פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1188)

הסגורים מופיעים באדום:

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t592120#7178015

שטוען שנגאלנו מהתפיסה שלהם..

 

בגדול אני לא חושב שהמציאות השתנתה בהרבה,

עד היום אנחנו מתחתנים רק בתוך ה'שטייטל', רק שה'שטייטל' של כולנו מפוזר בארץ.

אז פעם קרו לזה אותה 'העיר', היום תקרא לזה אותו 'בית המדרש', אותו 'ציבור'. בגדול לא השתנה הרבה.

 

הלוואי שמה שאתה טוען שכולנו השתחררנו - נכון.

רק אתמול יצא לי לנהל דיון עם אדם נורמטיבי לחלוטין,

שלא העלה בדעתו שיש סיכוי שאני מוכן באמת ובתמים להתחתן עם אשה ממוצא מסויים.

הוא טען שמה שאני אומר שאין לי בעיה עם אותו מוצא,

-זו אשליה שאני משלה את עצמי, בגלל היחס הציבורי לעניין הגזענות.

 

בהנחה שאתה צודק (והלוואי הלוואי שכך) שאכן נגאלנו מתפיסות הגלות,

שלא נתנו לנו לקבל ולהכיל ולאהוב את כל הצורות שבהם היהדות מתגלית,

אין הדברים סותרים את מאמר חז"ל שהזכרת בראש דבריך.

אחרי הכל אשרי מי שאשתו מעירו - כל כך יותר קל להבין אחד את השני.

כל כך יותר קל לחדור עמוק בלי צורך בכל ההקדמות.

 

 

אני רואה שאתה מסכים עם תוכן הדברים, אז היכן יש כאן סטירה? 

-אין מה לסטור במשפט הזה.

 

אני אומר שהעולם משתחרר מהמון דברים שהגלות סגרה ודחקה...  

 

מחר אולי ארחיב. זה נושא טעון טעון

 

כנראה בטעות לא פרשתי את דבריך נכון.

קודם כל, דבר שצריך לשים אליו לב זה שהיום המושג 'עיר' אליו התכוונו חז"ל התפשט לאו דווקא על מקום 'גאוגרפי'

אלא על 'ציבור'.  וזאת כי כיום אף אחד לא דבוק בד' אמותיו. כולם חיים בעולם הגדול, כבר אין דבר כזה 'מקום'.

 

כל זאת הודות לאמצעים רבים כגון: תקשורת, תחבורה וכל מה שמציעה לנו 'הקדמה' – תקשורת לאו דווקא ממוסדת אלא של נושאים משותפים בין אדם לרעהו העוברים מפה לאוזן ויוצרים 'חברה'. ואף אפשר ברגע אחד להיות כאן ושם בזמן נתון.

 

ניקח לדוגמה את חוק דתיים שלובים- כל הציבור הוא אחד, למרות שאחד גר בירושלים ואחר בעפולה. כולם מכירים את כולם, לכולם יש את אותה מנטליות פחות או יותר.

 

עקב כך יוצא שכל מי שמתחתן במגזר אשריו ואשרי חלקו, כאמור, גם אם המקומות הפיזיים שונים ומרוחקים.

הרי ברור שניתן לחיות בתוך שכונה של חילונים בתל אביב ועדיין להיות חלק בלתי נפרד מהמגזר שלך.

 

אבל!

 

עם כל זה, אנחנו עדיין חיים בייחד עם כל כך הרבה אנשים שונים מאתנו, בבינן, בשכונה, בעיר במדינה .. כך בחרה לה המציאות ולכן כן יש יותר פתיחות, הכלה, למידה, הכרה והבנה של השונה. ועם הקרבה הפיזית הזו נוצר קשר עמוק שמתיר אסורים, שמתיר סטיגמות, שפורם קשרים וקושר קשרים חיוביים.  וזה ניתן רק במצב כזה - שה- 'ציבור' שלחנו פרוס בכל מקום ואנו לא צמודים אחד לשני אלא חיים כולם בתוך כולם. "עירקי אשכנזי יהודים!" (שם שם)

 

- זה מה שהבעתי בפתיחת השרשור. ניסיתי לענות על השאלה מה גורם לכך, לפתיחות הזו שנוצרה דווקא בדור הזה.

 

וזו היא התשובה לדעתי: הכרה- שמסירה בורות, והכלה שנבנית על גבה של ההכרה. 

 

בשמחות.

 

 

 

אבל עדיין - נו , לא ראית את אלעד ופרח בר מתווכחים שם על מרוקאים כן או לא ?!

אינו זז ממקומו - ואינו נוגע ל"גלות" וכד'.. 

 

זה לא סותר, שכאשר יש יותר התקרבות וחיים ביחד של גוונים שונים בעם ישראל; וכאשר יש יותר היכרות הדדית בגלל מוסדות חינוך משותפים וכד' - אז לפעמים הבדלי המנטליות פחות מחודדים, וגם יש נכונות "להכיל" גוונים קצת שונים של התנהלות, כי מכירים את זה יותר.  אבל גם זה, בד"כ עד גבול מסויים. שהרי לא מדובר על לשמוח בכך שיש בחברה את הגוונים הללו - אלא להתחתן. ושם למכנה המשותף באופי יש לא פעם מה לומר.. 

 בהתנסחות שלי.

 

מכל זווית שנביט לא יוצא מדבריי סתירה בדברי חז"ל.

 

כשהרב יהושע שפירא אומר על מה שכתוב "בצער תלדי בנים" – שבימינו זה לא הכרחי.

זו סתירה בדברי תורה??

 

כשהרב יהושע שפירא אומר "והוא ימשול בך" – העולם ניגאל מזה.

 זו מחלוקת בתורה מסיני??

 

ושימו לב לא אמרתי בדברי חז"ל אלא בתורה!

התשובה היא לא!

אלא שיש שינוי במציאות- "השתנו הטבעיים".

 

ואת זה הדגשתי!

 

אז אני מבין שאתם לא מכירים אותי ומיד ניגשים לבצר את עמדת חז"ל,  אבל שימו לב שלא יצא מצב שעונים לא לעניין.

 

אנא! וודאו בטרם תענו!

 

 

ל"מכירים אותך"....  הרי לא דיברתי "עליך" כלל..

 

והתשובה היא "לענין" לגמרי - גם אם אינך מסכים איתה. ואני לא בטוח שלא.

 

אני אכן אומר שדברי חז"ל לא זוז ממקומם.  גם חז"ל לא אמרו שלהתחתן עם מישהו ממקום אחר זו קטסטרופה.. וגם חז"ל לא אמרו שלא יתכן מצב שבו העולם נהיה "עולם קטן" ומכירים יותר וכו'.  הם אמרו דבר, שהוא ממשיך להיות נכון. זה לא אומר שלא תיתכננה עוד צורות של קרבה-מנטלית.  הרי גם חז"ל דיברו על אנשים ממש מ"אותה עדה" (נגיד: בבלים וכד'), ובכל זאת ציינו עדיפות מבחינה מסויימת למי שזוכה מאותה עיר.

 

גם אמרו עוד נתונים. למשל :לעולם ישא אדם בת ת"ח.  אז יש להניח שאם הברירה בין זה למאותה עיר - יעדיפו את זה.

 

הקיצור: כדי לבטא את רעיון ההתקרבות בעם ישראל בדורנו אחרי הגלות הארוכה, אין צורך בכל סתירה לדבריהם הללו. זה גם לא בדיוק "נשתנו הטבעים"..  עם זה, אכן זה בדיוק מה שציננו, שיתכן שכאשר יש תקשורת גדולה בין מקמות וכו', אז ה"אותה עיר" יכולה לחול במידה רבה על צורות הווי משותף נוספות. אולי.

 

לגבי מה שאומר הרב היקר הרב יהושע שליט"א, אפשר לשאול אותו.. אבל בפשטות, הדברים שציטטת הם קללות שנאמרו בתורה; והמגמה היא שהעולם ילך ויתעלה מהקללה. זו מגמת התורה עצמה. יש לכך עוד מקורות.  שינוי גמור - זה לא בזמן שהעולם במתכונתו הנוכחית.  ולא כאן המקום להאריך בכך.

 

מה שבטוח, דברי התורה לא משתנים. 

תשים לב לדיוק- דברי תורה- זה מהתורה שבכתב ולא מהגמרא. זה דבר ראשון.

 

ברור שחלק ממה שנכתב בגמרא נכתב כחלק ממציאות שהיתה בדורם. אני לא מבינה למה אנשים כלכך נזעקים מזה.

 

אם יש קללות בתורה- ואנחנו בתהליך של גאולה, מטבע הדברים שהמציאות הזו תשתנה לקראת הגאולה,

 

גאולה מתרחשת בכל רבדי החיים...

"דברי תורה" זה גם תושבע"פ. גם הגמרא.  אין אומתנו אומה אלא בתורותיה (רס"ג). וכל האומר דבר לחלוק על (קוצו של יוד מ)התלמוד, לא ייחשב בכלל חכמי ישראל (נודע ביהודה).

 

יש הבדל אם יכתבו שצדים דגים ע"י קנים, ומישהו יגיד שהיום ע"י אמצעים אחרים.. שזה "תיאור מציאות", לבין חוכמת חז"ל, שאין ערוך לה (גם אם עדיין לא מדובר בהלכה ממש - שזה בוודאי תורה, שמחייבת למעשה יותר מהכתוב בתושב"כ, כי זה פירושה).

 

לגבי "קללות" שנתלות בגלות (ונתן לך שם לב רגז וכו') - בוודאי שמשתנה. כי התורה עצמה אמרה. וגם לגבי מה ששייך לחטא הקדמוני, יש מציאות של עליה בתהליך הארוך של שכלולו של עולם, כפי שגם הזכרתי. אבל עדיין, ה"מהות" לא נעקרת - שהרי כשהתורה אמרה את  דבר ה' על מציאות העולם, ולא התנתה, היא לא "תיארה מציאות" אלא "קבעה מציאות".  אלא שהקביעה  הזו עצמה, יכולה להיהפך לדבר שיתעלה ותצא ממנו ברכה.

 

ולא טענתי לגביו, שהוא אומר שדברי תורה משתנים. כבר הבהרתי שכלל לא דיברתי "עליו"..

 

 

מנטליות וסגנון חיים זה מה שנבנה מרקע דומה ומשותף והווי חברתי.

 

כך שלא כל כך הבנתי את ההסבר....

 

 

 

 

 

 

 

תבדוק אם החמור שלך עדיין בחניה

מחכה כבר לסעודת שבת ביתית..שלי.. 

בדייט ראשון זה פסדר

אם מגיעים לזה בדרך אגב ובקלילות - (והרי ברור שזה ככה -) זה יכול להיות לא פחות בסדר משאר האנקדוטות לשבירת קרח..

 

וגם אני רוצה כבר!!!!

בעז"ה מהרה

שבוע טוב יקירה

זה עוד יותר חזק... כשאת לא מגיע לדייט שני.
שני!
בנים, מה קורה לכם?
|עצובה מאוד|

חח (;

חחח

אבל אז מעיון קליל בפרטים הבנתי שמדובר בניק לא הכי צעיר, למרות שאין לו הרבה תגובות.

 

אבל בחירה מגניבה לשם הניק

אם מישו רווק בן 35- זה יעזור לתחושת הרווקות של בחור בן 25?

אם לא צעיר במיוחד
כדאי שתתפוס את עצמך בידיים ותחשוב למה זה ככה
אולי אתה מסנן יותר מדי?
אולי אתה לא דיברת עם מספיק אנשים?
אולי יש בך פחד קמאי לפנות לשדכנים ואתרי הכריות?
ככה לא מתחתנים בנאדם
אל תשכח שאתה צריך לחזר אחרי אבידתך.
זה התפקיד שלך
בהצלחה

זה תלוי בך

פנה לשדכנים ותבקש שיחשבו עליך

אכן יש אנשים בררנים וכאלו המזיקים לעצמם, אבל לא כולם ככה ולא חושבת שתמיד הבנאדם באמת אשם בתקופות האלה...

מה לעשות שבאמת יש תקופות יובש מלחיצות, וכן אולי באמת לא יזיק לנו או לחלקנו לפחות להכנס לפרופורציות מידי פעם!

אז תודה לך שניסית ובאמת יש מה לקחת לתשומת הלב (אחרי כמובן כל ההשתדלויות שצריך לעשות, ועם זה אני גם מסכימה) 

בשו"ט בקרוב!!

בס"ד

לעניות דעתי.

יש הרבה אנשים טובים בעולם. הרבה מאוד אפילו ב"ה.. פער של 15 שנה זה פער משמעותי. מאד. את צריכה לחשוב אם זה מתאים לך.. אם זה לא מתאים לך אין בעייה לומר לו בעדינות שזה לא מתאים באמת שאין. זה שיא הלגיטמי. ואל תרגישי לא בנוח. אפילו לא קצת..

חזקי ואמצי.

כי אם אפילואת הגיל לא ידעת,אז האם אין סיכוי שיש עוד פרטים/דברים שאת לא באמת יודעת? האם אי פעם ראית תמונה שלו? איך את יודעת שהיא שלו? האם את יודעת איך קוראים לו ואיפה הוא גר? איך את בטוחה בכך?

 

האם יש מישהו שמכיר את שניכם ואת יכולה לסמוך עליו?

 

ובמילים אחרות - מכירים אנשים באינטרנט - צריך להיות בטוחים ביותר שהם באמת בסדר גמור ומה שהם מצהירים שהם, לפני שמתחילים להגיע לעומקים של שיחה ו/או מסירת פרטים אישיים.

 

(הרי, לא עלינו, נגיד, את אף פעם לא יכולה לדעת - אולי אפילו מדובר במישהו נשוי? אני אומר ברצינות...איך את יודעת שהוא לא?)

שמכיר גם אותו

ואני גם יודעת שמעכשיו לעולם אני לא יתחיל להתכתב עם מישהו בל לצאת לדייט איתו לפני ולברר את כל הפרטים לפני

 

 

יצאת איתו לדייט לפני? בררת את כל הפרטים לפני?

אני יודעת שמעכשיו לעולם

וקרה לי גם 

זה בהחלט בעייתי, יוצר מצב שאת נקשרת לבנאדם לפני שאת בטוחה שיש התאמה בסיסית...

תני לעצמך את הזמן להרגע ולהתנתק..

העיקר שתזכרי שאת בסדר גמור ולא עשית שום דבר רע בכוונה

המון המון הצלחה!!

 

לא כדאי סתם להתחיל להתכתב בצ'אט עם בחורים.

 

וזה אני כותב לא בשבילך - כי את כרגע מחפשת פיתרון למצב,

 

אבל זו הזדמנות טובה בשביל אחרות. לא כדאי "סתם". אם אחרי כתיבה קצרה יש "כיוון" - כדאי לברר קצת מעבר, לראות אם יש תוחלת להמשך. וגם אם כן - אז כבר לוודא יותר במי מדובר.  ואם לא - אז לא להמשיך.  זה מועד לסיבוכים.

 

 

את צריכה לחשוב מה טוב בשבילך. לעצור רגע מבחינת הרגש ולחשוב בשכל, עד כמה שניתן, האם זה יכול להיות טוב בשבילך שהבחור בגיל מבוגר מאוד ביחס אלייך. אין ספק שהפער הוא מאוד משמעותי. ויתכן מאוד שמראש נכון לפסול על זה. אבל אחרי שנוצר קשר מאוד טוב(ושוב, איני יודע מה טיבו, זה ממש על קצה המזלג לפי מה שאת מספרת בצורה מאוד כללית...) אז אם זה באמת יכול להתאים לך הרי שזה שווה בדיקה.

השאלה היא - האם קשר כזה יכול להתאים לך. סבא וסבתא שלי היו בהפרש של 10 שנים והתחתנו וב"ה קיימו זוגיות למופת.

אני לא אומר שזה דבר מומלץ וברור לי שהיום הדברים מאוד שונים. אני רק אומר שחשוב לא להיות חד משמעי בדברים הללו אלא לחשוב לגופו של עניין. מלחיץ, אבל לא בהכרח לא מתאים. זה דבר שאת צריכה לחשוב עליו עם עצמך ועדיף ומומלץ מאוד להתייעץ עם מישהו מבוגר שאת סומכת עליו ושאת חושבת שלא יגיב בפאניקה אלא בצורה עניינית (הורים למשל, בנושא הזה יכולים להגיב מאוד בפאניקה ולא באופן ענייני)

אפילו עדיין לא! היא עוד לא התחילה לחיות את החיים שלה והוא כבר בטח הספיק הרבה יותר...
בשביל מה צריך את זה? גם אני מכירה זוגות שיש ביניהם הפרש של 10 שנים, אבל פה זה אחרת.
א. זה יותר שנים.
ב. פעם היו הרבה יותר תמימים לדעתי... לא היה את כל כלי התקשורת האלה... גם לא היו נפגשים הרבה נראלי...
לדעתי גם צריך לשים לב למה בחור בן 35 מעוניין להתכתב עם מישהי קטנה ממנו.

לי זה נשמע מוזר... יש הרבה בחורים טובים בגילאים שלה.. מהשיחה היא יכולה ללמוד הרבה דברים חשובים ולנתב זאת למקום חיובי...

מדובר בדור אחר כבר. 

לענ"ד עם כל הקושי שבדבר, ואני באמת מבינה מכל הלב שקיים קושי גדול מאוד, כי באיזה שהוא מקום את נקשרת רגשית לבן אדם, כדאי לחתוך את הקשר.

אין ספק שזו אמירה גורפת, אך אני חושבת שלא כדאי לצאת כשיש פער גילאים כזה גדול. 

 

 

יכול להיות שבתור אח גדול הוא נפלא, אבל את מחפשת בעל שיהיה חבר, ולא בעל שיהיה אבא...

 

לעניות דעתי הענייה..

בשביל שלא לחתוך, אבל את צריכה לחשוב עם עצמך - האם הוא באמת מציאה כל כך גדולה שאי אפשרי שתמצאי אצל בחורים בני גילך? אני שוב חושב, שהדברים שווים מחשבה, לדעתי - תעשו הפסקה של שבוע-שבועיים בה תוכלי לחשוב בצורה אובייקטיבית ונקייה עד כמה שאפשר. תחשבי עם עצמך האם זה דבר שיכול להתאים לך - נטו שכל, עד כמה שזה קשה לעשות זאת.

 

את בת 20 והוא בן 35, ואני מקבל את מה שאומרים פה אנשים שזה הפרש גדול מאוד. עדיין לעניות דעתי לעיתים  חריגות זה יכול להתאים - את צריכה לחשוב האם את נמצאת במקום כזה שהוא מציאה גדולה בשבילך שזה שווה לך את החיסרון הזה של הפרש הגילאים והאם את בנויה לסוג קשר כזה.

אבל כשאת מחליטה תעמדי מאחרי זה.
ותהיי כנה איתו, למרות שזה לא נעים.הוא יצטרך להתמודד עם זה.

 

והבנתי שאצל הרבה בנות האופי יותר משפיע.

אפילו ס"מ יותר זה טוב. אם מישהו יהיה נמוך ממני באופן משמעותי, זה יפריע לי. גם לבנים אגב, חשוב שהבחורה תהיה נמוכה מהם בקצת, ובחורה שגבוהה מהם קצת, כבר בעייתית עבורם.

נרתעו בסוף בזמן אמת מפערי גובה לטובת הבחורה

 

ממני. אומנם עד היום יצא לי לראות רק בודדות כאלו (בלי קשר לדייטים, כמובן...לא כאלו שאני מכיר או לא...) - אבל גם אם היו מציעים לי אחת כזאת לבטח לא הייתי פוסל על הסף. אולי מישהו ממוצע או נמוך יותר, זה ילחיץ אותו מישהי גבוהה ממנו אבל אני לא רואה בכך ביג דיל. הילדים כנראה בכל מקרה יהיו גבוהים כי הגנים אצלנו כנראה עוברים מהצד של האבא בקטע של הגובה, אז אם גם אמא שלהם תהיה גבוהה - זה מעולה. ניצור קבוצת כדורסל ביתית (אבל שקודם הם ילמדו אותי איך משחקים, קפיש?)

 

 

שהתשובות עליהן לא יעילות..

 

גובה (למשל) זה לא דבר משתנה, ולכן מה יתן לי לדעת מה ההעדפה של מישהו זר..

הכי חשוב שאישתך תהיה מרוצה בך..

יש לי בערך תנאי אחד..

מעל 1.80 ועדיף יותר...

 

אבל זה תלוי בגובה שלך הבת...

ועובדה שיש שמתחתנות עם נמוכים מהם...

כי אם יהיה יותר נמוך לא נעם ללכת על עקבים חחחח

אשכרה זה נוח לכן? זה נראה לי מהצד כמעט כמו ללכת יום שלם על קצות האצבעות...

איך אתם הבנים מסתדרים עם רוכסנים? ונעליים כל היום? ריצ'רצים אצלי מסיימים את חייהם מוקדם מהצפוי, ונעל סגורה? האצבעות שלי היו מתאחדות תחת "let my fingers go!!"

גם בתיקים וכו'.

 

ואכן אני אחד שדי שונא נעליים...משתמש בהם בעיקר אך ורק לספורט/טיולים. גם בחורף אני עם סנדלים.

 

 

אחרי לידה זה בעיה גדוהל אבל חוץ מזה זה דבר יפהפה

כי לנסות בעצמי ברור שלא אנסה

גם נעליים יקרות ב500 ש"ח לא נוחות בסופו של דבר..

 

אין כמו נעלי ספורט!! במיוחד עם ילדים 

ברור שיש יוצאות מה הכלל...

בס"ד

לא פגשתי הרבה כאלה. אבל לא יפריע לי בכלל.. וגם מכיר זוג שהגברת גבוהה מבעלה ב30 ס"מ.. והם זוג נפלא. סוביקטייבי העניין..

כן, אעדיף שיהיה גבוה ממני.

בתור מישהי שלא גבוהה במיוחד, אם הוא יהיה נמוך ממני, זה אומר הוא יהיה מ-מ-ש נמוך, וזה לא נעים לי... 

 

וזה נכון גם מהכיוון השני, אעדיף שלא יהיה גבוה בהרבה ממני, מאותה סיבה.

 

(ובאופן כללי, לדעתי, חבל לפסול אם ה'חיסרון' היחיד של המועמד זה הגובה שלו.)

 

 

בהצלחה!

נמוכה ממני, כי אני רוצה שהבנים שלי בטוח יצאו גבוהים וחזקים, וגם גובה לפעמים מוסיפה יופי וצורה לבחורה.

מצד שני, יש לגבר רצון לחבק ולהגן על אשתו כמו בת קטנה וחמודה, ולזה יותר מתאימות הנמוכות יותר.

[טוב מה ש-ה' יזמין לי]

רק מה שכן יצא לי שלבחור זה הפריע שאני גבוהה ממנו.

(אז זה אחד הדברים שאני מזהירה מראש.. ) 

אבל לא משמעותי בכלל...

 

 

זה תקום או תיפול החלטתי..

זה סתם יותר נעים לי כשהבחור גבוה ממני.

* חושבים אם יכלת לעשות את זה אחרת. אם כן- לבקש סליחה על הדרך שבה זה נעשה. אם לא, לא.

 

* לזכור שלא היית מתחתן איתה בשביל לא לפגוע בה.

 

* אם לא ראית התאמה- זה גם היה מזיק לה אם הקשר היה ממשיך.

 

שיהיה בהצלחה

מוכר, ולא פשוט בכלל.. קרה לי פעם אחת,
ומאז אני הרבה יותר נזהרת.

ך הלאה.
ומצטרפת להלליש

זו נוסחת הקסם..

 

אה, ואם מתלבטים- להגיד בכמה מילים לצד השני. שלא יופתע אם תחתוך..

אם יש כ"כ רגשות וכו' אז אולי היית ממשיך ליפגש...

אבל אם אתה מחליט שזה לא בשבילך ,אז עם כל הכבוד עדיף לסיים ולא סתם להשלות את הבחור/ה ולהמשיך ....

אז אם אתה החלטת וחתכת את הקשר אז זהו אין מה לחשוב על זה יותר.. 

מה שיותר היה מכאיב זה שהיית ממשיך סתם את הקשר באי רצינות.

חסד איתה!

אשמח לראות תגובות חכמות ומבינות באמת..

 

לכך שהקשר שאתה נמצא בו (אם אתה אכן נמצא בקשר - ככה אני הבנתי ממך) עוד בחיתולים?

או לכך שאתם לא בגיל המתאים? 

או שאין עדיין בטחון כלכלי? תמיכה מהבית? 

למה אתה מתכוון שאתה אומר שאתה לא בשל? לתשובה לדעתי יש השלכות על דרכי התמודדות.

 

וכדי לא להוציא אותך בלי תשובה אני חושב שהפתרון הכי טוב קודם כל הוא ל"נקות" את הסביבה.

נכון, כוחות חיים קיימים בנו ואין מה לעשות עם זה אבל אני יודע שכשאני רואה מטריקס אני אחרי זה מתעלל בחברים שלי ומנסה לעצור דברים באוויר (לא באמת כן?!) כי הסרט מעורר בי את הכוחות האלו של גבורה ואומץ וסתם פסיכוזות שהיו רדומות בי.

 

תנסה לחשוב מה בחיים שלך מתקשר לחתונה בנות קשר בית ותראה מה אתה יכול לוותר עליו.

אם אתה חי בחברה מעורבת אני חושב שזה בלתי נמנע כמעט שתחשוב על חתונה. (לא נכנס פה לויכוחפלצת עתיק היומין בנושא, רק פשוט לדעתי אדם צריך להיות מודע למקום שלו ולכוחות הקיימים במקום הזה)

 

יש לי עוד מה לכתוב אבל מלחיצים אותי עם נסיעה לשבת אז...

שיהיה לך המון בהצלחה חג שמח ושבת שלום

מה שאתה הבנת הוא חצי נכון - הייתי עד לפני שנה בקשר, אבל הוא היה ברשת, וגם לא ממש חשבתי עליה במובן הזוגי. כשלפני כשנה זה התחיל לקבל צורה זוגית, הבנו מיד שאנחנו לא מתכוונים להיות בקשר כזה וניתקנו (מאז לא דיברנו ב"ה). מה שמפריע לי הוא לא ספציפית הקשר הזה, אלא בכלל.

מבחינה נפשית אני לא יודע אם אני מסוגל כרגע להיות בקשר עם מישהי, אולי כן אולי לא. אבל בקשר של נישואין עוד לא, כי אני לא מסוגל עדיין לנהל בית מבחינה כלכלית, ובעצם בכלל אני לא מרגיש מסוגל להיות ברמת עצמאות כזו של בית שהוא רק ברשותי וברשות עוד מישהי (מי שלא תהיה).

למעשה, זה גם אומר שאני לא יכול להיות בקשר אחר - כי אם זה לא לנישואין הקב"ה הורה שלא. בעיני, לפחות, כשזה לא נראה באופק הישיר זה לא נקרא לנישואין.

 

אתה בעצם מציע לי להתרחק כמה שאני יכול מדברים שיגרמו לי רצון לעורר את הכוחות האלה?

וגם ללמוד על הנושא.

לפעמים פחדים וחששות נובעים כי אנחנו לא מודעים מספיק לחשיבות הנושא.

אם תדע שזה מספיק חשוב אולי פתאום תבין שהמכשולים שבפניך הם לא ממש מכשולים.

 

 אבל הדממת השטח שאתה נמצא בו זה לדעתי א' ב' - אף אחד לא אמר שזה אפשרי בהכרח אבל לנסות

שומע  חברים מדברים על דייטים? תתרחק.

החבר מביא את המדוייטת? תמצא תירוץ לא להיות.

וכמובן הפתרון הכי טוב - תמצא לך דברים שמחיים אותך! תלמד תורה תתנדב תשחק כדורסל אנערף אבל להיות עסוק זה הפתרון הכי טוב

נכון שזה בא עם מחיר אבל לכל דבר בחיים יש מחיר וצריך לבחור ולברוח לא יועיל לאף אחד

להתרחק ממעוררים לנושא, או ללמוד עליו?

לכאורה לפי העצה של ההתרחקות עדיף לחכות עם ללמוד על הנושא לא?

 

נראה לי שעיקר הקושי שלי להתרחק לא יהיה ממעוררים חיצוניים (למרות שגם קושי להתרחק מזה יהיה), אלא בעיקר מהמעוררים הפנימיים - כל מיני מחשבות שצצות (ולא על הרהורי עבירה אני מדבר. מחשבות על הנושא בכללי) וכו'.

אבל אנסה בע"ה.

חזקה...עם החברים שלך

 

כלומר - הבסיס של קשר זוגי עם האישה, לדעת לחיות עם עוד מישהו - זה קודם כל, לדעת להסתדר עם אנשים, לדעת לחיות בחברה בה אתה לא הפרט הבודד, ואתה צריך לדעת להכיל עוד אנשים, תקשורת, ויתור, עזרה הדדית... בגיל שלך (אם הבנתי נכון אתה עדיין לא 18-20...וגם אם כן, בגיל הרעיוני שלך...) עדיין אתה יודע שאתה לא בשל לקשר של נישואין עם בת המין השני, אז מה שיעזור לך לצלוח את הזמן ולבנות אותך יותר טוב לעתיד לקשר עם המין השני - הוא שראשית כל תדע לתפקד בתור חבר טוב בתוך המין שלך. תדע ליצור חברויות וקשרים טובים, הדדיים ותקשורתיים עם האנשים מסביבך - הבנים בלבד. כאשר תהיה חזק ורציני בזה (כזה הדדי וקשר בריא...) - אוליא ז תיבנה בך יותר ההרגשה וההבנה והבשלות לקשר עם המין השני - קשר נישואין.

 

ב"הצלחה חבר!!!

 

וחג שמח.

והתלבטתי עם עצמי איך לאכול את זה 

האמת היא שאני בעוד כמה שבועות מגיע ל20, אבל כמו שאמרת, הנקודה היא הגיל הרעיוני, היכולות שלי והמצב הנפשי שלי והבגרות הנפשית שלי וכל זה.

 

אז שוב קודם כל, תודה.

 

גם הרב שלי בישיבה קישר בין תקשורת וחברות עם החבר'ה שלי לבין זוגיות לעתיד. וזה מאוד נכון ומאוד הגיוני, כלומר, ברור שבאמת יש קשר. וברור שמי שלא מסוגל לצאת מעצמו ולהסתכל על דברים מהעיניים של האחר, ולחיות בעולם שבו הוא לא המרכז היחיד אלא יש עוד אנשים, לא מסוגל גם להיפתח לזוגיות.

אבל גם מהמקלדת שלך וגם מהפה שלו זה היה נשמע קצת כאילו המגמה שלי כשאני יוצר קשרים עם החברים שלי - היא בסופו של דבר "להגיע לדבר האמיתי". אני לא יוצר קשרים עם החברים שלי בגלל שזה חשוב ושזה המצב שצריך להיות, אלא בשביל שאני אוכל להגיע גם לזוגיות טובה ונכונה יותר.

אני לא חושב שלזה אתם מתכוונים, אבל למה לקשר את זה עד כדי כך שזה נשמע ככה?

 

בכל אופן, מממ. למען האמת, אם הבנתי אותך נכון, לשאלה המרכזית - של מה לעשות עם זה שיש בי כוחות שלא יכולים לצאת ואיך להבין אותם, לא התייחסת. או שלא הבנתי נכון?

ואכן, הקשר עם החברים שלך הוא בשני אפיקים, לשתי מטרות - גם בשביל המטרה העצמית של "קנה לך חבר" ממסכת אבות - כי חברים זה הדבר השלישי הכי חשוב אחרי : אישה וילדים, משפחה - ואז החבר (וסברות מסוימות שהחבר יותר חשוב מאח רחקו, כי החבר קרוב...) - וזה תמיד ובלי קשר לאישה. אבל מער לזה, אכן, יש גם "רווח משני" שהוא מאוד עיקרי - וזה העניין שזה עוזר להיות מוכן יותר לחתונה (אגב, מה שאמרתי זה לא "מהמקלדת שלי" - זה מהרב..) - וגם, כן, שזה מפנה את כוחות הנפש האלו, בנתיים, שמתפרצים - לאפיקים מועילים ובונים אותך יותר לעתיד, ולא להתמודדות יצרית חזקה כל הזמן עם עצמך (וכולנו יודעים מה זאת ההתמודדות הזאת, במיוחד כשאנחנו בנים...) - אם תשכיל לפתח מאוד את הקשר הבין אישי עם החברים ממין זכר, זה גם יוריד מהעומס הרגשי שיש לך, וגם יעזור לרגש להיות בנוי יותר בעתיד...

 

מה שנקרא - שלושה במכה אחת מה רע?

איך זה עוזר עם כוחות הנפש האלה.

לפי מה שאני מרגיש, קשרים עם בנים הם במישור אחר לגמרי מאשר קשרים עם בנות.

זה לא כוחות נפש אחרים?

למשך כשבועיים לא תהיה לי גישה לפורומים,

אבל זה לא בעיות שנפתרות תוך שבועיים, אז אם יש למישהו מה להוסיף - אשמח 

אולי הם אומרים שהם צריכים להתחיל לצאת לפועל. לא אמרתי להתחתן ולהביא ילדים, אבל כן להסכים להכיר מישהי ולהתחיל לחסוך לחתונה עוד חצי שנה-שנה ולא לברוח מכל קשר שמתפתח.(והאמת, שזה בעיקר משהו שהוא שיחת מוסר לעצמי, אבל אולי זה יתאים גם לך. במבט לאחור - היום אני יותר בוגר ובכל זאת הייתי מספיק בוגר בשביל להגרר לקשר ולא היה איך למנוע את זה כבר בגילך.) ופה נכנסת ההשגחה- אם רצון ה' זה שתתחתן צעיר ותתנסה בקשיים מסוג אחד או שתתחתן מבוגר יותר והקשיים יהיו מסוג אחר-הסוג המוכר לך כיום הוא קושי מרכזי.

בקשר למה שנאמר פה:
אחרי שאתה בטוח אם אתה יכול להדחיק את הכוחות האלו על ידי בריחה ולימוד תאורטי תבחר דרך. אם בחרת לברוח יכול להיות שלימוד תאורטי באמת יבלבל אותך ויזיק יותר מאשר יועיל. אם אתה לא בטוח שאתה יכול להדחיק את זה אולי אתה צריך לימוד מעשי. ושוב, לא דווקא ישר לקפוץ למים העמוקים בסגנון חתונה מהירה,כן לא לנעול את עצמך לבנות כי 'אני לא מסוגל להתחתן כרגע' ואם אתה ומשהי נקשרים ורואים בקשר קשר עם פוטנציאל אמיתי להתקדם בו תוך התיעצות עם תלמיד חכם קרוב שמבין בנושא ובנפשך(ם). יש יוצאי דופן וההוראה שמתאימה לרוב לא תמיד מתאימה לכולם, ואדם בעל יראת שמים , חכמה ונסיון יכול לעזור לך להגיע למסקנה נכונה. [שמעתי שיש קריטריונים מוחלטים כמו היכולת לגדל ילדים ביחד ואלו דברים שאפשר לנסות לבדוק בהתחלה. תמיד צריך עזרה ורחמים מהקב"ה, ואליהם תמיד כדאי להתפלל, חכמים אמרו שזה אחד הנושאים העיקריים להתפלל עליו כמה שיותר מוקדם. "הבא להטהר מסיעין בידו", לכן, אם הרצונות שלך כנים-כמו שאתה נשמע נראה לי שצריך לשקול את זה. וכדאי יחד עם תלמיד חכם, גם מצד השתדלות וגם מצד הסיעתא דשמיא שיש לתלמידי חכמים והאמונה שהם שליחים לעזור לנו להחבר לטוב,הקב"ה].
אני אומר את זה כי ממה שאני מכיר הדחקת כוחות היא דבר שעלול לפגוע, ולא אפרט פה.

בקשר לחברים: זה לא שאתה מחפש חברים כדי להתאמן עליהם ביחסי אנוש, אבל זה כן קורה בכורח המציאות. אם אתה עובד בצוות יתכן ותבין את זה יותר. לבני זוג יש שני צדדים- המהותי שבניהם;אהבה ואחוה,שלום ורעות.(ועוד ערכים שאני פחות מבין והלוואי ואזכה) והמעשי שיוצא החוצה-פריה ורביה (בדרך ה'). זתומרת: בני זוג הם שותפים לישוב העולם, רצון ה'.זה סוג של צוות. ומי שמומחה בעבודת צוות -המומחיות שלו מסוגלת להתבטא  גם בצוות הזה. ו'אין חכם כבעל נסיון'.


הלואי ואני עוזר במשהו.ברור שלא הגעתי לזה לבד.

תפילתי שלא נפול בשטויות ונזכה להיות צוות אוהב, כיפי, שלו ,נעים ושמח. הכי בעולם. ורק אלוקי ישראל יכול לעזור.

לא במקום העצה של התרחקות מכל הנושא, אלא בנוסף, כעצה נוספת שאפשר לשקול, ואז בסוף לבחור בין העצות -

להתחיל לנסות להתקדם ולפתח לאט־לאט את הכוחות האלה. בלי קפיצות מוגזמות, אלא להתקדם לאט, מהמקום שבו אני נמצא והלאה.

אני מבין נכון?

 

האמת היא שבעבר ניסיתי ללכת על כיוון כזה.

אני חושב שאני קצת במצב של יאוש־לא־מודע מהאפשרות הזו, כי אני לא מוצא איך להתקדם או לפתח את עצמי, אז בפועל אני לא עושה כלום כי אין לי כלום לעשות.

גם אני מרגיש תקוע במקום דומה. וחץ ממשפטים של אנשים כמו "אתה רוצה שאספר לך על האכזבות שלי?" אין לי משהו חכם. רק תפילות.ותקוה שהק"בה יעזור. אם אתה רוצה יותר מזה בפרטי -בשמחה.

 

 

אני מאוד מעריך אותך על מה שאתה עושה.הלואי ואצליח להיות כן , אמיתי, אוהב תורה ושומר מצוות ברמה כזאת.

 

אלקים יצר את האדם ואשתו כאחד והפריד אותם, ואז אמר להם תתחברו שוב אחד לשני, ו"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

מי אז ועד היום, בני זוג הם כאילו אדם אחד.

זה מסביר משיכה שיש בכלל בין בנים לבנות.

אבל זה הרבה יותר מורכב, כי בסופו של דבר "לכל אחד יש את האחת שלו". הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, ולכל אחד יש אחת שמתאימה לו, ואז נוצר דווקא ביניהם הקשר העמוק הזה.

הקשר הזה מושפע ממכלול של האישיות, והסיבות מה חיבר דווקא בין איש זה לאשתו זו הן מגוונות מאוד.

ועוד יותר מגוונות הן נקודות ההתחלה - איך בכלל הכירו ואיך נוצר הקליק ביניהם. יש שנפגשו במקרה, יש בשידוך, יש באינטרנט, או דרך חברים, ועוד ועוד. כל הדרכים כשרות אם בסופו של דבר בחנו השניים ברצינות שהקשר ביניהם הוא אמיתי ועמוק ומקיף את כל החיים. 

ואגב לרוב בני זוג ירצו להיות בעלי דרך חיים דומה ותפיסת עולם קרובה, אבל יש פעמים רבות שדווקא הניגודים משלימים...

כוחות החיים שמפכים בך - ניתנים לידי ביטוי בינתיים בדרכים אחרות כמו שכתבו פה כמה, ועוד יגיע הזמן שלך כנראה גם לזוגיות טובה.

אז שיהי' לך בהצלחה

 

הוא עניין רוחני?

אבל איך אנשים יכולים להגיע למסקנה שהקשר הנשמתי הזה קיים או לא קיים ביניהם? ואיך יש הפרשים - שלפעמים אחד מהשניים חושב שהם מתאימים והיה רוצה להמשיך, אבל השני רוצה לחתוך?

אני לא בא לסתור את מה שאתה אומר, כי אתה ודאי אומר דברים נכונים, ואני מסכים עם הדברים. וגם חשבתי עליהם בעצמי כשניסיתי לחפש תשובות לשאלות שלי. אלא אני מנסה להראות כמה קשה לי עדיין להבין את זה.

ולשאול עוד שאלות כדי להבין.

אז לכן לפעמים זה לא חד משמעי.

בסוף אם הם חושבים בשכל שזה מתאים וגם ברגש יש קליק אז יופי ויתחתנו (- ועדיין הם צריכים לעבוד כל החיים על טיפוח וליבוי של הרגשות ביניהם). זה לא מכונות אלא עולם פנימי שלם של שנים.

זה לנסות לתת לזה שם ולהסביר את זה, לדעתי

רק להבין את זה, כדי להשתמש ולנצל טוב יותר.

כדי לדעת איך "לאכול" את זה.

אתם פותחים את התיק מתי שנוח לכם, והעדים מגיעים בעצמם (אפילו בנפרד) מתי שנוח להם.

הם רק צריכים לדעת את התיוג של תיק הנישואים שלכם (תאריך פתיחה ומספר תיק)

כלומר אפשר לבוא ולפתוח תיק נישואין עם עדים בכל מקום בארץ בלי קשר לאיפה אנחנו מתגוררים היום ובלי שנצטרך להוציא תעודת רווקות?

שהייתה תקופה עמוסה יחסית מהבחינה הזאת בגלל שכולם היו לא משהו בכלל זה הרגיש חלק מתקופת יובש...

 

יובש מגיע בכל מיני פנים...

 

לדעתי עדיף יובש יבש באמת, כי לפגוש אנשים שהם לא קשורים בכלל זה מייאש..
כמו שמישהי כתבה פה- עוד דייט ראשון, ועוד דייט ראשון.. אפילו בלי להתקדם לשני.
הלוואי שלא תבוא גם לי תקופה שכזו, כבר עדיף בלי כלום.

ולפתוח השרשור- תסדר לעצמך סוף לתקופה הזו..

כל דבר עם הנסיון שהוא מביא...

 

(במיוחד אם זה כמה דייטים ראשונים ברצף..

לפעמים עדיף פחות הצעות ויותר איכות

 

 

אם אלה ההורים שאני מכירה....

בס"ד

 

השבוע נפתח עם מפגש של פורום ברוך!!! היה נחמד לפגוש חברים מפה!

ולפני ואחרי המפגש פגשתי עוד חברים והיה יום ממש נחמד ב"ה!

 

ב"ה זמן חורף התחיל!

חוזרים לאט לאט לשגרה ב''ה..
חברה התארסה
הצלחתי להגיע לסיבו''ש ב''ה
פגשתי מלא חברות שלא ראיתי המון זמן
חזרנו ללימודים ב''ה..
היתה שבת רגועה ושמחה

שיהיה שבוע טוב וחודש טוב ומבורך בע''ה

משמח לשמוע. ב"ה.

אין על אבא שבשמיים!!!

שבת מדהימה עם המשפוחה!

ושבוע של ניסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע!!!

מזל טוב!!!!

אתה כותב מדהים!!

 

 

 

 

 

רק חסר לראות תאריך מתי יבוא היום... 

כתבת ממש יפההה

הכל מאיתו יתברך

והוא בחסדו האציל עלי מהודו

וחנן אותי בכישרון!

 

בקרוב ממש אצל כולכם/ן

בבית המקדש במהרה בימינו אמן!

 

 

יומקסימלאושרוחניותר

בס"ד

 

"אוף אמא אני רוצה כבר שמרדכי יתחתן.... אני רוצה שיהיו לי אחיינים".

פשוט אין עליהם!

לא צריך שיהיו בחדר x מיטות, ממילא **** עוד מעט מתחתנת.. "

למה לא הודעתם לי את זה קודם??

בס"ד

 

"תביא כלה - תקבל מיטה חדשה".

מה יעזור לי מיטה חדשה כשאעזוב את הבית? 

נו טוב, המיטה שלי בחדר באמת לא יכולה להחיל ביקור אצל ההורים

מנסים לשחד אותך

בס"ד

 

כשהתחלתי לדבר על זה ברצינות הם חטפו רגליים קרות (|הבן הגדול|), אבל ב"ה זה כבר עבר

על אחיינים נראה לי הוא פחות חושב.

בס"ד

 

(כל עוד זה לא רק סיפורי אחים )

אני: "אבא, מזל טוב ליום הודתך אני מקווה שאתה סולח לי שאני לא זוכר בן כמה אתה"

אבא שלי: "מ"ח"

אמא שלי: "חם"

אבא שלי: "חם אני אהיה רק כשאתה תתחתן..."

לפחות הם כבר הפנימו את זה ב"ה

 

בערב שבת חול המועד סוכות נסעתי להביא את סבא וסבתא שלי-

סבא שלי: "נו... גם לך כבר היה יכול להיות לפחות ילד אחד..."

 

שומעים שירים ביום שישי והופ יש גם שיר חתונה,אח שלי מצטרף לשיר..
הוא: נחמה אני מחכה.
אני: למה בדיוק אתה מחכה?
הוא: שתיתחתני כבר.

שאני אתחתן (אחרי שביקש יפה מהגננת).

(יום אחד שמעתי אותו מתפלל בבית, אומר 'שיר למעלות', עובר לרשימת חולים שהם מתפללים עליהם בגן, שבויים ונעדרים ו- אותי, בשיא הפשטות..)

 

הגדול יותר הקפיד לרשום את השם שלי על הלוח בכיתה, בשורה של הזווג הגון..

ואני עוד צעיר!

סתם כי זה כיף לו לעצבן אותי,

הכל התחיל מזה שהתערבתי איתו בצחוק על פחית כשהייתי שישיסט

שאני אתחתן לפני הברמצווה שלו

והוא כל הזמן מזכיר לי שיש לי  עד פורים

ואם אני צריך עזרה

לקנות פחית שלמה? ...

בכיתה ד'

אלכסנדר הרי לא התערב איתי סתם

הוא לא יזרוק פחית שלמה לפח

אני אהיה השושבינה שלך, נכון? אמא אפילו קנתה לי שמלה כדי שאני אהיה שושבינה יפה יפה שלך!"
"כן? ומה שושבינות עושות?"
"אממ.. אממ... סוחבות את השמלת כלה מאחורה!!!!"



"מרב, את מתכננת להתחתן מתישו? לא, פשוט באלי לעבור כבר לחדר שלך ולהיות בחדר לבד"

נוכל להוציא את הארון הזה כבר.

נעביר אותו לחדר ההוא.

ואז נשים פה את החפצים משם.

וכמובן שאלו יתפנו כי את תקחי אותם איתך לבית שלך..

 

וכו'... 

 

לאמא שלי יש הרבה תוכניות..

 

רק עם שכנות שלי או משהו בסגנון.

 

שעה זה ממש כלום, באמת.

נראה לי רק תירוץ להסתיר סיבות אחרות.

ודי לחשוד

אולי מעיד משהו על הבנאדם שביררת עליו..

בעלי גם היה בירושלים ואני במרכז (מרכז - דרום = אזור נס ציונה ,רחובות ....)

אז מה רק בגל מרחק לפסול ?

 

חברה מזה השטויות האלה ?

אתם (או חברכם ....) פוסלים על שטויות ?

(מרחק , גבהה  ,עדה ....)

 

 

נ.ב

 

לא רוצה להעליב ולפגוע באף אחד .

אבל אני חושבת שאתם וחברכם וכל מיני אנשים , פוסלים על דברים שוליים ושטוטיים

אני אל מסכימה , וחושבת שצריך לפסול על דברים מעיין אלה .

יש דברים חשובים ועקרוניים יותר שצריך לשם עליהם את הדגש.

לכן (לפי דעתי כמון) יש רווקות מאוחרת יחסית .....

כי פסלים ולא נפגשים בכלל בגלל שטויות .

חברה' תפעילו את הראש , לא כדי לפסול (ולא להיפגש בכלל) סתם .

 

זה נחשב קרוב...מה הבעיה לקחת אוטובוס?

אני גם גרה במרכז ונוסעת כל הזמן לירושלים..

בשביל פגישות אנשים נוסעים גם מרחק של 3 שעות..

חברה שלי עכשיו התארסה היא מהדרום וארוסה מהצפון..

 

 

אבל גם להבין שזה כדי להסתיר סיבות אחרות לא הייתי קופץ.

לעניות דעתי ממש לא סיבה לפסול..

פתאום כל המרחקים נהיים יחסיים, המרכז וירושלים רחוקים?

אבל לירושלמים יש גאוות יחידה מוזרה כזו

בכל אופן, אני נשואה כבר שמונה שנים עם ירושלמי ואני מהמרכז...

אבל אח ששלו מראש מגדיר שלא יוצא עם בנות מהמרכז.... (טימטום לדעתי...)

וסליחה על הפלישה לפורום

האמת שאין לי חוקיות בסדר הדברים...

אבל מצחיק לראות שאת עושה חלק מהדברים בלי להיות מודעת אליהם..

 

אבל בחיים לא הייתי חושבת על זה נראלי...

יש דברים שאני עושה בלי לחשוב

שלא נדע מצרות, אם השיחה לא זורמת וצריך להפעיל טקטיקות נראה לי שזה לא כ"כ טוב לנסות בכח.

 

בכל מקרה, רשמת - "פה פשוט מחכים לטלפון שיגאל אותנו מבזבוז זמן וכוחות נוספים.." למה שלא תגידי לו בסוף הדייט - יאללה ביי, זה לא זורם? נראה לי יכבד את שניכם...

 

וכמובן שזה מעורב בשאלה איך עדיף לחתוך - טלפון או פנים אל פנים...

אני לא אגרור אדם לפגישה רק כדי לומר לו "להתראות" אחרי פעם אחת. אגב, שכחתי לציין, שדווקא בלהיפרד הם יוזמים מאוד ואפילו מתקשרים מוקדם בבוקר לפעמים כדי שלא תהיה אשליה. רק במקרים נדירים הוא משחק איתך ב"אז מה את אומרת? -מה אתה אומר? -לא יודע ממש, מה את אומרת?" ואז שוב שוברים את המידות ואומרים-"לא נראה לי -וואלה, גם אני חשבתי ככה -שיהיה לך בהצלחה.."

גם אם חותכים בטלפון זה אחרי פעם אחת (ואולי התכוונת שאע"פ שהיה גרוע, אם הוא לא חתך, תמשיכי לפגישה שניה. תמוה...). זה לגיטימי (ובמקרים מסויימים אפילו ראוי) לסיים אחרי פגישה אחת.     

בכ"א, מסכים לא לעשות את זה פנים אל פנים, זה מביך ולא נעים (לפחות לי).

 

ולא תמיד זה משחק, יש אנשים שבאמת לא נעים להם לחתוך (גם אם ברור שזה לא זה והיה נורא, וזו היתה רק פגישה אחת). זו סיטואציה מביכה (אני מקווה שזה לא מפליא שיש גברים עם רגשות והתחשבות במי שעומד מולם).

א. אם את מעוניינת לחתוך, אז למה את מחכה שהבחור יתקשר? פשוט תתקשרי את!

    לדעתי, זה מעשה מאד לא יפה לחכות לבחור שיתקשר כדי לחתוך אותו.

 

ב. חשבת אולי שהסיבה שבגללה הוא שותק או מראה חוסר רצון, נובעת מהדרך שאת פועלת על פיה?

   

בהתחלה ומנסים לזרום-הבנאדם לא זורם! ומצד שני לא יוזם. אני תיארתי שמתחילים נחמד, וכשהבנאדם מתייחס לשיחה כאילו את הר"מ שלו בישיבה תיכונית שהוציא אותו מהשיעור, השתיקה גוררת את השיחה למקומות לא נעימים כי הבחורה נפגעת. בכל זאת, שנינו כבר פה, אז למה לא להכיר לפחות? זה מבייש מאוד.. לפעמים לא נעים לחתוך כי מדובר לפעמים באדם עדין ולא נעים לבייש אותו. לפעמים חושבים "קרימינלי" שאולי הוא פשוט מחכה שאת תגידי לא כדי להוציא עלייך שם אצל המקשרת שהוא היה מוכן "אבל היא לא רצתה". זה לא שמחכים כי רוצים "להתנקם" (למרות שאני אבין היטב בחורה שנפגעה ומבחינתה רוצה שהוא לפחות יראה יוזמה בהכרה שזה לא זה ונמאס לה לדבר בשבילו), אלא כי יוצאים בדר"כ בהרגשה לא נעימה מהשיחה.

זה לא נקרא "לזרום", זה נקרא "לדובב".

חלק מהעניין של זרימה זה שאין בה חוקים..

 

ב. אני לא מבין את המחשבות שלך לגבי הדרך שבה את חותכת..

   אני חושב שזה לא הוגן כלפי הבחור, ככה למרוח ולמתוח אותו!

 

נ.ב.

זה יקל מאד לקרוא את מה שאת כותבת, אם תלחצי מדי פעם על אנטר כדי לעבור שורה..

ועל עצמי. אם בנאדם שומר על שתיקה, אתה עובר מראש לנסיון דיבוב. אחת הסיבות שהרבה לא הולכים לכיוון של פסיכולוגיה, ייעוץ וחינוך זה בגלל שלא כולנו בנויים לפצח אנשים ושיחה לא נועדה לזה. אם אדם החליט מראש שהוא אגוז קשה לפיצוח, ולא מדבר, אז חבל על הזמן, לא? אפשר לומר שלא מעוניינים. זה אפילו חסד במובן מסויים.

 

ב. אני לא מורחת אדם, כי כמו שכתבתי, ברוב המוחלט של המקרים (אצלי היה רק מקרה אחד)-הפה שלהם נפתח והם יוזמים את הפרידה. ברור שאם זה לא נראה לי, אבל נפגעתי מהזלזול בי-אולי אשקול בכלל להתקשר לזה שקישר (אם יש כזה) ולהודיע לו דרכו שזה לא שייך.

 

ג. אקח זאת לתשומת ליבי

נראלי לא מכובד להיפרד ע"י השדכן...

 

היה לכם אומץ לקבוע דייט ולשבת בו יחד?

 

שיהיה תאומץ לסיים את זה יפה מולו.

 

יש משהו קצת מזלזל בלמסור תשובה שלילית דרך השדכן ולא לאדם עצמו.

כי במציאות, השתקנים פותחים את הפה יפה ויוזמים את שיחת "זה לא זה" מוקדם בבוקר. שלא נחיה באשליות.. מה שלפעמים מעלה את התהייה אם אין אפשרות סבירה שהם פשוט לא היו מרוצים מ"הנוף"ולכן זה היה בבחינת "לא נראה לי, תגידי מה שאת רוצה ויאללה ביי".

לי היה בחור שתקן שאני יזמתי את השיחה,

 

ובכלל לא בבוקר....

 

הרעיון פשוט לא רעיון נכון,

 

מאחלת לך שתפגשי בקרוב עם בעלך-

 

אבל אם תתקלי ביצור כזה לפני, שתדעי שזה עלול לפגוע דבר כזה.

 

ובעצם, כל תגובה בפורום נקראת ע"י עוד אנשים-

 

אז אם זה עלה אני רואה לנכון לומר את דעתי,

 

ולא מבינה מאיפה הרעיון הזה מגיע בכלל...

ומאז אני פשוט מבהירה למי שרוצה להציע, שכל הבחורים העדינים/הרגישים/השקטים מתבקשים לפחות לצורך השיחה להיות שותפים פעילים בשיחה. אני אינני פסיכולוגית שצריכה לפתוח תיבה נעולה בכוח או לפרוץ דלת סגורה, ובוודאי שאיני מרצה או מראיינת בשאלות "כן/לא/לא יודע/אין לי מה לומר". בקיצור, יידע כל בייניש: בחורה איננה סטנדר! צריך לדבר, זה חלק מרכזי במערכת יחסים שנבנית. גם אם אתה לא רגיל לדבר, תעשה מאמץ. אחרת, פשוט חבל על זמן לימוד תורה שאבד.. לא?

הביטול תורה.

 

מילא שתצטרכי לעמול כדי להוציא מפיו הבהרה וכולי,

 

אבל ביטול תורה...

[בלי להתייחס לתוכן שעלול להיות קצת מעליב בעיני..]

אף בן לא ממש כזה, אבל בהחלט מצאתי את עצמי מדברת ומקבלת תשובות בסגנון "כן, לא, שחור, לבן". זה בפשטות מתאר את התשובה לאלו שטוענים שהבחורה "חקרה" אותם או שהם הרגישו אצלה בראיון עבודה, ולא מבינים שהם עצמם בחוסר שיתוף פעולה גוררים את השיחה לכיוון הזה.

אם הוא מעוניין (ופשוט מדובר באדם שתקן / ביישן / יו ניים איט), אז כנראה שהוא יצטרף מתי שהוא והמונולוג יהפוך לדיאלוג.

אם הוא לא ישתף פעולה - שוין. חסכת שעה על ספת הפסיכולוג (זה מתוך הנחה שאת אוהבת לדבר על עצמך ).

 

חוץ מזה - יכול להיות שההתנהגות שלו היא פועל יוצא של שיטות ה"חקירה" שלך. זה עלול להרתיע.

 

ב. *שחנ"ש.

 

ג. אם את לא מעוניינת להמשיך, לענ"ד עדיף שתתקשרי את ולא תחכי שהוא יתקשר. למרות שהיו שאמרו לי שזה מעליב (????),

אז לשיקולך.

 

 

הוא נעלב בעיקר מעצם זה שחתכת אותו, והרבה פחות מעצם זה שאת מתקשרת..

 

ומה לעשות, אם צריך לחתוך אז חותכים!

מצד אחד אין שום עניין לפגוע בו, מצד שני אין שום עניין להתבחבש ולנסות להפיל את האחריות על הצד השני.

אתקשר והיית חייבת לגמור עם זה, לפני הערב?

 

בערך.

ואני מסכימה +- עם מה שכתבת, אבל הוא לא היחיד ששמעתי ממנו את זה (לא רק מבחורים שיצאתי איתם, באופן כללי).

 

 

 

רואים שיש לך מודעות גבוהה לשיחה, לקשר ולעצמך.

אבל איך אומרים, אולי את חושבת יותר מדי. זה מכניס אותך לאלף דילמות כל שלב.מלא סטיגמות. סיבוך. והבעיה הגדולה שמבקום להתעסק במה שאת כל כל מצפה לו , היינו להכיר את הבחור , את עסוקה בלפתח נושאי שיחה. אז ברוכה הבאה יש בנים שתקנים. שלא מרבים לדבר. ויכול לקחת דייט שניים שלוש עד שהם יפתחו.

יכול להיות שבחור שתקן לא מתאים לך וזה שלב אחד קדימה מבחינת בירורים.

קראתי את התגובות ברפרוף וכולי תקוה שהתשובה קשורה לשאלה..

 

בכל מקרה, אני חושבת שבמקרה כזה את לא צריכה לצאת מגדרך כדי שהשיחה תזרום. הוא הבחור, האחריות עליו.

 

הייתי מצפה שידע לנהל פגישה אם יש לו נסיון בזה, או שלפחות יכין כמה נושאים מראש. (אם אין לו נסיון הייתי נוהגת יותר בסלחנות)

 

ואם קורה מצב כמו זה שתיארת, שאין לו על מה לדבר? תרפי. תתרווחי אחורה בכורסה. תהני מהקפה (אישית אני ממליצה על שוקו משוקולד אמיתי וחלב חם עם קצפת למעלה). תשתקי בנחת. עכשיו תורו להתאמץ. אם הוא בחור שקט ונהנה מהשקט - מצוין. אם הוא ביישן זו הזדמנות בשבילך לראות איך הוא מתמודד עם סיטואציה מורכבת זו  ואם הוא מייבש אותך - זו תגובה הולמת מאד. 

 

בהצלחה!

 

 

לא סתם קיבלתן תשעה קבין...

גם לכן מותר לעזור קצת בנושא. אחרי הכל תזכרו שגם אתם חלק מאותו הקשר...

לי למשל בפעמים הראשונות לקח קצת זמן עד שלמדתי לזרום חלק.

וגם אם הוא לא יודע לדבר, אז מה? תאמללי אותו???

לא הסברתי נכון עד הסוף, וסליחה.

 

חלילה לי מלאמלל בחור שבאמת מתקשה לנהל שיחה.

 

כשהייתי נפגשת עם בחורים שפרפרו לי מפחד עשיתי הכל כדי לתת להם הרגשה טובה, בלי התחשבות בשום כלל וציפיה, וגם כשהיה ברור שלא יצא מזה כלום.

 

(ואני חשבת שהצלחתי )

 

אני מדברת על בחורים סנובים ו/או יבשנים שלא נראה להם, או סתם אין להם כח להתאמץ, ומשאירים את הבחורה להזיע כשהם אדישים למאמציה.

 

האמת שעשיתי את זה רק לבחור אחד די מרגיז שענה מילים ספורות לשאלותי באדישות. 

 

כמו שהמלצתי בחום, נשענתי אחורה, והורדתי הילוך. הפסקתי לפתח שיחה ורק המשכתי עם מה שהוא התחיל. וראה זה פלא: פתאום המילים חזרו אליו והוא התחיל לפתח שיחה כהלכה.

הכי לא נעים אבל קורה שאנשים סגורים או ביישנים או חסרי ביטחון

מאחל לכולנו בהצלחה בהמשך הדרך

בס"ד

ממה שאני נתקלתי הבעייה. הפוכה. אני מנסה ליזום נושאים. והבנות מייבשות את החיים. יכול להיות שזה בעיה אישית אצלי. אבל ממש לא רואה איפה התשעה קבין שלכם.

אז מנהסתם!! ש"הבעיה" אצלך!!!

 

תשתדל לשאול אותן שאלות פתוחות לדיון...

ופחות של "כן ולא" - ושאר שאלות סגורות למינהן. (אני לא יודעת, אבל אולי זה העניין)

תנסה לכבד באמת כל מה שהיא אומרת (ולדאוג שלא ישתדר הפוך)

כך אולי היא תרגיש יותר בנוח להתדיין איתך ואולי אפילו לספר על עצמה יותר.

אם אתה פותח בדיון תורני למשל, נסה להקשיב לשפה שלה- אמנם שפה חדשה בשבילך (אבל מרתקת מאוד לא פחות משלך)

לא לשלול את הדעה שלה. (יש כאלה שגם אם הם לא באמת שוללים, וכן מעריכים, לפעמים הם משדרים סוג של "אני יותר חכם ממך"

אם יש משהו שהיא לא מכירה, לא לשאול אותה "את לא מכירה???" (יש בנים כאלה, זה מלחיץ)

אפשר לשאול- "את מכירה?", אומרת שלא- פשוט להסביר. פשוט מאוד.

 

 

לא לפתוח בדייט ראשון ב"דיון תורני"!

 

גם עלול לעורר חילוקי דעות שמוקדמים מדי בשלב זה, וגם ממש מבאס. למה? לא יודעת.

 

פעם היה לי בחור שבדייט שני ביקש לסיים בדבר תורה, הוציא ספר מתיקו (!) והקריא וורט. זה היה נורא.

 

אין ספק שיש מרחק בין דיון תורני לבין לימוד משותף מספר, אבל עדיין, כדאי לחשוב על זה טוב טוב בהתחלה.

לא דיברתי בהכרח על דייט ראשון.

 

(בעיקרון נראה לי שזה סובייקטיבי... אותי יותר מעניין מישהו שמתדיין גם על זה ובדייט ראשון. יותר מאתגר יותר מושך)

שבמצבים מביכים פשוט לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו

 

אז גם במקרים פחות קיצוניים, אני משוכנע שבור לא שותק כי הוא רוצה לייבש אותך, אלא כי לא מצליח לו

 

אז ממש אין מה להיעלב, והוא סובל מזה הרבה יותר ממך

ושווה לתת לו צ'אנס, כי עם הזמן הוא יפתח יותר ויצליח לדבר

 

וסתם דרך אגב

חשבת על רעיון די פשוט - פשוט תשתקי!

למה את צריכה לקחת אחריות על השיחה? ממתי זה התפקיד שלך? תני לו לנסות להסתדר

ואם הוא לא מסתדר, ועברו כבר 5 דקות של שתיקה מביכה - אני אבין שתנסי להציל את המצב, (במקרה כזה זה עוד יות ברור שזה נובע ממבוכה) אבל למה לקחת אחריות מהתחלה?

על קביעת מקום לדייט, שאני אעשה לו ראיון, שאני אדבר והוא יקשיב, יהנהן ויבחן אותי תוך כדי. וכן-שתקתי הרבה פעמים, ונוכחתי לדעת שישנם עקשנים שאין להם בעיה לשתוק 10 דקות רצופות. זה לא שאני לוקחת אחריות, הבחור מפיל אותה עליי.

אישית את הבעיה שלך, אבל יכול תיאורטית להזדהות איתה ממחשבה הפוכה מהצד שלי (למרות ש- ותקנו אותי אם אני טועה - בקטע של דייטים נראה לי שיש הרבה פחות בנות שתקניות רצח, מאשר בנים שתקנים רצח, רק שהבנות לרוב אכן יחכו שקודם הבן ידבר ורק אז ידברו, ואז אולי זה יכול לתת הרגשה שהן קצת שתקניות...).

 

בסופו של דבר הרי כימיה טובה זה לב ליבו של הקשר, ועם כל הכבוד לכימיה שבשתיקה - קצת קשה לבסס על זה קשר, בטח בפגישות ראשונות בהחלט (בפגישות מתקדמות יחסית דווקא שמעתי אפילו הצעות לעשות שתיקות יזומות או בכלל לא לפחד משתיקות ארוכות יחסית גם ספונטניות, כי הן בונות את הקשר ברבדים נוספים). הדיבור הוא הכוח הפועל של האדם, ולכן הוא נקרא:  "מדבר". ולהשתמש בו לצורך דייטים לדעתי חשוב כמו ללמוד תורה - שהרי כתוב "וחי בהם". ככה שרק ללמוד אבל לא לקיים, זה עצוב מאוד... וכדי לקיים נישואין, מה לעשות - ריך אינטראקציה. אפילו הביישנים ביותר יצטרכו לגרד את עצמם וללמוד לדבר בדייטים.

 

ב"הצלחה לך במציאת בחורים דברנים יותר

הוא צריך להתקשר ולדבר בטלפון ולהציע מקום להיפגש( ולהוביל, ) שיאזור אומץ אם הוא ביישן ויכתוב מראש על דף לפני שהוא מתקשר, הרי לאחר החתונה הגבר אמור להיות המוביל בבית תפקידו מהקב"ה להיות הראש והמוביל.
יש כאלו שהם מבולבלים גם נשים וגם גברים וכאן מתחילות הבעיות, אם הוא כזה מבולבל שיתאפס על עצמו קודם שהוא יוצא לשידוכים...

להתעסק בצורה אובסיסיבית עם האוכל והכפית, או לחילופין להוציא ספר ולקרוא. זה מה שאני הייתי עושה. ואם היה לי פחות נעים, הייתי מקריא.

אצלי אחרי א. שואלים למה לא היית לוחם...? 

מה שלומך?

למה דווקא חינוך מיוחד?

 

‏(זה היה בציניות אני יודע שיש היתר בדייטים)

לק"י

נראה לי שככה:
מה את לומדת?
למה דוקא חינוך מיוחד?

אז זה כבר שאלה מתבקשת..


וכו, אני יודעצ שלא כל הבנות...
אני לא מתוכן....

בס"ד

 

או שמי שישאל ממש יהיה בהלם

 

["אממ.. חינוך מיוחד...? " ]

בס"ד

 

והסטיגמה הזאת על דוסיות תמיד מתסכלת אותי

 

[יותר מתסכל אותי שהיא גם לרוב נכונה ].

השיר נכתב בעקבות הפיגוע?