אני כותבת לכם סגולה ששמעתי בשיעור ...
בחצות הלילה בליל כיפור יש עת רצון גדולה מאד בשמיים..
מי שיכול להיות ער ולבקש מה שהוא רוצה(זיווג,בריאות,פרי בטן וכו')
כמובן יש הרבה סודות וסגולות ליום הקדוש הזה,אם יש לכם עוד משהו ששמעתם אתם מוזמנים לכתוב..
צום מועיל וגמר חתימה טובה!
וכן אם לומד ראשונים ואיזה,
ואם בתחום האליבא דהלכתא או העיון הבריסקאי
עם זה הולכים למכולת והולכים לבקר את ההורים בחג.
של החתן שלך.
אלא מה - שהתקדמנו, זה לא החתן שלך כמו שזה הבעל של ביתך.
עכשיו נתקדם עוד יותר - ומי שרוצה לדעת איך הבחור בלימוד
מבררת את זה בעצמה 
ב"ה
אולי נפתח אחד כזה חדש?
הועלה פה ונמצא עכשיו בחפירות ארכיאולוגיות 
מי לחוץ על חתונה?!
עוגי פלצת
מוטיבציה
ותן טלאחרונהאין ספק שיש קטעים שהסטנדאפיסטים האלו כותבים שיכועלים מאוד לשעשע, ולשם שינוי - זה קטע שפחות או יותר נקי "צניעותית" (מבחינת המלל...מבחינת המראה אני לא יודע, כאן זה הגיע בפורמט אם פי 3 )
אלעזר300
בת-שבע77אב בא לבתו לייעץ לה לפני חתונתה
"ילדתי היקרה", הוא אומר לה, "אל תתחתני עם הבחור הזה. הוא גם נכה, גם מכוער וגם יתום."
הבת משיבה לו, "אבא, אתה לא מבין שהעיקר זה האהבה! לא מעניין אותי המראה החיצוני שלו ולא הרקע שלו."
"אני לא מדבר על זה", אומר האב לבתו, "את לא חושבת שהוא סבל מספיק בחיים?!?!"
נקודה טובה
משיח בן דוד
חחח
אני אומרת לכם דוגרי,כשאני רואה חברות נשואות-זה מוחק מתוכי כל שמץ של בלחיות שאי פעם הייתה לי.אני רואה אותן עובדות,מזיעות,קורסות תחת ערימת מבחנים תחת ציוני נכשל,תחת מועדי ב והר של טיטולים.
אם הרמתם גבה,אז רק שתבינו,אני לא לומדת הוראה\גיל הרך או מקצוע קלאסי כזה,אלא מקצוע שדורש חרשנות ברמות אחרות
ואני שואלת בכנות:האם נגזר עלי לבחור בין שתי האפשרויות: רווקה מצליחנית או עקרת בית למופת?
כן,בטח שיש לי חופש בחירה: לשקוע בתוך הבית פנימה,להיות פרופסורית גלמודה או לנסות איכשהוא לשלב את שתיהם ולקרוע את עצמי בדרך?
פוחדת.
פוחדת לטבוע תחת ים של מוצצים
פוחדת להישבר בין הפטיש לסדן
פוחדת להישאר לבד
לי זה היה בדיוק הפוך.
החתונה ממש הקלה לי על הלימודים (ועל החיים בכלל...) כי פתאום היה לי הרבה יותר כוחות נפש לכל דבר!
ז"א כשהיתי רווקה לא היה לי את מי שמחכה לי בבית בסוף כל יום כדי לפנק אותי ולעודד ולשמח ולכן זה היה גורם לי לצבור מתחים וקושי. היום, בעלי ממש מעודד אותי ללמוד ולהצליח כל הזמן, בתקופות של מבחנים הוא דואג שאני לא יגע בבית בכלום! הוא לא מסכים לי לחזור מהלימודים עד שאני לא מסיימת כל מה שהייתי צריכה וכו'...
אני חושבת שזה ממש תלוי על איזה בן אדם אתה נופל... לי אישית זה רק הפך את הלימודים לחוויה הרבה יותר נעימה!
לגבי ילדים, אני לא יודעת כי עדיין אין לנו ילדים אבל אמא שלי עשתה הסבה מקצועית (גם למקצוע שקשה ללמוד אליו וצריך לחרוש מלא, היא עשתה תואר של 5 ימים בשבוע מהבוקר עד אחר"צ-ערב של 3 שנים לא איזה השלמה לתואר) כשהיינו 6 אחים בבית בגלאים 17-5 וסיימה בהצטיינות! וגם זה, היא תמיד אומרת שזה רק בזכות אבא שלי, אמא שלי לא איזה גאון או משו ואני גם זוכרת בתור ילדה שזה היה שנים שהוא עשה הכללללל בבית!! אז כנראה שזה אפשרי...
מעבר לזה, היא אמרה תמיד שהרווקות אצלה בלימודים היו מתלוננות על חוסר זמן וכו' ואיכשהו הנשואות היו יותר מצליחות ולדעתה זה כי הכל זה עניין של ניהול נכון של הזמן.
זה לא קל אבל זה כיף מאין כמותו!!!
אישית עם שתי ילדים קטנים מאוד ו 10 שעות מחוץ לבית בהיי טק
ובלי עזרה טכנית של ההורים בכלל
וזה בהחלט קשה וקורע והבית שלי מתפקד ככה ככה (צריך להביא עוזרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)
אבל זה הרבה יותר כיף מאשר להיות הייטקיסטית לא נשואה או בלי ילדים (והייתי בשני אלו...)
זה פשוט למצות את עצמך עד למקסימום האפשרי להוציא מתוכך את כל היכולות בבת אחת
אין לך מושג כמה סיפוק זה !!!
אבל אין, יש רק כמה עצות ממה שעובר עלי
א. כמו שכולם אמרו הלימודים לא נמשכים לנצח. כאשר לומדים משהו שאוהבים זה עושה לנו טוב, ויותר קל לנו למצוא את הזמן בשביל ללמוד.
אז לפי ההגיון שוווה להשקיע את ה3-4 שנים האלו בשביל כל החיים לעסוק במשהו שאוהבים.
ב. דיברתי לאחרונה עם מישהי שהיא מתרגלת למחשבים באחד המקומות, היא אמרה שמי שמתאימה למקצוע (בדוגמה הזאתי מדעי המחשב)-
תסתדר גם שהיא תתחתן בע"ה, היא אמרה שבאופן כללי היא לא רואה הבדל בין בנות נשואות לאלו שלא. [ומדובר על מישהי שמכירה הרבה סטודנטים להנדסה ומדעי המחשב]
בקורסים שבהם יש הרבה תרגילים להגיש היא אמרה שקצת נפגעים הציונים. ובקורסים שבהם העיקר הוא ההגיון והשכל אין שום הבדל.
ג.וכמה דברים יותר פרקטיים: אני לא יודעת איזה שנה את, אומרים שבשנה הראשונה הכי קשה, ויש בזה הרבה מין האמת, לא משנה אם באמת הקורסים בשנה א יותר קשים
ולכן חשוב לדעת שכמו כל דבר בחיים מתרגלים ולומדים איפה אפשר פחות להשקיע ומתי להגביל את הזמן שיושבים לעשות ש"ב וכד'.
משנה ב' יש יותר קורסי בחירה ואז אפשר לקחת קורסים שפחות דורשים.
ועוד דבר ששווה לשקול זה מקום הלימודים, יש הבדלים בין המוסדות, יש מקומות שיש בהם פחות תרגילים (ולא תמיד זה בא על חשבון הרמה של המוסד) ובאופן כללי, יש מוסדות שבהם הרמה יותר גבוהה, יכול להיות שווה לשקול ללמוד במקום יותר קל בו. [למרות שבחלק מהמקצועות המוסד שבו למדת משמעותי מאוד]
טוב לו לאדם שלא נברא. ועכשיו שנברא- באמת נשאר לנו להשלים ולהתפלל.
שה' יעזור, רק בוא יכול.
רופאה מצליחנית ביותר, ואמא למשפחה מרובת ילדים.
מעבר לכך - את צריכה לדעת מהן היכולות שלך ולהחליט לעצמך מה יותר חשוב לך.
אני אספר לך סתם לדוגמא על אמא שלי, שכבר בתחילת דרכה בעבודתה (והיא עובדת במקצוע יחסית שנחשב "צווארון ורוד" - עבודה סוציאלית) - החליטה שהמשפחה אצלה זה מעל הכל, ושהיא חייבת לחזור כל יום לבית לפני הילדים ולהכין ארוחת צהריים חמה - וכך, מאז ועד היום, היא עובדת בכ70 אחוזי משרה, וגומרת לעבוד כל יום ב1 וחצי.
אני אגיד לך שאני אישית, בזכות זה, זכיתי לאמא שנמצאת בבית ולא חוזרת כל יום בשעה חמש, מרוטה אחרי העבודה, רק כדי להשכיב את הילדים לישון וזהו.
אבל כל אחת ומה שמתאים לה. אנחנו לא יכולים לעשות את הבחירות שלך.
וכמובן, מה שאמרו מעליי - הלימודים לא נמשכים לנצח, גם בעבודה יהיה קשה, מי שרוצה משפחה ברוכה צריך לדעת שהוא מקריב בזה לעיתים, בהחלט, גם מהשאיפות שלו, אין מה לעשות, בתחומים אחרים.
לאדם יש כלי קיבול - הוא לא יכול למלא אותו מעל ל100 אחוז. הוא יכול לנסות לדחוס כמה שיותר אבל בסוף הכלי יתמלא. הבחירה של האדם מתמצה בהחלטה כמה אחוזים מכל דבר, הוא רוצה לשים בתוך כלי הקיבול שלו.
ב"הצלחה!!!
ולטעמי זה גם כורח המציאות: ברור שאם תשקיעי את כל כוחך במקום אחד, זה יבוא על חשבון המקום השני
השאלה באיזו רמה.
ואת הרמה הזו אפשר לנווט ולכוון לפי רצונך.
ואולי דווקא בגלל שכל כך רוצים להתחתן, ומבינים שזה דורש השקעה רבה, החשש עולה מאליו?
השם גדול.מוטיבציהאחרונהכמה פעמים הוא הוכיח לי עד כמה התוכניות שלי כאלה || קטנות, מולו ומול התוכניות שלו עבורי.
ואת אמיצה.
והשאר באישי, אם תרצי.
ואל תחושו, זה לא שאחליט משהו לפי התייעצות בפורום, פשוט מעניינת אותי דעת הקהל,
אבל תודה
~א.לאבל זה לא דבר מופרך, יש בנות שאפילו מחפשות את זה.
וגם יש כאלה שהם בני 30 אבל הם מאד צעירים ברוחם, וגם במראה שלהם הם נראים הרבה יותר צעירים.
כדאי פשוט לבדוק את זה..
רק לחשוב על זה שכשאני אהיה אישה צעירה בת 30 הוא יהיה גבר מגודל בן כמעט 40...
כי ה-"רק לחשוב.." הזה - זה בדיוק הסיבה לרתיעה, אז זה לא "רק"!
בסופו של דבר זה תלוי באיך הזוג עצמו מתייחס להפרש הגילאים ביניהם.
אני מכיר כמה זוגות שיש ביניהם פער גילאים בסדר גודל כזה, אבל כשרואים אותם יחד לא שמים-לב לזה בכלל.
דווקא מבחינת השיוויוניות ההפרש הזה יכול להוות יתרון,
כי בהפרש כזה הגבר כבר פחות מרגיש צורך להשתמש באגו הגברי שלו.
אבל את האדם שיודע הכי טוב בעולם מה מרתיע אותך ומה לא,
אז כמו שאומרים: "על טעם ועל ריח - אין מה להתווכח!"
אז אם זה מרתיע אותך - נגמר הסיפור!
אולי כל שאר הפרטים יקרצו לך וכן תרצי לבדוק את זה...
רק שהייתי צעירה ממך.
גם אותי זה הלחיץ והרתיע בהתחלה. כי מה לעשות זה נתון יבש ביותר שנשמע אולי קצת הזוי..
ב"ה זכינו להתחתן! וזה הדבר המבורך ביותר שקרה לנו!
יש בני 22 שהם כבני 30. ויש בני 30 שהם כבני 22.. תלוי בן אדם, אופי..
אישית אצלי, סמכתי ממש על מי שהציע וזאת הסיבה שהסכמתי להיפגש איתו. ברוך ה'!!
נניח למשל שהבחורה בת 22 אז זה יוכל להלחיץ /להרתיע .....
וכאשר הבחורה (אולי) קצת יותר גולה /בוגרת אז זה פחות מרתיע .
אני זוכרת שגם הוי /הכירו לי בנים בגילאים גדולים אז קצת נלחצתי בהתחלה .
כשהכרתי את בעלי (שזה רק 3 וקצת שנים בנינו ...) קצת נלחצתי ואז אמא שלי אמרה לי תנסי זה לא הפרש גדול זה סביר.
עזבי רגע את הגיל .... אם יש עוד דברים משותפים , וטוב לכם ביחד אז כפרות הגיל .
ובספו של דבר הגיל לא הכריע כמון.
וכן הגיל לא ממש קובע כי כמו שאמרו קודם .
אחד בן 30 נראה צעיר ואחד בן 35 נראה מבוגר ורציני יותר .
מישהו אלמוניוחוץ מזה חבל לתכנן קדימה מה יהיה בעוד 20 שנה
הרי אפשר להתחתן עם גבר צעיר מאוד והוא יחלה מייד אחרי החתונה ויהיה נכה
ואפשר לאומת זאת
כמו סבא וסבתא שלי להתחתן בהפרש של 10 שנים- 22 ו 32
ולחיות 59 שנה באושר ובשלום בית שהלואי על כל ישראל
מה שבעיקר צריך לבדוק זה את עכשיו-
האם כעת האופי שלך מתאים והפער לא מפריע לקשר
אבל לא בקטע של לשבת כל הפגישה ולנתח את זה
לבוא לפגישה בכיף לזרום ובסוף לשאול את עצמך האם הרגישו פער ואם הוא הפריע
אני יודע, אני מפחד.
אז רק תבואי ותדליקי אותי. תבעירי אש שלא אצליח לכבות. כשאבין שאת את גם לא אנסה לכבות. רק להבעיר ולשמור.
--
לפחות תדעו כמה אתם שווים..
משום מה אני לא מצליחה לראות תמונות שאתה ספציפית שולח...
חח..מושיקו
מאיפה הבאת את זה???
מדובר בשידוך לבנות. יוזמה מבורכת של הנדיב ואיש החסד ר' שלמה יהודה רייכניץ. הייתה כתבה נרחבת על כך ב"משפחה".
ככה זה
ואז צריך להזכיר לעצמנו היטב למה זה נגמר
|מחכה בכליון עיינים|
מופיםקורה המון בחיים שאנחנו כואבים מאד משהו
וזה נראה לנו צרה גדולה
ובאמת זה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלנו
והקב"ה מסתכל עלינו בוכים, ומרחם בלב שלו,
ובא לו לומר לנו "חבל שאתה בוכה, עשיתי את זה לטובתך! חכה ותראה"
ומי שיודע את הסוד הזה, כבר בזמן הצרה מסוגל להישיר מבט להקב"ה מבעד לדמעות ולומר
"אני לא יודע למה זה טוב, אבל אני יודע שיש לך חשבונות וכולם בשבילי. תודה רבה שאתה חושב עלי"
נועם ה איזה משמח שאת יכולה לומר את זההללישממש הזכרת לי נקודה שחשבתי עליה היום
וזה מדהים להגיע לכזאת נקודת מבט
כשמצליחים לגלות את הטוב הצפון
שנה טובה
אושר תמידיlilachiדוסית גאה!גמר חתימה טובה!
נאוה תהילהוגם סתם אולם אירועים זול בירושלים... תודה!
רק המנקים בסוף לא- כי הוא לא מצא יהודים שהסכימו לעבוד בזה.
(בכללי- אנחנו התחתנו שם, והיינו מאד מרוצים. מהמקום ומהשירות.)
החלטה שלהם האם זה משנה להם או לא.אבל יש אנשים שרוצים עבודה עברית לגמרי וזה לא.
וכמו שכבר רשמתי לפי מה שאני יודע יש אולם אחד בירושלים שהוא לןגמרי עבודה עברית.
זה אכן אולם נחמד(הייתי בו מספר פעמים)
לודעת אם לגמרי על טהרת העברית, אבל בהחלט משתדלים כמה שיותר.
האם יש אולם אירועים באיזור המרכז שהוא "עבודה עברית"?
זה באמת כבר לא הוגן מה שקורה פה.
אם הניצלוש הזה ממשיך הוא יצטרך להיעלם.
חבל שזה ככה...
"יתמו דייטנו.."
לאלה שהבינו
יפה! אבל למה את כותבת את זה רק עכשיו? 
מרדכיתהא שנת ענבי הגפן
נחמה בין החוחים =]האם הפירות השנואים ביותר על רווקים הם תמרים?
(באנגלית זה נשמע יותר טוב)
הלליש ותן טל(בסוף הבנתי...)
נאוה תהילהאחרונהבס"ד
הי צמ"ע צמ"ע צמ"ע לך נפשי", "כמה כמה כמה לך בשרי".
נועם המרדכיבס"ד
ב"ה היה חג מצוין!
ב"ה חבר טוב מאוד התארס!
ב"ה יש אנשים טובים מאוד עם יד נדיבה והרבה רצונות רק לעשות טוב!
ב"ה זכיתי להשתתף בברית של בן של חבר
יאאאא
היה מיוחד!!!!!!!!!
מספר אני יכולה לתת באישי.
(לא יודעת אם המס' שיש לי זה זה שהם מפרסמים.)
