אין מה לכעוס.
תסכמי לעצמך מה שגרם לך לבטל. תהיי שלמה עם זה.
אח"כ תודי לקב"ה שעזר לך להחליט "לפני מעשה" ולא אחרי נישואין.
יש להניח שעשית זאת בנימוס והתנצלות.
תנסי טיפה להתבונן האם היה משהו באופן ההיכרות שגרם לאשליה על דבר שאינו נכון - כדי לשים לב להבא. יתכן שלא תמצאי, ובאמת סתם חשבת (אולי מרוב שרצית כבר) - וראית בכנות שזה לא זה בכל זאת.
"היית בטוחה שעברת שלב" - והתברר שלא. לא הכי נעים - אבל קורה. יותר טוב מאשר לעבור שלב כשזה לא צריך להיות.
ואחרי זה - אכן תחזרי להיפגש, במחיקה גמורה של מה שהתברר כטעות.
"דייטים" זה לא סתם "להתאהב" במישהו. זה להכיר האם מתאים להתחתן איתו. זה לא "עולם של קשר" שעומד בזכות עצמו. היבנות היחס האוהב, תחושתו, היא חשובה מאד כדי לראות שזה האדם.
ואם בסוף התברר שלא, אז כנראה אהבת צדדים מסויימים באדם - היה משהו שהיה נראה מתאים - והתברר שלא. את לא באמת "אוהבת" אותו, כי יש משהו שממש לא מתאים. אז ההערכה התבררה כאינה אהבה והתאמה לנישואין. בירור.
צאי מזה. תשמעי הצעות, תכירי בנחת, בשימת לב, בהתענינות. באמיתיות.
ואל תפחדי כלל. תראי אם מתאים - לא בשטחיות, וגם לא בהיסטריה שמא שוב תבטלי..
ויש הרבה בחורים שדנים לפי האדם לגופו, הבחורה. ואם את תסבירי שפשוט ראית שממש לא היה מתאים; ויראו שאת לא סתם "משתגעת" לפי מצבי רוח - אז לא יקרה דבר. ראינו חבר'ה מעולים שהתחתנו גם אחרי ביטול אירוסין ל"ע.
כמובן - זה לך. במצב הנוכחי.
לכתחילה, כל מי שמגיע לאירוסין, צריך להיות שלם עם ההחלטה באופן שמאותו שלב לא עוסקים עוד ב"אם" אלא ב"איך באופן הכי טוב". אבל אם קורית חריגה, ולא כנורמה או "אופנה" חלילה, אז טוב שמבחינים בה.
הצלחה רבה, ושמחות באמת בקרוב.