פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1110)

אין כלל, אם זה "דברים שמפרקים קשר בגללם".

 

התחלתם להכיר, ראית את הנתונים האלה, את יודעת מה חשוב לך, וגם עד כמה הנושא של המראה מפריע - איך אפשר להחליט "במקומך"... (עובדתית, אני מכיר כאלה שאחרי שירות בקבע, כמובן לא של המון שנים, חזרו ללמוד, וברצינות. לא יודע אם יש לכך השלכה למקרה שלכם).

 

ה' יעזור לך להחליט טוב ונכון.

לכבות אותו ח"ו.

אני ממש רואה איך חיי תורה ושליחות עומדים יחד עם צבא קבע וברור שגם עם עם ישראל וארץ ישראל.

 

לגבי מראה חיצוני - זה ממש שלך ורק את יודעת.

 

בעיקר הרבה הרבה הרבה לדבר איתו על הדברים. לא לשמור בלב.

מה קורה כשאתם נפגשים? זה כיף לך?

 

"תורה ושליחות עומדים ביחד".

 

טוב, לגבי השליחות אין ספק, אבל האם שירתת והיית בכל המקומות שבארגון הגדול במזה"ת?

 

אי אפשר להכליל בכל מקרה - לשלילה ולחיוב בנושא הזה.

איזו מן טענה דמגוגית זו?

 

התורה והמציאות הולכות יחד ולומדים תורה גם כדי לקיים אותה בחיים שלנו

(יש גם מקרים שבהם מותר לבטל תורה כדי לקיים מצוות ולעשות *מעשים*).

 

לא מצאתי בדברי הכללה ובכ"מ לא התכוונתי להכליל.

 

לא לשלילה ולא לחיוב, ולכן אין משמעות לכל אמירה בנושא.

 

(שיהיה ברור רק - שירתי בחיל מסוים, וראיתי חלק קטן ממנו....)

 

ומההבנה שלי, לכתוב שתורה "עומדת עם צבא קבע", קצת כן מכליל (לא נוקט עמדה בנושא, אבל ראיתי הרבה מקרים שבהם לצבא יש יתרון עצום ע"פ מקומות עבודה אחרים בהקשר הזה - ימי עיון תורניים, דאגה לדתיים וכו', ויש עוד כמה עניינים מהצד השני).

 

אבל הכי חשוב - אל תיעלבי, כי לא התכוונתי לפגוע (בת ששירתה בצבא ולא בש"ל= חיסרון בעיניי), אז קחי את זה בתור מחמאה 

זה תלוי אדם, לא תלוי מקום. אני מכיר באופן אישי אנשים, שהתקמו מאד רחוק בצבא והבית שלהם הוא מאוד תורני ורוחני.

ואני גם מכיר אנשים, שלצערי הורידו בסופו של דבר את הכיפה למרות כל השנים שהם למדו בישיבה.

סליחה שאני אומר את זה ככה, אבל את באה ממקום קצת סטיגמטי בעניין הזה. מילא היית אומרת שלהיות נשואה לאיש קבע דורש המון הקרבה, הכלה וסבלנות רבה ושזה מרתיע אותך, אז זה מובן.

ובעניין המראה החיצוני, אם זה מפריע לך עד כדי כך, שאת מרגישה יותר טוב לדבר איתו בטלפון מאשר פנים אל פנים, אז אולי כדאי שתשקלי לסיים את הקשר הזה ולהמשיך הלאה.

בטלפון מאשר פנים אל פנים.. זה כמו ספר מול סרט..כשקוראים ספר אפשר לדמיין התרחשויות כיד הדימיון הטובה , מי שראה פעם סרט שמבוסס על ספר שקרא הרבה פעמים מתבאס כי הוציאו את הדמיון...
נראה לי שאם המראה החיצוני נסבל פלוס אפשר אולי להמשיך..כי כמסירים את הלבוש (המראה) טוב לך איתו לכן סיכוי סביר שזה ילך ויתמוסס אט אט ואולי אפילו תלמדי לאהוב את המראה בהמשך..
בהצלחה והחלטה טובה!

ואם לא, אז כנראה גם לא ישתנה משהו

תניחי את האידאלים ואת הערכים הגדולים בצד לרגע. מציאת חן קודמת להם. ואם הוא היה התותח של המחלקה, זה שמושך ת'חבר'ה למניין, זה שלידו לא מנבלים את הפה, ובנוסף גם היה מוצא זמן לעבור בכל ערב לפני השינה על תורה מליקוטי מוהר"ן? זה נפלא, אבל עדיין - את צריכה להתחבר למראה שלו. נראה לי שראוי לסגור את הפינה הזו בהקדם. את לא שטחית ולא רדודה, כבר אמרו לפניי: החיבור הנשמתי מתבטא בחיבור חיצוני פשוט. וגם זו דרך של ה' לכוון אותנו אל מה ששייך לנו...

לגבי שאלה ראשונה,

האם גם הוא מרגיש שהוא מעוניין ברחה רוחנית גבוהה יותר?

אם כן, זה הכל תלוי רצון

הכרתי קצינים ברמה רוחנית (לענ"ד) מאשר ברכים שיושבים כל היום ולומדים

תורה לא נכנסת ללב סתם

צריך להכניס אותה

ובמימוש שלה, גם אם זה לא נראה כך, אם רוצים הרבה יותר קל להכניס אותה

 

ובקשר לשאלת המראה

המראה מעורר לך דחיה?

לא כיף לך להסתכל עליו

או שפשוט קצת מוזר לך כי את לא רגילה

 

כל עוד הוא לא דוחה אותך

אני מאמין שניתן אט אט להתרגל ועוד לאהוב אותו

 

 

בנים במוסדות דתיים האישה דתייה זה אכן תלוי הרבה באדם בע"ה בהצלחה

1. מה את מגדירה רמה תורנית גבוהה?מה השאיפה שלך?התורה היא הבסיס לכול דבר בעולם שלנו,השאלה איך הוא משלב את זה בצבא. לדעתי השאלה איך הוא מרגיש מבחינה תורנית.

 

2. לגבי המראה חיצוני אני חושבת שאחרי פגישה רביעית כבר היית אמורה לגבש על זה דעה (אגב ראית תמונה לפני?), אחרי פגישה שנייה הייתי מבינה אבל אחרי חודשיים זה קצת מוזר לי.

אני מכירה לפחות 2  זוגות שהיא לא אהבה את המראה שלו(בלשון המעטה), והיום היא אוהבת ורואה דברים אחרת, או שהפנימיות כ"כ מאירה את החיצוניות וכו'.

אבל אם זה לא קורה תוך זמן מסוים ורמת קשר מסוימת,חבל עליכם,ותיזהרי לא למשוך סתם.מכירה גם סיפור כזה וזה סתם רע.

בהצלחה!

אין עניין להתייאש..

תעדכן את הסביבה שאתה מעוניין להתחיל להכיר [חברים, רבנים, משפחה וכו'] ובמקביל אפשר להרשם לאתרי הכרויות ולאט לאט ההצעות יזרמו.

 

בהצלחה..

 

או לדבר עם חברים על זה כדי שיוכלו לעזור ולהציע לך..המון הצלחה!

קושי ביצירת קשרים באופן כללי? קושי ממוקד עם בנות דווקא? אני יודעת שיש אנשים שיש להם פחדים בנושא הזה
או פשוט לא יצא מחוסר מזל או השתדלות?

אני צודקת?

משתדלת גם לפרסם בצמע על משמחים שצריכים..

שתף אותנו!

בנאדם לחבירו ,
הייתי פותח דף ביטיוב אחד המצחיקים...

אבח מה לעשות. כבוד האדם חשוב כמעט מכל הכל. (:

מצד שני אני גם לא חושב ששיחה ארוכה זה נורא. Play it by the ear - תזרמו.

השיחה אמורה להיות היכרות ראשונית מאוד. את הפרטים שעד עכשיו שמעתם מהמציעים, תבקשו לשמוע מהצד השני עצמו. בנוסף לזה גם דברים שבהצעה פחות מזכירים, כמו מבנה המשפחה, יכולים להיות בסיס טוב לשיחה. אם עולה בדרך אגב נושא שמעניין אתכם, אתם יכולים להמשיך לדבר עליו. (רק תשאירו נושאים לדבר עליהם בפגישה...)

בהצלחה!

בס"ד
בדרך כלל הבחור הוא זה שמנווט את השיחה הראשונה (כמובן שזו הכללה, אך זה מה שנראה לי קורה לרוב).
אז תזרמי איתו.
כן יש עניין לחשוב בכללי מה הנקודות שהיית רוצה להעלות בשיחה, אך מצד שני, תהיי את. תבואי טבעית. בלי לנסח מראש מה תאמרי.
לגבי הפגישה-המקובל הוא שאם שני הצדדים אמרו כן לגבי ההצעה ואז מדברים-אז ברור שנפגשים. ולא מחליטים אחרי השיחה הטלפונית הראשונה-אם להיפגש או לא. כמובן שאם יש משהו מאוד חריג בשיחה-יש עניין לשקול לבטל את הפגישה מראש (ועדיף לדעתי דרך האדם שהציע לך את הבחור, ולא את ישירות).
מאחלת לך בעז"ה המון הצלחה , ושתהיה חוויה נעימה וטובה!
ותכלס. יש משהו מרגש בפגישה הראשונה בחיים..

בס"ד
תדעי שזה כיף להכיר ואין לך מה להילחץ.
בהצלחה :-*

בסוף לא התקשר...

אפילו שאת טיפה מתביישת. ממליץ שאת תתקשרי אליו. תהיי את היוזמת. (:

(וחדש111, אני לא מנסה לסכסך חלילה..)

סביר שחוסר תיאום, או לחילופין שהיה לו משהו בלתי צפוי באותו ערב.

וגם להמלצה אני לא כ"כ מצטרף.

 

אם הוא ממשיך לא להתקשר, נראה לי עדיף לברר דרך מי ששידך.

דבר ראשון תראי את התגובה השלישית. תבואי בכייף ליהנות מהערב .

דבר שני -  תני לו לדבר [אם הוא מאיזה ישיבה או בצבא תמיד יש מלא סיפורים אשתי טוענת ששעממתי אותה שעתיים בפגישה הראשונה עם כל הסיפורים]

דבר שלישי - בהחלט ייתכן שיש קצר והמציע לא העביר את המספר או משהו אחר. [עוד משהו אישי אשתי חיכתה חודשיים כי אני אמרתי שאני תפוס והשדכנים לא מסרו לה]

מעבר לזה כעצה לחיים חפשי רק טוב. תהיי תיירת אל תהיי מרגלת [תייר רוצה ליהנות מהנוף מרגל מחפש נקודות תורפה]

ותמיד תזכרי , אחרי שתמצאי, למה בחרת בו גם כשיעצבן אותך תזכרי תמיד את הנקודות הטובות זה הדבר שעוזר להתגבר על הכל.

תודה וממש אהבתי את עניין של תיירת ולא מרגלת זה כ"כ יפה!!

אם הוא לא התקשר מיד למחרת, זה לא תמיד אומר משהו.

עדיין יש תקוה. לא תמיד הבחור מתקשר כבר למחרת, כי להבדיל ממך, שזה דייט ראשון שלך, הוא כבר עבר את החוויה כמה פעמים. אולי הוא עסוק כרגע ומנסה לנצל את הימים האחרונים של החופש, ויודע שלא יוכל להיפגש איתך למחרת, כך שהוא רוצה לתת לעצמו זמן, כדי שיקבע פגישה למחרת השיחה, ואולי הוא מחכה לזמן פנוי שיוכל לנהל איתך שיחה שהעיתוי שלה מתוכנן, אבל אין לו מושג למה לצפות שיחה קצרצרה ובה תקבעו מועד לפגישה הבאה, ואולי שיחה ארוכה כי יש לכם התלבטויות. 

 

אולי הוא החליט שהוא לא מעוניין, ובמקום לפנות למי שהציע את השידוך, הוא פשוט לא מתקשר ולא חושב עליך, שנמצאת במתח, רוצה לדעת אם יש המשך, ואולי לנצל את החופש בשביל לקבוע פגישה אחרת.

 

תזכרי, שאצלך, את צריכה לצפות לשיחה, כך שהוא בעצם עושה את הצעד הראשון ומחליט שיש מה להמשיך, והוא גם עלול להיתקל בתשובה שלילית מצידך, כי את לא מעוניינת להמשיך מסיבה כלשהי. 

 

תזכרי שגם אם זה לא השידוך שלך, קיבלת ניסיון, למרות שכמו שלכל בחור יש אופי שונה, כך כל פגישה יכולה להיות בעלת אופי שונה. שתיקות. שיחה זורמת, קצת מבטים לצדדים, כי מביך להסתכל בעיניים. פגישה ראשונה היא רק היכרות, כך שצברת ניסיון ובפעם הבאה תהיי פחות במתח. 

עדיף שתחשבי בעצמך, אבל אם את רוצה..
-עקרונות הלכתיים ברורים, לדוג' צניעות,חינוך,כשרות, דרך חיים, לימוד תורה,
-השקפת עולם, להבין שאתם על אותה סקלה, מבחינת נושאים שמבטאים זה יכול להיות, יחס לבני ישיבות, צבא, חברים ממקומות עבודה (כמובן בלי להזכיר שמות, ולראות איך היחס של הצד השני)
-בחינת יחס הדדי
-קו אדום רוחני, סמארטפון,אינטרנט, הליכה למקומות שלא בהכרח דתיים (קניונים וכו, באילוץ/לקניות/לבילוי)
-מקומות לימוד בעבר, מה למדתי צה העדפתי לא ללמוד, מה מזדהה יותר/פחות
-איפה הצדדיםנרואיםנאת עצמם בעתיד..
בהצלחה רבה

פגישה ראשונה תתחיל מן הסתם בהיכרות ראשונית של שני הצדדים(משפ' לימודים וכו) 

אבל אח''כ דברו על מה שבא לכם פשטידות, מעיינות, זברות..) זה ממש לא משנה, הפגישות הראשונות נועדו כדי לראות אם יש קשר וזרימה ולא חייבים בכלל להתעסק עם אידיאלוגיות וכד' אפשר אבל לא חייבים. ובכללי אין כ''כ חוקים רק עין טובה וסבלנות לא תמיד אפשר לקלוט בנאדם מיד. אתם לא באותה שפה ולא לתפוס על המילה בכל דבר. בהצלחה 

אז תנסי להיות הכי צחקקנית שאת יכולה, תגררי אותו לפגישה ותנסי להנות מהעניין עד כמה שאת יכולה.

 

אחר כך , תוכלי לשבת ולהסיק מסקנות, תנתחי מה מצא חן בעינייך ומה את לא סובלת ותוכלי להתקדם הלאה בשוק הבשר.

למה לא יוצא כלום?

 כמה מחבריי הטובים התחתנו מהצעה ראשונה

וחוץ מזה מי שמאמין בה' יודע שמכל דבר אפשר ללמוד וכל דבר מקרב ועוזר לדברים הבאים בשוק הנשמות

תזרמו ותהיו מי שאתם בלי יותר מדי חשבונות. אנחנו היינו מאוד ישירים ואמיתיים וזה מה שאפשר לנו להתקדם כ"כ מהר (אחרי המון תפילות וסיעתא דשמיא כמובן).

 

כתוב שדומה זיווגו של אדם לקריעת ים סוף וידוע שבקריעת ים סוף הם קפצו למים והמים עלו להם לאט לאט עד לאף ורק אז הים נבקע. ככה זה גם בחתונה ככל שהאף יותר נמוך ככה זה יסגר יותר מהר. 

המון המון בהצלחה ומזל טוב.

נ.ב.

אל תבהלי מבנים, הם שונים ממך בשפה ברצונות, בחשיבה, וכו'.

בנים לא מבינים בנות צחקקניות ולא מסוגלים לתקשר איתן ולכן עם הבן חופר וחופר או שהוא כזה ששואל שאלות חתרניות שלא הגיע הזמן לשאול, אזי הכי טוב לענות במטר צחקוקים.

האמת היא שיש גם כמה בנים שמסוגלים לצחקק אבל זה באמת נדיר.

דבר ראשון את צריכה לשאול את עצמך איזה בית את רוצה להקים.מה שמתאים לך! בחור שילמד בשנים הראשונות בישיבה/רק תורה/ שיקדיש זמן ללימוד תורה אבל שיהיה עם מקצוע..(הדברים לא סותרים זה את זה! לכל אחד יש נפש אחרת)
כולנו פה דוסים..כולנו רוצים בית שמתבסס על תורתנו הקדושה, אבל אצל כל אחד זה אחרת ולכל בית יש את הסגנון שלו..
1.דבר ראשון על מנת שלא תצאי סתם לדייטים, וכדי שזה יהיה הכי מדוייק ונכון לך, תבדקי עליו.. תנסי לכוון בשאלות את מי שמשדך לך, ואם אין לו את כל התשובות-אז תבקשי מספר או שניים. תבדקי שזה בכלל הכיוון שלך..
2.בחור שקשור לרב,לתלמיד חכם. זה אומר שהוא מבין שיש דברים שגדולים ממנו.. שהוא עניו.
3.מידות טובות בסיסיות.שלא יזרוק אותך בטעות
לחכות לאוטובוס בצומת חשוכה ולבד.שידאג לך.שיהיה טוב לב.
4..קביעת עיתים לתורה,אפילו 15 דק אם הוא ככ עסוק.
5.יראת שמיים.
מקווה שעזרתי עד כמה שיכולתי..מוזמנת להתייעץ בשמחה!

תודה רבה!! עזרת לי מאוד

בנים איכותיים וכו'..

חברים, שדכנים, אתרים..

מה הן עשו כדי לקבל הצעות,

התפללו (הכרחי, אבל לא מספיק)?

סיפרו למכרים שהם רוצות לצאת?

פנו לשדכניות או לפחות להרשם במאגרים של שדכנים בישיבות?

 

בקיצור, שיקחו יוזמה 

ואז הדרישות שלהם.. גם מלאך לא יספיק...

 

 הבנות הם איכותיות ובאמת צריך בנים ברמה גבוה! 

הן לא דורשות משהו 'ספציפי' שאי אפשר למצוא..

 

אני מדברת על השלב שלפני כן שאין הצעות בכלל..

כן הן אומרות שהן בעניין למי שאפשר..

לא יודעת עד כמה בעניין של ללכת לשדכנים ואתרים..

יש מין תאוריה כזאת שאומרת שאין בעיה ללכת להתחיל עם בחורה יפה כי כמה שנראה שהיא מוקפת בגברים, אין אף אחד שגם יש לו את האומץ להתחיל איתה, משמע היא פנויה.
אני משליך את התאוריה הזאת כאן. בחורה איכותית, אולי מפחדים לשדך לה מישהו שלא יהיה בדיוק בשבילה, בדיוק כי היא כל כך מושלמת והכל.
חוצמזה, אם לא בעניין של אתרים ושדכנים, למה שהיא לא תיזום? או שתתחיל עם מישהו בעצמה, או שתדאג שיתחילו לה עם מישהו.. כלומר, אלה שהיא אומרת להם שהיא מעוניינת, שגם תוסיף שאם יהיה להם מישהו במחשבה שיגידו לה...

ואם הוא מתבייש או שלא נוח לו שבנות יפנו אליו באופן ישיר,

יש כאן מספיק חבר'ה מנוסים ובוגרים שישמחו לשמש כשדכנים ולקבל את הפניות עבורו

"דתי מבית", לא תמיד  יש לו הצעות שעולות עבורו מהסביבה... תתנחם..

 

ב. יש שדכנים שיכולים לעזור. למשל, אתה יכול לנסות לפנות לר' יואב מלכא ממכון מאיר, שמטבע הדברים משדך הרבה "בעלי תשובה".

 

אם תרצה, אתה יכול להציג את עצמך כאן ביתר פירוט, מבחינת רקע, שאיפות, מה מחפש וכד'. ולבקש שמי שנראה לה מתאים - או מי שחושב שמכיר מישהי מתאימה - יפנה נניח לאלעד (מחילה על ה"נידוב"..), שהוא גם עם נסיון בנושא וגם מכיר אנשים, ומכאן ואילך הוא יפעל כמו שפועל "שדכן". 

בע"ה נעשה ונצליח

לו

ושיבדוק טוב טוב למי הוא הולך.

נכון שיש עניין בלא לפסול מיד, ולהכיר יותר את האדם שעומד מולך, ולא לפסול על דברים חיצוניים.
א ב ל.
אני מאמינה שיש הרבה בחיבורים של נשמות.
ויכולים להיות שני אנשים, שניהם עמוקים, ואחד אני יאהב את זה בו, ואחד לא.
זאת אומרת, את ההוא שפסלתי על עומק, לא פסלתי באמת בגלל עומק (כי הרי את השני לא פסלתי בגלל זה.)
אלא החיבור לא התאים לי, וכל השאר זה רק סיבות חיצוניות..

אז אל תכעס על עצמך שאתה בררן.
פשוט תנסה יותר להתחבר לנשמה שמולך, מתחת לכל הקליפות החיצוניות..

מקווה שהובנתי. בהצלחה

לא תמיד אנחנו יכולים להגדיר עניין ספציפי, אלא חוסר חיבור כללי כזה..

ו..מה ששנוא עליך...

leavin shze beseder lo lihiyot mushlam. cshetislach leatzmecha al ze, ata tafsik lifsol et aacherim. slicha. yesh baaya ve e efshar lictov beivrit!!!

"אתה צריך להבין שזה בסדר לא להיות מושלם כשתסלח לעצמך על זה, אתה תפסיק לפסול את האחרים."

סליחה על הנצל"ש

@Admin

מן הסתם בתוכך יש את התשובות הכי טובות...

ולא לחפש את הפתרון לדעתי בהקשר של עבודת מידות מוסרית רוחנית מידותית אלא בהקשר נפשי רגשי 

בהצלחה

בס"ד

מצאתי משהו שאני לא פוסל - את התשובות.

תודה אוריאלזוגי- זה באמת נראה העניין- כי התחום השני חסום.. 

כן, אם רואים עדה עם תרומה שלילית (בלי לפרט), חושב שנכון לפסול.

כי בסופו של דבר: עדה-> חינוך -> התנהגות.

 

דרך אגב, נראה כאילו מישהו יצר את השאלה הזו בכוונה, ואין בה אמת.

לע"ד אין עדה עם "תרומה שלילית" בעמ"י !

כפי שציינתי - "בלי לפרט"...

וכל אחד עם דעותיו האישיות כמובן.

זה כאילו אמיתי?! אני יכולה להבין פסילה על עדה בגלל הבדליי מנטליות שמאוד מושרשים באחד הצדדים או בגלל מראה אופייני לעדה (כשגם תמיד יש יוצאים מן הכלל) אבל להגיד על עדה מסוימת שהביאה תרומה שלילית?!? גועל!

תקראי שוב...

כתבתי "אם" - שמשמעו תנאי. כלומר לא בהכרח שתראה/י זאת בראייתך.

 

ואם לא מובן, אז בשבילך מדובר על העדה של מוחמד ושל פאטמה מג'לג'וליה ומכפר קאסם בהתאמה. עכשיו בסדר? למה לפסול אותם? הרי הם גם בני אדם (אולי טובים מחלק מהאזרחים כאן).

 

וסה"כ זו דעה אישית, כפי שציינתי בראש התגובה, וגם לה יש הסבר בגוף התגובה.

 

האם מוסרי יותר לפסול על גובה, מרחק, וכדו'?

 

דרך אגב, המצב באזורנו מראה שהרבה פוסלים על דברים מעין אלו, ופשוט לא מודים בכך. די לצביעות!

 

 

מקווה שלא פגעתי באף אחד (גם לא במוחמד ובפאטמה). חודש הרחמים והסליחות! לנושא הבא...

אני מסכימה שניתן בהחלט לפסול על עדה בגלל הבדלי מנטליות וכו.. אבל לומר עם עדה שלימה שיש לה תרומה שלילית? לא יודעת... נשמע גרוע ביותר!! אנחנו בתקופה של קיבוץ גלויות , עמ"י חוזר לארצו ויש שוני. ...וכו. . ( וזה ברור שלא מדברים על עדתו של מחמוד..)
קיצור, לא יזיק להתחזק באהבת ישראל וחיפוש הטוב שבזולת גםנאם הוא מאוד שונה ממני..אנחנו עם אחד..

בס"ד

הלוואי והדברים יכנסו ללב ותהיה בינינו יותר אהבת חינם.. פחות מחיצות והסתכלות חיצונית ויותר אמונה בטוב האלוקי הוודאי שקיים בכל אחד ובכל עדה

שאנחנו לפעמיים קצת בהזיות ילדותיות שאני הולך לפגוש מישהו צדיק מושלם יפה ומבפנים 

וזה כן קורה אבל זה בסופו של דבר קורה בגבולות המציאות.

אז אקיצר בהצלחה אח יקר מקווה שתמצא במהרה בימנו את זיווגך מימי בראשית

כולל הפגמים שלו...

אני אמרתי שאין אדם מושלם. יש אדם שמושלם בעיניך. זה שונה. כלומר עם כל הריבים המגרעות והכל, עדיין זה האדם שאיתו תחיה. כי בעיניך הוא מושלם!

תמונה טובה

וגם לראות שאין התערבות מזיקה מצידם, ואז סבבה...

הרי הם מכירים אותך מגיל אפס וחפצים בטובתך.
מסתומה יש להם עצות טובות וטיפים שיכולים להועיל.
אם את רואה שזה מתחיל לעבור את הגבול תמיד אפשר לבקש את הספיס שלך.
בעיקרון הם שם לעזור לך ולתמוך בך.

בהצלחה!

שלא לערב אותם יותר מדי.

אני גרה בבית באופן מלא, וזה מאוד קשה לי להסתיר מהם- כי הם רואים שאני מדברת בטלפון שעות, ויוצאת בערבים, וכו'...

ואני מרגישה שזה ממש פוגע לי בקשרים- כי הם מעורבים יותר מדי.

אז שוב- זה תלוי מאוד מה הקשר שלך עם ההורים, אבל גם כשהוא קשר טוב ב"ה- כדאי לשים למעורבות שלהם גבולות.

1. דבר שהוא ניתן לשינוי ולא מהותי- לפעמים אורך רוח משתלם בזה. כמובן אם יש מוכנות לעבודה. כאן מדובר על חוסר בסיסי של מציאת חן.
לפעמים לא כדאי להמשיך
ללא נטיית לב ברורה.
2. מסתדרים/נושאים משותפים/נחמד- זה נפלא ורצוי שיהיה, אך ייתכן ששייך לדברים שעל גבי מציאת חן בסיסית....כשחיים עם אדם- חיים עם מכלול שלם. כדאי לדעת זאת...
3. בדרך כלל שיחה של פרידה נעשית בטלפון. בדרך מכובדת וראויה, אך אם החלטת בלבך שאת לא מעוניינת- אין טעם להיפגש רק כדי לבשר לבחור את תשובתך השלילית.
זה לא אומר על הבחור שהוא לא טוב!
הוא טוב-אבל לא בשבילך..

את יכולה להתייעץ עם אנשים שעוסקים בזה
ואולי יתנו לך זוית ראיה שונה.
בהצלחה
במה שתבחרי.

ב"ה
מה שאת מגדירה עכשיו נקרא במילה אחרת ''שגרה'' והשגרה היא שגרתית..
הרב דסלר כותב ''כי לאשר יתן יאהב'' עכדיו צריך לבנות את הקשר מתוך השגרה היומיומית..
בהצלחה!

את כותבת שהוא לא מוצא חן.
יענ ההפך מלמצוא חן או שפשוט כלום?
כי אם יש פה הסתכלות שלילית על הבחור, שווה להיפרד. זה משהו שקשה מאד לשנות, ואין טעם למרוח.
אבל אם פשוט אין נשיאת חן- תני לזה זמן.
הרבה פעמים אני מרגישה שבציבור שלנו לא נותנים לקשר להיווצר. דייט ראשון שני שלישי- יש מצב שזה בעלי או שאין? ואם מגיע דייט חמישי ועדיין לא מרגישים כלום, אז חותכים... אין מאמץ. אין תהליך. כמעט כמו לבחור נעליים- מודדים ומסתובבים איתם כמה דקות ואם זה לא מושלם אז מחייכים ואומרים תודה זה לא זה.
בנעליים זה נכון.. אבל קשר בין בני אדם, נשיאת חן, אלו דברים שלוקח להם את הזמן לקרות באמת. להבשיל.
והייתי מפספסת את בעלי ככה... רציתי, אנשים טובים הצילו אותי. רק בדייט 10 בערך התחלתי להרגיש. וגם אחכ היתה תקופה של בניית הרגש.

לדעתי צריך לחזור על זה בתשובה, כולנו. אומרים לנו שאהבה זה לא כמו בסרטים, אבל לזה בדיוק אנחנו מחכים: להרגיש ומהר (בלי הנשיקה שבסוף הדייט).

המלצה שלי: אם את רואה בו דברים טובים ונשמע שמאד, ומעריכה אותו, וטוב לך איתו, תמשיכי. תני לקשר זמן להתבשל.
ועוד נקודה- אמירה חכמה טןענת שאם פותחים את המכסה כל הזמן, האורז לא יצליח להתבשל.. תני לזה תקופה לא מוגדרת- אחרת תילחצו ולא תצליחו ליצור קשר- שבה את לא מתלבטת אם להמשיך. את נמצאת בקשר. עד מתי זה לא מריחה? עד שתרגישי שכן ואז מזלט או שתרגישי בוודאות שלא, או שלא תרגישי כלום עדיין ותחליטי שהשקעת את המקסימום. רק את תרגישי מתי זה קורה, אבל זה בטח לא דייט חמישי..
וכדי לא להשלות את הבחור, כמו שציינת ככ יפה, נראה לי שחשוב לשתף אותו. גם כדי שלא יחשוב שאתם במקום מסוים כשאת עדיין לא מרגישה כלום, וגם כדי שיעבור את התהליך מהצד שלו, שלא יתייאש מזה שלא קורה כלום.

אצלנו אני תמיד אומרת לו שממש הערכתי את זה שהוא לא עבד לפי הנוסחא של דייט שלישי אין רגש= להיפרד. שהוא נתן לזה סיכוי וזמן להבשיל..
כמובן שזה נכון רק אם התאמה שכלית סבירה ומעלה קיימת..

זהו. שיהיה בהצלחה.

נכון, רגש זה דבר שנבנה אבל אם אין אפילו ניצוץ של מציאת חן בסיסית זה בעייתי, זה סבבה שיש הערכה וכו' וזה חשוב אבל בת'כלס אם מציאת חן בסיסית אין אז קשה מאוד לבנות על זה רגש נכון, כי בכל זאת אם זה חותר לחתונה הרגש שאמור להיווצר הוא לבעל ולא לחברה זה טיפטיפה שונה בהתייחסות.

אני חושבת שבפגישה חמישית כן אמורים להרגיש איזה ניצוץ קטן לפחחות של מציאת חן מסויימת ואני בספק עד כמה אפשר לבנות דבר כזה.

 

 

ול

@אני11221

תבדקי את הרצון שלך. את רוצה אותו? 

אם את רוצה אותו אז אפשר להשקיע בקשר. אם את רוצה אותו בכבעל לעתיד. 

אבל אם דברים מפריעים לך ואת ממשיכה כי הוא רוצה אותך או כי אין סיבה מספיק טובה להיפרד.

אז תתייחסי לזה. תתייחסי למה שמפריע. 

תתייחסי לסוג הקשר שאת רוצה לבנות.

אם אין רצון אז מאוד קשה להכניע את עצמנו ולרצות במשהו שלא רוצים. 

 

סתם עצה תדברי על הרגשות שלך עם הבחור (דיבור דרך רגש עוזר מאוד לחזק את הקשר). 

 

בתפילה שיהיה לך רק טוב ותסמכי על הקב"ה שיכוון אותך לקבל את ההחלטות הנכונות. 

 

 

זה קצת תלוי באיזה שלב את בחיפושים, כי בתחילת הדרך זה אכן לפעמים קורה מהר, אבל לרוב - זה ממש לא כמו בסרטים...

ויש בודים שהיתה להם אהבה ממבט ראשון או שני , (וזה לאו דווקא מתכון להצלחה בנישואין אגב)

הרוב איפשרו לאהבה להגיע ולא חיכו לה..

אני נוהג להגיד כדברי חזל שהרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו- הרודף אחרי הרגש- הרגש בורח , הרודף אחרי הבהירות- הבהירות בורחת ... וככל שאנחנו פשוט מסכימים להיות ולהתקדם לאט לאט- אז לפתע מגיעה הנס הפלאי

כמובן אין הכוונה להתחתן במצב רגשי שכזה אלא הכוונה להמשיך את הקשר בלי לצפות לרגשות ובעזרת ד' הם יגיעו

בהצלחה

 

תני עוד קצת זמן.
שידע שאת לא באותו מקום כך שלא יבוא בהפתעה אם וכאשר תפרדי ממנו.
לא יותר מידי זמן, זה יכול לרסק אותו כשזה קורה.
אם תיפרדי עכשיו או ב10-15 דייטים הראשוני טלפון זה הכי טוב.
לדעתי מגיע שלב שצריך לעשות את זה פנים אל פנים.

בהצלחה!!! זו החלטה קשה, שאח''כ קשה לשנות

'אני999'  כתבה הכל בצורה ממש טובה, ונכונה!

קשר זה משהו שבונים אותו.

אני חושבת שכן, יש סיפורי אהבה אחרי פגישה ראשונה. אבל לא תמיד זה כך. פתאום זה נהיה יוצא דופן -לא- להתאהב אחרי שבועיים. פתאום זה נהיה נורמלי לדעת שזה 'זה' אחרי כמה פגישות בודדות, וכל אלה שממשיכים גם אם אין "ניצוצות" אז הם מוזרים ולא עושים מה שמקובל.

אבל זה באמת לא כך.. אני מכירה כמה זוגות שלקח לבחורה לפחות חודשיים(!) עד שהיא הרגישה משהו, אבל אז זה הגיע וקרה לה משהו כמו "והשבות אל לבבך", והם התחתנו!

מצד אחד לא צריך למרוח את הבחור, אם את נגעלת או אין לך כוח אליו או אין לך חשק, מצד שני אם סבבה לכם ביחד, ויש התאמה- אני חושבת שכן כדאי לך לתת לזה קצת זמן להתפתח ולהבנות.

ב"הצלחה בהמשך, בכל אשר תבחרי!

 

אם לוקחים בקלילות את כל הסיטואציה וזורמים, אז אם הולך- מצוין איזה יופי ב"ה..

אם לא (בהנחה שמסיימים בטוב) אז בהתחלה טיפה פאדיחה אח"כ כבר שוכחים מהעניין..

נכון. להצעת שידוך בין חברים/ות יש פוטנציאל להרוס קשרי חברות. (או "רק" לגרום להם להיות ממש ממש לא נעימים.)

 

א-ב-ל,

אם שני הצדדים באים לפגישה בידיעה ש"אנחנו כאן כדי לבדוק התאמה כי יש קווי דמיון בינינו והגיוני שיצא מזה משהו"

ואם מסיימים, מסיימים בהדדיות ובידידות "היה טוב, טוב שהיה. מצטערים שלא הלך. את/ה אחלה בן-אדם אבל לא בשבילי"

(ובגדול, מתנהגים כמו אנשים בוגרים ונחמדים)

אז הגורמים להרס קשרי חברות מצטמצמים ואפילו נעלמים.

 

ואולי כדאי לדבר עם האנשים שניסו והצליחו.

לשמוע על החששות שהיו להם ואיך הם התמודדו איתם. מה הפדיחות שעלולות לקרות ואיך להימנע מהן. 

 

 

 

*וזו היא דעתי המקצועית* 

ב"ה
אבל אני לא יודע אם התנסית בזה פעם,
אבל לא משנה כמה בוגרים אנחנו נהיה, לחזור למה שהיה פעם זה בחיים לא יצליח.

אם זה קשר פתוח ואתה יודע שהחבר לא יקשר את עצמו לכל הסיפור ויעמוד בצד, סבבה. ממש אין מה לדאוג.

אבל אם אתה מרגיש שזה הולך לכיוון שהוא ידבר איתך אחרי פגישות או יצפה לשמוע/לייעץ וכו'... אז באמת יש מקום לחשש.

 

לי יש חברה ממש טובה שהציעה את אחיה, הסכמתי לשמוע ובסוף פסלתי עוד בבירור... 

לא היה לי נעים אח"כ וממש התביישתי ממנה אבל היא הייתה כזו שפיצית שהיא בכלל הפרידה בין ההצעה לביננו. וזה הסתיים בטוב. (למרות שפסלתי על דברים שכביכול ממש מעליבים...)

בקיצור, לענ"ד הכל תלוי בחבר ועדיף לדבר איתו על זה לפני שנכנסים לסיפור...

ב"ה
יש הבדל גדול בין בשלב הברור לשלב יותר מתקדם. אם אתם כבר התחלתם לצאת (לא פעם אחת..כן?) לדעתי זה לא יצליח לחזור למה שהיה מקודם.

למרות שעדיין אני חושבת שזה תלוי בקשר עם החבר.

ואני לא בטוחה בכלל שאתה צודק.

לי היה סיפור ממש לא נעים בענייני עבודה עם אחותה הגדולה של חברה שלי. בעיקרון זה יכול היה להרוס את הקשר שלי עם החברה, אבל שתינו, גם האחות וגם אני, השתדלנו ככל יכולתנו להישאר ענייניות ולא לערב אותה (למרות שהיא הייתה זו שקישרה בינינו מלכתחילה) וב"ה, גם אם עדיין קצת לא נעים לי מהאחות כשאני רואה אותה מדי פעם, הקשר שלי ושל חברה שלי נותר בעינו.

ב"ה
מה עדיף.. אני באמת לא יודע..

כמו שכבר אמרו פה, באמת זה תלוי בגישה..

ואני אומרת מניסיון!! קרה לי כמה מקרים כאלו גם ככה וגם הפוך.

ואף פעם ב"ה זה לא פגע בחברות. אני חושבת שחבל לפספס הצעה כזאת במיוחד אם אתה כבר מכיר את הצד השני ויודע שיש סיכוי כלשהו.

גם הצד השני חושב על הדברים האלו ואם הוא הציע כנראה שהוא מוכן לקחת את הסיכון ולעמוד בו.

מקסימום תדברו על זה.. זה תמיד עוזר

ואני לא מדברת מנסיון אישי.


אבל איכשהו זה מרגיש הכי טבעי ככה.

הרי אנשים בד״כ קרובים לחבריהם. בדעות, באידיאולוגיה, ברקע, בשאיפות ועוד.
וכנראה שגם אחים/ות של חברים שותפים לדמיון הזה שיש בין החברים עצמם.
אז הכי הגיוני לשדך בין אנשים דומים.

מה אתה חושב?

ברור שאי אפשר לדעת מראש אם זה ילך או לא.
אבל תנסה להסביר לחבר שלך תעניין, שיקלוט את ההרגשה, שיבין כמה לא נעים זה עלול להיות אם לא.
ושינסה לחשוב על פי ההיכרות שלו איתך, וע''פ איך שהוא מכיר את אחותו אם זה באמת באמת מתאים.
לשקול את זה ולברר טוב טוב עם עוד אנשים שמכירים את שניכם.
ואז, עם מחליטים לצאת, אז גם, ברוח קלילה ובגישה הנכונה כמו שהמליצו פה.

לי גם חבר הציע את אחותו. 

 

ואני עדיין מסתפק למה הציע לי?

האם בגלל שהוא סומך עליי שאני ידאג לה כמו שצריך / שבכלל אחותו דלוקה עליי.. 

 

(: 

אם יש לך הווא אמינא לחשוב שהיא "דלוקה עליך"... לך על זה!

ומזה הווא אמינא? 

 

חזרת  משיעור גמרא?

כמעט ולא מדברים היום... בדיוק בגלל זה... מצד שני, אם היא הזיווג שלך? אז הדבר החשוב זה לא לצאת אדיוט...

ביום חול ושבתות אתה תמיד יכול לבדוק בעצמך אם היא מוצאת חן בעיניך ואם לדעתך יש מקום להמשיך/להתחיל.
ואז יוצא שזה בא מיוזמתך בלי קשר לחברות שלך.

כמובן שהכל תלוי בגישה שלך למצב.
אם תזרום אחרים יזרמו איתך.
ואם לא אז...

אני מעדיפה שלא לצאת עכשיו, ואני יודעת שיש מישהו שזה יכול להעות מתאים איתו.

מתלבטת מה לעשות. כרגע לא עושה כלום.... מעדיפה להיות עוד קצת עם עצמי.

ברצינות.
וידעתי שככה יהיה. אבל אני חושבת שאקח עוד קצת זמן לעצמי.....

תלוי מה אני יותר מרגישה.. רצון לצאת או לא

אם סתם לא באלך, או שיש סיבה מאחורי זה..

לדוגמה, אם אתה אחרי קשר משמעותי ומרגיש צורך "לנוח", ייתכן שעדיף לחכות.
אבל אם, לדוגמה, סתם התעייפת קצת - אולי זה בדיוק מה שדרוש כדי לעורר אותך

אם אתה צריך שידחפו אותך לזה, אני כאן.

זה התחיל בהזמנה תמימה לסעודה... פתחתנו מנגל והתחלנו לעשות על האש... הכל היה נחמד

 ואז...כל האחיינים הגיעו.. לא משנה כמה, אבל הם היו הרבההה 

הם הקיפו אותי מכל הכיוונים... הרעש היה נורא...היה להם חיוך מרושע (סתם סתם נסחפתי חחח)

 

בתכל'ס...  אוףףף הילדים האלה...כמה רעש הם עושים.. כל מה שמבקשים מהם הם עושים הפוך...

לא יודע אם יש לי כוח ליצורים הקטנים האלה...

 

 

לשכנע אותכם...

לא נכון...אני רוצה שישכנעו אותי...

סתם עזבי... באמת אין לי כוח כרגע לקטע הזה...

מה הסיכויים שהילדים שלי יהיו נחמדים... לא יודע

יהיו לך ילדים מקסימים בעה
דייטים זה הזדמנות
לתרגל
נחמדות....
יהיה לנו טוב
אם רק נישא תפילה קטנה
אל השמיייםםםם......
יהיה בסדר.
רק תתחיל להניע כבר...

הסיכוי שיהיו לך ילדים נחמדים
שווה לרצון שלך להיפגש
שניהם בסיכוי טוב להצליח בגדול

האמת?

תלוי בך ובעבודת המידות שלך. באשתך לעתיד לבוא ובעבודת המידות שלה.

ובתפילות שלכם עליהם.

כך אני מאמינה: הילדים של האדם הם שיקוף שלו.

 

תתחיל להתפלל עכשיו. 

ילדים בריאים עושים רעש , בלאגן וגם כאב ראש לפעמיים. צריך להיות סופר מוכנים לילדים נקודה. ובאותה נשימה אי אפשר להיות מוכנים לבום הרגשי הזה שמפוצץ אותך מאהבה ודאגה וחמלה .
במחקר שקראתי לאחרונה נכתב שהילד הראשון גורם לחוסר אושר אישי יותר ממוות של בן זוג ( ועוד כמה דברים) אז זה אולי מופרז אבל כן - המרחב האישי מתכווץ שמגיעים הילדים, זה עדיין נושא שלא מרבים לדבר עליו - בעיקר בישראל שהרי הילודה כאן היא בגדר מאמץ לאומי מתמיד

ילדים זה עול לא קטן. 

קשה, מחייב, אין חופשיות יותר, אנשים קטנים (עם חיוכים מרושעים לעיתים ) - תלויים בך לעד.

ואף אחד לא יגיד אחרת.

אבל! 

הם שווים כל טיפת מאמץ, כל טיפת זיעה וכל טיפת דמעה.  שווים הכל!

עד שלא תהיה אבא לא תבין את האושר הזה שבחיוך של הילד שלך,

בשמחה שיש לך עם כל התקדמות והצלחה שלו,

ומממ...  ובנעימות הנעימית הזאת של לחבק את הילד שלך.

 

 

 

בהמשך הם גדלים  וגדלים וגדלים וגדלים וגדלים     

 

עם אחד קודם כל ותראה שאתה מאוהב ושאתה אוהב את הרעיון ושאין מצב שאין לך עוד כמה מלאכים כאלה!

דבר נוסף: ילד זה פרי האהבה שלך ושל אישתך
תחשוב על סיטואציה שאתם ממש אוהבים מכורים ממש אחד לשני הראש בעננים לא מסוגל לרדת חח
ואין יותר מושלמת ממנה ואז אתם אומרים בוא ניקח את האהבה הזאת ונלביש לה צורה.

דבר נוסף: לא תמיד יש כוח לילדים של אחרים אז זה בסדר, במיוחד למי שלא נשואי.

והם לא ינדיינים

האם מספיק קצת מוטיבציה שהיא תיצור.

למה אתה לא רוצה לצאת עכשיו?
סיימת קשר ארוך וצריך הפסקה?
אתה לא בשל ומוכן נפשית?
או שאתה סתם מתעצל..? אם זאת התשובה אז אני מציעה לך להפגש ולבדוק ב 2/3 דייטים ואם אתה רואה אם זה הכיוון תמשיך אם לא..תסיים..
במידה ואתה צריך זמן לעצמך-תעמיק בתורה, תתחזק ותתמלא בכוחות גדולים יותר שאיתם תגיע מוכן בהחלט לפגישה הבאה .. (:

אם זה סתם לא בא לך כלומר אין לך סיבה מיוחדת ואתה מעדיף את השקט הנוח והמנוחה הכיפית של "על מי מנוחות  ינהלני"

אז הכי כדאי זה לנסות לשמוע יותר פרטים ולבדוק קצת ולראות אם כדאי ואם זה עושה לך משהו כי לא כדאי לפספס

אבל אם הסיבה זה בגלל שאתה בתקופה מורכבת שהשקט חיוני כדי לדעת מה אני ומה אני באמת מחפש ולבירור פנימי 

אז אין טעם להיפגש ולבדוק עד שתהיה מבורר בתוך תוכך

היה נמאס לי מכל ההצעות הלא מתאימות,

וחברים לחצו עלי - אולי בכל זאת אף על פי שהיא היתה מהעדה וממדינת המוצא של הקודמות...

אנחנו נשואים כבר יותר מ-30 שנה...

לקחתי הפסקה של כשנה וחצי עד לא מזמן ופשוט לא שמעתי הצעות.

לפני שתוקפים אותי ואומרים שיש עניין במציאת חן ושיש דברים קריטיים וכו'..

-לבקש תמונה נראה לי קודם כל כחוסר צניעות. נשמע לי הזוי שלבחור תהיה תמונה של בחורה והוא יצפה בה ויבחן ויחליט על פי זה אם היא יכולה להתאים לו או לא.. אז נכון שאם הוא שפוי הוא לא יבהה בתמונה או משהו ובכל זאת עצם הבקשה נראית בעיניי לא צנועה.

-דבר שני נראה לי כדאי ונכון לתת הזדמנות למפגש נפשות, כי בסוף זה העיקר! ודברים חיצוניים יכולים להעלם עם הזמן.. סליחה על הדוגמא, אבל לצורך העניין: מישהי שיש לה אף גדול וזה נורא מפריע לך- אם תראה תמונה כנראה שתפסול לפני.. אם תפגש ותראה את זה פנים מול פנים אבל בנוסף גם תפגש עם הבחורה, עם האישיות יכול להיות שזה פתאום לא יתפוס את כל הסיפור ושתרצה לתת לזה עוד צ'אנס ואולי אח"כ אפילו לא תזכור שהפריע לך האף..

 

- נכון שיש דברים שהם קיצוניים או שבעיניך הם יהרג ובל יעבור, אני חושבת שדברים כאלה אפשר לשאול בעדינוצ גם בלי לראות תמונה..

 

מכאן החלטה שלך..

בהצלחה!

שאני לא מבקש תמונה וגם לא שואל על מראה. יש למראה משמעות בעיני, בהחלט; ככל שהמראה יותר ימצא חן בעיני זה אכן יוסיף. אבל אני מאמין שאפילו אם יהיה מראה שפחות ימצא חן בעיני, אלמד להתרגל בע"ה והכל יהיה בסדר. ועם הזמן גם אאהב את זה בע"ה (את המראה שבהתחלה לא אהבתי).

אלא שלא כולם כמוני.

בהחלט ישנם אנשים שמבינים שלא יצליחו להסתדר עם מראה מסויים. הם צריכים לחיות איתה כל החיים, ומה לעשות, המראה הזה והזה פשוט לא מוצא חן בעיניהם... ולפעמים מדובר שבפשטות רואים זאת בתמונה.

הוא יקבל תמונה, ישלח הצצה מינימלית לוודא שהמראה מוצא חן בעיניו / הוא יוכל להסתדר איתו, ואם לא - יחסוך פגישה, ויקל את האפשרות להסביר למה לא מתאים.

ומה שאמרת על מפגש נפשות - בוודאי שמפגש הנפשות הוא העיקר. אבל הקב"ה רצה שהעולם יהיה בנוי גם מרוח וגם מחומר, ושהם יהיו מעורבים יחד. שהנפש תהיה מלובשת בגוף, ותהיה קשורה בו ומחוברת אליו. אי-אפשר ולא נכון לנתק בין הגוף לנפש. הנפש והגוף הם "עיסקת חבילה", והם באים ביחד - ולא בטעות. הקב"ה בכוונה חיבר אותם. ומכאן יוצא, שמפגש הנפשות עובר דרך הגוף (אני לא מדבר על מגע פיזי, אלא עוד קודם, בפגישות - רואים זא"ז, שומעים זא"ז). עד כדי כך, שאם הוא לא עובר דרך הגוף, לדוגמה בקשר וירטואלי - זה פגום, זה לא זה. אז חשוב לשים לב שגם המעבר דרך הגוף יתאים.

זה לא נורא לבוא לפגישה גם בלי לראות תמונה,
אבל הבקשה לא מוזרה ולא מראה חשיבות יתר לחיצוניות. (כמובן אם זה רק פנים ולא בקשה ספציפית של גוף)
אפילו בלי קשר ללפסול על פי התמונה,
יש בחינה בלראות את האדם שאתה הולך להיפגש איתו, להכין את עצמך נפשית שככה הוא נראה,
ואז לדעתי יותר קל להיפתח ולשים לב לדיבור ולאדם עצמו.
(אולי זה תלוי באופי של אנשים. אני ממש בוחנת אנשים. ואני יודעת שאם אני לא אראה תמונה לפני,
אני כל הפגישה רק יסתכל על החיצוניות ויעבד אותה קודם כל..)
חוצמזה שתמיד יש פייסבוק

על המראה מבלי לבקש תמונה.

אבל מה אם ההתלבטות היא לא לגבי פרט מסויים של המראה, אלא המראה הכללי שנוצר?

מראה של אדם לא מסתכם בנקודה זו או אחרת, לא תמיד אפשר לתאר זאת במילים. זה הרבה יותר מזה...

את אלמנט ההפתעה..מה קרה? מה כ"כ קריטי?
עדיף כך מאשר לקחת סיכון שעלול לגרום לבחורה לחשוב שזה לא צנוע וכו..

לחלק יפריע ולחלק לא.. חי היה מפריע קצת..זה היה גורם לי לתהות..

אין קטע שתצא עם בחורה שממש לא מוצאת חן בעיניך ובסוף גם לא תתחתן איתה.
זה גם תלוי בך. מה שאתה מחפש.
אם אתה מחפש בובת ברבי- אז יש מספיק כאלה במדף.
אך כשמדובר ברצון לגיטימי למצוא מישהי שמוצאת חן בעיניך-אני לא רואה מה הבעיה.

ולכן זה דורש גם פגישה.

תמונה מקבעת ויוצרת דמות עוד לפני שפגשת את הדמות (שיכולה להיות כ"כ שונה ממה שיצרת לעצמך)

אני עדיין חושבת שזה לא בדיוק מהצניעות לבקש תמונה..

ועדיין לא מבינה למה מראה של מישהי צריך לקבוע מראש אם מוכן להפגש איתה או לא. (ואני לא מדברת על דברים קיצוניים)

 

אם יש דברים שבחור או בחורה יודעים שיפריעו להם מאוד- שוב- אפשר לשאול בעדינות.

מעבר לזה נראה לי שזה לא שייך ושאם ההצעה הייתה נשמעת מתאימה שייפגשו!

ואם אחרי הפגישה באמת המראה הפריע מאוד וזה גם היה נראה לא שייך , אפשר לחתוך בעדינות ולהגיד שלא היה נראה מתאים..

ממתי צריך לתת דו"ח מפורט למה זה לא מתאים אחרי פגישה אחת?

שהיא לא תדע מזה. לא לכולן זה עושה רושם טוב. (במילים עדינות)

וכאשר סירבו לתת בדרך כלל הבחור היה ממש לא נאה
עם עיניים מפחידות.
אני מאבחנת על פי תווי פנים וציורי ילדים ומבוגרים ככה שאני ממליצה בחום לראות תמונה לפני הפגישה
כדי לא לבזבז זמן מיותר.
חשוב להביט בעיניים של הבחור/ה ופשוט להקשיב לתחושות הבטן.

אני מוכן לעשות את ההשקעה וללכת לפגוש את הבחורה באופן מכובד, ולא לבקש תמונה, מה שכמעט בוודאי יפגע בה.

(אפילו בנוגע לרצון לבקש תמונה לפני הפגישה, אני לא בטוח שהוא קיים ומשמעותי, אצלי)

אני מחפש שדכנים/שדכניות שמכירים/מכירות בנות דתיות לאומית - דתיות לאומית תורנית

דרום או מרכז

[כמובן, בהנחה שזו בעיה אמיתית. לא שמישהו "המציא"]

 

וזו לא דרישה מוגזמת, אלא אם כן מדובר במשהו חריג, ולא בהתנהלות קבועה.

ולגבי התנהלות קבוע - הוא רוצה לפחות פעם בשבוע.

תנסי לברר איתו למה זה חייב להיות דווקא כ"כ מאוחר.

 

ולפי אמיתיות ה"צורך", מול הצורך שלך - תנסו להגיע לעמק-השווה.

גם בעלי  רוצה פעם בשבוע אחרי העבודה (=בערב! כי כל היום עובד) להתאוורר קצת, אבל זה רק פעם בשבוע

בערב גם לי אין בעיה שבעלי ילך. אבל במשך הלילה אני רוצה אותו בבית!

ככה שלגיטימי לגמרי מה שאת רוצה.

אבל, כל מקרה לגופו. בהחלט צריך להתאוורר מדי פעם.

מה התדירות ? לאן הוא הולך ? ועם מי ?

וכו'...

יש רוגע בלילה שאין ביום, יש אויר שאין ביום.
ביום הכל ברור, הכל יציב, הכל חד והכל קורה כל כך מהר ולחוץ.. הלילה הוא אמונה, הוא זרימה, מצד אחד לא הכל ברור אבל מצד שני לא צריכים להילחץ מזה
אולי הוא איש של לילה יותר מאשר איש של יום

ולכותבת - ממליץ לך לגרום לו שיגיע למצבים כאלו שבהם הוא ימשוך אותך איתו (נסי לעשות זאת לדעתי בהדרגה ובעדינות). לא יודע איך...