פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1243)

שטויות במיץ עגבניות רקובות..

 

אהבה אמיתית מתבטאת רק בנישואים ע"פ רוח התורה.

מסכים בערך עם כל מה שכתבו כאן...

 

לגופם של דברים - תלוי במינון, ותלוי ביין, הקפה והנישואין (המניע וההתנהלות)

אם מתחתנים מתוך רגש גדול ו"אש" בסופו של יום השגרה מלמדת שצריך לחיות אחרת גם עם "יסודות" אחרים.

ושכולנו בני אדם בסופו של יום.

ושמה שאמור לבנות נישואים זה הרבה רצון ואהבה וכנות..ולאו דווקא רק  הרגש העז.
כי צריך להתחתן עם מישהו שבסופו של דבר תוכלו לנהל קשר יום יומי ולא להיות במקום של מאוהב 

אלא מאוהב ממקום מפוכח

נהנים מהאשליה, ולא רוצים את המציאות

 

שיבושם להם

 

אם כבר, שיראו סרט, גם זה אשליה

[נישואין במידה- לדעת מתי להתקרב ומתי לתת מקום]

לגבי הראשון-תלוי
לגבי השלישי-זה אמור להיות בדיחה? למרות שפעם שמעתי מרב שאם לוקחים את החתונה עצמה כשיא אז אפשר רק לרדת, אז אולי זו הגישה שלהם...

גדול מצווה ועושה משאינו מצווה ועושה. ברגע שהאהבה לא נמצאת במסגרת נישואין, האהבה אינה אמיתית (בצורה מספיקה) כי אחד הצדדים יכול לקום וללכת. לכן המשפט נכון במידה ולא עובדים על זה, אבל בכללי המשפט לא נכון.

 זה הדרך לפתור בעיות שלא היית נכנס אליהם מלכתחלה"

משהו כזה שמעתי...

אני לא רואה צורך להכחיש את 2 המשפטים

בס"ד

 

נישואין זה לנסות לפתור ביחד בעיות שלבד לא היית נתקל בהן בכלל

בין אהבה לנישואים, לוקחים הכל מובן מאילו וכאילו האשה חייבת משהו .

ברומנית.
ואז לא הבנתי אז הוא תרגם
אני יודעת מילה אחת ברומנית ואינלי מושג מה היא אומרת

בטח קללה

סבא רבא שלי לא נוהג לקלל

וואה!

 

כמו בו כזה שילדים עושים, אז וואה

 

המנקה הרומני היה מבהיל אותנו במסדרונות. איזה איש רע.

לגבי השני- תלוי במינון.
לגבי השלישי- תלוי בהגדרה.

לפי ההגדרה שלי- להפך.

ואין ברירה, בנישואין אתה מפסיק לאהוב את המדוייטת
ובמקומה נותן את אהבתך לאשתך, אדם חדש לחלוטין!

אך עכשיו באנו לדיון עתיק היומין מה זאת בדיוק אהבה.

אפשר לחפש...

אם את רוצה תשלחי לי את המייל שלך באישי ואני אשלח לך מחר בעז"ה..

של החודשים מהאירוסין עד החתונה בסוף המחברת, 

בכתב יד, לא משו רציני, 

ואז זה חוסך- לא צריך להסתובב כל הזמן גם עם יומן וגם עם המחברת, אפשר רק איתה

 

מניסיון- זה שווה!!

20140422201527.doc

מחברת כלה3

מחברת כלה3

 

אני לקחתי את הדוגמאות האלה ושכתבתי קצת, הוספתי עיצובים, לא הכל לקחתי משם

בהצלחה!

רק בשמחות!!!!

 

20140423122724.docx

בעזרת ה' מקווה שנזכה שיותר ויותר אנשים ידעו להעריך ראשית כל את היופי הפנימי. וזה לא תלוי בכלי החיצוני שה' נתן.

 

וברוך ה' גם שה' עשה שהיופי יהיה פעמים רבות סובייקטיבי - דהיינו, תלוי בעיניי המתבונן, ככה שדבר שלאחד הוא לא יפה, לאחר יראה יפה ביותר.

 

בכל מקרה, עד שהעולם יתוקן, עצות פרקטיות הן פשוט שתשתדלי כמה שיותר להבליט את הצדדים הטובים אצלך - הן האישיותיים, הן המידותיות, ההן ההשגיים (למדתי ב...וכו'...), וכן - ניתן גם, ובזה בנות מומחות - לדאוג שבהופעה החיצונית שלך את תבליטי את מה שיפה בך יותר, ותצניעי יותר את מה שאת פחות מתחברת אליו. ככלל - הופעה חיצונית מוקדפת ומסודרת שרואים שהשיקוע בה טוב טעם ודעת, כבר עוזרת גם לרמאה החיצוני אפילו אם הבחורה היא לא מיס עולם.

מעדיף פנמיות יפה על חצוניות יפה.

 

לפחות לא בסביבה שלי.

מעבר לזה, מי שיפה בעיניי אחד לא בטוח שתהיה יפה בעיניי אחר וההיפך.

 

מעבר לזה2, בסופו של דבר, אני לא חושבת שקיים מישהו שיתחתן עם מישהי רק בגלל שהיא יפה, כך ש...תני להן קרדיט .

 

מהשם אישה לאיש.

חבל להעסיק את עצמך במחשבות כאלה. זה לא מקדם לשום מקום.

 

רק טוב.

להסתכל החוצה לרוב זה לא מועיל ולא מקדם לשום מקום

דווקא בסביבתי יש בנות שלא יפות ולא מוכשרות ולא כלום שמתחתנות מהר.

אם תדעי איך לשווק את עצמך ולא לבוא בגישה אני לא נראת טוב אז נגזר עליי להיות לבד. מה שאת משדרת ככה תופסים ממך אנשים בחוץ. תבטחי בה' הוא יצר אותך, תעשי השתדלות להתלבש בצורה יפה לטפח את עצמך ותוסיפי את הביטחון ובעז''ה תמצאי את זיווגך במהרה.

 

אני מכירה הרבה בנות יפות, מוכשרות, חכמות ו...לא נשואות.

כנראה שיש עוד כמה פרמטרים, כמו שכתבתי

את צודק בשאלתך בהחלט! הרי ברור לכל אדם שיש שכל בקדקודו שהמשקל שיש לתת לאופי צריך להיות הרבה יותר משמעותי מהמשקל שניתן ליופי או למראה חיצוני.

 

אבל כמו הרבה דברים בחיים , לדעת מהי הדרך הנכונה ומה צריך לעשות , לא הולך בהכרח (לפחות לא בקלות) עם עשיית הדברים בפועל ,

 

הגברים בנויים עם משיכה ועניין גדול לחיצוניות ,ולא פשוט לשים לב לדברים היותר חשובים.

 

(בכל מקרה , כחלק מהאמונה בטוב ובשאיפה להתקדם אני מניח שאנשים באמת בגיל מסוים ישימו לב למה חשוב באמת ,

ובשביל גבר ראוי שיודע באמת מה טוב , כדאי לחכות)

 

או הכרה בטבע הגברי.

לעניות דעתי - יופי הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין (חוץ ממקרים בודדים ביותר בהם הוא מוחלט)

 

בכל אופן מה שוודאי הוא שבחורה נאה עם אופי בעייתי -

גברים יחתכו מהר מאוד..

|קול צעקה|

 

ועכשיו ברצינות:הגעתי למסקנה שכל אחת מפתחת תיאוריות שלמות על כך שהיא עוד לא התחתנה

אני כבר יכולה לכתוב ספר תיאוריות....אם תרצי-באישי

אז קודם כל,החלטתי בעז"ה להפסיק עם התיאוריות האלה שבאמת לא מובילות לשומקום

רק לנסות להאמין כמה שיותר שבעז"ה יום אחד זה יקרה...

דבר שני,לא יצא לי להיתקל בבת לא יפה |רציני|

יש כ"כ הרבה סוגים של יופי

ואם יש בנים שמקובעים על מראה מסויים-זבש"ם!!

 

ואם נעזוב רגע את היופי החיצוני,

יש בנות עם שמחה ומאור פנים שזה מקרין החוצה בצורה מדהימה

רציתי לשלוח לך המון כוחות

אבל מהכינוי שלך נשמע לי שאת מספיק איתנה

אז נסתפק ב

 

א. ניתוח פלסטי
ב. לצאת עם מישהו בליגה שלך

רדיפה אחרי החיצוניות בכל תחום.
אנחנו צריכים להוביל תנועה של הדגשת הפנימיות, אם כי אנחנו לא צריכים לזנוח את החיצוניות.

אם אדם יהיה חזק בפנימיות שלו זה יאיר החוצה, ואנשים ימשכו לאור הנפלא הזה.

שזה אמור להיות פרט חשוב...
היא הולכת להתחתן איתם?!

משפחה זה כן דבר שמתחתנים איתו!!!
נכון שאפשר גם לא להיות החברים הכי טובים שלהם בלשון המעטה ולא להתקרב אליהם ובלהבלהבלה.
אבל זה ^ יכול לקרות בעיקר אם גם הבעל לא מסתדר עם המשפחה..
אבל זה מאוד משמעותי היחסים עם ההורים של הבעל/האישה..


ולשאלה-
לא צריך להגיד את זה בבירורים, ולא צריך להסתיר.. זה לא אומר כלום על ההורים עצמם..

אז כן, היא צריכה לדעת!!

אפילו לפני הדייט הראשון..

ומתחתנים גם עם המשפחה..אבל באמת חשוב לך לדעת לפני אם אמא שלו בת 60 או בת 70?!

לא בלחץ של להגיד וזה לא מעיד כלום על ההורים..
רק הציק לי בעין ה"הוא מתחתן איתם?"..

אולי הייתי צריכה להיות יותר ברורה..
בכל מקרה לא התכוונתי למה שאת התכוונת

 שהוא בן זקונים... 

לק"י

ואין גם עניין להסתיר.

אם הם יסתדרו ביחד ויהיה להם טוב,זה לא יפול על זה שההורים שלו מבוגרים.

 

 

לכן לא נראה לי שזה קריטי.

 

יש עוד המון פרטים ברמת הקריטיות של זה שלא אומרים על ההתחלה.

 

 

עד כאן לענ"ד

כך אמר לי פעם מישהו.

לא יודע עד כמה אני מאמין ב100% מהמשפט הזה, אבל יש בו הרבה אמת.

 

הורים מבוגרים זה משפיע.

כמה? אין לי מושג.. תלוי בהורים.

 

הרבה פעמים זקנים יותר מקובעים, פחות מתפקדים, וכו'.

אם הם לא עובדים - יש להם יותר זמן, לפעמים זה עלול לפגוע בפרטיות של הזוג.

אם בונים על זה שההורים 'יעזרו' בהתחלה - צריך עיון במבוגרים...

 

יכול להיות שכל מה שכתוב פה זה חרטה, תלוי במציאות...

 

א"א לומר שזה נותן רושם לא טוב, הוא לא אשם בזה.

לדעתי תגיד, ואתה יכול להוסיף שהם משפחה מאוד |יתרון אמיתי|.

אם היינו מסתכלים על משפחה לא הייתי מתחתנת עם בעלי, וגם הוא לא היה מתחתן איתי. 

אחת הטעויות הכי גדולות זה לשפוט לפי משפחה. אם הם מתערבים יותר מדי- לומדים לשים להם גבולות. אם הם לא מתערבים מספיק- מודים על זה שהם לא מתעררבים יותר מדי.

אבל יש כאלה שזה פרט חשוב בשבילם,

אז להם  אולי כדאי להגיד.

האמת - זה תלוי במציאות. א"א לחתום שאלות כאלה בכותרת פשטנית..

אין לי מושג מה המקרה הספציפי, אז קצת קשה לי לעזור לך.

 

בגדול:

כשתבררי ותאמתי לעצמך כמה הדבר חשוב - זה נותן מוטיבציה לפעול, וגם להסתכן, בעבורו.

כשמסתכלים על אחרים שעשו את זה (רצוי גם לדבר איתם על זה) - זה נותן ביטחון:

'מישהו עשה את זה פעם, והוא חי ונושם, ב"ה...'

 

בהקשר לכותרת, הקשה אור החיים הק': מז"א 'מה תצעק אלי'? "ולמול מי יצעק אם לא לד' א-להיו"?!

ותרץ שיש מקרים שבהם תפילה לא יכולה לעזור, וכדי להביא לישועה צריכים לפעול מתוך ביטחון בהשי"ת.

"בטח בד' ועשה טוב!!" ובע"ה: "והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך"!!

(ו...לא נראה לי אני זה שצריך ללמד אותך תהלים..)

 

המון המון הצלחה בע"ה!!!

ולשאול את עצמך ולמקד ממה אני מפחד,

לאחר המיקוד לנסות לבחון את התוצאות האמיתיות (ולא האימתניות שיש לנו בראש)

של מה יקרה אם....

ואז, בדר"כ, רואים שהשד לא נורא כל-כך ומעיזים לעשות.

סוג אחד שדוחף אותך קדימה כמו שאנחנו מכירים האדרנלין.

הסוג השני הוא גורם ללכת אחורה להירתע לקפוא במקום ולא לנקוט בשום פעולה.

 

יש כמה מניעות מהפחד מהסוג השני. תחושת הכישלון איך אני אתמודד איתו ? איך הסביבה שלי תראה אותי באור הכישלון ?

פחד מהלא נודע, עליי להוכיח את עצמי במקום חדש.

 

העצה שלי לקחת את הדבר שכל כך מפחיד ולהגדיר אותו. לאחר ההגדרה פשוט לפרק את הפחד לדבר שהכי קל לי להתמודד איתו וככה לפרק את הפחד לחלקים קטנים ואז בסוף מגיעים והנה הפחד אינו.

בשביל זה נועד האתר כדי למנוע פדיחות (בין השאר) ושבנות יוכלו "להתחיל" עם בנים..

למרות שפעם מישהו ממש מצא חן בעיני ולא שלחתי לו הודעה..
מה שכן, צפיתי לו מלא פעמים בכרטיס (הוא יכול לראות מי צופה לו בכרטיס)
אבל זה לא עזר לי..

פרשתי מאתרי הכרויות..הקפאתי את הכרטיס שלי..יש דרכים טובות ובטוחות יותר להכיר את המיועד.. (לדעתי)

הם ישמחו שתעשי זאת!!

אמנם עשיתי את זה פעם אחת, אבל אחרי זה היה עוד מישהו שהתפדחתי לשלוח לו הודעה..

מישהו אמר לך את זה שאת עונה 'בשם הבנים' ?

 

אין לדבר סוף

 

אל תתעסקי במה הוא יחשוב עלייך.
מן הסתם יהיו כאלה שיירתעו וכאלה שיעריכו את הפניה שלך.

אם לא תנסי, לא תדעי.

 

מה שכן - לדעתי, אם את כבר פונה, כדאי לכתוב משפט שמכוון אליו ספציפית ולא משהו לקוני.

בהצלחה!

 

 

(*אח"כ חשבתי שאולי ראוי לציין שאני לא נמצאת באתרי היכרויות, למרות שזה לא נראה לי משנה לעניין זה).

 

 

אני מציעה לך לא לחפש את המנהגים והכללים כי אין באמת כאלו ואם ישנם הם לא תמיד נכונים  עבור כל אחד ואחת מאיתנו.

זה ממש לא מוזר, זה אף רצוי, זה מראה על נכונות, השתדלות ואומץ.

הגיעה העת שבנות לא יחששו ליזום , כל עוד זה נעשה בצורה נאותה ומכובדת.

התירי את החששות שבוודאי מנת חלקך, אם זה לטעמו או לא?, פשוט תנסי , אחרת לא תדעי.

שיהיה ב"הצלחה

"אומץ הוא הסולם עליו מטפסות כל המעלות" (קלייר בוט' לוס). 

בנים ישמחו אם גם אתן לפעמים תגלו יוזמה!

מנסיון

נראה לי שהמציאות היא שהן לא שולחות, אבל אם האופציה אצל הבנות קיימת זה אומר שההודעה לגיטימית גם כלפיהן, לי אישית לא נראה בעיתי

אני לא מגיע,

 

תהנו מלא, מלא!!!

 

סליחה פספסתי את השירשור של למה משנים את המיקום.

לא אמרתי כלום.

שיכיל רק דבר אחד-
את אשתי!!!

הזה בעיני, למרות שזו לא מטרתו המוצהרת.

(ואני משתעשע בהרבה מחשבות מהסוג הזה)

 

זה כל כך לוקסוס להכיר מישהי מהכתיבה שלה.

זה מלמד על הבנאדם כל כך הרבה דברים אמיתיים

שפגישה לעולם לא תוכל ללמד.

 

 

ובכל זאת,

הייתי מתכנן אפליקציה (בוא נאמר שנרשמים אליה

דרך הישיבה/מדרשה שלמדת בה למשל ועוד)

שממיינת אותך לפי מיקום גיאוגרפי, מי גם יחסית

קרוב במיקום וגם שווה לנסות מבחינת פרטים כלליים.

 

דייט שניים ראשונים לפני שנכנסים לפרטים,

ואם זה שייך ממשיכים הלאה.

אם לא - לא איבדנו הרבה זמן, כי בגלל שקרובים לא קשה

לתכנן דייטים ולמצוא זמן.

 

@Admin

כתוב בה, כל אחד כותב על מה שחשוב לו או משהו שבוער לו בלב. יהיה ציון של הגיל, גובה ומרחק .

זה באמת לא כ״כ אידיאלי ולא תענוג גדול

להפגש עם חייל שבצבא ושנשאר לו עוד פרק זמן ארוך כ״כ.

אם היה מדובר על חודש חודשיים זה משהו אחר.

שירות צבאי רגיל. כשאתה משרת שלוש שנים חצי שנה זה ממש כלום.
נכון שלמי שעשה הסדר או שמסתכל רק ככה על השירות הצבאי זה נראה הרבה כי זה רק קצת אחרי החצי.
אבל זה לא הרבה זמן. בכלל

להפגש פעם בשבועיים זה לא תענוג גדול!

כן יוצא לא יוצא שבת - לזה התכוונתי.

לא הכי בריא בבניית קשר

הבריאות בבניית קשר קשורה בראש ובראשונה לאופיים של בני הזוג.
אם את מוכנה להיות איתו בקשר למרות שהוא בצבא, ויכולה להכיל אותו על כל הקשיים והשביזות שיש בצבא- לדעתי זו אבן בוחן רצינית ומעיד הרבה על חיי הנישואים
ועוזר להיות מוכנים לקשיים שיבואו בהמשך.

יש כאלו בחורות שמתאים להן ויש כאלה שלא.
ואם זה מתאים לך-ובסופו של דבר השורה התחתונה היא לא להיות נשואה בצבא, אלא רק במהלך הקשר להתמודד עם הקשיים האלו ולא במהלך חיי הנישואין-
אשרייך!
אני חושב שזה תורם הרבה לאיתנות של הזוגיות בהמשך

ובאמת זה תלוי איפה הוא משרת..

חצי שנה לפני השיחרור=אם זה ילך טוב זה אומר חתונה אחרי הצבא.. מכיוון שהוא לא כל הזמן בבית השלב של היציאה לא יעוף לך. בטוח שלא תמצאי את עצמך מתארסת אחרי חודש. אבל גם חיילים קרביים שלא נמצאים המון בבית, לעניות דעתי אפשר לצאת ולהיות בקשר בתדירות טובה... אם תראי שזה הולך טוב, אז פעם בשבועיים בד"כ יהיה לך סופש ארוך לצאת איתו כמה פעמים..

בקיצור- אני לא חושב שחצי שנה זה יותר מדי זמן
לי נשאר יותר זמן בצבא ולא הייתי שמח לדעת שפוסלים אותי בגלל זה. מי שאינטיליגנט מספיק- הצבא הוא לא מחסום ככ גבוה בשבילו

תבררי כמה הוא יכול לצאת..

וכמה פעמים זה הולך להיות בשבוע..

ולפי זה תחליטי אם את בעניין או לא..

בעיקרון 6 חודשים זה לא כזה הרבה...

אני חולק בעניין של צבא , שגם כשנשאר שנתיים , צבא לא צריך להפריע לחתונה.. (כחייל, יש לי מס' חברים שהם נשואים , קשה -כן , לא אפשרי - לא נכון) בנידון דידן , גם אם הכל הולך חלק.. עד שתתארגנו , עד שתקבעו תאריך, עד ש.. הוא כבר משוחרר , חצי שנה לפני שחרור הוא זמן אידאלי לנושאים מן הסוג הזה...  

מהיכן לך הערובה שנשותיהן לא סובלות ממש?

קשה לי להיות קרבי , האם לכן אעדיף לשרת במקומות נוחים ? כל חייל יודע שאמא שלו לא ישנה טוב בלילה , לכן הוא ירד לתפקידים "מיותרים" ??? אני מעריך שנשותיהן של חברים שלי לא חיות כמו נשים רגילות , אבל הם יודעות בתוך תוכן, את תוכן התרומה שהן מקדישות , הקושי הוא רק מכשול , מכשולים מיועדים כדי לעבור אותם !! מצד שני אני יכול להסכים שלא כל אחת בנויה לזה , אך בהחלט אפשרי לחיות את האידאלים הללו ולהבין שהן חלק בלתי נפרד מצה"ל תרומה של בעליהן זו תרומה שלהן (נשים במה קא זכיין ? וכו ואכמ"ל)

רק לא צריך להתעלם מהקשיים..
תאמין לי אני קרבי ולא מזלזל

פשוט ישבתי ובכיתי

אין לי מילים..
|דמעות בעיניים|

אבל הרבה מאוד זוגות מתחתנים תוך כדי לימודים (הייתי אומרת שאפילו רוב הזוגות- זה הגיל, מה לעשות...) ולדעתי חבל לדחות את חתונה בגלל לימודים. אם את לא בטוחה את יכולה להתחיל ללמוד, להתאקלם ואז להתחיל לצאת אבל ממש לדחות את זה לכל משך תקופת הלימודים לא נשמע לי  אידיאלי בכלל...

בכל מקרה בהצלחה ובקלות

 

חזקים מהכל.

 

בהצלחה במה שתבחרי.

אני מכיר מישהו מקרוב שהוא ואישתו הם סטודנטים שנה שניה עם ילד וזה לא קל אבל הם מסתדרים. זה לא אומר שזה מתאים לכולם להיות ככה אבל יש אמונה בקב״ה ( במידה ועושים השתדלות. כמה? לא יודע..). בסופו של דבר זו החלטה שלך ולא משנה מה יגידו האחרים את צריכה להחליט מה מתאים לך. במידה ותבחריי לחכות קצת, כנראה שזה מה שמתאים לך. אל תתחתני כי אמרו לך שהגיע הזמן, תתחתני כי את רוצה. אם את חושבת שזה נכון להתחתן עבורך (ואולי גם ייעוץ מאדם שמכיר אותך יכול לעזור לך בזה), תתחילי לחפש.

 

בהצלחה במה שתבחרי.

נקח לדוגמא משהיא שמתחילה את החיים שלה ומסיימת אולפנא אז בשנתיים הראשונות היא לא יכולה כי היא בשירות, הוא לא יכול כי הוא בישיבה.. שנתיים מאוחר יותר היא לא יכולה כי היא מתחילה פסכומטרי והוא בצבא.. , שנה מאוחר יותר היא מתחילה לימודים הוא עדיין בצבא.. שלוש שנים מאוחר יותר, היא לא יכולה כי היא צריכה למצוא עבודה +סטאג' הוא לא יכול כי הוא מתחיל לימודים.. שנה מאוחר יותר, איך היא תפרנס לבד סטודנט שמשקיע את כל כולו לסיים כבר את התואר.. והיא כולה עובדת מתחילה, סיים לימודים התחיל לעבוד הוא כבר בגיל 29 אם זה הגיל האידאלי כנראה שהשאלה חזקה יותר מהתשובה, לדעתי, תעשי מה שנכון ולא מה שנראה.. הרבה דרכים למקום.. בהצלחה רבה

אם היו אומרים לך שבגלל חתונה את לא תצליחי ללמוד
או שהיו אומרים לך שבגלל לימודים את לא תצליחי להתחתן
(חס וחלילה כמובן. אני בכוונה מקצינה.)

אז במה היית בוחרת?
נראה לי ברור שבחתונה.
וחוץ מזה שמאוד יכול להיות שתתחתני עם מישהו שיכול לעבוד
ובהתחלת הנישואים לא צריך משכורת גבוהה מדי כדי להתפרנס
כך שלהפסיק לצאת רק בגלל שאת לומדת נראה לי קצת לא הגיוני.
יש הרבה כאלה שההורים לא עוזרים והם לומדים ומסתדרים. אחד עובד אחד לומד וכו...
צריך לדעת להתכלכל נכון וה' עוזר. אל תדאגי 

 

לימודים, זה לא מספיק (לדעתי) וזה בטח לא אומר שזה מתאים לה.

לכל זמן ועת וזה אישי ומשתנה מאדם לאדם.

 

זה לא הכל-או-כלום. שוב, לדעתי.

היא כולה בת 19..החיים לפניה ושום דבר לא בוער..

סוף מעשה במחשבה תחילה, לפעמים עדיף לדחות את זה בשנה שנתיים כדי ששאר החיים יהיו יותר מסודרים..

חבל לנסות לרקוד על כל החתונות ובסוף למצוא את עצמך מפסיד בכל תחום, לא?!

 

אם אתה מצליח לנהל זוגיות, בית, יחד עם שילוב לימודים ועבודה, מה טוב.. אבל לא כולם בנויים לזה..ולהם עדיף לעשות את זה בשלבים..

ויש לה כבר תינוק

כך שמבחינת הגיל זה לא בלחץ...
השאלה היא האם הגיל צריך להיות גם שיקול או שזה לא קשור?

את צעירה,במקומך הייתי מחכה שנה 

אבל באמת,זה תלוי עד כמה חשוב לך להתחתן עכשיו

(האם בשלב הנוכחי בחייך את מרגישה שאת רוצה להתחתן 

או שסתם חשבת להתחיל לצאת כי זה מה שחברות שלך עושות?)

 

וכמו שכתבו,

בכל מקרה,מרבית הסיכויים הם שתתחתני לפני שתהיה לך

משכורת מסודרת של 1,00000$ (נסחפתי קצת)

אולי תוכלי לעבוד בקטנה תוך כדי הלימודים וכך לחסוך קצת כסף

לא מכירה אותך אישית אז הכי טוב שתתייעצי עם הורייך\מישהי שמכירה אותך מקרוב

 

 

שמפסיקות את הלימודים או דוחות את סיום התואר ללא יודעת מתי.

 

לא כל אחת יכולה להתחתן בגיל 19

 

וגם בגיל 25 היא צעירה ויפה!

 

לא צריך להשליך ממישהי אחת למישהי אחרת, שכל אחת תעשה את מה שמתאים לה.

עכשיו עצבנת אותי כבר!

 

זה לא סוד שבד"כ בגיל 20 האדם עומד בשיא יופיו ותפארתו, וידוע מדרש חז"ל ברבה

ריש חיי שרה דבת כ' ליופי, וכן אמרו שאדה"ר נברא בן כ', ועוד.

 

העצבים כנראה באו על הסגנון הישיר והחד. קצת עדינות, אחי.

 

הרגתם אותי 

בעעע.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t629459#7044581

עד כמה זה בוער לך? תבררי עם עצמך מאיפה זה בא ולמה זה חשוב לך..

 

לא מכירה אותך.. ולא יודעת מהן היכולות שלך..

מכירה הרבה בנות שהתחתנו לפני הלימודים והן משלבות יופי..(זה גם תלוי מה את הולכת ללמוד..יש מקצועות תובעניים ויש פחות..) ולעומתן יש בנות שלא מצליחות וזה בא על חשבון הלימודים והתואר..

אולי עדיף לחכות עד לתחילת הלימודים כדי לראות איך את מסתדרת עם זה?

 

זה גם תלוי עם מי תתחתני..בן ישיבה? חייל? סטודנט? עובד?  מה את מחפשת?

מכירה זוגות שהבעל אברך והיא סטודנטית שלא עובדת והם מצליחים להסתדר רק בזכות ההורים.. להורים שלך יש יכולת?

 

 

אפילו שיש להם יכולת!
אבל אני גם לא רוצה מישהו שיהיה גדול ממני בהרבה! הכי הרבה 5 שנים ומה הסיכוי למצוא מישהו שעובד ומרוויח טוב בשביל לפרנס את שנינו ובהמשך גם את מי שיהיה בעז"ה?
אני רוצה הסדרניק או חייל כך שגם לפי זה אין כ"כ סיכוי...

שאם הפער הכי גדול שאת מוכנה לצאת עם בחור הוא עד 5 שנים ואת רק בת 19, רוב הבנים הם לאחר תקופת ההסדר שנמצאים שנה א' בלימודים או ממשיכים לשיעור ו' בישיבה. אם את מחפשת מישהו שיוכל לפרנס זה רק בגילאי 26+ (שנה שלישית בלימודים לפחות וזה גם אם אינם עושים לימודי הנדסה). יש מעט מאוד אנשים שיכולים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (ללמוד+לפרנס בזמן שאת לומדת ואני מכיר בחור כזה אבל חילוני).

 

אם את רוצה להתחתן, את צריכה להקריב הרבה ואולי הרבה מאוד אבל זה כדאי לך רק אם את באמת רוצה להתחתן ואת מודעת (פחות או יותר) למה את מצפה.

 

שלא תביני אותי לא נכון, להתחתן זה דבר מאוד חשוב והרבה אנשים מעודדים להתחתן כמה שיותר צעיר, אבל שוב, תדעי מה היכולות/מגבלות שלך.

1) יש שרשורים שעסקו בהכנסה של זוג צעיר (עם או בלי ילדים) ואפשר לראות שזוגות כאלו חיים טוב! (כהערה אומר: הרבה פעמים האמירה המשמעותית בנושא רמת החיים הייתה סדרי עדיפויות)

 

2) מהכרות אישית שלי עם זוג סטודנטים (שנה א' ו-ב") עם שני ילדים (בניגוד לזוג צעיר ללא ילדים) שמסתדרים יפה

 

אני לא בקיא בכל הפרטים אבל נראה לי שזוג צעיר (במיוחד ללא ילדים או עם ילד) יכולים להיות סטודנטים ולחיות יפה!

חג שמח לכולם