שלום,
ערב טוב,
שמעתם על הספר : " מהשם אישה לאיש " של הרב אברהם מלמד ?
היכן ניתן להשיג ?
תודה ובשורות טובות !
שלום,
ערב טוב,
שמעתם על הספר : " מהשם אישה לאיש " של הרב אברהם מלמד ?
היכן ניתן להשיג ?
תודה ובשורות טובות !
1. כן יצא לי לשנוא אותו.
2.אי סיימתי את הקשר..
3.ההתנהגות שלו במיוחד אחרי שחתכתי...
1. כן, היה בחור אחד שאני שנאתי מאוד מאוד ויצאנו כמעט חצי שנה.
2. הוא סיים את הקשר.
3. הסיבה שאני לא סבלתי אותו היא שהוא כתב לי ואמר לי בזמנו דברים מאוד אישיים, שאפשר להגדיר כרומנטיים וכמעידים על רצינות בקשר. יממה אחרי הפגישה האחרונה שלנו, במוצאי חג הוא התקשר להודיע שנגמר בינינו ושבעצם הוא לא חש כלפיי שום דבר בכל חצי שנה ההיא. מתסכל לחשוב שבזמן שחשבת שהוא מחבב אותך, הוא רק חשב איך לגמור את זה..

סתם קשר שנגמר רגיל זה סבבה לגמרי ואין כעס ואין שנאה
אבל יש מצבים בהם המדוייט/ת משגעון אותך בצורה רצינית ולא יפה אחרי שחתכת
ואז יש מצב שלאפשר להגיע לכעס ושנאה.
לכעוס- כן.
מי סיים- אני, ועוד פעם שנינו.
מה הסיבה? אישי מידי
אבל יצא לי פעם אחת שהיא נהגה בחוסר דרך-ארץ מוחלט כלפיי, ויצאתי מהפגישה מאד פגוע ממנה.
התקשרתי אליה כשעתיים אחרי הפגישה כדי לסיים את הקשר, והיה ברור ששנינו לא רצינו להמשיך.
(אני כי הייתי פגוע, והיא כנראה מהסיבות שגרמו לה לפגוע בי שאני לא יודע מה הן).
והיה לי גם קשר ארוך שגם הסתיים באופן הדדי,
כי פשוט בשלב כלשהו מצאנו בינינו כמה נהרות, וכל אחד מאיתנו רצה לבנות את הגשרים במקומות שונים.
לאחר כשבועיים וחצי שלא הצלחנו להגיע להסכמות, פשוט איחלנו בהצלחה אחד לשניה והמשכנו הלאה..
שלום לכולם.
אזהרה: זה הולך להיות ארוך
אני רוצה לספר קצת על עצמי ועל חוויה שעברתי
נולדתי למשפחה דתית ואף שמרתי מצוות רוב חיי. כשהייתי בצבא הפסקתי לאט לאט לשמור אבל הרגשתי שזה זמני ויום יבא ואחזור בתשובה.
כשהשתחררתי מהצבא, הכרתי בחורה שהייתה בערך באותו מקום דתי כמוני ולא חלף הרבה זמן עד שהתאהבנו האחד בשניה. היינו שנה וחצי ביחד שבמהלכה התחזקנו שנינו, היא יותר ממני אך עשיתי מאמצים כנים להיות דתי לפחות כמוה. כבר דיברנו על מיסוד הקשר, כבר קבעתי יום ללכת לקנות טבעת כשזה קרה. קיבלתי ממנה טלפון באיזה בוקר בו סיפרה לי שהיא החליטה, אחרי מחשבה, שהיא רוצה לסיים את הקשר מכיוון שאני לא באותה רמה דתית כמוה. מאז התחילה תקופה של כשנה בה אנחנו לא ביחד אבל מדברים באופן כמעט רציף, דבר שהיה רע לשנינו. לאחרונה גם התקשורת הזאת נגמרה, כששנינו פגועים מאוד מהסאגה הזאת. היום אני לא שומר בכלל, הרבה בעקבות הסיפור הזה. אני לא יודע מה איתה אבל אני חושד שגם היא כבר לא באותה רמה דתית בה היא שאפה להיות.
אני קורא פה בפורום כבר כמה ימים ורואה הרבה התלבטויות לגבי הרמה הדתית של בן או בת הזוג. אני חלילה לא מזלזל בזה אבל מהניסיון שלי, אני רוצה לשאול: הקפדה על חומרות כאלה ואחרות שוות איבוד של אהבה? אם יש לכם מישהו או מישהי, אל תחפשו אותו בציציות. זה לא מה שבאמת משנה. מה שמשנה זה אם ישנה אהבה, ואם היא שם- אל תתנו לה לברוח.
אני כבר אבוד, אבל אני מקווה שאשנה את הפרספקטיבה למישהו מכם.
בהצלחה לכולנו.

ה'תאהבות' הזאת היא מקסימה. (לפני הנישואין זה קצת בעיה כמו שפרטת אבל זה נושא אחר שממש לא שווה דיון).
אבל עם כל זה שכחנו דבר אחד- למה אנחנו מתחתנים.
זה יפה שיש אהבה, זה נצרך וזה חשוב. אבל בואו לא נאבד את העיקר.
אנחנו מתחתנים כדי לבנות בית נאמן בישראל. זה הגול-המטרה.
ואיך אפשר לעשות את זה מבלי להכניס את הקב"ה למשוואה??
אסור לשכוח אותו, לא כשאנחנו יוצאים למצוא בן/בת זוג לחיים, לא בדייטים עצמם, לא באירוסין וכמובן שלא בחיי הנישואין.
אז איך- למען ה' הטוב- נוכל לבנות בית בישראל מבלי לקחת "אותו" בחשבון.
אז השאלה היא: על מה אתה מסכים לוותר: על האהבה או על (כיביכול) הקב"ה? (נכון- זה קצת קיצוני, אבל הלכתי לקצוות כדי להבין את הנושא יותר טוב).
האם האהבה הזאת שווה יותר מה'ציציות'.
תאמין לי- אם זה היה רק בקטע של החומרות- אף אחד לא פוסל קשר. סתם ידוע שבחומרות ובקולות הולכים אחרי הבעל, אז זה ממש לא משנה. משנה הפער הרוחני-מעשי. האם הרמה הרוחנית שווה או לא (פחות או יותר).
נראה לי ששיננו את היוצרות:
במקום לחפש משהו כדי לבנות בית, להקים את הדור הבא ולעבוד את ה', יותר ויותר מחפשים כיצד למצוא את ה'אחת ויחידה המיוחדת' שאין כמוה וכו' וכו'. ממתי נישואין הפך להיות ממשהו עם משמעות של חיי נצח לדבר כ"כ רדוד וחיצוני?.
יש את אומות העולם, שהם מבססים את הנישואין על אהבה, התאמה וכו', אבל רגע, בואו נתעורר- הנישואין שהם כדת משה וישראל אמורים להיות הרבה יותר משמעותיים, הרבה יותר שווים. יש מישהו נוסף במשוואת הנישואין שא"א לשכוח -הקב"ה.
קיצר-
שיהיה לכולם בהצלחה!
ומתנצלת מראש אם הלכתי קצת קיצוני..
לשוני רינה
גם אחרי הנישואים יכולים להיות שינויים ברמה הדתית בין בני הזוג אם ליותר ואם לפחות.
נכון שבגדול מחפשים להתחתן אם מישהו שכבר סגור על עצמו אבל יש לא מעט שמתחתנים צעירים מאוד וגם אם לא צעירים. כולנו עוברים תהליכים שונים בחיים, נשברים וקמים.
אם יש שינויים ברמה הדתית במהלך הנישואים זו לא צריכה להיות סיבה לפרק את הנשואים בהנחה שיש זוגיות טובה ולהפך צריך לנסות לעבוד על הזוגיות.
אז לדעתי גם לפני הנישואים כן לחפש מישהו עם ערכים דומים ורמה דומה, לא אומרת שלא אבל אם מוצאים זוגיות טובה או קשר טוב ואהבה ושיתוף ותקשורת טובה שזה לא משהו שמוצאים סתם ככה עם כל אחד. ואם יש כבוד והערכה אחד לשני אני לא חושבת שכדאי לוותר ל הקשר.
וזה לא צריך לבוא על חשבון עבודת ה' של כל אחד.
אני לא אומרת לחפש את זה אבל אם כבר קרה אפשר למצוא את הדרך הנכונה למרות זאת
ומשהו שנזכרתי בו כשסיימתי לכתוב:
"ביושר הדעת ובמידות טובות, יש יותר אמונה ודבקות אלהית מבאמונה דיבורית וציורית רגשנית" (שמונה קבצים א רלד )
אז התמיהות שלך ממש אבל ממש לא רלוונטיות!!!
דווקא אני עניתי יחסית תשובות מתונות בשרשורים האלו (שלדעתי אין עניין להיות תקועים בחומרות).
אבל מכיוון שאתה לא מאמין באמת ובתמים בתורה ובמצוות, התמיהות שלך מגיעות מאיזה "חור" בהבנה שהתורה היא חיינו ואורך ימינו.
אז לכן התמיהות והמסקנות שלך הן לא רלוונטיות כלל!
לפעמים גם דברים טובים הולדתם בחטא, ומכאן מגיעה התנגדותי!
נ.ב.
עצם זה שעזבת את התורה לחלוטין כשהיא נפרדה ממך,
זאת ההוכחה האמיתית שהיא צדקה בזה שאתה נמצא ברמה דתית מאד מאד רדודה, ובוודאי שיחסית אליה.

יאיר26אם הוא/יא לא שומר נגיעה/טהרת המשפחה, זה מאוד קריטי לחתונה. אם הוא אוכל חמץ בפסח/אוכל בכיפור, זה לא בא בחשבון. ובכלל, כל אדם צריך לדעת מהי רמתו הדתית ולפיה לחפש את בן זוגו.
שלום,
אני מחפשת יועץ בענייני שידוכים, על מי הייתם ממליצים ?
אני מחפשת מישהו מקצועי שזאת ההתמחות שלו
לגילאי 30 ומעלה
אשמח לשמוע
תודה רבה
ליהי
בס"ד
עמיר דנה ,יועץ מירושלים-
052-359-0360
נחמה ביטקובר
0542187119
אין לי טלפונים שלהם, חפשו באינטרנט...
מצד אחד חודשיים ביחד ...
אמרו אחד לשניה בואי נעשה את זה לאט
מצד שני על מה לדבר?...מתי? בפגישות ? לא הבנתי אותו כל כך
אחרי חודשיים הם עוד לא הספיקו לדבר מספיק ?

זה לא כל כך קל להבין 
אבל בוא נקווה שהוא באמת התכוון לזה
שאלה כמה זמן אתה עוד רוצה להפגש איתה?
יש קטע כזה שכבר זהו ..שמעבר לזה אתה נפגש עוד ועוד לפעמיים זה יכול להיות למכשול
חשוב שתדעו ותיהיו החלטיים לגבי המטרה שלכם , אם זה רציני ואתם . אוהבים ..אז יאלה
אם אין אהבה זה כבר סיפור אחר . אני מאמין בחתונה מתוך התאהבות בלבד ..
וזה לא שנגמר לכם על מה לדבר
תמיד יש על מה , הכי חשוב זה לזרום ..לא להיות מתוכנן יותר מידי
למרות שבשלב שלכם ...זה כבר יותר להתחיל לדבר ישר ולעניין
תשבו ביחד , תפתחו שולחן קצת חמוצים וכל זה (חח לא סתם)
תחליטו שעכשיו מדברים לאן זה הולך , כי ככה להפגש עוד ועוד
מה יצא מזה? רק להקשר אחד לשני ובסוף ..חבל .
בעיקרון אני מסכים עם יואב
חח ..
מה קניות מה הם נשואים ..
צריכים לזרום לספר חוויות מהחיים ..אבל שוב שאלה מה הוא בכלל שואל
אני לא הצלחתי בכלל להבין מה הכוונה שלו
1. תכל'ס: פשוט לומר: את יודעת, עד עכשיו לא דברנו על נושאים עמוקים יותר, השקפתיים וכדו'...
יכול להיות שתתפלא לשמוע שהיא גם מאוד רוצה לדבר על זה רק לא יודעת איך..
2.להתחכם
: לחשוב על משהו אקטואלי-נושא/מקרה/מחשבה ומזה לכוון לנושא שאתה רוצה לברר.
לדוג': בחירות - משם בקלות אפשר להגיע לדעות והשקפת עולם...
עכשיו פורים- יש התרמות של מחצית השקל, מתנות לאביונים - אפשר לזרום לענייני נתינה,חסד...
לימודים - אם אתה לומד או היא, לדבר על הלימודים ומשם לדבר על- לימודי קודש
עבודה - איך בעבודה וכאלה.. ומשם יכול להתפתח סוג של דיון על עבודה-תורה-בית-קריירה....
3.בצורה משעשעת משהו: סוג של סיעור מוחין, אומרים נושא וכל אחד אומר מה שעולה לו בראש... לדוג: "צבא"-.... "נתינה"...
קח את מה שרלוונטי...
ונקודה למחשבה:
"עוד סיפור של מה עשתה בשירות לאומי או איזה משהו שהיה לה עם חברה בלימודים" - דוקא כן מעניין, שים לב איך היא מספרת, ממה היא מתלהבת וכדו', לא רק לסיפור עצמו...אם זה מתאים לך עד עכשיו מצויין.
המון המון הצלחה וסיעתא דשמיא!
חודש שמח
נושאים מלחיצים- אפשר לדבר עליהם ביחד בהדרגת עומק, לאט לאט.
רק לא לפחד, כי פחד הוא הדבר שפורם קשרים טובים.
בעלי מזל דגים, בן אדם החלטי חבל"ז,
בהמון תחומים הוא אלוף בלהחליט מהר ואני בדיוק כמוך חוששת מתלבטת וכו' .
דברים רעים וקשים קורים בעולם, וצריך להשתדל לא לחשוב עליהם, כי אומרים איפה שהמחשבה של האדם נמצאת שם הוא נמצא.
הקב"ה נתן לכל אחד שק ייסורים שלו, וצריך להאמין שהכל מאיתו יתברך, כך שאם נגזר על מישהו להיפרד זו החבילה שלו,
בע"ה לך יש מספיק ייסורים לפניי ,
צריך להאמין שיש מספיק שפע בעולמו של הבורא לכולנו ואין לו יכולת מוגבלת בהענקת השפע, כך שבע"ה יושפע עליך שפע רב של ברכות.
אנחנו מצווים לתת את היגיעה ולעשות את ההשקעה, והוא צריך להעניק את השפע, הרבה תפילות...

בס"ד ובהשתדלותי
באופן אישי, אני לא חושבת שיש קשר בין מה שאת חווה למזל שלך, לכן אתייחס לדברים שלך שלא במישור הזה:
אני הרבה פעמים מדמיינת דברים: איך יהיה, ומה יקרה, ולפעמים זה גורם לי להלחץ. אבל אין צורך להלחץ. חלק מהדברים שאני מדמיינת, הם באמת פנטזיה. הם משקפים, לדעתי, איזשהו חלק מסויים באישיות, בצורה קצת קיצונית ולא ריאלית. כשמגיעים לגשר, הוא שונה ממה שהיה בדמיון, מפני שאני עכשיו אדם אחר. עברתי חוויות מסויימות, ועכשיו האינטראקציה עם הסיטואציה המסויימת גורמת לכך שאני אגיב לפי התובנות החדשות, החלקים הנוספים שהתגלו, וגם הפרטים הנוספים שלא כללתי בדמיון, כי לא ידעתי עליהם.
כשתצטרכי לקבל החלטה, את תהיי אחרת ממה שאת עכשיו. יהיה לך קשר עם מישהו. הקשר הזה בהכרח יוסיף לך חוויות שאין לך עכשיו. ייתכן, אולי, שקשה לדמיין איך תהיי שונה, אבל בהחלט סביר שזה מה שיקרה. השוני הזה לא אומר שתהייה לך בהכרח הוודאות שאת חושבת עליה, אבל זה לא נורא. תמיד יש איזה מימד של חוסר וודאות בחיים. מה עוזר עם חוסר הוודאות זה ההישענות על הקב"ה - התפילה אליו ובקשת ההדרכה.
בהצלחה!
יכול מאוד להיות שפשוט תשמחי שזה הגיע.
כשמגיעים לגשר חוצים, חבל לחפש פתרון לבעיות שלא בהכרח יצוצו.
בגלל זה אמרתי שזה מקשה עליי... באמתאת פניך אבקשכי לגבי הקושי בהחלטה, זו החלטה מסוג לגמרי שונה, וכשיהיה לך טוב בקשר ושניכם תרצו יש מצב סביר שלגם יהיה חשש זה מהפחד לקבל את הטוב ולהאמין שהנה זה סוף סוף קורה גם לי,
לפרגן לעצמנו את הטוב.
בכל מקרה לא נראה לי יש הכנה מראש, מלבד תפילה.
בס"ד
ובאופן כללי מזל דגים הוא המזל של עם ישראל כולו,
ולכן אם יש ליהודי דין עם גוי צריך להשתדל לקבוע אותו בחודש אדר,
כי זה חודש שמזלו בריא לישראל.
המזל של עם ישראל כולו גובר בחודש הזה.
אז ככה סתם במאמר מוסגר- שתדעי שאת בחברה טובה 
נ"ב
לא צריך להיות מזל דגים בכדי להתחרט על החלטות.
יכול לקרות לכל אחד ואחת.
ובאופן כללי כדאי לקבוע גבול למחשבות,
וברגע שמחשבה היא לא רלוונטית לך כרגע לומר :"אם זה יקרה אני אצטרך להתמודד עם זה.
כרגע הכל בסדר, ב"ה."
אל תבזבזי כוחות נפש בהתמודדויות עם ניסיונות דימיוניים שאת ממציאה לעצמך.
תשאירי אותם לנסיונות האמתיים שהקב"ה מציב בפנייך. 
בהצלחה!
יוצאים ב"ה חודשיים, פגישות מעולות וכו אבל לפעמים אני מתאכזבת מהתנהגויות מסוימות שלו..כמו איחורים או ביטולים (אחרי שהתארגנתי כבר!!) איך כדאי להגיב? אני ממש לא בחורה שכועסת או מתעצבנת, אבל זה כן מבאס ומאכזב אותי. אני רוצה להרגיש שאני לא איזה "עול" או "חובה"..האם להעיר על זה?איך (שלא ישמע ביקורתי) או בכלל לא להתייחס?
זה כן מעצבן וכן מבאס במיוחד שלבנים אין מושג כמה אנחנו משקיעות לפני..
דברי איתו זה חלק מהתקשורת אני חושבת.. לא בכעס אלא בכנות- זה ממש מפריע לי דרך ההתנהלות הזאת..
יכול מאוד להיות שאלו דברים שלא תלויים בו, ולא חסרות סיבות. לשאול מתוך הבנה ולא מתוך תקיפה.
או דברים שגורמים להם לאחר. צריך והוגן לבדוק דברים כאלה ולא לבוא מתוך מקום של האשמה
כשלא יודעים מה הסיבה (כמובן על הצד שהיא לא יודעת מה הסיבה).
כן,זה איפשהו בין דברים קבועים לדחויים, בכל אופן אני כן אגיד ובע"ה שה ישים את המילים הנכונות בפי כדי לא לפגוע. תודה
לא חסר סיבות לאחר ויש אנשים שלא רואים בזה סיפור כי מבחינתם גם אם יאחרו או יבטלו להם פגישה זה לא "ביג דיל", והם גם לא מודעים למה שעובר על הצד השני, חבל סתם לפרשן...
יפה ענו כולם - שתדבר איתו על זה וינסו להגיע להבנה/פיתרון יחד.
את חייבת את זה לעצמך. כיוון שאת צודקת לגמרי. אם לא עכשיו אימתי?
יקרה, גם בנישואין הוא עלול להרגיז אותך ואז אם תשמרי הכל בפנים... זה יתפוצץ ברבנות ושניכם תיפגעו. לא חבל??? מותר לך להעיר על זה בצורה עדינה אך עקבית ויציבה שזה לא מקובל עלייך. תאמרי לו שזה נאמר מתוך מחשבה עליו, מתוך מחשבה על העתיד של שניכם שלא כך צריך להיות.
ובכללי אני אדם עם הרבה סלבנות אז לקח הרבה זמן עד שזה באמת אכזב אותי..
ובאופן כללי חיפשתי דרך להעיר כדי שזה יצא מאיר ולא גורע, אני לא רוצה לצאת פוגעת
ממש תודה על הבעות הדעה, זה מחזק מאוד, בעיקר בביצוע הדברים!
סיוון
אבל יש פצוע! זה מספיק חמור!
סיוון

אפשר קישור לכתבה, משהו על הערוץ. חייבת פרטים!!
שהציעו לכם הצעה שנשמעת מאוד טוב, והבחור בטלפון נשמע מאוד טוב ואתם , ממש מפחדים שבפגישה אתם תתאכזבו כמו שכבר קרה הרבה פעמים ? מה עושים כדי להגיע לפגישה בלי פחדים בלי חששות כדי שבאמת תצליחו להכיר את הבן-אדם ולא כל הפגישה לחשוב איך הוא לא כמו הבחורים האחרים שנפגשתי או כמה אני מאוכזבת ממנו
תנסי לזכור שהכל משמים, אם ילך מה טוב ואם לא גם טוב
מה שצריך לקרות בעז"ה יקרה!
בהצלחה 
בהצלחה.
ובע"ה לעשות ולהצליח
סך הכל, צריך להסתכל על פגישה כעל הזדמנות להכיר אדם חדש. לא לחשוב ישר נישואין וחתונה, אלא בוא נלך לראות אם יש פה התחלה של ידידות. ככה, אם הוא לא מתאים לחברות, לא קרה כלום. ולזכור שכל דייט כושל מקרב אותנו למיועד. בהצלחה!
חגגו לי יומולדת במסיבת הפרשת חלה, וקיבלתי עוגה אחרי שנים.
התחלתי ללכת לשיעור חסידות.
אפשר לספור את ה"דוסים" על יד אחת???? בו בזמן שיש יותר נרשמות "דוסיות"....
מאיפה החלטת?טנגענסואם לוחצים על התמונה, אפשר לצפות בכרטיס...
אז אצלי משום מה היא לא עובדת בזמן האחרון....
אבל לגבי בנים - חסר חסר.....
מה גם שיש את אלה שמגדירים את עצמם "דתי לאומי תורני", כשכל קשר בין ההגדרה אליהם , כך נראה בכל אופן, מקרי בהחלט 
ובפועל הוא מספר לי שהוא לא שומר נגיעה.
אז איזה מין דתי אתה?
אני לא מבינה לפעמים את ההתנשאות הזו. אז מישהו לא שומר נגיעה, זה לא עושה אותו אדם פחות טוב או דתי פחות טוב..
הוא דתי פחות טוב.
וזה בדיוק מה שמטריד את הפותחת.
![]()
בחורות רושמות הלל על עצמן מכאן ועד תיזינבי חסד אהבה ה' עבודת המידות
אבל בתכלס לבנאדם שקצת לא הטייסט שלהן הן אפילו לא יטרחו לענות, או יעשו טובה קדושה לאומה.
אז כנראה שהדוסים הבינו שזה לא המקום.
או כמו שמישהו פעם צחק עלי שאמרתי לו את זה "נו מה אתה מתפלא?
רצית מישהי שעובדת על המידות לא?"
בתור דתיה אקדמאית.....
זה טווח מאוד רחב של בנות מסגנונות שונים.
ומהכרותי- ממש לא נכון.
ויש אתרים ליותר דוסים בהכללה. נסו שם.
ועל ההכללות אני כבר לא אגיב
בהצלחה
יש להפריד בין הדברים.
יש אנשים שמקובעים להגדרות מסוימות, סטטוס וקווים חברתיים, שלומדים מה שמקובל ומוערך ולא יודעת מה...:/
ויש שלא מקובעים, שמים לב למה שה' נתן להם, לכשרונות שלהם ולאופי שלהם ועם זה מממשים את עצמם, מתקדמים ועובדים את ה'.
כמעט ולא נתקלתי בדוסים ואם כבר-הם לא מנויים, הם לא מגיבים... מבאס!
כיצד ניתן להמשיך הלאה אחרי ניתוק של קשר ארוך כשאין מקום כרגע לקשר חדש (רק חצי שנה בישיבה) ?
כבר כמה חודשים טובים שאני מוצא את עצמי משקיע שעות רבות בלימוד תורה ובקשרים עם חברים אבל זה כל הזמן נמצא במחשבה. האם צריך לחכות בסבלנות עד שיעור ד' לפחות ?
באופן יחסי לוקח ללא מעט בחורים להגיע לפחות לשיעור ד'-ה' בשביל מוכנות להקמת בית ובגלל זה הנורמה נמצאת שם. גם אם אני מוכן (או לפחות חושב כך...) זה לא בטוח שמבחינת הישיבה זה יתאים בגלל שבאים ללמוד תורה לפרק זמן של כמה שנים ולהתחתן מוקדם זה מפחית את הזמן וההשקעה וכמובן שהצבא נכנס באמצע.
אני באמת לא סגור על עצמי עד כמה אני מסוגל (בעיקר מבחינה טכנית של איך להסתדר). גם במיוחד אחרי שהקשר נגמר וזה מציף את המחשבות אז קשה לדמיין משהו אחר כרגע.
אל תחכה , מי ערב לך שהיא תחכה?
אם קיים הרצון עכשיו, השתמש בו , לכל אחד מתאים דבר אחר,
ואפשר להתחתן ולעשות צבא היו דברים מעולם וזוגות מאושרים.
לעניין שזה לא דבר שמחליטים ע"פ ייעוץ כאן, אני פשוט לא מצליח למצוא כיוון כבר הרבה זמן וזה קצת מתסכל אז אני מחפש כל מיני נק' שאולי יפתחו כיוון. אין לי מושג איך ומה לקחת בחשבון וגם אם ללכת על זה - אז איך עושים את זה.
שאדם יכול להפסיד את הזיווג שלו, כגון ע"י בררנות יתר וכדו'.
אבל... מה אשם הצד השני, הצד שלא היה בררן (או כל דבר אחר שבגללו הופסד הזיווג), שכן רצה להמשיך, וחתכו אותו?
![]()
אך אני לא חושב שהרב אבינר סובר כך.. (כשיטת הרמב"ם וכו')
זאת אמת פשוטה שאדם יכול לפספס משיהי שהתאימה לו מכל סיבה שהיא
אבל לעולם לא מאוחר למצוא עוד אנשים כאלה... ![]()
לכל מעשה או החלטה- ישנן תוצאות.
ומהצד ההפוך גם:
הצד השני, יכול "להרוויח" את זיווגו בהתאם למעשיו.

את פניך אבקש
ניכלשהו_ישןאחרונהלמישהו יש את הטלפון של משפחת פורת מהגבעה הצרפתית בירושלים?
יש להם גמ"ח כלות.
תודה!
אני מכירה כמה יותר באזור ההר אבל לא בירושלים.
תראי, חפשי בקישור הזה: http://www.d.co.il/h-c49260-e1-p0-l0-t40040772.na1
זה מוגדר כשמלות כלה במחירים נמוכים, וסינני לך על ירושלים ככה שיש שם איזה שמונה. גם אם לא תמצאי את מי שחשבת אולי יוכלו להפנות אותך אל המשפחה הזו, זה הבר הכי יצירתי שחשבתי עליו. 



נועהההתסתכלי על הנוף המהמם אחרי הסופה.. תסעי לשלג.. לטיול.. תשמעי מוזיקה וכו'.. תעשי מה שאת אוהבת ושיהיה לך טוב
סיוון

ה.נ.
וכאבי הלב.
אני לא מעודדת דיכאון, אבל לא ישר להדחיק ולנסות להיות כאילו כלום לא קרה,
לפעמים שיתוף עם חברה קרובה, או נסיעה לכותל, או לכתוב לעצמך מכתב.
או סתם להתכרבל מתחת לפוך,
חפשי משהו לפנק את עצמך,
סרט , ספר,
משהו שיעזור קצת לנוח ולהרפות.
ב"ה
שלום, וברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וברוכים השבים ל***תהילים לשבת***!![]()
מספר כללים לתזכורת:
1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.
5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו (מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.
*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.
שב"ש!
נשאר: נ-קל"ט.
בשבח לאל, התארסנו לא מזמן(!!!!
), ועכשיו נופל עלינו משימה בלתי אפשרית - לשתינו יש מלא חברים ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שאי-אפשר להזמין את כולם, אבל להורים שלנו אין את היכולת לממן חתונה כזאת...
מישהו מכיר חבר שארגן חתונה לבערך 400+ איש במחיר ממש זול??
פחות אכפת לנו על חתונה ממש מושקעת מבחינה חיצונית, ואנו גם פתוחים לרעיונות יצירתיים...
המון תודות!!!
לא ראיתי שהם טוענים שההורים שלהם חייבים להם, או משהו כזה.
במקרים רבים ההורים ממנים מרצונם את הוצאות החתונה, או חלק גדול מהם, וזו כפי שהגדרת מתנה לזוג. [ולפעמים חתונה גדולה חשובה להורים יותר מלזוג, וטבעי שהם יממנו אותה].
לכן הגיוני להזכיר את זה שלהורים אין את היכולת.
לא ראיתי שאין להם את האחריות הכלכלית, להפך, הם מנסים למצוא פתרון במצב הנוכחי.

תיתיכול להיות שפעם קודמת לא מיצית את הבירור עד הסוף, ואז זה ממשיך ללוות...
לי אמרו שהדרך היחידה "להפטר" מזה, היא פשוט לנסות שוב, כמו מהתחלה, בלי דעות קדומות מהפעם שעברה.
אז, עכשיו אני באמצע הבדיקה הזאת,,,
ו... מסתבכת כהוגן. כי כמה שהוא רוצה יותר, לי נהיה יותר ברור שאני לא רוצה. ואני לא יכולה לעשות לו את זה עוד פעם. אז, לפני שאת עושה משהו, שבי עם עצמך ותנסי לדמיין לך את החיים איתו ולחשוב על כל הנקודות שראית ...
בהצלחה!!!
הנקודה שאת מרגישה שהוא בעלך זה בגלל שהוא אהב אותך עד הסוף. את כולך.. זה הנקודה.
את אומרת שזה לא עזר לזה לעשות לך את זה, אבל זה כן. זה עושה לך שם משהו..
אנחנו, הבנות, זה ממש משגע אותנו שמישהו ככה אוהב אותנו.. שמראה רגשות וכו'.. אבל זה כלום.
אם את אומרת שניסיתם, ואת לא רואה את עצמכם בשום בחינה, אז מה יש פה עוד להתלבט?
נכון, הוא אוהב אותך. נכון, יכול להיות שאפילו עדיין הוא רוצה, אבל את לא. וזהו..
את לא יודעת מה הם רואים, אם זה מדויק, וכו'.. זה עולם נורא מיסטי ומעורפל.
מה גם שהוא אמור בסוף להתחבר עם עולם המעשה, ואם בפועל את לא מרגישה כלום,ואין לרוח הקודש שום בסיס במציאות אז זה ממש בעיה ללכת רק לפי רוח הקודש של הרב.
אולי אם זה רב ממש גדול, שיסביר לך גם בצורה שכלית. שישב איתך ויסביר לך בדיוק, לא יזרוק אמירות מעורפלות..