בס"ד
שבוע טוב!
בערב שבת התארחתי אצל משפחה של מכר מהישיבה שלי ובמהלך הארוחה שמתי 'עין' על אחת מהאחיות שלו.
אני מתלבט אם לפנות כי מדובר רק במכר ולא בחבר או מישהו שמכיר אותי/ אני אותו וזה יכול ליצור אי נעימות ואם כבר לפנות אליו או אליה לגבי זה אז איך לעשות את זה.
תודה!
לא יודע למה, אבל אני מרגיש שחשוב לציין שהיא גדולה ממני בשנה ז"א היא בת 24 (אולי זה יכנס לשיקול שלכם).
אבל אם אתה אומר שהוא רק 'מכר' מה יש לך להפסיד?
תנסה - במקרה הפחות טוב יגידו לך לא, אבל את ההשתדלות שלך עשית.
בהצלחה רבה!
אני כבר כמה זמן בשידוכים ומאמינה באמונה שלמה שזה יגיע מתי שזה צריך קצת קשה אבל זה ניסיון שאני שמחה בו .כי אחרי שאני אתחתן בעזרת השם אני ידע יותר להעריך (מקווה יותר נכון) את זה שאני נשואה כי זה לא בא בקלות כל כך ,
העניין הוא שאחותי הקטנה בעזרת השם מתחתנת ולי טיפה קשה, עם זה לא שאני מקנאה אני באמת ובתמים שמחה בשבילה היא מתחתנת עם בחור ישבה מה שגם אני רוצה ומייחלת בעזרת השם יתברך, הבעיה שהסביבה הקרובה אומרת לי כל הכבוד ואיך אנחנו מערכים אותך כי זה לא קל וזה מה שבאמת קשה לי הסביבה אשמח לעזרה 
יעל מהדרוםכי גם אני עברתי לפני כחצי שנה את אותו הדבר בדיוק. אחי שצעיר ממני בשנתיים התחתן בשעטו"מ. והתגובה של הסביבה באמת קצת מעצבנת... (המבטים, הריכולים, האיחולים...). תרגישי לגמרי בנח עם זה שאת לא מקנאה, לא רואה סיבה לקנאה, שהרי בזה שהוא התחתן הוא לא לקח איזשהו משהו ששייך לי, ואני מאמינה שאין אדם נוגע במוכן לחברו וכו'.
לגבי תגובת הסביבה, באופן אישי כל מי שבאה להגיד לי בחתונה מזל"ט, לא נתתי לה את התענוג להגיד :"בקרוב אצלך" אלא הקדמתי ועניתי "בקרוב אצלי... "זה ממש בלבל אותם ונתן להם להרגיש שהכל איתי בסדר ואני זורמת ושמחה עם זה.
סליחה על האריכות,
ו... בקרוב אצלינו.
שאת מצליחה לא ממש לקנא. וגם לשמוח איתה.
טבעי שקצת קשה לך - כי את עדיין לא למרות שאת יותר מבוגרת.
תשמחי בהרגשות האלה, תמשיכי לייחל ולהתפלל למה שטוב עבורך.
ופשוט, תתעלמי ממה שאומרים. הם מתכוונים לטוב - לא בדיוק מבינים מה עובר בפנים ומה השפעת אמירתם.
יעל מהדרוםאחי, אחותי ואני..
ואחי האחרון שנשאר רווק גם בדרך
יעל מהדרוםתודה רבה על כל התגובות החמות ישר כח ובקרוב אצל כולנו
doraנראה לי שכבר רוב העולם למד לא להתרגש מדיבורים של אנשים..
שתבשרי לנו בשורות טובות!
את מוזמנת לדבר באישי בשמחה..
החברה שוכחת לראות אותנו כבני אדם ,
ולא כאלה שעדיין לא התחתנו.
זהי את האנשים שרואים אותך ולא את מצבך ואיתם תתחברי,
ומהנשמות הטובות, תמצאי לך תשובות לאמירות מעצבנות,
תתכונני מראש מה ואיך להגיב במצבים שמביכים אותך.
נסי להודות למברכים והמעריכים ממקום שהם באמת רוצים לטובה,
אל תגררי ל"מסכנות" ו"רחמנות".
ובע"ה שלך יגיע בקרוב.
ואכן נרשמתי בשם בדוי לאחד בין לאומי ומושקע.
במהרה המייל הפיקטיבי שפתחתי לצורך העניין התמלא בדברים מהסוג הזה שהיה ברור שהם פיקציה לאור העובדה שהשם הבדוי שלי היה לא אטרקטיבי בגרוש.
בפרט שברור השקר -
שהרי אם צד אחד מנוי, גם זה שאליו הוא פנה יכול לראות את כרטיסו ולהגיב.
אז אם "מישהי" פונה אליך, אישית, ואין לה מנוי - היא לא היתה כלל יכולה לכתוב אליך..
לפעמים הם שולחים לך "אטרקציה" ייחודית - שכמובן אינה ייחודית ונשלחת לכולם.. - שאתה יכול לשלוח הודעה ל"כולם"... וגם מי שכותבת לך, במקרה הטוב, שלחה הודעה כזו. לא אליך אישית.
...(אני פצל"ש של משתמש, אבל פאדיחות על השאלה.. אז... 
)
יש לי תחושה כשכל פעם מצלטב בטעות מבט עם מישהי דתית לאומית - דוסית (אם קורה כשלא הצלחתי לשמור את העיינים לצערי רח"ל) היא מעבירה יד על השיער... מה זה אומר? האם זה סתם דמיונות שלי או שזה רמז לענינים יותר פנימיים (שמצאתי חן בעיניה ואז גדול סיכויי אם אתחיל איתה...).
זה מוזר, אף פעם זה לא קרה לי עם ערביה/חילוניה/חרדיה/או סתם דתית לאומית לייטית...
אנא ה' תעזור לי לשמור את העיניים והמחשבה ולהנצל מכל הבלבולים.
סביר שהבנות שהסתכלת עליהם פשוט הובכו מהמבט (לא תמיד נעים כשבן מסתכל) ולכן..
אל תיקח את זה אישית 
אבל גם כשמישהו מצא חן בעיניי התפדחתי להסתכל וליצור קשר עין חזרה 
אז יש מצב שגם הוא מצא חן בעייניה..
ובכלל גם אם לפעמים אין מציאת חן יש מן קטע לא נעים להסתכל בעיניים למישהו אחר.
ויכול להיות שגם סתם היא נגעה בשיער ..
עכשיו שכתבת את זה אני נזכר שגם אני נתקלתי בזה השבוע.
יושבתי בפעילות של בנ"ע באחד הערבים בקמפוס, אני לא טיפוס של פעילויות בדרך כלל.
ישבנו 15 חבר'ה בנים ובנות במין מעגל עקום. ומולי ישבה בחורה שרוב הזמן התעסקה בשיער שלה, אני לא מתכוון שהיא סידרה אותו. ולא הינו קרובים יחסית במרחק.
לפחות בנות שאני מכירה.. כך שאל תסיק מזה סתם מסקנות.
אבל אם חשבת שהיא מתאימה לך יכלת לנסות להציע לה..
בהצלחה, שבוע טוב!
זה נכון בנות מסדרות את השיער הרבה בלי קשר לכלום. ולפעמים ממבוכה גם יכול להיות...
ברצוני להכיר. לא בא לי להכיר כרגע באמצעות פורום,
או באמצעות אתר. גם כרגע לא בעזרת ידיד/ה שיכירו לי מישהי שאינני מכיר.
השאלה היא כזאת...
אם אני מכיר בנות שנראות לא מתאימות...
האם לטעמכן נכון לפנות אליהן בעצמי?
ואם כן, עדיף ישירות? סמס? פייסבוק? צד שלישי?
(אם יש הבחנה בין בנות שמכירות אותי אישית לכאלו שלא, מוזמנות להבחין...)
אני אישית הייתי מעדיפה צד שלישי כדי שלא יקרה מצב מביך שאני לא מעוניינת למשל.. למרות שיש משהו יפה ואמיץ בבחור שניגש ישירות (כל עוד הוא לא סתם איזה ערס מצוי..). אני גם לא מתה על פייסבוק למשל- מרגיש לי שרק המוזרים מתחילים עם בנות דרך הפייסבוק.
שבוע טוב ומבורך! ובשורות טובות בעז"הסליחה מאחורי מסיכה?
זה יותר זלזול מאשר סליחה,
איפה הכבוד שלך, הגבריות שלך,
תגיד לה את זה פנים מול פנים.
ובמצב הכי גרוע בסמס, הודעה.
השבת הקרובה תהיה יום פטירתו של הבבא סאלי זצוק"ל. (צאת השנה השלושים)
מי מעוניין\מעוניינת להצטרף השבת לקבוצת תפילה מוזמן\מוזמנת לשלוח מייל ל
:nashimodot@walla.com
בציון שם מלא + שם האם.
הרעיון הוא:
1. הכנסת השבת 10 דקות מוקדם יותר.
2.נתינת צדקה בערב שבת טרם הדלקת הנרות
3. שיר השירים + קריאת רשימת השמות לתפילה לזיווג.
"כוחו העצום של בבא סאלי היה בתפלתו
שבקעה את כל המחיצות והעפילה עד לכסא הכבוד,
ולא הייתה תפילה שחזרה ריקם,
והבאתי כמה עובדות ומעשיות שהיו עמו בחייו.
וכן הדגשתי שהוא היה מסוגל לראות למרחוק,
ממש הפלא ופלא.
וזה היה בדור שלנו,
ולא בדורות קודמים שאין לנו השגה במוחש מה היה בתקופתם..."
עם סניגור כזה שווה להצטרף!!!
שכחתי לציין
שזכות הבבא סאלי הקדוש תגן על כל עם ישראל!
קח טיפ כללי -
שאתה רואה שהילדה רוצה משהו והרבה,
תן לה ממנו ומעט. שיהיה לה חשק לעוד. ולא ימאס..
ועזוב היא כבר תשלח..
מעריצה של אבאשיהיה לך בהצלחה בע"ה
http://lmgtfy.com/?q=%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99+#
של הרבנית טובה טברדוביץ
לכאורה זה לזוגות נשואים, אבל אנחנו לומדים את הספר עכשיו בתקופת האירוסין,
וזה ממש טוב!
כמדומני, קיים תרגום לעברית
ב"ה
שלום, וברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וברוכים השבים ל***תהילים לשבת***!
מספר כללים לתזכורת:
1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.
5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו 
(מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.
*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.
שבת שלום ומבורכת
אנונימוסהייתם/ן יוצאים/ות עם מישהו/י מהערוץ?
ענווה מה תהיה עליה?
.................
מסתבר שגם בחור ישיבה עילוי, בעל ידע תורני נרחב והשגות גבוהות, יכול להיות עם מידות מקולקלות.
כמה חבל.
מציאות מעוותת.
בתמימותי לא חשבתי שזה יכול ללכת ביחד.
חשבתי שאם בחור הוא בן תורה, אזי המידות שלו מזוככות ומתוקנות, אך המציאות הפגישה אותי עם 'בן תורה' שאינו בן תורה.
מובן שהמישורים הללו מקבילים וישנה השקה פנימית ביניהם,אולם בפועל יכול להיות אדם שמצטיין באחד בסדרי גודל השונים מן השני,שלכאורה הלמדנות לא מחייבת עבודה נפשית,אלא מתוכה באים להכרה בצורך ובהכרח שלה,השאלה מה אדם בוחר לעשות לאור זאת ולאור הבנת החיוב שלה.בזה באים לידי מעשה הרבה תתי פרטים שאולי יכולים להביא למציאות של סתירה.
אני מכיר את ההרגשה שאת מתארת ,לא נותר אלא להגיד להסתכל קדימה ולדון לכף זכות אם יש מקום.
לאדם שהמידות שלו יתקלקלו.
זה מה שאומרים חז"ל
"זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם המוות"
וזה תלוי בשאלה למה הוא לומד תורה?
האם מתוך כוונה להיות יותר טוב
או מתוך כוונה להתגאות (או כוונה רעה אחרת)
כמובן יכול להיות שגם לא תהיה לתורה הרבה השפעה,
אם הוא לומד בלי שום כוונה....
ואז המידות שלו ישארו כמו שהם, לטוב ולמוטב.
השאלה היא אם הוא בעליה או בירידה
להיות חבר שלך?
[אם כי, "השגות גבוהות" באמת, במובן הפנימי של התורה - קשה מאד שיגיעו עם מידות כאלה]
ובאמת מעוות ומצער ("הבריות מה אומרות: ראו פלוני זה שלמד תורה..." אומרת הגמרא - לשני הכיוונים - כדי להזהיר ולזרז).
מצד האמת, מה שחשבת הוא נכון. אבל לא כל יודע תורה ולומדה - הוא גם "בן תורה" ות"ח במובן האמיתי.
כתוב: זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה....
וזה לא "הגרלה". כתוב בנפש החיים, שלפני הלימוד האדם צריך להרהר בתשובה, ולכווין להידבק בדבר ה' שמופיע ע"י התורה. כדי שתפעל בו לזככו ולהיטיבו. כמו גשם, אם יש פרחים - מצמיח אותם. אם יש קוצים - לפעמים הם עלולים לקבל "חיזוק" מהכחות החדשים. עם זה, כשלומד לשם שמיים, לא ע"מ לקנטר - בסופו של דבר התורה עושה בו משהו.
כשאדם אכן מתכוין להידבק בדבר ה' שבתורה, ושהתורה תפעל על מידותיו, ועובד עליהם, אז הוא באמת יגיע מעבר ל"סתם אדם" שעובד על המידות. התורה תיתן לו כח. לא סתם יסד ר' ישראל מסלנט בזמנו את תנועת המוסר, כי ראה שהצד הזה חסר. וכן היו עוד זרמים תורניים ששמו דגש להחיות את המידות והמעשים מתוך לימוד התורה. להידבק בה בצורה שמחיה את כל האדם.
אבל ככלל, בוודאי צדקת - והתורה עניינה לבנות איש המעלה, מהצד של השכל, ההרגשה, המידות - ועד המעשה.
מאחל לך שבעז"ה תמצאי מישהו כזה, מתאים לשאיפתך הטהורה.
ואת זה הרבה שוכחים.
מישהו אמר לי משפט חכם, שלא משנה על מה תאמר אותו- הוא נכון.:
בן תורה (אמיתי) הוא בעל מידות, אז מי שאינו בעל מידות אינו בן תורה אמיתי.
תלוי אם בן תורה זה רק אחד שלומד מהבוקר ועד הלילה ולא מתמקד גם בעשיה ולקיחת המוסר אל הלב- אם כך, הוא לא ניקרא שהתורה הוא 'אביו'- הוא לא בן תורה. התורה לא מחנכת אותו- הוא פשוט לומד אותה.
שמעת על המוסג "נבל ברשות התורה"-?
הכוונה היא שאדם יכול לעשות מעשים שהם מבחינת "נבל"- מעשים רעים, מידות רעות וכו' וכל זה "ברשות התורה"- כאילו, כביכול, התורה נותנת 'רשות'- לגיטימציה למעשים המושחתים ולמידות הרעות.
הדוגמה הקלאסית היא: ת"ח שהולך על גשר, פתאום הוא רואה אדם בקצה השני של הגשר- מתחיל ליפול. הת"ח רץ לכיוון הבנ"א כדי להציל אותו, אך ברגע שהוא רואה שזה אישה- הוא אומר: אני לא יכול להציל אותך, אני לא נוגע בבנות...
הסיפור הזה מצחיק ועצוב. זה משקף את המצב של רבים מהדור: לומדי תורה שמשתמשים בתורה עצמה כדי לתרץ את מעשיהם ומידותיהם הלא טובות. זה עצוב ולא נכון- ומכל מקום זה לא מה שהתורה דורשת מאיתנו.
ואיך עוצרים את זה: רק אם המוסר והדרך ארץ קדמה לתורה. רק אם יהודי יודע מוסר, מידותיו מתוקנות וכו' אז יהודי יכול לגשת לתורה. למה אשת ר' עקיבא יעדה אותו לגדולות?- כי ראתה את מ י ד ו ת י ו. ועל פי זה היא הסכימה להתחתן איתו (בתנאי שיצא ללמוד כמובן), כי היא ראתה פוטנציאל ל'בן תורה'- לא בגלל שהוא ידע את כל הש"ס בע"פ, ולא בגלל שבישיבה הקודמת בו היה ציינה אותו 'ראוי לשבח'- ממש לא. היא ראתה מידות ואמרה: הנה- מי זה יכול לגדול גדול בישראל. ווואהו- עד כמה שהיא צדקה...
לימוד התורה הוא לא רק לידיעה גרידה (את זה אפשר גם לעשות באוניברסיטה...) אנו לומדים תורה כדי לקיים. ב"שמע", ב"ואהבת" במדרשים ובכל התורה כולה (בכתב ובע"פ) רואים את החשיבות של לימוד התורה עם העשייה. עשייה- זה גם אומר תיקון המידות.
את כתבת:
מסתבר שגם בחור ישיבה עילוי, בעל ידע תורני נרחב והשגות גבוהות, יכול להיות עם מידות מקולקלות.
והסברת את זה יופי:
יהודי יכול להיות עם ידיעות עצומות בתורה, במשנה ובמה לא- וזה מעיד על המון התמדה וכוח רצון, דחיפה ושאיפה- ויש המון מה ללמוד מזה לחיים. המסירות נפש שלהם- הלוואי על כל אחד...
ויהודי יכול להיות גם עם מידות מקולקלות- כי הוא פשוט לא עובד עליהם.
יהודי שהוא בעל ידיעות בתורה, זה לא בהכרח מעיד על כך שהוא רוצה או בפועל עובד על מידותיו.
אבל- יהודי שהוא גם בעל ידע נרחב בתורה, ודרך ארץ (מידות, יר"ש, מוסר וכו') קדמה לתורה ומתעצמת עם כל תג בתורה- אזי הוא 'בן תורה' אמיתי.
מסקנה: כל מי שעובד על מידותיו- מידותיו מתוקנות, ומי שלא עובד עליהם - לא משנה כמה ידע תורני יש לו- מידותיו יהיו רעות ומושחתות.
תשובות מחזקות וענייניות!
זה בהחלט לימד אותי שיעור חשוב לחיים...
בנות המגזר כל כך צריכות להפנים את זה. ר' ישראל מסלנט אמר שקל יותר לסיים את כל הש"ס מאשר לתקן מידה אחת. התווית של "בן ישיבה" מעידה על דבר אחד בלבד: על הרצון של הבחור, רצון טוב להתקדם ולהשתפר. ולצערי, גם על זה לא תמיד. אין מקום שיכול לשנות את האדם מן הקצה אל הקצה. אם היה כזה - היה צריך לחוקק חוק שמחייב את כולם לעבור בו.
בסופו של דבר מה שבאמת משנה, הדבר שאיתו באמת תחיו, תתמודדו, תשוחחו ותכירו - זו האישיות שלו. וזה מה שחשוב באמת. גם אם זו קלישאה, על בשרי כבר הספקתי להבין שזה פשוט נכון.
בהצלחה!
אבל חבל שבכל מיני מקומות שמים דגש על הגמרא.
ודברים אחרים במקום על המוסר, שזה הבסיס..
מציאות בהחלט כואבת..
ולגבי הבחור ההוא.
להיות למדן זה קל, אין איזה קושי מסוים אתה פשוט יושב ולומד.
להיות בעל מידות זה עבודה עצמית, כל יום להתעלות על היום הקודם, להשתפר עוד,
לראות מה טעית ואיך לשפר. זה בכלל לא קל...
שלום!
האם מתאים לחתוך בן/בת זוג אחרי 4 מפגשים כשחותכים בסוף הפעם הרביעית?
ז"א לצאת עם הבן אדם, לדבר איתו שעתיים שלוש ואז בסוף להגיד לו -סורי, זה לא מתאים?
אני אישית הייתי באלם כששמעתי על דבר כזה.
את אומרת שהיה צריך להיפגש שוב כדי לחתוך או בטלפון?
או שאת חושבת שההחלטה על לחתוך היתה לפני הפגישה?
אני לא יודעת מה היה המקרה ומתי התקבלה ההחלטה, אבל כששמעתי על המקרה הזה נותרתי ללא מילים...
אני חושבת שאחרי שנפגשים פעמיים שלוש נוצר איזה שהוא קשר מתקדם ואחרי שנוצר קשר כזה זו לא הדרך לחתוך....
את אומרת שצריך להיפגש שוב כדי לחתוך.
השאלה מה היית אומרת אם מישהו היה קובע פגישה רק בשביל להגיד שזה לא מתאים - נראה לך מתאים?!
זה תמיד מגעיל ולא נעים, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לבחור את מי שאנחנו עומדים לחיות איתו, לא עוד מלפפון בשוק שאפשר להגיד ניקח אותו בכל מקרה, לא יזיק.
סליחה אם אני בוטה, אבל אני בטוח שזה היה קשה לצד שחתך ואני מאמין שבוודאי שלא הייתה פה כוונה לפגוע (ואולי אפילו להפך, למזער את הפגיעה).
יוניאבל יש גם עניין של מוסריות ודרך ארץ
קבעת פגישה מכל סיבה שהיא- סיים אותה בצורה ראויה.
יש עוד צד, שהגיע, טרח, אולי אפילו ביטל כמה דברים שביום יום הרגיל לא היה מוותר עליהם
לא רוצה לתת לה לשגות באשליות? אל תאריך בפגישה
האם גם באמצע ראיון עבודה, במידה והיה מתברר לך שלא מתאים היית קמה ועוזבת?
אנשים, אל תשכחו שפגישות זו המטרה- לדעת או להבין אם אני והוא/היא מתאימים....
זה לא אמור לפגוע.
תחשבו אם זה היה הפוך- אתם מרגישים שמיציתם את "הבדיקה" והחלטתם בתוככם שזה לא.
אז בסוף הפגישה כדאי לדבר על זה בצורה יפה ומכובדת ולא פוגעת או מעליבה את הצד השני.
אם עושים את זה בצורה "פיוסית"- זה טוב ואפילו מעולה.
זה שנפגשת ל4 פגישות- זה עדיין לא מוביל לחתונה בהכרח.
*לילך*, כשתחשבי על זה מהצד שלך, זה יראה לך פחות נורא.
במיוחד כשלא נעים לך למשוך את הקשר ולתת לבן אדם השני לצפות.
עשו לי את זה.
זו הצורה הכי הכי פוגעת להיפרד.
זו גם (לדעתי) הונאת דברים רצינית.
רק מהשוק לקח לי זמן להתאושש, אפילו לא הצלחתי להכניס בו כמו שצריך
קצת דרך ארץ...
ונתן עוד הזדמנות והבין שאכן מה שהרגיש וחשב מראש אכן נכון והקשר לא מתאים לו,
למה למרוח אותך???
לא נעים אף פעם הלא.
לבין לחתוך בטלפון אחרי שהפגישה נגמרת.
אפשר לשוחח על זה תוך כדי הפגישה ולהגיע למסקנה יחד ולאמר את מה שחושבים,
אבל זה גם מאוד פוגע ויכול לבוא רק כשיש קשר משמעותי ודיבור מספיק לשוחח על
זה בפגישה.
אם לשני יש ציפיות מסויימות, הפגישה זורמת כרגיל ופתאום בסופה חותכים-
זה תופס את האדם לא מוכן ויותר פוגע מאשר חיתוך רגיל.
האמיני לי, אם הבחור שעשה לי את זה היה חותך בטלפון, זה לא היה פוגע בי
באותה מידה שזה פגע בי אז כשנפרדנו לשלום בסוף פגישה ואז פתאום הוא הנחית עלי.
זה תפס אותי לא מוכנה ולא ידעתי איך להגיב
(שלא לדבר על זה שלא היה לי נעים לעכב אותו כי הבחור הנחמד מיהר להסעה לחתונה....)
כך שהרגישויות שלנו לא בהכרח אוביקטיביות.
ולשמוע לא זה אף פעם לא נעים.
הכי כדאי זה להמשיך הלאה, לקחת הרבה אוויר ולשאת תפילה שיגיע האחד....
מאחלת לך שבקרוב מאוד.
בס"ד
אז אני הייתי ממליצה בכללי לחכות קצת אחרי הפגישה ולראות אם שינה משהו ולא להחליט מייד בסיומה.
בכל אופן מסכימה עם מי שהזדעזע.
נראה לי ממש לא הוגן.
עדיף שיחכה קצת, לפחות שייראה כאילו הוא באמת חשב על זה ברצינות..
אם לפני הפגישה הוא כבר ידע שהוא רוצה לחתוך אז בכלל לדעתי זה לא בסדר לעשות את זה.
אם נקבעה פגישה למרות כל הספקות, צריך לקיים אותה במתכונתה המקורית- קצת דרך ארץ...
אל תשכחו שיש גם צד שני, שבטוח שהכל בסדר- כי זה המסר שהועבר לו,
ע"י כך שקבעתם פגישה נוספת. ובכלל- טרח והגיע.
ואולי כדאי לתת גם לעצמנו הזדמנות לעכל את הדברים ולהחליט רק בתום הפגישה.
נכון שמטרת הפגישות לבדוק התאמה, ואם לא מתאים נפרדים, ולכן אין צורך להפגע
אבל גם האופן שבו מסיימים את הקשר חשוב..
אחרת.. ז"א אני יצאתי עם בחור 3 פגישות- הרגשתי שמשהו לא מתאים, אז הגעתי לפגישה שלישית כדי לא לחתוך מיד (בקושי ראיתי את הבנאדם תכלס) ולראות אולי כן יתאים. אחרי הפגישה עשיתי חושבים ראיתי שלא מתאים, התקשרתי וחתכתי. בעדינות ובהחלטיות. אז ממש בסוף הפגישה לא נראה לי יפה כ"כ לעשות את זה. זה קצת לזרוק את הבנאדם מעליך
כל אדם יש לו את מערכת היחסים שלו. וכל אדם מפרש את המציאות אחרת. ואי אפשר לקבוע לזה חוקים. כל נסיון לקבוע חוקים זה להפוך את כל המערכת הזאת יותר יותר מסובכת מורכבת והכי עצוב משחק . לא אמיתית. מערכת של מילים והתנהגויות קבועות מראש.
דבר שני -
זה פשוט לא יפה לעשות דבר כזה.. אדם צריך לדעת את הכללים הקיימים - לא של הדייטים\מפגשים. של האנושיות. זה לא אנושי לשקר. לצאת עם בן אדם ולהעמיד פנים ערב שלם זה פשוט לא אנושי. לא שאלה של שייך לא שייך.
דבר שלישי -
טיפ למי שזה כן שייך אליו. להגיע ומיד אחרי הפגישה הראשונית (שלום שלום וכו) להגיד מה עובר עליך. ואז אולי אפשר לשמוע מה הצד השני חושב, ואולי זה ישפיע על ההחלטה שלך. מי יודע. מה' אישה לאיש. ונסתרות דרכי ה'. ואם כבר נסתרות - אז גם אם נחתך איזה קשר גם בו צריך להאמין.
ואחרון -מה זה "אלם". אני מכיר הלם. האם זאת שגאית מקלדת או מילה שאני לא מכיר <ר>.
מלשון אין לי מילים...
בס"ד
ראשית שלום לכל יושבי ויושבות הפורום.
האם זה הגיוני לכם
שהבחור או הבחורה שעמו אתם יוצאים מברר את דרכו להנאתו.
תוך כדי הליכה.?
במה לעבוד?
כמה זמן להקדיש ללימוד תורה?
מה יהיה מרכז החיים?
כשהסקאלה רחבה מאוד..
מה אומרים?
הוי אומר שתוך כדי שאתה מחפש בן זוג אתה גם מוצא את עצמך
כי אתה רואה איזה אנשים לא מתאימים לך למרות שחשבת שכן
ואיזה אנשים דווקא כן מתאימים לך למרות שחשבת שלא
אנחנו אנשים דינאמיים
בס"ד
בן אומר: אני לא יודע אם אהיה חקלאי או פרופסור לפיזיקה.
למדן טירוף או ר"מ לאמונה.
תורה מול עבודה.
ישוב מול עיר.
מנהיג מול מונהג.
כל האופציות פתוחות.
אני כלי לה' יתברך. ולא התברר לי האור עדיין.
זרימה? יש? איזרם?
אור יכול לפעול לאחור?
לגיטימי לגמרי
