פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1218)

לא שזה עוזר לי

מוזיאון שמעניין את שניכם

לונה-פארק

גן חיות

קניות בסופר

חחח זה מה שעולה לי עכשיו (ועוד אחד שהיה הזוי במיוחד והחלטתי למחוק)

צריכים ללכת למקום שמראש אתם יודעים שעוברים שם אנשים, אחרת זה ממש מבאס.

שיר, סקרנת...

אם לא סוטים מהמסלול ולא נכנסים לשעות החשיכה - אין בעיה של יחוד.

אולי גם התנדבות בבית חולים...

שצריך שמישהו יעבור כל כרבע שעה

אפשר להביא קופסה קטנה עם פתקים עם שאלות שהם לא יבשות, ושלא שואלים אותם בדרך כלל כמו:

"אם היית פלאפון, איזה פלאפון היית?"

"מה הצבע האהוב עלייך"?

"מדבר חם(מדבר רגיל) או מדבר קר (של קרח)?"

"שוקו או קפה"?

"הזמר האהוב שלך"?

"איזה ספורט את/ה אוהב/ת"?

"ספר או סרט"?

"סרט מצחיק שראית"

וכ'.

לשים כטוב עינייך בקופסה ואז כל אחד שולף בתורו בלי לראות את הפתק שאלה.

ואשמח לעוד משחקים שאפשר לשחק

(נושא שעלה יותר מפעם אחת )

"שתקנו מספיק על הנושא הזה.. אולי נשתוק על נושא אחר?"

אם הוא עשה את כל התהליך בעצמו

זה דווקא מעיד כמה הוא הוא איכותי.

לא סתם איזה כבש בעדר.

בפועל אני לא אראה הבדל בין השאלה שלך לשאלה הזאת.

למרות שאני יכול להבין שהיחס יהיה זהה.

ומדובר כאן על דתי מקטנות ועד בכלל.

ומה היתרון?

משפחה זה דבר חשוב שמעיד המון על האדם,

אך לא הכל, אם הוא באמת כפי שאת מתארת אותו, לדעתי זה יתרון,

הכי קל להיות צדיק שהכל סביבך ורוד וקל, האתגר שיש קושי!!

לא מבינה, לא מבינה את כל אותם אנשים שיהללו וישבחו את אלו שדואגים לקבל על עצמם עול מצוות שלם, אבל כשזה מגיע אליהם, מעלים כל מיני שאלות פסיכולוגיות רגשיות נפשיות של "למה הוא עשה את זה? " "מה גרם לו" ובלהבלהבלה.

אם יש דוגמא להפרדת התורה מהחיים ומהמציאות- זו זו.

במשפחה שלו\ה - מה שחשוב לבדוק זה לא הרמה הדתית שלהם, 

כי רמה דתית זה דבר שאפשר להסתדר איתו... אפשר להתחזק בעצמינו, אפשר לכבד אותם כמו שהם

כן חשוב לבדוק- את המידות שלהם, אם הם אנשים נוחים ואוהבים ומכבדים- או שהם רגזנים ובעלי מריבות 

מצד הבחור המעולה עצמו. הלוואי על כל בני "משפחות טובות".

יכולה להיות מישהי שמאד חשוב לה משפחה שגם היא כך, שתרגיש טבעי עם אווירתה. לגיטימי. לא אומר כלום על הבחור, ויש רבות שזה לא מה שיפריע להן.

שורה מצחיקה חח

אתה כותב יפה!

בהצלחה!

הזכרת דיעות, אידיאולוגיות, וכמובן שזה צריך להיות גם המעשים, העולם הנפשי וכו'.

אז לא נראה לי שצריך להתייחס לזה יותר מדי.

לסגנון החיצוני ערך מסויים, אבל זה לא מה שקריטי.

אגב, יש נשים שמגדלות זקן לבעליהן, וכדו'.

אז אם כולם ככה, יכול מאוד להיות שזה לא משהו שהוא תופס כקריטי.
אם את כן, יכול להיות שאת תשני לו את המלתחה... לרוב הגברים זה לא מפריע, לפחות ממה שאני מכיר.

וזה מאוד תלוי, לבוש מגדיר לפעמים, אבל אם הסביבה שלו חזקה וגם הוא וכל מה שחסר זה החיצוניות,
אז נראה לי שזה סתם יחס מיותר לחיצוניות שאת יכולה להשפיע עליה בסופו של דבר, אם זה יהיה לך חשוב.

אני לא שואל בשביל להוכיח וכו'..

מה הבעיה בג'ינס? מה זה מלמד על האדם?

בתור בן שלובש ג'ינסים אף פעם לא חשבתי  על זה לעומק, אשמח לקבל תבונות.

נשאר:

כ'-מ'

ק"כ-קל"ט

לוקחת בלי נדר.

אני לא גרה במקום נגיש.. לא יודעת..

ואם אין לו רשיון-> אין לו כסף-> אין לו אוכל-> מה נאכל בפגישות?

סתם.

זה לא שיקול בגדול. מה שכן, אתעניין מהי הסיבה לכך..

הוצאה כלכלית גדולה שלא התאפשר עד כה להוציאה/ זמן שאין

או בעיה בריאותית כלשהי.

למה? זה פרט שולי.

זה לא הופך אותו לבן אדם פחות טוב ,זה לא אומר שיש לו מידות פחות טובות,

לדעתי זה בכלל לא שיקול לפסילה..

ואפילו זה לא מוריד בעיניי מהגבריות..

וחוץ מזה אני יכולה לנהוג!!

מה רע בזה?

ככה הוא בעד שאני יעשה (נדיר בחברה החרדית)

ואם גם לא יהיה.. אז באמת כמו שמרב אמרה,נעשה יחד

טובים השניים

מתחתנים עם האדם לא עם הרשיון...אבל אם הוא לא מתכוון לעשות בהמשך, אולי הייתי חושבת שוב...

אם אין לך בעיה ממשית בהוצאת רישיון נהיגה

וזה בעיה של זמן, כסף או דברים דומים

המלצה חמה,

לך תעשה רישיון נהיגה

בד"כ זה הכי נצרך מבין הלימודים שתלמד

יותר מתואר וקורסים שונים.

זה ממש בבחינת רגלים נוספות

תמיד אפשר ללמוד, לא צריך ישר לפסול על זה, לדעתי זה עניין שולי.

חוץ מרישיון אין לו עוד דברים,לא בית ולא אוטו ואין לו ילדים ולא אישה

משהו מוזר אצלו.

הרגת אותי 

למה לא?

בס"ד

בשביל רישיון לא צריך שמים וארץ..עניין של כמה חודשים מועטים.

גם אם אין בדעתו לעשות רישיון בזמן הקרוב...קורח המציאות יחייב אותו לעשות 

ביום מן הימים...ואם לא אז כנראה שבאמת אין צורך...

מקסימום אם יש לך רישיון ניתן להסתדר ואם לא...תמיד כדאי לעשות בעצמך..לא עילה לעזיבת הקשר לדעתי..

כדאי תמיד לבדוק 4 דברים חשובים בבן/בת זוג ששמעתי מהרב זמיר כהן שליט"א:

1.מידות טובות

2.יראת שמים

3.נעימות בשיחה.

4.מציאת חן..

בהצלחה

זה מאד מפריע אם אין לו רשיון  אך  ורק אם הוא מגיע לפגישות  בנהיגה 

עם בעלי כשלא היה לו רישיון אבל הוא היה תוך כדי לימודי נהיגה.

וב"ה אחרי שהתחתנו הוא הוציא רשיון.

לדעתי חשוב שיהיה לבעל רשיון.

לא הייתי שוללת על זה אבל היה לי חשוב שילמד בהמשך..

בשמחה אפגש עם מי שאין לו רשיון נהיגה. 

לא לכולם יש רכב פרטי בבעלותם, ולא כולם זקוקים לרכב פרטי כדי להתנייד.

יש רכב? יש לאן לנהוג בו? אני אנהג! אין רכב? ניסע בתחבורה ציבורית.

בנוסף, אני באמת לא רואה איך היעדר רשיון יפגום בקשר זוגי.

הולך רגל. (יעני היא תמיד לוקחת לו את האוטו למי שלא הבין חחח)

ואיך קוראים לאדם שלאשתו אין רישיון???

נהג מונית

<צ>

ברצינות- אני חושבת שזה מאוד תלוי, לא מפריע לי מישהו בלי רשיון נהיגה |חולת הגה|  אבל אם מישהו לא הוציא רישיון מאידאולוגיה נגד רשיון נהיגה- אני לא בטוחה שנסתדר...

אבל אז מה, אם ל"כולם" שדוחפים אותך לזה יש סיבה טובה- כלומר שבאמת זה נראה להם מתאים ושייך- אז כדאי לך לנסות.

בס"ד

השאלה באיזה שלב את בחי'ים ובאיזה שלב הוא בחי'ים.

והאם הוא נשמע לך שיכול להתאים לך.

והכי חשוב- להחליט מה ש*את* חושבת שנכון לך, ולא להחליט מה שאחרים אומרים ומשכנעים.

כמובן שחשוב לשמוע מהאנשים הקרובים לך ושדעתם חשובה לך ואת סומכת עליהם- מה דעתם. 

אך לבסוף- זו החלטה שלך.

בהצלחה רבה וסיעתא דישמיא!

לבין 30 ו39

שהתחתנו בגילאים האלה (היא-18, הוא-27) והם חיים באושר. זה פער גדול, נכון, אבל לדעתי זה תלוי בעיקר ברמת הבגרות והמוכנות הנפשית של הבחורה.

היא-17 הוא-31

זה לא מלמד כלום בגדול יש הבדל בדרך כלל

זו העובדה שמדובר בדייט הראשון שלך.

עוד לא חצית כביש, ואת כבר מנסה לטפס על האוורסט. אין לך מושג מה את מחפשת, וכבר את נותנת לאחרים להחליט בשבילך.

וואלה, כתבת מדויק.

ומפאת חוסר הרצון להזדהות,

אשמח אם תוכלנה לשוחח עימי בפרטי...

תודה!!

סתם.

תמיד חשבתי שאני אסכים לצאת עם משהו שגדול ממני מקסימוםםםם 7 שנים,

אז השנתיים האלו כן קריטיות. 

בעלי גדול ממני ב8 שנים. יצאנו כשהייתי בת 19 והוא 27.

כשהציעו לי אותו היה לי קשה להסכים. תמיד דימיינתי מישהו שגדול ממני מקסימום בשנתיים. (ממש לא דימיינתי פער כזה!)

וכן, הוא היה השני שלי. לפניו נפגשתי עם בחור אחד. (לא משו רציני..)

ואני זוכרת שכשחברה שלי התחתנה עם מישהו שהפער ביניהם היה 6 שנים הייתי בהלם. זה היה נראה לי ע-נ-ק!!

מודה לה' שעזר לי להתגבר על פרט חיצוני שכזה. ב"ה נשואים כמעט שנתיים וטוב ושמח לנו!! ישתבח שמו!

ועכשיו לשאלתך- מה מונע ממך להיפגש איתו? כי...

יש תחושה הרבה פעמים שמישהו שגדול ממני בהרבה שנים הוא בטח מסודר כזה ורציני וכו'.. וכמו שאמרו "הפרש דור"

אבל זה לגמרי תלוי אופי! יש בחורים צעירים בני 22 שיכולים להיות כבדים ונראים מבחינתך שחיים בעולם אחר.

אז אין בזה כללים!

אמת- מוזמנת לפנות באישי.. (אם באלך)

מפורש לאדם שלא יתרשם..  שזה רק פחד של ההתחלה.

א. זה שאת מודעת לעצמך (ואני מדבר בעיקר על המודעות לחסרונות), זה כבר מעיד על איכות של אישיות וחשיבה בוגרת.

    (בשונה מכל אלה שמודעות רק ליתרונותיהן ומתעלמות מחסרונותיהן וטוענות שהן בוגרות)

ב. בדורנו כיום, שיש פער די גדול בין הבגרות הפיזית לבגרות הנפשית,

    אז לרוב האנשים יש את התקופה הזאת של חצי ממני רוצה להתחתן כבר והחצי השני שלי עדיין לא בשל להקים משפחה.

    אין יותר מדי מה לעשות עם זה חוץ מלהתמודד.

    לפעמים הכרעה מודעת לכאן או לכאן יכולה לעזור בהתמודדות לתקופה מסויימת.

ג. אני עד התקופה שבה החלטתי שאני מעוניין להתחתן, הייתי עונה למברכים "אמן, אבל בעיתו ובזמנו."

   זה אולי יכול לעזור לך להשלים עם ההחלטה שלך, ולדחות מעלייך את הלחץ הסביבתי.

לכולנו היצר/הרצון/שאיפה/כמיהה/צורך קיומי- לבנות בית ולהתחתן בוער במידה כזו או אחרת.

זה שזה כל כך מציק לך זה טוב, אם לא היה מזיז לך הייתי מתחיל לדאוג.

מה שחשוב שתעשי זאת בלב שלם, ולהיכנס  ב'לכתחילה' לזוגיות..

לה' תוכניות שונות לכל אחד, מצד אחד קחי את הזמן ותעבדי על הדברים... מצד שני, אין לזה סוף!

בהצלחה.

מה יכול להיות, ככה תוכלי להחליט מהי העמדה האמיתית שלך 

האם זה סתם דמיונות או דברים אמיתיים 

בהצלחה !

לא רוצה שנחזור לאותו מקום ואז שוב אצטרך לחתוך,זה היה קשה בפעם הראשונה אז פי אלף עכשיו,לא רוצה לשחק בזה סתם...

לטעמי עדיף מאשר להרגיש תחושת פספסוס אח"כ אם הוא יתחתן ותגלי שלא מיצית וסגרת את הקשר כמו שצריך

כשהיינו יחד הגעגוע הזה לא היה קיים בכלל..גם כשעשינו איזה הפסקה שלא דיברנו שבוע,ולא נפגשנו שבועיים ובכלל לא התגעגעתי,כמעט לא שמתי לב שחסר משהו..

אולי את לא מתגעגעת אליו, כי אם לקשר עם מישהו?

אני מזדהה איתך ויודעת עד כמה קשה ומאכזב המצב בו שכלית זה נראה לי מתאים ורגשית - לא מתפתח ,

אבל גם רוצה להגיד לך שאת צריכה לשים לב לצד שלו במשוואה. לא לנסות שוב, אם את לא בטוחה שאת רוצה. זה לא הוגן.

מה, לדעתך, מנע ממך להרגיש אליו?

איך היית תו"כ הקשר? שמחת בו? נהנית? היה לך מעניין?

(את לא חייבת לענות. לא כאן ולא בכלל. כדאי שתעני לעצמך).

בהצלחה!

באמת לא חזרתי אליו עד עכשיו רק בשביל לא לפגוע בו או לשחק בו.השאלה איך אני אדע אם אני באמת רוצה אותו או שזה מחוסר ובדידות..חבל שיש רק 2 אפשרויות,שתיהם מפחידות...

- הרגשת פעם רגש כזה לבחור כל שהוא? את יודעת איך זה מרגיש? יש לך למה להשוות?

- מה מנע ממך להרגיש אליו קודם?

- למה בדיוק את מתגעגעת? [למצב שיש לך קשר, מישהו שרוצה אותך, מקשיב לך ואפשר לסמוך עליו או *אליו* (לשיחות איתו, למילים שלו, לחוויות איתו)?].

- הייתה תקופה שבה לא הייתם בקשר בכ-לל? מה היה אז?

(הזמן קצר, אז מקס' אפשר להמשיך באישי מתי שהוא).

בהצלחה.

אולי תגידי לו שאת עדיין לא כ"כ בשלה לקשר איתו,

ואם זה יהיה רלוונטי, אז תחזרי אליו.

או שתגידי לו שינסה בעוד תקופת-זמן (נגיד אחרי החגים/חנוכה).

ואם את מעוניינת בקשר, אז לדעתי כדאי לך לנסות לצאת בינתיים עם אחרים,

זה יכול מאד לעזור לך לבחון את הרגש שלך גם ביחס אליו.

(כמובן שצריך לשקול אם הגעגועים הם אליו או אל קשר עם מישהו) את בעצמך אומרת שהוא היה מקסים ושהיה קשה לך להיפרד. אני לא יודע איזה "רגשות" את אמורה להרגיש אחרי הכל רגש זה דבר מישתנה לפי זמן ומצב רוח. אם היה ביניכם שיח משותף הבנה אחד של השני ודרך חיים שזורמת לאותו כיוון (בהשקפה אמונית, לעתיד..) וקצת חיבה אחד לשני אני מאמין שהשאר כבר יגיעה בהמשך. קל לחשוב שברגע שתיראי את "האחד" הכל יהיה וורוד מסביבו ואת תיהי בעננים אבל זה לא באמת ככה. אני לא חושב שכדאי לטלות את הקשר על רגש שזה דבר חולף ושאנחנו לא באמת מכירים את זה. לא סתם אמרו חז"ל שקשה מציאת בת זוג כקריעת ים סוף, ושמעתי רב שאומר שזה תלוי בנו עד כמה אנחנו נותנים לרגש להחליט בישבילינו. שיהיה בהצלחה.

תגידי שחשבת על זה ואת רוצה לנסות עוד פעם אולי זה ילך ותחדשו את הקשר שהיה.

ואין לך ממה לפחד הרי הוא בעצמו מאוד רוצה לחזור וזה אומר שהוא "מסתכן" עוד פעם ברגשות.

 אם הוא הציע לחזור אז הוא מןכן לקחת את הסיכון וחשב על זה הבה לפני שהציע אז תנסי עוד פעם אולי הפעם יסתדר לך טוב ותראי שמתאים?

בציונות הדתית, לכל אדם ואדם יש את מערכת השיקולים שלו, זה לא קשור לישיבה כזאת או אחרת.

בשיטת השידוך של החרדים, הדברים האלה ישפיעו מאד.

אצל שאר הציבור הדתי, כל אחד שם את הדגש שלו על נקודות אחרות.

תגידי את נורמאלית?

את באמת חושבת שבחורים עוסקים בזה? שכל הבחורים שם מקשה אחת?

בנות..השאלות הנקודתיות שלכן מתעלות על עצמן משרשור לשרשור..

סטטיסטית, הבירורים שבחורים במרכז עושים

(לא ממש האמנתי עד שאמהות{אהמ..} התקשרו לברר אצלי.)

הם כאלה שלא- תמיד אפשר לדעת.

אז נכון שכאן זה מוחצן ומוגזם- אבל לא מנותק לחלוטין מהמציאות

ועדיף שנתכתב בשיחה אישית ולא כאן...

(את יודעת שאני מעדיפה שלא, זה דחוף?)

אם היא סומכת עליך אז אין שום סיבה שזה יפריע לה.

מה גם שהיא לא למדה את זה אז מן הסתם מה שתגיד זה סבבה.

בהצלחה!!

ברמת ההנהגות הכלליות, לאו דווקא ההלכתיות כמו: הלכות שבת, כשרות, וכו'...

אלא דברים שקשורים לחינוך ילדים, יחס לכלמיני תהליכים שקורים בדור וכו'... שבתחום זה כן אשמח שההנהגה הרוחנית שלו תהיה של רבנים מסוימים...

העיקר הוא שיש קו פסיקה אחד, שלא מזגזגים ועושים מה שנוח, או שלא עושים כי לא יודעים.

כל עוד הולכים ע"פ ההלכה- זה טוב.

אממ..בעיקרון יש לי רב, ויהיה לי ממש קשה להחליף אותו ברב עם פסיקות שונות לגמרי.

אבל אני חושבת שאם זה רב מוכר וידוע כירא שמים, אהיה מוכנה לקבל את זה, למרות הקושי הגדול...

איזה ישיבה את רוצה?

אולי השדכנית הזו לא "קלטה" אותך נכון, אולי לא מספיק בההרת לה מה את מחפשת.

יש גם שדכניות נורמליות..

שהציעו לך בחורים שלא היו רלוונטיים לא מעידות על כלל השדכניות וגם לא על כלל הבחורים.

מכיוון שהבנים כמעט תמיד מקבלים ראשונים את ההצעות ומסננים את חלקן - אז הבנות מקבלות רק את ההצעות המסוננות.

ב. וזה בשביל שואלת השאלה - הבנות מקבלות בממוצע הצעות יותר איכותיות, כי הן עברו כבר סינון ראשוני.

   ובתור בן אני יכול להגיד לך, שזה מאד לא כיף לקבל מלא הצעות שהן לא רלוונטיות, ולהגיד את ה"לא מתאים" לשדכן.

ג. מה שכן כדאי לעשות - תדאגי שהחברות (בעיקר הנשואות) והאחים שלך וכד', יהיו מודעים לזה שאת מחפשת ויעזרו לך.

   גם אם יש לך חוסר נעימות, החוסר נעימות הזה חולף, והתוצאה הטובה שנגרמה מ"החוסר נעימות" תמשיך איתך לעד בע"ה.

שבנות באופן כללי לא מקבלות הצעות, אז בשביל לפתור את  הפער הזה שנוצר אצלן הן הולכות לשדכניות.

אז. לפעמים זה כן ככה אצל בנים ולפעמים לא..

אם בנים מקבלים הצעות אז לא צריכה להיות סיבה שהם ילכו לשדכנית.

טוב.

הכל לפי העניין.

ישועת ה' כהרף עין.

יש בדרך כלל מספיק הצעות, ולכן הם לא נרשמים לשדכניות

בישיבות הבחור מוקף כל הזמן באנשים שרוצים לראות את החבר שלהם בחתונתו,

ולכן כל הזמן יש לו הצעות, והוא יודע שאם אחת לא מתאימה תהיה לו אחרת.

ולכן ברוב המקרים הוא לא יפנה לשדכנית.

מספר ההצעות קשור למיקום שבו האדם נמצא, ולסביבה שהוא מוקף בה.

ולאו דווקא באיכות הבחור.

מן הסתם, אחוז הבנים האיכותיים והבנות האיכותיות דומה, ולכן מספר ההצעות אמור להיות מקביל.

וגם תכל'ס, תגדיר לי מה זה בחור איכותי?