פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1119)

שדכנים של המגזר - לקראת נישואין וזוגיות

>>> - לקראת נישואין וזוגיות

לגבי אברהם בורשטין ממרכז, עדיין עדכני.

ישר כוח!
ותודה רבה רבה לונסי

מספר כללים לתזכורת:

1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).

2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים ' (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(

3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).

4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.

5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)

6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.

7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.

חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו חיוך(מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.

8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)

*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.

*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.

שבת שלום ומבורכת

יאללה,אני בעד לעשות הפגנה

 

בואו נקבע חודשיים שכל הבנות לא יוצאות לשום דייטים

מי בעד?

אבל שאלה- אם לא רצית לצאת איתו מלכתחילה אז למה יצאת בסופו של דבר??

זו רק האלטרנטיבה של "להרגיש-שאני-פוסלת-על-שטויות". ויש הבדל בין "לא לרצות להיפגש" ו-"לרצות שלא להיפגש".)

כי אם הבנות לא יצאו לשום דייטים, גם הבנים לא יצאו לשום דייטים. וזה כבר מרחיק לכת יותר משדמיינת, נכון?

 

(בהקשר הזה: נאמר לי פעם ש"בנים בדר"כ תפוסים ובנות בדר"כ פנויות". זה משום מה נשמע לי אבסורד.)

או לחילופין, להוביל את הקשר בעצמם ללא עזרת הבת, ורק לעדכן אותה כשמגיע הזמן להתחתן..

יש יותר רווקות מרווקים ולכן יש יותר פנויות מפנויים.

תלוי כמובן באיזה גילאים, נניח לרגע שיש גבר בן 25 ואישה בת 25 ושכל אחד מהם מוכן לצאת עד פער של חמש שנים.

ההבדל בינהם הוא הכיוון.

 

לגבר יש את כל הבנות בגילאי 20-25 ולאישה יש את כל הגברים בגילאי 25-30 באופן בסיסי שכבות הגיל של הגבר רחבות יותר (כי הן מאוחרות יותר) וברור שאם מורידים את הנשואים אז יש לגבר משמעותית הרבה יותר מלאישה עם מי לצאת.

 

(כל זה בהנחה שנצמדים לכלל המפגר שהגבר מבוגר מהאישה)

אין לי מספיק מוחין עכשיו לעשות את הניתוח המתמטי הנדרש.
אולי זה סתם כי עם החלק "בנים בדר"כ תפוסים" אני לחלוטין לא יכול להזדהות

(או שאני צריך לרחם על ה'מקבילה' שלי אפילו עוד יותר?)

האם בגילאי 25-30 יש פחות רווקים (ורווקות) מגילאי 20-25? היגיון נטו..

 

תרחם עליה ותגאל אותה מייסוריה בקרוב בעז"ה.

1. חישוב הבסיס של האקספוננט הזה, לראות עד כמה זה משמעותי,
2. רציתי לבחון את ההשפעה של הנ"ל על הטענה המרכזית - איזה חלק מהזמן הבנים אמורים להיות תפוסים, ביחס לבנות.

(הטענה נאמרה לי בהקשר של לשדך אחרים. מין "אפשר להניח שהבנות פנויות". בינתיים זה לא הוכיח את עצמו במובהק.)

 

(  )

|כוח רצון |

הקב"ה איתך תמיד.

 

 

 

אנשים טובים

 

זה כנראה נשמע מסכן הרבה יותר מהראוי, אבל כיף לקבל ממכם תגובות כאלה!

אא"כ את פוסלת כי הוא לא סובל את הצבע האהוב עליך.

במקרה הזה הייתי אומרת לך לשחרר...

אם את פוסלת על משהו, סימן שזה מספיק חשוב לך כדי לפסול בגללו. גם אם לאחרים זה לא נראה חשוב מספיק

עם זאת, מומלץ שזה לא יהיה המספר היחיד שתתני.

מצד אחד זה טוב לך אבל מצד שני כל בחור יחשוב פעמיים כי זאת אחותך ולא סתם מבקשים מספר של חברה

מוזר. אם אחותך היא מוגשרת בעינייך כחברה קרוסה
ומצליחה לראות בצורה טובה כפי שהסברת.
אין מניעה.
מומלץ עוד מספר ולא רק שלה..
בהצלחה!

תוכלי להסביר שוב בבקשה?

 אם אחותך מוגדרת בעינייך כחברה קרובה
ומצליחה לראות בצורה טובה כפי שהסברת.
אין מניעה. [ אני עצמי שמעתי על בחור כזה- שאחותו מבררת- פעילה בבירורים  עבורו]
היות שהיא לא נתפסת כאובייקטיבית- 
מומלץ לתת עוד מספר ולא רק שלה..
בהצלחה!

מפחיד, מאיים 

ועוד יותר מצחיק עם הפירוש

 

היה חכם

אף אחד.

היא פחות או יותר נוצרה מעצמה.

אתה לא מעדיף לנסות באתרי היכרויות "רשמיים"?

אבל כן, זה בכל מקרה מומלץ.

באתרים רשמיים

פה בפורומים.זאת מטרתה בעיקרון

נראה לי שהכוונה לאדם שהוא תורני, מקפיד על תורה, מצוות ושמירת הלכה. 

בנאדם שיש לו גבולות ברורים אבל עם זאת יש לו פתיחות לשמוע, לקרוא, לראות ולהתחבר 

גם לדברים ששונים ממנו אבל לא נוגדים את השקפת עולמו ואת דרך ההלכה. 

 

הכוונה לאדם שמספיק בטוח בעצמו ומוכן להיות חשוף גם לתרבות הכללית כל זמן שהיא לא נוגדת את ההלכה. 

 

בדרך כלל הפתיחות מתבטאת בעוד מובנים מעבר לחשיבה (פתיחות רגשית...)

 

 

אבל בכללי זה הכיוון של ההגדרה

במקרה המתואר כאן יש לי קצת בעיה עם זה שהיא לובשת מכנסיים

לק"י

אבל (היה) חשוב לי שיהיה דתי לגמרי (לא באמצע התהליך/ מוותר על חלק מהמצוות במודע ומלכתחילה).

אבל זה ממש לא הפריע לי, להפך זה רק הראה לי איך הוא יצא מהחילוניות להיות דתי ולוותר על אורח חיים שלם

לא קריטית אך עדיפות

בהצלחה יקירה.

מישהו חכם ואהוב אמר לי פעם,
לפעמים אנחנו רוצים להשיג דווקא את מי שקשה. ומי שכבר נמצא "בידיים שלנו" אנחנו לא חושבים עליו בכלל... כי זה שם.. איפהשהוא..

תראי חמודה, אני גם עכשיו לא רוצה לצאת כי יש לי כל מיני מחשבות בראש וכן, אני בערך באותו סיפור כמו שלך.
ונכון זה לא נעים להיות בממתינה אבל לי קל עכשיו לחכות קצת.. "עד שיקרה משהו...." וככה החלטתי. ניסיתי, יצאתי עם מישהו, לא הלך. לא הייתי בראש לזה.
וזה בסדר. את יכולה להתפלל שה׳ יקרב לך את הזיווג...
קשה קשה כשרוצים משהו ולא מקבלים....

אבל בכל זאת יש מה לעשות מבחינה פרקטית

תשיגי חבר/אחות/מכר קרוב שלו שידווחו לך על כל עדכון, ושלא תפספסי אותו אם הוא מתפנה.

לבוא בדרך עקיפה.תפילה והמון סבלנות.ב"הצלחה.ואולי אולי תנסי מישהו אחר..אולי משמיים (ואני אומר בזהירות אולי) רוצים להראות לך שהוא לא מתאים..

כשהראש שלך במקום אחר או במישהו אחר, אתה לא ממש יכול להיות מרוכז כל כך בקשר נוסף..

אבל לפעמים שמשו הולך כל כך קשה החשק כבר יורד
כנראה שאם היה הולך יותר חלק אז היה יותר סיכוי

ואת אמיצה שתדעי.
אני מאחלת לך הצלחה ונחת בעז"ה, זה החלק הכי חשוב, שכבר אין את הסלע הזה בגרון.

מלבד רעיון הדוגמאות שהבאת אין לי מושג באילו עוד דרכים אפשר לשפר את הבנת המושג המעורפל הזה...

התכוונת שיש הרבה יותר תורניות?

כי זה מה שכתבת

 

הוא כתב את זה מדויק ובהתאמה

והוא לא התכוון לזה

הוא כתב יחס:
בנות דתיות לאומיות/דתיות לאומיות תורניות - 1:7
תעשה הקבלה של הצדדים, תקבל בדיוק את מה שהוא התכוון

ובמילים - אחד על שבע. כך שנפשי צודק.

ככה היה בבצפר ובבגרות

אני לא רוצה ח"ו להתנצח איתך או משהו

 

אני פשוט לא רוצה שתשתרש לך הטעות

 

אז אני מצרף לך את הפרק יחס מספר של כיתה ח'

 

בבקשה:

 

http://stwww.weizmann.ac.il/math-rehovot/chapters_het/u9.pdf

עכשיו כל הפמיניסטיות יקפצו

אולי נעשה סקר נוסף?

יתכן ש"תורניות" פחות משתמשות בזה. חוץ משליש גן עדן, יש עוד איזה שני שלישים שמתחתנים לא דרך שם...

 

ב. יש כאלה שנרתעות מלהגדיר את עצמן "תורניות".. (בבחינת "מי אני"..).

 

ג. ראיתי בני עליה והינם מועטים..

ובכל מקרה השאלה בוקעת ועולה- איפה היא?

סופר מתאים לי מכל הבחינות

ברור שמפגישה אחת קשה שיצא משהו..

כנראה יש סיבה כוללת.. אתה לא צריך לשתף כאן אבל תחשוב- אולי אתה מגיע בצורה בוחנת מדי, מאיימת? אולי אתה לא זורם מספיק? אולי אתה לא מספיק נפתח? אולי זה קשור למראה חיצוני (גם את זה אפשר בדר"כ לשפר)?

אינני יודעת מי אתה ולכן מרשה לעצמי לומר בעדינות -
יתכן ומדובר במשהו חיצוני, אם אפשר להשתדרג מעט בעניין הזה, אולי שווה להשקיע..
(אמרת שלמרות שנעים וכיף זה לא ממשיך)
אם אתה לא בטוח אפשר להיעזר בחבר טוב או בן משפחה שיתן עצה טובה.
וחןץ מזה
מאחלת לך להתחזק ולהאמין שהכל באמת לטובה..
בהצלחה!

קרה לי שחתכתי אחרי דייט ראשון מסיבה כלשהי אבל לאחר תקופה מאוד ארוכה חידשתי את הקשר כי כן היה כייף.
יש כאלו שנופל להם האסײמון רק מאוחר יותר
אולי נראה לך כרגע שאתה משקיע ולא רואה תוצאות... אז תיכנס רגע לראש של גנן, הוא שותל ומתאמץ למרות שבטווח הקצר הוא לא רואה תוצאות, כי הוא יודע שבטווח הרחוק זה ישתלם והוא ישא פירות.
בהצלחה!

אם יש לך מה לשפר, (מראה חיצוני, מיקום הדייט, וכו) אז כמו שאמרו כבר לפניי תתייעץ עם חבר קרוב, ואם הכל טוב אז תשמח! ה' חוסך לך עוגמת נפש! (קשר ארוך, התלבטויות)
וכמובן אל תתייאש מהתפילה!!!! ה' מחכה נראה לי שהוא מנסה לסמן לך.......

יוצא מזה יסורים. 
והקב"ה נותן יסורים למי שהוא אוהב אותו.
הלוואי ובזכות היסורים שהיו ונשמע שעודם תקבל מתנה הרבה יותר משמחת - את מה שאתה באמת רוצה ואת האישה שבאמת יהיה לך הכי טוב איתה.

באהבת ישראל.

 

כל מי שדיברתי איתו על זה, מספר כמה זה לא כיף חח

אולי כדאי שתתייעץ עם חבר טוב ,שהוא כנה ואמיתי ולפי רמת ההיכרות שלו איתך הוא יוכל לייעץ לך איפה כדאי לשים יותר דגש על מנת שהדייטים הבאים יהיו לטווח הארוך יותר..המון הצלחה!

קשה גאולתן של ישראל. קשה קשה. מה זה קשה.
אנחנו איתך אחינו.

"אבל אני שומר אמונים אני לא נרתע מהקושי אני מחזיק חזק בפנים, אני לא הולך לקרוע את השרשרת" {יונתן רזאל במילות קסם".
כמו כן נחמת צרת חבר- חברי היקר נחתך ע"י 24 בנות.
ואף פעם לא חתך!!
הערצתיו עד לשד עצמותי.
וב"ה הוא מתחתן .
אז אל יאוש אמר רבנו.
"אני יוצא לדרך חדשה".
כלים: התבודדויות, תפילות, שיעורים בעניין- יועצים וסדנאות {אם אתה פתוח לזה}
חזק ואמץ

יש לך אחות קרובה? שכנה שקרובה אליך בגיל? מישהי מהלימודים אולי?
נשמע שאתה צריך כאן עצה לא מחבר אלא מ"חברה"...
אולי כל ההצעות פשוט לא קשורות ובגלל זה אין המשך מעבר לדייט הראשון; אבל אולי הן דווקא קשורות, ואתה לא "עובר מסך". כלומר גם בחור טוב ומקסים ושווה יכול לשדר בלי להתכוון אפטיות או זלזול או שיעמום, ובקצרה - לא "לעבור מסך". ובכן, תורה היא וללמוד אתה צריך - להתלבש, להתבשם (ריח הוא החוש החזק ביותר!), להסתכל לה בעיניים, לדבר, לשתוק, לחייך, לעשות מחוות קטנות שיעידו שאתה קשוב ומעוניין.
לו זה היה אפשרי הייתי אומרת לך לשאול בנות שיצאת אתן מה הפריע להן, אבל אנחנו רוצים תשובות כנות (...), ולכן עצתי לך: שאל מישהי חכמה בערך בגילך שמכירה אותך קצת. לו היית שואל אותי הייתי עונה את האמת. אני מאמינה שגם היא, מי שתהיה, תנהג כך.
וגם אם אתה מתפדח מהרעיון, לא נורא. תנשום עמוק, ותעשה זאת. זה כל כך חשוב.
בהצלחה!

לעיתים דווקא כשמגיעים לשעת הקושי הכי עמוקה, זו בעצם עשויה להיות שעת הכושר הכי גדולה לתפילות והשתדלות. 

 

'קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''!

תגידי לו בשיחה הבאה בדרך אגב שאת מתנצלת שקראת לו ככה ושפשוט ככה את בדרך כלל עונה לחברות שלך אז זה נפלט כזה באופן טבעי.. (סתם דוגמא לתשובה, את תחשבי כבר על מה להגיד..) - ותעבירי הלאה. לא להתעכב על זה יותר מידי.

 

אם אתם כבר בשלב מאוד מאוד מתקדם עם מחשבות רציניות וכו', אולי מבחינה רגשית זה קצת פחות "טעות",א בל הגיוני שמבחינה הלכתית זה לא יהיה הכי טוב שבעולם, את יודעת..

אני קראתי למישהו מאמי כבר בפגישה השנייה..
אז לא נורא..

כשרגילים לדבר עם נשמה, מאמי, חמוד, חיים שלי, מתוק....(כשיש אחיינים לצורך העניין)
קורא שנפלט מדיי פעם....
זרמי.. צחקו על זה.

צריך לשים לב, זה נכון, אבל אם זה קורה, תצחקו.....

יש במקומות שונים הרגלים שונים מאוד ביחס לשימוש ב"מאמי" ומילים דומות (ואני לא מדבר בין שניים שנפגשים - בכללי).

אפשר להבהיר - ממש בקטנה כזה, בדרך אגב - שזה לא היה משמעותי, ונפלט.

אבל באמת נראה לי שבד"כ מבטא קשר קרוב יותר שפחות שייך לפני חתונה (במיוחד אם הוא היסס...).

יש כאלה שעד החתונה יפדחו ממילים כאלה ויש כאלה שרגילים לזה מהחבר'ה

כאלו, עדיין יצחק על זה או יעשה משהו......

מה, זה באמת מצחיק!

ואני לא אספר את האי נעימויות שקרו לי ולחברות עם רבנים.....

כבר כמה אמרו לי שקראו לרב כפרה. 

 

 

 

 

 

הרבנים התרגלו. 

ותמיד כמעט בורח לי : היי חי...

 

[אינפנטילי ]

מאמי, חיים שלי וכ'ו... 

 

זה משפטים ששגורים על לשונכן. 

 

אז ממש קחי בקטנה.. 

 

 

 

ובכלל יש לי דודה (38) עד היום שהיא מדברת איתי, היא אומרת מאמי, חיים שלי, 

מרגישה קטינה שזה מצחיק אותי כל פעם מחדש. 

אבל זה בגלל שאנחנו קוראים לאמא שלנו ככה (אמריקאים)

הייתי צריכה לשמוע אותה קוראת לך ככה...

אני קורא לה ככה

מאמי אמרקאי לא מאמי ישראלי..

והצחיק אותי לדמיין אותך קולט בחורה קוראת לך ''אמא''

מאמוש זה כבר מוגזם, הייתי בורח..

"ביווש מאמוש!..." (: 

זרמתי עם זה

התגובות שלך משעשעות ;)

נשמאמי ?

הכי הולך!

זה - 

היוש נשמאמוש... 

 

 

ואז הבנתי יותר לעומק איזה ברכה בברכת השחר.. (: 

אבל אצל רוב רובם של הבחורים לא מקובל לקרוא ככה אחד לשני, וממילא זה ביטוי מאוד אישי ואינטימי...

תסבירי לו שאצלך זה לא ביטוי כזה בעייתי (ואם כן, אז תגידי לו שעשית טעות, ואת מצטערת..) ולא חשבת שזה ככה ישפיע עליו...

(אגב: הדיון שהחבר׳ה פתחו פה על מושגים כאלו, נראה לי שזה לא צנוע...)

מקוה שזה היה בסדר..😳

אני פעם קראתי לסגן מפקד אוגדה שלי (אלוף משנה) אחי מתוך הרגל..

כמו שאני אקרא למרצה שלי מאמי נגיד או נסיכה (או משהו בסגנון)

בין גבר ואישה זה שונה, אני קוראת לחברות חופשי מאמי (וכן הבנתי יש כאלה שלא ידברו ככה) אבל לא לגבר, זה מראה על קירוב מבחינתי, ובעז"ה אם כבר אז רק לאיש שלי.

 

בגלל שזה הפך לביטויים שרגילים בשגרה זה לא אמור לשנות יותר מדי לדעתי.. אולי אני טועה

ונקודה שניה וחשובה- אלה הסוגריים שלך- דווקא בגלל שהוא מעוניין מאוד ומצידך הקשר לא בטוח, הוא במצב רגיש יותר ועדיף שממש תשימי לב, הוא יכול (וכנראה גם מחפש) לראות את זה כסימן להתקדמות אצלך ויכול סתם לבלבל אותו, מה שאני הייתי עושה (ויש כאלה שלא יסכימו איתי וחושבים שזה רק לאחרי חתונה וכו'..) רק כשהייתי מרגישה בטוחה בהמשך הקשר ואיתו, הייתי מתחילה לקרוא לו ככה, וכל עוד את לא בטוחה בקשר עדיף שלא, אלא אם כן, שוב, באמת אין לזה משמעות מבחינתך ואת קראת ככה לכולם וכדאי להבהיר לו את זה איכשהו, שלא יפרש כמשהו מיוחד בשבילו

מתנצלת מראש אם השאלה פוגעת בך, זו לא הכוונה, אבל למה החלטת שטיפול לא בשבילך?
אולי זו חובה לעבור טיפול במצב כמו שלך?
כדי להמשיך לתפקד נורמלי ולבנות חיים עם בסיס חזק ויציב, וגם כדי למנוע משקעים עתידיים, את חייבת לטפל בזה...
הבעיה לא תיעלם מעצמה.
סליחה שזה אולי חריף, אני יודעת שאת נמצאת במצב לא קל וממש מעריכה את הפתיחות והרצון שלך להמשיך הלאה.
אבל ממש לטובתך אני אומרת אתזה..

הגיוני מאוד שזה קשה לך ושאיבדת אמון. בודאי.
את לא לבד ואת לא היחידה. המון בנות עוברות דברים כאלה ומתגברות.
אבל אין פיתרון קסם, צר לי.
אין לי עצה שתפתור את הכל במחי יד.

הנפש שלך עברה חוויה קשה וטראומטית וצריכה להתגבר עליה. ההתגברות על החוויה היא תהליך. תהליך לא פשוט שצריך לעבור יחד עם מישהו נוסף שתפקידו לעזור בתהליך שכזה.

אני מכירה יותר מידי סיפורים על בנות פגועות, ממש יותר מידי. וממה שאני מכירה - מי שלי עברה טיפול, הדבר פגע בנישואים שלה, חד וחלק. ראיתי נשים נשואות באושר גם אחרי חוויות איומות של אונס בזכות טיפול נכון שבנה אותן מחדש והעניק להן כלים להתמודד.

אני לא יכולה להכריח אותך ללכת לטיפול, אבל אני ממליצה בחום. ויש כל כך הרבה סוגי טיפול, את לא יכולה לפסול את כולם.
כן אמליץ לך בלי קשר לטיפול הרשמי, להיעזר בחברה טובה. חברה טובה עוזרת בלהכיל את הקושי ובונה אצלך בחזרה אמון בבני אדם.

טיפול יכול לעזור לך מאוד.

ללכת לטיפול על דבר כזה אין בזה שום רע.

ואין לך מה להתבייש.

לא לכולן זוגיות עושה טוב,

ולכן עדיף לך , לענ"ד ללכת לטיפול

לפני שתתחילי לצאת .

אמון זה דבר בסיסי ..

יש המון סוגי טיפול, ולא הכל זה פסיכולוגית שמדברת איתך בלי סוף

על מה שעברת.

 

 

 

אני כן הלכתי לטיפול שכזה, וזה עזר לי מאוד.

 

עצם זה שאני פונה לאנשים ,לבנות שחוו את זה ,לחברות וכו זה חלק מהליך טיפולי...כשהתכוונתי לטיפולים בתגובה הראשונה התכוונתי לפסיכולוגים וכיוצא בזה..מניסיון זה לא עזר

תודה על התגובות והתמיכה !

את אמיצה מאוד שאת משתפת ומדברת על זה נראלי שזה אולי כבר חלק מהטיפול (לעניות דעתי), לשתף, אבל רק אנשים שאת סומכת עליהם. ב"ה לא עברתי דבר כזה אולי רק דברים קטנים שהרבה עוברות... אבל יש גם מקרים שבלי תקיפה את מרגישה אחרי קשר שאת לא סומכת יותר על בנים. נפגע האמון. אולי כי פשוט נפלת על קשר לא נכון... היה לי משבר כזה ומה שעזר לי זה בעיקר דיבור עם חברה טובה נשואה שאת סומכת עליה ומבינה לליבך, שתגיד לך מה טוב בקשר ומזה בעל טוב... וכמה זה מצמיח. ואולי עם כמה כאלה שטוב להן בנישואים ותאמיני שזה יהיה גם אצלך. זה מחזיר תאמון. לפעמים סתם להיות בחברת בנים (לא למטרת דייטים) שהם נורמלים וטובי לב (שזה הרוב...) גם עוזר להחזיר את האמון. להבין שנפלת על חולה מין אבל אל תתני לחולי להיות אצלך. זה שלו, יש לו בעיות אבל את מהבעיה הזאת תצאי ותעברי הלאה ותזכי לקשר טוב ושמח ובריא. אל תתני לזה לקבוע לך שלא תהיה לך זוגיות טובה ח"ו. אולי כן עם טיפול, לא פסיכולוגי (פסיכולוגים באמת לפעמים לא עוזרים צריך לדעת על מי ליפול, שתרגישי שאת סומכת על המטפל/ת. יש כאלו! אם את רוצה ניסיון להמלצה דברי בפרטי..).

 

בקיצור- לשמוע כמה שיותר סיפורים טובים על זוגיות ועל גברים, ככה שלאט לאט תביני שזאת מציאות שקיימת ותהיה קיימת גם אצלך בעז"ה. ולתת מקום גם לקושי- מעריכה את זה מאוד. בהצלחה!!

אין לי בכלל אינטרקציה עם בנים..איך בדיוק? ..רק שנה שעברה סיימתי אולפנה דוסית עם פנימיה , לא ידעתי מזה ואיך מתנהלת זוגיות ,הייתי ממש ממש תמימה ולכן נפגעתי וניצלו אותי אז מצד אחד אולי יש הגיון בקשר עם בנים ,אבל מצד שני אני לא מבינה את העניין הזה סתם קשר איתם..אוף לא יודעת ,זה כל כך מורכב.

יצא לי לעבוד תקופה בתחום של הפגיעות המיניות, ואם את מרגישה שכרגע את לא במקום של טיפול-

אז אולי את באמת עדיין לא  שם. 

יש כאלו שטיפול במיידי עוזר להן ויש שצריכות לעבור זמן, להגיע לאיזושהי בשלות. 

אבל מה שכן- לשמור בבטן זה הדבר שהכי גרוע! כמו שאמרת, עצם השיתוף עוזר להליך הריפוי.

 

אני ממליצה לך לפנות לקו סיוע לנפגעות תקיפה מינית *1202, זה קו אנונימי, שמופעל ע"י נשים שעברו הכשרה מיוחדת לכך, 

מצד אחד זה לא טיפול, אבל מצד שני יש שם נשות מקצוע ששם כדי לשמוע, כשאת מרגישה שאת פשוט רוצה לפרוק...

 

 

 

 

המשפחה לטייל כולם מתו בתאונה טראומה רצינית אני מבין טיפול והכל

אבל סתם בחיים כל מיני התמודדיות ישר לרוץ לאיש מקצוע

אתה קצת (הרבה!!)לא מבין במה מדובר ,עברתי הרבה יותר מהתעללות מינית ,הוא ניצל אותי בעוד מובנים שלא פירטתי אז אם אתה לא יודע אין לך סתם זכות לבוא ולצאת בהצהרות ..

לפנות למכון הייעוץ שע"י בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים תורת החיים. מומלץ מאוד באופן כללי, ובמיוחד למאוכזבי פסיכולוגים למיניהם.

 

מתוך האתר שלהם:

מרכז יעוץ וטיפול

במסגרת ביה"ס, קיים מרכז יעוץ וטיפול הנותן מענה טיפולי, רב תחומי, מתוך גישה תורנית ואמונה בכוחות הנפש של המטופל. הטיפול ניתן ע"י יועצים תורניים ומקצועיים, בוגרי ביה"ס שהוכשרו וקיבלו כלים טיפוליים מתוך תורה, על מנת לעזור לאנשים. תחומי הייעוץ הניתנים במרכז הם: הכנה לנישואים, זוגיות ושלום בית תקשורת בין בני הזוג, חיי אישות, אלימות במשפחה, נישואים שניים, רווקות מאוחרת, ילדים ונוער בסיכון, סטיות מיניות, נטיות הפוכות, בעיות פוריות, התמכרויות, בעלי תשובה, בעיות נפשיות, התמודדות עם בעיות רפואיות, נפגעות מיניות, טיפול בטראומה, טיפול באובססיה – OCD, חרדות. המרכז מונה כיום כחמישים יועצים ויועצות בוגרי ביה"ס וקולט מאות מקרים בשנה, כשהוא מקבל את הפנייה, מתאם בין הגורם הפונה לבין מטפל מטעמנו, ועורך מעקב אחר התפתחות הטיפול עד סיומו הטוב בע"ה. המרכז ממוקם ב"בית צבי מיתר" ביד בנימין ונותן שירות לפניות מכל חלקי הארץ. במקום חדרי יעוץ מאובזרים ודיסקרטיים לנוחיותם של המטופלים.

פניות למרכז: דנה מליחי-

Merkaz0508684@gmail.com

08-6422198 שלוחה 3

או בנייד: 050-8684124

ע"מ להיות פסיכולוג צריך ללמוד לימודים מפרכים חמש שנים מלאות, ולאחר מכן התמחות של חמש נוספות. וזאת כדי לקבל מיומנות טיפול וניסיון.

מצחיק להשוות זאת לתכנית המגוחכת של תורת החיים (תכנית דו שנתית של יום בשבוע, סה"כ 60 ימים, לפי אתר האינטרנט)

במיוחד לאחר פרשיית הרב מהצפון שגם טיפל באנשים בשם התורה כביכול, הייתי ממליץ להיזהר מטיפולים לא מקצועים שכאלו.

כמו להגיד. הוא למד תורה אז לא נלמד

או כמו להגיד- הגבר ההוא הטריד אותי- כל הגברים מגעילים, לא מתחתנת.

יש משהו משותף בין להבין שלמרות מה שקרה עם הרב- הוא הבעייתי והרוב לא כאלה, ושזו מ-מ-ש לא דרך התורה. לבין להבין שמה שקרה לה- הזבל ההוא הוא בעייתי ורוב הבנים לא..

 

ובקשר לטיפול, לדעתי הדבר הכי חשוב הוא הגישה, של המטפל ושל שיטת הלימוד ולא כמות השעות. למרות שיוצאים עם תואר רשמי ממקום נחשב. ברור שחשובה מקצועיות, אבל לא תמיד התואר ובמיוחד בפסיכולוגיה נראה לי שפסיכולוגיה חילונית נטו, בלי חיבור ליהדות היא חסרה, ויכולה להוביל גם להשקפה או לדרך שלא בטוחה שהכי טובה בשבילך.

בהצלחה!! עם חיבוק וחיזוק מעומק הלב!

אין דבר כזה פסיכולוגיה לפי התורה זה שרלטנות זולה.

וואי שנים שלא הסכמתי עם שורש על משהו אבל הוא צודק בכל מילה

והעלתה אותם על דרך המלך, רבים מהם לאחר נסיונות כושלים ואף מזיקים אצל פסיכולוגים מומחים ומלומדים.

 

ולגבי עצם הטענה - פסיכולוגיה זה תחום תורני ודתי ממדרגה ראשונה. כל מקורות היהדות מלאים בפסיכולוגיה ועיסוק בנפש האדם.

צדובר בדיני נפשות ולכן לא הייתי הולכת על אדם שזו ההכשרה הפסיכולוגית שעבר אלא אם כן זה בתוספת לתואר פסיכולוגי.

אני חושבת שאדם דתי זה אכן חשוב ולכן הייתי ממליצה על אדם ובמקרה הזה אישה יותר מתאימה לענ"ד,יראת שמים שעברה הכשרה מקצועית בפסיכולוגיה. זה לא משחק ילדים...

אני דווקא חושבת שלפסיכולוג דתי אני לא אפתח כמו שאפתח לפסיכולוג חילוני (במודבר בשני המינים ) אולי פסיכולוג דתי יוכל לעזור לי להתמודד ע"י אמונה אבל להפתח אליו בסיפוריים שכוללים פרטיים מיניים ממש לא ארגיש בנוח.

וגם פסיכולוגיות דתיות וחרדיות.

לא הייתי מעיז ללכת לפסיכולוג שהוכשר ע"י הפסיכולוגיה החילונית, שבחלקה הקליני מכילה הרבה תורה והשקפה זרה ליהדות.

 

אני ממליץ באופן כללי לא לדבר מהבטן בלי שמכירים את הדברים בשטח. זה לכל המגיבים. הכשרה אמיתית לטיפול בנפש האדם לא נמדדת בכמה שעות חפרו לי על ההיסטוריה של הפסיכולוגיה ועל פרויד ואדלר.

אפשר ללמוד 60 יום במשך שנתיים ולדעת לטפל, ואפשר ללמוד מאות ימים ב10 שנים ולדעת רק להרוס.

כרגע זוגיות לא יהיה הפיתרון,יש לי חברה טובה שעברה הטרדה במהלך השירות הלאומי ורק אחרי טיפול היא חזרה לעצמה כמו שצריך 

אבל בכל זאת יש לי משהו לומר..
יכול להיות גם שמה שאני יאמר יהיה טיפשי כי אפעם לא חוויתי הטרדה... אבל אנסה..
אני ממש מאמין שבעיקרון כמעט ואין משהו שבאמת צריך טיפול.. בדרך כלל מה שהמטפל עושה זה פשוט להקשיב טוב ואז מימילא את מגלה את התשובות שטמונות בתוכך..
נראלי שאת יכולה לצאת.. ובע"ה תמצאי מישהו שיקשיב לך כ"כ טוב.. ממקום כ"כ אוהב ואת לא תרגישי מיזה פחד או משהו כזה..
בפגישות הראשונות את יכולה להיפגש במקום המוני וממרחק יחסית..
מקווה שקצת הועלתי

חברות יכולות להקשיב מלא, אבל לא לתת כלים נכונים להתמודדות.

וזה לא רק הקשבה, זה מעבר.

הטרדה היא לא רק במובן הפיזי

של אוי מגעיל

אלא יותר בכיוון של שבירת אמון בסיסי.

גועל מעצמך, תחושות אשמה ועוד מלא כאלו

אז אין לי מה לומר.. שה׳ יאיר את עיני עמ"י ויאמר לצרותינו הלאומיים והפרטיים דייייי!!!!

אבל נראה לי לא נכון מה שאתה אומר.
כמו שאדם חולה לםעמים יכול להתגבר על זה לבד
אבל לפעמים יש איזו נקודה במחלה שאם הוא סתם יחכה או יעשה את הדברים הרגילים
זה לא יעזור כהוא זה והוא חייב ללכת לרוםא שימצא בדיוק את הבעיה
ואז גם יתן פיתרון, תרופה או משהו כזה.. יש דברים שהגוף לא יכול להתמודד לבד

אותו דבר בנפש - על רוב הבעיות הקטנות, הפגיעות הקטנות המח מתמודד לבד בהצלחה.
אבל יש מקרים שהנפש פגועה בנקודה כזאת ובצורנ כזאת שכמו שהרופא דואג לגוף - הפסיגולוג דואג לנפש.
אין בזה שום דבר משפיל או "לא בסדר" בדיוק כמו שאף אחד לא יצחק על בן אדם שהולך לרופא.
יש "מחלות" של הנפש שאם לא נטפל בהן בצורה ספציפית ובצורנ הנכונה - הן פשוט לא יעברו לבד

מוכר לי המצב
הכי טוב יהיה לך למצוא סביבה חיובית. זה יעזור לך להאמין בעצמך ולחזור לעצמך.
סביבה שלילית רק תחליש אותך את צריכה כמה שיותר חיזוקים.

יכול להיות שאת יותר רגישה למגע ובאופן כללי אז יותר קשה לך בזוגיות. אולי את נקשרת מהר אם מישהו קצת סימפטי אלייך.
את צריכה מישהו רגיש כמוך שיחזק אותך לא כל הגברים אותו דבר.

אם במהלך החיים לא התייחסו אליך כל כך יפה זה מאוד משפיע על הבטחון ומחפשים חיזוקים מבחוץ ולפעמים אפשר ליפול על אנשים קצת פחות נחמדים שנראה בהתחלה שהם בסדר רק בגלל שהם שמים אליך לב. צריך לברור אם הם שמים לב כי הם רוצים משהו ממך או כי את באמת חשובה להם.

לא קשור לרמת האמונה שלהם כלפי חוץ ( הלבוש וכדומה) אלא לבן אדם עצמו.
שיהיה לך בהצלחה בהמשך.

רק תדעי שזה בסדר איך שאת מרגישה ותני לזה זמן! תהיי בכאב וכשיגיע הזמן לריפוי יגיע הריפוי! ויש בחורים מדהימים ורגישים ואני בטוחה שתמצאי את האיש שלך בזמן הנכון והוא יהיה ממש ממש מדויק לך ויכבד אותך ויעריך אותך על מי שאת !! הגבה בנות הן מאד מאד רגישות למגע ואפילו נגיעה קטנה שלא בטהרה יכולה ממש לפגוע... זה מוכר מאד... תתחזקי ובע״ה תגיעי למקומות גבוהים

ב-למה את מרגישה שאת לא מוכנה?

ולגבי לא לצאת אני כרגע יוצאת עםמישו 3 חודשים

ובאמת אם את מרגישה כל כך לא מוכנה , תפגשי תבחור תסבירי לו תמצב ותפרדי ממנו, יכול להיות שהוא ירצה לחכות לך יכול להיות שלא

לא הבנתי, אם את מרגישה לא מכונה אז למה את יוצאת..?
לנישואין ובכלל לקשר, כדאי לבוא מוכנים ובשלים לכל מה שכרוך בכך..

הרצון להתחתן הוא כלכך מובן אבל עדיף להתאפק קצת ולבוא מוכנה כמו שצריך..

כשמוכנים לדעתי מרגישים את זה

ותדמייני את עצמך נשואה בעוד 3 חודשים. איך זה נשמע לך?

תעצמי את העיניים שוב ותדמייני את עצמך עוד שנה אמא לילד.

או בעצם שלב מקדים. קודם כל תוודאי שאת יודעת היטב מה ההשלכות של להיות נשואה, ואז תדמייני את עצמך נשואה עוד 3 חודשים.

העניין של ה-3 חודשים הוא קריטי, כדי שזה יהיה מספיק מוחשי. שנה זה מאוד רחוק.

נראה לי שזה אינדיוידואלי, בעיניי דווקא המחשבה על אמא לילד בעוד שנה (עם כל מה שזה אומר לפני כן) ה-ר-ב-ה יותר מלחיצה. ואם הייתי צריכה לחכות שאהיה מוכנה להכל מראש, לא היית מתחילה לצאת- עכשיו בטוח ואולי בכלל,

על עצמי הגעתי להבנה שזה בסדר לא להיות מוכן מראש ולהתכונן בקצב שלך, מתוך רצון ובחירה וברוגע נפשי

זה כמו שגר המתגייר מספרים לו לאט לאט את כל פרטי ודקדוקי המצוות, אבל צריכה להיות קבלת עול המצוות כללית.

וכך גם כאן: אין צורך שאדם יוודא היטב שהוא מוכן לפרנס ילדים ולקום אליהם בלילה, וכו' וכו', בכל פרטיהם ודקדוקיהם.

אבל צריך מוכנות מנטלית למציאות של חתונה. זה לכאורה בסיסי עד שאין צורך להגיד את זה, אבל בפועל אנשים לא עושים לעצמם את המבחן הזה, וחותכים על זה בבלי דעת, למרות שהבחורה אחלה מצד עצמה, פשוט כי מעולם הם לא הציבו את עצמם באופן ישיר מול השאלה הזאת: האם אני רואה את עצמי נשוי בעוד 3 חודשים.

למה 3 חודשים? כי זה ריאלי ומוחשי, שאם אדם יוצא עכשיו עם מישהי, יש סיכוי שעוד 3 חודשים הם יתחתנו. מי שמתקומם על הקביעה יכול לדמיין 4 חודשים.

ובדמיון הזה צריך שיהיה חיבור בסיסי למציאות, מה זה בדיוק "להיות נשוי". בלי כל הפרטים והדקדוקים, אבל כן בקווים כלליים.

ולצד השני זה רק עוד מסימה. לא תמיד הפער כזה גדול.
צריך לשים את הקלפים על השולחן, לפתוח הכל ולראות לאן הקשר הולך. שלא תקומי עוד חודשיים כשהוא יבין שזה לא זה ואת רק חיכית שירד על ברך אחת וישאל את השאלה.

אני הייתי בעניין ושיניתי דברים והשקעתי והבחורה... בכלל לא.. הייתי בתחתית סדר העדיפויות שלה.. לצערי לקח לי יותר מידי זמן לשים לב.
המלצה בחום מניסיון מר. לשאול אותו ולדבר על זה. אם הוא לא רוצה. אז ביי.. כמה שזה קשה.. עדיף משימרח אותך סתם..

שום דבר. אני ממש כזאת...בתקופות מבחנים אני נעלמת להרבה אנשים, זורקת איפה שהוא את הטלפון ושלום.
לפעמים גם אין זמן לעצמך.

הדבר הכי חשוב שאני יכולה להגיד לך הוא - דברי איתו!
תראי מה הוא אומר ואיך הוא אומר. יכול להיות שזה ממש לא בגלל שאת לא חסרה וחשובה לו.

זה אופי אופייני לגברים, עכשיו השכל שלו אומר שהלימודים זה הכי חשוב, אם הוא פחות משקיע עכשיו אז הלך לו התואר.

וקשה לו להשקיע את כל כולו בשני דברים בו זמנית.

את לא צריכה לקחת את זה אישי בכלל!

חכי עד שתעבור התקופה הלחוצה של המבחנים ואז תבחני את היחס שלו אלייך.

 

 

אני נוטה להסכים איתך כי אני ממש מזדהה עם זה.אני תמיד מרגיש שאני משקיע יותר והשני פחות אכפת לו וזה ממש מבאס.
אבל כשאני חושב על זה ומבחין, עכשיו נגיד אני יוצא כבר כמעט חודשיים, וחוץ מעוד בלי סוף דברים עצם זה שהיא ממשיכה בכיף, גם אם לא משקיעה כמוני, בכל זאת זה כבר דבר טוב.לא כי אני מסתפק במועט, פשוט אני מודד אותה באמת המידה שלי ואני מצפה ממנה שתהיה כמוני, אבל כולם אותו הדבר. חוץ מזה שאהבה היא שלא על מנת לקבל, רק שזה צריך להיות הדדי ולדאוג שהשני לא אדיש. אבל כל עוד הוא כן אכפתי במידה מסוימת שנוחה לא צריך לעשות סיפור. כנראה לך יש טבע של השקעה ומסירות באהבה יותרמהשני.פשוט תהיי שמחה בזה. ככה בטוח תשימי לב כמה שיחסית לאופי שלו כן אכפת לו המון!וזה מתבטא בהמון דברים שהןא כן עושה למען הקשר.
אלא אם כן זה באמת חשוב לך להכיר מישהוא שהאופי שלו דומה לשלך והוא משקיען אכפתי מתמסר ומתאחד לגמרי אלייך ואיתך -זה סיפור אחר ואולי באמת תחפשי מישהו כזה.
אבל אם את מרגישה שיש בינכם התאמה בשאיפות, דעות, כשרונות, מנהגים, רגשות, צורת חיים וכו' אל תתני לפרט הזה לצבוע את הכל בצבע של ' איזה באסה שהוא לא משקיע כמוני' יש לו אופי אחר וזה נקודה מאןד ספציפית בו.

רק 1 אבל.. כן די זרם.

שידכתי לא מעט שנפגשו (גם לא המון. אבל מספיק לא מעט כדי שאצטרך לנסות לספור ולא בטוח שאזכור את כולם), אבל (בינתיים לפחות) לא יצאו מזה חתונות.

עוד לא יצאה מזה פגישה. אבל אולי יום אחד...

הסיפוק הכי טוב בחיים

ויישר כוח לכל אלו שמנסים גם אם בסוף לא יוצא.

 

אני הצעתי את הרעיון של גיסי ואשתו. בפועל העברתי למישהו אחר לשדך.

בקלות ממש וזה ממש כיף

היה לי קל מאוד. סה"כ התקשרתי לבחור כדי להציע לו להפגש.

והתקשרתי עוד כמה פעמים "אולי בכל זאת תיפגשו". בסוף הוא הסכים (היא לא עשתה בעיות...).

 

לבחור (ומן הסתם גם לבחורה) היה קצת יותר קשה - היה צריך להפגש מלא פעמים, להוציא כסף...

חוצמזה שהוא גם קצת התלבט (כשהוא סיפר לי על זה הייתי בטוח שזה ייגמר תוך שבועיים שלושה...)

קשה להתחתן...

זה מפחיד אותי

מקובלנו מהרב סולטן - לקראת נישואין וזוגיות
וכל השרשור שם.

ניסיתי לשדך שני זוגות ונכשלתי ביותר
אחת נעלבה ממני
הבנים עדיין רווקים היום...
אבל הבנות כבר התחתנו!

מיציתי את השדכנות

אבל כן

אח של סבתא שלי  עם חברתה הטובה...

וחברה שלי עם אח של חברה שניה...

ואחותי עם חברו הטוב של בעלי... (לא בדיוק אבל דומה)

יותר מזה?!

הייתה נפילה, אבל לא צריך להכליל.
יכול גם להצליח

שזה יהרוס לכן את הקשר עם החברה? כי אם זהלא הולך אז זה פדיחות כזה ואם זה הולך אז זה קצת הורס את הקשר לא? זה מפחיד!
ושאלתי בנות, כי הבנתי שאצל בנים זה נפוץ שמשדכים אחות לחבר..

התחתנה עם אח שלה

 

הרבה נסיון בתחום, מוזמנת לאישי בשמחה!

חבר טוב שלו (האירוסין מחר אני חושבת...)

אני מאמינה שאם היא באמת חברה טובה, היא לא תיתן לקשר שלי עם אח שלה להשפיע על החברות שלנו. ואם יצא מזה משהו זה יכול להיות ממש נחמד שהגיסה חברה טובה

אין לי אומץ:-$