעצור אותך.

עכשיו נניח ויש לך את זה..
ואתה נפגש ועדיין לא מוצא..

אז יש מסלול ארוך ומסלול קצר.
המסלול הארוך, שיקח לך כמה שנים טובות...להתחבר למציאות כדי להבין מה -באמת- מתאים לך.
המסלול הקצר- שתעשה בדק בית עמוק ויסודי ותראה אולי אפשר לשכלל משהו בחשיבה, בפעולה ואז תפעל עכשיו במקום להתבשל כמה שנים.

לסיכום (ושוב, דעתי בלבד, אם אחר יגיד שזו טעות...זה בסדר גמור כי אין כאן צודק או לא צודק) :

א. אם אתה ממש ממש -ממש- רוצה להתחתן השנה.
ב. אם יש לך מוסר עבודה גבוה שבו אתה יודע -שכל- חודש תביא משכורת, -בכל- תנאי...

אז מצבך הנוכחי -מעולה-.
בכל רגע, עם המחשבה הנכונה, עם הדיוק הנכון, אתה יכול תוך 3 חודשים למצוא את עצמך בחופה ובעוד שנה עם תינוק. בעזרת השם.

 

כפי שאתה אומר, צריך תקשורת טובה וזה תהליך שנבנה. בניית קשר היא עבודה גדולה, וזה בגלל שקשר עצמו הוא דבר אינסופי. גם עבודת המידות היא עבודה אינסופית, בגלל שהנפש היא אינסופית, "לא עליך המלאכה לגמור ואין בין חורין אתה להבטל ממנה". תהליך של בניית הקשר הוא זה שגם מביא לו את העוצמה שלו, עוצמה אינסופית שעדיין לא יצא לך להכיר. 

גם במערכות יחסים אחרות אם תבחין יש תהליכים. הם פחות גרנדיוזים, כי באמת המערכת יחסים בין איש לאישה היא הכי עוצמתית שיש, גם בשלב הבנייה שלה.

בסוף לא נראה לי שיש מצוי ורצוי. תנסה לרגע לעבור לצד השני ולשאול, מתי נראה לך שכיף לו שמתעניינים בו? מתי נראה לך שהוא מקבל בטחון? מרגיש יותר בנוח? אתה יכול לשאול את עצמך מתי אתה מרגיש בנוח. אמון הוא דבר שנבנה, ולכן כדאי לעבור תהליך הדרגתי. בצורה הכי פשוטה, אתה רואה את השפת גוף של הבחורה ויכול לנסות לראות איך היא מגיבה לשאלות שלך.

אני באמת חושב שקשר נבנה בעיקר כשהאישה נפתחת ומשתפת מהרבה סיבות, ואם זה לא קורה הקשר באמת יכול להיתקע. תנסה לשאול שאלות של רגש ופחות השאלות ריאיון של ההתחלה. וכשהיא נפתחת ומשתפת ועונה באמת, תקשיב ותתעניין ואל תגיב בצורה שיכולה לסגור אותה שוב כי אז היא תחשוב פעמיים אם כדאי לשתף אותך ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

וגם לפעמים השאלות הרגילות הן דווקא אלו שמשעממות חופרות וגורמות לנו להישאר במיינדסט של "ריאיון" וסוגרות אותנו אולי כדאי לשנות ולגוון קצת.

אני מדבר על צעד בסיסי יותר שהתקשורת תהיה הדדית ושאני לא  אהיה "על הדרך של הבחורה כי היא נמצאת בשירות לאומי\מדרשה לימודים אקדמיים

לא תוכל לדעת מראש ..מתי אתה "על הדרך של הבחורה" או מתי הבחורה פשוט סגורה ולוקח לה זמן להפתח למרות שהיא לגמרי בעניין שלך.
יהיה סימן אחד...ואז עוד סימן...
וזה גם עניין של ניסיון לזהות את זה בצורה מהירה יותר עם הזמן.

מה שכן חשוב :
אתה הבוס.
אתה קובע.
תקבע מראש : מה קורה כאשר אתה מזהה סימנים לא מתאימים :
שואל ? מברר איתה ? או מיד חותך כי זה לא הגיוני ומתאים לך שכבר בדייט שני תהיה תקשורת חד צדדית.

הכל הולך. אתה קובע. כי אתה  זה שהולך לישון עם זה וקם עם זה בבוקר. 
 העיקר שתהיה שלם עם כל החלטה שתעשה. כי זה יתן לך את המוטיבציה להמשיך שוב עד שתמצא מישהי שהחיבור יתפוס.

בהצלחה.

ה

אני באמת חושבת שאם הוא יהיה נכון לי יהיה לי כיף איתו החל בסופר ועד בדואר ובטח גם במסעדה או סדנה.

(ואני ממש אוהבת סדנאות שקטות)

מה שכן אני חושבת

שאישה וגבר שיוצאים לדייט צריך לכבד את מי שעומד מולם כמו את עצמם .. לא להקל בכבודו.

לחייך להיות אדיבים נעימים וגברים לדעת להוביל בעדינות

כי כל תגובה אחרת של התעלמות ( כנל נשים) פשוט לא לעניין.

זה בסיסי לשאול אם הגעת הביתה / בוקר טוב יום למחרת

ואיך היה לך הדייט, ולא זה לא סבבה למשוך את זה אחרי 11 בבוקר אם יצאתם בערב.

לדעת לתווך כמה שיותר ולתקשר זה בסיסי לדייטים

ומנסיון חסר את זה למלא אנשים

ועל זה נופלים הרבה דייטים טובים של אנשים חמודים פשוט שלא חושבים לעומק

עוד דבר תבואו בלי אגו .. להביע רגש כנות שקיפות

לא נחוץ לחפור אבל כן לברר את הדברים החשובים ולא לסמוך על מה שאמר השדכן\נית.

אם יש דברים לא ברורים בכרטיס או מעלים תהייה על המשמעות, מברר כדי להבין מה הכוונה ולפי זה מחליט.

ואז נפלתי חבל על הזמן. מאז ביררתי על כל אחד

אני רוצה לשמוע שאני יוצאת עם בנאדם נורמלי. לשמוע את המעלות שלו.

בכרטיס מופיעים מילים, הגדרות, מונחים - וייתכן מאוד שהם מתפרשים אחרת לחלוטין אצלי לעומת אצל הכותב שלהם.

אני מעדיפה לברר מי עומד מולי - ולנסות גם להציג את עצמי, לראות אם זה באמת רלוונטי, אם הם הבינו מהכרטיס שלי מה הכיוון שלי.

קרה לי ששדכנית הציעה לי מישהו, אמרתי לה שמהכרטיס נשמע שפחות מתאים, היא חשבה שבכל זאת כדאי לפחות לדבר עם החבר, הוא חשב שפחות מתאים, אבל שכדאי לפחות לדבר עם הבחור, אז דיברתי איתו, וגם הוא חשב שלא מתאים.

זה נכון שעם הזמן שיניתי את החברות שאליהן הפניתי. גם העדפתי לנסות לברר על אנשים לא דרך המספרים שהם נתנו לי, אלא לראות אם לי יש קשר כלשהו (חוק דתיים שלובים וזה) שעליו אני יכולה להסתמך.

אני מעדיפה לברר כדי לא להתאכזב - לא לצייר לי תמונה בראש של מישהו, ובפועל לגלות שהוא משהו אחר לחלוטין ("תורני" = הולך לשיעור בין מנחה לערבית פעם בשבוע).

וגם כדי לא לאכזב - להתאים את הציפיות שלהם למי שאני.

האמת הראש ישיבה שלי בעבר (ואולי כל הראשי ישיבות?) מחזיק מאוד מאוד מהבירורים. ככה יצא שמהתחלה נתתי להם משקל כבד ולא הייתי מוותר עליהם.

מנחם במשהו לשמוע שלא כולם ככה (לא שזה דבר רע, כדלעיל)

לכאורה רוב מי שכתב שהוא נפגע\יכול להיפגע כשלא מבררים, זה נשמע בעיקר במקרים שהשדכן לא הכיר ממש את שני הצדדים. עדיין אם חבר מציע לי את בת דודה שלו או בסגנון אפשר לומר שהבירורים יכולים להתייתר..

במקרים השדכן מכיר את שני הצדדים אם יש נקודה שמתלבטים עליה אפשר לשאול אותו פשוט, וגם לשאול למה הוא חשב שזה יתאים, מה הנקודה המשותפת שהוא מצא.

לפיכך במצב כזה - זה בדיוק הפונקציה של מספר לבירורים.

במקרים שהשדכן לא מכיר את שני הצדדים - המספר לבירורים יכול להיות קריטי. כי בינינו כל הכרטיסים מלאים סיסמאות ולא תמיד תפגוש את הכרטיס שהכל כתוב בדיוק כפי שאתה מחפש. וכאן המספר של החבר/ה נכנס לתמונה - חבר טוב שמספר מתוך חוויה אישית יכול להשלים ה-מ-ו-ן מידע על הבנאדם!! לכן כרטיסים שהם גבוליים חבל לשלול או לחלופין לענות עליהם חיובי, בלי לברר עם מספר של חבר/ה.

בעיני, זה גורם סתם לצאת למיליון דייטים מיותר או לחלופין לשלול הרבה הצעות שהיו יכולות להתאים.

בנוגע להשקעה מצד החברים - 

חבר שלא רוצה שיבררו אצלו - זכותו. אם יש שיח פתוח בין החברים, אז סמוך על חבר שלך שיגיד לך שלא מתאים לו. 

בדרך כלל בירורים יתאימו למישהו שהוא גם וורבלי שאוהב לדבר. מי שלא וורבלי או שכל הרעיון של בירורים זר לו אז זה יכול לגרום לו לאי נעימות.

אבל חוץ מזה, למה לא? זה כל כך יפה שחברים מפרגנים אחד לשני.. אתה היית עושה זאת בשמחה? אם כן - למה שמישהו אחר לא יעשה זאת בשמחה בשבילך.

יש לי חבר טוב שכבר שנים אני נותן את המספר שלו. ב"ה אין שום בעיה בזה, להיפך.

שלא התיישב אצלי משהו בי לא היה רגוע

וזה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי

בדיעבד ניצלתי

כשהמשדך לא מכיר אישית את שני הצדדים ברור לי שזה נחוץ לברר עם מי שכן מכיר

אם אתה יכול לברר ולבדוק בעצמך?

קודם כל כן נסמכים על ההורים, לפחות בהתחלה.

דבר שני זה דורש להצטמצם, כשהתקציב נמוך גם האפשריות פחות נוצצות אז צריך להיות מוכנים לזה.

זהו, זה אפשרי.

בהצלחה.

דעתי- אני מכיר הרבה זוגות שחיו וחיים ככה בשנים הראשונות. (ככה גם אני תכננתי, אולי זה כבר לא יקרה לצערי😐)

תזכרי שחיים של אברכות באים בדרך כלל עם חיים פשוטים וצנועים, שיש מלגה קטנה מהישיבה, שהוא התחייב בכתובה לזון ולפרנס וכו' ולכן בכל רגע שיהיה דחק ח"ו הוא יוכל לצאת לעבוד במשרה מלאה, שהוא מחויב לכולל לפי שעות ובשאר הזמן הוא יכול לעבוד וזה נותן עוד תמיכה משמעותית (אני מכיר כמה אברכים שעושים ככה). וגם כמובן שמאחורי כל ההרפתקה הזאת יש את הגב של ההורים. אבל אני מעריך שגם זה בונוס וכן אפשר לבנות חיים של אברכות שלא נתמכים כלכלית בהורים יותר מזוג צעיר ממוצע..

חוץ מזה אני חושב שזאת זכות נדירה להקים את הבית מתוך אברכות וקהילה של ישיבה, ואני בטוח שזה משפיע הרבה על כל החיים הזוגיים שבהמשך, ולפעמים גם על מקום המגורים וחינוך הילדים. 

גם הבעל האברך יכול לעבוד כמתדלק בערבים זו עבודה מועדפת, לומדים לחיות על מלגות, עוד לימוד פרטני בגמרא עם תיכוניסט ועוד ניקוי חדרי מדרגות בחמישי-שישי, כסף קל.

גם במכללה ובאוניברסיטה לומדים להכיר את המלגות, פרח, סחלב, אימפקט וכו, בשלב הראשוני יחסית קל לאזן, גם אם יוצאים משליטה עדיין יש כרית ביטחון של הכסף של החתונה ויודעים שכל זה זמני מאוד.

אנחנו לא נסמכנו על ההורים בכלל בשלב הראשון זה היה נראה לא בריא, אחר כך כשקנינו דירה נסמכנו עליהם יותר (ובעיקר כי אחי ממש ממש ממש נסמך על ההורים שלי בקטע הזה אז אבא שלי החליט שמגיע לנו לקבל אותו הסכום).

אבל כן צריך כמה אלפים בכל חודש קבוע.

שכ"ד

ארנונה

חשמל

שאר חשבונות

סופר

וכו'

לדעתי לזוג צעיר צריך הכנסה קבועה של לפחות 5-6 אלף. בשביל לחיות ברמה הבסיסית ביותר.

ואם הם סטודנטים אז צריך לשלם סביב 1500+-  הוצאות לימודים חודשי.

אז 7 אלף חודשי זה לא משהו שבא ברגל.

במיוחד אם האישה סטודנטית והבעל אברך.

זה קצת לא מתכנס עם המציאות

ובדרך כלל בממוצע אחרי שנה כבר מגיע התינוק. ואז ההוצאות גדלות ולפעמים מכפילות את עצמן.

לא כלכלה דרכנו

שתי תגובות:

בכללי -

בואו נדבר על כסף

על האירוע, אבל אפשר ללמוד מזה לדרך חיים -

להתחתן עם מה שיש

לדעתי, התשובה הבסיסית היא שצריך לעשות מחקר שהזוג מסוגל לכך, על האחריות הזו הבעל חותם בכתובה.

עד שבונים את עצמכם.

יש לי בזה הרבה מאד מה לומר והרבה מאד נסיון.

נשקול בכובד ראש

את צודקת, צריך לשקול את הצדדים לפה ולשם ולמצוא איזון.

תלוי מאוד בנתונים שלך. התואר דורש או לא? אפשר לעבוד במקביל לתואר? ההורים יכולים לעזור אחרי החתונה?...

אגב בקשר להורים -

הורים רוצים לעזור לילדים שלהם ולראות אותם מסתדרים בחיים. אז ברור שמאתגר להרבה הורים להוציא הרבה כסף על עזרה לילדים אבל אם ההורים כבר הציעו את זה, או שזה מה שמקובל, אז כן תהיי רגועה שהם התכוננו לזה שזה חלק מההוצאות לחתונה.

בקשר לתואר - יכולה להעיד מעצמי ומחברות שהתחתנו בשנה האחרונה של התואר וזה היה בסדר גמור. יש תארים יותר קלים, יש יותר קשים, יש כאלו שאפשר לשלב עבודה בהם תוך כדי ויש גם כאלו שאולי כסטודנטים לא עובדים בכלל, אבל אם מתייחסים לזה בתור השקעה- מיד אחרי התואר 'קוטפים' את הרווחים - ואז קל יותר נפשית לבקש עזרה מההורים או אפילו הלוואה מגורם כלשהו.

בקשר לאברכות - יש גם עבודות מהצד/בערבים שאפשר לשלב... גם זה לא קל, אבל באמת זו נקודה לבדוק אותה כשנפגשים. האם האיש מוכן לעבוד במידה ויהיה צורך...

ודבר אחרון זה ההוצאות אחרי החתונה. אישית, לא היו לנו כמעט בכלל... (שכירות ההורים שילמו אצלינו בשנה הראשונה), אז היה לנו רק אוכל ונסיעות. זה באמת לא הרבה...

אבל להתחתן בהחלט פירושו להיות גם באחריות כלכלית

מקשרת פה לשרשורי עבר:

אני חושבת שהשאלות שלך במקומן. - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1396970#15177410

להתחתן צעיר זה רווח

הרבה יותר קל להתגמש עם השני וליצור זוגיות זורמת ונעימה לאורך שנים בע"ה.

ב. הקב"ה זן ומפרנס, ואפשר להתפרנס אולי לא ברווחה גדולה בהתחלה, אבל בחישוב נכון של ההוצאות  זה בהחלט ייתכן. אבל זה לא סיבה לדאגה!

כן צריך לדעת שהתקופה הראשונית טיפה לחוצה, זה כן דורש לפחות כמה שנים ראשונות של עבודה (יש עבודות שאפשר לשלב עם התואר, צריך לברר. אני מכירה בנות שעבדו בתור עבודת סטודנט בקופה/פקידות/ מי שתחום כלכלי זה התואר שלו-עזרה להנה"ח במשרד.)

אחר כך כשמתבססים- יותר קל.

וודאי שהאחריות היא על הזוג ולא רק עזרה מההורים/מישהו אחר.

רואים בחוש שהקב"ה עוזר.

זה ככה מנסיוני וגם מנסיון חברות סביבי...

זה טוב שיש לך אחריות לברר איך מתנהלים כזוג.

בהצלחה,!

אני יכולה להגיד לך שהקיווי זה הדבר הכי חזק

לא משנה מה יקרה.. כמה מערבולות יהיו בדרך כמה רגשות עוגמות נפש וכו' ..

אין לי ספק ולא לרגע אחד שהכל יתהפך לטובה

(שבעלי יהיה הדבר הכי טוב טהור שקיים אני יודעת את זה בלב)

שאדם מצפה ומתפלל ומקווה גם אם לא קיבל עדיין מה שרצה ..עצם הקיווי כבר יש לו עולם הבא

סליחה קל וחומר לא קיבל מה שרצה ואו ואו איזה שכר יש לך. חח

 מקבל על זה שכר ( עוד יותר)  וממשיך לקוות באופן חד וחלק ..לקוות גם שעל פני השטח הכל רעוע ..( עוד דייט נכשל עוד בזיונות וכו..)

אז הכוונה שחובה לקוות ולא לעשות את זה טכנית..

כמו שאנחנו מקווים לגאולה זה כוח הקיווי לחלוטין

"לישועתך קיווינו כל היום ומצפים תמיד לישועה".

מה החוכמה לקוות שאדם כבר בגאולה?

גם בכללי בתור עם וגם בפרטי בנסיונות שלך

עוד דבר גם אם לאדם לא מגיע עצם הקיווי ימשוך אליו את השפע.. כי זה דרגה כל-כך חשובה באמונה שלא משאירים את האדם שמקווה לה' לבד

בהצלחה 

לא חשבתי אף פעם על הענין הזה של הקיווי...

וברמה המעשית, איך שומרים על אנרגיות טובות כמו בהתחלה?

אומרים לה' מה את מרגישה ואז אוטומטית זה משחרר

את יודעת שהוא שמע .. הוא איתך וזה רצונו .

כמובן שצריך תמיד להיות בקיווי וידיעה שהוא רוצה את טובתך יותר ממך ורוצה להביא לך שפע הרבה יותר ממה שאת חושבת. 

לא לרדת לפסים האישיים למה הבחור ההוא לא רצה? ( מה אכפת לך? מה הוא הבחור היחיד בעולם? ) 

אלא אבא זה כאב לי לפגוש אותו כאב לי שהוא הלך 

ועם זאת אני סומכת עליך ..

ואו את יודעת איזה הקלה? 

יום אחרי שאמא שלי היתה בקבר רחל ועוד מקומות שהיא באמת זעקה מליבה ..בחור נפרד ממני ולא הבנתי מה קורה כל-כך.

את יודעת מה היא אמרה?

"את רואה את הכאב שלך זה שזה לא הלך ..

אבל מאיפה את יודעת שה' לא שמר עלייך? בעצם את צריכה להגיד לו תודה

הוא כנראה קיבל את התפילה שלי שזעקתי לו תרחיק ממנה כל אדם שלא נכון לאישיות העדינה שלה"

ככה בול מה שהיא אמרה"

לפעמים מה שלא מסתדר ואין לזה פתרונות במוח

למה לא הלך ? ככה אין תשובה אין הסבר

דווקא שם יש הכי הרבה השגחה

זה מה שה' רצה 

( כמובן אני מדברת אם את מנסה להשתדל עושה את שלך ומחפשת להשתפר ולהיטיב

עוד דבר פרופורציה 

זה שבחור לא רצה לא אומר שאת לא 

טובה 

צדיקה 

יפה ..

בואי עובדתית זה לא נכון חח

אולי נכון להגדיר מה המטרה שלך,

ומה הדרך הכי טובה להגיע לשם.

אם המטרה שלך זה לאכול בריא, לא חכם במיוחד לאפות כל יום עוגות שחיתות.

אם המטרה זה ליצור קשר [וכאן מגדירים אותו] עם מישהו - עם איזה אנרגיות חכם להגיע לקשר הזה? ואיך מגיעים איתם?

האם זה בהכרח להתאמץ? האם בהכרח התרגשות ראשונית זה מה שאנחנו רוצים?

לדעתי,

יוצאים לדייט רק אם את חושבת שיש פוטנציאל. שיכול לצמוח משם משהו. ורק במחשבה הזאת יש משהו מרגש. לא מחפשת אורות, נצנוצים - רק זיק של פוטנציאל.

נכון, יש משהו שוחק בשוב לספר על עצמי, להציג את השקפת העולם שלי וכו' - אבל גם יש משהו מעניין בלשמוע את האדם שמולי, ואיך השיח בינינו הוא ייחודי.

ואם אין לך את הזיק הזה, לא מצליחה לחייך ולצחוק ולהתרגש ולקוות -

אני חושבת שנכון לקחת הפסקה. להתמלא. להגדיר פרק זמן שבו את משקיעה בעצמך, בבריאות הנפשית שלך, להחזיר לעצמך את הזיק הזה.

כי מה האופציה האחרת?

לצאת לדייטים כשאת עצובה, מבואסת, פסימית? ומה את מצפה שיקרה? שפתאום תפגשי את נסיך החלומות ואת תשתני ברדע, או שהוא יצליח לראות אותך מבעד למסיכות האלה?

יש בנות שעברו כל-כך הרבה

שהן יכולות ללכת לדייט כאובות או מכווצות או בבאסה

לא תמיד יראו זה משהו פנימי שהן יודעות אם הן בשיא או לא ..

כמובן תמיד ממולץ ללכת נקי

לא תמיד זה עובד

אני שכנעתי חברה ללכת שהיא בכתה כל הדרך לדייט..

הם נשואים היום

מי שהולכת כבר תקופה (לא מדברת על חד"פ) לדייטים

כואבת

מכווצת

בבאסה

בדיכאון

וכו' -

לא צריכה להמשיך ככה.

אלא צריך לעצור ולטפל בעצמה.

בעיני זה לא מקום בריא לפתח ממנו זוגיות.

צריך לטפל בכאב, בדבר הזה שגורם לכיווץ, בבאסה וכו' - ולאגור את הכוחות שדרושים לצאת מתוך נקודת מוצא אחרת.

כמובן, ששום דבר לא מחייב.

שמעתי פעם סיפור על מישהי שהלכה לאיזה מפגש פו"פ, והיא ממש לא התחברה ולא מצאה את עצמה, אז היא ישבה בצד בבאסה, ואז ניגש אליה מישהו ושאל והתעניין למה היא בצד ונראית מבואסת, ומפה לשם הם נשואים.

האם הייתי ממליצה לכולם לעשות ככה? לא.

שברור שזה לא האידיאל, ותמיד צריך לשאוף לעבוד על זה כדי להגיע לזה להיות בשיא שלך בנחת ובשמחה בישוב הדעת בקלילות.

אממה במצב עובדתי לא כולן מאה תמיד ויש גם סקאלות של אנשים המתמודדים עם דברים לפעמים גם ממושכים.

וזה בסדר לא צריך לחשוב שזה שחור / לבן

באמת פעם הייתי הולכת לדייטים ככה (אולי זה הולך להיות בעלי...?)

כבר קשה לי להאמין לסיפורים שלי וממילא ההתרגשות יורדת...

אבל זה נכון מאוד לחשוב על הפסקה קצרה, תודה על התגובה! למדתני!

לפעמים זה דווקא משתק, להיות עם תודעת חתונה.

יכול להיות יותר -

אולי היום זה יהיה מעניין? אולי יהיה כאן חיבור, זרימה, וייב משותף?

נכון שעם הזמן זה יכול לצמוח יותר, אבל לא חייבים להתחיל עם התמונה של החתונה בראש.

הפתרון אליה הוא למצוא טעם חדש ועמוק יותר.

היכולת להתחדש זה שריר שממש ממש ממש חשוב לאמן בנפש וזה עבודה לכל החיים גם הרבה שנים אחרי שתהיי כבר נשואה בעזרת ה'.

תמצאי דברים שיתישבו לך על הלב..

מה גורם לכם להמשיך לחפש אותו/אותה ולא להתייאש? - לקראת נישואין וזוגיות

יש דווקא יתרון בעיני לבוא בצורה רגילה ואנושית לדייט

אין צורך להתלהב בדייט ראשון יש צורך להסתקרן

אנשים זה דבר מעניין בדרך כלל לא?

בעיני האתגר אחרי שנים הוא בעיקר להמשיך לראות לבבות ואנשים בדרך

לגן ממילא גם כשאין פוטנציאל זוגי יותר קל להחזיק במשמעות וגם בקצת שפיות

בחלק הכי תחתון רשימה באנגלית. אולי כדאי להתחיל שם

עוד אתר שאולי יכול להיות יעיל - Saw You at Sinai

אהבתי איך שישר גירשת אותן

חצופניות שכאלה

אם חשוב לו הנראות והוא מנסיון יודע מה מרתיע אותו, לא הייתי יוצאת בלי תמונה.

ולא להמשיך עם השדכנית הזאת.

אין ברירה ולהיפגש איתה? 

להגיד שחשבת על זה שוב ואתה חושב שלא יתאים..

למה לבזבז לשניכם את הזמן אם זה משהו שלא אפשרי מבחינתו?

כי לומר שנראה לך פתאום שלא יתאים אחרי שקיבלת מספר זה רמז די ברור לזה שלא אהבת את מה שראית בתמונת פרופיל

לא יודע אבל מה כן אפשר לעשות

אז אולי באמת אין ברירה

ולגבי עכשיו, לומר שקשה לו לצאת כרגע אם הוא יוצא רק 21.

אגב, אם זה המצב שהוא יוצא רק 21, איך הוא מתכנן להחזיק בית ככה?

למה נכון בכלל בשבילו לצאת עכשיו?

אבל זה הונאה קלאסית.

לדעתי השדכנית צריכה לקחת את זה על עצמה ולצאת מזה.

לשלוח הודעה או לדבר בטלפון שהוא חשב על זה ונשמע לו בסוף שלא יתאים והוא מתנצל ומבקש סליחה על התזמון הלא טוב.

אוי איזו בעיה מוכרת, הפיתרון לצערי זה רק תמונה, למרות שגם שם אפשר להסתיר כל מיני דברים אבל אין פיתרון אחר שעולה לי או למי מידדידיי משכבר הימים הלא המה הגברים אשר עדיין תרים.

נ.ב

וכו

הייתי מתקשר - אם הילד היה נרתע - לאותה שדכנית

ודורש הבהרות

האם הוא בטוח 100% שהבחורה בתמונת פרופיל היא המיועדת?

[הספק הוא לא אם הבחורה בתמונה מלאה או לא, אלא אם הבחורה בתמונה היא זאת שהוא אמור לצאת איתה].

איך הוא "וידא" שהיא לא מלאה?

למה לא לסמוך על זה?

האם ייתכן שיש לה תמונה של מישהי אחרת בפרופיל? או אולי תמונה שלה לפני דיאטה כלשהי?

אם יש ספק - כדאי לברר.

אם אין ספק - לא יוצאים. אם אין ספק שאין מצב ששום דבר יצמח מהקשר הזה, שהוא לא פוטנציאלי בשום צורה, שהוא לא שווה בדיקה אפילו - לא יוצאים. לא יוצאים על מנת להיפרד. זה לא הגון.

אתם אנשים בוגרים מספיק בשביל לצאת - עושים גם את השיחה הלא נעימה הזאת. ישירות. לא דרך השדכנית.

חשבתי על זה שוב, ונראה לי שזה פחות מתאים. הרבה הצלחה בהמשך.

לא צריך לפרט ולנמק בשלב הזה.

וכל אחד ממשיך לדרכו.

אבל זו לא מדרגה של בן אנוש

לא בהכרח מורה על כך שמישהו לא בן אנוש

אבל אני לא מכיר את המעשה הנ"ל. וכ"ש שאני לא מבין איך נודע לציבור.

לדבר עם השדכנית. אם לא יסתבר שלא מדובר באי-הבנה כלשהי, אז לתת לה לחזל"ש את הבחורה.

אבל ליצור קשר בפעם הראשונה ולבטל זה מעורר ציפיה ויכול לפגוע יותר.

אולי זה תמונה מפעם?

איך יכול להיות שיגידו לו  ההפך מהמציאות?

מיזמי שידוכים של ישיבות יותר פתוחים

מיזמים כללים ולחפש מתוכם בחורים מישיבות יותר פתוחות.

בכללי, תגדירי בצורה קולעת מה הנקודה העיקרית שאת מחפשת וכך תוכלי להסביר בצורה קצרה ובהירה מה חשוב ומעניין אותך

היכולת להאמין ולהבין דברים לעומקם ולא בצורה שטוחה נובעת מהיכולת לא לקבל דברים כמובנים מאליהם.

לעניות דעתי אין זה נובע בהכרח מתוך היותם דוסים, אלא מצורת חשיבה לא מפותחת ויכולת שכלית ממוצעת.

מנגד, גם לבעלי חשיבה מפותחת עשויה להיות התנהגות דומה לבחורים שהצגת, אך מתוך בירור ותפיסה בהירה של הנושא. לכן יש לבחון כל מקרה ברצינות.

ובכן, לשאלה היכן למצוא אותם, האפשרות האידיאלית שמצאתי עד היום היא לבקר את עצמי מיקומים מקבילים. מכיוון שלא עלה בידי הדבר, הסכמתי בדעתי שאסתפק בלימוד תורתם של רבנים כאלה ובציפייה לישועת ה' במציאת אישה המתאימה לפי המשדך כל השידוכים.

את החיפוש

נשמע שההצעות שלך כרגע מתבססות בעיקר על החברה שלך, וזה מניה הצעות שפחות רלוונטיות לך

אז כדאי לחפש אקטיבית במקומות שיכולים להיות רלוונטיים יותר

למשל לפנות לשדכנים שמתעסקים עם חברה דוסית ולומר להם מראש שאת מחפשת מישהו מאוד דוס אבל פתוח מחשבתית ולא מקובע...

@ברוקולי פה היא השדכנית האלופה של הפורום והיא לגמרי יכולה לעזור למצוא חבר'ה כאלה

או בנעוץ למעלה יש רשימה של שדכנים ומיזמים

או עוד אופציה שאולי יכולה לעזור אם כי אני לא יודע בדיוק מה הגיל שלך ובאיזה טווח גילאים של בחורים את מחפשת

אבל אם נניח שאת מחפשת בחורים עוד בשלב הישיבה גבוהה/הסדר

אז אפשר לנסות לפנות לישיבות דרך שדכנים רשמיים שלהם או לנסות למצוא איכשהו אנשים שטיפה מכירים אותך ויכולים לקשר אותך

נראלי במקומות האלה יותר נפוץ (אני אומר את המוכרים אז אם מישהו פה מכיר יותר ממני מוזמן להוסיף)

הר עציון וירוחם שזה סגנון גושניקי שהוא נחשב יותר פתוח

או אם את מחפשת משהו יותר קוקניקי אז יש את מעלה אדומים

וגם במרכז הרב בית אל ומצפה יריחו קצת אבל באמת צריך לכוון מראש ולומר שאת מחפשת את הסגנון הפתוח מחשבתית

המון בהצלחה! ותזכרי שבוודאי ישנו שם...

ויש היום הרבה יותר מבעבר סגנונות שונים, גם לדתיים חזקים. יכול להיות שפגשת "צול"רים" בלבד?

אולי הבעיה היתה בשלב הבירור?

אישית מגדיר את עצמי פתוח מאוד, אבל בצורה מסויימת בגישה הפוכה ממך.

אני לא בא בכלל בכיוון של להסכים ולהצדיק את התורה. אני בגישה שכל התורה נובעת מגזירות אלוהיות (מהר"ל) או טעמים אלוהיים נסתרים (רבינו בחיי ברמב"ם), וחשיבה אלוקית ורוח הקודש בלימוד תורה שבעל פה שחופפת על החכמים.

אני שלם לגמרי עם הענין שזה אלוהי ולא שכלי מתוך כמה וכמה הנחות אמוניות ופילוסופיות.

המקום שבו הפתיחות שלי נובעת: 1. אני חשוף מאוד לעולם הכללי, למדע, לאמונות, לדתות ולתרבויות שונות, וזה בכלל לא מאתגר את התורה שלי, כי התורה מגיעה מדבר על מציאותי, והעולם הוא רק כלי שבו מתבטא התורה ומגלה אותה. 2. דווקא בגלל שהתורה היא אלוהית על שכלית, כדי לתפוס אותה צריך להיות יותר גמיש ולא מקובע, כי גם מקובעות מסויימת בעבודת ה', היא מצמצמת את ההתגלות האלוהית. לכן, למעשה אני יותר פתוח באופן פרקטי כדי לתת לאור האלוהי מקום להתפשט. 

המילה 'פתוח' לגבי בן-אדם, זאת הגדרה כל כך רחבה שנוגעת להמון צורות, תחומים והתנהגויות, וזה שונה לכל אחד ואחת.

גם אם מנסים להגדיר את זה רק בתחום האמוני והדתי, זה כל כך שונה.

יש שם בחורים בהחלט דוסים ושהתורה בהחלט חלק עצום מחייהם והם מחויבים לה. והגישה שם מהיכרותי גם קצת יותר שכלתנית וגם יותר פתוחה חשיבתית (למשל - תלכי ותשאלי רב על משהו, הוא לא תמיד יתן פסיקה חד משמעית. הוא יכול כזה לדון בסוגייה איתך, הרי יש כמה פוסקים וכו)

זה במובן הפרקטי של הלכה למעשה.

ברמה התפיסתית, נראה לי שגם שם תמצאי משהו קצת יותר בסגנון שלך. רק אגיד, שבסוף, לא מכירה אמירה שצריך להאמין בכל מצווה ובכל הוראה בתורה. מכירה שצריך לעשות. מכירה אמונה בה'.

בעיניי מספיק להאמין בה' ובמצוותיו ולהחליט שאת מקבלת על עצמך את חוקי התורה. ואז זה ממש לא משנה אם את מאמינה בשעטנז ומבינה או לא, כי את מחוייבת לתורה וככה את חיה את חייך.

בקיצור, הנקודה שלי היא שפתיחות מחשבתית לאו דווקא באה לידי ביטוי בפרקטיקה של קיום מצוות.

ושכן יש היבט של פתיחות מחשבתית במובן של הפסיקות האחרונות, שבהם יש מגוון… ויש מצב שבחור יותר פתוח מחשבתית גם ילך לפי פסיקות אחרות ו"פתוחות" יותר. אבל זה לא בהכרח. 

חשיבה שיכלית קרה זה כן, ממש משהו שמאפיין שם את האווירה והלימוד.

אבל, ממה שאני מבין, ספקנות זה לא אידיאל על פי המיינסטרים שם.

וביקורתיות זאת כותרת שכוללת הרבה דברים.

בסוף, מי שנמצא בעמדה ביקורתית מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא וזה מקנה עמדה שפותחת אופקים.

מעניין, על איזה אמצע אתה מדבר בדיוק? איך ה"אמצע" מקנה פתיחות מחשבתית

אני אתן לך דוגמה, פעם אמרתי דבר תורה קצר בנושא אמונה ואמרתי איזה משפט שקשור במושגי קבלה. הקבוצה (שבחוריה כבר היו בשיעור מכובד בישיבה) התחילה לצחקק. רק אחרי שהם הבינו שזה מספר בסיסי באמונה הם לקחו את הדברים ברצינות. אבל בגלל חוסר פתיחות הם לא יודעים את הכלל הבסיסי בלימוד הנושאים הללו.

אדם שלא מאמין לשום דבר הוא טיפש באותה מידה כמו אדם שמאמין לכל דבר.

המשותף בין שתיהם, ששניהם לא מבררים את האמת. אחד דוחה טענה בלי לברר אותה ואחד מקבל טענה בלי לברר אותה. המשותף לשניהם זה ששניהם לא עוברים תהליך של בירור.

עמדה ביקורתית גם איננה סותרת ענווה. כמו שר' חיים מוולז'ין מפרש ב"רוח חיים" על מסכת אבות "והוי מתאבק בעפר רגליהם". מתאבק מלשון מאבק. במשא ומתן עם ת"ח צריך ממש להאבק ולהקשות כמה שניתן, וביחד עם זה ובלי סתירה כלל, צריך לעשות זאת מתוך הבנה שהאדם המתאבק נמצא "בעפר רגליהם". 

ביקורת זה לא למהר לפסול או להכריע, ביקורת היא להסתכל על דבר ולנסות להבין אותו למדוד אותו. זה לא בהכרח לשלול או לאשר, זה לבדוק, למדוד, להבין, לחקור, לשאול, להעמיק.

חוסר פתיחות איננה קשורה לאם אדם ביקורתי או לא, אלא לדפוסי חשיבה של אנשים וקבוצות מסויימים. יש כאלה שמריחים חוסר אמון במקומות מסויימים. לא תמיד זה רציונאלי, לא תמיד זה נכון. חשד שהוא רציונלי הוא יכול להיות הרבה פעמים גם מדוד. לחשוד זה טוב, במידה מסויימת, תלוי במה.

בודאי שבכל דרך חינוכית יש יתרונות ויש חסרונות. בכל דרך חינוכית יש תלמידים טועים שיקחו אותה למקום אחר.

יהיו כאלה שירצו להאמין באמונה עיוורת לאמונת חכמים.

יהיו כאלה שירצו שהכל יסתדרל פי הרציונל שלהם בלי להיות בענווה כלפי ת"ח גדולים.

אבל זה לא אומר שום דבר על האמת.

אמונת חכמים היא הדבר הכי רציונלי שיש ואמונת חכמים פותחת אופקים. אין שום סתירה

תלמידים שלא שימשו כל צרכם אומרים דברי הבל כאילו זה סותר. זה ממש לא סותר. להיפך זה משלים.

לכן, אין פה לענ"ד "אמצע", יש פה דברי אמת ויש דברי שקר, כדאי לא לערבב אותם זה בזה.

מזה שמערבבים אותה זה בזה מגיעה הרבה כפירה לעולם

קצת מקורות בנושא

רוח חיים - Avos 1:4 יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים | ספריא

סיפור של הרב עדין שטיינזלץ על ביקורתיות, שממנו לקחתי את הטענה - הרב עדין שטיינזלץ - סיפורים וזיכרונות לעילוי נשמתו | Facebook

הגדרה של המילה ביקורת מGemini - 

"בעוד שהביקורתי מוגבל על ידי השכל שלו העניו יכול להתרחב מעבר לכך"

משמע - ביקורתי הוא לא פועל מתוך ענוה

משמע - ביקורתי מוגבל ע"י השכל שלו

על זה חלקתי בהודעה הקודמת.

גם הדוגמא שהבאת איננה קשורה לביקורתיות (אלא לחשדנות), וגם לכך התייחסתי.

אתה מתאר את המונח "ביקורת" כעניין שצריך לסייג או לאזן

לעומת זאת, אני טוען שהמונח ביקורת איננו צריך סייג או איזון אלא פשוט לתפוס אותו בצורה האמיתית שלו.

ממילא, שתופסים את העניין בצד האמיתי שלו אפשר לקחת אותו במלא העוצמה שלו.

בעיני, אתה ערבת את המושג "ביקורת" עם כל כל מיני ביטויים אחרים שלא קשורים אליו כמו "ענווה" או "חשדנות". לכן היה לי צורך להגיד מה זה באמת ביקורת, שלזה באמת לא התייחסת, כדי להפריד את הביקורת מהמושגים הנ"ל שערבבת (לטענתי) ביחס אליו.

המשמעות העיקרית של מה שיוצא בעיני מהדיון הזה - אם רואים צורך לאזן את הביקורתיות בהכרח יוצרים צרות אופקים, זה בעיני עניין שלילי שאין לו יתרון מיוחד.

ממקום של הפקרות והתרשלות כמו שהרבה דוסים נוטים לחשוב..

בכולופן, מוצאים חבר'ה כאלה בחוץ.בחיים.

פחות בעולם הישיבות, רציתי לומר גושניקים אבל לא חושב שהם נופלים להגדרה הזאת

באופן פרדוקסלי, ברגע שאדם מביע ביקורת על משהו, הוא נעשה משועבד למה שהוא מביע עליו ביקורת.. השיעבוד בא לידי ביטוי בכך שהוא מתמקד על פי אמות המידה של מי שהוא מביע ביקורת עליו. תחשוב על זה ;)

ובאמת אין לי מה להגן על דוסים, גם אם הרבה יגידירו אותי כדוס זה לא נחשב מבחינתי מעגל זהות מרכזי, כי דוס זה מילה שמבטאת בעיני משהו מאוד חיצוני

שהגדרות מסוימות, שלי ברור מה המשמעות שלהן, נתפסות בצורה אחרת לחלוטין אצל הצד השני - שיכול להיות הצד המשדך, או האדם עצמו.

מיהי דוסית?

כתבתי פעם סידרה של שאלות על מיהו דוס, כאן: בעיני זה סובייקטיבי - לקראת נישואין וזוגיות

גם כאן, מהי ההלכה? לפי איזה רב?

לענייננו, מבחינה פרקטית, לא הייתי משתמשת בכותרות של "דוס", "פתוח" - אלא לפרט - מול עצמך, ומול הדרכים שבהם את מוצאת מדויטים (שדכנים\כרטיסים וכו') - מה כלול מבחינתך בכותרת הזאת.

לא פירטת על גילאי הבנים שאת יוצאת איתם - לא דומה מישהו בן 20 למישהו בן 30 - אחד כנראה הוא טרום צבא, ונמצא בתוך אווירה של ישיבה, שגם משליך על תפיסת העולם הנוכחית שלו, ואחד כבר רחוק מאוד מחיי הישיבה, ואיך וכמה מתבטא עולם הרוח אצלו כנראה מאוד שונה. בעיניי, זה מבטא את זה שתהליך ההתבגרות אצל נשים וגברים במגזר הדת"ל הוא שונה. נשים עוברות מהר יותר אל מחוץ למסגרת, ונדרשות לעמת את האידיאלים אל מול המציאות, להגדיר לעצמן את תפיסת עולמן. הגברים עוברים תהליך איטי וארוך יותר, ולעיתים גם מוגן יותר (נניח בצבא, מסלול הסדר יכול להיות די דומה לחממה), אתה לא לגמרי עצמאי, סדר היום שלך נקבע ע"י אחרים, פחות נדרש לעצמאות.

אם נשווה רגע בחורה בת 24 - נניח שעשתה שנה שירות לאומי+שנת מדרשה, היא יכולה כבר להיות עם תואר, עובדת. יכולה להיות עצמאית כלכלית, דואגת לעצמה. לעומת מישהו שעשה הסדר - עד גיל 23 הוא בישיבה, ואולי אפילו נשאר עוד שנה, כי הוא דוס, נכון? אז בגיל 24 הוא עדיין בישיבה. לא בהכרח עצמאי, לא בהכרח דואג לעצמו לתזונה, לבוש וכו'. לא בהכרי נדרש לחיבור בין עולם הרוח לעולם המעשה. לא נדרש להסתובב בסביבה ששונה ממנו. האם זה אומר שהוא בהכרח סגור? לא. 

מהניסיון שלי, אפשר למצוא אנשים שתיארת בכל מקום. הם לא מרוכזים במקום אחד ספציפי. גם בישיבות שנחשבות "סגורות" תוכלי למצוא "פתוחים", גם במקומות "לא דוסים" אפשר למצוא "דוסים" וכו'. אל תפחדי מכותרות, צריך לבדוק לגופו של עניין - לראות שההגדרות שלך מתאימות להגדרות שלו. אין תבנית אחת שמוציאה דווקא אנשים כאלה, אלא כל אחד עובר את תהליך עיצוב האישיות שלו בעצמו.

אני ניסיתי לתאר, להסביר, למה בדיוק אני מתכוונת - גם למשדך וגם לבחור עצמו. ולפעמים, גם אחרי שהוא אמר כן, אחרי שדיברנו הוחלט שבעצם לא. לדוגמה, מישהו שהגדיר את עצמו פתוח מחשבתית, פירטתי לו כל מיני דברים שאני מגדירה ככה, ושאלתי אותו אם הוא סבבה עם זה. אמר שלא, וכך זה נגמר. וכמובן, קרה גם הפוך, שתיארתי כמה אני דוסית, והצד השני הודיע שזה פחות מתאים לו.

לקרוא לצבא "חממה" זה חוסר הבנה מוחלט של המציאות. גם בהסדר, ק"ו בשאר המסלולים אם בכלל. אין יותר ניפוץ בועה מצה"ל.

לא בא לזלזל בך חלילה, אבל החלק הזה פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות.

להגיב "חחחחחחחחחחח" זה זלזול.

להסביר שזה לא נכון בעיניך, זה יכול להיות מאוד מכבד

אבל כן סטטסטית תפיסת עולם "פתוחה" תהיה רווחה בישיבות "פתוחות" יותר.

כמובן, שיש סקאלה רחבה בכל עניין של פתיחות מחשבתית ביחס לישיבות.

וגם בשביל הדוסים התמימים והצדיקים שקוראים אותנו.

יכולה לתת דוגמאות למה זה "פתוח מחשבתית" ?

כדי שהחבר'ה הטובים יבינו במה מדובר...

וכמובן גם אני. אבל זה על הדרך.

לדעתי יהיה נחמד שכל דוס שקרא "לאחרונה אני מרגישה שאיבדתי עניין בבחורים דוסים" והרגיש דקירה -קלילה- בלב...

ישמע על כמה דוגמאות של "פתיחות מחשבתית" ואולי יגיד לעצמו "אה, אז אני לא בעניין..הכל טוב" ואז הדקירה בלב..כאילו לא היתה.

או..שאולי זה יגרום לו להיפתח קצת ולהיות גמיש יותר, במידה שאחרי התייעצות עם הרב שלו, הוא יחשוב שזה הדבר הנכון.  לא יודע.

מקווה שהבקשה סבירה ומובנת.

תודה.

יש כמובן את השאלה של מיהו דוס.

אבל אני גם מתישהו הבנתי שאני לא מחפשת דוס. לא מתאים לי מישהו שלא מספיק בחיי המעשה. כמובן שיקפיד על הלכה ומצוות והכל, אבל הבנתי שמישהו שמוגדר כדוס (לפי מה שעולה לרוב האנשים לראש) פחות מתאים לי. אני לא צריכה מישהו שנשאר בישיבה מעבר. ולא צולר. אני רוצה מישהו שילמד או יעבוד, יקבע עיתים, ישמור מצוות, וזהו שהבית יהיה מחובר לתורה אבל לא יהיה שקוע בזה. אין לי שום דבר נגד, פשוט זה לא מתאים לי.

את לא צריכה לרצות אף אחד. לא מתאים לך דוס? אז לא.

זה לא אומר שהוא לא דתי או לא מקפיד על מצוות.

(מסייגת, אני באה ממקום חרדי ויכול להיות שמבחינתי מישהו פתוח הוא יותר סגור משרוב תושבי הפורום חושבים. אבל העיקרון זהה)

טיפים מנקודת מבט נשית:

לברר עם עצמך למה היא לא יוצאת מהראש, האם זה אמיתי או ממקום של ברירת מחדל. לא כל מי שלא יוצא מהראש, הוא בהכרח האדם הנכון עבורנו לזוגיות ולבניית בית וחיי משפחה.

לברר עם עצמך מה השתנה מהפעם הקודמת - האם מה שאז לא עבד ובגללו לא רצתה להמשיך, עבר שינוי משמעותי ושיש סיכוי שאם תדע שזה השתנה היא תהיה מעוניינת לנסות שוב.

לברר דרך צד שלישי מה מצבה, ולבקש שיגששו עבורך אם יש רצון מבחינתה לחזור, אם היה מי ששידך עדיף דרכו, אם אין אז מישהו שמכיר אותה.  

לא לעשות את זה ישירות! אם יש דרך אחרת, זה עדיף מישירות. כבר היו דברים מעולם שמישהי היתה בקשר משמעותי ופתאום מישהו מהעבר קפץ וטרף את כל הקלפים, כי רצה לחזור וכתב לה ישירות...

ישירות - המוצא האחרון אם אין מישהו שיכול לתווך, וגם שם לברר קודם מרחוק, באופן כללי ובניסוח שמרחיק לפחות להתחלה את המעורבות האישית שלך בעניין. משהו דומה ללשאול מה מצבה אם פנויה לשמוע הצעות, כי חשבת עליה.

לא לערב את עצמך מיד אלא להשאיר מרחק וטווח רגשי בטוח עבורה, לענות לפי מקומה בלי להיכנס למקום רגשי מעורבב.

והכי חשוב - גם אם פנויה, ולא מעוניינת, לכבד את ההחלטה שלה.

אם היא תקיפה באמירה שלה שלא מעוניינת, לא לנסות לשכנע או לבקש נימוקים מעבר לניסיון לבקש הבהרה במידה ותרצה לתת.

לא לכולן מתאים לשתף מה הנימוקים שלהן לחוסר הרצון הזה לחזור, ובפועל היא לא מחויבת לספק הסברים לבחירות שלה, ובמיוחד כשלא מתקיים ביניכם קשר פעיל כרגע.

אם ניסית, ולא מתגלגל או מתקדם, להסכים לשחרר בטוב ובנעימות, ולהאמין שהטובה והמתאימה ביותר לך עוד מחכה עבורך.

והיא תגיע.

בהצלחה.

לשרשור שפעם כתבתי על זה, מהצד השני:

חזרה לקשר עבר - קריאה לציבור - לקראת נישואין וזוגיות

ורוצה להוסיף -

לא בטוחה שזה חכם להגיד - "אני כבר שנתיים חושב עלייך, את לא יוצאת לי מהראש".

יותר חכם בעיניי להגיד משהו כמו [לצד ג, או אליה *אחרי* שאתה יודע שהיא פנויה] - יצא לי במהלך הזמן לחשוב על הקשר שהיה לנו, ואני חושב שהתנהלתי אז בצורה שגויה ובוסרית. בזמן שעבר עברתי תהליכים, היום אני מרגיש בוגר יותר, בשל יותר, וחושב שיש לקשר הזה פוטנציאל, והייתי רוצה לנסות שוב ממקום אחר. אני מבין שייתכן שגם את עברת תהליכים, ושאת לא בהכרח במקום שהיית בו אז, אבל אולי מבחינתך גם כן יש כאן משהו שעוד לא מוצה ואפשר לנסות שוב?

אל תקח את זה יותר מדי ברצינות, זה שהיא לא יוצאת לך מהראש זה לא אומר שזה כזה וואו, זה אומר שהמפגש איתה נגע לך בחולשה שעוד מיליון בנות יכולות לגעת בה.

כן אפשר לשלוח לה הודעה קלילה ורגישה, לא הייתי עושה מזה היי היי היי לשני הצדדים.

זה לא אומר שזה לא אפשרי...

אבל..זה תמיד יהיה ברקע ויצוף מתישהו בצורה לא טובה.

להתקע על בן אדם, לדעתי זה לא דבר טוב.

ברגע שהצד השני סיים את הקשר, נגמר הסיפור. לא משנה הסיבה. זה לא נועד להיות ביחד.

וגם הייתי נזהר מאוד מלספר לעצמי סיפורים, כי אתה תעגל פינות ועלול לייצר לך תסריטים שלא קיימים.

מילא מי שנפרד מנסה לחזור. זה עוד גבולי (וגם אני נגד)

אבל אפילו התרחיש הזה הוא לא המקרה.

לסיכום, -אני- , לדעתי,   נגד באופן כללי. זה פשוט משהו לא נכון באופן הכי בסיסי.בטח לא אחרי שנתיים. מילא אחרי שבועיים.

אבל וזה אבל גדול...

רק לך יש את כל התמונה ואם אתה רואה משהו מאוד מאוד נכון ומדוייק, לך על זה. ועדיין, אני נגד.

למה אתה כל כך נגד? אם זה ממקום אמיתי של מחשבה שזה יכול להתאים וזה נפל בגלל שהוא היה צעיר בתחום למה שלא ינסה שוב? גם אם לא הוא זה שחתך מה רע בלהציע לחזור? למה זה שזה נגמר פעם אומר שזה לא נועד להיות זה? לדעתי זה קצת להיכנס לחשבונות שמיים ולחשוב שמה שקרה זה רצון ה' והוא לא רוצה שזה יתקדם. ואולי אם הוא יציע לה לחזור והיא תסכים ויהיה להם ממש טוב וזה ילך אז זה גם רצון ה'? אולי רצון ה' שזה יבוא להם ככה מסובך מי יודע? אני מסכימה שזה נורא להיתקע על בן אדם ושאם קשר נגמר אז צריך להמשיך הלאה אבל המקרה פה זה לא שהוא לא המשיך הלאה אלא למרות שהוא המשיך הוא אפילו אחרי *שנתיים* עוד חושב עליה. אז אם זה באמת ממקום טהור ולא ממקום של ברירת מחדל וכי סתם היה לו כיף פעם אז למה לא לנסות (עם המון טקט כמובן) ללכת על זה שוב?

חברים יקרים!

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁴ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

‎מקומות יפים לדייטים 😍‎ | WhatsApp Channel

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️מסעדת מרלו שילה (חלבי)

א-ה 10:00-23:00

מוצש 18:30-23:00

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁶ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

‎מקומות יפים לדייטים 😍‎ | WhatsApp Channel

הייתי שם בדייט  

וזה לא מחייב שיהיה יקר, אפשר לקנות שתיה רק, אם זה עוד לא השלב שנעים ממש אוכל..

יש גם כאלה שזורם להם בבית של מישהו (כמובן צריך פתרון ליחוד..איזה מישהו שיכנס באמצע או משהו )

שאמרתי שקר לי

ואז הבחור הציע לי את המעיל שלו

ואז הוא אחרי 5 שניות אמר טוב אני רוצה אותו בחזרה קר לי.

כמובן שלא היה עוד דייט

זה משהו שרק בנות מרגישות?

אם זאת הייתה הסיבה לפסילה אני שמחה בשביל הבחור שהוא לא היה צריך להישאר בקשר שבו צריך לסבול בשם המצ'ואיזם המזוייף הזה.

אם קר לך קחי איתך מעיל או תציעי להיכנס למקום סגור. אין סיבה להפיל על בחור זר את הצרכים הבסיסים שלך.

לא חושב שהיה צריך לפסול. אבל בחור צריך לדעת שאם קר לו או לאשתו (לעתיד או לא לעתיד) אז הוא צריך להעדיף אותה על פניו. אבל אולי הוא סובל מקור יותר משאר האנשים.

בכל מקרה זה לא סיבה לפסול. ותמיד אפשר לשוחח על זה. ויכול להיות שהוא נפל בזה חד פעמי וזה לא מעיד על האישיות

שלא יציע אם זה לא מתאים לו.

עדיף להציע ללכת למקום סגור אם מתאפשר. ואחרי שנתת לה כבר- בטח שלא לבקש חזרה.

זה פשוט לא מתאים

יש גם אפשרות להפגש בבתים של אנשים שפותחים לזוגות, זה נקרא "בית בצוותא", והם דואגים להביא לכם שם איזה משהו שיהיה נחמד לשבת, ודואגים שלא יהיה יחוד [מוזמנים לקרוא על זה או להסבר בפרטי]

טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם

יש מקומות רשמיים לפגוש, מסגרות פו"פ.

אבל גם מזה יש מי שנרתעים.

אני בעד לחפש בכל מקום. לא לסגור שום אופציה.

מהמציאות.

לעצם הנקודה שלך, כנראה הסבים רבים של הסבים רבים שלנו שגרו בכפרים ולא הסתובבו, היה להם מבחר של אולי עשר בחורות פוטנציאליות.

היום אתה פותח אתר היכרויות וב10 דקות אתה יכול לראות 50 בחורות, כאילו פוטנציאליות.

פשוט מגעיל ומסחרה. איכס.

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה