פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1194)

השתנה משו מאז?

עדיף לא לדעת כמה פעמיים הייתי שם החל מגיל 12....

אולי דווקא לדברים אחרים יותר יהיה יעיל

סגולה לא משהו מסתבר..

מדבר שקר תרחק. אין לזה אף מקור וחבל להאמין לדברים הללו אשר מהם לא תצא שום תועלת. עוד מקרה של ניצול צער ותמימות של אנשים למטרות רווח.

שפעם בסוכות נסענו לעמוקה

זה היה רעיון של דודה שלי

ואשכרה נסענו עם כולם,בני דודים,אחים שלי וכו

כולי התפדחתי בערך

ברור שאף אחד לא הכריז שנוסעים בשבילי

אבל עדיין...אחד ההזויים

קבר רחל, מערת המכפלה, כותל?

או 

עמוקה, רשב"י וכו'..

שאנשים יחזרו על עקבותיהם ויוותרו על ההשתטחות על קברי הצדיקים.

בס"ד

כדאי לברר.

ממליצה בחום!!!

מנה עד כמה שזכור לי עלתה באיזור ה150 שקלים.

שמעתי שיש שם בעיה של רעשים באיזור החופה, כנראה בעיה באקוסטיקה של המקום...

האם שמתן לב למשהו כזה שם?

שמעתי שיש שם בעיה של רעשים באיזור החופה, כנראה בעיה באקוסטיקה של המקום...

האם שמתן לב למשהו כזה שם?

בס"ד

-מי שרוצה להוסיף על ישיבה מסוימת צריך לשרשר לאותה תגובה שבה כתבו על הישיבה ולכתוב שוב בנושא את שם הישיבה.

-אין לשרשר בשאלות ובירורים בשביל זה יש מסר"ש.

בהצלחה!

אברכית לשעבר, מעריצה של הישיבה, סגנון- הקו+הר המור (נחשבת "הר המור בג'ינס")

חבר'ה זורמים, רציניים, רעות וחברות ביניהם, בעלי עמוד שדרה, אני מכירה גם אישית המון בוגרים ורואה איך הם מתמידים בדרכם גם ביציאה לעולם החול, קובעים עיתים לתורה, שומרים על צניעותם במקומות לימודי אקדמיה מעורבים...

כמובן יש ויש, אך בגדול כי שהבנתם אני מאוד מעריכה ומוקירה את הישיבה ואת רבניה,

ואשמח לעזור בכל מה שאפשר.

נק' נוספת- בישיבה מאוד מכוונים לקירוב רחוקים ולחיבור לכלל ישראל, תפילות שבת וימים נוראים ושיעורי תורה בבסיסי צה"ל ובקיבוצים וביישובים "חילוניים", קריאת מגילה בבסיסים, בפורים קבוע יש הסעה ל"סורוקה" לשמח את החולים שם...

ממש חיבור ולא הסתגרות.

אם מישהו אמר לך שהוא יציע לך מישהו והסכמת, והוא אמר שזה ייקח כמה ימים, ולאחר נגיד שלושה ימים פתאום עוד מישהו מציע לך - לדעתי אז כבר עדיף להגיד למציע השני שיחכה כי יש אולי משהו על הקנה... אבל גם שם זה לא יהיה "לא מוסרי" לחלוטין להסכים להקשיב גם להצעה השנייה. כל עוד האדם שאותו מציעים לא יודע עדיין שיש הצעה, זה לא בעיה לדעתי.

בס"ד

החלטת לשמוע על כל הצעה והצעה ואז להחליט מה נשמע לך יותר? סבבה.

אבל שימי לב שאת מתחילה להכיר את הבחור, תנסי להשקיע את כל המאמצים באמת להכירו, ולא לפסול אותו על ההתחלה, בידיעה שיש לך עוד שתי הצעות. זיכרי, ההצעות לא יחכו לך ויכול להיות שפסלת את הזיווג שלך מתוך פזיזות.

המון בהצלחה!

חברה שלי עשתה את זה ועד היום היא טוענת שבגלל זה היא לא התחתנה עם אף אחד מהם.

והיא יצאה מבולבלת לגמרי מהסיפור הזה, ולקח לה המון זמן להרגע.

כי כשהיא התחילה להתעמק בכל אחד מהבחורים, כולם היו נראים לה מושלמים, נפלאים ונהדרים

והיא עוד הגדילה לעשות כשנפגשה עם שניים מהם...

ואח"כ עוד היתה צריכה לסנן...

אם מגלים שהפגישה לא בדיוק כפי שחשבנו,

אז מתחילים לחשוב על האופציות האחרות ולפעמים לא נותנים הזדמנות להכיר באמת ולנסות עוד כמה פגישות. ואולי בתת מודע המחשבה הזו שיש עוד "בהמתנה" צצה וחרצה את גורלו של הקשר עוד בטרם התחיל.

הצעתה של נועם ה נשמעת טובה: לברר ברמה מאוד פשוטה על כל אחד- פרטים יבשים

ואם מישהו נראה לך מתאים: לברר רק עליו ולהחליט.

בהצלחה!

בס"ד

ברור שהתכוונתי לבירורים רק ברמה שנועם ה דיברה עליה ולא מעבר. שוב תודה.

לדעתי, לשמוע הצעה ראשונה, לראות האם שייך, אם כן להתחיל, אם לא לעבור להצעה שניה. והיה אם ירדה ההצעה מהפרק לעבור להצעה השניה וכו'. לא נראה לי שכדאי לשמוע את שלשת ההצעות ביחד, כי עלולים לקבל "סחרחורת".. וגם פרטים מינימליים אינני חושב ששייך ואז לעשות הגרלה מי יזכה בעלמת החן... להתייחס לכל הצעה כאילו היא "בלעדית"

הצלחות

בייחוד שאצל בנות הרבה פעמים הצעה בסופו של דבר לא יוצאת לפועל כי הוא תפוס / לא רוצה / בהפסקה וכו' וכו'...

אלא אם כן שלושתם אמרו כן, ואז כדאי אולי לשמוע פרטים כלליים  - אולי שניים מהם בכלל לא רלוונטים מאיזה שהיא סיבה.

עושה את זה. לא חבל על הבלבול והכחות???

מה שאני הייתי עושה- בד"כ נותנת עדיפות לפי המציע, כמה מכיר אותי ובעיקר לפי השאלה: מדוע אתה חושב שזה מתאים, שייך? זה יכול לעזור מאד, מניסיון. כך ראיתי האם הוא קלט אותי, את מה שאני מחפשת בעומק, לפי תכונות מסוימות שקלט בי ואכן ממש משקפות, וגם על הקשר עצמו- מה הקשר בפועל. שוב- מניסיוני. ולא בירור עומק, רק מהצד הזה.

וכן- ב"ה שיש הצעות, משמח ומחמיא כאחד. רק כן צריך לשים לב לתת הזדמנות אמיתית לפגישה אחרי שבחרת עם מי להפגש, ולא להשאיר ב'צד האחורי של הראש' את ההצעות האחרות כאופציה אם נראה בהתחלה ש"לא".. תהיי שם, לגמרי, וה' יהיה בעזרכם. אם נפגשתם בסוף- כנראה שזה מה שהיה צריך להיות, וגם אם לא- כנראה שזה היה צריך להתברר אז תבררי באמת.! גם "לא" זה שלב חשוב מאד בדרך, אפילו אם עברת הרבה... תני הזדמנות אמיתית.

בהצלחה בבחירה ושתהיה חופשית

הרי זה נושא רציני. אז למה לא להחליט מה הכי נראה?  ואחרי הבירור אפשר לענות למי שלא - שיש כרגע משהו שנראה מתאים יותר. לכל היותר, אם לא יתאים, אפשר להגיד אח"כ ש"התפנית" ואת מעוניינת בכ"ז לבדוק.

בס"ד

בסוף מבירור ממש ראשוני 2 הצעות ירדו לגמרי מהפרק ורק אחת נשארה. ברוך ה'.

וכן אם לומד ראשונים ואיזה,

ואם בתחום האליבא דהלכתא או העיון הבריסקאי

עם זה הולכים למכולת והולכים לבקר את ההורים בחג.

של החתן שלך.

אלא מה - שהתקדמנו, זה לא החתן שלך כמו שזה הבעל של ביתך.

עכשיו נתקדם עוד יותר - ומי שרוצה לדעת איך הבחור בלימוד

מבררת את זה בעצמה 

ב"ה

אולי נפתח אחד כזה חדש?

אין ספק שיש קטעים שהסטנדאפיסטים האלו כותבים שיכועלים מאוד לשעשע, ולשם שינוי - זה קטע שפחות או יותר נקי "צניעותית" (מבחינת המלל...מבחינת המראה אני לא יודע, כאן זה הגיע בפורמט אם פי 3 )

חחח
 

לי זה היה בדיוק הפוך.

החתונה ממש הקלה לי על הלימודים (ועל החיים בכלל...) כי פתאום היה לי הרבה יותר כוחות נפש לכל דבר!

ז"א כשהיתי רווקה לא היה לי את מי שמחכה לי בבית בסוף כל יום כדי לפנק אותי ולעודד ולשמח ולכן זה היה גורם לי לצבור מתחים וקושי. היום, בעלי ממש מעודד אותי ללמוד ולהצליח כל הזמן, בתקופות של מבחנים הוא דואג שאני לא יגע בבית בכלום! הוא לא מסכים לי לחזור מהלימודים עד שאני לא מסיימת כל מה שהייתי צריכה וכו'...

אני חושבת שזה ממש תלוי על איזה בן אדם אתה נופל... לי אישית זה רק הפך את הלימודים לחוויה הרבה יותר נעימה!

לגבי ילדים, אני לא יודעת כי עדיין אין לנו ילדים אבל אמא שלי עשתה הסבה מקצועית (גם למקצוע שקשה ללמוד אליו וצריך לחרוש מלא, היא עשתה תואר של 5 ימים בשבוע מהבוקר עד אחר"צ-ערב של 3 שנים לא איזה השלמה לתואר) כשהיינו 6 אחים בבית בגלאים 17-5 וסיימה בהצטיינות! וגם זה, היא תמיד אומרת שזה רק בזכות אבא שלי, אמא שלי לא איזה גאון או משו ואני גם זוכרת בתור ילדה שזה היה שנים שהוא עשה הכללללל בבית!! אז כנראה שזה אפשרי... 

מעבר לזה, היא אמרה תמיד שהרווקות אצלה בלימודים היו מתלוננות על חוסר זמן וכו' ואיכשהו הנשואות היו יותר מצליחות ולדעתה זה כי הכל זה עניין של ניהול נכון של הזמן.

זה לא קל אבל זה כיף מאין כמותו!!!

אישית עם שתי ילדים קטנים מאוד ו 10 שעות מחוץ לבית בהיי טק

ובלי עזרה טכנית של ההורים בכלל 

וזה בהחלט קשה וקורע והבית שלי מתפקד ככה ככה (צריך להביא עוזרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

אבל זה הרבה יותר כיף מאשר להיות הייטקיסטית לא נשואה או בלי ילדים (והייתי בשני אלו...)

זה פשוט למצות את עצמך עד למקסימום האפשרי להוציא מתוכך את כל היכולות בבת אחת

אין לך מושג כמה סיפוק זה !!!

אבל אין, יש רק כמה עצות ממה שעובר עלי

א. כמו שכולם אמרו הלימודים לא נמשכים לנצח. כאשר לומדים משהו שאוהבים זה עושה לנו טוב, ויותר קל לנו למצוא את הזמן בשביל ללמוד.

אז לפי ההגיון שוווה להשקיע את ה3-4 שנים האלו בשביל כל החיים לעסוק במשהו שאוהבים.

ב. דיברתי לאחרונה עם מישהי שהיא מתרגלת למחשבים באחד המקומות, היא אמרה שמי שמתאימה למקצוע (בדוגמה הזאתי מדעי המחשב)-

תסתדר גם שהיא תתחתן בע"ה, היא אמרה שבאופן כללי היא לא רואה הבדל בין בנות נשואות לאלו שלא. [ומדובר על מישהי שמכירה הרבה סטודנטים להנדסה ומדעי המחשב]

בקורסים שבהם יש הרבה תרגילים להגיש היא אמרה שקצת נפגעים הציונים. ובקורסים שבהם העיקר הוא ההגיון והשכל אין שום הבדל.

ג.וכמה דברים יותר פרקטיים: אני לא יודעת איזה שנה את, אומרים שבשנה הראשונה הכי קשה, ויש בזה הרבה מין האמת, לא משנה אם באמת הקורסים בשנה א יותר קשים

ולכן חשוב לדעת שכמו כל דבר בחיים מתרגלים ולומדים איפה אפשר פחות להשקיע ומתי להגביל את הזמן שיושבים לעשות ש"ב וכד'.

משנה ב' יש יותר קורסי בחירה ואז אפשר לקחת קורסים שפחות דורשים.

ועוד דבר ששווה לשקול זה מקום הלימודים, יש הבדלים בין המוסדות, יש מקומות שיש בהם פחות תרגילים (ולא תמיד זה בא על חשבון הרמה של המוסד) ובאופן כללי, יש מוסדות שבהם הרמה יותר גבוהה, יכול להיות שווה לשקול ללמוד במקום יותר קל בו. [למרות שבחלק מהמקצועות המוסד שבו למדת משמעותי מאוד]

טוב לו לאדם שלא נברא. ועכשיו שנברא- באמת נשאר לנו להשלים ולהתפלל.
שה' יעזור, רק בוא יכול.

רופאה מצליחנית ביותר, ואמא למשפחה מרובת ילדים.

מעבר לכך - את צריכה לדעת מהן היכולות שלך ולהחליט לעצמך מה יותר חשוב לך.

אני אספר לך סתם לדוגמא על אמא שלי, שכבר בתחילת דרכה בעבודתה (והיא עובדת במקצוע יחסית שנחשב "צווארון ורוד" - עבודה סוציאלית) - החליטה שהמשפחה אצלה זה מעל הכל, ושהיא חייבת לחזור כל יום לבית לפני הילדים ולהכין ארוחת צהריים חמה - וכך, מאז ועד היום, היא עובדת בכ70 אחוזי משרה, וגומרת לעבוד כל יום ב1 וחצי.

אני אגיד לך שאני אישית, בזכות זה, זכיתי לאמא שנמצאת בבית ולא חוזרת כל יום בשעה חמש, מרוטה אחרי העבודה, רק כדי להשכיב את הילדים לישון וזהו.

אבל כל אחת ומה שמתאים לה. אנחנו לא יכולים לעשות את הבחירות שלך.

וכמובן, מה שאמרו מעליי - הלימודים לא נמשכים לנצח, גם בעבודה יהיה קשה, מי שרוצה משפחה ברוכה צריך לדעת שהוא מקריב בזה לעיתים, בהחלט, גם מהשאיפות שלו, אין מה לעשות, בתחומים אחרים.

לאדם יש כלי קיבול - הוא לא יכול למלא אותו מעל ל100 אחוז. הוא יכול לנסות לדחוס כמה שיותר אבל בסוף הכלי יתמלא. הבחירה של האדם מתמצה בהחלטה כמה אחוזים מכל דבר, הוא רוצה לשים בתוך כלי הקיבול שלו.

ב"הצלחה!!!

ולטעמי זה גם כורח המציאות: ברור שאם תשקיעי את כל כוחך במקום אחד, זה יבוא על חשבון המקום השני

השאלה באיזו רמה.

ואת הרמה הזו אפשר לנווט ולכוון לפי רצונך.

ואולי דווקא בגלל שכל כך רוצים להתחתן, ומבינים שזה דורש השקעה רבה, החשש עולה מאליו?

כמה פעמים הוא הוכיח לי עד כמה התוכניות שלי כאלה || קטנות, מולו ומול התוכניות שלו עבורי.

ואת אמיצה.

והשאר באישי, אם תרצי.

וישנו גם פורום סגור בהנהלת קומי אורי

http://www.inn.co.il/Forum/lmf_Profile.aspx/63432

ואל תחושו, זה לא שאחליט משהו לפי התייעצות בפורום, פשוט מעניינת אותי דעת הקהל,

אבל תודה

אבל זה לא דבר מופרך, יש בנות שאפילו מחפשות את זה.

וגם יש כאלה שהם בני 30 אבל הם מאד צעירים ברוחם, וגם במראה שלהם הם נראים הרבה יותר צעירים.

כדאי פשוט לבדוק את זה..

רק לחשוב על זה שכשאני אהיה אישה צעירה בת 30 הוא יהיה גבר מגודל בן כמעט 40...

כי ה-"רק לחשוב.." הזה - זה בדיוק הסיבה לרתיעה, אז זה לא "רק"!

בסופו של דבר זה תלוי באיך הזוג עצמו מתייחס להפרש הגילאים ביניהם.

אני מכיר כמה זוגות שיש ביניהם פער גילאים בסדר גודל כזה, אבל כשרואים אותם יחד לא שמים-לב לזה בכלל.

דווקא מבחינת השיוויוניות ההפרש הזה יכול להוות יתרון,

כי בהפרש כזה הגבר כבר פחות מרגיש צורך להשתמש באגו הגברי שלו.

אבל את האדם שיודע הכי טוב בעולם מה מרתיע אותך ומה לא,

אז כמו שאומרים: "על טעם ועל ריח - אין מה להתווכח!"

אז אם זה מרתיע אותך - נגמר הסיפור!

אולי כל שאר הפרטים יקרצו לך וכן תרצי לבדוק את זה...

רק שהייתי צעירה ממך.

גם אותי זה הלחיץ והרתיע בהתחלה. כי מה לעשות זה נתון יבש ביותר שנשמע אולי קצת הזוי..

ב"ה זכינו להתחתן! וזה הדבר המבורך ביותר שקרה לנו!

יש בני 22 שהם כבני 30. ויש בני 30 שהם כבני 22.. תלוי בן אדם, אופי..

אישית אצלי, סמכתי ממש על מי שהציע וזאת הסיבה שהסכמתי להיפגש איתו. ברוך ה'!!

נניח למשל שהבחורה בת 22 אז זה יוכל להלחיץ /להרתיע  .....

וכאשר הבחורה (אולי) קצת יותר גולה /בוגרת אז זה פחות מרתיע .

אני זוכרת שגם הוי /הכירו לי בנים בגילאים גדולים אז קצת נלחצתי בהתחלה . 

כשהכרתי את בעלי (שזה רק 3 וקצת שנים בנינו ...) קצת נלחצתי ואז אמא שלי אמרה לי תנסי זה לא הפרש גדול זה סביר.

עזבי רגע את הגיל .... אם יש עוד דברים משותפים , וטוב לכם ביחד אז כפרות הגיל .

ובספו של דבר הגיל לא הכריע כמון. 

וכן הגיל לא ממש קובע כי כמו שאמרו קודם .

אחד בן 30 נראה צעיר ואחד בן 35 נראה מבוגר ורציני יותר . 

וחוץ מזה חבל לתכנן קדימה מה יהיה בעוד 20 שנה

הרי אפשר להתחתן עם גבר צעיר מאוד והוא יחלה מייד אחרי החתונה ויהיה נכה

ואפשר לאומת זאת 

כמו סבא וסבתא שלי להתחתן בהפרש של 10 שנים- 22 ו 32

ולחיות 59 שנה באושר ובשלום בית שהלואי על כל ישראל

מה שבעיקר צריך לבדוק זה את עכשיו-

האם כעת האופי שלך מתאים והפער לא מפריע לקשר 

אבל לא בקטע של לשבת כל הפגישה ולנתח את זה

לבוא לפגישה בכיף לזרום ובסוף לשאול את עצמך האם הרגישו פער ואם הוא הפריע

לפחות תדעו כמה אתם שווים..

משום מה אני לא מצליחה לראות תמונות שאתה ספציפית שולח...

חח..מושיקו

מאיפה הבאת את זה???

מדובר בשידוך לבנות. יוזמה מבורכת של הנדיב ואיש החסד ר' שלמה יהודה רייכניץ. הייתה כתבה נרחבת על כך ב"משפחה".

http://www.theyeshivaworld.com/news/headlines-breaking-stories/253779/mishpacha-magazine-there-is-no-shidduch-crisis.html

ככה זה

ואז צריך להזכיר לעצמנו היטב למה זה נגמר

קורה המון בחיים שאנחנו כואבים מאד משהו

וזה נראה לנו צרה גדולה

ובאמת זה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלנו

והקב"ה מסתכל עלינו בוכים, ומרחם בלב שלו,

ובא לו לומר לנו "חבל שאתה בוכה, עשיתי את זה לטובתך! חכה ותראה"

ומי שיודע את הסוד הזה, כבר בזמן הצרה מסוגל להישיר מבט להקב"ה מבעד לדמעות ולומר

"אני לא יודע למה זה טוב, אבל אני יודע שיש לך חשבונות וכולם בשבילי. תודה רבה שאתה חושב עלי"

ממש הזכרת לי נקודה שחשבתי עליה היום

וזה מדהים להגיע לכזאת נקודת מבט

כשמצליחים לגלות את הטוב הצפון

שנה טובה

גמר חתימה טובה!