פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1244)

בין הזמנים התחיל בקלות רבה יותר ממה שחשבתי.

 

אני שוב ביישוב עם החברים ומשפחה!

 

זה כבר מספיק,לא ?

אחי היה בבית שבת- היה נחמד.

שרנו שירי נוסטלגיה מהממים לכבוד האזכרה של סבתא...

היתה שבת סבבה.

לא ישנתי שנ"צ שבת

גיליתי את הדרך אל האושר...

אני שמחה.

אהה ו"אז תתחזק ותתרפא והיתה לה שמחת עולם"....

שבוע טוב יהודים.

אני אישית שונאת שדכניות (סתם הן מוסיפות לי 5 שנים לגיל מגיל 14)
יכול להיות שהיא באמת לא מכירה אותו. אבל איכס. גם הצורת דיבור (שצעקה) וגם התוכן...

איך היא בדרך כלל? אין לי מושג.

לא זה ולא זה.

חסרת נימוס וטקט.

(בעיקר על הטון, אם היא הייתה אומרת את זה בצחוק ובחיוך זה היה נשמע לגמרי אחרת... )

 

(חח נזכרתי בשדכנית של מולאן)

שהיא אמרה את זה בכעס.כאילו איך אני בכלל מעיזה לשאול אותה שאלות עליו????

 

ואז כתבתי לה הודעה שאני הייתי שמחה אם היא תשדך לי בחורים לפי מה שאני מחפשת ולא תגיד לי משפט כזה.

 

אז היא כתבה אז אני לא מוכנה לשדך לך יותר בחורים,תשכחי מההצעה.

 

ממש בוגרת,אה??

 

ונועם-אני מסכימה איתך על השדכנים...

אבל עבר חצי יום ואני עדיין חושבת את אותו הדבר- (אבל הניסוח הראשוני שלי היה יותר בוטה...)

את צריכה להגיד ברוך שפטרנו ממנה.

אבל מה הקשר שהיא אמרה אותו?
הייתי מורידה את החלק הראשון, ומנסחת את החלק השני יפה יותר. ואז זה היה סבבה.

[באופן כללי, סליחה מראש מכל השדכנים הצדיקים, אבל רוב השדכנים שאני מכירה (אלו שלוקחים סכום נכבד עוד לפני שהציעו) מציעים הצעות לא קשורות. נראה שהם סתם מנסים לצאת ידי חובה. לרוב לא עונים בכלל למה שאת מחפשת.
לכן, כששדכנים שלא חייבים לי ולצד השני שום דבר, מציעים לי, זה הרבה יותר קורץ לי.]

לא נראה לי שכך היא נוהגת בדר"כ
למה לא תהיה לה עבודה בקצב הזה

ובפרט שאת באמת לא אשמה

ורק התקשרת לשאול שאלה אחת

בעיקרון,התוכן של המשפט לא כזה נורא.

הגיוני שאם השאלה הייתה נורא ספציפית

אז היא חשבה שהחברים שלו כבר ידעו לענות על זה טוב יותר

מה שיותר מרגיז זה הטון הזועף

יכול להיות שבמקרה התקשרת אליה ביום לחוץ

 

באמת אני שמחה שנפתרתי ממנה..

 

ב"ה

 

תודה על השיתוף.

 

מעצבן שמדלגים על הלב וחותמים הבנה.

וזה נוסף למשימה להמשיך למרות...

בהצלחה עם המאמץ להמשיך, יהי רצון שיהיה כח להמשיך עד שיתברר.

והלב ישתחרר.

למחוק את הכרטיס, כאשר מתארסים...

שבוע, עד שהתחלתי להיפגש עם בחור שהכרתי דרך שדכן.

 

התעלמתי מההצעות משם, עד שהתחתנתי עם אותו בחור...

 

 

 

חברה טובה התחתנה דרך שם.

אני.
מבין חמש בנות שנפגשתי איתן עד עכשיו, שתיים היו משם, והן היו הכי בכיוון.

לא אתר השידוכין הראשון שנבנה ע"י מי שבנה אותו

 

האם היותר פורה? לא יודע... מסקרן...

ובמה הוא שונה מאתרים אחרים?

https://www.matimim.org/

אז אני לא אדע להבחין מה ההבדל בינו לבין אחרים...

תתחילי לפתוח כרטיס (אפשר להפסיק באמצע והוא לא באמת יפתח), ותראי אם מתאים לך השאלות שם...

זה אחלה אתר!

עדין,מכבד,נוח,בלי תמונות קופצות

למרות שתכלס,בקושי יצאתי עם אנשים משם

(כי אני נותנת עדיפות להצעות אמיתיות על פני הצעות וירטואליות)

 

 

 

לא

לא הסגנון שלי.. אם יצא לי משהו מאינטרנט זה ממקומות כמו פה/ביכורים/פייסבוק.. שזה בא על הדרך…

חברה שלי המליצה לי ואמרה שיש שם בחורים תורניים..

אז נירשמתי.

מה הכינוי שלכם?

כמו בערוץ?

??

משהו בשעת חירפון

אז מחקתי

יהזויות....   

אבל אני סקרנית

אבל זה לא כזה אגרוייסע סוד....

התאכזבתי..חשבתי כבר..

חפיף... תחגגו באיחור קל
מזל טוב!!!

שנזכה לחגוג בשמחה ובנחת ויהי רצון שאלה יהיו העיכובים היחידים שלנו בחיים..!

הניסוח לכבוד כפיר, שמשהו ישעשע אותו קצת..

בונא תהיי בריאה! הבהלת אותי!!!!

מזל טוב

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חחחחח ועוד איזה סמיילי

|מסמיק עד שורשי שערו|

ככה, ולהרוס לי את המתיחה???
את אחד באפריל כבר פספסנו, אזמה?



לא נורא.. העיקר שתהיה שמח!!!

אם לא היית מגיבה הייתי יכול לערוך!!!

לי מותר הכל!!!
זה שאתה יותר גדול זה לא אומר כלום! |מוציא לשון|

פשוט לך לחגוג.. אנחנו נאכל עוגת יומולדת בלעדיך!
אנה לפצות אותך על זה בהזדמנות.

איך חוגגים בצבא?
|מגרד בפדחת|

למה ניק כזה ארוך?!
אם היה לי ניק כזה הייתי שוקלת פעמיים אם להיכנס לפורום |עצלן|
בעצם אולי זה רעיון אם אני בקטע של גמילה...
אבל הוא עדיין ארוך!
יש מגבלה על אורך הניק?

[אחרי ששלחתי לו בס.מ.ס.]....

 

בעז"ה בשנה הבאה שיהיה מז"ט של שניכם לגמרי..

 

[הוא עוד לא לגמרי "שלך".. זה רק אחרי שהוא יעשה קנין ואת תהיי "שלו"... סבלנות..]

 

 

תזכה ותזכו להרבה שנים טובות ונעימות.

 

ותזכו תמיד להתרגש ולשמוח בימי ההולדת ושאר השמחות זה של זה, לא פחות מכעת - ויותר.

גדל הבחור!!

 

מזל טוב, עד 120 מתוך נחת ושמחה!

 

 

מזל טוב!!

שתזכו לאריכות ימים ושנים- ביחד, בכיף

פשוט רציתי להוסיף לו קצת צחוקים ושטויות מעבר ל"כן המפקד" ו"הקשב" שהולך איתו עכשיו..

ואין אפשרות להגיע לבסיס לשאיר לו איזה משהו?

יום שישי ארוך יחסית

 

בכל מקרה

שתזכו לשמוח את שאר השמחות ביחד

עם הרבה מזל טוב

אני ממש רוצה אבל אני עובדת שישי וזאת נסיעה ממש ארוכה אין מצב שאספיק לחזור הביתה לשבת.. אם בכלל אספיק להגיע לבסיס שלו..

איזה חמודה

אהבתי את המזל"ט!

אולי תתארחי בישוב ליד ותוכלו להיפגש בשבת?

אם במקרה הוא בבא"ח כפיר אני יכול לסדר לך משפחה מארחת בישוב ליד (חמדת)

ביררתי ואין מקום יישוב במרחק סביר.
זה או לישון בבסיס או להגיע ברכב.. לא מרחק הליכה מבתים..

היא אמרה שזה חור חורי במיוחד..
לפעמים כדאי לוותר רק מלחשוב על נסיעה למקומות הנידחים כמו שיזפון או בהל"צ או משו שם...
הוא יחזור והם יחגגו

מקרוני,הלחצת אותי לרגע

עכשיו תוכלו להנות מעצם המחשבה על היומולדת

שזה אומר חגיגה פי שבע:

מזל טוב

מזל טוב מזל טוב

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מזל טוב

 

משם.]

אם את שואלת לאיזה מסגרת הולכים, אז הרוב הולכים לישיבות ומתגייסים אח"כ במסלול הסדר או חוק טל.

 

אם את שואלת לאלו ישיבות,

אין רוב ברור שהולך למקום מסויים, והחלוקה משתנה ממחזור למחזור.

זו ישיבה מאד מאד הטרוגנית.

 

 

בית אל..

 

(זה מה שאני מכיר, מן הסתם יש בעוד הרבה מקומות)

שיצא מההסדר בסוף שיעור א' והתגייס ל3..

קיצור. ישיבה הטרוגנית ממש..
(אחשלי הסביר לי שאפשר לראות את זה לפי התנאי קבלה שלהם. כי.... אין לא ברור לפי מה מתקבלים בדיוק...)

בעזהי"ת

 

אחשלי [המקו"חניק] טוען שיש לרב דב רשימה של הרכב השכבה האידאלי: (המספרים כמובן מפוברקים)

5 חרשנים

10 טיילנים

10 שפיצי-בני-עקיבא

3 לא-דוסים-בעליל

2 שיגדלו שיער ארוך

4 דוסים רצח

3 ברסלברים

 

וכן הלאה.. והוא פשוט מקבל לפי המכסה, חמישה חרשנים כבר קיבלתי והוא חרשן? אז הוא לא מתקבל. אה, בעצם הוא גם דוס רצח? אז הוא יכול להיות על תקן דוס רצח, יש לי שם מקום פנוי..

אז יש הרבה חבר'ה שמתאימים גם למצפה רמון ודימונה
10 טיילנים ו10 בנ"ע? זה הרבה

בעזהי"ת

 

אחשלי היה שם על תקן החרשן, ככה שאני לא יודעת באמת

נכתב ע"י בוגר מקור חיים

אין רוב שהולך למקום מסויים, רוב המחזורים מתחלקים לקבוצות של 5-10 אנשים שהולכים ביחד למקום מסוים.. על כל גווני הקשת (תקוע,שיח,עתניאל,פת,רעותא,הר המור,אלון מורה,רמת גן,רמת שרון, תל אביב מרכז והרשימה עוד ארוכה)

ויש שהולכים לכל מיני עתודה ושנות שירות וכדומה

אוהו

שיש קוי אופי ותכונות שמקבלים מהישיבה... כל אחד מעבד את זה בהמשך בדרך אחרת
זה יותר מקום שנותן כלים. אפשר לזהות אותם לא משנה לאיזה כיוון הם הלכו אחרי הישיבה. בין אם הם קוניקים מרכזניקים ירוחמים או אלון מורה

זה לא עובד ככה

למה את שואלת את השאלה ..

זה קשור לאופי של בנאדם ולסבלנות שלו נראה לי..

עכשיו ברצינות

 

נראה לי שזה תלוי באופי ובחינוך ופחות בזה שאדם דתי. יש אנשים שתחומים מגוונים מעניינים אותם ויש כאלה שלא...

 

שדווקא דתיים יתעניינו פחות במה שהשני אוהב? למה?

 

ובקשר לדייטים- זה עניין של נימוס- להגיב על דברי האחר אבל לפעמים התחום הזה כ"כ רחוק ממך שפשוט אין מה להגיב...

(זה לא קרה לי הרבה פעמים אבל זה קרה פעם, פעמיים...)

יש לי מספיק דברים אחרים לדבר עליהם

לענ"ד, זה מאוד תלוי בבן אדם ,בלי קשר לדת גזע או מין, אם הוא אדם שהוא מקבל את השונה ומקשיב או לפחות מנסה להביע עניין ואוהב ללמוד ולהבין דברים חדשים [שזה אופי כזה] ויש כאלה שהם קצת חסרי סבלנות לשמוע דברים שונים ממה שהם רגילים\אוהבים ולא תמיד מסוגלים להכיל דרך שונה משלהם.

 

אין הבדל לדעתי בין רמת דתיות לרמת התעניינות. 

 

נימוס שייך לכולם.

 

 

אני חשבתי שאדם שמקיים תורה ומצוות, שהרבה דברים מעניינים יש בהם צד של איסור.. ולכן מוותרים על זה.
ואז גם לא מתעניינים.. אולי בשביל לא לחיות בהרגשה של אולי אני מפסיד פה משהו טוב..

 

 

יש רק איסור יציאה מא"י (תלוי את מי שואלים ובאיזה נסיבות יוצאים). כמובן שלא מדברים על נושאים של איסור, זו לא הייתה הכוונה שלי.

יש עוד המון דוגמאות אחרות שמראות אחרת .. 

וגם אם לא, יש את מה שנמצא מעבר לאסור והמותר.. 

קיים בכל המגזרים לדעתי

והחברה מאוד משפיעה

 

קשור גם למשהו אחר שחשבתי עליו, ההסתפקות בבינוניות.

אני לא יודעת אם זה מתוך שבאמת אין רצון ליותר, זה מה שעושה אותך מאושר

או אם זה משכנועים עצמיים, שכנועים של החברה, נוחות, ראש קטן

הדתיות, מטבעה, ממקדת וממסגרת את האדם.

למרות שקרוב הדבר שזה ישפיע גם על התעוזה המחשבתית והנמכת האש של יצר הסקרנות,

אם הבסיס בנוי היטב, הוא אמור לסלק את הפחדנות המקטינה הזאת.

אם תצייר את זה בצורת דיאגרמה - אז בתחילת התתחזקות הדתית יש פחות רתיעה, באמצעה

יש הרבה הססנות, אך בסופה שוב זה חוזר למצב ההתחלתי אך ממקום לגמרי אחר.

 

מסקנות מפורשות-אין

בגדול,רחבות אופקים נובעת מאופי מסויים

וגם מהסביבה שבה גדלת 

יש מקומות מסויימים שבהם רחבות אופקים

נתפסת כמשהו שפוגע ברמה הדתית 

 

לעניות דעתי,רחבות אופקים זה דבר מבורך

כל עוד היא לא באה על חשבון ההלכה

כל עוד יודעים לנתב אותה למקומות חיוביים

וכל עוד יודעים להשקיע בעיקר (תורה!)

 

 

 

הדיון הזה כ"כ מזכיר לי את מאמר הדור..

 

 

לידי סגירות וצרות אופקים.
אבל תפיסה דתית עמוקה של אהבת ה' ועולמו, דווקא מעלים את רמת הסקרנות ורחבת האופקים של האדם. מהנסיון שלי עם הרבה ת"ח אמתיים, הם מאוד מאוד סקרנים ויש להם רחבות אופקים. בתודעה שלי, הייתי אומר שלת"ח יש אפילו יותר מהמרצים שלי באונברסיטה, שהרבה פעמים נעולים על הנושא שהם מומחים בו.

[בדיוק השבוע התוודעתי שאחד ת"ח מיוחד וצדיק, צאצא של אחד השושלות הרבנים המפורסמות, שרוב היום עסוק בגמרא בעומק, והוא נראה כמו חרדי, הולך לשיעורים באונברסיטה הפתוחה, והוא מתיחס לזה ממש ממש ברצינות עד שהוא מקליט את המרצה, ועובר על סיכומים, להיות בטוח שהכל ברור ונהיר לו.]

יש כאלה שיהיו סגורים בגלל הדת.
יעני יתעסקו אך ורק בקודש ויהיו פחות חשופים לתכנים אחרים (סתם תכנים של חול). לעומת האחרים שאולי בגלל התקשורת וכל השאר יהיו יותר בעניינים..

אבל מה שאמרת שדתי פחות יתעניין בגלל זה במה שהשני אומר- לא קשור. זה עניין של אופי/מידות...

לכך...

 

בעניין הדייטים רוב הבחורים הביינישים שיצאתי איתם היו יותר סגורים (סוג של צרי אופקים).

 

אך עדיין אני לא חושבת שאפשר להכליל את כולם.

אמנם אני כמעט לא פגשתי בחורים שהם גם ת"ח וגם עם פתיחות אבל אני בטוחה שיש כאלה.

 

אני חושבת שזה תלוי בבית בחינוך שמקבלים.

בחינוך להרחבת הידע. בחינוך לקבלת האחר והשונה באשר הוא.

בחינוך להתמודד ולא להיבהל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה שהוא יודע פול דברים מעבר ל...

גם תלמיד חכם, גם עם הסמכה לרבנות, גם הסטוריון וגם חלוץ, יש לא ידע נרחב מאד במלא תחומים, גם בתורה וגם בחול.
ואם חושבים על זה, גם התנאים והאמוראים היו מאד בקיאים, גם בתורה וגם בחול. האמת, שרוב התלמידי חכמים מאד בקיאים, גם בתורה וגם בחול, כי הם הולכים יחד ואי אפשר באמת להפריד בניהם, להפריד בניהם זה לפספס את העיקר של שליחותנו בעולם. הביינישים שמתעמקים רק בתורה, מפספסים את העיקר.

כמו שאמרו, זה לא שדתיים פחות מתעניינים במה שהשני אומר.

אבל לגבי חיפוש ידע, תחומים ואופקים חדשים ממש מתוך עצמם, נראה לי שבאמת אדם דתי, שיש לו תפיסה של "מה אני צריך לעשות כדי להיות בסדר", לא ימצא בזה עניין כ"כ: הוא 'מסודר'. הוא יודע במה צריך להתעסק. למה להמשיך לחפש?
(שזאת תפיסה חסרה כמובן, בגלל שכן יש עניין ללמוד על העולם, לפתח אותו ולהתבונן בו.. אבל אצל אדם דתי כנראה צריך דחיפה מיוחדת לזה. שטוב שיש מי שנותנים אותה!)

הוא נראה קטוע יד

נתנה לו ביס בצילומים...

ול'כרכר בפייס' על ההתאמה, ול'יחצ"ן' את הרומנטיקה הנפלאה, ול'הגיד' לכולם על הלבבות העפים, ול'רחוץ' במים רבים שלא יכבו את האהבה, ול'הוציא מצע' על מהות הקשר שיהיה, ול'מרר' את חייהן של הבחורות הקודמות בקנאה, ול'כרוך' את חיינו זה בזה, ל'ערוך שולחן' נגד צוררינו הקמים על הקשר, ול'צפון' את רגשי החרטה, ול'ברך' בקול גדול על השמחה הנפלאה שלנו, ול'הלל' ברחובה של עיר על העליזות שבנו, ול'רצות' לעוד ועוד כבוד!

איך האשה, כמו הלילה הזה, כולה מצה, ועדיין שומרת על גיזרה.

 

משהו כאן לא מריח טוב.

אין צורך בנורה אדומה, אבל להיות ערניים ולהתעניין, לנסות לדבר על ולברר למה המצב כך, כי יכול להיות שהצדק עם המדוייט/ת, ויכול להיות שהצדק על ההורים.

הוא מודל מאוד טוב לחיי שגרה ממושכים, נטולי מסכות, עם אנשים קרובים.

עוד דוגמה טובה - עמוק בתוך חיי הנישואין.

 

זכורני שהחזו"א הדריך לשים לב היטב לנקודה הזאת בבדיקות השידוכים.

 

וכמובן שיש מקרים יוצאים מהכלל.

גם מקובל שיחס להורים הוא מדד טוב לרמת יר"ש 

אם הוא לא מנסה מצד עצמו למנוע אותם- אז כן.

ואם הוא שונא את אחד ההורים שלו (מה שלפעמים לצערינו הרב קורה לבני גרושים) אז גם כן.

חוצמזה שאני מאמינה שבאיזשהו מקום הקשר עם ההורים יכול במידת מה לשקף את הקשר לבנזוג מקווה שלא... אני לא מסתדרת איתם

אל תשווי קשר עם בן זוג לקשר עם הורה. אל תחשבי על זה בכלל. הקשר שלך עם בעלך יהיה מצוין.

יהיה לך הכי טוב שבעולם!!

מתיחות, זה לאו דוקא סימן רע.

הקשר בין איש לאשה הוא שונה, מאשר קשר עם ההורים.

[אולי קשר טוב גם לא סימן למשהו. יש הורים שכל כך מפנקים את הילד שלהם ומתיחסים אליו טוב, שבצורה טבעית יש לו קשר טוב אתם.]

ברור שיתכנו מקרים חריגים של הורים שבאמת קשה להסתדר איתם (ואז..מי אני שאשפוט)

בכללי...קשר עם ההורים זה משהו חשוב וזה אחד הדברים

שאני יותר בודקת אותם (אם זה באופן ישיר או עקיף)

 

יהיה חשוב לי שהוא יכבד את הוריו.

 

 

(אצלי משפחה זה לפני הכל)

כלומר, איך יהיו היחסים המשפחתיים בין המשפחה שאני (אולי) אקים איתה, לבין ההורים שלה (ושלי) כסבא וסבתא.

הם לא חייבים להיות מושלמים, אבל הם צריכים להיות סבירים ואפשריים.

לשעבר*

 

אולי הבעיה היא אצלו.

אולי אצל הורים (בהחלט יכול להיות)

 

זאת לא נוסחה.

 

צריך לבחון את הבנאדם.להסתכל גם על זה. אבל לא באופן משמעותי מידי.

אם הם מתערבים לו בחיים סתם דוגמא, סגנון החיים שלהם שונה והם עדיין מנסים לשנות אותו, זה ממש לא אמור להפריע אם זה בקטע של אני לא אוריד תזבל או כאלה שטויות… אז. טיפה…

לדוג' אחרי פגישה אחת כשהיה שקוף תוך כדי פגישה שלא ממשיכים....

מאז אני תוהה כמה אני נראית מפחידה

בכליון עיניים..נשמע מעניין

משחק מילים שכזה..

חצוף...

אמר בתחלת הפגישה שיש לו 3 שעות עד לאוטובוס, אחרי 40 דקות נזכר שיש לו אוטובוס דחוף וברח... (בלי לומר כלום) אבל זה היה החלק המשמח בפגישה

חברה שלי סיפרה לי שהיא ישבה בדייט עם איזה בייניש ואז הוא אומר לה "איזה באסה שאני לא נמצא עכשיו בסדר ערב"
הייתי בשוק של החיים! חסר טאקט/רגישות ברמות מחרידות. בכל מצב בנאדם חצוף- נניח במקרה כזה מותר לקום באמצע.

נשמע מסקרן...

רק שלא יסתובב בפורום....

אז אפשר להגיד גם אחרי 40 דקות שפשוט, לא מתאים. לברוח ככה ולתרץ תירוצים זה פשוט חוסר בגרות!

(זה לא היה השבוע הסיפור שלי...)

אבל לפעמים! אין לי מושג אם זו הייתה אחת הפעמים

 

הלם...

לי זה קרה בקשר השני (קשר ארוך) לא הייתי מסוגלת להגיד לו את זה, אז שלחתי סמסים והסברתי ארוך... (חמוד, הוא ממש רצה לדבר אבל כיבד את הקושי שלי ולא אמר לי את זה)

אחרי כמה שעות הרגשתי עם זה גרוע-גרוע- אז שאלתי אם בכל זאת הוא רוצה לדבר.. ודיברנו.. היה לי קשה לשמוע אותו עם הקול הזה...

קרה לי בהתחלה שיצאתי עם בחור דייט אחד והיה ברור שלא מתאים.

אז שלחתי סמס.

 

רק לאחר זמן הבנתי שלא נפרדים בסמס...

 

אז אני חושב שזה בסדר להיפרד בסמס, אבל אני חושב שאם אפשר, אז עדיף בשיחה.

(אחלה חסודה,שם שם)

אם זה היה אחרי 2 פגישות איכשהו סבבה…
אם לא… זה… אוף!!!!