פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1117)

בעייני יש הרבה חן, כנות ופשטות בלגשת ככה לבחורה ולהציע אני מאמינה שהייתי מסתכלת על זה בצורה חיובית.

בס"ד

הכוונה שלי פחות אם זה אמיץ או לא מצד הבן, אלא איך הבת מרגישה עם זה ומסתכלת על זה 

והאם זה משהו שיכול לפגוע בבת(במיוחד אם לא הייתן רוצות)? ואם זה לא היה נראה מתאים הייתן ממשיכות קשר כרגיל או לא?

 

 

אם זה כמו המצב שתיארת, שהוא קצת מכיר אותה, אז יש כבר "בסיס".
אם בחור מגיע פתאום ברחוב ופונה לבחורה זה קצת מוזר ולא שייך בעיניי.

מה שכן, אולי כדאי צד שלישי שמכיר את שניכם, כדי שתהיה לה אפשרות לסרב בצורה נעימה.

כשהבת עליזה ועירנית , היא אוהבת שמדברים איתה,

הבחור צריך לשים לב שהיא במצב רוח מתאים.

בס"ד

הכוונה שלי פחות אם זה אמיץ או לא מצד הבן, אלא איך הבת מרגישה עם זה ומסתכלת על זה 

והאם זה משהו שיכול לפגוע בבת(במיוחד אם לא הייתן רוצות)? ואם זה לא היה נראה מתאים הייתן ממשיכות קשר כרגיל או לא?

 

 

אני אישית הייתי מעריכה את האומץ ובטח לא שוללת אותו בגלל זה
ובעיני זו אחלה דרך !

אבל יש בנות שיכולות ישר להיכנס לסרטים וטענות מגוחכות לגבי הבחור בגלל זה....

בהצלחה

@כלי לשליחותך 

 

בא לך לצאת? 

 

אם זה התחלה בפורום, זה גם צורה חיובית? 

 

 

 

 

 

שלא עובד אצלי הפרטי.  

קודם כל ישר כח על היוזמה. זה מבורך שתיזום, אבל רק דרך צד שלישי.

אני אישית הייתי מרגישה חוסר נוחות מאוד גדול אם לא הייתי מעוניינת...

ואם יש בסיס אז בכלל לא היו יותר מידי ספקות

שכל עוד אפשר דרך צד שלישי, עדיף - ככה אם הבחורה לא מעוניינת הרבה יותר קל לה.

יש הרבה הערכה על האומץ אבל עדיף דרך צד שלישי, הרבה פחות מביך אם היא לא מעוניינת. במיוחד אם יש היכרות מוקדמת.

במקרה שלא, זה יכול להיות לא נעים.

לדעתי עדיף לגשש ואז לראות אם שייך להתחיל, לא פעם יותר בטוח דרך צד שלישי.

 

 

 

אבל בכללי זה נראה לי הרבה יותר טוב משידוך

איך הכי טוב?

 

(פעם הסברתי למישהו שזה שהוא יוצא אתי עכשיו לא אומר שהוא פטור מלהתחיל אתי! הוא לא הבין מה אני רוצה מחייו...)

תמיד אתן מפתיעות מחדש. 

 

אבל בפשטות עדיף דרך צד שלישי, הרבה יותר מכבד (גם אותה וגם אותו)

ובכלל זה מרגיש קצת זול לפנות ישירות.. אישית לא אוהבת בכלל..

מצד אחד מאוד מעריכה את האומץ והכנות, אפילו יש לי פינטוז כזה איפשהו,

מצד שני, כשזה כן קורה, ופעם אחת זה קרה לי עם בן אדם שהכרתי כמה חודשים,

זה מציב אותי במקום מביך ומתגונן שגורם לי להתחמק כמה שיותר מהר...

בס"ד

האמת בדקתי דרך צד שלישי, עם בעל של אחותה דרך חבר, אבל הוא אמר שהיא עדיין לא בראש לצאת עם בנים למרות שלי

זה מוזר שבת שכמעט בת 21 עדיין לא בראש לצאת עם בנים, במיוחד שהיא דוסה וגם המשפחה שלה וכל האחיות שלה התחתנו בבסיסות 20-22, זה נשמע הגיוני? (רק לציין שחבר שלי שבדק לא אמר שמדובר עלי, רק כשהוא שאל אז קיבל ישר תשובה שהיא לא בראש לצאת.

בגלל זה אני חשבתי לבדוק אישית, חבל לי לפספס

אני אישית לא יצאתי עם בחורים כשהייתי בגיל 21.

 

היום אנשים עוברים תהליכים משלהם לפני שהם מרגישים מוכנים.

הכי טבעי בעיני- מציאת חן

בס"ד

אני חושב שגם הקשר הוא יותר טבעי בצורה כזו בשונה משידוך

אגב אולי זאת את?(;

יש איזו תקווה לאוטנטיות בלי שידוך, אבל תכלס אני לא יצא עם מישהו שיתחיל טיתי. אם הוא מכיר, אז או שהיה מאד משמח אותי או מביך בטירוף..דרך ג אגב,לדעתי אם אמרו לך שהיא לא רוצה כרגע, תאזור סבלנות, כי אם תרדוף אחריה היא תברח.. לא נעים לאמר את זה ככה אבל ככה זה..

ובאמת שתלוי בנסיבות. אבל אם אנחנו כבר מכירים מקודם ויש ענין מצידי לא אכפת לי אם הוא ייגש ויתחיל ישירות, אני אפילו יעדיף את זה ככה

לכולנו יש יצר הרע.
אם תשאל מי שואפת להיות ככה נראלי תהיה יותר הענות.


אתה מגדיר את עצמך כזה??

בפועל זה לא פשוט!

אני לא חושבת שזה מוגדר לפי דוסית או לא , אלא לפי האמונה את מאמינה בה' או לא ?!
אם כך את צריכה להאמין גם בתורתו וללכת בחוקותיו .
וכתוב "עשה לך רב ... והתסלק מן הספק " לכן אני חושבת שזה יותר ממומלץ לשמוע לגדול דור...

זה נשמע פשוט או שהכל הולך חלק , ברור שלא אבל זה בהשתלותינו ובעזרתו יתברך !
הרבה תפילות !!

אומרים שהיכן שאדם שואף להיות שם הוא נמצא, ווואלה במציאות מי לא מדבר לשון הרע?
נגיד שאני מגדירה את עצמי דוסית, כי אני אוהבת את ה' ועבודותו ומשתדלת על הכל אבל דוסים זה לא רק באיסורים.....

ואדם ירא שמיים יקבל בעז״ה אישה יראת שמיים

עוד משו-זו חא הגדרה לדוסים. מצטערת...

קיים כזה דבר אדם שדוס אבל יש דברים שקשה לו יותר, ובע״ה הוא עובד עליהם.
אם היא לא מצליחה לא לראות סר אפילו ש(לרוב)אסור לראות זה לא אומר שהיא לא דוסית.

כמו שתשאל:
״מי פה דוס והוא יעשה כל מה שכתוב בשולחן ערוך כמו לא לפספס אף תפילה במניין, אף פעם״?

ברור שכולם נופלים, אבל יש מי שירצה ויפעל לשנות את זה ויש מי שיגיד אני יודע שזה לא בסדר אבל אין לי כח לשנות

ברור שזה חשוב, עם זה אני מסכים בהחלט..
תודה שתיקנת אותי.
אני אישית חושב שתמיד צריך לשאוף להתעלות עוד ועוד, ולעשות את כל מה שצריך לפי ההלכה..
הבעיה שהרבה פעמים אנשים מתייאשים מעצמם, כי הם רואים כמה הם אוהבים נגיד לראות סרט או כאלו דברים, אז הם מבינים ש״זה אני״. זה אני רואה סרטים זה אני הולך לא צנוע זה אני נכשל בשמירת העיניים...
ובדורנו מרוב שיש מכשולים זה מרגיש לפעמים כאילו זה באמת ככה...
ומאוד קשה לאנשים לשנות גישה. להבין שגם אם אני אוהב לראות סרט, זה לא אני באמת... אני באמת קדוש וטהור...
טוב, קצת הארכתי במקום שאין זה מקומו...
(הנקודה שרציתי לומר היא: שלא תמיד חוסר רצון להשתנות בדברים מסויימים נובע מחוסר הקשבה לרב, אלא לפעמים זה נובע מחוסר אמונה בשינוי, חוסר אמונה שה״אני״ הפנימי יכול להיות גם החיצוני...)

אסור להגיד לשון הרע מהתורה, בלי קשר לרב.
גם סדרות, זה לפעמים לא תתורו, או סתם מטמא את הנפש..
חו"ל זה כבר עניין אחר, כי זה באמת לפי הרב שלך.
אבל בכללי, ברור (לי) שמשתדלים. לא משנה אם זה מהתורה או אם ככה הרב פסק.

מתנהגת כמו דוסית אך לא אוהבת להגדיר את עצמי דוסית.

כולם פה מכורים לפורום..

לק"י
 

יש התמכרויות שכדאי להודיע עליהם בפגישה הראשונה, יש שלא חשוב מתי אומרים, רק שיאמרו...
 

התמכרות לצאט היא לא סתם הרגל מגונה ואיסור הלכתי. היא יכולה לנבוע מהפרעות נוירולוגיות שיש להן השפעה מזיקה על התפקוד היומיומי ובמיוחד על התפקוד הזוגי והאינטימי. אותו המקום במוח שמושך את המכור לצאט הוא גם המקום שמקשה עליו להגיע לסיפוק מהזוגיות האמיתית. ככה שגם אם האינטרנט חסום הרמטית, הרעש בתוך הראש ממשיך ומטריד.

עוד בעיה עם מכורים היא הקושי עם משמעת עצמית ואחריות אישית בזמן שהם ב'דודה' וחייבים את ה'סם'. כשהם עסוקים עם ההתמכרות, הם הופכים לילדים ממש ואם הם צריכים להיות אחראים על הילדים שלהם באותו רגע או על משימות חשובות, אז חבל על הזמן. סיגריות זה עוד לא אסון. הסיגריה נשרפת תוך דקה ובינתיים אפשר להשגיח מרחוק על הילד או על הסיר שמתבשל. אבל אלכוהול וגם אינטרנט זה כבר סיפור אחר של הסחת דעת.  

 

מי שמכור צריך לברר עם רופא מומחה מה חסר לו שגורם לו להיות מנוטרל בשביל להירגע. לפעמים כדור אחד פותר את הבעיה. 

 

אז מתי מדברים? קודם לא נפגשים לפני שמתחילים טיפול מסודר עם מעקב, כי זה פשוט לא הוגן כלפי הצד השני, אפילו אם הוא מוכן לקבל את ההתמכרות. יש דברים שלא ראוי לחשוף בפגישות הראשונות, אבל צריך לדבר עליהם בשלב שיש קצת אמון הדדי. אם זה סיגריות אז מין הסתם הנוכחות שלהן תהיה מורגשת כבר בפגישה הראשונה בלי לומר מילה.  

 

 

 

 

אולי לא להתמכרות כזאת היתה כוונתך

לדעתי במקרה שמדובר בהתמכרות שלא מפריעה לחיים תקינים אין סיבה לפסול

וכדאי לספר כמה שיותר מהר

אם מדובר בהתמכרות מזיקה מאוד שנמצאים בגמילה ממנה ראוי לא להפגש עד לשלב מתקדם בגמילה, וכדאי לספר בזמן המתאים לפי הנחיית רב

ראשית, נראה לי שהיה כדאי לציין אם את/ה עצמך מכור/ה, או בודק אפשרות לקשר עם מכור/ה.

 

שנית, כפי שציינו כאן, תלוי איזו התמכרות. לגבי  אוכל, עישון, משחקי מחשב - אינני יודע, אבל לגבי אלכוהול, מין (צ'אט?), סמים וכדו', מדובר במחלה קשה בעלת שורשים עמוקים. החלמה מהתמכרות היא לא נושא פשוט בכלל. ב-AA (אלכוהוליסטים אנונימיים, ארגון להחלמה מאלכוהול) מדגישים כי התמכרות היא "מחלת המשפחה". כל המשפחה נעשית חולה כתוצאה ממערכות היחסים המעוותות שיוצר המכור.

 

גם אם המכור הוא בהחלמה מן ההתמכרות, פעמים רבות יש "רגרסיה", וכאשר המכור חווה מצוקה קשה הוא עשוי לחזור אל המפלט המוכר, אל ההתמכרות.

 

מי שנפגש עם מכור, כדאי שיברר את הפרטים לפני הפגישה הראשונה. לעומת זאת, למכור שנפגש, כדאי לדעתי לדבר על ההתמכרות בשלב יותר מתקדם, לאחר שמי שעימו הוא נפגש הכיר להספיק את הצדדים האחרים היפים של אישיותו. בצד מחלת ההתמכרות הקשה, מכורים רבים ניחונו בתכונות ובכישורים ייחודיים. כשהמיועדת הספיקה להכיר את היופי שבו, יש סיכוי שתהיה לה נכונות להעמיס על כתפיה גם את הקושי שבו.

 

לכאורה זו נראית רמאות, אבל אני חושב שדווקא בדרך זו הוא יכול לתת תמונה מדויקת שלו. זה בערך כמו שבחורה לא תגיד בפגישה הראשונה "אני בלגניסטית, גאוותנית, עקשנית ועצלנית", אך אני מקווה שהיא תפתח את הנושאים הללו בהמשך הדרך.

 

כמו כן, עם כל הצער והכאב, כמו שכתבו כאן אחרים, כדאי מאוד שמכור יתחיל להיפגש רק בשלבים מתקדמים של הגמילה.

אם תגדיר זה יוכל לעזור

אם הסיבה עדין עומדת- אז היא תפריד ביניכם שוב. אין טעם לחזור אם הבעיה עוד לא נפתרה.

אם אתה חושב והיא חושבת ששניכם מוכנים לנישואין אז לך על זה. יכול להיות שיש בזה משהו.

אבל כל עוד שניכם לא מוכנים אז אין טעם להתחיל שוב בקשר שמועד לפרידה.

 

בהצלחה!

אני מדבר בכללי בגלל המריבה האם שווה לנסות להפריח קשר בחזרה אחרי שהוא נגמר ככה

כי "לא תכננתם להתחתן בקרוב". הבחורה צדקה שלא רצתה לסחוב סתם.

 

לא כדאי בכלל להתחיל "לצאת" במצב כזה.

 

אם מגיע זמן שאתה חושב ששניכם בראש של להתחתן בקרוב,

 

אז אפשר לנסות.  גם ליישר את ההדורים, להזכיר שזה התחיל מכך שחשבתם שלא הזמן - ולראות אם תסכים.

אני לא אומר שזה בסדר אני מודה שטעיתי בדיעבד ...
אני לא מצטער על הפרידה היא הייתה מוצדקת

גם אתה טעית.

 

מפיקים תובנות.

 

ולגבי "חידוש"  - כנ"ל: בשלב ששייך להתחתן בקרוב.

אבל תנסה לחשוב-

א. מה המריבה לימדה אותך על האופי שלה, האם אתה משלים עם צדדי האופי שלה שגילית במריבה. [מסתבר שלא נכון לבנות על זה שהם ישתנו, אלא לבחון האם אתה מקבל אותה עם הצדדים האלה באופי.

ב.  האם כרגע שניכם מוכנים.

ג. האם כשאתה לא בתוך הקשר, זה עדיין נראה לך מושלם.

 

אם כן, אפשר לנסות להשלים ולחזור. גם בנישואין יש הרבה פעמים מריבות ומשלימים.

בפרידה, אבל בסך הכללי גם אני לא הייתי מושלם ואפחד בעולם הזה לא מושלם

תכננו להיפרד מישהו זרק 

אולי תתחתנו 

התחתנו נשואים הרבה שנים ילדים ..

הלוואי שיצא מזה חתונה בעתיד , אני פשוט לא יודע

כמובן ברגע שאתה מוכן לחתונה

אם היית אוהב אותה היית רודף אחריה

לא היית שואל את השאלה בכלל ..

נלחמתי עליה עד הרגע האחרון, אבל בסופו של דבר תכלס גם אני וגם היא לא הלכנו להתחתן באותה תקופה
אם תרוצה יותר פרטים
אז אתה מוזמן לפרטי
(השאלה שלי הייתה האם אחרי המריבה יש טעם)

הם לא נפרדו כי היה לה רע בקשר, הם נפרדו כי זה מה שנכון לשניהם

מקסימום לא ילך לך , מה השאלה פה?

שכשתרגיש מוכן (מכל בחינה שהיא) להכיר את האישה שלך, תוכל לפנות אליה אם היא בעניין ואם רלוונטי כלפיה ולנסות להפגש שוב.. אם היא הזיווג שלך זה יחכה. אם לא.. תבוא אחרת
בהצלחה!

שלא הייתי מוכנה לחתונה . אני מקווה שלא גרמתי לו לכאב מיותר
בכל אופן כשתרגיש שאתה מוכן תנסה אולי יצליח אוליי לא
(חסרים פרטים אוליי אוכל לעזור יותר)
בהצלחה ושבת שלום

אין לך מושג איזה סבל זה
להיות אכול ספקות

אין מה להפסיד....

בהצלחה רבה!

והסיבה היחידה שזה לא צלח זה רק בגלל התיזמון...

אז כשתחליט שאתה מעונין בחתונה תפנה אליה ותראה אם היא מעונינת...

הרי אין מה להפסיד מלנסות...

בכל הפורום

אל תלחץ עליה, אם היא לא מוכנה אז היא לא מוכנה.
לדעתי, תקבע איתה שיחה כדי ליישר את ההדורים ולבקש סליחה (לא כדי שתחזרו, כי זה מה שצריך לעשות עם כל אדם שפגענו בו) וקח כמה חודשים לבנות את עצמך.

אם היא הזיווג שלך אתם תיפגשו בהמשך, אם לא תבוא מישהי הרבה יותר מתאימה.

אני יגיד לך מה שלי ייעצו
חכה עד שאתה מרגיש מוכן בעצמך
ואז תנסה
אם לא ילך אז לא ילך לפחות תדע שניסתה ןשזה לא זה

לי גם לקח המון זמן להשתחרר מקשר. זה עצר אותי מלהתקדם הלאה, לאו דווקא בקשרים אחרים.
אני טיפלתי בעצמי. את יכולה להציע לו גם. לפעמים טיפול נשמע מאוד מלחיץ. אם כשאנחנו חולים אנחנו הולכים לרופא, למה כשהנפש שלנו חולה אנחנו לא מטפלים בה?
שווה לבדוק את זה.
אולי תסבירי לו שעכשיו הוא בקשר אחר. אין יותר את ההיא. היא לא קיימת. את שם בשבילו ואת רוצה להיפתח אליו אבל את לא יכולה בגלל שהראש שלו עדיין נמצא איתה (פחות או יותר.. אולי אני מגזימה קצת)... אני מבינה את החשש שלו להיפגע ולפגוע אבל אין מה לעשות, ככה חיים וצריך להתקדם.
את יכולה להסביר לו שזה עוצר אותך ואולי תפסיקו את הקשר כדי שהוא יטפל בעצמו או משהו...לא בהכרח מפסיקים לחשוב על הקשר הקודם. יש כאלה שיוצאים לקשרים חדשים כדי להתגבר על קשר אחר ויש אפילו שאחרי החתונה עדיין חשבו על הקודם אם קרה ונפגעו ממנו מאוד. יש כאלה וזה בסדר. אבל שזה לא יעצור אתכם יותר מדיי....
אני מבינה שלא נעים לך לשמוע כל הזמן שלא טוב לו או שהוא חושב עליה וכו׳, אז לדעתי את יכולה להסביר לו- או שמתגברים על זה יחד, ולא מדברים על זה ומתעסקים בקשר הנוכחי בלבד, או שכל אחד (בצער רב?) נפרד לדרכו עד שמגיעים לאיזושהיא הסכמה....
אפשר גם לעבוד על זה ביחד. השאלה מה את רוצה. ונכון, זה לא כיף וזה עצוב להיפרד, אבל לפעמים אין ברירה....תחשבי מה את רוצה. איך יהיה לך טוב...
אני לא מעודדת להיפרד. רק אומרת שיש אפשרות כזו. אפשר לעבוד על זה יחד או לחוד.

המון הצלחה!

בס"ד

אני חושב אם טוב לשלושתכם ביחד(לך לו ולקודמת שיצא איתה) אז תמשיכי במיוחד אם הוא בחור טוב ואולי יהיה נס 

והוא בעזרתך או בדרך כל שהי יצא מזה או לא

אבל דעתי שזה לא נכון לצאת עם מישהי כשאתה מסובך עם עצמך, אני כן חושב שלבן יכול להיות רגש לכמה בנות(שלפי דעתי 

אני חושב שזה שונה מבנות, אני לא אומר שזה בסדר פשוט מציין עובדה). 

הדרך הכי טובה זה טיפול פסיכולוגי ואין בזה שום בושה, יש לי חבר טוב שעשה את זה וזה עזר לו ממש(למרות שזה עולה הרבה כסף), יש גם רבנים שהם יודעים לייעץ בנושאים אבל ללא ספק הבחור צריך קודם כל להסגר על עצמו לפתור את הבעיות שלו

כי מגיע לך ולכל אחת שלבן זוג יהיה רגש כלפי הצד השני (אני אישית פחות מאמין שזה משהו שבא עם הזמן, למרות שכמובן זה

מתחזק עם הזמן אבל חייב להיות בסיס עוד לפני), ואף אחד לא יכול להגיד שזה ישתנה, ואני לא חושב שאת רוצה מישהו שיש לו בעיה עם הרגש שלו. חשוב לי לציין אני לא חושב שהוא לו מתאים לך ואולי אפילו מתאים מאוד פשוט המצב שבו הוא נצמא לא הוגן ולא מוסרי להמשיך במצב כזה מצד שלו (ואם את כהבוגר ואחראי כמו שבדרך כלל בנות בזוגיות כי אנחנו לא מתבגרים אף פעם(: רואה את הבעיה אז אולי מומלץ לקחת הפסקה/לחתוך) , לכן הייתי ממליץ לקחת הפסקה עד לפחות שהוא יסגר על עצמו ולפי דעתי זה יותר טוב לשניכם, אני חושב שהוא גם יעדיף להתחתן עם מישהי שהוא אוהב ואפשר לשתף אותו במה שאת מרגישה בדבר.

אגב יש איסור להתחתן אם הבן לא יכול לקיים מצוות "ואהבת" וכו'... אגב אני גם הייתי במצב דומה אחרי קשר עם מישהי 

שהרגשתי שיש לי רגש חזק כלפיה לא יצאתי עם בנות כחצי שנה עד שהייתי מוכן.

המון בהצלחה ואני בטוח שיש עוד הרבה בנים שישמחו לצאת איתך, שיפתחו בקלות רגש כלפיך(:

הרבה פעמים נשארים משקעים,
ויפה שהוא משתף אותך. זה לאו דוקא אומר משהו על טיב הקשר שלכם.
הייתי ממליצה לך לדבר איתו על זה. לומר שאת מרגישה שזה מקשה עליו ולמען האמת גם עלייך. תאמרי שכדי להעמיק ולהתקדם בקשר חייבים לפתור את הנושא..
ומשם והלאה נסו לחשוב על פתרון.
אולי התייעצות עם דמות חינוכית?
דמות עם נסיון חיים גדול?
רב?
המון בהצלחה!

ווה לפנות ליועץ טוב

כדאי לברר צראש שהוא באמת טוב...

זה דברים שאמורים להיפתר,אבל באמת לא כדאי סתם להמשיך בקשר בלי לטפל בזה

לדעתי, אין מנוס מלדבר איתו על זה.
אגב זה לא בקטע רע, פשוט תסבירי לו שמאוד מפריע לך שככה הוא חושב ומרגיש וצריך לעשות משהו בנידון.
אני מבין שהוא כנראה "תקוע" על משהו שלא נותן לו לשחרר. בגדול, ולאו דווקא ספציפי למקרה הנ"ל, לפעמים כאפה טובה עושה את העבודה ומשחררת את מה שתקוע. "כאפה" הכוונה לא למשהו שלילי אלא ההיפך, זה יעזור לו לצאת מהעניין שהוא תקוע בו.
אולי אם הוא ישמע ממך כמה זה מפריע לך ושזה לא נעים לך וזה גרם לך לחשוב לסיים את הקשר אולי הוא יעשה אחד ועוד אחד ויבין שהוא צריך להשתחרר מזה ולא לסחוב את זה הלאה. מצד שני יכול להיות שזה גם לא יעזור אי אפשר לדעת זה תלוי בבן אדם ואני לא מכיר אותו...
אולי כדאי להסביר לו שלא כולן כמו ההיא שהוא היה איתה וחבל לו על הזמן שהוא מדוכדך. הרי בנות ישראל הן ברמה גבוהה אז קרה פה ושם שמישהי אולי לא הייתה בסדר (אגב אנחנו לא יודעים בוודאות את הסיפור, יכול להיות שהיא דווקא בסדר אבל זאת לא הנקודה) הנקודה היא שצריך לשחרר, להמשיך הלאה ולהגיד תודה לבורא עולם. כנראה שאם לא הסתדר אז זה לא זה, אז להיפך ה' הוציא אותו מקשר לא טוב הוא צריך לשמוח.
 
כמובן שאני לא מכיר את המקרה לפרטי פרטים ככה שאני לא יכול להגיד בדיוק מה הדרך פעולה הנכונה - מה שרשמתי מוגש כחומר למחשבה.
 
בהצלחה בע"ה.

אתם יוצאים כבר שלושה חודשים. זה לא מעט. אני מניחה שאת רוצה אותו, שלולא הקווצ'ים האלו שצפים לו מן הקשר הקודם כבר הייתם נוסקים יחד... נכון?
באופן כללי טוב לדבר על הקשר, אבל כאן נראה שאתם טוחנים מים. את יודעת איפה הוא, הוא יודע איפה את. די. צריך לאוורר קצת. ובכן, תבהירי לו שאת חזקה ושלא יחשוש לפגוע בך, כי כרגע מה שפוגע בך זה שהוא לא מוכן לפתח רגשות (שלושה חודשים! גם אם הבחור ממש שווה, את ראויה להערצה על הסבלנות), ואחר כך תבקשי ממנו להפסיק לדבר על הנושא.
לא מתפקידך לעזור לו להשתחרר. גם אם את חכמה ורגישה בצורה פנומנלית, זה משהו שהוא חייב לעבור עם עצמו. את מוכנה להמתין לו בינתיים, אבל את בשום פנים לא העובדת הסוציאלית שלו. את בת הזוג שלו. הקשר חייב להיות הדדי, ואת צריכה להרגיש ביטחון בבחורצ'יק.
לא נראה לי שאתם לא מתאימים רק בגלל שנפגשתם לפני שהוא סיים לעבוד ולנקות את לבו ואת ראשו. יכול להיות שאתם דווקא מאוד מתאימים! אבל הרצון להרגיש שהוא אוהב אותך, הכי מובן בעולם.
שבי עם עצמך ותחליטי על פרק זמן שתהיי מוכנה להמתין עוד. שלושה שבועות? חודש? חודש וחצי? יש כאן פוטנציאל טוב, ואת סבלנית וזה נפלא. תהיי סבלנית רק עוד קצת. אם בפרק הזמן הזה תרגישי שמשהו בו משתחרר - ב"ה. ואם לא? אני ממש מקווה שלא יהיה אם לא. לא רוצה לומר לך להיפרד ממנו כדי לשמור על עצמך, לא רוצה לומר לך שגם לבחור ממש שווה אין זכות לעשות לך מה שעשתה לו הקודמת שהוא יצא אתה. אז אני לא אומר זאת. במקום זה אשלח לך חיבוק.
תהיי אמיצה. ה' יפנק אותך!

יישר כח על היוזמה ושבת שלום!

מה שטוב לנו לא אנחנו קובעים. הרבה פעמים משהו אחד נראה לנו טוב, ומתברר אח״כ שהוא לא טוב, וכן להיפך...
צריך לחזק במחשבה שמה שטוב לנו באמת הוא יתברך יודע. ואם הוא יתברך סבב את זה שהוא יהיה תפוס, כנראה שזה לא מה שטוב לך עכשיו..
אני יודע שזה קשה, כי הרי כ״כ רצית, אבל זו האמת, וצריך לחזק אותה...

בהצלחה!!

חברה אמרה לי משפט יפה: ״מה זה בשביל ה׳ להפוך אותו לרווק?! אם זה ככה כנראה שהוא לא הבחור בשבילך״...

אוליי בעני הצד השני זה עלול להיתפס כנואשות

לא כל אחד מתאים לכל אחת. עד שנופלים על האחת המתאימה, שתרצו אחד את השניה, יכול לקחת הרבה זמן.

 

מעניין יהיה לעשות סקר בין הנשואים, כמה קשרים כושלים היו לך לפני שמצאת את אשתך / בעלך.

 

בתפילה שהקב"ה יוליכנו בדרך טובה בקלות ובמהרה...

פה

סתם...

 

הגיוני שזה ככה.

מה עושים? מחכים לאחד והיחיד ואז המשחק נגמר. מתחילים בחיים האמיתיים...

שאפשר לעשות מונופול של תקופת השידוכים.
יצאת לדרך-הכרת בחורה - היה נפלא התקדם שני צעדים.
-אין הצעות אתה נדרש להמתין תור.
או גש לכותל להתפלל
וכו'

אבל צחוקים עם מה שכתבת על הקטע של המעוניינים..

אולי ככה ימציאו שיטה טובה יותר

אך בהחלט צריך לחשוב על אלטרנטיבות...

בקצרה ממש..

 

גם טל וגם ים קשורים למים, לזרימה, להתחדשות..כל אחד בקצב ובמינון אחר..

 

בבוקר יורד טל, המסמל התחלה של יום חדש

 

וים מקום בו אפשר לשחות (בחוף נפרד, כמובן), ולהרגיש את האנרגיה 

העצומה הטמונה בו. כמובן שהסוד הוא לא להיסחף עם הזרם אלא להישאר 

נאמן למקום (תרתי) ולמי שאני באמת..

 

השילוב ביניהם יוצר סינרגיה מדהימה..

 

 

 

 

חושבת שיש כזה דבר?אני לא נתקלתי באף אחת שהתמכרה לזה
אני תוהה אם התכונת למשהו אחר..ואם לא, שלא תגיעי לזה אפפעם.

אני מתכוונת שנכנסים לשיגרה שוחקת של פגישות.. ושזה יותר מדי הופך לענין בפני עצמו.. ואין את ההתלהבות של ההתחלה.. ובעיקר מפחדת להכנס למעגל של "לחפש את הטוב יותר"..

אם זה מדאיג אותך ואת מודעת לזה אז זה בסדר.
אני באמת כרגע לא יוצא כי לא בא לי ואני לא מעוניין סתם למלא אוטובוסים. צריך להיות מודעים גם לרגש

בעיקר להבין שסוף סוף לחיים שלך יש משמעות עצמית, ובין אם תתחתני ובין אם לא..
ברגע שזה יהיה מובן, אז הפגישות זה לא יהיה לך ״הכל״ בחיים... וממילא לא תגיעי למצב של תלות בהן..

ככה לענ״ד. בהצלחה!

עזרה מעין שדכן חבר ופוגשים אנשים

מתאימים לא חייזרים

להגיע לכל פגישה בכוונה גדולה שהפעם- זה בעלך.
וכך ההתכווננות סביב הפגישה, ובמהלכה תהיה אחרת לחלוטין
אחרי כל אי הצלחה לחשוב למה זה לא עבד ולחדד את שאת מחפשת כך שיהיה ממוקד יותר..
נסי לחשוב על דמות טובה להתייעצות ברגעים שצריך, נסי להמנע מהחלטות פזיזות..
שתהיה הצלחה, בהירות הלב והמון סיעתא דשמיא

קצת מוקדם לך?

 

וכשמגיע הזמן - אכן קודם כדאי "לסנן" מראש. לשמוע הצעות ששייכות לכיוון שאת רוצה בו - ערכית, מידותית וכו'.

 

אח"כ, לראות במתינות אם נוצר קשר אישי גם.

 

ובאמת צריך תפילה וסייעתא דשמיא.

 

כשמגיע הזמן, אז אפשר גם לשמוח לקראת האתגר הגדול. זה לא יהיה "מישהו אחר", אלא הבעל, משפחה.

 

והאחריות מגיעה בהדרגה. לא בבת אחת יש כבר ילדים.

 

כשמגיע הזמן, גדלים עם התפקיד.. בנחת, בשמחה.

אני חושב שזה באמת אחד הדברים המוזרים בטבע שאחרי חודש-כמה חודשים אדם מחליט לחיות עם עוד מישו ל70 שנה הקרובות, אבל זה עובד!
גם אם לא תקראי לזה קליק, א"א להתחתן עם מישו שלא אוהבים, זה פשוט מוחש..דברו על זה הרבה בפורום, אחרי שזה מתאים בשכל ויש אהבה אז למה לא לחיות ביחד?..
ובאמת צריך לצאת מהראש שאנחנו ילדים, אנחנו לא. צריך מוכנות להתבגר..זהו.

אז זה ככה,החלטה שלך להגדיר את עצמך ילדה.

(אני לדוגמא, ילד,אבל מספיק מוכן ;) )

אי אפשר "לדעת" שזה הוא, זה עניין של החלטה,אם מתאים בשכל ונחמד לכם,שיהיה במזל...

ולפעמים *דווקא* בגיל צעיר אפשר.האדם נוצר ישר, לפני שיבקש חשבונות רבים.

מה שנותר זה שגם הצד השני ירגיש ככה

אבל אחותי הנשואה וכל החברות הנשואות שלי אומרות אותו דבר: קשה לדעת בדיוק מתי הגיל שמתאים לקבל כאלו החלטות, אבל בשלב מסוים מחליטים לקפוץ למים ולהאמין שזה מה שה' רוצה, ואז הכל מסתדר. לא יודעים ש"זה הוא" עד שזה באמת הוא.

ישנם מספר סימנים היכולים להעיד כי זהו האחד/האחת..

 

1. ישנה כימיה בין שניכם 

2. שניכם מצפים למפגשים

3. אתם מרגישים "רגש" ויש שיכנו זאת "משיכה" אחד כלפי השני 

4. שאיפות דתיות דומות  

5. נושאי שיחה משותפים 

6. שניכם משדרים על אותו הגל..

 

ובסופו של דבר..באמת צריך "לקפוץ למים"..צריך, לא לקבל החלטה, אלא כמו 

בשפה האנגלית - "make decision" לעשות החלטה. להחליט באופן יזום שזהו האחד שלך..

אם כשאת איתו יוצאים ממך הדברים הטובים שבך, אז יכול להיות מאוד שזה הוא

הבעיה היא שכשאתם כבר לא בגיל צעיר זה נהיה עוד יותר מסובך...

אז אולי עדיף מוקדם...

האהבה והקרבה הם לא רק תוצר של ההתאמה. יש חלק מאוד משמעותי לעבודה אישית מאומצת, יכולת ההכלה, והרבה פעילות משותפת וחוויות משותפות.

וכאן לחלק הלא פופולרי: לא בהכרח שיש "הוא" אחד ויחיד. עושים את המקסימום כדי למצוא את האדם המתאים ביותר, ומכאן מגשרים על שאר הפערים בעזרת עבודה ועמל, ואיתם קונים אהבת אמת וזוגיות טובה. האם יתכן שהיה אחד אחר שגם היה מתאים? בהחלט יתכן. ולצערנו יש כאלו שגם מגיעים למצב הזה, שלא בטובתם, ומצליחים להגיע לזוגיות טובה מאוד גם עם "האחד" השני שלהם, לאחר שהראשון נפטר לא עלינו.

אני לא בא לייאש אלא להיפך: צריך לקחת בפרופורציות את גורליות ההחלטה. היא צריכה להיות מונחית שכל ומלוות רגש, שקולה ומחושבת, אבל אסור לפחד לקחת אותה, בגלל שהיא לכל החיים ומי יודע מה יהיה.

אני חושב שכאנשים שמאמינים ב"ארבעים יום קודם יצירת הולד.." ברור שיש "אחד", אם ח"ו משהו קורא לבן הזוג וצריך למצוא מישו חדש זה כבר גורל חדש, אז יש "אחד" שלא היה קודם..

ללמוד את דברי הרב גינזבורג בספר "אהבה" (ובעוד חיבורים שלו) ולהבין שלא תמיד זה ככה.

וכאמור: מה עם מי שח"ו אשתו נפטרה והוא מתחתן שוב? ומה עם מי שבחירתו הרעה גרמה לו להפסיד את זיווגו, ובינתיים היא התחתנה עם אחר?

הסתבכתי עם השאלה הזאת המון.. אני גם לא מבינה איך בגיל כל כך צעיר אני מחליטה משהו לכל החיים (בע"ה).. זה מטורף, הזוי ואיך שתסתכלו על זה זה לא הגיוני...  אבל האמת היא ששום דבר בעולם לא הגיוני (אם תחשבו לרגע לעומק)..  אני לא יודעת מה לענות לך.. אבל שמעתי רב שאומר שההחלטה להתחתן היא לא מתוך שכל ולא מתוך רגש אלא מתוך אי שפיות זמנית.. כלומר, זה החלטה מעבר לשכל ולרגש... (עוד לא הבנתי את זה עד הסוף כי אף פעם לא החלטתי החלטה כזו...

מקסימום, תפסיקי אחרי כמה בחורים

ספקות כמו "אני לא יודעת אם אני מוכנה" וכו וכו?
אמרו לי כאן פעם, אם יש ביניכם קשר טוב, את תרצי שהוא יהיה זה שיחיה איתך כל הזמן.....

וגם, אם יש ביניכם הבנה, הכלה, שאיפות והשקפות דומות, כימיה,
אז כנראה שאתם מתאימים. כנראה שכדאי להתקדם הלאה.

תכלס, מבינה אותך. אם לא תנסי, לא תדעי.
אני נמצאת כרגע בהתלבטות אחרת ואין מה לעשות, צריך להחליט... לא קל.

ספקות מהסוג שהעלתי בשירשור הזה:
איך מחליטים שזה ״הוא״? - לקראת נישואין וזוגיות
אבל לא רק.
לא יודעת, בכללי.

העניין הוא שאני לא יודעת אם זה משהו שיחלוף כשאני ״אקפוץ למים״ או שזה משהו קצת יותר עמוק שאני צריכה לעבוד עליו עם עצמי לפני שאני מתחילה לצאת.

יש למישהו עצה? רעיון? מישהו מזדהה עם התחושות? מה עשיתם?

אשמח לתגובותיכם
ותודה רבה לעונים עד עכשיו(:

יש מצבים שבאמת זה הפחד הקטן מלהתחיל, ואז אולי אחרי שתתני קפיצה למים ותשחי בלי בעיה.

 

אבל במקום הפורום אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך באמת.. אנשים שאת מעריכה (למשל אבא, אח/ות גדולים, מדריכה, מחנכת, וכו')

ולדעתי, תבדקי עם עצמך הכי לעומק אם את באמת רוצה עכשיו להתחתן,להקים בית.
----לעניות דעתי----
אם הפחדים גוברים על הרצון- אז אולי כדאי לך לחכות קצת,לנתבשל עם עצמך, ללמוד על זה יותר.
אבל אם את מרגישה שאת מאוד מאוד רוצה עכשיו להתחתן,על כל המשתמע מכך, ורק יש לך כמה פחדים קטנים אז תנסי תתחילי לצאת ותראי מה קורה....
בהצלחה נשמה!!

תחשבי שיכול להיות שזה יהיה על הראשון.. ויכול להיות שאחרי חודשיים תצטרכי להתמודד עם החלטה על חתונה (!!!) אז זה לא אומר שאת צריכנ להיות מוכנה להתחתן מחר כי בונים את זה גם בדרך..
וסתם שתדעי שאני ממש פחדתי מזה אבל דווקא ממש היה לי כיף בפגישות! בהתחלה יש רגעים מביכים אבל בסך הכללי ממש היה לי כיף.. אז לדעתי אם זה רק פחד אז תקפצי למים, ותגלי שזה יכול להיות גם כיף..אבל אם את חושבת שאת לא בשלה עדין לקשר שיוביל לחתונה, תשקלי את זה .. כי אף פעם אי אפשר לדעת.. אבל זה גם תלוי בגיל שלך וכו׳ אז מצטרפת הצעה שתתיעצי עם. אנשים שמכירים אותך.. ופגישות זה באמת יכול להיות כיף!

בהצלחה נשמה...

שזה לא מתאים לך

אוי ואבוי!

עובדים קצת על המשמעת העצמית שלנו

למרות שלפעמיים יש אקשן .

 

זה הפורום הוא הוא הבעייתי כאן

ברוכה הבאה (והנשארת)

לקשר עין בעין. ליעוץ מחבר שמכיר ולא מניק שלא מכיר...

שמישהו גורם לכם להביא לידי ביטוי את הצדדים הטובים באישיותיכם.

רוב ברכות, אהבה ואחוה ושלום ורעות.

(מישהו עוקב? איזה מספר? )

מעשית כן אתית לא %#%..

איזה בשורה משמחת
בעז"ה שכל האירגונים וההכנות ילכו ברוגע ובכיף!!

אתה יודע מי אני, נכון?

בס"ד


מזל טוב!
שתזכו להקים בית נאמן בישראל, בניין עדי עד!
מה שבטוח, בניין של חסד זה יהיה

איזה יופי

יכול לדעת.. זה ממש ברובד החיצוני..

כוונה לעודד כזאת פגישה.
רק לציין את השנינות בלקרוא לה "פגישוש". אדיר...

לכל מי שהתנגד למילה דייט. להלן ההצעות: - לקראת נישואין וזוגיות

תודה בכל אופן!

עושה חשק לחזור לכתוב.
זה לא באמת שאין לי זמן, זה פשוט שסדר החשיבויות זז, ואני צריך לראות איך אני ממקם שם את הכתיבה. בינתיים שוהה בצד.

יש גם בקשה ל'בירור פרטימים', לפני יציאה לדייט. ואם זה ממשיך באופן נכון לעוד פעמיים - שלוש, עושים בירור פרטים רציני.
בהמשך לפגישוש..

אבל בעיניי זהו שיר אהבה רדוד. לא הבנתי למה כל כך התחברת

לא יודע אם זה ישן

1. אם יהיה זורם וכיף ולא יהיה משהו רציני לפסול עליו.. 

2. לגוון למקום חדש.. לזרום.. אם יש שתיקה- אז לא לחפש מה לאמר.. להקשיב באמת ולא לחשוב כל הזמן מה הדבר הבא שתגיד.. להביא איזה משהו טעים לעצמכם.. לבוא בגישה שמאפשרת צחוקים, פתיחות וגם עומק. וגם..לעשות הכנה לפני...

וכאן אני אפרט... א. להכין את עצמך מה היית רוצה שיהיה בפגישה- איזה אווירה. זה ממש משפיע! מניסיון!!

ב. להתפלל- שמעתי שהרב מרדכי אליהו המליץ לאמר 4 פרקי תהילים לפני הפגישה ולאמר "יהי רצון מלפניך שאת הטוב תקרב ואת הרע תרחיק והטוב בעינך עשה" ולאמר איגרת הרמב"ן. זה גם מאד עוזר! במיוחד אם מתמידים כל פגישה.

3. אין לי כח לענות על זה.......

 

בהצלחה!!!

בס"ד

ממש אהבתי, תודה(:

1. אם יהיה טוב וזורם ולא תהיה שום סיבה שתגרום לי לומר לא.
2. אני דווקא חושבת שלא לנסות למלא את השתיקות שממילא יש מידי פעם. צריך לדעת גם לשתוק ולתת לזה מקום. יש דברים שנאמרים גם בשתיקה (:
והפגישה תהיה טובה אם תהיה רגוע וכנה .בלי לחץ ובלי להיות על קוצים.
ודבר נוסף- לא להסתכל בפלא. זה נותן הרגשה נוראית!
3. אוו.....זה כבר ארוך (:
בקצרה, לי חשוב שיהיה כנה. אכפתי. וירצה להתקדם, בכל תחום בחיים. ברוחניות ובגשמיות.