פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1164)

בתוך הפגישות סבבה לי ואני די חושבת חיובי, ובאיזשהו שלב ממש אח"כ, ולפעמים אפילו תוך כדי פגישה, אני פתאום אומרת לעצמי: לא רוצה את זה בכלל. שירד לי מהחיים. זה לא זה. מרגישה מאוכזבת שזה אולי זה. בקיצור. תסבוכת.

בס"ד

יכול להיות שיש משהו באישיות שלו, שכשאתם יחד את נמשכת, 
מובלת, מאבדת את עצמך טיפה, וכשאת עם עצמך את מבינה שזה לא באמת את?

רק מנסה לתת כיוון למחשבה, תבחני אותו- אם זה מה שאת מרגישה, לא  מתיימרת להסביר לך את עצמך.

מצד העניין צריך לחשוב, לנתח מה כן מוצא חן, מה לא, למה הדחייה הכל כך ברורה הזאת ממנו כשאתם לא יחד?

ואם זה תוך כדי פגישה אז בכלל....

מה שבטוח זה לא נשמע מצב שאפשר להתעלם ממנו ולזרום. צריך להבין מה קורה כאן.
מה מושך אותך? מה דוחה אותך? משהו שאת מרגישה ולא יודעת להגדיר...

וכן חושבת שזו טעות לשכנע את עצמך שכן, כשבלב את יודעת שזה לא.
זה סתם יוצר דיסאוננס פנימי ומתסכל.

אפשר לומר נכון שא' ב' ג' לא מוצא חן בעיני, אבל כרגע נשים את זה בצד ונבדוק מה קורה בתחום ר' ש' ת',.

אבל לא להשתיק את הקול הפנימי, אלא לנסות להקשיב לו,

להגדיר את הרגש או הידיעה הפנימי הזאת, ולתת לה את מקומה הראוי.

בהצלחה
 

למה את מרגישה ככה כשאת לא לידו? זה מתבסס על דברים שאת יכולה ספציפית לשים עליהם את האצבע או זה רק תחושה כללית? אולי את חושבת יותר מידי ולכן כשאת איתו הכל יותר טוב, הראש יותר משוחרר?

תנסי פשוט לעשות לעצמך סדר בראש, ואם את לא מצליחה ומרגישה צורך הייתי נעזרת גם באיש מקצוע.

צודק...

בס"ד

שיעור מהרב ארז משה דורון בנושא של איך להכיר חבר אמת - ו"הסתכלות" בעניין של הצורך לתת אמון אבל יחד עם זאת מה עושים עם החשש להיפגע- אומנם מדובר בקשר בין חברים טובים ולא בזוג אבל זה קשור למה ששאלת

http://video.yehudim.net/play.php?vid=1241

ויוצאים להתפלל באיזה שהוא מקום שמרגישים בו קרובים לשמים.

וגם עוד משהו שאני עושה לפעמים ולא רק בהקשר הזה זה פשוט להכניס את הקב"ה לסיפור שלי, אני אומרת לו: "אני מרפה עכשיו ואתה תעשה את הטוב בעינייך..." ככה אני יודעת שיש לי על מי לסמוך ומבקשת ממנו שינחני במעגלי צדק למען שמו...

בהצלחה אחותי!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!

המון ברכה אושר/עושר ושמחה!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!

איך זה שאפחד לא הודיע לי על זה?

||

אהה... ומזל טוב!!!

איזה שמחה!!!

איזה כייף לשמוע!!!

לנאדר בבחורים

זיו ההדרים

נאה ומלא אורה

ולא שכחנו גם תורה

מזל טוב לך פה נאחל

על אירוסך בעזרת האל

וגם לכלילית המעלות

הצלע השניה

ברכות ואיחולים

באושר שפע ושמחה

קצת עילג אבל תזרמו...

בברכה

כפיר

אם אתה חושב שאחת מתאימה לך והשנייה לא, מה האינטרס לבחור אולי בשנייה? 

הגיוני מאוד שיהיה לך נכון לבחור במה שאתה חושב שיותר יתאים לך. אלא אם כן יש עוד פרטים שלא אמרת לנו שמשנים את התמונה.

ולא ברור בכלל שהיא מתאימה, גם אם היא נראית מתאימה..

בס"ד

אני דווקא כן חושב שיכול להיות מאוד שהיא כן המתאימה.

אבל ב"ה לא צריך שום קילומטרז'!!!!!
 

יצא מזה (אני למשל יצאתי מזוג כזה).

אתה צריך לצאת עם מי שאתה חושב שמתאימה לך - ואם היא צריכה להיות אשתך, אז השם יעזור שתדעו לתחזק את הקשר טוב עד להחלטה וגם לאחריה, עד למאה עשרים.

בהצלחה!

למרות הקושי תנסי לא להקשיב לכל מי שדוחק בך, את יודעת הכי טוב מה טוב בשבילך ובסופו של דבר את תצטרכי לחיות את החיים שלך-לא אף אחד אחר. ולכן תדעי לך שאת פועלת בצורה נכונה שלקחת לך קצת פסק זמן ותמשיכי כך עד שתרגישי שאת מספיק מוכנה שוב פעם לקשר......

מחזיקה לך אצבעות.... בהצלחה!!!

בפגישות עצמן שנינו מאד מאד נבוכים אבל מצליחים איכשהו לכסות על זה.

מה גם שכשאנחנו נפגשים הוא היוזם והמוביל, אני כאילו משתתקת לגמרי, כל היוזמה שלי נעלמת, אני לחלוטין נותנת לו את המקום ומשתפת פעולה לחלוטין.

בעייתיים

באמת בעייתיים

חחח סתם

כולם מתביישים , זה מביך אין מה לעשות

אולי יש שיותר מצליחים להסתיר את זה אבל בעיקרון הרוב מובכים

אם אתם מכירים ממש טוב ממקום כלשהו

ועדין מתביישים ..אז זה לא כל כך ...הגיוני ...

ובכללי זה חמוד שמסתכלים על זה מהצד חח

היא הוא נעים בשיחות בטלפון,

בפגישה מביע עניין, אז הוא טיפוס פחות יוזם.

ואת מעוניינת , נסי להיפגש יותר קרוב, 

תני לזה להמשיך להתקדם .

בהצלחה.

אם הוא לא מתקשר ואת היחידה שיוזמת שיחות. אז אל תיזמי שיחות ולא תיהיה לו ברירה אלא ליזום אותם

ואז תוכלי לדעת כמה הוא בענין..

בהצלחה.

בס"ד

אני די בטוח שהוא גם רוצה לדבר על זה.

חחח זה ניראה לי מסוג המיקרים שכל אחד רוצה בדיוק את אותו הדבר - רק שלא יודעים את זה.

אולי הוא הבין ממך באופן מוטעה שאת אולי לא כל כך חפצה בו......

תתפלי לה' שיעזור לך ו

דברו.....

חחחח

בשורות טובות!

בס"ד

כלומר את מאד מרגישה שזה בדיוק מה שחיפשת ושאת מאוד רוצה שזה יצליח וכך גם הוא מרגיש, ואתם חוששים שמא זה לא יצליח אם "תפתחו"(את אליו והוא אליך) - וכתוצאה מכך אתם מאוד חוששים ל"הפתח".

בקיצור אני קורא את זה וצוחק.... (קטע מצחיק/מעלה חיוך כי זה מן מקרה מצחיק כזה)

הבנתי נכון?

ושוב קודם כל תתפלי לה' שיסייע שהדבר הטוב באמת יקרה,ויתן לכם את העצה הנכונה, ושיעזור לכם בעיניין.....(התבודדות ותפילה בחדר לפני השינה לדוגמא)

והעיקר לא לפחד כלל- (אומנם לא להשתגע ולהפתח לגמרי בבת אחת) לבטוח בה' שהוא עוזר ויעזור והוא מסדר שהטוב יקרה.וב"ה תפתחי את אליו והוא אליך.

שנשמע בשורות טובות!!!

ואולי עכשיו דווקא כדאי לשמור על שתיקה, ולא מידי לשתף, 

לשמור על המקסים הזה ולתת לזה להצליח.

אין הברכה שורה.....

לכו בקצב שלכם ואל תתנו לאחרים לקלקל.

בהצלחה מכל הלב.

תמשיכי להיפגש, ומותר לך להיות זו שמעלה את שאלת החתונה,

אז זה החיסרון שלו, שאולי הוא זמני כי בעצמו מפחד ממה שקורה לו,

הפחד מדחייה בהחלט יכול לגרום לאי עשייה,

יכול להיות שהוא כבר פעם נקשר למישהי ומאוד נפגע ולכן הכל הרבה יותר רגיש, 

הפחד מדחייה יכול להיות גם ללא ארוע קודם.

את יכולה בפגישה הבאה לשתף שאת שמחה בקשר הזה ולשאול מה איתו.

אולי כשירגיש יותר בטוח שקיימת הדדיות יעיז יותר.

תראי זה קצת מביך לצאת עם מישהו. והמטרה באופק ברורה גם היא וזה הופך את זה למלחיץ עוד יותר.

יש את הפחד הזה של לעשות טעות או לחשוף משהו שלא רצינו ורצון חזק לעשות רושם טוב אחד על השניה.

בעיני זה טבעי ההרגשה הזאת של המבוכה.

אצלי היא לא תופסת הרבה מקום, מדיי פעם. עולה איזה מבוכה אבל אני די זורמת.

אני יכולה להגיד לך שפעם היתי שיאא המתפדחת מגברים.. ממש עד כדי פחד משתק.

בכללי היתי בישנית אבל עם בנים פי 10 יותר.

הלכתי לטיפול ועבדתי על עצמי ועכשיו אני במקום אחר לגמרי.. זורמת ומדברת בכיף עם אנשים גם כאלה שאני לא מכירה (ופעם ממש לא היתי כזאת) וזה טוב והחיים שלי ניראים הרבה יותר טוב.

ולכן גם קל לי להכיר ולצאת ולדבר.

אני חושבת שזה לגמרי בסדר שאתם מתבישים. למשל ההורים שלי הם בישנים זה האופי שלהם והם השלימו עם זה.

כשמתחתנים אז כבר לא מתבישים אחד מהשני מטבע הדברים.

אני חושבת שכדי לפתוח את הדברים על השולחן לדבר על זה. להגיד מה מרגישים. לשאול לברר.

ואם זה מפריע לשתיכם אולי אפשר גם ללכת לטיפול זוגי. אנשים עושים את זה גם לפניי הנישואין.

בקיצור רבה הצלחה. לא לקבל החלטות פזיזות.

ובעזרת ה' בקרוב ....

תחשבי מה הכי גרוע שיכול להיות.

שהוא לא חושב ככה..

מה כבר יכול להיות.. תדברו על זה וככה לפחות לא תרגישי פיספוס.

בהצלוחה.

תעדכני מה היה בהמשך טוב?

אפשר לשוחח בטלפון,

ואפשר לשמוח שהוא מרגש אותך ונעים לך כ"כ איתו.

אם זה הדדי עוצמת הרגש והמשיכה אין עניין למרוח זמן סתם,

כן כדאי פגישות יותר ארוכות משעתיים.להיות הרבה זמן ביחד מביא את הקשר למקומות עמוקים ואמיתיים יותר.

בהצלחה.

יוזמת פגישה ויוזמת שיחות..

לאט לאט.

אני גם לא רוצה ללחוץ.

נסי להעסיק עצמך בעשייה ברוכה , 

עבודה ,התנדבות , 

שעסוקים בעשייה יש פחות זמן למחשבות.

בהצלחה.

אני די בעשיה בחיים שלי. וזה באמת עוזר לא להיות במחשבות כל היום.

קשה לי שאנחנו ניפגשים רק פעם בשבוע. אבל ככה מתאפשר בגלל שהוא לומד באוניברסיטה.

אנחנו  גם לא מדברים כ"כ בטלפון כי עסוקים. וזה מבאס.

סמסים החלטתי שלא כדאי. זה ניראלי לא טוב לפתח ככה קשר.

ודי קשה לי.

אין ברירה אני צריכה להתאזר בסבלנות והמתנה. ולהתפלל לה'..

וללכת אל הנודע. כי באמת אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך. אפשר לקוות לטוב..

תקשיבי, האמת שנכנסתי בשבילך.

אני חושבת שלא טוב שתמשיכי לנסות. הוא הבין את הרמז ואם הוא היה רוצה הוא היה כבר פונה אליך... (כנ"ל אם ירצה בעתיד)

אין עניין לנסות שוב. תהי אישה תעריכי את מי שאת קודם כל. תני לעצמך מנוחה מקשר, תכירי את עצמך כשאת לבד. (את לא מבוגרת, אין עניין להתבל"ח)

אני מבינה את הקושי שלך... נקשרת אליו... באמת קשה לצאת מקשר ארוך בלי שישארו לך רשמים אחריו. (לכן לא מומלץ לקיים קשרים לא ממוקדים שכאלה- לא נכתב בשבילך)

בדיעבד מה שיש לך לעשות זה לנסות לשקם את עצמך... לנוח ממנו. לנוח מכולם.

בלי לחץ. את חושבת עליו?- אין דבר. אל תנסי לשכוח ממנו בכח. זה לא יעזור.

מה שזה יתן לך, זה נקיון ריגשי, ואפילו (בלי לגרום לך לפתח ציפיות) אם יש לו באמת רגש מהותי כלפייך והוא יראה שהוא עלול להפסיד אותך (באמת) אז הוא כבר ימהר ליזום משהו בעצמו.

בהצלחה נשמה טובה.

תהני מעצם היותך אישה  זה כיף!

פחות מודעים לעצמם. נכון...

אני מסכימה איתך בקשר לחוקים הנוקשים, בכל זאת לדעתי ככל שנהיה מודעים יותר לנשיות ולגבריות שלנו (ונהיה מחוברים אליהם), העולם יהיה יותר יעיל ובריא.

בהצלחה...

לא חושבת שנגרמת תועלת מזה שמחליטים איך בנים מרגישים ומתנהלים ואיך בנות.

הייתי נעזרת בצד שלישי אמין, אמין עליך מאוד.

כדי לדבר איתו על חידוש הקשר.

אם מתאים לך ישירות לכי על זה, רק הבעיה כשמסונוורים לא תמיד קוראים נכון את המציאות.

בהצלחה מכל הלב.

ב"ה

בהצלחה עם האיפוק עד למציאת הפנייה,

עד להבנה לאן לרוץ.

לפעמים צריך פשוט לסחוב את זה בבטן.

"i'm always hungry"

the hulk

רוצה חיים אחרים, סגנון אחר, מישהו אחר.

סתם לצורך הבהרה. זה לא שבאמת מצאתי. אני יוצאת כרגע רציני.

מצד אחד זה נראה זה, מצד שני, כפי שכתבתי למעלה...

מבחינת אופי, מבחינת איך שאני רוצה לראות ת'חיים שלי.

גם מבחינה חיצונית  

אבל מפה ועד להציע לה להמשיך בקשר שפשוט לא עושה לה את זה סליחה על הביטוי...

קצת הזוי ..לא ?

והאמת שאני בספק אם צריך עוד פרטים אחרי שהיא כתבה את מה שצוטטתי ממנה למטה

"מבחינת אופי, מבחינת איך שאני רוצה לראות ת'חיים שלי.

גם מבחינה חיצונית "

היא לא מרוצה מכלום . אז למה להמשיך?

השאלה אם להמשיך זה שאלה שהיא צריכה לשאול את עצמה

אמנם לא עצתי לה להפרד אבל לא מבין למה להמשיך עם זה שהיא לא מתחברת משום בחינה לבנאדם

לא כדאי להתפשר

להתפשר על בן זוג זה אף פעם לא טוב

שלום.
געגוע הוא רצונה של הנפש למלא חלל שנפער בה כתוצאה מכך שאבדה דבר שמילא אותה.
עד שלא יהיה לך משהו אחר למלא את החלל את תמשיכי להתגעגע. את תמשיכי להרגיש את התהום.

ואת הוואקום הפנימי ששואב אותך למחשבות.

מצאי לעצמך דברים שיסיחו את דעתך ממחשבה על אותו דבר/אדם מסויים.

ובמקביל תחפשי דרך ראויה למלט את החלל הזה.

מניסיון אישי. בור לא נסגר מעצמו. צריך לסגור אותו. ועוד אני מוסיף.

אם יש כבר בור. כדאי לשתול שם משהו שיניב פרי.

שיהיה בהצלחה

/Forum/Forum.aspx/t694532 
 

א. בגלל אחד מ.. שנפטר מאפילפסיה, את גורמת עכשיו לכולם לפסול על המחלה הזאת (כשלמעשה לרובם המוחלט זה לא קטלני).

ב. גם בבדיקת התיק הרפואי, בד"כ יהיה קשה מאד להסיק מסקנות לגבי קטלניותה של המחלה.

ג. לא הכל כתוב בתיק הרפואי, בייחוד אם הלכו גם לרופאים פרטיים.

ד. בד"כ כשאדם צעיר חולה במשהו, אז הוא או ההורים שלו בודקים את השלכות המחלה לעומק,

    ואם נוצר אמון בין בני-הזוג, אז צריך להאמין לגבי הפרטים שהוא אומר על המחלה.

ה. לפי הגישה שלך, כולם צריכים לקחת את התיק הרפואי, כי אולי הוא מסתיר את עצם המחלה מבן-הזוג??

ו. לא סתם יש חיסיון חוקי על התיק הרפואי, מותר גם לאדם לקבל קצת פרטיות.

    ובהתאם לאמון, לחשוף את מה שהוא רוצה.

לכן, מה שאת כותבת נכון בעיקר לציבור החרדי, ששם למעשה לא מנסים ליצור אמון לפני החתונה, וגם בנושא השידוכים הפרטיות לא חשובה שם.

אבל תשאל רופא מה הסכונים ומה ההשלכות ותלמד את החומר בעיקר

(לא כל חולה אפליפסיה בסכנה. יש כאלו שמצבם מאוזן והם בשליטה ואז סבבה)

עם כל הכבוד הוא זה שמחליט והוא גורם מאוד משמעותי שממנו התעלמת,

ניתן להתחתן עם אדם בריא לחלוטין והוא ייהרג בתאונת דרכים,

ויש סיכוי גבוהה כי נהרגים יום יום אצלנו בתאונות דרכים.

מה שצריך לבדוק במחלה זה דווקא כרגע האם אלו מגבלות שאיתן אני מסתדר/ת ,

האם תופעות הלוואי ומגבלות המחלה סבירים עבורי.

רמת הסיכון אינה נתונה בידנו.

בענין הזה.

ולהגיד "כל התקף" בכוללנות - זה בערך כמו להגיד שכל נהיגה ברכב עלולה להסתיים כך, ח"ו.....

[לא קשור לכך שאכן יש מקום לברר בנחת וישוב הדעת על השלכות של מחלות. ולא בהגזמה היסטרית לאף צד. ואגב, מה עם ה"השלכות" של מי שמתחתן עם "בריא" מעשן. לפי הסטאטיסטיקה הרפואית - זה יכול להיות בעייתי לא פחות. יש חלקי-ציבורים מסויימים ש"מבררים" על כל מיני דברים, אבל זה "עובר"...]

מה אמור לעשות הבן אדם החולה? אם לנסות או לוותר מראש.
אני לא מדבר דווקא על חולה אפילפסיה אלא על כל מחלה שנמשכת שנים.

@מקרוני בשמנת

סליחה שלא הייתי פה לכל המסרים וההודעות הנחמדות.

תודה רבה!!!

למה ה' עושה את זה כ"כ מסובך?-

אני קטנה בשביל להבין את הקב"ה... אבל יודעת שאין דבר בעולם שהוא לא חושב עליו.

אולי הוא אוהב את התפילות שלך אולי הוא רוצה להעביר אותך בדרך מסויימת עד שתזכי בו...

בכל אופן, זה מאוד בריא שאת רוצה את זה וכוספת להשלמה הזאת, תבדקי שאת רוצה את זה בתור הרחבת האישיות שלך ולא כתלות בעניין הזה... (כלומר- את שווה ומתפקדת בתנאי ש...)

בהצלחה ובע"ה בקרוב לכל המייחלים. כולל הקב"ה וכנסת ישראל.

בעזרת ה' שתזכי מהרה למצוא את האחד והיחיד!

ולפעמים ההשתדלות זה ללכת לשדכנים ולנסות, יש כאלה שמרגישים שאם הם הולכים זה מראה שהם רווקים זקנים אבל זה בכלל לא מחייב ובעיני זה השתדלות חובה