בס"ד
חייבת נושאי שיחה
כי צריך להשלים את כל הפרטים, תחביבים, משפחה וכו'.
הבעיה מתחילה בדייט השני...
תנסי לזרום
את יכולה סתם לספר על עיסוקים,משפחה,תחביבים
מותר שיהיו גם שתיקות
בהצלחה מותק
אלעזר300פרטים דמוגרפיים- כדאי להוסיף על זה קצת סיפורים שלא יהיה משעמם (ולשאול גם אותו)
דברים שמעניינים אתכם באופן כללי- תחביבים וכאלה
אקטואליה (אם קרה איזה משהו מעניין השבוע)
מה היה לך/לו היום/ השבוע...
הסביבה של הדייט.
וכו' בעיקרון מה שבא לכם ואיך שאתם זורמים.
בהצלחה!
כלומר- לנסות לזרום, אבל שיהיה רעיונות למקרה שלא הולך.
ואכן לא צריך להלחץ משתיקות. [אם כי כדאי גם לדבר מדי פעם].
אז על נטלי21 מה את היא עושה בחיים, תחביבים שלה, קצת על הלימודים, על הש"ל
וכנ"ל על משה
רק צריך לדאוג שזה לא יהיה מילוי שאלון אלא יותר שיחת רעים
בהצלחה !
<צ>
אם כן שיפנה אלי באישי, אני רוצה לשאול משהו.
אתה אומר שאסור לשפוט אנשים. ואתה מאוכזב מאיתנו.
מי אמר?
אולי מצוה לשפוט אנשים?
זה איזה מצוה בתורה?
יש כמה וכמה הלכות בשולחן ערוך מה הדין על אדם שלא שומר מצוות (האם מצטרף למנין, האם נאמן בעדות, האם מצוה לאהוב אותו, האם השחיטה שלו כשרה וכן הלאה)
איך השולחן ערוך התכוין שניישם את זה? בלי לשפוט?
הוא התכוין שנלך לשאול את הקב"ה, בוחן כליות ולב, או שננסה לראות סממנים חיצוניים?
יש לך אקסיומה שאסור לשפוט, ואז אתה מתפלא למה אנחנו עוברים עליה...
תוכיח אותה!
אהלן1
יש לי היום דייט עם בחור מסויים..אני ממש ממש לחוצה מהדייט
גם בגלל הדייט צמו וגם בגלל שכביכול אני משקרת להורים שאמרתי להם שאני יוצאת בערב עם חברות..
אבא שלי אמר כזה:" אני מקווה שזה באמת רק בשביל לצאת עם חברות"
בעיקרון סיפרתי להורים שלי ל ההצעה והם כרגע בשלב שהם מבררים על הבחור..
אני ממש לחוצה מזה..לבטל היום את הדייט ?
הודעהאם נתעלם מהבעיה ההלכתית לרגע, כמה מילים עושות..!
אני התרגשתי 
יש בעייתיות גם כי זה היה עם עדים [בפהרסיה], גם הוא שם לה טבעת ואם היא אמרה כן אז בכלל ..
אולי הם לא יודעים
כי כמובן שהוא לא אמר לשתיים ספציפית שהם העדים, אז אם רוצים לצאת מנקודת הנחה שכ-ו-ל-ם העדים - הרי שבוודאי היו בקהל לפחות זוג אחים ו/או בני זוג, ו/או אבא וילד וכו' - מה שאוטומטית פוסל את העדות, וממילא אין תוקף לנישואין.
מה שכן, באמת לא מומלץ לעשות את זה בצורה כזאת, אבל זה כבר בעיה שלו. שיהיה
הרבה רבנים מאוד יוצאים נגד כלל העניין הזה במיוחד במגזרנו שהרבה מתארסים ואח"כ אם ח"ו מבטלים חתונה יש ממש בעיה, כי זה גם סוג של נדר לענ"ד
יש צד כזה בתוס'
אבל ממש אי אפשר להתיר אשת איש בצורה כזאת
יש דעות שאחד קרוב או פסול נאמר רק כשבא אח"כ להעיד
ויש דעות צריך שיתכוונו להעיד
והסוגיא סבוכה, ואני לא בענין עכשיו, אבל זה ממש בעיה.
אין איסור לקדש אישה, זה אפילו מצוה 
אבל מה עם ברכת אירוסין?
ויש תקנה לא לקדש בלי לעשות מיד נישואין
וכשהם יעשו נישואין - הוא יקדש אותה בלי ברכה?
אפילו בהצגה, שברור לכולם שזאת הצגה ולא ברצינות, הפוסקים מתחבטים איך להתיר
וכן בקידושין של שנעשו בכיתה בצחוק ג"כ יש בעיות גדולות
ק"ו כאן שהוא באמת התכוין להתחתן איתה
וזה ממש עסוקים באותו ענין
וגם לכל הקהל שם היה ברור שהם לא התכוונו לזה.
אלא שהכוונה הייתה להצעה לנישואין.
אז ככל הידוע לי, הקידושין האלה לא תופסים.
אבל בהחלט נהוג שלא לתת טבעות וכד' לפני החתונה, אלא שהמתנה היא של ההורים.
וגם יש בעיה של נגיעה, וחוסר צניעות.
כי במקרה שלנו הוא בכלל עדיין לא בא לאסור אותה על העולם!
והוא לא בא בכלל לעשות מעשה של קידושין.
שמה הוא בא לעשות מעשה קידושין ולאסור אותה על העולם!
רק שזה נעשה בצורה לא טובה.
עסוקין באותו ענין
והטענה שברור לכולם שייכת גם בהצגה
חרדי מקוריהלו הלו!
תירגעו!
אמרתי שעברתי כמה מבחנים, לא שיש לי סמיכה
בשביל רב שכונה חסר לי את המבחן על שבת ועירובין
(ועשיתי מבחן על שחיטה וטריפות של רב עיר)
ואני לא משקיע בזה
אם אני אגיע להלכות שבת, ואני אגמור הכל, אני כנראה אגש למבחן, אבל אני לא לומד את זה עכשיו.
מרב.נניח, השאלה הזו היא באבן העזר, (עשית מבחן של חופה וקידושין?).
יש הרבה שאלות של צניעות, ששיכות לאבן העזר, יש גם שאלות של לשון הרע, גניבת דעת והונאה. דווקא שאלות של שחיטה וטרפות לא כ"כ זכור לי שעולות פה. [אולי הנושא של בשר 'חלק' הצליח איך שהוא להכנס פעם לפורום].
צריך רב אמיתי
שיודע את התורה באמת, ולא סתם עבר מבחנים
יש לי רבנים עטלה כאן בשכונה
בשאלה אם הם מבזבזים כאן את הזמן...
מביך משהו..
משתדלות להיות בפורום כמה שיותר גדול של אנשים... תחליטו אתם מה זה אומר..
כבר עייפות"... (שם, שם)
פצפוניתלהמ אם יש כ"כ הרבה אנשים מסביב זה עושה את זה יותר "שווה"?
אני הייתי מתפדחת עד אימה מדבר כזה ולא סולחת לו עד החתונה....
הללישיטבתה*שלי*שלום לכולם,
אני מכינה לחברה ברכת כלה.. מצאתי באינטרנט כמה נוסחים אפשריים..
השאלה שלי היא: לפי מה בוחרים נוסח? לפי איך שיותר מתחברים?
ואם אוהבים את נוסח א' וגם נוסח ב', מותר לעשות מן "ערבוביה" ביניהם?
מה ההלכה / מנהג בנידון?
תודה רבה!!!!
או משהו בסגנון..א.ז תראי לה נוסחים שונים ותשאלי אותה מה היא רוצה...
לא נראה לי שיש הלכה בנושא, אל רק, כמו שאמרת - מנהג. וחלילה אין לזלזל במנהגים - אבל את זה רק הכלה עצמה בהתייעצות עם אביה ואימה תדע לענות לך לגבי עצמה.
והיא התחברה לשני נוסחים שונים, וקשה להחליט איזה נוסח להעדיף..
(ואין מנהג מסויים במשפחתה..)
והיא התחברה לשני נוסחים שונים, וקשה להחליט איזה נוסח להעדיף (אז הפשרה היא לעשות ערבוביה של שניהם )..
(ואין מנהג מסויים במשפחתה..)
ואכן קצת ערבבנו בין נוסחים. זה לא הלכה! רק מנהג נחמד.
ותן טלואפשר לעצב בעיצוב דומה
ביום שבעלי ואני הפסקנו להפגש, שבוע לפני החתונה, כתבנו יחד נוסח שמתאים לנו. כל מי שרואה מבקש
לענ"ד כמובן שזה תלוי מקרה, אם זה מראש בגלל שהוא אהיה מכיניסט לא לפסול לדעתי, למרות שכן כדאי להתחשב בזה לפעמים
זה גם תלוי באיזה שלב בחיים הוא- בצבא\אחרי צבא ומה הוא עושה או מתכנן לעשות אחרי מהבחינה התורנית ומה השאיפות התורניות שלו
זה ממש תלוי, אם תרצי מוזמנת לאישי..!
אם זה מה שחשוב לה, אז זה מה שחשוב לה.
סיבה-מספיק-טובה-או-לא? --> מאוד אינדיווידואלי.
אבל הוא דוס-דוס, והסיבה שבגללה זה קרה,
כי הוא נפל בין הכיסאות, וגם הוא לא ידע כ"כ במהלך השמינית מה הוא רוצה.
ואני מכיר גם דוסים שעשו מכינות.
נכון שיש נטייה דתית, לפי המסלול שאדם עושה, אבל לדעתי כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.
שכל אחד יחליט מה שטוב לא.
רק שכשמחליטים החלטות על פי מחשבות לא רציונליות, אלה השאלות שעולות.
מישהו חייב להגיד את זה
מהסיבה הפשוטה שהם עוברים המון בצבא!
יש כאלה שמתחזקים ויש שנופלים
אני מכירה בחור שעשה את כל המסלול של ההסדר הכל כולל הכל
חזר לישיבה אחרי הצבא
ובכל זאת היום הוא חילוני /:
*מה שכן, אם הוא לפני הצבא, אז הדיון על גודל הכיפה תקף גם פה לדעתי..
כי אם הוא בחר הסדר אז הוא משדר שהוא יותר דתי וכו'
ככה נראה לי
ט.ל.ח
האם היא לא רוצה בחור כי הוא לא יוצא הסדר
או
כי היא רוצה בחור שלמד תורה לאורך זמן?
אם זה חשוב לה בבניין הבית, אז למה לא? בית זה לא מקום בו צריך להכיל את כולם.
בית - מחיצות. יש דברים נורא יפים בחוץ, אבל אי-אפשר להכריח מישהו להכניס אותם
פנימה. אובייקטיבית, גם ההסדרניקים וגם המכניסטים פועלים בבניין האומה. אבל מותר
לפעמים להיות סובייקטיביים. וסקרי דעת קהל בפורום לא ישנו את זה.
ותן טל(פטור רפואי וכו').
ראיתי פה באתר המון בנות, שצבא זה כאילו דרישה מוחלטת אצלם, והן "לא מתפשרות עליה". אני לא יודע אם הן מתכוונות שהוא עשה צבא במידה והוא יכול, אבל אם קיבל פטור אז זה בסדר מבחינתן - אבל אם מבחינתן מישהו שלא עשה צבא כי קיבל פטור, גם הוא לא בא בחשבון - זה גם פיספוס אדיר של אותן בנות.
בלי שום קשר לאיזה מוסד הוא למד בו וסטיגמות כאלו ואחרות -
זה פספוס אדיר!
ומחליטים לה מה היא צריכה לחפש -
זה פספוס ענק. שלנו כחברה.
יש לי הרבה הערכה למכינות אבל למרות זאת אין רבים שנמצאים במקומות שישיבות הסדר יכולות להביא לשם.
לא חושב שנכון לפסול אם ידוע שהבחור רציני וברמה טובה. במקרה כזה די ברור שהוא לא נופל ברמתו מהסדרניקים רבים.
בכנות, קשה למצוא רוב גדול של בחורים שיסכימו ללמוד 3-4-5 שנים, ואז לצאת לשלוש שנים צבא, ביודעם שזה יגרור את גיל תחילת היציאה לשידוכים לגיל מאוחר, ובלאו הכי יאחר את החתונה.
ובנוסף - במצב כזה, גם יהיה קשה יותר לאותו אחד לאחר בשלוש שנים, לחזור לישיבה לעוד תקופת לימוד - ובמובנים מסוימים הלימוד בהסדר לאחר הצבא, הרבה הרבה יותר חשוב מהלימוד לפני, מכיוון שלאחר הצבא שהוא חוויה חזקה ללא ספק, האדם צריך שוב איפוס מטרות וכיוונון מחדש על התדר התורני-דתי, ואם מהצבא ייצא ישר לחיים, לימודים והכל - יש חשש שהוא לא יהיה מכוונן מספיק כמו שיהיה אם יישב עוד שנה שנתיים לאחר הצבא, בישיבה.
בדיוק בגלל זה ישיבות ההסדר רואות בלימוד התורה חלק מהשירות הצבאי ממש, לפני, תוך כדי ולאחר הצבא - כי גם בניית האדם כאדם חזק, יציב ותורני לאחר הצבא - גם זה תרומה מאוד גדולה למדינה.
חזק לפני, ואחרי, ולהישאר ממוקדים גם תוך כדי.
בסופו של דבר לא המסלול הוא שעושה את האדם, אלא האדם הוא שמעצב לעצמו את המסלול שלו - אומנם שמים אותו בתוך סוג מסוים של תבנית, אבל זה לא כמו בתנור, זה תבנית רחבה מאוד וניתן להתפתח להמון כיוונים - וכל עוד האדם ישמור על עצמו, וחייו בסופו של דבר יהיו מתוך תורה, מתוך קדושה, מתוך יראת שמיים ועבודת המידות - אזי זה לא באמת משנה האם שירת ככה או ככה שנים. כי הכל יחד, זה שירות. ואת שירות חיילי ההסדר, היללו פעמים רבות ולא אני זה שאתחיל לפרט אותו.
אז ברמת העיקרון נראה לי אנחנו מסכימים, רק אולי מעט חלוקים באופן היישום בפועל, ובמציאות הקיימת. לא נורא, על הכל אפשר להתגבר אני אכן חושב שהסדר יכול להיות מוצלח ביותר.
שכוייח!!!
ולמרבה ההפתעה- מה שהביא אותו לבחור בישיבת הסדר היו דווקא השנתיים שהוא עשה במכינה.
לא הכרתי אף מסלול קודם (חוץ מצבא), אבל מה שלמדתי מזה היה: בכל מסלול אפשר לעבור הרבה, להתקדם בכל תחום, לכן השאלה היא פחות מה הוא בחר אלא יותר מה הוא עבר באותן שנים, מי הוא עכשיו, ואת זה אי אפשר לדעת רק מהשאלה "האם היית במכינה, בצבא או בישיבת הסדר?".
לא מתחתנים עם הישיבה אלא עם הבן אדם
מכיר כמה חבר'ה ממש דוסים שלא למדו בכלל בישיבה
ומאידך מכיר כמה שלמדו בישיבה וחוץ מלחבוש את ספסלי בית המדרש לא עשו שם כלום
יש מכיניסטים דוסים, ויש הסדרנקים שקצת פחות.
הכל תלוי בהשקעה וברצון של הבחור. ובכלל יש מכינות ממש רציניות (לדוג': עלי)
ולכן צריך לבדוק ולא לפסול, לענ"ד.
בת-שבע77*מתי? כמה ולמה?
*האם חוש ההומור עלול לבוא על חשבון הרצינות והכנות?
*קרה לכם פעם שהפגישה הייתה עם עודף\חוסר חוש הומור?
מוזמנים לשתף
סתם..מסכימה מאוד
מצד שני,יש מצבים שבהם ההומור יכול לשבור את הקרח בהתחלה
וכך לאפשר רצינות וכנות
לפעמים (לא בהכרח) ההומור זו בריחה,מין התחמקות כזאת מרגשות הלב
(יש שיקראו לזה ציניות..)
במה נתקלתם יותר?
במקרים של חוסר הומור או במקרים של עודף?
אבל כן מקרה שבו (לפחות בהתחלה) היה הרבה הומור ו/או ציניות.
זה נבע בעיקר ממבוכה של שני הצדדים (היכרות לא שגרתית) אבל אח"כ זה השתנה.
אני מטבעי טיפוס רציני, כך שזה לא יכול ללכת יותר מדי לכיוון השני.
חוץ מזה ש -- יש הומור ויש הומור (יש הומור חסר טעם במטרה להרשים/לסיים את הפגישה כמה שיותר מהר ויש הומור פיקנטי שמוסיף לקשר ולשבירת הקרח).
הכי מצחיק זה כשמישהו מספר בדיחה והצד השני מנסה לגלות באיזה שלב הוא צריך לצחוק .
כן,באמת יש הרבה סוגי הומור
והשורה האחרונה,כל כך נכון!!
במיוחד עם סיפורים\בדיחות מהצבא
מרב. אלעזר3001. כן. מההתחלה וכל הזמן, אבל שלא יתפוס את רוב רוחב-הפס של השיחה, אלא ילווה אותה. זה נותן לשיחה טעם טוב וחביב.
2. אכן עלול... צריך לנסות להפעיל שיקול.
3. אני לא חושב שהיתה לי פעם שבה זה הפריע לי. סה"כ יש תחום רחב מאוד שהוא בסדר...
הערה נוספת: שיהיה הומור אובייקטיבי, ולא עוקצני (גם לא בחיוך). כך לדעתי.
חוש הומור- חשוב מאוד- זה מראה על זרימה ושכיף ביחד.
לא יותר מידי- כדי שיהיה אפשר גם לדבר על נושאים רציניים.
חוש הומור יכול להשתלט (אבל לא נראה לי שזה קרה לי בדייט...)
וקרה שהיה חוסר חוש הומור. דייטים פחות זורמים...
וזהירות מציניות יתר! (בתור בנאדם די ציני...
)
*כשהוא מתאים, הוא בד"כ צץ בכל משפט שני. למה? כי זו טרפיה.
*"על חשבון".. הוא בעצמו חלק מהכנות, רק באמיתי יותר, (כי כשהוא נמצא הוא די חסר שליטה)
*כן, (עודף) וזה פשוט גרר פגישה נוספת. עם זאת היו הרבה גם ללא הומור בכלל... וזה בסדר גמור.
*במה נתקלתי יותר? במקרים של חוסר הומור, ללא ספק
*לעיתים קרובות ,כי אי אפשר בלי
*כן,לפעמים מרוב צחוקים כבר לא רואים את היער
*כן,גם וגם.
בדר"כ העודף היה באשמתי והחוסר היה מהצד השני
(לונורא..עובדים על זה
)
בעקבות דיון עם חברה..
גודל הכיפה- קובע או לא?
או בהרחבה: האם בחור עם כיפה של 7 ס"מ יכול להיות גם דוס אמיתי?
(דיון שהועלה בעקבות אמירה שלי שלא אצא לדייטים עם בחורים שאני אדע מלכתחילה שהכיפה שלהם פיצית)
אודה לתובנותיכם! פורים שמח
אורך החצאית קובע או לא ?
דוסית אבל עם חצאית גבולית - עד הברך בישיבה, יכולה להיות חיה כזו ?
כותבת מניק אחר כדי למנוע זיהוי.
אהלן!
אני בת 19 וחצי.
אקדים ואומר שההורים שלי, אבא לפחות ממש ממש לא מוכן שאני אצא עכשיו וכל זה ואפילו שונא שמדברים על חתונה לידו,גם כשמציעים הצעות להורים הוא לא ממש רוצה לשמוע.
הבנתם תקטע כן? הוא רוצה שאני אולי אתחיל לצאת רק כשאני אתחיל ללמוד(שזה אומר עוד חצי שנה בערך)
בשנת שירות הראשונה יצאתי בקטנה כזה.
עכשיו הציעו לי בחור ממש מקסים,נשמע בחור טוב רציני ,למד בהסדר התחיל השנה ללמוד,המשפחה ממש טובה.
דברנו בטלפון ודיי זרם כזה וקבענו להיפגש השבוע.
אני לא סיפרתי כמובן כלום כלום להורים . אני לא חוששת להיפגש עם הבחור
אבל אני פתאום תוהה אם כדאי לי
יצא לנו לדבר על זה בקטנה והוא לא לחוץ על לצאת כמה חודשים ולהתארס.
אני לא כ"כ יודעת מה לעשות
חשבתי לצאת לראות אם זה הכיוון ואז לחשוב אם זה אפשרי כ"כ הרבה זמן להסתיר מההורים?
מה אומרים?
רוצים בכללי שאני אצא רק כשאני אתחיל ללמוד..
השאלה אם בכל זאת להיפגש כי כבר קבעתי?....
למרות שהוא נשמע לי ממש טוב!
אולי לנסות ואז לראות מה קורה?
העניין הוא גם שאולי אחרי דייט 1 נהיה יותר חכמים? ועכשיו זה סתם תאוריות..
או שלא להיכנס לזה מראש?
) 
אבודה()במידה והחתונה תהיה על חשבון ההורים. חלק מהבגרות של הבן-אדם זה לא להסתיר דברים חשובים כמו אלו מאנשים שאוהבים אותך, כמו ההורים. רוצים להתחתן? תיידעו את ההורים לפני שייתכן שתצאו לפגישות, כדי לא להפתיע אח"כ. נכון שיש דברים שנוגעים לבן הפרטי וזה זכותו לא לספר, אבל אם זה מערב את ההורים (כמו הוצאות כלכליות), כדאי לספר, בעיקר שזה דבר שאמור לשמח.
אני יכול להבין שלא אומרים מתי יוצאים ואיפה וכל שאר הפרטים, אבל צריך לומר שבכללי מעוניים להכיר/לחפש בן/בת זוג. זה לא הוגן כלפי ההורים שמסתירים דברים כאלה, במיוחד שהם מכירים אותך ורוצים לעזור (ברוב המקרים)
אני לא משתף את הורים בכל פרט מחיי,פגישה (כל עוד זה לא רציני) זה לא פרט חשוב בחיים.
יכול להיות שכדאי להגיד להורים שבכללי אתם מחפשים,אבל אם את יודעת שהם מתנגדים סתם חבל.
אם הוא/היא בת 15-16 אני יכול למה אבל 18-19 אין בעיה לדעתי. לא אמרתי שצריך לספר מתי ואיך כמה ולמה... אבל כן לספר גם אם יש סבירות שיתנגדו.
כי זה מה שהיא אמרה....
היא כתבה שזה רק עוד חצי שנה עד שהיא תתחיל ללמוד, לא נזק כזה גדול (תלוי את מי שואלים)
בכללי, אם הוא/היא בוגרים מספיק, הם יכולים לספר להורים למה הם רוצים לצאת ולחפש ואם תהיה התנגדות, אז לנסות ולשכנע אותם, להסביר להם.
כאילו הסיבה שהוא מתנגד נשמעת לי די שטותית,השנה עוד שנייה נגמרת,
זה לא שהוא חושב שאין על מה לדבר לפני גיל 24 או משהו כזה,יכול להיות שעד שהם בפועל יתחתנו זה יקח חצי שנה....
אבל כדאי לה לעמוד על שלה בסופו של דבר בכללי ובעיקר אחרי שירות לאומי (וזה רק חצי שנה המתנה, אז אני לא חושב שהם מנסים למשוך זמן)
יש עוד דרך ארוכה עד החתונה.
(קשה לי להאמין הורים שלי סיפרו להורים שלהם לפני שהם יצאו(אבא שלעי סיפר לי שהוא היה מדבר עם אמא שלו פעמיים בשנה...)
אם זה נהיה רציני אז כמובן שצריך לספר,לא מומלץ לבוא להורים יום אחד ולהגיד להם שהתארסת...
אם תראי שזה מתחיל להיות רציני תדברי עם ההורים שלך.
אבל כן באופן כללי שאת יוצאת ומחפשת. שיהיו מודעים, שזה לא יבוא להם בהפתעה..
לי אישית נשמע מוזר לא לספר בכלל, אני מספרת לאמא שלי ומתלבטת איתה והכול..
אבל זה תלוי גם בקשר שלך איתם..
לא ללכת נגד ההורים
מה גם שיש הגיון
בקיצור לשבת איתם ולהבין לעומק מאיפה זה מגיע
ולנסות אולי להגיע איתם לפשרה
בדר"כ העיצות של ההורים שלנו לא תלושות מניסיון החיים שלהן ושווה הקשבה
וגם
(לבנות... לבנים אני שולחת תמיכה מרחוק)
על הניסיון המר, המאתגר, המצמיח, הקשה, הכואב,
שנקרא רווקות.
שולחת עידוד ותמיכה, אמונה, הרפיה, סבלנות, תקווה, הרגשה שאת לא לבד (לא מצאתי ביותר קצר), אהבה, חום,
ושוב-
מלא מלא ות ו-ים
בקרוב בחתונה של כל אחד ואחת מאיתנו
ניצניםאיזה כיף לקבל כל כך הרבה חיבוקים (וירטואלים)
מבנאדם אמיתי. שכמוני שותף להרגשה דומה
ו
בקרוב אצל כולנו בעז"ה בלי מניעות ועיכובים
שולחת בחזרהבת-שבע77אחרונהבחזרה!
בס"ד
תנסה לברר דרך מישהו אחר
או,אם אתה במצב שאתם יכולים לנהל שיחה אז תכלס'-אתה יכול לשאול אותה בעצמך,בעדינות...
יש לי עוד יומיים דייט ראשון עם בחור מסויים
חצי מהמשפחה שלי עם וירוס שכולל חום כאבי בטן וכו'
ופתאום אני גם מתחילה להרגיש עכשיו כאבי ראש ובחילות
אני מפחדת שנדבקתי בוירוס ומצד שני לא בטוח שנדבקתי
וממש ממש לא בא לי לדחות את הדייט הזה
מה עושים?
תראי מה יהיה מחריעל^_^בהצלחה!
לך דומיה תהילההוא יבין.
ומה להגיד לו כדי שלא יחשוב שאני מורחת אותו?
וכדאי אולי בכל זאת להיפגש?
לדייט צריך לבוא כשאת מרגישה במיטבך...
בעיקרון מה שנוח לך- סמס או להתקשר. אין סיבה שהוא יחשוב שאת מורחת אותו.
תגידי לו שאת לא מרגישה טוב, יש לך וירוס, מצטערת שאת צריכה לדחות את הדייט ושתדברו מאוחר יותר כדי לקבוע חדש...
(אם באמת לא תרגישי טוב בעוד יום...בעיקרון כדאי להודיע לו עכשיו שיש מצב שלא תוכלו להיפגש בזמן שקבעתם כי יש וירוס במשפחה...)
תרגישי טוב ובהצלחה!
הודעה, שיש וירוס במשפחה - ואת אינך יודעת אם גם את "מתחילה" את זה ואת מאד לא רוצה לדחות.
אז את מבקשת סליחה מראש אם תהיי ממש חייבת לבקש דחיה בטווח לא ארוך לפני כן - ומקווה שלא.
[ותראי איך תרגישי באותו בוקר]
שבת נחמדה בפתח תקוה
הפתענו את סבתא לכבוד היום הולדת בעוגת פירות
היה שבוע שמח
הייתה שבת שמחה מאוד!
יש השבוע כמה שמחות ב"ה.
אנחנו מתקדמים בניקיונות הפסח
שיהיה שבוע טוב ומבורך!!!
טוב אחת הפעמים הראשונות שאני כותבת פה בפורום אבל אני חייבת לציין שעזר לי מאוד!!
אני יוצאת עם מישהו ונוצר מצב שאני צכה להחליט לזוז קדימה או לא ואני מפחדת שאני הולכת לעשות את הטעות הכי גדולה בחיים שלי ולהתארס עם מישהו שאני יצטער על זה אח"כ כל החיים ומצד שני יכול להיות שזה יהיה הרווח הכי גדול של החיים שלי
כאילו השאלה היא האם להחליט שכן גם אם אין לי הרגשה מאוד מאוד חזקה שזה ה- אחד?
טוב לך איתו?
בא לך לפגוש אותו שוב?
את מסוגלת לחשוב שהוא יגע בך?
הוא אדם חיובי ?
אם לא תפגשו כמה ימים תתגעגעי אליו?
ממש מבינה אותך. להתחתן זה מפחיד. ואין לך באמת דרך לדעת אם זה צעד טוב עד אחרי שתעשי את הצעד.
בשכל את יודעת שאתם מתאימים?
ברגש את מרגישה שמרגש אותך וכיף לך להיות איתו?
אכפת לך ממנו? אכפת לו ממך? יש לו מידות טובות?
זה בערך כל מה שאת יכולה לקוות שיהיה לפני...
(אני אגלה לך סוד- מעטים הם האנשים שיודעים שזה האחד. רובנו רק מקווים לטוב)
שאת לא בטוחה שהוא ה-אחד?
אם את לא בטוחה שאת רוצה לחלוק איתו את חייך, אל תחליטי החלטות פזיזות!
אם את אחת שקשה לה להחליט החלטות, והוא נראה לך ה-אחד, אבל את חוששת, אז תדברו בכנות ותנסו להתגבר על הבעיה.
ועומדת מול שתי אפשרויות כ"כ קיצוניות כמו שאת מתארת, הייתי מציע לדבר עם מישהי מבוגרת שאת סומכת עליה ופתוחה אליה או ללכת לייעוץ. כמו שכבר אמרת זו לא עוד דילמה מהחיים.
