פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1219)

הדבר הכי קרוב שעשיתי בשביל להגן על עצמי מטיל נופל- זה ללחוץ על ה'X' בהודעות האדומות שקופצות באתר.

שבוע הבא יוצא להשתלמות 'איך להפוך לסופרמן במהירות על', ואז אוכל לגונן על הקפה של כולם.

שבזכות שאחותו, אלה הי"ד, קפצה עליו וגוננה עליו בגופו - זה ככל הנראה מה שהציל אותו ממוות או פציעה קריטית. שילמה בחייה על הצלת אחיה. קדושה.

לא תמיד ניתן לחפש מקום מוגן או אפילו מקום להסתתר, כאשר יש לך רק 15 שניות ואתה ברחוב. אני חוויתי את זה על בשרי (א האי יכולת למצוא מקום מסתור, לא את נפילת הטיל קרוב אליי, ברוך ה').

[וסליחה שאולי קצת ביאסתי ברצינות יתר לאחר הודעה שנועדה יותר להיות קלילה...]

עם כוס בירה/אלכוהול כלשהו גדולה?

 לפי התגובה שלו, שמה שהוא שתה היה משהו אלכוהולי ולא קפה...

תן כתובת, שנדע..

יותר באיזור ה30..

והם פשוט נכנסו לתוך כוך כזה של הפחי זבל באחד הבתים ליד

באזעקות הופכים למקוריים חחח

שמעתי שצה"ל משפר את מערך ההסברה שלו. תתגייס!

הוא שאל מה צריך להסביר לילד בן ארבע לגבי המצב.

וענו: להסביר מה זאת אזעקה ומה צריך לעשות כששומעים אותה, ושכל המטרה שלה זה להגן עלינו...

(מעניין אם זה היה עובד עליי...)

אז האבא שואל את הבן שלו : אתה יודע מה זאת אזעקה?

הילד : כן.

אבא: ומה עושים כששומעים אזעקה?

הילד : עומדים בשקט ומורידים את הראש...

כיוונת לדעת...

אגב, זה גם מה שקרה בחתונה לפני יומיים באשדוד - החתונה הייתה ממש פיצוץ!!! טוב, תכל'ס זה מעט עצוב, אבל ברוך ה' לא קרה כלום. הרקטה שנפלה שם בשטח צמוד לאולם, "רק" הרסה כמה כלי רכב,, ברוך ה' בלי נפגעים בנפש.

וכשישאלו אותי 'איך קוראים לך?', אני אסביר בפשטות... 'צבע אדום'.

אבל אין לי 26 שקל לקפה אלכוהולי

"שקט"

תדמיינו מה קרה....

פעם אחת הייתה בעמוד ענן והייתי בירושלים בכנפי נשרים ופעם אחת היום בקבר דוד,ויצאתי כדי לראות את הטיל נופל על כיפת הסלע (זה לא קרה בסוף למי ששאל...)

אני מניח שהייתי עושה אותו דבר,אולי מנסה לראות את היירוט.....

חשבתי שיש בתורה הוראה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

חשבתי שבעבר כבר היו מקרים של אנשים שכמוך, רק "רצו לראות את היירוט/את הקאסם" - ונפגעו בעקבות זה.

חשבתי שבעבר אנשים ניצלו עקב כך שהלכו למרחב מוגן.

לא חשבתי שבתורה יש עדיפות לראות את כיפת הסלע אולי נופלת, על פני  להסתתר כאשר יש סכנת חיים.

בקיצור - אני מאוד מקווה שבני נוער צעירים לא קוראים את הדברים שלך כאן ולוקחים מהם רעיונות מסוכנים - כי זה חסר אחריות לחלוטין!

מכתב אמיתי!!,לא אסמס,לא וואטסאפ ולא מייל

בעיני,דרך טובה להפתיע

השאלה היא אם יש לך דרך לשלוח

וכן,גם לשלוח דברים דרך כל מיני אנשים

כמו שמרב כתבה

(אבל ודאי תמצאי מי שיוכל לעזור לך יותר.)

אני נשואה שנתיים פלוס ילדה בת שנה, ואני אומרת לך שאחרי כל הניצוצות והברקים 

נשארת האהבה המיושבת ועל זה בונים מה שצריך מהקשר.לא חייבים להתלהב עד השמיים צריך לדעתי 3 דברים: 

לכבד אחד את השני, להעריך, ולרצות לתת ולהיות מסוגל לקבל מהשני,

אני לא חושבת שאורות נבנים מקשר בלי נגיעה כי הוא בכללי שכלי יותר,

נותן לשכל לחשוב לפני שההרגשה מגיעה.

אני הכרתי את בעלי באהבה סוחפת והכול אחרי המון זמן התחתנו (6 שנים ידידים חצי שנה ביחד לפני החתונה)

מה שנשאר לי היום שקשה וגם בזמנים הטובים, זה לא הברקים והרעמים וההתלהבות, זאת הידיעה שזאת האהבה שלי,

והיא מיושבת ההרגשה החמימה הזאת שאני מסתכלת על בעלי זה שהוא מוכר לי וטוב לי, ואני אוהבת אותו בכל מה שלא קורה

ואני לא אחוזת עיוורון בברקים ורעמים אלא האהבה שלי מיושבת. עם ניצוצות וברקים אי אפשר לחיות הרבה זה מפריע בשלב כלשהו לא מדברת על ריגוש מדברת על זה שבשלב כלשהו נכנסים לשגרה והאהבה צריכה גם מן השגרה כדי להמשיך להתקיים ניצוצות וברקים בסופו של דבר מתכבים זה לא הבסיס צריך גם מהם וגם מן השגרה,

אבל אהבה שהיא שגרה ולא ניצוצות לא אומרת שהיא גרועה זה אומר שהיא התבגרה שהיא מיושבת

שהיא עברה לשלב הבא.

אין לי כ"כ מה להגיב זה לא פשוט ושמעתי הרבה סיפורים לכל כיוון..

אבל כן מניסיון שהיה לי - לא משנה כמה נגדיר את עצמנו שכלתניים, אמורים להרגיש גם משהו, גם אם זה מתחיל ברמה של כיף ורצון להיפגש וציפייה לטלפון הבא ומשם ממשיך...

למדתי שאי אפשר לעשות את הפרדה, גם אצל האנשים הכי שכלתניים - הרגש והשכל צריכים להיפגש [במודע או שלא [לפעמים אנחנו פשוט לא מודעים שמה שקורה זה התבטאות של הרגש..]] וניפגשים...

ואני ממש מסכימה עם העובדה שזה לא צריך להתבטא בניצוצות...רגש שמגיע אחרי תקופה, בדרך כלל יבטא את ההשקעה שהושקעה ולכן הוא צץ ולדעתי יש בזה משהו יותר עמוק וחזק מההתאהבות הראשונית והניצוצות...זה פשוט משליך לעבודה בהמשך..

מאד אותה, היא בנתה לעצמה תמונה שכך צריך להיות, אורות והתאהבות עד כלות, וכיון שזה לא התגשם היא חתכה.

הדרך לצאת ממצב כזה היא להסביר שיש זוגות שההתאהבות מופיעה לאחר המיסוד ועם עבודה, אמנם, חייבים שיהיה רגש יציב ומתקדם כדי למסד אבל לא חייבים שיהיו אורות.

חוץ מזה, הקביעה שלכם ש"יותר גבוה לא נגיע" היא לא נכונה, אתם יכולים להגיע כי אתם תעבדו על הזוגיות שלכם והיא יכולה להגיע למקומות שזוגות שהיו מאוהבים לפני החתונה לא הגיעו אליה.

נכון שלזוגות שנשאו ממקום של אורות קל יותר ויש להם לאן לחזור לאחר משבר גם ללא עבודה זוגית אבל זה לא שולל זוגיות אחרת ובתנאי שיש מוכנות לעבודה זוגית.

שלא אובן לא נכון, אין מצב שמתחתנים ללא רגש של אהבה, אבל הרגש הזה  מתחיל ממקום של רצון להיות ביחד וגעגוע ומסתיים באורות ו"דבק" והשמיים הם הגבול, גם רגש יציב של רצון לשהות ביחד וטוב לנו ביחד וקשה לנו להיפרד וכו' מספיק כדי למסד אם יש מוכנות לעבודה זוגית ואין דברים שמפריעים או דוחים, כי לפעמים אין אורות מה לעשות?

כי הרגש הזה לא נמצא אצל כל אחד.

אפשר ח"ו להתאהב בדבר הלא נכון! עובדה שיש יהודיות שמתאהבות בערבים. ואני בטוחה שזה לא הזיווג שלהם משמים.

רק ההשקעה והעבודה (שהיא אגב לא מכבידה ולא מבזבזת אנרגיות בכלל) הן אלה שמלבות את האהבה ומזינות אותה.

בלי זה- זה חוסר קשר.

כמו שמשקיעים במשהו ונקשרים אליו- אפילו אם זה סתם משהו לא חשוב (כמו איזה עבודה שעבדנו עליה קשה)

 רק שפה זה פי אלף יותר.

אגב, בעניין הזה מומלץ להתייעץ עם נשואים שעברו את זה או עם יועצי נישואין שיש להם ניסיון של שנים (לא כאלה שהרגע סיימו קורס)- ככה תוכל להתרשם מה זה מנק' מבט של אחרי החתונה. ולראות האם זה ישתלם, האם זה יכול לקרות, מה הסיכוי.

כמובן שלא מתחתנים בלי שום רגש אחד כלפי השני, אבל לא צריך אורות ולא נצנוצים ולא התאהבות.

רגש זה לא בהכרח התאהבות!

שה' יעזור!!
 

אני ב"ה נשואה כבר.

ועברתי מה שאתה מתאר פה. לא הייתי מאוהבת בכלל, והספקות כרסמו כל הזמן.

אבל זוג יועצי נישואין שהתייעצתי איתם (ממש מעולים אם תרצה) אמרו לי שחבל לי לחכות שזה יקרה, כי אצלי זה לא יקרה, מנסיונם עם הרבה אנשים שליוו. אני שכלתנית, וראלית, ולא צעירה ועברתי הרבה דייטים...

לא רוצה להגיד לך שהקשר שהיה לך יכול לחזור, כי זה מאד תלוי בשניכם

אבל זה נראה ממה שתארת שממש היה לכם טוב ונעים ביחד.

אם זה ככה- ואם יש בה את מה שאתה צריך לחיים מאושרים ואם אתה חושב שבך יש את מה שהיא צריכה ואתה מתייחס אליה בצורה טובה. אני חושבת שכדאי מאד לחזור ולהתקדם הלאה..

לא צריך להיות מאוהבים ואי אפשר להיות מאוהבים לפני החתונה.

ואני אומרת את זה רק כי התחתנתי.

המגע והקרבה והחיים היומיומיים ביחד, הדאגה אחד לשני כשגרים ביחד- זה משהו שלא תחוו לפני החתונה.

וזה מה שגורם לאהבה לגדול ולהתאהבות

בהצלחה!

אני לא שם, אבל לענ"ד זה לא נכון.

אפשר לומר שאחרי החתונה הרגשות מתעצמים בעקבות החיים המשותפים יחד, אבל לא שאי אפשר לאהוב לפני החתונה

(ולא לכולם מתאים להתחתן בלי להרגיש משהו לפני כן).

אבל כל אחד אצלו זה אחרת. רגש של אהבה זה לאו דווקא מה שחושבים.

את אוהבת מישהו בד"כ אחרי שאת משקיעה עליו הרבה, נותנת לו, עושה בשבילו דברים

ברמה היומיומית לא פעם ב-...

כמו שאמא אוהבת את הילדים שלה כמו שמורה משקיען אוהב את התלמידים שלו.

רק שאהבת איש ואישה זה הרבה הרבה יותר.

ואת זה בוודאי שאין לפני החתונה!

מה כבר עשית בשבילו בדייטים? הגעת עד אליו, הכנת משהו לאכול... פתחת את לבך..

זה לא מספיק בשביל להרגיש אהבה באמת.

צריך להרגיש משהו- חיבה. חיבה זה דבר שצריך ולא מומלץ להתחתן בלעדיו.

כי אחרת מי יבטיח לך שתאהבי אותו אחרי? אלא שאם את מרגישה כלפיו רגשות חיוביים, חיבה וכו'

אין כל צורך להרגיש ניצוצות ואורות וזיקוקים. כי זה לא אהבה! זו התאהבות.

ושוב- התאהבות את יכולה להרגיש כלפי אנשים שלא קשורים אליך בעליל כמו כאלה עם פונציאל להיות בעלים מכים, ערבים, נצלנים וכו' או סתם אנשים שלא מתאימים לך ואת חושבת שכן (הרגש שהתאהב אצלך חושב שכן)

לכן צריך מאד להזהר עם זה.

וזה קצת טיפשי לחתוך קשר כי לא הייתה התאהבות אבל היו רגשות של חיבה.

במיוחד ובמיוחד במיוחד כשההאנשים המדוברים הם שכלתניים!

אני כזאת, ומכירה עוד כאלו -והן לא חוו שום התאהבות לפני החתונה וכולם חיים באושר עד עצם היום הזה.

בהצלחה!

-- מה קורה עם הרגשות שאת מדברת עליהם לא מתפתחים לאהבה?

וגם אני התכוונתי לאהבה ולא להתאהבות.

כתבת "אי אפשר להיות מאוהבים לפני החתונה"... וגם אם התכוונת להתאהבות ולא אהבה, זה לא מסתדר עם המשך דברייך.

אצלך- לא חייבת לבא רגש.

יש המון בנות שכן.

אישית, אני יחסית שכלית,

אבל יודעת על עצמי שאין לי שום בעיה להיות מאוהבת, ובתור שכזו- אני לא חושבת שזה יהיה לי נכון

להתחתן בלי זה.

ככה שצריך לשים לב כשמייעצים, אולי הבחורה שהוא מדבר עליה- אצלה זה כן קורה?

רק שלדעתי זו טעות לומר ש--

"לדתיים שומרי נגיעה ומאופקים מטבעם קשה לפתח רגשות עמוקים".

(רגשות עמוקים =/= אורות וזיקוקים).

יכול להיות שזה באמת פספוס.
האם השקעת בצד הרומנטי? אולי פתקים נחמדים? אולי מתנה קטנה?
יכול להיות שהיא רוצה לראות קצת מעבר להסכמה השכלית ש'זה זה'.
אולי ברגע שתיפתח קצת בקטע הזה, זה יגרום לה להרגיש יותר מאשר 'ידידה' שלך.

אנחנו זורקים מילים כמו התאהבות ואהבה ותכלס כל אחד מפרש את זה קצת אחרת.

(האמת שגם שכלי זה משהו שמפרשים קצת אחרת)

התכוונתי שבהחלט היתה חיבה, והיו לנו דייטים שהרגשנו ממש ממש קרובים אחד לשני. כשעשינו משהו נחמד או סתם כשהיינו במצב רוח טוב. לא היו זיקוקים, שמתי לב לחסרונות אצלה, מניח שהיא שמה לב לדברים אצלי, פעם שמעתי משפט שאומר "היתה לה נוכחות מהדהדת, מהסוג שאתה חושב עליו בלי סוף במהלך היום" אז את זה לא היה. רק כשנפרדנו לתקופה קצרה הרגשתי ככה וגם זה קצת עבר. 

קיצר, אם נקח את ההגדרה של הרמבם "באהבתה ישגה תמיד" אז לא היינו שם בכלל.

מצד שני אני מקבל את מה שבתאל1 אמרה, מה תכלס עשינו אחד בשביל השני? באיזה סיטואציות ראינו אחד את השני? קצת מוגזם לצפות מזה להתאהבות והתלהבות סוחפת חושים.

לענ"ד זה תלוי עד כמה חשוב לך לדעת עם מי אתה נפגש.

בגדול אני יכולה להגיד שאני חושבת שיש עניין בבירור נוסף, ואני אסביר למה.

בגדול, החברים (כמעט) תמיד אומרים רק את הדברים הטובים, ואני גם מאוד מבינה למה. אז לכאורה אפשר לטעון שאין עניין לברר כי גם ככה לא יגידו את כל האמת, אבל אני חושבת שהבירור הזה כן יכול לתת אינדיקציה על הבן אדם, כי יגידו לך את הדברים הבולטים ביותר שיש בבן אדם שאיתו אתה נפגש. בנוסף, אני חושבת שאם יש נקודות ספיציפיות שחשוב לך לברר לגביהם, אז יהיה לך יותר קל לקבל תשובה. ככל שתכוון את מי שאתה מברר איתו מה היא שאלתך בדיוק, ככה הוא יוכל לתת לך אינפורמציה יותר מדוייקת. 

אני יכולה להגיד שמהניסיון שלי הבירור לפני עזר לי מאוד..

בהצלחה

אני מסכימה שאין כמו פגישה בשביל להכיר באמת!

אבל הבירורים לפני יכולים הרבה פעמים למנוע עוגמות נפש מיותרות...

מסכימה שלרב הבירורים לא נותנים את התמונה המלאה, אבל אין ספק שיש בהם תועלת..

רק צריך לשאול את החבר למה הוא חושב שזה שייך (בהנחה שאתה לא בטוח שהוא יודע מה בדיוק אתה מחפש)

בס"ד

גם ככה לא יודעת מה הייתי שואלת בבירורים...

אם זה נשמע לך מתאים אז לדעתי הולכים על זה.

שביל המעיינות. לגבי ייחוד - אני לא יודע לגבי כל השנה, אבל בימות הקיץ יש לי יסוד יותר מסביר להניח שעם ריבוי הקייטנות, הנופשים וכו' - חשש לייחוד שם יהיה מאוד מאוד רחוק (אם כי, חשש שכן יהיה קיים, כמובן - הוא חשש לצניעות, באיזור המעיינות, בעקבות נופים ונופשות, אבל זה נוגע לכל מעיין, כמובן).

בתוך ירושלים - המקומות המוכרים והקלאסיים - גן סאקר, גן הורדים, גן הפעמון, ארמון הנציב, בעיר העתיקה (עשיתי שם פעם דייט. הבאסה היחידה שם היא אם אתה פוגש מישהו שאתה מכיר וזה סיכון גבוה בעיר העתיקה...יותר אפילו מהסיכון להיפגע מאיזה ערבי בשוק הערבי תוך כדי הדייט ).

יש הרבה...

תחפשו מקום עם מרחב מוגן באיזור.

לכל המתפללים והמתפללות, בע"ה בשורות טובות.

כך פסק בזמנו ר' אברהם למיטב זכרוני. גם לאלה שמקפידים על תורה שבכתב בלילה עד חצות.

שהרגשתי צורך להגיד.

מי שפוסק לפי המוקבלים אז סבבה,רוב האנשים לא.

ראוי לאחר את אמירתם לאחר חצות ע"פ דברי רבינו האר"י והמקולים ז"ל,

אך המיקל לפני כן, יש לו בהחלט ע"מ לסמוך, וכמבואר כל זה בשו"ת יביע אומר

ח"ו (חאו"ח סי' ל).

כולכם הולכים לפי הקבלה?

אז למה פה כן?

ישנם כמה מנהגים שמקורם בקבלה שחדרו לעולם ההלכה ע"י הפוסקים.

אמנם בד"כ אין להם תוקף מחייב כ"כ כמו הלכות שע"פ הפשט, אך

אם הובאו להלכה ע"י הפוסקים הפשטנים ראוי ונכון לחוש לזה, אא"כ

יצא שכרו בהפסדו. 

ומלבד זה, לגבי ההלכה הנ"ל, כבר מצאו לה סמך מהמדרש בשמו"ר.

(המ"ב גם הזכיר מנהג זה בסי' רלח בשעה"צ ס"ק א ע"ש).

להגיד למישהו לא להגיד תהילים זה לא אותו דבר כמו לא להגיד תהילים.

ואין לי בעייה אם מישהו רוצה לחשוש לדברי הקבלה,אבל לדבר על זה כאילו זה איסור?

(בדיוק אתמול שמעתי על משהו מהאר"י שאף אחד לא עושה ודווקא בעניין הזה גם בנגלה פשוט שצריך.)

חשבתי שיש רק יהדות אחת,

מה זה כת חדשה?

אם זה כתוב בילקוט יוסף אז זה לפוסקים לפי הרב עובדיה.מה הקשר "ספרדים"?

אפשר יותר פירוט?

"אני לא בדיוק יודעת איך להגדיר את זה. שיהיה לך בהצלחה בהמשך."

זהו

בהצלחה!!!

אתם רק אחרי פגישה ראשונה/שניה, ובשלב כזה זו אמורה להיות שיחת פרידה קצרה,

ובמצב שהקשר נחתך כ"כ מוקדם, את גם לא צריכה לספק לו הסברים.

אלא אם כן מדובר על נקודה שממש חשוב שהוא יתקן אותה, אז בשלב כזה להתחיל לפרט זה יותר יזיק מאשר יועיל.

השיחה מהכיוון שלך אמורה להיראות בערך כך:

"שלום!...שמע, לא כ"כ נראה לי שאנחנו מתאימים...לכן, נראה לי שניפרד...

סליחה אם פגעתי ובהצלחה בהמשך...שבת-שלום!"

(אם הוא מתעקש ושואל למה או שהוא מבקש פירוט,

תגידי לו שאת לא מרגישה טוב בקשר ושאתם לא מתאימים לדעתך)

לא צריך יותר מזה, והשיחה לא אמורה לקחת יותר מדקה או שתיים.

בהצלחה!

נ.ב.

אם לא נוצר עדיין קשר רגשי ביניכם, כיום לא נהוג להיפרד או להגיד שלא מתאימים במהלך הפגישה, אלא אומרים זאת בשיחת טלפון לאחר הפגישה.

אם נוצר קשר רגשי ביניכם ואתם כבר תקופה ביחד, אז נהוג להיפרד בפגישה.

זה לא אמור להיות מסובך אבל הוא מסבך את זה 

ומנסה בכח להבין למה לא..אמרתי בדיוק כמו שכתבת שאני לא מרגישה שזה מתאים

בכל מקרה ב"ה עשיתי את זה היה קצת קשה אבל אין ברירה

תודה לכם שבת שלום!

כשלי זה קרה, הסברתי שמבחינתי ההחלטה שלי סופית,

ומכיוון שאנחנו לא ממשיכים, אז אני מעדיף לסיים את השיחה.

אם ברור לה שזה לא זה,

זה לא הוגן כלפי אפח'ד להמשיך רק כדי לדעת להגדיר!!

גם במסר"ש

נשאר: צ"ו-ק"ט

ק-קי"ב, קי"ט.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t653023#7263749

אז נצטרף שם במקום אוקי?

קהילת בית יהודה

בית הכנסת של הרב אורי שרקי שליט"א

מזמינה את ציבור הצעירים והצעירות

לכנס השנתי הגדול - בדרך לבית!

שיתקיים בעז"ה ביום ראשון כ"ט בתמוז תשע"ד (27 ביולי 2014)

בבית כנסת בית יהודה, רח' שושנה 18,  קרית משה, ירושלים

בתכנית:

16:00  רישום וקבלת פנים

סדנאות

(מספר המשתתפים בסדנאות מוגבל - כל הקודם זוכה, הרישום בדוא"ל)

שיחות מפי -

הרב אורי שרקי שליט"א

הרב יהושע שפירא שליט"א

לאחר מכן - מפגש על קפה ומיני מאפה

עלות לכיסוי ההוצאות: 50 ש"ח לנרשמים מראש ו-70 ש"ח לנרשמים במקום

-הכנס בנוכחות שדכנים ושדכניות-

לפרטים:

tzeirimtzeirot בג'ימייל

אתי: אפס חמש שתיים ואחר-כך:

5802459

דניאלה:אפס חמש ארבע ואחר-כך:

4614618

חפשו אותנו ב-f:  בית יהודה ירושלים

(אההה, בטח בפייסבוק שלהם יש את המודעה וסתם השקעתי )

אבל החלק השני פחות הקטע שלי...

(גוגל מפות לא נותן תשובה ברורה. הוא מצביע על רחוב שושנה - במבשרת ציון!)

אני אישית קישרתי ישר לה׳...

ולא הבנתי למה פורסם פה...

עד שהבנתי שיש גם את המין הגברי בעולם ...ווואלה