פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1118)

הרי, צריך להתקדם מתישהו?!
וזה יפגע בה יותר מאשר אם נצא פעמיים שלוש ואז או שאראה כי טוב או שנסיים את זה שם.
בלי להתייחס למכות שהחבר ששידך יתן לי

יפגע בה יותר מה שהיא כן תדע?

מה הטעם בכוח?
מניסיון יותר כואב לצאת כמה חודשים ואז לשמוע אני לא מסוגל....

תקח את הזמן שלך ואז תחזור לשוק...

ב"ה

וכן, אושר הסבירה אותי נכון..

או שתבקש ממי ששידך שיעביר לה הודעה

 

היא לא אמורה לסבול סתם ממשהו שהיא אפילו לא יודעת עליו

 

בהצלחה

מה תעשה אם הנוכחית תתאהב בך?! אתה רק תיצור מעגל נוסף של כאב
כמה זמן עבר מאז הפרידה מהקודמת?

ואם היא האמיתית?!? אתה חייב לתת לעצמך עוד זמן שהקשר הקודם ישקיע.. תגיד לחבר שלך שיחכה עם זה..

תכלס, יש לך שתי אופציות..

או לצאת למרות שהראש והלב במקום אחר ובתקווה שעצם היציאה עם מישהי אחרת, יסייע לשכוח את הקודמת ולהתקדם עם הנוכחית.

או לא לצאת כי הלב כרגע לא פנוי ולא נעים להכנס לקשר עם בחורה שמצפה שתהיה פנוי ונקי ריגשית ובעצם אתה סוג של 'מרמה' אותה.

אתה מכיר את עצמך, תחשוב מה יותר מתאים לך, אם אתה חושב שזה רק חשש ראשוני בגלל הגעגוע ושבעצם היציאה תעזור לך להניח מאחורה את מה שהיה ולפסוע אל האופק המתוק על אף כל הצללים, אז לך על זה ובהצלוחס

כדאי לך לנסות שזה יעזור לך להתגבר על הקודמת,

 

גם אם זה לא יעבוד בינכם.

 

ואם אחרי דייט אחד שניים אתה רואה שיש סיכוי,

 

אז אתה יכול לשתף אותה שאולי יהיה לך קצת קשה להפתח בהתחלה,

 

זה ממש לגיטימי

 

בהצלחה!

מצד אחר לא כיף לחכות.
מצד שני חודשיים זה לא המון זמן (תלוי בקשר שהיה לך)
הרבה פעמים קורה שדוןקא לבן לוקח הרבה יוץר זמן מהצפוי להתקדם הלאה..

היה לי קשר לפני כמעט שנה שהיה מאוד משמעותי בשבילי
יצאתי מאז עם 3 בנות לפחות ועדיין לא התגברתי עליו ב 100%..
כל פעם מחדש הייתי צריך לשכנע את עצמי שאני באמת בנוי לקשר חדש
ואני לא בטוח ב100% שדווקא הנסיונות עזרו לי יותר משאר הדברים..

זה ממש יבנה לכם את הקשר.. ואולי דווקא אם תספר לה, זה יעזור לך להשתחרר מזה.. ואם היא בוגרת היא תבין אותך ואולי תעזור לך להמשיך הלאה אפילו..

אתה מתגעגע אליהם לנצח. ככה זה.

אם אתה יודע שאין מצב לחזל"ש עבור הלאה

אם תרגיש שזה ממש עוד לא עבר לך, קח עוד הפסקה.
 

לק"י

זכינו השבוע לשמח את סבא וסבתא עם הנין שלהם
ופגשנו עוד דודים (את חלקם פגשתי לראשונה..), היה נחמד ב"ה.

שבוע טוב ומבורך בעז"ה

דיברתי השבת פוול עם חבר טוב שחיכיתי המון זמן לדבר איתו

תרתי משמע...

אחרי ארבעה חודשים (לפחות לפי ההסתכלות שלי) כבר לא אמורה להיות בעיה של נושאי שיחה.
זה לא אומר שאתם לא מתאימים, אבל זה כן אומר שכדאי לבדוק אם אתם מדברים על נושאי השיחה או שאתם מכניסים את עצמכם אליהם.
כלומר, אתם מביאים את עצמכם לתוך השיחות או נשארים ברמת השיחה הידידותית?

אם היית חרדית, זה היה מפריע לך...

 

אולי יפריע לגברים בחורה חוזרת בתשובה במקרה שהיא לא שמרה על עצמה... אבל אני חושבת שרוב הציבור בודק אדם לגופו ולא את מה שלא רלוונטי... (אם יפריע למישהו זה אולי השבתות או זה שאין משפחה להתארח אצלה בלי בעיות כשרות. שבת וכדו'

כי המשפחה שלי כן שומרת כשרות נסיעות בשבת חגים וכו'
תודה בכל מקרה

המשפחה ברובה שומרת שבת אבל אח שלי חילוני לגמרי

זו לא סיבה לפסול , למרות שלעצמי אני הייתי רוצה מישהי חרדית מלידה

מכמה סיבות ..

 

על הסיכויים שלי להשיג את המטרה אפשר לדון אבל זה לא המקום ..

אני בא ממקום מאוד דוס.. וממש לא! זה לא היה מפריע לי בכלל!
להיפך עכשיו אני אפילו מעדיף את זה..
יש במקום הזה משהו פתוח ויפה

זה דורש פתיחות משני הצדדים, לקבל אנשים ששונים מהם. אישית זה משהו שאני מאוד מחפשת, אז אין בזה שום פסול בשבילי. אולי מישהו מאוד סגור לא יוכל לקבל את זה, אבל אז הוא כנראה לא מתאים לך

בהצלחה!

בס"ד

אין דבר כזה שנקרא סוג א' ב' ג' וכו', אלא בודקים את האדם בעיקר לפי מה שהוא נמצא כעת.

לעומת זאת אצל אחינו ה"חרדים" כך מקטלגים את השידוכים.

בחיים אצלנו לא נפסול בנאדם בגלל המשפחה שלו. (:

משפחה זה לא חשוב.. השאלה מה היא וכמה התהליך היה עמוק ואמיתי..

זה פשוט היה רחוק מלהתאים. וכן פסלתי על זה..
שונה גם בין גברים לנשים..

אבל אני מכיר הרבה בנים שכן, ואני קצת יכול להבין אותם (את הפחד שלהם)

לק"י

ברור שהכי כיף שהמשפחה גם מתאימה, אבל זה לא העיקר.

יש כאלה שמאוד מרתיע אותם שהמשפחה שונה.
ויש כאלה שזה לא מזיז להם.

לדעתי זה הכי תלוי בדרך שאת מציגה את זה, אם תספרי כמה זה נורא וכמה זה קשה ולא פשוט- זה ירתיע.
אבל אם תספרי כמה הם מקבלים (במידה והם באמת כאלה) ומתחשבים ואכפתיים- זה לא בטוח ישנה למועמד.

שיהנה בהצלחה מותק!
בשורות טובות בקרוב (:

אגב בעלי ממשפחה חילונית והמשפחה שלו מדהימה ב"ה

נשמע שלא סיים רגיש כ"כ...

מזדהה עם ההרגשה שלך. זה באמת כואב.

לרוב זה עובר כשמכירים מישהו אחר..
תסבירי לעצמך שהוא פשוט לא שלך.
זה כמו ילד.. ישנם ילדים חמודים מאד אבל תמיד, בתור אמא, תרצי את הילד שלך.

כמו שיהודה פוליקר אומר...פחות אבל כואב.

מוחקים הכל, תמונות , סמסים, פתקים, זורקים דברים שמזכירים.
חושבים, מה היו הדברים שאהבת, מה מהם קריטים בבחור החדש, מה היה פחות טוב והפריעה לך.
אחרי כמה זמן יוצאים שוב, זכרונות אחרים יחליפו את הזכרונות האלה.
מתישהו כדאי להפיק לקחים, אולי היית עושה דברים קצת אחרת(לא, זה לא אומר שאת אשמה במשהו).

בהצלחה!!

אכלתי נסטלה במקום בן אנד ג'ריס

היה קשה להתגבר על בן אנג ג'ריס ...

מה מה לא יכולים לעשות בד"ץ נמאס כל הדברים השווים ...גם פרינגלס

אם זה עוזר להתגבר ..?

זה עוזר להיות בבאסה

חשוב בחלב דווקא בדץ ולא רבנות מהדרין? מילא בבשר אני עוד מסוגל להבין, אבל זה חלב...

הוא אמר שחלב מהדרין זה מה שלא נחלב בשבת/נחלב ע"י גוי, מהדרין זה ממשקים דתיים.
בגלידה (ובכל המוצרים התעשייתיים) זה שונה, יש עוד הרבה חומרים, יש מקום להעדיף בד"ץ.

יש מחיכל גדול שמתמלא כל כמה ימים זה ששבת לא נפלה עליו זה המהדרין.

כולם חולבים בשבת.

והם לא ברמת מהדרין.

תגידי לעצמך שאת נמצאת במקום הזה, ולא מנסה לברוח ממנו. את כואבת עכשיו. מסיבה מוצדקת. ותני לעצמך את הזמן.

לפעמים חופש ויציאה מהמסגרת עוזרים, לפעמים דווקא שקיעה בה עוזרת. עם יד על הדופק.

אבל העיקר הוא לא לנסות לברוח 'כמה שיותר מהר' מהקושי. אלא להתרכז, להירגע, להיות נוכחת במקום שבו את נמצאת ולהקשיב טוב-טוב ללב.

לאט לאט הכאב ישקע ואת תחזרי לעצמך עם הרבה הרבה חיבור פנימי.

 

בהצלחה גדולה...!

העפתי הכל... והיו הרבה מתנות: (

וממשיכים הלאה. אין ברירה והמציאות מחייבת.

 

וזה עובד.

 

בהצלחה!

בס"ד

אני כל כך מסכימה עם כל מה שאמרו לפני.
ואוסיף: קודם כל תקבלי את עצמך ואת הרגשות שלך, מותר לך להיות בבאסה ובדיכאון, כי זה קשה. אל תכעסי על עצמך כי את מרגישה ככה, זה בסדר ואת גם כן בסדר.
בעז"ה הזמן עושה את שלו.
בהצלחה!

זה יעבור באיזשהו שלב... כי את גם תהיי עסוקה יותר בעצמך ולא בו..

וגם אולי תראי מישהו יותר טוב בשבילך ממנו... וזה ילך טוב

הרבה הצלחה...

הוא לא שווה את זה שתצטערי בגללו

אז כנראה הוא כן היה מה שהיא רצתה..

האמת שאני גם לא מבינה את הבחורים האלו שהם כ"כ נחמדים בפגישות ואת בטוחה שהוא זורם אתך וחושב שיש התאמה ופתאום הוא חותך. הזוי. 

אם אני נפגשת עם מישהו ותוך כדי מחליטה שלא מתאים אז אני כבר דואגת לתת לו את התחושה שזה לא מתאים.. כמובן בנימוס. העיקר לא להשלות אותו. (יש מצב שיש את זה גם מהכיוון השני.. כתבתי מעמדתי.)

 

אבל בכל זאת אני חושב שהוא היה צריך לומר את האמת עוד בשלב מוקדם

תודה לכולם

פשוט באסה רצח, אני חושב שהלופ הזה ממשיך עד שמוצאים משו שישכיח ואפילו מאפיל על הזכרון של העבר ברמה כזאת (אני מקווה שזה נכון)

זה כל כך קשה!

אצלי עבר זמן וזה עדיין קשה.

גם להיפגש עם אחרים לא עזר...

 

יש רגעים בהם הכאב קהה יותר ומאפשר להתקדם הלאה ויש רגעים בהם אני חוזרת אחורה לזכרונות

של הקשר שהיה..

 

מאחלת לך הצלחה בדרך להתגבר ולמצוא את שלך.

רגע אחד הכל טוב, שנייה אחרי יכולה לבכות מהזכרונות.... אוי טאטע תעזור לנו!

להסתכל על הדברים שהפריעו,

 

להבין שלהתחתן צריך הדדיות,

 

ואם הוא הרגיש שלא - אז בסוף גם את היית מרגישה. ולו בגלל שהוא היה משדר כך.

 

כשתמצאי מי שמתאים - את תראי שמזל שהיה כך..

 

 

[ולהשתדל כמה שאפשר לא לצאת "הרבה" מידי לפני שהכיוון מתברר. אם כי לפעמים, מה אפשר לעשות..]

 

הצלחה והתאוששות.

לנסות להבין ש"הכל זה לטובה". ולנסות לגשר ו\או להבין מדוע..

בהצלחה!

הכעס לא טוב בפני עצמו אבל אם הוא בא בתור שלב של הבנה וקבלת המציאות, הוא מביא לתוצאה טובה, כי שיעלם הכעס, הקבלה תהיה מושלמת בלי שום משקעים...

יש מקרים שעדיף שהבנאדם שמרחיק ישקר ויתן סיבה אחרת אם הוא "באמת אוהב"

יכולה לנסות לענות באישי

קרה לי מקרה שהרחקתי אהוב , והוא לקח את זה לצד של לכעוס עליי
אני רק יכולה לומר שיש בטוחי משו שאומר לי שהוא קצת צודק

שנים לא היית פה!!!

"האם מותר" - אני מתלבט האם יש כאן שאלה עם אופי הלכתי, או שאלה עם אופי אישי - כלומר האם זה "טוב" או "חיובי"

 

אז בנושא ההלכתי - קטונתי מלפסוק ולהורות הלכה. 

אך בנושא אופי, אפילו אני לא ידען גדול בנושא אני חושב שיש לי מה להגיד:

 

אדם שכועס, אבל באמת כועס - נשלט ולא שולט. כעס זה איבוד שליטה, זה להאשים את עצמך, זה בלבול, זה המון דברים רעים. 

הרבה פעמים כשמישהו קרוב עושה לנו משהו התגובה הראשונית (בדרך כלל זו תהיה התגובה הראשונית) היא כעס. הסיבה לכך היא מה שכתבתי למעלה - שחרור חבלי השליטה במצב בשילוב קורטוב של הפתעה וקצת פגיעה, מוביל את האדם לתחושת כעס ותסכול.

 

לדעתי לא כדאי לנו להשתמש בכעס - שכפי שאמרתי נובע מחוסר שליטה, כאמצעי לניהול המקרה. 

אני חושב שיותר נכון לעבוד באמצעים אחרים, שבכללי נושקים לשכל - למשל קבלה, הבנה, לדעת שזה נעשה מתוך אהבה ולא מתוך שנאה.

 

והכי חשוב זה לתת לזמן לעבוד. הקב"ה ברא מרפא טבעי שקוראים לו - הזמן, שאם נשחרר ונרגיע - לאט לאט זה יעזור עם הזמן.

בהצלחה, שעה קשה שהאדם נבחן בה זו שעה של פירוד. 

זה כדי להראות לבחורה שהשוויגער תמיד מסתכלת מלמעלה?

שני המקומות בירושלים שבהם היה לי הכי כיף בדייט, הם בדשא שליד החומות, ובחנות ספרים אחת.

לא שהייתי בהרבה מקומות בכלל. וגם אלו שכן, זה היה לפני לא מעט זמן.

שלא כ"כ מכירים אותו, נחל רפאים (מתחת גן החיות התנכי), בנו שם בזמן האחרון טיילת מקסימה וממש רומנטית
בעיה קטנה זה שאין שם כ"כ תאורה, ז"א שמתאים רק ביום..

בס"ד

ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
עוד יישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים

זה משפטים רגילים שהרבה רושמים, יש עוד אבל לא עולה לי כרגע
ומזל טוב

לשים לב לא לשים משהו שדורש גניזה.
בשעה טובה!

לשים לב לא לשים משהו שדורש גניזה.
בשעה טובה!

הוא אמר שזה בושה שלא מתירים במדינה הזאתי להתחתן לפני גיל 18 ומטרטרים את ביהמש ואת האנשים.

היה אורות!!

אה ותורה לכולםאשמח לעוד דברים!1

וסתם אחת יקירתי0לא מצאנו מקור אז החלטנו שלא משתמשים בינתיים..:*

אם יש הזמנה זה אומר שיש תאריך,לא?
טוב אני אשלח לו סמס בעצמי..

בעצם אין לי מספרים כי אני לא עם הפלאפון שלי

הפלאפון שלי אצל משטרת מרחה דוד.

אני עם מספר ומכשיר אחר

ותכלס כן.. צודקים.

ותלוי אם זה פסוק שלם וכו'

כדאי ללמוד הלכות גניזה.

מי אמר שמותר לכתוב בכלל פסוקים?

אבל פסוקים לכאורה לא,עפ"י מה שנוהגים היום נראה שיש מחלוקת בזה.

שלחן ערוך

לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות. ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה. ואם דעתו להשלימה לחומש -- מותר.

באר היטב

(א) מגילה:    ודעת הרי"ף ושאר פוסקים דמותר משום עת לעשות לה' וגו' שהרי אין הכל יודעים בע"פ ואין לכל העולם חומשים בב"ה ויבואו לידי ביטול ק"ש ותפלה וכתב הב"ח שכך המנהג פשוט בכל המדינות ע"כ ומה"ט שאין כותבין התורה מגלה אין כותבין ג"כ מהתורה מגלה לתינוק אפי' להתלמד דדוקא חומש בפני עצמו שרי אבל לא מגלה מגלה עכ"ל הש"ך וכתב הט"ז מ"ש הב"ח דכן המנהג להתיר היינו כדי להתלמד בו משום עת לעשות וגו' אבל אותן שכותבין פסוקים על הכותל לאיזה סימן טוב לאו שפיר עבדי דהתורה חתומה ניתנה.

 

אמנם בסימן הבא מופיע -

אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט אם הוא כתב אשורית.   (ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב')

ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות.

 

ולפי זה, לכאורה יש אופנים שמותר.

לא ביררתי את הנושא, לקחתי מהמקורות שהיו זמינים לי כרגע בויקיטקסט. ובודאי שאיני בא לפסוק הלכה, 

"ישנן נשמות הזוכרות אחת את השניה עוד מירחי קדם,
טרם שירדו לעולמנו, טרם שירדו לגופים" (הרב קוק)


בטוח ניצחתי.

אמרת גם שיש משו מסיפורי מעשיות.. לא?
חפשו באינטרנט דוגמאות של הזמנות...

"ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלמה ואין לך מציאות יותר שלמה מנישואי חתן וכלה" (המהר"ל)

אם היא ויתרה עליך, היא לא שווה את הצער הזה.
תמשיך הלאה בכח ותמצא מישהי שיותר מתאימה ושתאהב אותך לפחות כמו שאתה אוהב אותה..

יש לך לב גדול.. יהיו לך חיים טובים

מבין אותך

כנראה פשוט יש לה השקפת עולם שלא מאפשרת כך. יש גם מקום להעריך את זה. אלא אפשר לומר: אז לא מתאים. יתכן.

אם תמרגיש צורך לפרוק או לשתף ... אתה יכול לפנות אליי בפרטי

יש לי חבר ממש טוב.
שב"ה הצלחנו לחזק אותו כמו שצריך מחילוני נהפך ל אוהב תורה. בא לשיעורים , עובד על המידות שלו. בקיצור - הוא יצא עם רוסיה אחת 4 שנים והציע לה גם נישואין! הבעיה הייתה - שלה לא היה קשר לדת בכלל. (הבנאדם היה מאוהב) הסברנו לו שעם כזאת אישה אין מצב הוא נשאר דתי. (לא עניין אותה הדת בכלל.) הלכנו להתיעץ עם איזה רב. והוא אמר חד משמעית לבטל.
אני יכול לומר לך בפה מלא - זה היה אחד הנסיונות הכי קשים שהיו לו. אבל מה, בחסדי שמים הוא עמד בו ונפרד ממנה.
לפני חודשים הוא התחתן ב"ה ועם בחורה כזאתי מדהימה . זורמת, סחבקית, מצחיקה. פי כמה מעל הרוסיה היבשה שהייתה לו. והוא תמיד אומר אם הייתי מתחתן עם הראשונה. לא יודע אם הייתי נשוי היום..
מה שיוצא מכאן - מי ששומע לדעת תורה. בחיים!!!!! לא מפסיד אלא רק מרוויח.
בשורות טובות.
(:

אבל לדעתי, תלכי ותנסי.
הרבה פעמים הכל משתנה אחרי פגישה שניה..
בהצלחה!

בס"ד

אני חושב שאם לא בא לך לצאת חבל לבזבז את הזמן כי אף אחד לא היה רוצה לצאת לפגישה עם לצד שני אין חשק):

אולי היה יבש? 

אולי אם לקחי סיפור רומנטי זה יעזור

אישית אני מעדיף  להיות סגור על כיוון ואם יש בעיה אני תמיד מנסה לחקור ולמצוא את הסיבה(קצת לחפור בתוכי) ורק אחרי סילוק/הגדרת הבעיה  אפשר להתקדם

אם אין משהו ממש לשלול אולי שווה להמשיך, לא תמיד הפגיש הראשונה יוצאת טוב, אם סה"כ יש התאמה חבל לפספס

 

ולא בא לי לצאת, אני מרגישה שאני צריכה להיות עם עצמי..... כנראה חשבתי שזה מתאים לי. וזה לא....

בס"ד

כבן הייתי מעדיף שאם הבת  לא מוכנה עכשיו לא לצאת

אז אם את חושבת שזה לא מתאים לך עכשיו לפי דעתי עדיף לא להמשיך

אני מסתכן ומהמר שאת חושבת שאת יודעת בדיוק מה את רוצה מעצמך וממנו ואז בפגישה או אחריה את שואלת את עצמך אם זה באמת מה שאת רוצה ואז זה ממש מבלבל.. עצתי, לעצור רגע ללכת לשבת קצת בטבע זה עוזר לראש פתוח ולחשוב על הפגישה ועלייך ככה כמה זמן להיות מנותקת. אני בטוח שתצאי מזה קצת פחות מבולבלת.. המון הצלחה! אם ההימור שלי טועה, תתעלמי...‎‎

האקסית שלי התעקשה לצאת איתי היא אמרה שהיא מוכנה לקשר רציני ואז בסוף הבינה שלא..
וזה ממש ממש לא היה כיף אני לא ממליץ לאפחד על החוויה הזאת
אז למענך ולמען בן זוגך אל תכנסי למשו עד שאת לא בטוחה את לא יודעת לכמה נזק זה יכול לגרום

אני חשבתי שאם אתחיל לצאת אז זה יעזור לי להתגבר על משהו, וכנראה שלא....

האמונה שהדבר שטוב בשבילך יהיה שלך, ומה שלא טוב בשבילך (גם אם זה נראה מהעיניים שלך טוב!!) פשוט לא יהיה שלך.

זה קרה לי גם, וכעבור כמה חודשים הבנתי שהוא באמת לא היה מתאים לי וב''ה שלא יצא כמו שרציתי.

 

בס"ד

 

מה לומר לה, כדי שתרגיש יותר טוב?

וסתם שאלה,

למה זה משנה ש "שיר" היא חברה שלכן?

גם אם הוא היה יוצא עם מישהי אחרת,
מסתמא לא הייתן מנסות להפריד בניהם איך שהוא, לא?

או שאת מתכוונת על המשך הקשר בין חן לשיר? איך להישאר חברות?

בקיצור- את יכולה למקד את השאלה?

 

זה לא אידאלי, אבל מובן...

 

בס"ד

 

איפה יותר קשה לה?

במקום של תחרות מול החברה?

המשך הקשר עם החברה?

או יותר הכיוון של פספוס הבחור (לכאורה, הם עוד לא התחתנו)

שהיא חלמה לצאת אתו?

 

לא התכוונתי לזלזל בקושי, אלה להבין איפה עיקר העניין,

בדרך כלל גם כשיש הרגשה שהכל ביחד כואב,

יש משהו שכואב במיוחד, וניסיתי להבין מה שם עיקר העניין.

מצטערת אם יצא אחרת...

אין מה לעשות...

זה יותר קשה ממה שזה נדמה.

 

המון עבודה על מידת הביטחון (העצמי ומול ה'),

המון הזדהות, עזרה בהתאוששות ורק כשהיא במקום פחות רגיש אפשר לדבר על היכרות אחרת.

1. רצוי שלא. (אם זו נפילה באינטרנט ולא יותר מזה)
2. כן.
3. בגיל צעיר, פוגע יותר.
4. לא משנה איך, העיקר שהוא אמיתי ויצא מזה.
5. לדעתי, אם הוא אמיתי ורציני **ורוצה לא ליפול** וכמובן שיש כימיה בין בני הזוג, זה לא יקרה.

במאמר המוסגר אוסיף שכנראה נדירים האנשים שלא נפלו בעניין הזה.
אני מכיר בחורים יראי שמיים, מתמידים וצדיקים ובשעה קשה אחת הם נפלו.

אולי אפרט בהמשך

בס"ד

 

גם אני מכיר בחורים כנ"ל

 

דרך השאלות מעוניין להבין גם כמה הקהל פה (גברים ונשים) מודע למציאות.

 

תודה על התגובה

כנראה שאני לא מכירה את המציאות אבל אנסה בכל זאת לענות:

 

רק אקדים ואומר שבן זוג, עם כל הכבוד לאהבה ולשיתוף וכו', לא צריך להכיר את כ-ל ההיסטוריה שלך. מקסימום פה ושם מה שבאמת רלוונטי לחיים העתידיים שלכם יחד. זה נחמד וכו' להיזכר בעבר ולחלוק עם הבן/בת זוג חוויות אבל לא הכל. וכמובן שמה שלא רלוונטי לעתיד ויכול להרוס את הזוגיות עדיף שישאר בעבר ולא יהרוס את העתיד.

 

1)לא חייב. אישית- מעדיפה שלא לדעת. ואם כן- אז כמה שפחות פרטים.

 

2)למכתחילה- יכול להיות. תלוי בהצעה. וגם כמובן שזה תלוי בצורה שהוא יצא מזה. אם הוא עדין מתנדנד- אז לא. אבל אם הוא יצא מזה יותר חזק- אז למה לא?.

 

3)מאוד משנה. בגיל צעיר פחות גרוע.

 

4)מאוד מאוד מאוד משנה. יותר חשוב השילוב של שניהם כדי שהשינוי יהיה אפקטיבי. ז"א- גם חבר וגם עבודה עצמית. כי בעבודה עצמית בלבד אדם יכול לרמות את עצמו ובעבודה חיצונית בלבד זה יכול לבוא מתוך לחץ חיצוני ולא מתוך רצון פנימי והכרה באמת.

 

5) אם בנ"א מודע לנפילות שלו ולחולשה הנקודתית- הוא מסוגל לשים לעצמו גדרים היכן שקשה לו.