פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1195)

יש ימים כאלה.

 

לדעתי מותר לשהות בהם,

 

ויחד עם זה להחדיר את הידיעה הזו,

 

יבואו ימים שיהיה לך גם יותר קל רגשית להאמין בזה

תדעי - שכשיהיה, תביני לגמרי למה..

 

בעז"ה בקרוב, בהצלחה רבה.

 

תשתדלי להיות שמחה. לבטוח בה', להתפלל - ולהשתדל בגבולות הסביר.

 

בהצלחה.

תתפללי! 

עלייך- שהקב"ה ייתן לך כוחות להתמודד עם המצב, והבדידות, וייתן לך שמחה ומאור פנים! 

ועליו- שימצא אותך כבר, שתמצאו אחד את השני, שיהיה חזק עם ההתמודדויות והטלטלות, גם לו זה קשה עכשיו בלעדייך... 

 

ועוד טיפ ממני לרגעי משבר כאלה- 

צאי למקום שעושה לך טוב, הליכה באוויר הפתוח עם מוזיקה טובה, תהיי עם עצמך, ודברי אליו! אל הקב"ה, ישירות, 

תודי לו על כל הטוב השפע האור והבריאות בחיים שלך, אין דבר יותר משמח ומאוורר את הנשמה

 

בהצלחה יקרה, ושוב- את לא לבד  

כיף לקרוא מה שכתבתם.. זה באמת מחזק!

מקווה שאיישם את כל העצות..

מזל-טוב!

 

 

אחרי פגישה אחת - ממשיכים...

אבל זאת שאלה קשה (כי לא אמרת פרטים).

להמשיך? ממשיכים. לא? לא נורא..

היה לי לאחרונה קשר שהייתי ממש מבולבל לגביו והייתי בטוח שאני גם אשם בזה שהוא כ"כ צולע. כל הזמן הזה התייעצתי עם חבר קרוב ואחרי הפגישה האחרונה שהייתה אמרתי לו איזה משהו ופתאום הוא שינה לי בבת אחת את כל זווית ההסתכלות והראה לי בעצם מה הייתה הבעיה. ואכן הוא צדק ואני חתכתי. לכן אני ממליץ בכל מקרה תמיד להתייעץ עם אדם קרוב שסומכים עליו וכך הוא יכול לכוון, לייעץ ולעזור תמיד. בהצלחה.

 

(ניק מוכר מפצל"ש על מנת של להזדהות)

בחיים לא קרה... <צ>

נסתרים יותר (סה"כ הוא אדם ולא מלאך, והוא עדין בעולם הזה. סימן שיש לו משהו לתקן)

השאלה היא מה עם המידות שלו- יש לו מידות טובות? הוא מעריך אותך? כי לחיות ליד אדם שקרוב למושלם זה לא קל.

במיוחד אם את לא מרגישה כזו (אם זה נכון לגביך), אבל אם יש לו מידות טובות- במיוחד הרבה ענווה, והוא מעריך אותך אז זה מכסה על הקושי (ומבחינות אחרות יש לזה גם יתרון לפעמים)

חשוב גם לבדוק אם יש לו אמפתיה לזולת, גם לנסיונות וקשיים שבשבילו זה לא נסיון או קושי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגב, בעלי כזה ואנחנו חיים באושר 

 

אל תדאגי, היא כבר מצאה את החסרונות שלי מזמן!

 

 

אז נסי בכוח למצוא אצלו כמה חסרונות בשביל ההרגשה הטובה שלך, כמה שזה נשמע אבסורדי.

הם פשוט טובים ומצליחים ממש..

ולא חייבים לנסות למצוא חסרונות בכל דבר. זה לא כל כך בריא

 

כמובן שיש חסרונות לכולם, אבל כמו שמופים אמר יש דברים שרק אחרי שגרים עם מישהו מגלים אותם (ואפילו הוא לא יודע אותם לפני)

וברגע שאתה חושב שהוא מושלם - משהו בראייה שלך פגום, ככל הנראה. גם האדם הכי מצליח והכי מתוק וכו' וכו' - יש לו חסרונות. לא מצאת? תחפור אצל חברים/חברות שלו/ה. בטוח יש משהו. לא ייתכן אדם שאין לו ש-ו-ם בעיה - או שהוא שחקן ממש טוב, או שאתה לא רואה טוב. אחד מהשניים.

חשוב לראות שזה לא מסינוור.

אבל לא במטרה לראות חסרונות! לא טוב לבוא בגישה כזו

(כן אפשר לברר על דברים ספציפיים כמו סדר ונקיון, עזרה לחברים, סבלנות וכו'- דברים שלא תמיד רואים אותם בדייט. אבל במטרה לברר ולא במטרה לחפש חסרונות)

 

 

 

ויש אנשים שבאמת לא רואים עליהם חסרונות. כי אם אדם טוב מאד ולא התנסה בנסיונות יותר מדי (שאז רואים את הדברים הפחות טובים) באמת יכול להיות שאף אחד לא יודע שיש לו חסרונות.

אבל ברגע שמקימים בית עם עוד אדם ומכירים אותו בכל המצבים, ומגיעים לחיים האמיתיים על קשייהם והנסיונות שבהם (בפרנסה, רצון לילדים, גידול ילדים, וכו') אז באמת צצים גם חסרונות.

ולכן הכי חשוב לבדוק מידות טובות. כי אם יש לבני הזוג מידות טובות, גם אם יש חסרונות שלא עלו עליהם לפני החתונה עדין אפשר לגשר על הפערים ולהתמודד עם החסרונות, גם אם הם מפריעים (חשובה גם תקשורת טובה ורצון לבוא אחד לקראת השני)

א. לפעמים (קורה יותר כשנפגשים פגישות מועטות) הצד השני מסתיר בכוונה מכוונת כל מיני דברים, הוא פשוט לא בא 'בתום לב' לפגישות!!

ולכן נמנע מויכוחים וכדומה - ועושה הרושם שהכל זורם.

 

אבל יכו חכו אחרי הנישואין או אז לאט לאט (לפעמים לוקח שנים) תגלו להיכן נפלתם..

 

והשם ירחם!

 

ולכן, תמיד תמיד צריך לשוחח ולשים לב למה שאומר, ולמה שלא אומר!!

 

לגרות אותו בויכוחים וכדמה. או בשאלות מאתגרות - כדי להגיע לאיזה ויכוח או להעלות על איזה משהו..

 

כי זה ברור שבנישואין יעלו שאלות והבדלים משמעותיים ביניכם

 

ושומה לבדוק איך הצד השני הולך לאכול את זה...

 

ב. מקרים שהבחור או הבחורה חושב את עצמו ל' מושלם' 

 

לא שבעיני הצד השני משתקף כמושלם

 

אלא שהוא אכן מחזיק מעצמו 'מושלם'

 

מקרה זה בעייתי 

 

שכן גם אם אכן יש ממש בדבריו

 

והנו אכן מושלם באופן יחסי

 

זה בעייתי

 

- ואין מה לדבר אם הוא רחוק מכך- 

 

שכן האדם המושלם

 

יתקשה מאד

 

ללמוד עוד

 

הכל הוא יודע

 

ובנישואין לומדים ולומדים כל החיים

 

והתחושה הזו

 

מנסיון

 

אצל אנשים גדולים באמת יצרה בעיות רציניות

 

שכן לא חשבו שעליהם עדיין להתקדם

 

ללמוד ולהתפתח

 

ונשארו הרבה מאחור

 

לצערי

 

 

באידיש קוראים לאחד כזה 'א פארטיגער'

 

הוא כבר גמור מושלם

 

 

ג. אפשרות נוספת

 

שאכן הבחור מושלם באופן יחסי

 

משהו נדיר

 

נגיד הרב קוק למשל

 

גם אז עלייך לבדוק 

 

אם זה לא גדול עלייך בכמה מידות

 

האם תוכלי לקדם אותו או לחילופין לשרת ולתמוך

 

האם יש קשר בי המושלמות הזו אלי?

 

מקווה שעזרתי

 

לפחות במקצת

 

 

 

 

 

זה אבסורדי ולא ייתן לך הרגשה טובה.



תמשיכי

את מרגישה שהוא לא בליגה שלך (עדיין?) זה יכול להביא לחיכוכים מיותרים אולי גם בהבדלי המנטליות אבל יכול להיות גם שלא, לכן עד שלא צצים חיכוכים כאלה אמליץ להמשיך בכל זאת.

לא לנסות לחפש חסרונות בכוח. להמשיך להכיר וללמוד.

אם זה גורם לך לחשוב שאת לא ברמה שלו ולמה מגיע לך כל הטוב הזה - לשים לב לזה.

 

בהצלחה.

 

יש לו כמה וכמה חסרונות, אבל הם פשוט זניחים ממש (מראה, טעם במוזיקה...).
אפילו אחותו לא הצליחה לחשוב על משהו יותר גרוע מ"הוא אף פעם לא כועס"

אני לא יודעת אם אני צריכה לחפש כאלה בכוח או פשוט להגיד תודה

אין דבר כזה היום אדם שלא כועס, הוא לא הלל הזקן, פשוט עוד לא מצאת את הדבר שיקפיץ לו את הפיוז.

אם מתחשק לך לשמוע מנסיון אישי..

אולי הוא טיפוס שלא יוזם דברים?

אולי הוא לא יודע להיות אסרטיבי, וכל הזמן דורכים עליו?

 

מה קורה?....

מנסיון של מישהו מושלם‎‎
תמיד יש משהו חסר, ולהראות מושלם זה קל, להיות מושלם זה קשה, מעבר להתנהגות שאף אחד לא רואה אותך, לחיות מתוך מניעים אמיתיים וישרים זה לא פשוט כלל, זה דבר שאת לא מכירה בו (עדיין לא בע"ה).
עכשיו שברור שהוא לא מושלם לגמרי, תחשבי על להיות בקשר עם מישהו כזה עמוק, שהתמודדויות שלו הם בגבהים עצומים...
בהצלחה לכם

להבהל? מלחיץ אותך משהו? אז תצאי איתו עוד כמה פגישות. אם שניכם מסתכלים רק בעין חיובית אז הכי טוב.

לא פשוט לחיות עם מלאך

ממש ככה בפשטות. האדם מכיר את עצמו הכי הכי טוב שיש.

וגם בסיטואציות שונות מדייטים רגילים. אבל לא במטרה לחפש חסרונות. תצאי מתוך נקודת הנחה שלכל אדם יש חסרונות.

 

נסי להכיר אותו יותר כדי לראות האם שניכם מסוגלים ביחד לבנות בית, לא בצורה של רשימת תכונות וסימון וי אלא האם נחמד לכם ביחד? אתם זורמים? יש לכם מטרות משותפות? האם מתפתחת חיבה? האם מתפתחת אהבה*? (אפילו רק תחילתה של אהבה...) תני זמן לקשר הזה. תוך כדי ההיכרות את כבר תכירי אותו וגם את החסרונות שלו ותראי אם הם כאלה שאת יכולה לחיות איתם או לא...

 

 

 

 

 

 

(*בבקשה לא להכניס את הדיון המייגע לכאן!)

ולא עושה הצגות (אפשר לשאול מכרים מהיום-יום);

 

וטוב לכם זה עם זה - 

 

אז תשמחי..

 

"מחסור בחסרונות" גם נהיה חיסרון?....

ואת מתלוננת?!
שיהיה במזל טוב!

 

אנחנו עדיין דנים בסוגיא

לזה ברצינות

יש הלכה שאם אדם נידון למיתה בידי הסנהדרין וכל(!) הדיינים אמרו שהוא חייב מיתה - אז הוא פטור. אנחנו לומדים מזה שלא יכול להיות שיש משהו טוב או רע באופן מוחלט וברור בלי צדדים נוספים,
לכן - אם את חושבת שהוא מושלם - את טועה, ואת פשוט לא מודעת לחסרונות שלו. אני לא חושב שאת צריכה לחפש אותם או להיות מודאגת מזה שהוא מושלם "מדי" אבל את כן צריכה לדעת שיש בו חסרונות שאם תמשיכו את הקשר ותתחתנו בעז"ה - את תגלי אותם ותצטרכי להתמודד איתם (כמו שהוא ייצטרך להתמודד עם החסרונות שלך..)

בהצלחה!

העניין הוא מה את מרגישה כלפיו.

האם נוח לך בחברתו?

האם את נמשכת אליו?

האם מתפתחת חיבה?

 

חסרונות או לא, או אילו חסרונות תראי עם הזמן, אך לא על כך בעיקר עומד הקשר.

בהצלחה!

 

כנראה שזה היה שילוב של כמה מהתשובות שהעלו פה..
תודה, בהחלט עזרתם לי

אולי הוא פשוט מתאים לך...(?)

 

אין דבר כזה מישהו מושלם, או שלא שמת לב, או שאת יודעת להכיל, או שהוא פשוט מתאים לך. או שכל התשובות נכונות...

 

שכמעט פסלה אותי

 

ורגע של רצינות,

צריך לראות שאין סינוור - עצתי לקחת דף ועט 

לרשום מה את מחפשת בדיוק ולראות אם הוא עונה על קריטריונים ככה לפרוט את הדרישות 

רק לא הבנתי את השורות האחרונות.

אתה מדבר בכללי על פספוס של קשר בגלל רגליים קרות ["אהבה לא ממומשת"],

או שכוונתך אחרת?

יכול להיות שהוא סתם נתקע והוא לא מתקדם בגלל שלגבר אין את האומץ לגשת ולהציע..

וזה לא חייב להיות דווקא בגלל רגליים קרות או הססנות יתר, יכולות גם להיות עוד הרבה סיבות אחרות..

ואולי האהבה כן ממומשת במידה מסוימת, אך לא מעבר לקשר נחמד של חברות כיפית ותו לא...

 

 

צריך להבין שההגדרה להשקעה ויצירתיות שונה מאד בין בנים לבנות!

 

לגבי ההשקעה,

בנים אוהבים יותר אוהבים דברים גרנדיוזים פעם ב..

ובנות מעדיפות שתפמפם להן צ'ופרים קטנים כל הזמן..

 

לגבי היצירתיות,

בנים מגדירים את זה כדבר ייחודי, מקורי, דבר שמצריך חשיבה מחוץ לקופסה..

בנות מגדירות כדבר שהכנת בעצמך במיוחד בשבילה, גם אם זה דבר שכבר ראית אחרים שעושים זאת ובעינייך זה נראה מאד נדוש..

 

 

מה שאתה צריך לעשות, זה לתת לה תחושה שאתה חושב עליה כל הזמן ושאתה משקיע זמן בשבילה.

דברים שאפשר לעשות:

לתת לה פרח כל כמה פגישות

לכתוב לה הודעה עם חמשיר כל כמה זמן

לתת לה מתנה קטנה לכבוד כל חג (אפילו בעלות מאד נמוכה, אבל להראות לה שיש מחשבה מאחורי המתנה.)

לכתוב לה מכתב שמביע את רגשותיך כלפיה

לצייר ציור במיוחד בשבילה (אפילו אם זה יראה בערך כך)

לשלוח לה בדואר ממתק

...

(תתחיל לחשוב כמו קומונרית או מדריכה בתנועת-נוער)

קומנרית בבני עקיבא

 

פשוט לשלוח הודעות של סתם חושב עלייך או להקדיש איזשהו שיר נחמד ורומנטי ולשלוח לה בוואצאפ סתם דברים קטנים כאלה יכולים ממש לשמח

להחביא לה פתק בתיק,עם משפט חמוד,שמראה שחשבת עליה,כשהיא תחזור הביתה ותראה תפתק,יהיה לה חיוך מאוזן לאוזן  

לדעתי זה דווקא ההפך

לא התפשרות ? 
הרבה פעמים רק עם חיבה בסיסית והתאמה בסיסית

 

ולא זאת ממש לא התפשרות

שמתחתנים אחרי 3 פגישות.

ומי שכן נוהג כך זה בציבור שבו ממש ממש לא מתפשרים, הם פשוט חופרים על הפרטים היטב עד ל-3 פגישות..

 

מותר לשאול מאיפה ולמה כל ההכללות האלה על הדתיים?

הרצון למצוא חתן או כלה במהירות האפשרית

גורם לאנשים להתפשר אין מה לעשות ..

בנות מפחדות להגיע לגיל שזה כבר יראה מוזר שהן לא יתחתנו עד עכשיו

אז יאלה תזרימי מה שבא ונעשה את זה כמה שיותר מהר כנ"ל גם לגבי הבנים

 

לגבי בנים אין מבחינתם זמן לקבל את כלת החלומות שלהם

מה גם שהם יודעים שזה קשה להשיג מישהי כזאת שתענה על כל הדרישות ואפילו על רוב מה שהם מייחלים לו  אז יאלה היא דתיה ..וואלק נראת סבבה נזרום עם זה..

זה נקרא , להתפשר

בעולם הדתי מסתכלים מוזר על אנשים שלא התחתנו עד גיל 25 בערך..

זה מה שגורם למהירות במציאת השידוך ולרוב להתפשרות על בן או בת הזוג

 

ממציא ספקולציות ובטוח שזה נכון,

אני חולה על אנשים כאלו.

 

 

 

א. בעולם הדתי יש היום הרבה מאוד בחורים ובחורות מעל גיל 25, ולא חושבים שזה מוזר. אולי קצת דואגים להם, מנסים לשדך להם, להתפלל עליהם וכד'- אבל מוזר זה לא.

ב. כל מושג ה"התפשרות" הוא בעיני לא רלוונטי ולא נכון. יותר נכון להגדיר את זה כשינוי סדרי העדיפויות.

אם נניח, בהשראת שרשור אחר, הבחור מתעקש על עיניים כחולות אבל בסוף מתחתן עם בחורה עם עינים חומות כי הוא פשוט התרשם מהאופי שלה וחושב שהיא בכל זאת יפה- אתה יכול לקרוא לזה התפשרות. אבל זה לא באמת התפשרות.

זאת הבנה שהדבר שחשבתי שהוא כ"כ חשוב בשבילי- גיליתי שאולי בעצם לא...אולי יש משהו אחר יותר חשוב...

 

והענין הזה שייך גם לעוד תכונות, לא רק חיצוניות. אני למשל הייתי בטוחה שאני אתחתן עם בחור עם תכונה מסוימת.ובסוף זה לא קרה. אלא קרה הפוך.  אז התפשרתי? ממש לא. באיזשהוא שלב הבנתי שאלו הם פני הדברים והחלטתי החלטה מודעת שיותר חשוב לי בחיים לחיות עם אדם כמוהו מאשר עם אחר שיש בו אולי את התכונה שחיפשתי.

יותר מזה- הבנתי שהעובדה שאין בו את התכונה הזו מאזנת אותי ועושה לי טוב בדר"כ.

לא התחתנתי איתו כי הייתי בלחץ (גם ככה הייתי כבר 25...) ולא משום סיבה חיצונית כזו.

אז אם אתה רוצה לקרוא לזה התפשרות- אתה יכול.

אבל מבפנים- זו ממש לא התפשרות.

 

ולגבי כלת החלומות- אני לא יודעת מה החלומות שלך. אבל נראה לי שרוב האנשים, אם יחכו להתגשמות החלומות שלהם- יוותרו בודדים לעד. חלק מהחלומות הם סתם דמיונות שצריך להשתחרר מהם, וחלק מהחלומות לא קשורים למציאות יומיומית של זוג נשוי.

קראתי ואני מעריך את מה שכתבת כאן

 

כמו שכתבת מי שרוצה להגשים את כל הרצונות שלו מבת הזוג המיועדת צפוי להתאכזב כי זה פשוט לא יגיע

לא מתאים לקרוא לזה דמיונות , כי לפעמיים הוא מוכן להתפשר קצת פה וקצת שם

בסופו של דבר גם את זה לא בטוח שהוא יקבל , אז הוא מתפשר לגמרי

 

יש לחץ מכל הכיוונים ..השדכנית כבר הציעה לך מלא בחורות

אבל הוא רוצה יותר וזה זכותו

אז מה לעשות בסוף מתפשרים

 

מה זה "רוצה יותר"? יותר מה? יותר רזה? יותר חרוצה? יותר לפי החלומות שלי?

הדברים האלו טעונים בירור רציני כל אחד מול עצמו.

 

אז מה אם השדכנית הציעה מלא? זה התפקיד שלה, לא? אתה תתחתן עם בחורה רק בגלל שלא נעים לך מהשדכנית?  אני מקווה שלא...

ושוב חזרת לנושא ההתפשרות. אבל גם קצת באוויר.על מה בדיוק מתפשרים? אם בחור מאוד רצה משהו מסוים ובסוף הוא מתחתן עם מישהי ומתבאס על כלתו- זו התפשרות? זו לא התפשרות. זו טעות גדולה וכניסה למיטה חולה.

 

ואם אותו בחור שמאד רצה משהו מסוים ובסוף התחתן עם אחת שלא מתאימה לכל הרצונות שלה אבל הוא מאוהב בה ושמח בה עד השמים- זו התפשרות?  גם לא. זו החלטה נבונה שמעידה על שינוי בסדרי העדיפויות.

 

אז מה זו התפשרות? לא הבנתי....

 

גם צריך לזכור שה' הוא המזווג זיווגים. ויש הרבה דברים שבכלל לא רואים אותם בדייטים ורק אחרי החתונה פתאום מבינים, עם השנים, כמה שהזיווג טוב ומתאים.

מסכים עם כל מילה שלך את צודקת לגמרי

 

והתפשרות בישבילי לדוגמא זה שמישהו רוצה מישהי יפה ובסוף מקבל מישהי בסדר חח

והוא זורם עם זה כי אין לו ממש ברירה ..ולמה אין לו ברירה? כי היא לא מגיעה

זה לא סוד שהנושא הזה של השידוכים לוקח זמן והרבה ..

 

למה להתפשר? זאת השאלה שלי אליך

זה נכון לדעתך ?

 

הדוגמה של "היפה" מול ה"בסרד" שקיבל.  אני לא כ"כ מתחברת להגדרות האלה.

א. אף אחד לא "מקבל". מי שמתחתן עושה זאת כי הוא בחר בזה ובחר בכלה שלו. זה לא איזה משהו ש"מקבלים" בלי שיש לנו מה לעשות בנידון.

ב. מי שרצה יפה וקיבל בסדר- השאלה אם הוא חושב שה"בסדר" היא באמת יפה או שהוא מסתכל על כלתו ומתבאס. זה בדיוק מה שכתבתי לך. אם הוא חושב שהיא יפה אז אין כאן התפשרות ואם לא- אז הוא עושה טעות.

ג.  נושא השידוכים לוקח זמן מכל מיני סיבות. יש כאלה שבכלל לא לוקח להם זמן. יש כאלה שאחרי שניים שלושה ויש באמת כאלה שלוקח להם הרבה זמן למצוא. ולצערי- יש כאלה שלא מצאו.

למה ההבדל בין אלו לאלו?  זה מאוד מאוד תלוי אישיות. וגם, לא פחות, תלוי עבודת הנפש ועבודת המידות. וגם כמובן תלוי בתזמון של ה'.       יש כאלה שלוקח להם זמן כי הם צריכים לעבור תהליכים עם עצמם. יש כאלה שצריכים להתפקח מכל מיני "חלומות" ודמיונות.  יש כאלה שלא יודעים למה. כי ככה ה' מכוון.

אבל אלה שלא מצאו- זה כבר משהו אחר. גם פה כל אחד הוא עולם בפני עצמו. אבל זה לא בגלל שהם לא הסכימו להתפשר. אולי הם לא השכילו לשנות את סדרי העדיפויות, אולי הם מאוד פחדו מזה ואולי מלכתחילה בכלל לא רצו ואולי עוד אלף סיבות.

ד. אם תשאל הרבה זוגות האם הם התפשרו כדי להתחתן- מן הסתם שתקבל תשובות שליליות. מה שכן- הרבה יגידו לך שהם התחתנו עם בן או בת זוג מאוד שונה ממה שהם דמיינו. ושמחים בזה.

  ובדיוק לכן אני לא יכולה לענות לך על השאלה "למה להתפשר"? או אם זה נכון. כי אין כזה דבר התפשרות בענין הזה לדעתי.

 

עכשיו אני רואה את הדברים אחרת

מודה לך מאוד 

 

 

התיאור שלך על החיים בציבור הדתי- חרדי לא כ"כ מציאותי בחיים.

אולי טיפה מזכיר לי את צורת ההסתכלות של התוכניות שיוצרים על הדתיים...

לא ממש קרוב לחיים שם בפועל..

 

ממש סליחה אם יצא לא טוב, תגיד ואמחוק.. השתדלתי להיות עדינה כמה שיותר..

 

 

 

יתכן שאני לא קורא את המפה נכון בנוגע להתפשרות

לכן אני כאן כדי לשמוע עוד דעות 

בכללי כדאי להסתכל שוב על ההתנהגויות בציבור בכל מה שקשור לזה...

הצלחות לכולנו!! 

סליחה על ההכללה 

 

 

כל עוד אתה מחפש מישהי שהמראה שלה ימצא חן בעיניך ולא דוגמנית על

זו אחת הדרכים שבה ה' מכוון אותנו למצאית בן/בת זוג (כשזה מגיע ממקום אמיתי ולא בגלל תרבות המערב או לחץ חברתי).

דבר חוכמה אמרת! באמת רואים שלכל אחד יש את היופי שלו.. מיקדת אותי בדברך

הם מה שהופכים את כל הרעיון הזה ללא פרקטי...
יש היבט של יופי שקשור לדרך שקב"ה מכוון אותנו למצוא את האישה שלנו, אבל הרוב זה פשוט תכתיב חברתי. זה ברור.
די עם אידיאולוגיה דיעבדית...

וזו לא אידאולוגיה, זו אמונה וביטחון בה'. עשיתי חשבון נפש ובחנתי עת עצמי טוב טוב, לפני שהרשתי לעצמי לומר את הדברים האלה, עוד בתקופה שהתחלתי לצאת לדייטים. אני מרשה לעצמי להגיד, שהטעם שלי נובע ממקום פנימי ולא מתכתיב חברתי, אני את החשבון נפש שלי עשיתי, לי אין מה להסתיר ועל מי לעבוד בעניין, ריבונו של עולם יודע את זה. ואני לא היחיד.

לא סתם כתוב שאסור לאדם לישוא אישה עד שיראה אותה,

חייב מציאת חן, זה אחד הדברים הבסיסיים, אז אולי לא מלכת היופי ולא משהו שזה כבר לחיות בסרט 

אבל כן, גם בנים וגם בנות צריכים מציאת חן בסיסית ולמזלנו היפי הוא דבר סובייקטיבי..

נראה לי שבן אדם מכיר את עצמו הכי טוב..

בהצלחה בע"ה

אם אפשר, אתה יודע לפרט מה הטעם שלך ואיך זה נובע ממקום פנימי? אני מתנצלת אם זה נשמע חטטני, פשוט אני מנסה להבין...

הטעם שלי באופן כללי- אישה יחסית גבוהה, רזה אבל עם נוכחות, שיער חום או שטני, צבע העיניים לא משנה ושהפנים ימצאו חן בעיניי . זה נובע ממקום פנימי שלי ולא מהשפעה תרבותית או חברתית.

לדוגמה: אצלי יש שני הגדרות של יופי, האחת שהיא יפה בעיניי והשנייה, שהיא יפה בסטנדרטים חברתיים. יפה בעיניי- זה שהיא מושכת אותי ולא אכפת לי מדעתם של אחרים בעניין, לפה או לשם . יפה חברתית- שהיא נחשבת ליפה, אבל אני לא נמשך אליה, לא משנה כמה ינסו לשכנע אותי שהיא יפה גם בעיניי.

זה נראה שהטעם שלך תואם באופן מדוייק להפליא למה שסוכני הדוגמנות מחפשים..

או שלא קראת או שלא הבנתה את הדוגמא שנתנתי. בא אני יסביר לך את זה בצורה אחרת. דוגמניות- רובן ממש לא הטעם שלי, כוכבות קולנוע- רובן לא הטעם שלי, כוכבות טלוויזיה- רובן לא הטעם שלי, סלברטיז- כמעט כולן לא הטעם שלי. אומרים שכל אלה יפות (סורי, אבל לא הדתכנעתי)

כשאחד מחבריי יצא עם מישהי, כולם אמרו שהיא יפה, חוץ ממני, כדי לא להעליב את החבר שלי, אז אמרתי לו שהיא יפה, אבל לא הטעם שלי, במקום להגיד שאני חושב שהיא לא יפה. חבר אחר יצא עם מישהי שבקלות יכלה להיות דוגמנית, שוב כולם אמרו שגם היא יפה, ואני שוב אמרתי- לא הטעם שלי.

למה רזה- כי אני לא אוהב את המגע של השומן.
למה עם נוכחות- כי זה פשוט מסתדר לי טוב בעין.
למה גבוהה- כי אני גבוה ורוצה קשר עין נוח.
למה שיער חום או שטני- כי זה נראה לי יפה ומסתדר לי טוב בעין.
הפנים- לא אמרתי יפות או מכוערות או של דוגמנית, אמרתי שימצאו חן בעיניי, בלי קשר למה שאחרים חושבים, כי דעתם לא מעניינת אותי.

ובכ"ז, זה נראה שהטעם שלך תואם באופן מדוייק להפליא למה שסוכני הדוגמנות מחפשים..

ועכשיו אפילו הסיבות שהבאת גם מאד תואמות לסיבות שלהם..

אל תמהר כ''כ לשפוט. ניסיתי להסביר, אבל נראה שמבחינתך יש רק אמת אחת בעניין. אני לא צריך לתת לך דין וחשבון, ה' יודע מה אצלי בלב ובמחשבה, הוא יודע את האמת ושאין לי סיבה לשקר בעניין הזה, ושאין לי עניין להיראות טוב בעיניי אנשי הפורום.

לא באמת אכפת לי מה אתה מחפש,

רק ציפיתי שאם אתה מצהיר שאתה לא מקובע לסטנדרטים החברתיים,

אז לפחות תראה שבפרמטר אחד לפחות אתה לא מקובע לסטנדרט החברתי.

אבל זה רק ציפיות...

 

בסופו של דבר אתה צריך להתחתן עם מישהי שתמצא חן בעינייך,

גם אם פירוש הדבר שזה אומר שאתה צריך להתחתן עם דוגמנית.

 

גם אצלי, לא משנה כמה אני אנסה להתכחש לזה..

כנראה שאני מושפע ברמה כזאת או אחרת מהסטנדרטים החברתיים.

(אבל אני יודע שיש פרמטרים שאני פחות מקובע בהם לסטנדרט החברתי)

 

אמת אחת או לא אמת אחת, אני לא מבין למה זה קשור לכאן?

אולי אתה מתכוון ל-"שקר החן והבל היופי"?

שיררר שאלה, אז עניתי לה.

מעשיך אינם רצויים.

הפירוט הזה שפירטת דיי מעליב כאילו מדובר פה באיזה מוצר.

זכותך לרצות ולחשוק במה שאתה רוצה, אם כי אני חושבת שלא היה כדאי לפרט פה את דרישותיך.

הבחור מנסה להציג את דבריי באור מוטעה, אז עניתי בצורה יותר מפורטת כדי שהוא יבין (מסתבר שזה גם לא עזר).

ועכשיו, אם מישהי תגיד שהיא לא לא אוהבת גברים שמאד רזים בגלל שהמגע של העצם מעביר בה צמרמורת, אז אני אמור להיעלב? זכותה ואני מבין אותה, אם הייתי נעלב מזה, אז הבעיה היית אצלי, לא אצלה.

אני חולק את דבריי כי אני לא חושב שצריך להיות טאבו על הנושאים האלה, כי בגלל הטאבו הזה, אנשים מעדיפים למשיך בקשרים לרות שדברים מהסוג הזה מפריע להם, בגלל החשש ממה יגידו ומה יחשבו עליי, ואז סתם חבל לשניהם.

אבל את צודקת, כנראה שהייתי צריך לענות בפרטי.

לא התכוונתי שעשית אידיאולוגיה מדיעבד בכוונה, אלא שלפעמים היצר מושך אותנו לתת הסברים אידיאולוגיים לדחפים מסויימים שלנו, וגם אם הדחפים האלו ממש לא נכונים.

ולכן חשבון נפש לא תמיד עוזר.(זה ה"חולי נפשי", שמובא בשמונה פרקים הגורם לאדם חולה להרגיש בריא. לא תמיד הייתי סומך על התחושה בעניין הזה...).

אני מבין שאתה מאמין לעצמך, אבל לא תמיד זה הקריטריון ל"האם דבר אמיתי"... במיוחד שאנחנו עוסקים ביצר חזק מאוד באדם...

והערה לסדר: אני אפסול, אתה תפסול, אבל רק הוא יפסול.

 

בהצלחה ידידי.

לא סתם חז"ל אמרו שלא לקדש אישה בלי לראות אותה, ויש גם הלכות שנועדו כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

השאלה היא אם אתה פתוח לבדוק סגנונות שונים ולא סגור על מראה מסויים (שלרוב מושפע מתרבות המערב- בלונדינית, עינים כחולות\ בהירות, בהירה, רזה..) ולא מוכן להיפתח לראות בנות אחרות. וגם אם אתה מבקש שיציעו לך רק בחורות יפות. ועל העניינים האלה דיברו פה.

 

כי הרבה פעמים העדפה של מראה מסויים נובעת מתרבות המערב ובכלל לא משקפת את מה שבעומק אתה חושב על יופי.

וככה יכול להיות שתפספס בגלל זה את הזיווג שלך, בגלל שהיא כהה\ לא רזה וכו' למרות שהמראה שלה ספציפי כן היה מוצא חן בעיניך (וזה למרות שבנות אחרות בגוונים האלה לא חשבת שהן יפות, אבל זה רק כי הן לא הזיווג שלך)

 

והכי גרוע זה לבקש לצאת רק עם בחורות יפות. כי יופי הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין- כל אחד רואה משהו אחר כיפה. וככה תמנע להיפגש עם בחורות שהיו יכולות להיות יפות בעיניך, רק שבעיני המציע הן לא נחשבות יפות.  

 

 

מסייגת רק במשהו אחד- אם נפגשת עם בנות עם מאפיין חיצוני מסויים לפחות שלוש פעמים ויותר וראית שאתה ממש לא מסוגל לצאת עם בנות עם המאפיין הזה וזה מרתיע אותך, לגיטימי לבקש לא להציע לך בנות אם אותו מאפיין. 

אבל רק אם זה באמת מרתיע וראית את זה כמה פעמים, ובתנאי שהוא דבר אובייקטיבי (למשל עינים ירוקות, אבל ממש לא בהירה\ רזה- כי זה סובייקטיבי. אפשר לשלול את מה שמפריע לך במקרה הזה)

ממש מוערץ בעיני, בהצלחה!!

 

כנראה שאסור להעיר למשיח בן דוד, כמו שהרבה פעמים מעירים בעדינות למשתמשים כאן על גבי הפורום...

אני לא מנהל.

אני יותר מאשמח לקבל הערות לפרטי כשאני עושה טעויות ואשתדל לתקן אותם

 

למען הסר ספק לגבי אם צחקתי או לא

הינה מה שכתבתי אתמול דקות לאחר ההודעה כאן לפותחת השרשור:

(כתוב היום כי זה נכתב ב-2:35 לאחר חצות)

 

היום 02:35 
משיח בן דוד
שלום

ההודעה שכתבת בפורום הייתה באמת חמודה

מקווה שתמצאי את אותו אחד חח קרה לי גם כמה פעמים עם בנות קטעים כאלה

---------

אז להגיד שאני התכוונתי לצחוק זה מגוחך

ויותר מכובד להעיר למישהו בצורה אישית בלי לגרור דיונים מיותרים מעל גבי הפורום

 שבת שלום לכולם

"תמסרי לה כל הכבוד! ממש " 

 

 

 

 

 

אם את בחורה שנסעת ביום חמישי באיזור צומת רעננה באוטובוס, בתחנה שאלת בייניש על משנה כלשהיא... 

בבקשה תצרי איתי קשר

מיילא הוא מחפש אותך, אני מחפשת אותך 

זה קרה לי אבל לא בחזו"א ברבי עקיבא. ו....!!!

הרבה יותר קל להביא פתק מאשר לפתוח בשיחה... ;) ;) ;)

שאני לא מכירה את מס' הטלפון שלי רק על סמך זה שהוא נראה נחמד כשהוא נוסע באוטובוס...

 

עכשיו למדתם איך עושים את זה בצורה יפה ומקצועית 

 

 

לק"י

ואני חושבת שתוכלי להיות אמא ואשה אטובה למרות המשפחה שלך..
ואם יהיה לך קשה לדעת איך לעשות את זה- תמיד אפשר להתייעץ..

הבטיחו משפחה טובה וההתעללות הייתה מודעת ועל ידי אדם בוגר, כן.
קראתי פעם את הסיפור שלך, אני מעריך את המלחמה שלך. הלוואי ותצליחי כבר גם בתחום הזה.
בהצלחה

 

 

אני לא חושבת שהעיקר זה המשפחה, אלא האדם שמולי. אם הוא נושא איתו כאבים ובעיות כתוצאה מילדות בעייתית או כתוצאה מדבר אחר- הענין הוא לטפל בעצמו, לא להאשים את המשפחה.

ולמרות שהתיאור שלך את ילדותך הוא באמת איום ונורא, הרי כמעט לכל אחד יש עניינים עמוק בפנים שהוא נושא מילדותו, גם אם לא ברמה קיצונית של התעללות ח"ו.

ובהמשך לזה- נקודות הכאב והקושי של האדם הן הן אלה שטומנות בחובן את הכוחות הגדולים שלו. כך למדתי וכך גם ראיתי בפועל. כך שלפסול על זה- זה לא נכון בעיני. 

את תהיי בעז"ה אמא טובה.

 

ב. "מדרגות" בהתעללות. לא כל דבר הוא כך. גם כאשר יש לו תוצאות גרועות..

 

ג. אין שום ענין שתכריזי שאת "ממשפחה לא טובה".. לא קשור. יש דברים יותר טובים - ויש דברים פחות טובים. ויש פה כל מיני חבר'ה שמן הסתם יש להם "טענות" על צדדים שונים במשפחתיהם. אז כולם "יכריזו"?..  המציאות היא מורכבת. כמובן, צריך להשתדל לבנות משפחות טובות וסבלניות לילדיהן.

א. לא

ב. ממש לא

ג. גם וגם, העיקר שיש

ב.לא.
ג.בכללי אני מעדיף להיות מאלה שמצחיקים.

זה על סוף הסעיף הראשון.

 

יותר חוש הומור= פחות דוסית?

 

ממתי?

 

איך זה קשור?

שזה מתפרש כקלות ראש.

זה יכול להיתפס כקלות ראש

במיוחד אם זה על הדייט הראשון

וכמו שמישהי כתבה פה בעבר,

הוא טוב בלהצחיק ואני טובה בלצחוק

שטויות

זה יכול לתת רושם כזה , אבל רק רושם

 

1. תלוי איך מגדירים דוסית ובאיזה הומור היא משתמשת.
2. לא.
3. גם וגם אבל בהומור נורא מסוים.

(גם בהומור יש טעם, מה שמצחיק אותי לא מחייב שיצחיק אותה ולהפך)

איזה סוג של הומור?

הו הבין את ההומור?
היה מצחיק? 

 

הכל לפי ההקשר.

לרמת הדוסיות שלה?

אולי היא מסתובבת ב'Las Vegas' או 'Atlantic City'.

לפני כן לרמוז, אבל לפעמים בנים אטומים בקטע הזה

 

כי לפעמים הם מרחפים...

זה מעט עבור אנשים סגורים, בשביל להיפתח ולספר על עצמם. אם חוץ מזה הכל טוב, לדעתי כדאי לתת לזה זמן, וגם לנסות להביא את השיחה לנושאים יותר אישיים. ספרי על עצמך, שתפי במחשבות\תחושות שלך על עניינים אישיים יותר עבורך. אם עובר יותר זמן ועדיין את מרגישה שהוא סגור, אפשר לשוחח אתו על זה בעדינות. חשוב להקדים שהקשר שלכם חשוב לך, ושאת מקווה להעמיק אותו ולכן... (כמובן, כל זה אם באמת הוא מוצא חן בעינייך ונראה לך מתאים)

מבחינות אחרות הוא בהחלט נראה לי מתאים, אבל קשה לי להישאר ברמה הזו של השיח. מרגישה שזה כבר לא מעניין, ושאני לא מצליחה להכיר אותו מעבר לפרטים הבסיסיים.

כשיש אפשרות, הוא רוצה להפגש? הוא מגיב טוב לזה שאתם יושבים יחד, לבד? אולי כדאי לבדוק שהוא מודע לתכלית הפגישות (ולא סתם מציאת חברה. אע"פ שבאמת החיבור וההכרה לא נמדדים דווקא בכמה הפרטים נאמרים בפירוש, כי אפשר ללמוד, ואולי צריך ללמוד בעיקר מה"לבן", מאיך הדברים נאמרים ומההתנהלות. אבל אי אפשר להזניח את הכרת הפרטים, במיוחד אם את מושכת לשם. וצריך לבדוק שכל מעטפת העומס והשיח שמסביב ולא נוגע הוא לא כיסוי לחוסר הבנה של מהות הקשר. כי יש כאלה שאע"פ שהם לא מוכנים או רוצים להתחתן הם נפגשים. לא מחוסר רגישות לאחר אלא מחוסר רגישות לעצמם).
ואולי זה ככה כי הוא סגור ולא נפגש הרבה אז קשה לו להפתח רגשית (כי קשר זה מלחיץ, ושבועיים זה באמת לא הרבה זמן).
ואם את מתקדמת מהר יותר את צריכה לשקול אם את רוצה או מוכנה לחכות לו, וזה לא מעיק עליך.
בכ"א, תשתדלי לא "ליפול" עליו בשיחות כבדות מדי. אם הוא לא מוכן עדיין להפתח, כנראה שהוא גם יהיה פחות מוכן שתפתחי אליו.

לרוב הנשים.

נשים אוהבות לדבר יותר על אשיות וגברים על מושגים.

נכון שלצורך הקשר עדיף לו להיפתח יותר ולדבר על האשיות של שניכם אבל זה לוקח זמן לגבר.

את יכולה לדבר אתו על זה, ולציין את החשיבות.

חיפה גדולה

 

ובאמת אוחי אם תהיי ספציפית לאזור מסויים אולי נוכל לעזור יותר..

אוכל אןלי לעזור

ואני באיזשהו מקום ממש מזדהה איתך

את לא יודעת כמה שאת מרגיעה!!

רק זאת - אני מאמין שיהיה בסדר ושאת תדעי להתמודד עם כל מצב וגם עם עצמך, אם צריך. ש בך כוחות ואת תמצאי אותם

שבת שלום, ותודה על השיעור מוסר הקטן שנתת לנו כאן אולי בלי להתכוון... זה מאוד חשוב המסר הזה...

אני יכול להעיד אפילו על עצמי למרות שזה לא קרה לי הרבה פעמים.

חשוב מאוד דעת מה הצריכים שלנו ולא לוותר עליהם לחלוטין בגלל הזולת, אני יודע...

תודה.

וב"הצלחה!!!

זה דבר שנובע מעודף טוב לב- שזו תכונה מדהימה, ומראה שאת איכותית ממש!

רק שכמו בכל דבר, גם בתכונה הזו צריך גבולות (דרך האמצע), וזה דבר קשה אמנם ללמידה, אבל אפשרי בהחלט!

תנסי ללמוד בעצמך עד כמה את יכולה לתת, ומה הגבול שבו את צריכה להפסיק לתת ולהתחיל לעשות מה שטוב לך.

הגבול הזה עובר כשאת מרגישה שהנתינה עושה לך לא טוב- שם את צריכה להפסיק (כי נתינה טובה אמורה לגרום לך בסופו של דבר להרגיש טוב עם עצמך)

בהצלחה עם זה! זה קשה, אבל אפשרי!

את בחורה מיוחדת מאד!

אינני יודעת מה את מרגישה כעת ומה כואב לך, רק אני רוצה שתדעי ואני אומרת לא סתם אלא ממה שהרגשתי באמת עלייך פה:

את כ"כ טובה, מאד, גם כשפוגעים בך, את עונה בעדינות

גם כשתוקפים אותך, את נסוגה באצילות.

כל הזמן מחמיאה ונותנת

ולאחרים מפרגנת.

 

אז אני לא מרשה לך לרגע להרגיש דפוקה, תחשבי בעצמך כמה את טובה ומיוחדת כשאת כך חושבת על השני במקום על עצמך.

וגם אם קרה משהו מכך שיצא דפוק או משפיל, תתבונני על עצמך, את גדולה מהחיים!

את נבנית מכך, גם אם זה נראה לרגע לא נעים.

מאחלת לך המון הצלחה ואושר.

ותודה לכולם!

נקווה שיהיה בסדר בע"ה

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t654625#7279259

 

זה עניין מאוד אישי של כל אחד וכנראה תלוי גם במיהי הבחורה עצמה ככה שלהוציא מפה מסקנה פרקטית, כנראה שלא תצליחי.

 

דבר אחד תהיי בטוחה - יש גם בנים דתיים ואפילו מאוד, שיסכימו לצאת עם בחורה עם נזם. ויש גם אלו שלא.

 

אז אם את רוצה נזם וחושבת שזה בסדר הלכתית בשבילך (אולי עם התייעצות עם איש/אשת הלכה) וזה מה שמתאים לך - תעשי, ואל תחששי מהאם יהיו בחורים שיצאו איתך.

זה מאד יפה.

גם לעגילים אני לא מתחבר ...

יש את הקטנים באוזניים זה חמוד ...לא יותר מזה
 

ויש לה יראת שמיים,
למה לא?

אולי אני טועה אבל כל חודש בערך נפתח פה ניק חדש שזורק את השאלה הזאת לאוויר ונעלם.
מרגיש כמו פצל״ש!
(״מה אתם אומרים על אכילת בני אדם? יש אנשים שזה בריא להם..״ ״אכילת בני אדם זה לא פחות תרבותי מאכילת עופות ובהמות״.- מהזיכרון, לקוח מתוך מאמר שפורסם לא מזמן בעיתון בשבע על שיטות השמאל והליברלים לדחוף לנו דברים ולשנות סדרי עולם.) [לא! אני לא משווה נזם לקניבליזם!!!]



אם באמת השאלה שלך רצינית, הנה דוסית גאה קישרה לשרשור האחרון בנושא.

|קורא בקביעות את הטור...|