אבל צריך להיות את הרצון הזה להשתנות ולהתקדם בעבודת ה',

ולא "להכשיר את השרץ", להגיד שזה בסדר לעשות דברים שהם לא.

ותוסיף לרשימה, בארים פאבים , חצי שמירת נגיעה , ועוד

כל אחת והדעה שלה לגבי זה..

כל אחת תענה לך תשובה שונה ....

תצא מראש עם בנות שהן פתוחות יותר לכיוון של שמיעת לועזי

אבל מחקתי..

זה בכותרת של מה שערכתי ".."

בהתחלה היה כתוב "אתה הבחור בסרטון?"

חחח

ומקום רוחני.

באים לידי ביטוי במישורים אחרים.

יש אדם שאצלו זה בא לידי ביטוי בהצבת גבולות אדומים חזקים שאסור לעבור. יש אדם שאצלו זה בא לידי ביטוי במחשבות רבות על קדושה. יש אדם שזה בא לידי ביטוי בריבוי מעשים של קדושה, יש אדם שזה בא אצלו לידי ביטוי בבנין מסודר של הקדושה בחייו.

וכל אחד פועל בתחום רוחני אחר, וזה לא נכון לצמצם את המעלות הרוחניות דוקא לתחום מסוים.

בעיה שראיתי בנושא זה, היא שלפעמים מי שאצלו הרמה הרוחנית באה לידי ביטוי בהצבת גבולות אדומים מסוימים וכדו' לזה (היינו בדרכים של קפדנות וקשיחות), ממילא יהיה לו יותר קשה להכיר במעלת האחרים, מכיון שהם הרבה פעמים מחוץ לגבולות האדומים שלו, ואז אע"פ שבתחומים רוחניים אחרים הם בונים הרבה מאוד, עלול להיות איזה צמצום בעין הטובה שלו כי הם לא מקפידים על 'כך וכך'-שחובת כל יהודי להקפיד בהם!

איני טוען שיש כאן משהו לא בסדר, כי אני חושב שחלק מהתפקיד שלו בתור מי שבונה גבולות אדומים זה להציב אותם גם לאחרים, אבל עדין צריך לזכור שצורת החשיבה שלו היא מצומצמת במידת מה, ואם אחרים לא עומדים בדרישותיו, זה לא תמיד מפני פחיתות גדולה.

[ואני מדבר על בירור ברמה של להתקשר למספר של חבר שהוא עצמו נתן, לא על חקירה מודיעינית].

אם הוא שומע שירת נשים הוא לא ברמה הדתית שאני רוצה

וכן, אני יודעת שמעיקר הדין מותר...ועדיין.

זה נתון במחלוקת, וגם למתירים צריך תנאים מסויימים.

איפה הבעיה פה?

זה לא שאנחנו מחמירים בכל דבר, רוצים להחמיר או יכולים להחמיר. זה דבר שמותר מעיקר הדין, וזה בסדר.

יש עוד דברים בעולם שאפשר להחמיר בהם יותר או פחות. יש מכלול שלם של אישיות שצריך לבחון אם מתאים לנו או לא. אם הוא (היא) רוצה לשמוע שירים שאני לא אוהב תמיד יש אוזניות.

(יש לי בעיה אישית עם שירים לועזיים או דוברי עברית מסויימים כי אני שונא שירים לא בעברית באוזניים שלי, אבל זה לא אומר שיש בעיה הלכתית איתם).

חזיר בהכשר הבד"ץ.

או שחיטת חזיר עם סכין שחיטה כשר למהדרין.

לנשים - כמובן שאין שום בעיה, ואדרבה, וממילא זה לא "חזיר".

וגם לגברים - יש בזה דעות הלכתיות. אם יש בחור ששומע את הדיסקים של משפחת ואך וזה מחזק אותו רוחנית, והרב שלו פוסק שזה מותר (כשהוא לא מכיר את האשה ששרה ולא ראה את פניה מימיו) - אז אני לא חושב שזו סיבה לפסול.

הבעיה היא שבד"כ לא מדובר על משהו נקודתי כזה, אלא שירת נשים בכללי, ומוזיקה לועזית בכללי, ובד"כ זה גם לא חף משירי עגבים שאסורים לכל הדעות.

אז מעבר לאיסורים ההלכתיים - זה גם מצביע על מקום רוחני של האדם. אי אפשר לנתק את זה.

צורמת באותה מידה שחזיר בהכשר הבד"ץ.

לפעמים מותר לאכול מאכלות אסורים. (תרופה, שעת הדחק וכו')

אבל מעולם לא נגיד שהם "קדושים".

מקסימום- מותרים.

אבל להגיד שיש מושג של קדושה בדברים אסורים- זה פרדוקס מושלם.

זה יותר כמו בשר בכור או תרומה טהורה. לישראל זה אסור לגמרי, אבל לכהן זה מותר. (זאת לא דוגמא מושלמת, כי בכור ותרומה אסורים לישראל דווקא בגלל קדושתם. כלומר יש דברים שאסורים מפני שהם נמוכים מדי, ויש דברים שאסורים מפני שהם גבוהים מדי. כאן זה משהו נייטרלי שפשוט אסור לבנים ומותר לבנות).

לא דיברתי על בנות. שם זו בכלל לא שאלה. 

חשבתי שזה ברור מעליו ולא על כך הדיון.

אין.

יש היתרים מפוטלים (שמי שלא הולך לפי הרב עובדיה במאה אחוז למה שילך עפ"י הקולות שלו...? - שאלה רטורית. נא לא לענות!)

אבל לא היתר וק"ו לא מצווה!

קדושה יש במצווה. לא באיסור.

בואי נלך על דוגמא אחרת: אשכנזי שאוכל בשר לא חלק. לא סתם אוכל, אלא קנה אותו במיוחד לשם עונג שבת, ואוכל אותו עם כל הכוונות והייחודים. אין ספק שהיה יכול להדר יותר, במיוחד בנידון כזה של דאורייתא. אבל האם אפשר לבוא אליו בתלונות? האם אפשר לומר שזה היפך הקדושה?

(אני שב ומדגיש שזה דיון נקודתי, כי על פי רוב אלו שמתירים לעצמם שירת נשים מתירים גם את האסור לכל הדעות. ובכל זאת זה בירור חשוב.)

(כאילו, אני יכול להבין אם אתה לא קונה לא חלק, אבל שחיטה שהיית נוכח לה שאתה מכיר את השוחט והכל, ויצא לא חלק איזה סיבה יש לך לא לאכול?)

שלמעשה יש להחמיר בזה. ואין להקל אף בשעת הדחק, וכגון כשנמצא אצל ההורים או שקשה לו לעמוד בנטל הכספי של בשר חלק. אמנם בבשר שאין עליו "מהדרין" אלא כתוב עליו "כשר", ואין האדם יודע מדוע אין עליו כשרות מהדרין, יש להקל בשעת הדחק הנ"ל, דשמא אין עליו מהדרין מסיבה אחרת שאינה פוסלת כגון הידורים וספיקות דרבנן, ואולי כלל אין פס ייצור מהדרין במשחטה הזו.

(ולפי דברי הרב משה כץ מארגון כושרות, הסיפא אינה נכונה במציאות כיום, ואין דבר כזה כיום שאין פס ייצור מהדרין.)

יש בעיה הלכתית עם לא-חלק?

יש הידור ויש מותר.

עוד דוגמה- חלב נוכרי. לגמרי מותר. אין שאלה. מי שרוצה להחמיר- זכותו המלאה.

לשירת נשים צריך היתר. זה לא "מותר" סתם כך. התורה בפירוש מכנה זאת "קול באישה ערווה".

על ההיתר המיוחד הזה שניתן רק בנסיבות מסוימות- אתה רוצה לבנות הרים של "קדושה"?

אתה רוצה להגיד שזה מותר ולהביא את הפסק שמורה כך- סבבה.

אבל אל תצמיד לפסק ההוא כל מושג של "קדושה".

לספרדים ..

ספרדים

אחד...

נעשה סדר בעז"ה:

חלק א: פרטים על הנידונים שהוזכרו

בשר שאינו חלק - נתון במחלוקת שו"ע ורמ"א. למעשה, אשכנזים מקילים וספרדים מחמירים.

חלב נוכרי - אסור לכל הדעות, חוץ מרב משה פיינשטיין שהתיר בשעת הדחק בחו"ל, ולאחר מכן הורה למעשה לאסור כשבטלה שעת הדחק. על אף התשובה השניה שאוסרת - גופי הכשרות הגדולים של חו"ל מאשרים חלב נוכרי בחופשיות (הם מתירים גם חדש, ג'לטין מעורות טריים של נבלות וחזירים ועוד דברים). ע"פ נהלי הרה"ר אסור לייבא לארץ חלב נוכרי ניגר.

אבקת חלב נוכרי - מותרת להרבה פוסקים. אבל יש לדעת שבמציאות של היום, גם כשכתוב על מוצר שהוא "לאוכלי אבקת חלב נוכרי" - הרבה פעמים זה פשוט שקר, והוא מכיל רכיבי חלב שונים, שאינם עונים להגדרת אבקת חלב, וההיתר לא חל עליהם.

שמיעת אשה שרה סולו תוך כדי ראייתה - זה אסור לכל הדעות. בכמה קולות - יש שהתירו אבל ההיתר בהחלט דחוק. שמיעת קול אישה בהקלטה ולא באופן ישיר, ללא ראייתה - זוהי מציאות חדשה של הדורות האחרונים, ודנו בה פוסקי דורות אלו. לפי רוב הדעות זה אסור בכל מקרה, ויש שהתירו כשלא מכירים את דמות האישה ששרה. הרב עובדיה פסק כך, ולכן הוא שמע את אום כולתום, עד שראה את תמונתה.

חלק ב: היתרים והידורים

כלל חשוב נקוט בידינו: מה שמותר מותר ומה שאסור אסור. אפשר להחמיר תוך ידיעה שזה מותר, אבל זה פסול לאסור מן הדין את המותר, כשם שזה פסול להתיר את האסור.

אלא מה? בעוונותינו אין לנו סנהדרין ואין פסיקה אחידה לכלל ישראל. ולכן כל אחד הולך לפי הפוסקים שלו. יוצא מזה שאין עיקר הדין אחד שנכון לכולם, אלא יש דברים שלאחד הם אסורים מעיקר הדין, ולאחרים הם מותרים לגמרי. יש גם מגוון מציאויות ביניים, שצד אחד אוסר מן הדין והצד השני מתיר אבל אומר שראוי להחמיר (ואז יש בזה צד של הידור וחומרא) וכדו'.

מעשר כספים, למשל, מחייב מדאורייתא לפי חלק מהפוסקים, מדרבנן לפוסקים אחרים, ומידת חסידות (כלומר: מנהג טוב שאינו מחייב מן הדין) לפוסקים נוספים. וכך גם בסוגיות רבות נוספות.

חלק ג: סגירת הנושא בהקשר לדיון

שירת נשים בדיסק כשלא מכירים את הזמרת, כמו בשר שאינו חלק - מותרים לפי חלק מהפוסקים. מי שהרב שלו מתיר יכול לנהוג כך, וזה לא נכון לתקוף אותו בחריפות, וגם לא לטעון שזה היפך הקדושה.

רוב הרבנים בארה"ב (במקומות שניתן להחמיר-) מחמירים. אבל זו חומרה לכל דבר. אין בכך שום איסור. 

אם כוונתך ב" גופי הכשרות הגדולים של חו"ל מאשרים חלב נוכרי בחופשיות (הם מתירים גם חדש, ג'לטין מעורות טריים של נבלות וחזירים ועוד דברים)."להכשרים כמו OU ואחרים כמוהו אז אתה טועה טעות חמורה.

זהו הכשר מצוין. מה שקורה בארץ בכל הנוגע להכשר ההוא זו קטסטרופה. אבל מה שקורה בחו"ל שונה לחלוטין מבארץ.

כאן לא הייתי סומכת (אפילו בשעת הדחק) על הOU. אבל בחו"ל זהו ההכשר האידיאלי והנפוץ ביותר.

ובקשר לשירת נשים-

התגובה המקורית לא דברה על "היתר מרב" או "פסיקה" כלשהי. אלא אמירה חד משמעית שבלי קשר לנסיבות.

תדבר עם כמה משגיחים והם יספרו לך מה הולך שם.

יותר נכון- מה לא הולך שם...

כ-ש-תמצא משגיח שמצהיר על עצמו כבל עם ועולם שהוא משגיח בOU- תבוא להודיע...

ההשגחה שם דלה ביותר. משהו הזוי ברמה שחטפתי שוק כששמעתי מה באמת הולך שם.

קיצר-

OU תוצרת חו"ל- סבבה.

בארץ- לא. במיוחד לא סומכת על הבשר בהשגחתם.

חוסר אחריות בסופו של דבר- שייכת לחברה.

משגיח שיש לו קצת אחריות על הכתפיים לא ייקח עבודה במסגרת כזו מיתרנית.

אבל לא חסר מושחתים שישמחו לקחת את הכסף תמורת ביקור פעם/פעמיים בשנה באיזה חברה עזובה.

אבל האחריות בסופו של דבר היא עינין של החברה.

א"א שלא להאשים חברה על המחדלים שהיא עצמה עדה להם ו'זורמת' איתם.

המפעלים שבחזקת OU בארץ פועלים ברשלנות חסרת תקדים. ולכן האחריות היא עליה.

ואיפה הרבנות המקומית?

הרבנות המקומית- זו שאלה טובה...

הדוגמה הקלסית ששמעתי עליה לפני שנים היה במפעלי בקר מסוימים באיזור אילת.

מקומות שאינם מפותחים. נידחים. אח"כ מכניסים את התוצרת שלהם לחנויות קטנות ועזובות שלא מעבירים ביקורת מי יודע מה על השיווק.

פלייש, שזה OU ישראל - דווקא נחשב להכשר טוב.

זה אותם מוצרים בדיוק, אותם נהלים. אותו הכל. כמעט כל מה שנמצא בארץ זה בכלל תוצרת חו"ל. מוצרים בהכשר הOU שהם תוצרת הארץ תמיד יהיו גם עם הכשר רבנות מקומית, ובד"כ יהיו גם עם בד"ץ כלשהו, והOU נועד רק לייצוא, כי שחו"ל אנשים לא מכירים משהו אחר.

ואם כוונתך ל"OU ישראל" הקיים במוצרי עלית - דווקא הוא אחלה, וברמת מהדרין (לפחות בנוגע לשוקולדים. עוגות פחות טוב). כך שזה הפוך ממה שאמרת.

לגבי המצב של OU העולמי בכללי: יש להם רבע מליון מוצרים בהשגחתם. כמות אסטרונומית. ההשגחה נסמכת על חזקות שונות, ומבקרים במפעלים פעם בכמה חודשים. משהו הזוי. וכל זה בייצור עולמי, ולא ייצור מיוחד. כלומר: אין שוק יהודי משמעותי מספיק כדי שהמפעל יואיל בטובו ללכת לקראת יותר מדי. לכן, מי ש'הולך לקראת' זה דווקא גוף הכשרות.

זה מוביל לקבלה בשתי ידיים של כל קולא אפשרית, לאמור: חלב נוכרי ניגר, ג'לטין טמא מעורות טריים, איסור חדש ועוד. כל זה מצטרף לצורת ההשגחה המינורית הנ"ל.

סטאר קיי ואו-קיי לא שונים בהרבה. וגם KF לונדון.

איגוד הרבנים של הרב וסטהיים, מנצסט'ר - הוא דווקא ממש אחלה. יותר טוב מהרבה גופי כשרות כאן בארץ.

אכן די"מ, זה ממש לא בסדר, יש מחדלים חמורים גם בכל מיני כשרויות בארץ. לתקן את העולם אנחנו לא יכולים, אבל לפחות להקפיד על מה שאנחנו מכניסים לפה.

סמוך על בעל המפעל שבכל החודשים שלא שהמשגיח לא היה שם - לא עשו שום שינוי בחומרי גלם (וזו לא מציאות מופרכת שיש מחסור לא צפוי בחו"ג מסויים ומביאים ממקור חלופי), והכל התנהל כשורה.

וגם בנהלים עצמם - אז בחלב נוכרי סומכים על ר' משה פיינשטיין. ועל מי סומכים באיסור חדש? ובג'לטין מעורות טריים? ובבישולי גויים גמורים (גם לא רמ"א)?

שעולה עשרות אלפי שקלים. טחינת קמח זה באמת תחום שפחות צריך השגחה, ומן הסתם הם סומכים על נאמני כשרות, וכמובן שמערך ההשגחה שלהם כולל גם את המעשרות והטיפול בשדות שנעשים בכלל לפני שהחיטה מגיעה למאפייה.

שמע, אין לי מניות אצלם. אבל המציאות בשטח מראה שהם כמה ליגות מעל האחרים. יש להם מעבדות משוכללות שעולות מליונים, ברמה שלא מתקרבת לאף גוף כשרות אחר.

לגבי חדש, האמת היא שאני לא מספיק מכיר את הסוגיא, אבל למיטב ידיעתי די מוסכם שאסור גם בחו"ל.

רוב המוצרים בארץ תחת השגחת OU אכן תוצרת חו"ל. אבל זה לא מצדיק את אותם מוצרים (בעיקר בשר ומיני מתיקה) תחת השגחה קלוקלת.

KF לודון הוא אחד ההשגחות הטובות. הוא במקביל למנג'סטר. יהודים רבים בבריטניה אינם סומכים על בד"ץ העדה החרדיתכאן בארץ אך מנגד סומכים על KFלונדון. 

OU הוא ארגון גג שמאגד תחתיו את רוב המפעלים שפועלים על ההכשר ההוא.

הנהלים בכל מפעל באיזורים בארץ ובחו"ל שונים זה מזה. ישנם מחמירים עד כדי כך שלעיתים יהודים מעדיפים את ההכשר ההוא על פני ההכשר המקומי. ויש מקומות כמו בארץ שהמפעלים פועלים על בסיס נהלי כשרות מתירניים בטרוף. שאפילו חסידי ה-OU בחו"ל יודעים להתרחק מהמוצרים שלהם בארץ.

במקומות מסוימים בארה"ב לא ניתן לשרוד ללא ההכשר הזה. אך הוא בהחלט לא מקובל בכל מקום בעולם.

לכל מפעל יש משגיח, יש נהלים וכללים שונים. 

ולכן יש עינין לבדוק ספיציפית לגבי כל מוצר של OU. גם בארץ וגם בחו"ל.

רוב המוצרים שלהם סבבה. אחרים- בבעיה רצינית.

לכן לא ניתן לקבוע על ההיכשר ההוא בצורה גורפת. אלא כל מוצר ומוצר (שהופקו במפעלים שונים) צריך בדיקה וידעה ברורה של המשגיח הספיציפי.

היו מקרים שקנינו מוצרים מוכרים בחו"ל עם ההכשר OU. ופתאום הודיעו לנו משום מקום שההכשר כבר לא מי-יודע-מה ושא"א לסמוך יותר על המפעל הספיציפי שאחראי על המוצר ההוא.

ולא רק פעם אחת.

OU הוא אחלה הכשר. אבל הוא מצריך בדיקה ומעקב. לפעמים המשגיחים שם מעולים ולפעמים זה...

גם אם אתה קונה מוצר מעובד ישראלי, הוא מורכב ממליוני רכיבים קטנים (המכונים באנגלית ingredients), שמיוצרים בכל מיני חורים בעולם.

אין אפשרות כלכלית לשלוח משגיח לכל מקום בעולם כמו שכתבת,  אבל הם בונים על זה שבעל המפעל לא ישנה את הרכיבים בגלל ששינוי ברכיבים עלול לגרום תקלות ללקוחות שבונים על המבנה הכימי של המוצר שהוא מייצר.

הבעיות שאתה מציג כמו חלב נכרי ניגר וכו' לא קשורות לזה בכלל, שהרי ידוע מראש שמדובר בקולות האלה ובעל המפעל (או המשגיח שלו) יכול לבחור אם לצרוך את הרכיב או לא.

קולות הלכתיות זה סבבה למי שמוכן לאכול אותן. הבעיה (בעיניי) היא כשמשהו מנסה לטעון שהוא כשר ברמה מסויימת ובפועל הוא לא.

כי בחו"ל מכירים את ההכשר וסומכים עליהם כמעט בעינים עצומות.

וזו טעות רצינית.

ההתנהלות של הארגון לא מאפשרת זאת. הנוהל הקובע שבכל מפעל הכללים שונים. ההחמרות שונות.

לעיתים מסתמכים על יותר קולות ולעיתים מחמירים ברמה גבוה מאוד.

וזו הנקודה הבעייתית בהכשר כאן בארץ.

הם יותר מידי מיתרניים וסומכים על "השם שלהם". התוצאה- אנשים כשרים שסומכים על מפעל שלם ללא בדיקה מעמיקה בנהלי הכשרות שלהם.

בשאר המפעלים וגופי הכשרות נהוג כללים אחידים בכל מקום.

אצל OU- הכללים (חומרות לעומת קולות) משתנים בהתאם למפעל/איזור תעשייה.

בחומרי גלם באמת יש פחות פוטנציאל לשינויים, והפיקוח יותר קל. במוצרים עצמם, אלו שמורכבים מעשרות רבות של חו"ג - צריך פיקוח יותר הדוק.

בארה"ב זה מה שיש ולא בעקבות היתר מפותל כלשהו.

בארץ זה באמת נושא אחר.

בעיקרון סומכים על העובדה שאם חברה תיתפס בקלקלתה (הכנסת חלב טרף לחלב כשר) היא תפרוש מעול הקנס הפדראלי שיוטל עליהם.

קיצר- זה לא שווה להם מכל הבחינות. ה"השגחה"- היא איום הקנס.

דרך הרב פיינשטיין...

אף אחד מתלמידיו לא מעז לחלוק עליו ולהגיד שחלב נוכרי אסור בתכלית האיסור. אלא שזו חומרה.

אתה רוצה לחלוק על גדול הדור האמריקאי שכולם קיבלו את מרותו? - זכותך.

אבל אם תשאל רב בחו"ל הוא יגיד לך חד וחלק שמדובר בחומרה. ומי שלא מקבל על עצמו- סבבה לחלוטין.

שוב-

אני מדברת על החלב שעבר השגחה. אבל לא חלב ישראל.

חלב OU הוא סבבה לגמרי. לא רואה מה הבעיה בו.

עדכנתי זאת כעת בערך בויקיפדיה. ראי שם. זו לא חומרה אלא ההיפך. זאת קולא שהוא פסק לשעת הדחק, וכשבטלה שעת הדחק - הורה למעשה להחמיר.

ומסביר מדוע זה מותר מעיקר הדין.

אין כזה דבר להחמיר במשהו שהוא לא קולא.

יש הלכה. יש קולא ויש חומרה.

אם עפ"י ההלכה מותר- אז כל דבר מעבר הוא חומרה. לא "הדין בעצמו".

זה שמעיקר הדין מותר- זה נושא אחד.

זה שכולם מחמירים- זה נושא אחר.

אגב- העובדה שר-ק שלושת גדולי ישראל באותם ימים חתמו על ההסכם הזה הוא בגלל העובדה שכולם היו בהתלבטות גדולה בנושא, ואף רב לא העז לקחת על עצמו את ההכרעה הגדולה ולכן וההכרעה עברה לידי גדולי ישראל בארץ (החזו"א) ובחו"ל (הרב משה פיננשטיין).

בד"כ כשאומרים ש"הפוסק X החמיר בזה" הכוונה היא שהוא אסר מן הדין.

בכל מקרה, התשובה המאוחרת של ר' משה שומטת את הקרקע מתחת הקביעה שלך על היחס בין הלכה לקולא. לפעמים יש היתר דחוק שלא ששים להשתמש בו, למרות קיומו. כך כתבו פוסקים רבים על ההיתר מכירה, וזה בעצם מה שר' משה פיינשטיין אומר בתשובה השניה: כשכבר היה יצור מיוחד של חלב ישראל, ורק היו הפרשי מחירים - הוא אסר לסמוך על ההיתר שלו.

נא לדייק.

כולם אומרים שצריך להחמיר (אם אפשר. ולא תמיד אפשר. גם בימינו) אבל אף אחד לא אומר שזה אסור מעיקר הדין.

הדין הבסיסי הוא דינא דגמרא. סברא מחודשת להקל לא מפקיעה אותו אוטומטית.

שים לב לפסק שלו פה:

"בדבר החלב של הקאמפאניעס במדינתנו אשר יש פק1ח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי מלערביש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח משום דהעיקר ריריעה ברורה הוא כראיה ממש כהא דשבועות דף ל"דגם לעדותדמטון."

בעיקרון צריך להמשיך לקרוא מהמסמך המקורי. אולי אח"כ תבין מה היה הפסק המקורי של הרב פיינשטיין.

ובשביל להחמיר (בכ"ז) הם רושמים את החלב עם הכשר מוסף. יותר מהודר.

סיים ר' משה במילים:

"ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין."

אפשר לחוש קצת את האווירה. הוא בעצם מתיר את המציאות הקיימת ורווחת בזמנו. עד כדי כך שהוא צריך להתגונן ו'להתיר' להחמיר. סוג של לימוד זכות על המנהג.

ובאמת, שנים רבות אחר כך, כשכבר ב"ה היה יצור סדיר של חלב ישראל, התמונה השתנתה:

"הנה בדבר החלב שזה הרבה שנים שיראי השי"ת אשר בטאראנטא נזדרזו בהסכם הרבנים וכל החרדים למצוות התורה ותקנות חז"ל, וראו שיהיה חברה (קאמפאניא) לחלב שנחלב על פי השגחת ישראל... והרבה לוקחים חלב מסתם חברות, אף אנשים מאלו שלקחו כל השנים מהחלב והגבינות וכל המינים מהחלב שתחת השגחה. איברא דאיכא טעמים להקל בחלב הלקוח מחברות, במדינה אשר מדיני המדינה אסור למכור חלב שיש בו עירוב חלב טמא הוא רק בשעת הדחק אף אם גם בטאראנטא איכא איסור מדיני המדינה, ולא בשביל יוקר מעט."

מקור

אבקת חלב נכרי זו מחלוקת: החזון איש והרב אליהו אוסרים . האגרות משה והרב עובדיה מתירים , אבל זה לא מהודר 

בנתיים יש רק פוסק אחד שמתיר שירת נשים וזה בהיסתייגות.

וגם כל אלה שהולכים על פי הפסק היחידי של הרב עובדיה מודים שהוא לא מורה הדרך שלהם בשאר ההלכות אלא לוקחים את מה שנוח להם.

חלב נוכרי ואבקת חלב נוכרי הם בסופו של דבר מותרים מעיקר הדין ולא כקולא.

למרות שמסבירים ומוכיחים לך שזה לא נכון. זה פשוט טעות בהגדרות.

ואומר שניתן להחמיר- מה אתה צריך יותר מזה?

בבקשה- תביא לפחות שלושה רבנים נחשבים בחו"ל (או בארץ) שאינם מתירים חלב נוכרי בחו"ל...

תגובה זו הופנתה כלפי כל אלה שחושבים שיש רב (בחו"ל) שחולק על הפסק של הרב משה פיינשטיין.

לא בכללי- למי יש יותר הוכחות. ולמי פחות.

אגב- אתה גם לא חייב להביא הוכחות.

זאת ביקשתי מ@אריק מהדרום שהביא שמות של שלושה רבנים שעומדים בקריטריון הנ"ל.

עוד לא ראיתי היכן רבים מתנגדים לפסיקתו של הרב משה פיינשטיין.

ועוד יותר מכך: 

 מוסדות המדינה מפקחים ומשגיחים מטעמי בריאות וכדומה, שלא להכניס חלב אחר מלבד חלב הטהורה, ואף מטילים קנסות על כל זיוף. לכן יש הסוברים, שדין חלב שחלבו נכרי בתנאים אלו, הרי הוא כדין ישראל רואהו. לפי סברה זו התירו ה"ר משה פיינשטיין (אגרות-משה יו"ד ח"א סי' מז ואילך) ועוד אחרונים להשתמש בחלב בחו"ל במקומות שאין להשיג בנקל חלב ישראל. 

חלב נוכרי במקומות שניתן להשיג חלב ישראל- זה נושא אחר. וכבר ציינתי שאיני מדברת על המקרים הללו.

אני דברתי ספיציפית על המצב שקורה בחו"ל. כשלכל הפחות 80% משטח ארה"ב נכלל בהגדרה "מקומות שאין להשיג בנקל חלב ישראל".

(יש לי עוד הוכחה לכך שחלב ישראל בארה"ב הוא חומרה אבל אותו אשמור לעצמי)

צריך לעבור על ההודעות בכדי להבין במה מדובר.

אבל מה לעשות שהוכחת את טענותי בצורה הברורה ביותר ולא להפך...

עצם החלוקה הזאת בין הארץ לחו"ל מראה שאנחנו מדברים במציאות דיעבדית ודחוקה.

כשאין- מלכתחילה מותר.

שיש- בדיעבד מותר.

"כשאין - מותר לכתחילה" = מציאות דיעבדית.

"מציאות דיעבדית"...?

אין מושג כזה בהלכה.

יש מושג של "מציאות". מתוך המציאות הזו מנסים למצוא פתרון לבעיות הלכתיות.

בדיעבד- לאחר המקרה.

'לאחר מקרה' של 'מציאות'...?- זה טעות בניסוח.

דיעבד במשמעות מצומצמת זה משהו שכבר נעשה, ובוחנים אם יוצאים ידי חובה/נוצרה מציות של איסור וכדו'.

מציאות דיעבדית זה שהמציאות כולו במצב של "כבר נעשה", כלומר שאי אפשר לשנותה. ומבחינת החשבון ההלכתי זה די דומה לדיעבד במשמעותו המצומצמת.

"בשעת הדחק".

אבל לא בדיעבד.

שימוש שגוי במילים מביא לטעויות בהבנה

עיין פה.

כמה שנים למדת בישיבה?

ממש נקרעתי

<צ>

אבל בואו נגיע למסקנה כבר. הדיון הזה די מיצא את עצמו.

בס"ד

כמו רוב התשובות על דברים מהסגנון הזה, אני יכול למצוא המון התרים והמון איסורים לנושא, את היחידה שיכולה לענות על התשובה, אפשר לשמוע דעות אבל את זו שבסופו של דבר צרכה לחיות עם אדם כזה לטוב ולרע. 

את צרכה לענות אם זה מתאים לך או לא, והאם זה משהו חיצוני ולא שלך או זהו דעתך האישית

לגבי חולשה למוזיקה טובה, הכי טוב זה גם לברר איתו, יכול להיות כן/לא. וגם תשובה שלו לא תמיד כנה.

אבל מה שלפי דעתי בטוח זה שיש חולשה מסוימת המשהו. 

אני חושב ששאלה זו הרבה פעמים צצה כאשר לא בטוחים בדברים אחרים.

אני אישית משתדל לא לשמוע לועזי אבל אין לי בעיה שאישתי תשמע במיוחד אם אני לא יכול להציע לה מוזיקה אחרת או לפצות על הצורך הנפשי עם משהו אחר(כמובן מקווה אצליח לספק את כל הצרכים הנפשיים)

שורה תחתונה, לא הייתי פוסל בגלל זה! כמובן כל עוד מדובר במוזיקה לועזית טובה(:

המן בהצלחה(:

בשירת נשים-

אם הוא מודע להלכה ובכל אופן שומע כי הוא שמע על היתרים ויותר נוח לו להקל וכו'- אז לא ארצה.

לא בגלל השירים- אלא בגלל הסיבה.

אם הרעיון שלו היא "בואו נחפש היתרים" אז האופי שלו לא מתאים לאופי הבית שאני רוצה להקים.

פשוט מאוד- חוסר התאמה בסיסי בשאיפות להקמת בית משותף.

עובדה זו יכולה להתבטא בתחומים אחרים. לאו דווקא שירת נשים.

אני לא חושבת שהבעיה היא חולשה למוזיקה. 

לכל אחד יש חולשה- השאלה עד כמה הוא מתקפל כשהרצונות שלו מתגשים עם דרישות התורה.

(וכמה הוא מוכן לקפל את התורה לרצונות שלו)

אם הוא אינו מודע להלכה ורוצה ללמוד ולהשתפר- אז אין לי שום בעיה ללכת איתו לרב (שלו או לרב אחר) שישב איתו ויסביר לו מה הבעיה. (בשירת נשים).

מוזיקיה לועזית- 

זה נושא אחר. רגיש.

אני אישית מאוד אוהבת. מיוחד באנגלית.

אבל- יש גבול ברור. כל עוד הוא מבין ומכבד את הגבולות הברורים (ע"ז, ג"ע ושפיכות דמים)- אין לי שום בעיה.

מה זה משנה איזה בית נבנה- העיקר שנתחתן...?

באמת?

אז בשביל מה להתחתן- כדי להביא ילדים לעולם? ואיך הם יראו. מה עם החינוך שלהם?

בשביל להקים בית? והאיך זה יראה אם אין התאמה בשאיפות הרוחניות?

כמובן- שאם אין שאיפות רוחניות או שאיפות מינימליות- אז כמובן מה שאמרת קביל.

אך אם המטרה היא לבנות בית ה' שיהיה משכן לשכינה- אז מכן. הפרטים חשובים.

ושוב- אלו פרטים שמעידים על סגנון ואישיות.

אולי במקום להאשים את הבנות בבעיה.

כדאי שכל אחד יפנה אצבע מאשימה כלפי עצמו ויעשה חושבים עם עצמו מדוע הוא אינו מוכן להתעצמץ קצת יותר בשביל למצוא את הבחורה המתאימה.

זה^^^ הדדי.

האשמה חד צצדית היא עינין מיותר.

את גיל הגן עברתי ממזמן.

אגב שם לימדו אותי מי הוא היה האיש שהיה החפץ בחיים.

הוא גם לימד אותנו כיצד לדבר ולהעביר מסרים בצורה הנכונה.

כל עוד אין את הבסיס הזה^^^. אין טעם להיתדיין.

הצעתי פעם למישהו להיפגש עם מישהי בסגנון הבררני בענייני דת. היא סיננה אותו כבר בטלפון בגלל בעיות דומות. למה הוא לא יכול לעשות צעד קטן לקראתה ולהפסיק עם ההרגלים שלו? זו לא קטנוניות להציג את החולשות האלה כדבר שא"א לוותר עליו? אם הוא באמת רוצה למצוא מישהי, אז שיהיה מוכן להקריב. להכיל את התרבות החילונית בבית זה לא פחות קשה. 

זה לא פחות טרוריסטי לומר: "או שאתה לומד להכיל או שתישאר רווק" (האקדח מכוון היטב לרקה). 

<אגב, הבחורה שאני הצעתי לו הייתה רווקה בסוף שנות העשרים לחייה, והיא ברוך ה' התארסה אחרי חודשיים.> 

אז מספיק עם האיומים ברווקות מאוחרת ובהפריות באוקראינה. כל הכבוד על ההשקעה בהודעה שלך, אבל היא לא יותר מבדיחה. 

יש מספיק דברים שראוי להתפשר עליהם: רמה סוציו-אקונומית, מוצא עדתי, מראה חיצוני, על ה"קליק" המפורסם של הפגישה הראשונה ועוד היד נטויה. דווקא חוסר הוויתור על הרמה הדתית נראה לי יותר הגיוני ורצוי.  

דברים כאלו, בעיניי הם עקרוניים. במיוחד שירת נשים.

העניין הוא שהחפצים בחיי העולם הזה, מעמיסים על העקרוניות הדתית בעיות של רווקות מאוחרת. 

רווקות מאוחרת היא, רק בין היתר, תוצאה של חוסר נכונות להתפשר בנושאים רבים ומגוונים. 

מאוחרת?

פעם ראיתי עלון שהציג את בעיות השידוכין במגזרנו. זה הוצג ככה: "על הרמה הסוציו-אקונומית התפשרתן, על המוצא העדתי התפשרתן, גם על המראה החיצוני למדתן להתפשר. אז למה אתן לא מוכנות להתפשר על הרמה הדתית? להיפך, אם תינשאו לכאלה שהם ברמה פחותה משלכן, זה יעשיר את חיי הדת שלכן באספקטים לא שגרתיים". 

עזוב את זה שהנשים שם מוצגות כסרבניות חתונה, כאילו שאין גברים בררנים. למה הדרישה האינטואיטיבית להתפשר היא דווקא מהדוסיות? למה החפיפניקים לא יכולים לוותר על מנת החילוניות היומית שלהם?

ולעיתים עליה בצד הנשי, מה שבתורו מפחית את הסיכוי של "הדוסיות" להתחתן.

בגלל שאנשים כמוך פוסלים סודנים - הרווקות פושה וממאירה למימדים מפחידים.

יש מצב שמחקו לי כאן תגובה? מקום שבו מוחקים באלימות את דבריו של האחר, ואני עוד זה שמואשם כאן בכיוון אקדח לרקה של אנשים - אין בו שיח אמיתי ואין בו דיון. אני מזמין כל אחד, ובייחוד כל אחת, לחשוב היטב על הדברים ולקחת לתשומת לב.
והציניות שלך אפילו לא משעשעת, היא פשוט הזויה. עם ברוטליות דיאלקטית כזו לא מגיעים לשום מקום. מובן שאני הבעיה. גזען נגד סודנים. לעומתי, אתה בטח כל ערב רוקד בחתונה מעורבת של מהגר עבודה ובוגרת אולפנא.
אני רק בכל זאת אנסה לחזור על חלק מהדברים שנדמה לי שהוסרו: העובדה שדימ (ואני כבר רואה כאן עוד מגיבה, דיזל או משהו בדומה) ממש מאשרים את אזהרותיי - ואף מחזקים את הדרישה שמפניה הזהרתי - שמעדיפים להטיף להישאר תוהו, שזו ככל הנראה הסיבה לתוצאות המדכאות בשטח, מדיונים בדומה לזה כאן.

תפסיק לערוך לאחרים את מילותיהם. תפרסם במפורש תגובה המציינת שאתה עומד להסיר תגובה של מישהו אחר, שתבוא במקום התגובה שתוסר.

תמשיך לנהל דיונים רק עם מה ומי שמתאים לך.

רק קצת מחקו וקצת ערכו. אני במקומם הייתי מוחק לך את כל ההודעות וחוסם אותך לגמרי.

ומעניין שאתה מדבר על ברוטאליות דיאלקטית. כל הודעותיך זועקות בריונות, טרור והשלטת ערכים "נכונים". גם אתה פונדמנטליסט חשוך, רק בדת אחרת.

ומחקו את כל היתר. למה לנהל דיון? הרי הכל באישי, שנסתיר ונטאטא ונחביא מתחת לשטיח!

חז"ל כבר אמרו שלא נכון, כי "כל שכן דפקר טפי".

דווקא אני ביקרתי את המנהלים ואמרתי שאני הייתי נוהל אחרת.

בנוגע לנקודות שהעליתי (לפחות, בהבלחות השונות של חלקים שונים של הדיון, בטרם מחקו הכל מרוב פחד ומרוב סגירות).

אני אמנם נלחם ודן עם אפיקורסים כמוך, אבל ברור שמעיקרא עדיף היה לא להיחשף.

שירים זה משהו עמוק, שנוגע במקומות גבוהים בנפש. אדם בוחר למי הוא נותן לגעת במקומות האלו, וממילא מה משפיע עליו ואיפה הוא נמצא.

מי זה אלביס המוזכר.

(אני יודע שאני יכול לחפש בגוגל, אבל מעניין מה אתה חושב על העניין)

________

כן, אני שומע שירת נשים, ולועזי כשהוא בלי מילים ורק מנגינה בלבד.

אבל בהחלט מושפעים, ובמקום די עמוק בנפש, שבכוחה של המוסיקה לחדור אליו.

חילונית . יש הבדל שמים וארץ בין מקיים מצוות שדבק ב-ה' יתברך , ורוצה להדר . לבין מקיים מצוות שהתרבות שלו היא חילונית: עיתון חילוני , מוסיקה חילונית וכו' .    זה קשר אחר לבורא עולם

איך נלך ככה להופעה של בון ג'ובי?

בנוגע למוסיקה שאסורה לכל הדעות (שירת נשים כשמכירים את המראה הזמרת, ושירי אהבה).

לא הייתה לי כאן מטרה להוכיח אף אחד בריש גלי ולהוקיע מישהו על חטאיו. זה בין לבוראו, אני לא יכול לשפוט, ולא יודע מהי נקודת הבחירה של האדם.
אבל מה שקומם אותי והצריך תגובה מבחינתי זה האידאליזציה של החטא שניכרה כאן מחלק מההודעות. זה מדרון חלקלק וזה הרבה יותר חמור מעצם החטא.
אז מי שעוד לא במקום רוחני ונפשי מתאים שלא יקבל על עצמו להפסיק לשמוע. אבל כן שיקבל על עצמו לפתח קצת בושה, וקצת הערכה במקום זלזול לאלו שנמצאים במקום גבוה יותר, ומצאו תחליף שמתאים לרצון אביהם שבשמיים.

אני יכול לספר על עצמי שבדרך מבריטני ספירס ואבריל לווין למה שאני שומע היום עברתי דרך "החבר'ה", ודרך צוות הווי בני עקיבא. בשלב מסויים מחקתי את שירי האהבה, בשלב יותר מאוחר את הלועזי, ובהמשך את שאריות העברי-חילוני. כשתוך כדי הוספתי עוד ועוד מוסיקה יהודית.

בנוגע למוסיקה שאסורה לכל הדעות (שירת נשים כשמכירים את המראה הזמרת, ושירי אהבה).

לא הייתה לי כאן מטרה להוכיח אף אחד בריש גלי ולהוקיע מישהו על חטאיו. זה בין אדם לבוראו, אני לא יכול לשפוט, ולא יודע מהי נקודת הבחירה של האדם.
אבל מה שקומם אותי והצריך תגובה מבחינתי זה האידאליזציה של החטא שניכרה כאן מחלק מההודעות. זה מדרון חלקלק וזה הרבה יותר חמור מעצם החטא.
אז מי שעוד לא במקום רוחני ונפשי מתאים שלא יקבל על עצמו להפסיק לשמוע. אבל כן שיקבל על עצמו לפתח קצת בושה, וקצת הערכה במקום זלזול לאלו שנמצאים במקום גבוה יותר, ומצאו תחליף שמתאים לרצון אביהם שבשמיים.

אני יכול לספר על עצמי שבדרך מבריטני ספירס ואבריל לווין למה שאני שומע היום עברתי דרך "החבר'ה", ודרך צוות הווי בני עקיבא. בשלב מסויים מחקתי את שירי האהבה, בשלב יותר מאוחר את הלועזי, ובהמשך את שאריות העברי-חילוני. כשתוך כדי הוספתי עוד ועוד מוסיקה יהודית.

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: