אתה צודק והבסיס לדברייך הוא ממש יפה, ענווה אמונה וביטול לה'!
אבל, כן חשוב להיות קצת יותר מדוייקים כי אחרת זה לא תמיד הולך למקומות הנכונים.
יש רק רצון אחד באדם. השאלה היא, מה האדם עושה עם הרצון הזה. לקבל על מנת לקבל, או לקבל על מנת להשפיע- השני זהו הרצון המתוקן.
אנחנו לא יכולים לבטל את הרצון שלנו, אלא רק לשנות אותו. אני רוצה כי אני רוצה, כי זה טבוע בי, ככה נבראתי, אם לא היה לי את הרצון לקבל הזה אז לא הייתי יכולה לקבל את השפע של הקב"ה ומטרת הבריאה לא הייתה מתממשת.
אז כשיוצאים מנקודת ההנחה הזו, גם אז יהיה יותר קל להתקדם ולהתקשר לכל הבסיס שהזכרת.
אפשר לקבל את המציאות, וצריך, בלי לבטל את הרצון- אלא רק לשנות את הכוונה שלו, את התכלית שלו.
צריך לעשות עבודה של שינוי צורה- לא של ביטול, הדבר היחידי שאתה מבטל זה את עצמך לבורא או/ו לרב. הולך מעל הדעת, ביטול הדעת העצמי שלך-רק במקרים שבהם לא מאיר לך ואתה צריך אמונה, כשאתה בירידה.
אבל במקרה הזה, נכון שלא צריך לכעוס על המציאות.
חשוב להציג את הדברים בשפה מדוייקת...
אולי אתה מתכוון למה שקורה מעבר למה שאנחנו רואים? כמו לשפוט לכף זכות את המציאות.
שאני לא מתעצבן ואומר "רגע, מה הבורא רצה לומר לי בזה"?
אני פועל עם הרצון ומלמד את עצמי איך לפעול עם אותו רצון ואיך להסתכל מעבר למה שקורה עכשיו במציאות.
בסך הכל הדעות שלנו מאוד קרובות.!
פשוט דיוק זה דבר מאוד חשוב והכרחי לעבודתנו 
יישר כוח