ואולי אני אומרת את זה כי אני חדשה בעולם הדייטים

אבל ירגיש לי לא נעים לחשוב על זה שבעלי אהב מישהי אחרת לפני

כאילו אני רק עוד 'אחת' מתוך רשימה

אהבה משאירה רשמים על הנפש 

איך נהיה בטוחים שלא נשאר עליו משו?

(כמה שאני מבולבלת)

וכן זה מעצב את האדם כמו שהרבה דברים מעצבים את הזהות

אני מניחה שאת מאוד צעירה. ההתאהביויות שלפני גיל 18-20 בערך הם ממש לא משמעותיות.

סתם הדלקויות

זה אולי נראה לך משמעותי כרגע אבל זה ממש לא

והזמן תמיד עושה את שלו. בסוף אפילו שוכחים את ההרגשה של להיות מאוהבים

תהיה להם רשימה הרבה יותר ארוכה.

בסופו של דבר אם יהיה לכם טוב ביחד ותאהבו אחד את השניה, את לא תחשבי "עוד אחת" אלא "ה-א-ח-ת".

אז לא נראה לי ששיקול כזה רלוונטי בכלל.

אינו מחוייב כלל.

תלוי במי מדובר/ת, ציבור, חינוך (כמו שרואים גם מתגובות כאן, לגבי מציאות אצל עצמם).

וגם - יש נבדל בין "עומק" הרושם - על אף שבאמת אין זה דומה לנישואין.

טוב - כבר כתבתי שלא מסכים. לגבי להתנער ולעלות - זה כבר ענין אחר.

גם מי שהיו לו קשרים בעבר- אם ידע להתנתק מהם- אין לזה שום משמעות.

הם הרי לא סתם נגמרו, ולא סתם הוא יבחר בך דווקא.

וכאשר יש קשר משמעותי, הקשר הקודם מתמוסס ונהפך לחסר כל שמץ של משמעות. 

לא עונה בתור "צדיק" (אם כי אין אדם משים עצמו רשע - ויש במישהו מהראשונים שאפילו לא "שאינו צדיק"..).

ב. אני חושב שעקרונית זה דבר גרוע. צריך להיזהר לכתחילה, גם מצד עצם הענין,  וגם כולל חשיבה על החשבון של להגיע לחתונה בלי זה.

ג. גם "במסגרת קשר ארוך למטרת נישואין" - צריך לדעתי תמיד לזכור ש"קשר" כזה אין לו כל תכלית עצמית. כל ה"הרגשה" שם היא במסגרת הבדיקה אם יש התאמה; אז בודקים אם נוצרת הרגשה. ואין כל ענין שיהיה "ארוך" מעבר לנדרש לצורך הענין. לפעמים, מרוב שרשורים בנושא, עוד יכולה מישהי לחשוב שבלי כך-וכך "קשרים" אולי "לא יצאה ידי חובה", חלילה...

ד. זה לא טוב שהיה. זה לא טוב ש"אהבה". אבל, בדיעבד, יש להניח שזה נגמר כי הבינו שלא שייך. אז עדיף לא לשאול "חוות דעת" כללית - אלא להשתדל לתפוס את עומק ההבדל בין נישואין לזה, להתמקד ברצון לבנין אמיתי ולהתנער מ"שאריות". בעז"ה תמצאי מי שמתאים ותוכלי להתחדש לגמרי. זה תלוי הרבה בגישה הנוכחית.

אבל לפסול מישהו, כי היא השניה שלו? כי אולי הוא אהב פעם מישהי אחרת?

מוגזם לחלוטין!

התגובות שהוא כתב לעיל.

אינני יודע אם "אף אחד לא אמר".. אבל חשוב להדגיש את זה - כאן קוראים גם חבר'ה צעירים. כדאי שידעו שזה לא טוב, וגם שעלולות להיות השלכות.

ב. בהיות שההנחה היא שלמי ששאלה יש השלכה מעשית, אז אפשר לראות בתגובה שלי שאני דווקא נזהרתי מלהתייחס ישירות לכך כדי לא להחליש חלילה - אלא יותר למה שראוי להיזהר לכתחילה ולמה שכדאי לעשות כעת.

אבל כיוון ש"הגבת" על משהו שלא כתבתי מפורש, אז אכן אני לא חושב שזה מוגזם, וזה לגיטימי (אגב, היא לא שאלה על "שניה שלו" אלא ההיפך. לפעמים יש הבדלים. ודיברה על משהו "ממושך". ושאלה אם זה "יכול להפריע"). ובוודאי שהכי טוב זה שאדם לא בא עם אופציה של "חוויות" קודמות שאין להן מקום. ואם כותבים כאן כאילו "אין לכך כל משמעות", אז זה יכול לגרום את הפעם הבאה שתישאלנה כאלו שאלות, ע"י חבר'ה צעירים ש"הסתמכו" על זה, ויבואו לכאן לפתור מה שהסתבכו בו... 

אבל לגבי בדיעבד - אכן אני חושב שאין טעם כעת לעשות "סקרים" על הענין. כמה שיהיה ברור שבאמת אין לכך מקום, וכמה שיהיה ברור שזה "לא רציני", וההתחדשות של הנישואין - כך בעז"ה תמצא מי שמתאים לה. יכולת הבחירה של האדם והתיקון וההתרוממות גדולה מאד.

מה שאמרתי, קשר שהיה רציני והיה בו רגש, אם האדם לא נכה רגשית, אין סיבה שימחק מהלב..תמיד ישאיר משהו.

אנחנו כולנו תמצית האינטראקציות שקרו מסביבנו. כלומר, לאורך חיי ההתנהגות והאישיות שלי התפתחה בהתאם לאנשים שפגשתי, התחברתי, חוויתי איתם חוויות וכו', החל מהמשפחה דרך חברים, דרך קשרים רומנטיים וכו' וכו'.. גם לעולם יישאר לך בתוכך, החלקים מהאישיות שלך שהושפעו בצורה חזקה מהאדם הזה. ומאישיות שלך עצמך אי אפשר וגם לא כדאי ולא בריא להתעלם...

מה שיש זה להכיל את זה בתור עבר. ולא לחיות דווקא בתחושה רעה. אלא לצמוח מזה לכיוון טוב

אפשר לעבוד על דברים. לראות את הקטנות שבהם. ו"להעיף" אותם.

אופנה חדשה של ותרנות נהייתה היום. אדם שמשאיר לו "חוויות" מקשר עם מישהו אחר כשהוא נשוי - זו ה"נכות" ולא ההיפך. לקרוא "נכה רגשית" למי שמוחק דברים כאלה, זה משחק-מילים שבא "להכשיר" שֶרץ בקלות..

"תמיד ישאיר משהו"?.. ככה מתחתנים?  ואח"כ "מתפלאים" שאנשים אומרים שאינם רוצים את זה?.. אין מה להתפלא. אם מישהו שמר עצמו למי שיתחתן/תתחתן עימו/ה - אין סיבה שיסכים להתחתן עם מישהו/י שמצהיר מראש ש"תמיד ישאר משהו" מקשר קודם. ר"ל.

אנחנו לא "תמצית אינטראקציות". אנחנו קודם כל אנחנו, כאשר ה' עשה את האדם ישר. אח"כ יש אינטראקציות - ולכל אדם הבחירה מה לעשות איתן.

ו"קשרים רומנטיים" זו בחירה של האדם אם לקשור אותם. עפ"י התורה והשכל הישר, אין להם כל מקום שלא לנישואין.

אז מי אומר שה"אינטראקציה" זה "להכיל את זה" "לא בתחושה רעה". לדעתי, זו "מכבסת מילים". אולי ה"אינטראקציה" זה דווקא לדעת לעבד את הדברים בצורה שדוחה אותם ממך?  היום בקלות דברים נהיים "אי אפשר". זו בחירה.

מה זה "לצמוח לכיוון טוב" עם "השארה" של רגשות קרובים עם מישהו מהעבר, במובן המדובר?..  כאשר זה הופך לסתם עוד בן אדם שהיכרנו, למדנו מזה משהו וכו' - ניחא. כאשר זה השארה של "רגש" בתוך האדם, כדבר שהיה - אז מובן לחלוטין מי שלא ירצה להינשא עם "שארית" כזו.

יש לאדם יכולת בחירה גדולה. מוטב להשתמש בה  - ולא להיכנע לתיאוריות של החלשה, תחת הכותרת "אי אפשר". ומי שאוחז בכך, אל ידרוש מאחרים ללכת עם זה. 

יצאתי מקשר ארוך יחסית לפני כמה חודשים. סה"כ כמה חודשים. קשר רציני שמשלב מאוד מוקדם היה מוגדר בדיוק לאן הוא הולך, ולפי כל הכללים והמסגרות שאתה קובע פה (למרות שאני אישית חושב שאין להם תמיד מקום אבל נזרום איתך...) אבל מה לעשות, שהקשר הזה לא הגיע לחתונה בסוף. וב"ה שהוא לא הגיע כי במבט מבחוץ אני יכול לומר כל מיני דברים שלא תפסתי כשהייתי בפנים. אני אחריו ומאוד ברור לי מה מקומם של הדברים. זה לגביי, בגילי זה הגיוני לגמרי ובטוח שיישמע גם לך הגיוני לגמרי. ואני חייב לומר לך, שלמרות הכל, נשארים (אני לא יודע אם לקרא לזה) 'צלקות ריגשיות', כלומר כל מיני קונוטציות שבהם אתה נזכר, וסיטואציות ומצבים שאתה פשוט מרגיש חוסר בגלל שבאמת היה חיבור מבחינה רגשית.

ואותו דבר לגבי נניח בחורה שהיה לה חבר בשנות הנעורים. (לטעמי גם קשר שלא הבשיל אבל היה בו פוטנציאל לנישואין הוא בסדר גמור. ואני נוטה לחשוב שבאזור 17-18 כבר יכול לצמוח קשר כזה שיש בו פוטנציאל לנישואין)

אני ממש לא משאיר רגשות קרובים, אבל מה לעשות, שבתוך קשר שכזה אדם משתנה ומתפתח. קשר רציני שלמטרת נישואים שלא מגיע בסוף לתמציתו יש לו כוח בדיוק כמו לקשר שמגיע בסוף לכדי נישואים כי האינטראקציה הריגשית שנוצרת בו היא חזקה מאוד. משום מה לא נראה לי שהיית כותב אותו דבר על מי שביטל אירוסין או על גרושה צעירה, אבל מה לעשות, שהמילה "חברה" ו"קשר לפני הנישואין" מביאות לך את הקדחת. אז מי שמכבס פה מילים זה לא אני זה אתה.

ומה לעשות, שמתוך כל החוויות האלה יש לצמוח לכיוון חיובי, ממש לא אמרתי להישאר עם רגשות קרובים, אבל לדעת להכיר את המקום הזה בתוכך. כי אין מנתחים לנפש. ואי אפשר פשוט לחתוך חלק. וכמובן שכולנו כאן מסכימים איתך שאי אפשר להשאיר את האהבה שהייתה במקביל לאהבה הגדולה שאנחנו מתפללים שתצמח,

ומקווים גם בשבילנו, שלא יפסלו אנשים כמו מרב וכמוני, כדי שיצליח להיות פה משהו

(ושוב פעם אגיד. יש לי תחושה חזקה שהסמנטיקה והמילים "חברה" ו"קשר אהבה לפני הנישואין" העלו לך את הסעיף. תעבור בבקשה על מה שכתבנו למעלה, ובכל מקום שכתוב חברה תכתוב ארוסה, ובמקום "קשר"- אירוסין שהתבטלו- ותראה אם זה ככ מרגיז אותך.

כי אחרי הכל, זה רק עניין של טיימינג. יש אנשים שהיו פיפס מלהתארס וחתכו, וזה האהבה שנשארה להם, ויש אנשים שהזדרזו להתארס והיו צריכים לבטל את האירוסין., וזו האהבה שנשארה להם. מבחינתי קשר ארוך זה ממש ככה. ולא ניכנס כאן עכשיו לנושא הזה כי זה באמת לא ייגמר. אבל בגדול דעתי היא שלא חייבים להתארס תיק תק וברור לי שיש כאן אנשים שיחלקו עליי)

אני בכוונה לא הגבתי, אע"פ שזה לא קשה - 

כי אין לי כל ענין לגרום ל"פסילות" כלשהן,

יש ענין שחבר'ה צעירים ידעו להיזהר מראש. ויש ענין לדעת שלגיטימי לחוש לא נוח עם מי שבא עם משהו משמעותי מקודם.

ויש הבדל עצום בין לחפש כשכל הזמן מול העיניים הבירור האם זה מתאים לנישואין או לא. לבין כאילו "משהו בפני עצמו" בין בן לבת, שזה דבר אכן גרוע ומזיק. ומי שכותב שקשר בגיל צעיר זה "בסדר" גם כשאינו מוכוון-נישואין כי יש בו "פוטנציאל נישואין".. אז שלא יתפלא שלא ירצו בכך, ושמי שנוהגים כך עלולים להסתבך אח"כ. גם לפי דרכה של תורה, וגם לפי הבריאות הפשוטה, אין מקום ל"סתם" קשר קרוב בין בן לבת - וזה אכן יכול להזיק אח"כ בנוסף. שוב - לא אומר שבדיעבד זה "אבוד" חלילה, אבל "להכשיר" כדי לתת הרגשה נוחה, זה לא.

ולהציע לכתוב "במקום" דברים כאלו, שזה כאילו "לצורך נישואין", זה אכן משחק מילים שאינו משנה את התוכן.

יש מצבים דיעבדיים, שאדם הולך לשם שמיים ומשהו לא הלך. כיוון שכל כוונתו למטרה נכונה - ומן הסתם לא סתם "התבטל" - זה יעזור לו לצאת מזה. אין לכך שמץ "הכשר" לבנין "קשרים" סתם וגם לא לטענות כלפי מי שאינו רוצה להיות עם שאריות מהם.

ובוודאי שצריך להשתדל לצמוח מכל דבר שעוברים, לקחת את נקודות הטוב - ולהרחיק מה שלא שייך.

גם אני..

כל אחד יכול להסכים או לא..

אבל לגבי הדבר השני, חלילה. ומי אני שאשאיר מישהו "בחוץ", חס ושלום. הרי הדגשתי מפורש שאני מדבר כדי למנוע תקלות מראש, וכדי שמי שחש משהו כזה ידע שזה לגיטימי.

אבל לא הזכרתי בכהו-זה "לפסול".

ואדרבה, אמרתי שאני מאמין שאפשר ע"י עבודה נכונה לעלות ולהתחדש. 

מגלים שאהבה ראשונה משאירה במוח חותם כמו שימוש בסמים...

ככה שזיכרון של אהבה כזאת נשאר תמיד...

בס"ד

שלא מרדו באף אחד ולמרות זאת היו להם קשרים בגיל הזה...)

קורה גם ב"משפחות טובות" שעושים דברים לא בדיוק נכונים..

בס"ד

לא רוצה בכלל להיכנס לדיון.

רק הבהרתי שיש המון אפשרויות...

בדיוק על זה דיברתי!

שעל זה דיברת.

אבל על זה בדיוק אני לא דיברתי...

אדרבה, זו דוגמה טובה למה שאמרתי. ובוודאי שיש הבדל מהותי בין המדובר בנושא השרשור לבין דברים שקורים תוך כדי חיפוש לנישואין, שאינו נסחב סתם כ"קשר" שיש לו כביכול מהות בפני-עצמו, ומתבררים כלא-שייכים.

[וגם אני מכיר כמה דברים מנסיון חיים, גם של אחרים, לכל מיני כיוונים]

למרות שאני חייבת להודות שבילבלתם אותי קצת

תודה

נלחצתי שבגלל השטויות שעשיתי פעם אף אחד כבר לא ירצה אותי

בכ"מ, בהצלחה!

שאת יודעת שזה היה שטויות.

תמשיכי לעלות - ותמצאי מישהו מצוין בעז"ה.

בשו"ט בקרוב.

חח מוזמנת לאישי לשמוע כמה שטויות שלי, את התוצאות שלהן ועל הבחורים שיצאתי איתם למרות שהם ידעו עליהן או על חלקן...

[רמז: הבחורים בחורים טובים. מאוד. אני לא מרגישה ראויה לטוב הזה.. (לא בגלל זה זה נגמר אלא כי לא התאמנו, אבל בחורים מעולים אחד אחד..)]

ושלום בית, יפה שאתה עף על עצמך

"יתרון" לדבר שאינו יתרון.

זה בדיוק מה שגורר את התגובות ההפוכות.

מכל דבר בחיים צריך ללמוד - גם מטעויות.

זה לא הופך אותן ל"יתרון". ברור שלכתחילה עדיף בלי "נסיונות קודמים" ש"מלמדים משהו בחיים".

ואין כל מקום לסגנון של "קלות ראש" (מרב) ביחס ל"שטויות". ובשביל לאזן - אני כבר ראיתי גם דברים רעים מאד שקורים לנישואין בגלל "שטויות" קודמות, בפרט כאלו שמתייחסים אליהן בקלות ראש.

וזה לא עניין של קלות ראש, אלא עניין של למידה.

למדתי ממה שהיה לי, למדתי מכל אחד שעברתי. זה לא ישאר כמשקע אלא כמקפצה.

והמקפצה זה מה שהופך את זה ליתרון.

כמובן יש גם יתרון למי שמגיע נקי לקשר הראשון והאחרון שלו..

וא"א להשוות.

[אם אני לא הייתי עוברת מה שעברתי ועושה מה שעשיתי לא הייתי איפה שאני היום. וכנ"ל על בנאדם נקי.. אולי זה לא 'יתרון', אבל זה בהחלט עזר לי להגיע למי שאני, ובלי זה הייתי במקום אחר לגמרי.]

שעבורך אישית, בדיעבד, יש לימוד מכל דבר שהיה. אם כי לא בהכרח זה גם יתרון כלפי הזולת.

גם מי שנפגש באופן כשר לגמרי ורואה שלא היה שייך, יכול ללמוד מזה להמשך, ויכול גם לראות בחיוב את האישיות שעימה נפגש - ככל אדם - בלי שיישאר מכך "משקע" לא רצוי. אין בעיה.

אבל כאשר מדובר לא ב"בירור" כזה, אלא ב"קשרים" לא נכונים מהעבר, זה לא "יתרון" להתחתן עם זה; וגם לא למישהו לרצות כביכול דווקא בזה. ואין כל מקום ל"הקבלה" בין זה לבין כאילו "גם יתרון מקביל" להגיע בלי זה.. פשוט לא שייך. 

מה שכתבת בסוגריים בסוף - אכן יכול להיות נכון לגבייך, אם כך את חושבת. יש כמה וכמה בעלי תשובה בעולם - בלי להתייחס אלייך שאינני מכיר את עניינך כלל - שמתוך שעברו דברים שאינם רצויים, העלו את עצמם, תיקנו וכו'. זה בוודאי לא "יתרון", כפי שאכן ציינת, לעבור דברים לא טובים. אבל לפעמים אדם אומר, בדיעבד, זה מה שניער אותי, בגלל שמלפני כן לא היה היכן ש"צריך". 

אבל אין לערבב בין מה שאישית אדם עבר והעלה את עצמו, לבין איך ראוי וטוב להגיע לנישואין לכתחילה, וכאילו לנהוג "קלות" בדברים מצערים כאלה (וה"קלות ראש" שהזכרתי היה על סגנון מסוים שהוזכר מקודם לגבי "שטויות"..).

אלא שאכן מי שבאמת מתאמץ לעלות, יודע להבחין בין רע לטוב ולא עושה "אידיאולוגיות" מהרע - גם אם יודע להפיק ממנו לקחים חשובים - אז בוודאי הקב"ה יסייע בעדו למצוא מי שמתאים וטוב; לתקן ולהיבנות ולהתחדש. 

אך את מה שמגיבים - גם לא אליך - אתה מכנה "מבקש שתפסיק לתקוף על כל חצי מילה שמעצבנת אותך מבחינת סמנטיקה". זה קיים גם בחלק מההודעות הקודמות שכתבת, והערתי על זה. לחשוב שע"י "מילים" משנים את המהות. אז לא. אני לא "תוקף" אלא מביע את דעתי, שאני חושב שהיא אמיתית לגמרי. סגנון ה"תקיפה" נמצא דווקא בדבריך, גם בתגובה זו, וגם בתגובה קודמת שהתעלמתי מזה אז במכוון כדי לא לרדת לכך. מי שעונה עניינית אינו צריך להיזקק לכך. לא לנסות לסתום פה למי שאומר אחרת, ודברים נכונים לגמרי.

אתה מחליט בשביל השני שהדברים "מעצבנים אותו מבחינה סמנטית" - נא לא להכניס מילים/דעות לפי. הדברים אינם "מעצבנים" אותי - ואני מעיר לא על דברים סמנטיים-בעיני אלא על מהות לגמרי. עקרונית. וכבר הסברתי את זה כמה פעמים.

וסגנון ההערה מנסה לנווט בין אמירת מה שצריך לומר, כדי שלא יעשו "לא-כלום" מדברים חמורים - שאני גם יודע מה עלולות להיות תוצאותיהם בנישואין - לבין הצורך לשמור על כבוד האנשים וגם לא להחליש מי שאכן רוצה להתרומם מדברים ואני מאמין שיכול, כפי שסיימתי את הודעתי הקודמת. 

ולגבי מה שאמרת על הודעותיך הקודמות - אע"פ שכלל לא הגבתי אליך כאן כעת - אתה לא דיברת שם רק על "מקום שבע"ת עומדים" אלא גם על לגיטימיות כביכול של "קשרים ארוכים קודמים" אפילו שאינם מוכווני בירור נישואין, על "לא נורא" כלפי רגשות שנשארים לאחרים, ועוד. אין טעם לחזור - כבר דובר לעיל.

לגבי "מקום שבע"ת עומדים" - כמובן זה לא צריך הסכמה של מי מאיתנו. אבל זה לא כמו שאתה מנסה להציג כעת, בגלל "יכולת הכלה", כאילו לוקחים לא כ"כ חמור דברים שלא בסדר...  הרמבם כותב שמדרכי בע"ת להיות עניו, לא להתפאר בדברים לא ראויים ולהגיד שהוא "מכיל" אותם. מעלת התשובה היא בחרטה ובהתנקות הגמורה, שמביאה להוצאה לפעל של כחות חשובים בשביל זה, וכן להעלאת כחות למקומם האמיתי.

[זה בלי להתייחס לכך שאיש כלל לא דיבר פה על כאילו מי שחוזר בתשובה מעלתו פחותה משל מישהו אחר. זה שייך למעלתו האישית. דובר על אפשרות שדברים מסויימים יפריעו. זה לא בהכרח קשור למעלתו הרוחנית של האדם. גם אם אדם אישית במעלה חשוב המבחינה זו, לזולת יכולים להפריע משקעים מקשרים אחרים]

ומכל מקום, דווקא התגובות האלו שלך, חושבני שחבל שבאות. אני משתדל כל פעם להדגיש את הצד של האפשרות החיובית לתקן ולעלות. באות "תגובות" כאלה שמציגות במעוות מה שנאמר, או - לפני כן - מקצינות לצד השני - ו"מכריחות" להגיב, מה שלא רציתי.

שהצלחת לחזק את עצמך. וכמובן, אין כל ענין להפריע בכך. אדרבה..

ורק שתי הערות:

גם ההיא שמכיתה ו' זה לא טוב (וכמו שאכן הזכרת). כל קשר לא מתוך נישואין לא טוב ואין לו מקום. וה"ראשון שלה" זה אחרי החתונה. רק אז זה "שלה". לא לטשטש בין נישואין ללא-נישואין, כי אז מפסידים מה זה נישואין. "חברה" זה אחרי שמתחתנים: "כי היא חברתך ואשת בריתך".

ב. לא "אוהבים את הנפילה", אבל אכן עולים ממנה. וזה מתחיל כן מחרטה וצער: "אוי".. ודווקא מתוך זה יש התנקות ועליה.

התחתנה עם הראשון שפיתחה איתו קשר כלשהו, סבבה? לא כדאי לתפוס אותי על המילה..

אוהבים את מה שיצא מהנפילה ומבינים שהיית במקום אחר (יכול להיות שזה היה יותר טוב, אבל היי- אנחנו במקום נפלא עכשיו! למה לחשוב על *מה היה אילו* כשאפשר להתמד ב*מה אני היום ומחר*?) ומתוך זה לוקחים את הנפילה והקושי והטעות למקום עמוק, גדול, חזק, מחזק.

שלא ניתן להשוות אליו שום דבר קודם. לא רואים את זה ליד זה.

לעניות דעתי

אבל כן יש ערך לבחורה\בחור שלא עברו קשרים לדעתי.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.