בס"ד

מספרו "רעים אהובים", עמ' 78, זה נראה שהוא אוסר את זה- בקל וחומר מאיסור אמירת שלום מאיש לאישה... ובכלל הוא מזכיר שם לפנ"כ, שדיני צניעות במאורסת- חמורים יותר מסתם משודכת...

זה גם מובן, ע"פ דבריי הרצי"ה בנושא: "רומנטיקה (=חיבה) זה טוב- אחריי הנישואין".

( http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8) )

גם בהלכות לפני כן

ביטויי חיבה הם דבר שנצרך כדי לקדם את הקשר, ולהגיע למצב של ביטחון לקראת אירוסין וחתונה. אבל: חשוב להיות זהירים, לקבוע חסם מסוים בעוצמת הביטויים, שמעבר לו אתם קובעים לעצמכם שלא עוברים עד אחרי החתונה. אני דווקא לא מתייחס כאן לזהירות מתקלות - שגם זה חשוב ביותר - אלא לכך שחשוב שאחרי החתונה תהיה עליית מדרגה מורגשת.               באופן כללי, ביטויי חיבה הם דבר שסובל מאינפלציה. אם רגילים להשתמש בהם כל הזמן הם נשחקים ומאבדים את ערכם, ויהיה צורך להעלות עוד ועוד את הרמה שלהם, עד שלא יישאר זמן לומר מילים רגילות... בזוגיות בריאה לטווח ארוך השימוש בהם הוא בגלים, בהשתלבות עם המחזוריות הרגילה, כך שנשמר המתח והערך שלהם. אבל לפני החתונה צריכים באופן מושכל ומיוחד להיזהר לא להגזים.

שאלה:
האם מותר, ובאיזה שלב, להעיר הערות לבחורה, כגון: "את מוצאת חן בעיניי", "השמלה שלך מאוד יפה", ואפילו ביטוי חזק יותר כמו "אני אוהב אותך"?

האם יש בזה משום פריצה בגדרי הצניעות, או כיוון שזה לשם היכרות רצינית לנישואין - זה מותר?

תשובה:
יש דברים ששומרים רק לשלב שאחרי הנישואין. עדיף שלא יהיה צורך לגלות את צפונות הלב לפני החתונה. זאת רק בתנאי שאין צורך לומר אמירות מעין אלו כדי להצליח לשבור מחסומים ולפתוח את הלבבות. אם כן, אם האמירות האלו נובעות מצורך פנימי לבטא את מה שמרגישים צריך להתאפק עד הזמן הראוי. אולם אם זה נצרך בכדי ליצור את הקשר אזי מותר לפי הצורך. ההצעה שלי היא לרמוז או לומר אחד לשני אני בשלב שאם היינו אחרי החתונה הייתי מרעיף עליך המון מילים מפני שזה מה שאני מרגיש. משפט מעין זה גם מאפשר לא להחסם וגם לא לומר לפני.

ועולמם החברתי שמקיף אותם.

ברור שאדם הגדל בתנועה מעורבת ירגיש שמותר לומר יותר גילויי חיבה מאדם הגדל בתנועה נפרדת, וכן על זה הדרך.

לאחר שיחה חכמה עם מישהי שלמדתי ממנה רבות, הבנתי שזה תלוי קשר וכד'.

בס"ד

שימי לב שלא דיברתי רק על דייטים אלא גם על חברויות שזה שונה מדייטים מאוד.

הכל תותים? איך הגעת למסקנה שהכל תותים בקשרים לפני חתונה??

אני מכירה המון זוגות, אני ביניהם, שהקשרים שלהם ממש לא היו תותים ודרשו עבודה ומאמץ.

את יודעת כמה השקעתי בחברים שלי? כמה פלוני השקיע באלמונית?

את לא יודעת, גם אני לא. אני חושבת שלומר שלא אהבתי מישהו רק כי לא הייתי נשואה לו זו התנשאות שהיא לא במקומה.

אני מסכימה שיש רובד שנוסף כשחיים יחד, מחוייבים באמת אחד לשניה, מקימים בית. זה לא אומר שאין אהבה גם לפני. בדיוק כמו שיש המון סוגי אהבות, גם באהבה של בני זוג יש רבדים ואני לא חושבת שהרובד היחיד שאפשר לקרוא לו אהבה הוא אחרי חתונה.

בקיצור אני ממש לא מסכימה איתך שלא באמת אהבתי אותו.

מה יהיה מיוחד באהבה שלי לבעלי?

מה שהיה מיוחד כלפי כל אחד מהחברים שלי. מעולם לא אהבתי מישהו כמו שאהבתי את מי שלפניו. מעולם.

אל תדאגי, בעלי יזכה באהבה עצומה. יש לי מקום בלב להמון אנשים, לכולנו יש.

אהבה זה לא דבר שמחלקים ונגמר, זה רגש, יש אותו תמיד.

אני לא חושבת שיש בעיה בלומר "בשלב מסוים אהבתי את פלוני". לכן אני גם לא רואה בעיה בלומר את ה כי באותו רגע באמת אהבתי.

ושוב, לשמור את האהבה שלי לבעלי נשמע לי טיפה מגוחך.

א. כל אחד מהחברים שלי היה פוטנציאל לבעל ככה שמבחינתי זה בסדר. שוב, נא לזכור שחברויות זה שונה. בדייטים כנראה שהאמירה הזאת הייתה מגיעה מאוחר יותר כשהקשר ודאי ואז הוא ממילא הופך להיות כמעט כמו חברות.

ב. כמו שאמרתי, אין לי מלאי אהבה מוגבל. אל תדאגי לבעלי, יהיה לו המון. מי שמכיר אותי יכול להעיד שאהבה זה לא מה שחסר לי..

לגבי לתת את עצמי-

נכון, אני נותנת את עצמי ואני מאמינה שבכל קשר רציני צריך לתת את עצמך. אני מאמינה שזה חלק מההשתדלות לקראת חתונה. לתת הכל לקשר ולמי שנמצא בקשר. לא יילך? לפחות ניסיתי, באמת ניסיתי. יילך? מה טוב.

אני לא רואה בזה פגיעה בי, אני רואה בזה השתדלות עצומה וראויה להערכה. אני חושבת שהרצון להתקרב והקרבה כמה שאפשר הוא הנכון והבריא.

אני באמת לא אבין לעולם איפה בדיוק חושבים שנפגעתי מזה שאהבתי אנשים בעברי.

אני מאמינה שאהבה זה ערך עליון וקדוש, אני לא מאמינה שבגלל זה לא צריך לומר אותו, בטח כשמדובר בזוג על סף אירוסין.

אני מאמינה שגם ככה אני מקדשת אותו. אני גם מאמינה שמה שבעיקר מקדש אותו זה המעשים.

עד כאן דבריי לכרגע.

מעניין אותי אם דעתך תשתנה...

(כי ממה שאני ראיתי - אפילו הזכרונות מדייטים רגילים לגמרי ואף קצרים - עלולים להפריע בזוגיות האמתית...)




 

לדעתי זה עלול להפריע בקשר זוגי אמתי - של נישואים. 

(יש הבדל גדול בין קשר עמוק של חברים לבין קשר אמתי של נשואים).

לא עדיף לך לשמור את מלוא האהבה שבך לאדם אחד?

(אני מדברת על אהבה זוגית, לא על שאר האהבות שקיימות בעולם).

אבל כשהיא ניתנת לאנשים שונים - זה פוגע. וזו דעתי.

אבל כנראה אנחנו יוצאות משתי נקודות הנחה שונות. אני סוברת שקשר רציני צריך להיות רק עם הבעל (אלא אם כן קורה "אסון" וזה לא יוצא - אבל להתייחס לזה כאל אסון...). את סוברת הפוך.

כנראה שאין טעם שנתדיין.

אבל בכל זאת מעניין אותי לראות מה תהיה דעתך אחרי שתתחתני...

אני חושבת שגילויי אהבה אמתיים צריכים להישמר לאחרי החתונה. עוד לא התארסתי אבל בינתיים שזה שלב לפני אנחנו רומזים קצת אחד לשנייה במכתבים והכי חזק זה להסתכל בעיניים. המבט והחיוך יכול להגיד הכל גם בלי מילים ואת זה שום הלכה לא אוסרת (נראה לי...)

ברצינות?

זה ממש לשבת בדממה ולהסתכל בעיניים ככה, בלי לדבר. התחושות אז מאוד חזקות, מן הסתם, וזה יוצר חשק עז לנגוע בשני.. כי הרגש מטפס. לכן אני מבינה למה זה אסור...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

וכן יש בזה משהו שאנשים שואלים דברים אישיים, אבל זה כל הקטע של פורום, לא? (אנשים מרגישים חופשי לדבר כשהם אנונימיים) 

וגם אמרתי את זה מאוד בכלליות, לא התכוונתי לזוג ספציפי...

בס"ד

"רומנטיקה זה טוב- אחריי הנישואין"

(http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8)  בתחילת השליש האחרון...)

אני לא יודע מה ההלכה, אני יודע להגיד שאצלי לקראת חתונה, כל גילוי רגש, אפילו קל שבקלים, לא לדבר על זה שאשתי שלחה לי בהודעה אני אוהבת אותך(עד אז כשקלטנו שאנחנו רוצים להגיד את זה היינו אומרים וולדמורט, שנינו חוזרים בתשובה אז מכירים את זה) זה עשה לי בעיות בנושא ברית לא פשוטות בכלל שנאלצתי להתמודד איתן חזק מאוד וזה לקח ממני המון אנרגיות. אשתי מצידה אמרה לי שקשה לה מאוד שנתחת בלי איזשהו גילוי רגש, והיא לא בטוחה במאה אחוז מה אני מרגיש אליה אם אני לא אומר לה(אני כגבר לא נשוי באותו זמן לא הבנתי שאם אמרתי לך שאני רוצה להתחתן איתך זה לא מספיק עד החתונה), ואני מצידי, כיוון שזה לפני חתונה, מאוד התביישתי לספר לה ונאלצתי להתמודד לבד עם הנושא, וקצת סיפרתי לרב שלי.
אז לדעתי, ומהכרותי עם עצמי ועם הנטיות שקיימות בי שקיימות אצל רוב הגברים, ובמיוחד לחוזרים בתשובה, זה יכול מאוד לסבך כשגילויי חיבה נאמרים בלי שום מעשי חיבה, ובפועל בדיעבד כשאני מסתכל, אי אפשר להגיד שמילות חיבה לפני חתונה יכולים להיות אמיתיים, לא כי האדם לא אמיתי, אלא כי המציאות של גבר ואישה שרוצים לחיות ביחד ועדיין לא חיים היא כמעט היא לא מציאות "מציאותית".

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

מציעים להזמין עוד אנשים או כיף לא בא שיחות חופרות אחד על אחד. או להנות ביחד כדי לא לחפור אחד על אחד.

שזה מובן לי..

כך או כך מבקשת כנות ופתיחות

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

אבל שאלתי.

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

לא דומה מפגש בין זוג נשוי לעוד כמה זוגות למפגש של רווקות;

גם לי זה היה מפריע.

באותו רגע אם מתאים לי אבל להבא מתאמת ציפיות מראש

מודה שלא קרה לי

להבנתי זה נפוץ שיוצאים בחבורות בביצות הרווקיות.. כמראה שזה זלג גם אליי להבא אקפיד יותר על תיאום ציפיות.

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

יש בזה תחושה של בגידה קטנה. אני הצעתי לצאת רק איתך ואתה מביא אנשים אחרים. זה מעלה שאלה מה בכלל החבר ההוא רואה בי? עוד אחד מכולם? עוד מישהו שמבדר אותו? חשבתי שלנו יש קשר קרוב וייחודי..

נשמע קצת זוגיות, אבל חברות עמוקה לא מאוד רחוקה מזה.

למה להנחית? אם רוצים להזמין עוד אנשים תעדכני

ותעשו תיאום ציפיות אם מדובר במפגש 1/1 או מפגש חברתי מורחב

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!