פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 127)

אבל מה הגבול מבחינתך?

אלימות מילולית, פיזית, תוקפנות וצעקות וכו'.

 

אבל זה הגבול הספיציפי שלי ולכל אחד יש את גבול הפגיעות שלו והנקודות הרגישות שלו, לכן צריך להיות רגישים מאוד ולנסות לשים לב לאופי של האדם מולך. בן אדם לחבירו זה אש. 

 

צריך לנסות לדייק  כמה שיותר בניסוח ובטון גם שאומרים את האמת.

לפעמים העניין הוא לא עצם האמת אלא פשוט לדעת איך להציג אותה

 

אצלי- ושוב, מדברת רק בשמי- גם אם אדם היה דורך לי על נק' רגישה הייתי מחליקה וסולחת לגמרי אם הייתי מרגישה שלפחות הוא ניסה והשתדל להיות רגיש ולא לפגוע ואכפת לו

את בטוחה שהוא רומז? אולי הוא פשוט לא אומר?

ואת תמיד יכולה לבקש שיגיד

שלא הצלחתי להבין אם הוא מנסה לרמוז...

 

בכל מקרה, מדברת על משהו מהעבר שמפיקה תובנות ממנו

זה נראלי כלכך בסיסי לעזאזל

זה א' ב' בתקשורת בין אנשים.
ככה אתה מאפשר לאדם לנהוג בנוחות נראות עיניו.

כמו שאת רוצה לדעת, גם הוא היה רוצה לדעת.
זה ריקוד הדדי בין השניים של ניסוי וטעיה, התקרבות והרפיה. וזה עושה את זה הרבה יותר נעים ומאפשר.

זאת גם אפשרות לגרום לאדם להרגיש נעים

להיפך, דווקא שדברים לא ברורים, יש צורך גדול לגרום להם להיות ברורים.

זה עניין של גבול שחשוב מאוד לדעת איפה שמים אותו. בגדול, כדאי להמנע כמה שיותר מרמיזות.

זה לא העניין

הרמיזות מגיעות בגלל שני הצדדים.
מבין שאתה חולק, אני חושב שדווקא רמיזות זו דרך ממש נעימה וטובה. מסכים שרמיזות מעורפלות ומנותקות לא מסייעות. צריך לדעת גם איך לרמוז 😏

זו דרך לא מחייבת שמאפשרת לשני הצדדים להבין באמת איפה הם עצמם עומדים לאו דווקא ביחס לאחר. (בעיני זה גם קצת עניין של טאקט..).
רמז לא אמור לגרום לך להיות מבולבל. (זה אולי דומה להסתרה. אני לא מתכוון לכזה רמז) הוא אמור לאפשר לך גמישות להתאים את עצמך למצב באופן שמרגיש לך הכי נכון בשבילך (אני מדבר על הזמן על שני הצדדים).

כדי שאני יחלוק על דבריך או יביע עליהם עמדה צריך שתהיה נפק"מ ברורה. קשה לי ככה להבין בעקרונות מופשטים למה אתה מתכוון בבירור (או שמספיק לך לרמוז ;) )

בעייני זה סבל מיותר
במיוחד אצלך להבין אותך זה גאונות

בדרך כלל , ההיפך הגמור

מסתבכת עם שניהם

 

עם זאת, לחלק מהאנשים יש קושי גדול יותר להבין רמזים ומצד אחד חשוב ללכת על לקראתם ומצד שני ממליץ למי שמרגיש שקשה לו הרבה יותר מאחרים לחפש דמות מקצועית כגון פסיכולוג להבין וללמוד טוב יותר את הדברים האלה כי זה עוזר בחיים.
בהצלחה

צריכה ללמוד להבין את הסאבטקסט כשאנשים מתקשרים איתי

 

דחוףף

בהצלחה עם מציאת הדרך

למרות שזה די חושף מי את... רק אומר.

אהממ, מעניין...

אין לי דרך לשלול או לאשר כי אין לי מושג לאיזה ניקית אתה מתכוון 🤔

אוקי

יש שתי גישות לבחירת בני זוג.

הגישה הראשונה היא "בן הזוג כסחורה". מנים להשיג כמה שיותר טוב, מוצלח וכו'.

ואז שאלתך דומה לשאלה "כשאתם קונים מעיל, האם אתם רק בודקים שהוא במידה הנכונה, או שאתם מייחסים משמעות למראה, לעיצוב, למותג?"

התשובה היא לרוב "כן", אבל באמת יש תחושת אי נוחות.

 

הגישה השניה והמודעת יותר היא תפיסת "בן הזוג כבחירה".

לפי גישה זו, אין משמעות ל"מוצלח", כי השאלה עם מי אני מנהל זוגיות טובה יותר. אצל מי הזוגיות יותר נעימה וכו'.

אבל נכון, חוץ מעצם הזוגיות יש גם תכונות נוספות - פונקציונליות (יודעת לבשל) או בעלות פונקציה חיצונית (כולם נורא מעריכים אותה). והתכונות האלה מהוות גם הן חלק ממכלול השיקולים.

הייתי מתאר את החלוקה בשאלה הזו, ל"האם אתם מתמקדים באהבה או מייחסים משמעות לתועלת ולהערכה"?

 

אז כך או כך... נראה לי שיש מעט מאד אנשים שמסוגלים ממש להצטמצם רק לאפשרות המינימלית. רוב האנשים כן יחפשו את ה"יותר" ואת ה"מוצלח", אבל בעיקר משלב מסוים בחיים מבינים מה עיקר ומה טפל.

אבל אני ראיתי את זה הפוך..

לחפש מישהי שתדע לבשל או מישהו שיש לו ידיים טובות נשמע לי קצת כמו חיפוש אחר הבנאדם 'הכי מוצלח' ונראה לי הרבה יותר 'סחורתי', מאשר לחפש מישהו שיש בו מידות או תכונות טובות שאני מעריכה, שמשרות נעימות על הקשר ושיאפשרו לי לנהל זוגיות נעימה.

ולשאלת השרשור-
באופן אישי, משתדלת לשים דגש על הראשון. נראה לי שזה הבסיס לחיים משותפים.. השני זה בונוס, שאולי יכול לשמח/לדרבן, אבל בוודאי שהוא תפל לראשון.
מעבר לזה- אני חושבת שלפעמים עניין הכישורים והעיסוקים הוא נרכש, וחבל שעל זה יקום או ייפול דבר (סתם כדוגמה, יש לי לא מעט חברות שכישורי הבישול שלהן השתפרו מאוד אחרי החתונה. יותר מזה- יש לי גם לא מעט חברות שכישורי הבישול של הבעלים שלהן השתפרו ברמות אחרי החתונה;)

מחזק

לגבי ההתחלה - השאלה היא מה אני בוחר, או מה אני מודד. מי האובייקט ומי הסובייקט. האם אני מסתכל מי הכי טוב, או אני מסתכל מי הכי טוב לי.

אני מסכים שיש הרבה תכונות שהן טובות אובייקטיבית ולכן אין פער (מישהו שמתעצבן ושובר צלחות זה תמיד לא נעים), אבל השאלה היא כשיש הבדל בין שתי הגישות.

התכונות הפונקציונליות למשל אכן משמעותיות בשתי הגישות, אבל דווקא בגישה השניה הדגשתי אותן כי לכאורה זה לא אמור להשפיע. בגישה הראשונה אני "לוקח" מישהי שיודעת לבשל ועכשיו יש לי נכס, בגישה השניה אני "מוצא" מישהי שיודעת לבשל ואז אני בראש שקט מהבחינה הזאת ופנוי להתמקד בתחושה הטובה שהזוגיות מספקת.

 

ולגבי התשובה שלך לשאלה המקורית - ברור שהראשון זה העיקר... השאלה היא איזה משקל נותנים לבונוס אם בכלל

רגישות וכימיה וכל זה...

נניח תקשורת - זה המון מצד אחד, זה בסיסי מצד שני כולל הרבה רבדים אחרים .
האם תקשורת יכולה להתקיים עם אדם ששונה ממך 180 מעלות ? אפשרי אבל מאוד מאוד נדיר.

אופי- לגמרי מאמינה שאדם נמשך לאופי טוב שהוא מעריך.. נניח אדם שרוצה מישהי עם לב טוב מן הסתם גם לו לא חסר .. או שהוא רוצה (זה חלק מערך עליון שלו) להיות ככה.

מטרות משותפות - אותו דבר ..

מה נשאר ? כמיה - כמיה היא מכלול גם של דברים לא רק נראות אלא חן בשילוב עם התנהגות .

ככה שיש לך פה המון דברים שנכללים בפנים
ברגע שכל זה יתקיים קשה לי להאמין שיפסלו על דברים אחרים כי לא כל-כך נשאר על מה .

אלא אם כן אתה מדבר על דברים תלושים נניח כמו " אני מחפשת מישהו עם עינים כחולות ושיער שחור " - תלוש
ירד בסוף ( ברגע שהאדם קצת מחובר לעצמו)

חרדים?

תדברו קצת על המשפחה משם אפשר לצאת לזה
תהיי רגישה למה שהוא רוצה.

את מדברת על המשפחה הוא מתעניין ומדברים וכולי ואם את מרגישה צורך בכך את יכולה לשתף אותו בעדינות. אני מכיר חבר שביקש ממי שהוא יצא איתה לבוא למשפחה שלו והיא נלחצה אבל נרגעה והגיע.. ככה זה האפשרות לקדם קשר ולפעמים זה זורם חלק ולפעמים פחות אבל זה אחלה דבר.

יכול להיות שהוא כבר מחכה להציע לך ורק חושש שמוקדם מדי...

 

המדיניות/גישה שלי היא להגיד "אני מוכן לקדם את הקשר, קחי את הזמן שלך ותגידי כשאת מוכנה"

עם הקשר..
זה יעזור לדעת איפה הצד השני נמצא. אם הוא שם ומעוניין, אם הוא לא שם, אם הוא צריך עוד זמן..

אם את גרה עם ההורים אז אפשר פשוט לשאול אותו אם הוא רוצה לבוא לבקר אצלך בבית ואז הפגישה תהיה לא רשמית והרבה יותר קלילה

אם לא אז פשוט לנסות לגשש(ברמזים או בישירות) האם הקשר מתקדם גם מבחינתו

חברות לא נראה לי קריטי להכיר(מצד שני רוב החברים שלי הכירו אותו כבר קודם)

הכוונה לריגוש?

שיר של תמר גלעדי

ניב דמירל - "אהבה מתה" - mako

לפני שנים רבות, ובמרחק עולמות מכאן, חיה נסיכה צעירה, שהתיימתה בתקופת המלחמה.

היא נקראה להוביל את צבאות ממלכתה, שכן לא היה איש מלבדה שיוביל.

היא הייתה לוחמת אכזרית, נאהבת על ידי בני עמה, בלתי ניתנת לעצירה בשדה הקרב.

בכל יום היא יצאה, והצילה את נתיניה קרב אחר קרב.

אבל בכל לילה, בתום הקרבות,

היא הייתה לבד.

עד שיום אחד הגיע נער כפר, וביקש להתגייס לצבאה. בודד וכעוס, ועז בדיוק כמוה.

לראשונה היא גילתה שכשהיא צעדה אל שדה הקרב כדי להציל אחרים,

היה מישהו לצידה שבא להציל אותה.

ואז בא הקרב האפל ביותר במלחמה. הנסיכה ונער הכפר שלה עמדו זה לצד זה

ונשבעו שיופרדו אך ורק על ידי המוות עצמו.

היא נפלה בידי חרב אויב... ומתה לנגד עיניו.
 

ואלה ששמעו את הסיפור, בכו על מות האהבה.

ליד הסופרמרקט של הישוב יש גינה שמובילה למעיין הגבורה (חצי שעה הליכה) אפשר ללכת משם ואפשר גם לשבת שם, יש ספספלים עצים דשא. לא מקום הכי גדול אבל מספיק בשביל משהו ראשוני.

גם בשילה יש בית קפה טוב (לא הייתי שם אבל ראיתי.

זה יותר לכיוון אריאל

שתיבנה ותיכונן לאחר שזו תיכבש על ידנו

אינשאללה

לפעמים זה גורם טרחה מיותרת לשני הצדדים.

לדוגמה - אם נפגשים במקום שבו גר אחד הצדדים, קל יותר לצד הקרוב להתארגן, וממילא התיאום וכו' קל יותר. אם נפגשים באמצע, לפעמים רק על התיאום והקישור והתכנון מתבזבז יותר זמן מאשר אם היו נפגשים קרוב

זה ממש חשוב ששני הצדדים יטרחו במידת מה כדי להגיע לדייט.
מניסיון שלי. לא חובה שייפגשו ממש ממש באמצע, וגם לא חייבים בערך. אבל המאמץ הוא חשוב

ולדעתי היכולת להבין איך יהיה יותר טוב לשני הצדדים, גם במחיר חוסר איזון, היא מידה טובה שהייתי מעריך יותר מאשר הרצון להשתתף במאמץ.

לכן לדוגמה הצעה של "אם אתה מכיר מקום באמצע הדרך אשמח לבוא לשם", זה בהחלט מספיק בעיני, ולא להתאמץ בכח להפגש באמצע ולהטריח את שני הצדדים.

גם מנסיון, היו פעמים שניסיתי "להפגש באמצע" והטרחה *בשבילי* היתה כזאת שכבר היה עדיף לנססוע עד אליה וזהו. מצד שני כן יש משמעות לזה שהצד השני מעריך את הטרחה.

אלא מהצד של הטורח זה חשוב... זה חשוב ממש קודם כל בשבילו, כדי שהוא יהיה בתוך הקשר ולא לידו.
אני לא בא לחנך אחרים, אבל אני רואה איך זה משליך על המעורבות של הצד השני בקשר כשגם ממנו נדרש מאמץ

בגדול אני הכי בעד, ואני חושבת שהמאמץ הזה חשוב עבור שני הצדדים (למרות שגם צריך לקחת בחשבון שהרבה פעמים המאמץ שווה לשני הצדדים גם אם הוא לא בא לידי ביטוי באותם האופנים), ואני יכולה להעיד על עצמי שכמעט תמיד אני מציעה להגיע אל הבחור, או לפחות להתקרב אליו חלק מהדרך.

יחד עם זה, מלבד העובדה שיש לא מעט בחורים שמבטלים את זה על המקום ומתעקשים להגיע עד אליי (וזה בסדר ומוערך מאוד), יש פעמים שמציאת מקום בתווך (שהוא 'לא כאן ולא כאן' כך ששנינו לא מכירים מספיק), תזמון השעה עם תחב''צ הלוך-חזור לשנינו, ועוד כל מיני דברים כאלו- רק מסורבלים את העניין, וזה עוד לפני שבאמת התחלנו להכיר.

ממש מזכיר לי שהייתה פעם שהבחור הציע מיוזמתו שנמצא מקום באמצע הדרך, אבל על מרחק מגוחך, שאין בו אמצע באמת (משהו בסגנון של גילה-ביתר/ קריית ארבע-מעלה חבר/ ראש העין-אלעד). הבנתי אותו ומצאנו איזה פתרון, אבל קיבלתי שדר שעוד לפני שהתחלנו הוא לא רוצה בכלל להשקיע..

למה זה משליך על הבחורה בתחילת הקשר?
ובינינו, העיקר זה האדם. לא איפה קבעתם את הדייט

"ועוד כל מיני דברים כאלו- רק מסורבלים את העניין, וזה עוד לפני שבאמת התחלנו להכיר"

אני שאלתי מדוע זה אמור להעיב על הקשר?
זה אולי מסרבל את הבחור, אבל למה זה משליך על הבחורה

קודם כל, אני חושבת שהסרבול הוא לא רק של הבחור.. לצורך העניין- גם לי יצא לנסות לחשוב על אמצע (אגב, לפעמים דווקא כשהבחור מגיע לאזור שלי הציפייה שאני אמצא מקום להיפגש בו גדלה), גם לי יצא להתבחבש עם תזמון של תחב''צ לפגישות, ולהבדיל- להיטלטל עם רכב למקום לא נוח/לנהוג בשעות מאוחרות בכבישים פחות סימפטיים..
כך שלענ''ד לא נכון לייחס את הסירבול רק לצד אחד.

לגבי ההשפעה של זה על הקשר- זה לא מעיב, וזה לא גורם לי 'לפסול' את הבנאדם או להתעלם מהתכונות החיוביות שבו . זה מסרבל. זה שונה..(;
לא מחפשת להתקטנן.. אני מתכוונת ברצינות, אבל לא בטוחה שהצלחתי להסביר כמו שצריך את הכוונה שלי.
אולי אנסה בהמשך לנסח יותר טוב..

אלא רק מטריח את השני

לא רואה בזה שום עניין.

אותו זמן

קובעות במקומות הגיוניים מבחינת זמנים. יש כיום Moovit..

לדוגמא אם נוסעים ברכסת אז באמת יותר אפקטיבי להפגש באמצע

וגם אז- רכבת לא מעידה על אמצע..

בד"כ כשקבעתי באמצע הייתי נוסע יותר מרחק מהבחורה, גם מתוך התחשבות

אני מבינה שלא מודדים אמצע על הסרגל, אבל בדיוק מאותה הסיבה גם מדידת יותר מאמצע בק''מ היא לא תמיד נכונה.
ובאופן כללי החישובים של מי נוסע יותר לקראת השני נראים לי כמו מחשבה שלא הכי נכון להיכנס אליה, לפחות ממה שיצא לי לחוות.

בכל התנהלות שהיא אפשר למצוא דברים לא נכונים

רק הערתי שלפעמים הדרישה לאמצע, לא מועילה

היכן שכן, מעולה

שתי נק' נחמדות. גבעת אסף גם שתי נק' נחמדות עם נדנדות

כי נגיד בין גילה לבית אל יש כמה מקומות נחמדים בירושלים(;
(נראה לי שהיתרון שם הוא שאם יהיה קר אפשר יהיה למצוא מקום סגור לשבת בו)

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למקומות שהוצעו כאן.. אולי פסגות יכול להיות אופציה גם..?

מעולם לא ניסיתי, אבל אולי אפשר גם לנסות להסתובב קצת בשער בנימין.

הפארק בפסגת זאב
תצפית כזו קטנה וחמודה במגרון
אם מקום לשבת לאכול אז בטח יש בשער בינימין
גם כוכב יעקב באמצע אבל לא הייתי בפנים אז לא יודעת לפרט
בהצלחה

כשבית אל מים והעי מקדם

ואם הוא לא היה חייל והיינו קרובים יותר אחד לשניה אז כנראה שהיינו נפגשים גם יותר מפעם בשבוע

אם אין סיבה אובייקטיבית (כמו צבא), לא הייתי ממליצה.

אני רואה קשר כשמשהו שבונים אותו, ובשביל זה צריך להשקיע זמן.

ותהליך הבנייה צריך להיות משהו עיקרי, לא משהו שממלא את הלוז פעם בשבוע.

צפיפות פגישות מאפשר לנו להכיר יותר טוב ומהר את מי שמולנו.

אם יש סיבה אובייקטיבית - ואם יש אפשרות - אז לתחזק את הקשר בלי פגישות בצורה קבועה.

 

מהניסיון שלי, נפגשים בהתחלה יותר לכיוון פעמיים בשבוע.

רוב הקשרים לא מחזיקים מעמד הרבה זמן, ואם נפגשים רק פעם בשבוע, קשר יכול להימשך סתם סביב חודש שלם - שבוע של בירורים ועד שקובעים תאריך, ואז שלוש מפגשים כל אחד בשבוע.

 

ולמה לא להיפגש בשבת?

אגב שבת- עכשיו מוצש ארוך, אפשר במוצש אם זה יותר נחמד לכם

תודה!!!

 

 

 

 

בטח בשלב התחלתי בקשר.

לק"י

ככה הסתדר לנו.
בין הפגישות דיברנו בטלפון.

אני חושבת שזה קריטי שתעשי מה שאת צריכה לעשות
מה שאת מרגישה שנכון לך ולו .

 

אבל אני רוצה לשמוע דברים שכדאי לקחת בחשבון ולא חשבתי עליהם

אני באמת חושבת שזה כל-כך מה שנכון לך ..
ומסתדר לך ..
ואפילו לא כל-כך משנה מה הנורמה , העיקר מה את מרגישה שיעזור לך להיות את.
ולא חלילה לצאת כמה פעמים רק בגלל שזה מקובל אך לא מסתדר לך ולחוץ לך/ לאנרגיה שלך וכו..

בהצלחה מותק

אני לא כותבת לה מציניות אלא באמת מהלב מה שהייתי אומרת לעצמי / לחברה .

זה הכוונה..
יש פורום כדי ללמוד הסתכלויות ולקחת מזה מה שמתאים לך.. להרחיב את המבט. ודאי לא כדי לעשות מה שטוב למישהו אחר

לפחות פעמיים
זה נמרח ככה הרבה זמן אם זה פעם בשבןע

לא טו מאצ

כלומר - אני מכיר מי שטוען שפעמיים כל שבוע זה יותר מדי

אני מכיר מי שטוען שפעם בשבוע זה פחות מדי

דעתי האישית היא כמה שיותר יותר טוב ובלבד שיש גם הזדמנות לעכל, לעבד ולהפנים את ההתקדמות, כל אחד ומה שהוא צריך בשביל זה

 

באופן עקרוני פגישות תכופות גורמות לרגש להתפתח מהר יותר. יש מי שצריך בדיוק את ההצפה הרגשית הזאת כדי להתגבר על היסוסים מיותרים, יש מי שצריך להזהר מזה כדי לא לעשות שטויות. ההמלצות שהזכרתי מבוססות בין השאר על ויכוח אם לסמוך על אנשים שהאינטואיציות שלהם נכונות ורק צריך לפתח את הרגש או להיפך. דעתי האישית היא שהאתגר לפתח רגש איכותי וטוב הוא עיקר המשימה לרווקים, ולכן כדאי להשקיע בעיקר בפיתוח הרגש ורק מעט בביקורת שלו

מצטער אבל אני אדם פשוט מידי בשביל שאלות כאלה..

 

אני יכול לענות על מספר 3. 

אכפתיות, הקשבה, מעלים עין מדברים פחות נעימים, ומחמאות ופרגון שעל דברים טובים

(ועוד כמה דברים שאני לא מוצא את המילים לנסח אותם  )

1. דתית
2.כנות , הקשבה
3 הייתי תורמת אותו לאנשים רווקים שמתמודדים עם בעיות רפואיות / אתגרים אחרים / אנשים שלא תמיד רואים אותם
4. רצינות ולב טוב בגדול
5.נפלתי
6. -
7. של הודו לה' (חח אין לי כוח לחפש)
8. להרגיש שלווה תמידית
9 שלא יהיה נמוך חח
10. אמא
11. לחיות בכיף
12.לא יודעת אולי עם בייגלה בדוק לא הרגיל
13 משתדלת תמיד לחייך
14. לא יודעת
15 איתי
16 אם אין אני לי מי יחמיא לי סתם(:

אבל שכחת שאלה חשובה:

מה ההשקפה שלך לגבי הצעת נישואין? לאיזו הצעת נישואין את/ה מצפה. נראה לי קריטי.

 

 

 

גיל: הפרטים שמורים במערכת

1. מי הרב/נית שלך? / השקפה: לא מוגדרת. שמירת הלכה, אמונה וחסידות בגדול.

2. מהם 2 התכונות ו 2 הדברים דברים טכניים שלא אהיה מוכן להתפשר עליהם? תכונות: עין טובה, עומק ופתיחות מחשבתית (סליחה שזה 3. זה קריטי). טכני: גובה, אהמממ מתלבטת אז נשאיר כך.

3. אם היו נותנים לכם 100,000 למגר את תופעת הרווקות, מה היית עושה עם הכסף? צריכה לחשוב על זה.

4. מה טוב בי שאתן לצד השני? הקשבה, פינוקים (ויש עוד מלא. ב"ה. אבל גם זה שמור במערכת)

.5 איזה פאדיחה הכי גדולה עשית בדייט? חסוי

6. איזה פאדיחה עשו לכם? חסוי

7. איזה הודעה בפורום הכי זכורה לך? (אפשר לצרף קישור) ואוווו.... לצרף קישור מסובך לי. אבל שתי תגובות שממש זכורות לי מהשרשור הראשון שפתחתי פה. אחת היתה של @אורות הכתובה (איפה הוא??) והשניה של @פשוט אני. תדעו שאלו היו תגובות מכוננות בשבילי. בטח אתם לא זוכרים אותן בכלל.

8. מה החלום שלך לעוד 10 שנים ? לאו דווקא במישור הזוגי לתפוס כיוון מקצועי מדוייק יותר, להתמקצע ולהתפתח בו. (ולפתוח קליניקה. מוזמנים מראש).

9. מה הגילטי פלז'ר שלך בבחירת בן/בת זוג? קול. 🙈

 

טוב התעייפתי. אז מספיק לא? רק זה: 

 

14 .אם היית ברוקולי , איזה דמות היית משדך לעצמך? כרובית או שעועית ירוקה

15. עם איזה ניק/ית בא לי לצאת?.. את זה תבואו לספר לי

16. משפט של 10 מילים שמסכם אתכם 

יש כמה.... אולי אשלים בהמשך.

היי שלום ונחמד על ההתחשבות

1. הרב יעקב שפירא שליט"א.

2. כפיות טובה וגסות רוח- אבל צריך לראות למה זה ככה.
בית של תורה ושמירת הלכה.

3. אממ לא יודע, אולי לתת כסף למוסדות צדקה לזכות זה שימצאו זיווגם מהר.

נראה לי שדי מיציתי את השאלון שיהיה בהצלחה רבה לכל העוסקין בתחום

1. לענייני שידוכים @ברוקולי ואחי הגדול ו @ארצ'ילבד לענייני ויכוחים

2. גמישות קלילות ואפשרות להגיע אליה ולהפגש

3. חצי מהכסף לפרגן על כיף לרווקים ודבקים שצריכים מכורח המציאות, חצי השני לאמצעים שונים לשידוכים כולל הכל (הדרכה/אימון/טיפול למי שצריך).   

4. הקשבה

5. וואלה לא זוכר 

6. יותר מדי חחח, מוזר לי לפעמים שהפרטנרית לא מתנהגת בצורה שתואמת את הסיטואציה.

7. נקודות אור למיניהם

8. להתקדם מקצועית

9. אין. לא אוהב את זה.

10. סבתא שלי ע"ה

11. לחגוג כמה שניתן

12. ריבת חלב. בכללי אני לא מתחבר כל כך לענייני בריאות חח (לא מאידיאל מסויים)

13. לפעמים יש לי חולשות שהם משפיעות על סגנון הכתיבה שלי אז עמכם הסליחה אם יוצאת תקלה תחת ידי.

 14. "אם ידעתיו הייתיו"

15. מה ההבדל בין זהל 14? זה בפרטי וזה בכללי?

16. כותב פה מדי פעם וגם חוץ מזה עושה עוד דברים (הקפדתי על 10 מילים רלוונטיות במיוחד)

ואם זה יותר מדי מתחמק אז - תורת ישראל לעם ישראל על פי ארץ ישראל ללא הנחות

לגבי גיל ביקשו שאוסיף מי שמעוניין מוזמן לכתוב 

גיל:
30

1. מי הרב/נית שלך? / השקפה:
רבי רפאל אבוחצירא בד"כ ואני חרדית.

2. מהם 2 התכונות ו 2 הדברים דברים טכניים שלא אהיה מוכן להתפשר עליהם?
תכונות:
Iq
Eq
דברים טכניים:
כבר התפשרתי על הכל אני חושבת...

3. אם היו נותנים לכם 100,000 למגר את תופעת הרווקות, מה היית עושה עם הכסף?
משקיעה. ואת הרווחים מההשקעה הייתי מנצלת למפגשי רווקים רווקות. אינלי עדיין קונספט. אבל משהו בכיוון.

4. מה טוב בי שאתן לצד השני?
אווו המון
אבל גם אם יש לי דברים דפוקים באופי, אני מבשלת מעולה וזה פיצוי הגון

.5 איזה פאדיחה הכי גדולה עשית בדייט?
אנלא עושה פדיחות. אני מושלמת

6. איזה פאדיחה עשו לכם?
אני בנאדם מכיל... אז לא זוכרת פדיחה גדולה שעשו לי.

7. איזה הודעה בפורום הכי זכורה לך? (אפשר לצרף קישור)
השרשור שלי שיש בו למעלה מ1000 תגובות (בעזרת חצילים)

8. מה החלום שלך לעוד 10 שנים ? לאו דווקא במישור הזוגי
להיות אמא,
לעבוד בעבודה טובה קרובה לבית,
וכמובן להיות בזוגיות.

9. מה הגילטי פלז'ר שלך בבחירת בן/בת זוג?

10. איזה דמות אני מעריכ/ה בחיים?
ההורים שלי, וכמה חברות רווקות ששומרות על השמחת חיים שלהן למרות המצב.

11. מה התוכניות לעתיד?
ארוך

שאר השאלות קשות לי מידי

גיל:

1. מי הרב/נית שלך? / השקפה:

השקפה - ציונית דתית, תלמוד תורה עם דרך ארץ. רבנים: הרב קוק, הרב הנזיר והרב גורן - הרבנים הגמורים. מו"ר הרב יעקב כ"ץ שליט"א (מישיבת הכותל) וגם קצת הרב מיכה הלוי.

2. מהם 2 התכונות ו 2 הדברים דברים טכניים שלא אהיה מוכן להתפשר עליהם?

תכונות - חוש הומור, שכל. דברים טכניים - משפחה טובה ורקע נורמלי (זה דבר אחד), רמה דתית (דווקא בזה הגבול שלי די רחב ולא מצומצם, אבל מה שמעבר לגבול - אין התפשרות פה)

3. אם היו נותנים לכם 100,000 למגר את תופעת הרווקות, מה היית עושה עם הכסף?

היה לי רעיון מגניב וזה מסד נתונים על כלל הרווקים בתכנות מונחה אובייקטים, ככה שאפשר לסנן עם קטגוריות ופילטרים, אבל עם פילוח ממש מדויק.

4. מה טוב בי שאתן לצד השני?

אני, כלומר כל כולי.

.5 איזה פאדיחה הכי גדולה עשית בדייט?

ב"ה שום דבר מיוחד (אבל הניסיון שלי לא עשיר כל כך)

6. איזה פאדיחה עשו לכם?

בדייט הראשון בחיים שלי (שאגב היה ממש ממש כיף) ישבנו על ספסל בפנים איפשהו (היה קפוא בחוץ, וגשום) והגיע איזה ערס והתחיל פשוט לגלגל איתנו שיחה, על סרטים ורבנים. היה משעשע האמת.

7. איזה הודעה בפורום הכי זכורה לך? (אפשר לצרף קישור)

שום דבר מיוחד במינו האמת...

8. מה החלום שלך לעוד 10 שנים ? לאו דווקא במישור הזוגי

רב, דוקטור או בדרך לשם, עובד ובדרך לסיום הש"ס הרביעי-חמישי בעז"ה.

9. מה הגילטי פלז'ר שלך בבחירת בן/בת זוג?

אין כזה

10. איזה דמות אני מעריכ/ה בחיים?

המון. ההורים שלי, אחים שלי, הרב יעקב כ"ץ, הרב מיכה הלוי, יולי אדלשטיין, מרים פרץ.

11. מה התוכניות לעתיד?

בעז"ה להתחתן, ללמוד (קודש וחול), ולעשות טוב לעמ"י.

12.  אם הייתם טעם של גלידה, איזה טעם הייתם?  

וניל, כי אני לבן, מתוק וכמעט תמיד אהוב.

13. מה הפרט הכי חשוב שידעו עלי?

לא קצת אאוטינג? אממ, לא יודע. כנראה שיש בי קצת יותר עומק ממה שנחשף ברגעים הראשונים (בכל זאת קצת ביישן)

14 .אם היית ברוקולי , איזה דמות היית משדך לעצמך?

אחח, הלוואי והייתי יודע...

15. עם איזה ניק/ית בא לי לצאת?.. את זה תבואו לספר לי

בהזדמנות בעז"ה

16. משפט של 10 מילים שמסכם אתכם 

קשה לי עם דברים כאלו, קל וחומר באדם ייחודי כמוני (יצא לי בדיוק 10)

1. מי הרב/נית שלך? / השקפה:

באמונה: הרב י"ם חרל"פ זצ"ל, בהשקפה - הרב זלמן מלמד שליט"א. בהלכה - הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

2. מהם 2 התכונות ו 2 הדברים דברים טכניים שלא אהיה מוכן להתפשר עליהם?

תכונות: אמממ... לא יודע אם זו תכונה אבל אפשר להגדיר את זה כאחת כזו - רצון (אולי עקשנות?) להתעלות בעבודת ה' (אמיתית, לא כאידיאל באוויר) וענווה. טכני: קשה לי עם מומים גופניים, אז שלימות באברים (פנימים וחיצוניים, וברכת רפואה שלימה לכולנו!) ופנים יפות.

3. אם היו נותנים לכם 100,000 למגר את תופעת הרווקות, מה היית עושה עם הכסף?

לא מבין בזה אבל כנראה מביא אנשי מקצוע. כנראה שלא ריאלי בסכום הזה אבל מביא אנשי מקצוע באופן פרטי. במחשבה שניה - עובד על הכשרה המונית או לפחות מכוונת (אינטלקטואלית רגשית) של אנשים שיכולים לבצע את זה באופן שוטף וחינמי. אולי להכשיר רבנים צעירים ורבניות ל"עבודה" הזו.

4. מה טוב בי שאתן לצד השני?

אסוציאטיבית עולה לי יראת שמים. אני מקווה שאהבה לתורה, אהבה בכלל. אהבה כללית.

5. איזה פאדיחה הכי גדולה עשית בדייט? 6. איזה פאדיחה עשו לכם?

עוד לא יצאתי בפועל אז... (אבל עניתי בחיוב פעמיים ולא יצא..)

7. איזה הודעה בפורום הכי זכורה לך? (אפשר לצרף קישור)

ממש אבל ממש לא עולה לי, לא מרבה להסתכל פה הזמן האחרון...

8. מה החלום שלך לעוד 10 שנים ? לאו דווקא במישור הזוגי

להיות מורה הוראה (רב) איפה שהו ולנצל את שאר הזמן ללמוד ולהוציא ספרים.

9. מה הגילטי פלז'ר שלך בבחירת בן/בת זוג?

שתהיה מישהי מהעדה שלי (מבחינת ידע קולינרי) אבל בלי כל החסרונות שבאים עם זה..

10. איזה דמות אני מעריכ/ה בחיים?

רב מקובל שיודע לחבר בין האהבה ליראה, שעובד ה' בגדלות ובשכל גדול ומצד שני מלא ברגש והתלהבות.

11. מה התוכניות לעתיד?

להתחתן לגור ביישוב, ללמוד תורה, רבנות, להוציא ספרים באמונה ובעז"ה להורות הלכה. לגדל ילדים שיהיו תלמידי חכמים יראי ה' ולתפארת מדינת ישראל..

12.  אם הייתם טעם של גלידה, איזה טעם הייתם?

אמממ.. לא יודע, לא חושב שחומריות יכולה לאפיין אותי ;) אבל אני אוהב טעם פסיפלורה.

13. מה הפרט הכי חשוב שידעו עלי?

כלומר במה אני יוצא דופן? מה מוזר בי? מה חריג? אם אהבת התורה, הקב"ה וישראל [או האדם] זה לא חריג (אני לא באמת כ"כ שטוף בזה אבל זה שיקול גדול) אז... אני לא כ"כ רוצה לענות על זה. כן אומר שאני מעריך מאוד יצירתיות ומשתדל להיות כזה.

14 .אם היית ברוקולי , איזה דמות היית משדך לעצמך?

דמות משמע לא מישהו מהפורומים. לא יודע. 

15. עם איזה ניק/ית בא לי לצאת?.. את זה תבואו לספר לי

נתעלם כנהוג ;)

16. משפט של 10 מילים שמסכם אתכם

אם אין אני לי - מי לי, ואם לא עכשיו - אימתי? (סתם כי הסתדר לי וזה מה שעלה ראשון).

על גיל תשאלו את @ברוקולי

באופן כללי הציונות הדתית.. משתדלת ללכת בהשקפה לפי הראי"ה והרצי"ה, הרב אלישע וישלצקי והרב יורם אברג'ל. בהלכות לפי אבי ורבותיו עד שיגיע הבעל המתוק
2. עין טובה, ענווה ויציבות. טכניים- כנראה שידע במידה מסויימת לעשות דברים עם הידיים (לתקן, לתלות וכיו"ב)..
3. צריכה לחשוב על זה
4. הרבה ב"ה
5. אאוטינג! רק אגיד שהיא קשורה במשהו שבישלתי
6. לא זכור לי...
7. לא בדיוק הודעה, אבל נושא שממש רציתי להתחזק בו ומאמינה שהיו כמה הודעות שעזרו לי להוציא אותו לפועל ב"ה..
8. בע"ה מסתכם בלהיות תמיד בשלום- מול הקב"ה, מול עצמי (ורצונותיי) ומול הסביבה.
9. צריכה לחשוב על זה
10. יש הרבה ישתבח שמו

מספיק בינתיים לערב חג..
בשורות טובות ישועות ונחמות לכולם!
ובע"ה שמחת חתנים וכלות בשפעע!

1. מי הרב/נית שלך? / השקפה:
הרב קו. השקפה: נסיעות חינם
2. מהם 2 התכונות ו 2 הדברים דברים טכניים שלא אהיה מוכן להתפשר עליהם?
תכונות: לב טוב ושאיפה לטוב והתקדמות
טכני: א.שיהיה ממין זכר ב. שירצה להקים בית על אדני התורה והמצוות
3. אם היו נותנים לכם 100,000 למגר את תופעת הרווקות, מה היית עושה עם הכסף?
אולי מממנת פסיכולוגים ופסיכאטרים שיתנו עזרה נפשית עם כל ההתמודדות הזו
4. מה טוב בי שאתן לצד השני?
את טוב טוב הגמד
8. מה החלום שלך לעוד 10 שנים ? לאו דווקא במישור הזוגי
להאמין בחלומות שלי שהם באמת יכולים לקרות<
9. מה הגילטי פלז'ר שלך בבחירת בן/בת זוג?
פאות
10. איזה דמות אני מעריכ/ה בחיים?
אנשי אמת
11. מה התוכניות לעתיד?
לחיות
12. אם הייתם טעם של גלידה, איזה טעם הייתם?
טעם מתוק מתוק בהגזמה שבא להקיא
13. מה הפרט הכי חשוב שידעו עלי?
אני ככל הנראה צעירה מכדי לצאת לשידוכים 
14 .אם היית ברוקולי , איזה דמות היית משדך לעצמך?
מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותה
אולי את התינוק של במבה, הוא חמוד ובמבה זה טעים
16. משפט של 10 מילים שמסכם אתכם
איסטרא בלגינא קיש קיש קריא×2

ואם לדוגמה לא תחליפי מילים עם כל האורחים, מן הראוי שאיתו כן, בלי להתייחס לעבר, אבל כן להיות נחמדה, לאחל מזל טוב…

לי היה מקרה בשבת שממש הכניס אותי לעצבנות ודיכאון ואני לא אדם שמגיע לזה בד"כ, כי הושיבו לידי מישהי שביקשה לצאת אתי בעבר וסירבתי, והיא שיגעה אותי כל הסעודה ודיברה אתי על נושאים שממש עיצבנו אותי.

בעיני זה מעמד של "מישהו שהיתה לי היכרות מסוימת איתו והיום אין לזה משמעות".

עדיף לא להזכיר את זה, ומצד שני אם את רואה שהוא מזהה אותך זה לא נורא להחליף מילה או שתיים. מותר להגיד שלום, כמו כל משפחת חתן כלה אחרים (אם כך מקובל אצלכם), ואם זה יוצא קצת יותר מהרגיל ואנשים שמים לב שאתם מכירים מהעבר, להגיד משהו כמו "כן יצא לנו להכיר בעבר לפני מיליון שנה, הוא בחור טוב עם הרבה מעלות ושמחה בשבילכם שיש לכם בחור כזה במשפחה" או משהו בסגנון.

יוצא שקורה, אנחנו אנשים בוגרים, לא צריך להתעלם וגם לא צריך להיות כל כך לא נעים מזה. קורה. הכי טבעי ונפוץ ולגיטימי שבעולם

לא כל החברים שלי הם אנשים שאם הן היו בנות הייתי מתחתן איתן. כלומר רובם כנראה לא. ועם זאת, אנחנו עדיין חברים..

לגבי חיזוקים, הלוואי שהייתי יודע מה נכון לומר. אגיד שמציאת זוגיות לא מעידה על כמה אתה טוב או לא אלא על התאמה, אתה אחלה בחור אני בטוח.
וליבי איתך

שימחת אותי מאד תודה רבה כפרה עליך!

בכיף

מציאת זיווג זה רק מה'. תסמוך על ה' ותבין שזה לא תלוי בך אתה רק יכול לעזור ולקרב עם תפילות ואם נפגשת עם מישהי ובסוף זה לא הלך תשמח שזה ירד כי זה מראה שהיא לא שלך(ואתה כמובן לא רוצה להתחתן עם מישהי שהיא לא שלך).
אל תתחלש ותזכור שיש בך מלא מלא טוב ובאמת שכשתגיע האחת היא תזכה בך ואתה יודע את זה.
וזהו,אמן שבעז"ה בקרוב ממש תבשר לנו שהתארסת!!

אבל אם בכל זאת זה כן מרגיש שזה שלי?

הרגשה היא דבר מופלא. מתנה שה' נותן לנו בתוך המציאות הזו. רק רוצה להניח פה שצריך להיות מאוד זהירים איתה, להתפלל עליה ולנסות כמה שאפשר ובידינו להתחקות אחרי השורש והמקור שלה. האם זה באמת שלנו או שזה מה שאנחנו רוצים שיהיה שלנו.

לפעמים הרצון שלנו מתערבב ברצונות/תפיסות לא לנו, והסיומים האלו באים לעורר אותנו להיות קשובים יותר ומבחינים יותר בבחירות שלנו ובעבודה שיש לנו לעשות עם עצמנו. וכן, זה קשה לפעמים לקבל שאם ה' סובב מציאות מסויימת זה לטובתנו, והנכון עכשיו זה לשחרר ולהתקדם ולסמוך על ה' ולבטוח בו בביטחון שלם ומלא שאת הטוב לנו יקרב. זה קשה כשזה מגיע בצורות לא נעימות ולא משמחות בגלוי. הלוואי ונזכה לראות ולשמוח בטוב הנסתר הזה, גם כשהטוב הזה מגיע בדמות פירוד לתקופה כדי לעבור תהליך ולחזור יותר מתאימים ונכונים לעבודה עם מי שהרגשנו ש'זה' שלנו, או בהבנה בדרך ממרחק הזמן שההרגשה שלנו היתה מוטה ובעצם זה לא 'זה'...
רק הימים יגידו.

וזה חשוב ממש : בהווה, בכאן ועכשיו חשוב להסכים לשחרר באמת. בלי קשר לאם יחזור או לא, זה שייך לעתיד הלא ידוע. להחזיק את התקווה והמחשבה שיחזור מתישהו, ו'הינעלות' מסויימת על אדם אחר, עושה לא טוב לשני הצדדים. ההחזקה הזו עלולה לייצר חסימות שיש להן השפעות ממשיות במציאות.
השחרור מאפשר ריפוי אמיתי ועבודה נכונה, שתעזור להחליט ממקום אמיתי בעתיד את הנכון לנו ולרצון ה', בין אם זה יהיה אותו האדם ובין אם אחד אחר.

מברכת ומאחלת טוב מואר, גלוי ומתוק בכל.

אני רוצה לעיין בזה ביישוב הדעת ובנחת ואז אם יהיה לי מה להגיב אגיב..
תודה רבה ממש ממש על ההשקעה! לא מובן מאליו בכלל

גם כשיש קושי אתה יכול לבחור בטוב

מה הדבר שתעשה שיהיה טוב?

אני בוחר הרבה לעשות טוב בימים האלה ומתחזק הרבה בעבודת ה' ובביטחון ושמחה..
אשריך!

שולחת חיזוקים
יהיה טוב ממשי בע'ה בקרוב

ממש!
אמן בקרוב ממש אצל כולם

חיזוק חיובי


יהיה מצויין בעזרת ה'

הקב"ה מכין לך משהו טוב מאד!

ואני יודע שהוא מכין לי..
פשוט זה קצת נראה כאילו מצאתי את הטוב הזה כבר..

ממני
שהייתה בטוחה שאין לה תקנה


וברוך ה'.

גדול, אז ישעיהו הנביא יחזק אותך ויצא ממך גוי גדול: "חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו. אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו".

זה חזק
אמן בעזרת ה' יתברך!

כך יהיה לך מקום לשמחה
בעז"ה

ואמן בעזרת ה'..

לכולם כתבת יפה!!! ואיייי איזה דיוק .

ולי אמן

"ויאמר ה' אל אברם לך לך... אל הארץ אשר אראך"

רש"י כותב על זה: 'לֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵּי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר; כַּיּוֹצֵא בוֹ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, כַּיּוֹצֵא בוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכיו"בּ וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ'

חשבתי על זה בהקשר לכל מיני מתנות גדולות שמגיעות אלינו דווקא אחרי תהליך, אחרי עמל, וירידות ועליות. שהדרך הזאת מביאה לחיבה ולהערכה גדולה יותר לאותה מתנה שקיבלנו, ומעצימה את החשיבות שלה. [וכנ"ל לעניין מתנות לאומיות כמובן] 

 

שתזכה להרבה התחזקות ועין טובה על הדרך שאתה נמצא בה.

ולראות את הארץ הטובה שלך בקרוב. 

נתת לי את המילים הכי מדוייקות שאפשר תודה רבה ממש!
ה' יברך אותך המון!

עוד לפניך

יש מכס

(מעולם לא הבנתי איך המשפטים הקלישאתיים האלה מעודדים מישהו, אבל שיהיה...)

לא מעידים על העתיד. גם אם זה נראה ככה, זאת אשליה.

"ישועת ה' כהרף עין"

את האחיינים שלי לאתגרים ולקצה. (זה מבוסס על רעיון ידוע של ג'ורדן פיטרסון)
אמא שלי לפעמים אומרת לעצור (או לפחות לא לידה) כי היא מפחדת.

מה למשל שאתה דוחף לקצה

ועליות וירידות בחוץ, כמו רכבת הרים.
*אני זורק אותם על מיטות ומקפיץ אותם לאוויר.
*אני משחק איתם משחקי ספורט, שהם צריכים להתאמץ.
*אני רודף אחריהם כאילו שאני רוצה לתפוס אותם והם רצים מהר לברוח.
*אני לוקח אותם לכל מיני מקומות עם אתגרים פיזיים שצריך לטפס ולהתאמץ עם הגוף.
כאלה. כמובן הם ממש צוחקים ונהנים ואני נזהר מ-סכנות.

שכלית:
*אני מאתגר אותם בשאלות טריוויה על היהדות והחיים. כל אחד לפי רמתו.
*אני מספר להם בדיחות חכמות, כדי לחדד את דעתם.
*אני מנסה להעשיר את דעתם, על ידי סיפורים עסיסיים.
כאלה.

פיזית חלק, בגדול אני מפחדת שהוא יפצעו

מקווה שנהנית?

כשיהיו לך בעז"ה 3 כאלה במקביל, מסתמן שתדברי שונה

ועדיין הייתי ככה
בסוף יום ישנתי טוב כמו שבחיים לא ישנתי

אחותי עזרה לי קצת, אבל בעיקר העבודה בגן גמלה אותי מזה.

ילדים הרבה יותר עצמאיים ממה שאנחנו חושבים.

של תמונת ראי?
(באנדרואיד, מטופש, זו ברירת המחדל של המצלמה. צריך לבטל את האפשרות באחד הכפתורים שם בהגדרות.
באייפון ברירת המחדל היא שהמצלמה כבר מסדרת לבד את הצילום)
לי זה מאוד מפריע לראות תמונות וסרטים שהכל הפוך בהם.
יושבים בצד ההפוך של הרכב, הכיתוב ההפוך של אותיות וספרות שרואים בצילום.

למשל הכיתוב על החולצה של המצולמת בהודעה הפותחת.
מופיע בכתב ראי.

וגם שהיא כנהגת יושבת בצד מלא נכון של הרכב.

או אתמול בבחירות, מתמודדת צעירה (הדר מוכתר) העלתה סלפי והכל שם מופיע בכתב ראי.

פאדיחה

לפאדיחות כאלה כל חיי
ולא לאחרות חחחח

עם הסיפורי מעשיות שלך אני יכול להבין למה

כזה.

א-י
יא - כ
לא - מ
נא - ס
סא - ע
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר

עם בן אדם כזה, ששם דגש על ״לדפוק את המערכת״ כמה שרק אפשר.

לדעתי טיפוסים כאלו בעלי אופי של זלזול וחוסר אכפתיות לזולת, לסביבה, מרבים לעשות חשבון ״מה ייצא לי מזה״…

אני מתרחקת מאנשים כאלו.

וכן, הייתי חותך עליהם כי זה מלמד על האדם.

מילא אם היה קורה בטעות, אבל להיות גאה בזה מלמד משהו על האישיות.

הסיפורים הראשוניים והשניים הם גזל.
השלישי זה "מתנה" מהשני, שאולי ראוי לומר, אבל לא חושב שיש כאן גזל הלכתי.

יכול להיות שזה מה שעלה לראש, או ששימח אותו שהוא קיבל משהו בחינם..
אני חושב שלכולם אם יהיה משהו חינם אפילו נסיעה באוטובוס זה ישמח אותם.

לא הייתי דן על פי זה אלא נפגש, ואם יגיע לידי קשר רציני הייתי מנסה לברר את הסיפור ומה דעתה על זה.

-יותר מידי פעמים קרה לי שחשבתי משהו אחד, וכשניסיתי לברר שוב גיליתי דבר אחר-

לכייס אותך בסוף הדייט אם הוא חושב שלא יהיה עוד אחד

ולשאלה, נראה לי הזוי שזה הגיע לזה, נראה לי שהייתי חותך בלי שאלה. יותר מזה, אני חושב שמעבר לבעיה בסיפור הנקודתי, עצם זה שהוא מספר את הסיפור המוזר הזה זו עילה לחתוך.

מקרה 3 פחות חמור לדעתי.

בחיים זה לא יראה לי לגיטימי, במיוחד כשהיא גאה בזה, יוריד לי לגמרי מהבחורה

אני רואה שאתם די מסכימים איתי,

למרות שאני לא אוהבת לשפוט מישהו כל כך מהר ובלי הקשר,

במיוחד שבבירורים זה לא היה נשמע ככה.

הוא לא "מצא פירצה במערכת" אלא גנב בלי שיתפסו אותו

(לגבי המקרה השלישי זה תלוי מקרה, לגבי המקרה הראשון זה בסדר אם יצא בטעות אבל לא אם נעשה בכוונה אז גם קצת תלוי מקרה, המקרה השני כמעט באופן מוחלט פשע אלא אם באמת התכוון לשלם ורק לא הצליח לתקף בגלל צפיפות וכדומה)

 

מותר להתחתן עם גנב, אבל זאת סיבה מספיק מוצדקת כדי לחתוך מראש.

כל טיעון מוסרי של "התחייבת לפגישה" יהיה אירוני לגמרי כשההתחייבות היא לגנב

אנחנו מחפשים יראת שמים,לא?

 

שהוא דוס רציני....

יושר ודיני ממונות תופס מקום רחוק יותר בדוסומטר לרוב לצערנו.

אדם שומר תורה ומצוות שלא משלם ברכבת הקלה, רואה פקח ויורד בתחנה שלא תכנן לרדת בה, נראה רע מאוד.. עזבי חילול ה', פשוט לא בא ביחד
ואת יודעת, הייתי יותר סלחן כלפי זה אם הוא היה מרגיש רע על זה, ואז אפשר לקרוא לזה התמודדות/מורכבות וכל אחד והתיקון שלו..
להתגאות בזה זה כבר רמה אחרת

זה גם חילול ה׳ למתבונן מהחוץ.
בתוך המגזר זה בכלל לא משהו שעומד בסתירה לשמירת תורה ומצוות.

שזה גזל גמור ואין שום סיבה להתגאות בזה כאדם שמגדיר את עצמו שומר תורה ומצוות, בטח שלא אברך, לזה התכוונתי כשאמרתי שזה לא בא ביחד. כי היא לא שאלה לגבי אדם שיש לו תכונות שמעידות על נטיה לחלל ה' ברבים, אלא על עקמומיות, והעבירות הנגררות מזה.

אנשים מודדים את היראת שמיים באופן שונה ממצוות התורה, מצוות דאורייתא לא תופסות מקום אם הם עוסקות בכסף...

לבין לא לשלם מיסים.
תסכים שלא דומה לעבוד בשחור ולא לשלם מיסים ללהוציא חטיפים ממכונת חטיפים ששייכת למישהו שקנה את החטיפים האלו

כי זה בנאדם ששם פס על המערכת, על מערכת החוק וכנראה גם על הסמכות שמעליו.
הייתי מורידה על דבר כזה.
(ולצערי אני מדברת מניסיון. התגרשתי מבחור כזה)

בדור המבול היה נחתם דינם גם בגללו.

מסתבר שאם מכניסים את היד במהירות לתוך תיק של אשה, בלי שהיא מסתכלת, אפשר להוציא משם את הארנק שלה ולקחת ממנו את כל המזומן!

אבל כשיש שוטר בסביבה אני לא עושה זאת 🌷

אם היא לא מאד חזקה, אתה יכול לעשות אותו דבר גם אם היא כן מסתכלת

סתם, האמת אני לא.

תני לי קצת מזה

כי יש לך תגובות ארוכות.
אבל יש לך מזל שהרוב פה נהנים לקרוא את מה שאת כותבת.

גם לא הרוב עם כל הכבוד ויש המון כבוד להפי

בשביל לדעת שנשים אוהבות לדבר על אנשים?
או כפי שכבר אמרה אחת מעליי, נשים אוהבות לדבר נקודה.

זה כמו לומר שהשם של נשיא ארה"ב זה יוסף.

ועקרונית הוא צודק. מה זה שונה מלקרוא לביבי בנג'מין? פשוט את זה רגילים לעשות אז זה לא נראה מוזר ואת זה לא רגילים.

ואגב אאל"ט בערבית התרגום/משמעות של ג'וזף ביידן זה יוסוף ביצים..

ירדן זה החבר מהכיתה שהולכים אליו הביתה למשחקי מחשב

שהדרך הכי נפוצה כיום ליצור קשר עם אנשים, באחוזים, זה רכילויות, ואצל נשים זה נפוץ יותר
כואב שכך

אם "דעתם של אחרים בעניין חשובה כקליפת השום."

איך מתנהלים אחרים

אבל נראה לי שזה יצא מההקשר וזו התשובה שלו לשאלה שהוא שאל, שכן לגיטימי במידת מה, לפעול בניהול החיים שלו בלי להתייחס לדעות של אחרים.
וכאמירה פרובוקטיבית הייתי מוסיף שלדעתי דווקא אנשים שאומרים את זה נוטים הרבה יותר לייחס חשיבות לדעות של אחרים רק בלי לדעת את זה.

אז למה לא? יכול להיות שהוא מאמין בזה, ורוצה להאמין בזה אבל קשה לו, כמו שקשה ליישם הרבה דעות וערכים

אני פותח דיון בשביל לשמוע מה אחרים אומרים ורוצה לשמוע את דעתם ולהבהיר באופן טוב את עמדתי.
מי שרוצה לפתוח דלתות לעצמו שיבושם לו ואפשר וכדאי לדון מה הדבר הנכון לעשות

מסכימה עם זה לגמרי. 

אנשים מחפים על עצמם על ידי הסיסמאות האלו. אדם שכל הזמן פוזל למה שיאמרו עליו, ינסה להרגיש טוב עם עצמו על ידי שהוא יגיד שוב ושוב כמה אחרים לא רלוונטיים

הגבתי למה שכתב הבחור שאליו הגבתי.

ולא לנסות להיות אחרים כדי שמישהי תמצא אותנו.

כמובן שזה לא סותר לנסות להשתפר, אבל להשתפר זה עבורנו ולא רק עבור האשה או הבעל שלנו.

ואני בחרתי מה לעשות בחיים לפי מה שהיה טוב לי.
אציין שבמצב שנמצאים בקשר נורא מתקדם יתכן והתשובה הזו תושפע מעט ותהיה שונה מעט.

כאילו, לפני קשר ובתחילת קשר זה פשוט(לרובנו לפחות)
אבל אז זה שאלה לגבי המשך הקשר, כשזה נהיה מתקדם, אז זה הזמן שאתה בוחן את עצמך מה חשוב לך יותר

רציתי להדגיש שאני לא מתייחס בשאלה הזו למהלך קשר. (מתקדם, בתחילת קשר לדעתי הקשר לא אמור לקבל משקל דומיננטי)

אבל פחות מבחינת התנהלות

 

כלומר, לא אקבע לעצמי חברותא לכל ערבי השבוע, כי אני יודע שצריך לפנות זמן לדייטים,

אבל מצד שני, ההתנהלות שלי היא כמו שאני רוצה ולא לפי הניחוש שלי מה בנות ירצו (אלא אם זה משהו שגם בעיני הוא יתרון והאטרקטיביות שלו היא רק תמריץ)

נראה לי שכל אחד צריך לתכנן את החיים שלו והשילוב של הזוגיות בתוכם בשלב מסוים ברמה כזו או אחרת.
אקח את השירות הצבאי כדוגמה. בחור בתחילת שיעור ב' צריך להבין שאם הוא רוצה להתגייס לקרבי ולהתחתן השנה אז יהיה קונפליקט בין שני הערכים האלה.
באופן דומה עשוי להיות קונפליקט בין הרצון לעשות עגיל בגבה לבין תחום השידוכים בגלל המסר שזה יוצר.
ואז השאלה המרכזית היא מה יותר חשוב לך.

את זמן הרווקות אני לא רואה כתקופה של אכול ושתו כי מחר נהיה נשואים.

אני רואה את זה כזמן הכנה לקראת חיי משפחה, על כל המשתמע מכך.

האם הבחירות שעשיתי בחיי הרחיקו ממני מדוייטים פוטנציאליים? כן. אבל גם קירבו אחרים.

כמה דוגמאות להחלטות שמושפעות מזה:

 

א. בחירת לימוד מקצוע שיפרנס - יכול להיות שחשקה נפשי להיות רקדנית מקצועית. אבל זה לא יפרנס את משפחתי העתידית. אז אולי הכי אני זה להיות כוכבת בלט, אבל זה לא מעשי לרוב. אולי אם הייתי מגיע מרקע כלכלי שלא היה דורש ממני לעבוד - מהצד שלי או מהצד שלו - יכולתי להשקיע יותר זמן באותם דברים שאינם מכניסים כסף בהכרח.

 

ב. מסגרת הזמן שלי - אני מנסה להשאיר את הלו"ז שלי כמה שיותר פנוי לדייטים. אם אני אהיה כל היום בלימודים, עבודה, התנדבות - מתי יהיה לי זמן לצאת לדייטים?

 

ג. בחירת אפשרויות קידום - נגיד שאני עובדת בחברת הייטק, והם מציעים לי לצאת לרילוקשיין לשנתיים לחו"ל. כרווקה, למרות שזה מסלול הקידום שצריך, לא אעשה זאת.

 

ד. בחירת מקום הלימודים\עבודה - מי שעובד כמורה באילת, מקבל הטבות משמעותיות במשכורת. ובנוסף, הכל זול יותר כי אין מע"מ. כרווקה, לא אלך לעבוד באילת, למרות שמבחינה כלכלית זה הכי משתלם.

 

ה. חופשות - נגיד שהייתי רוצה לעשות את שביל ישראל\לטייל במזרח הרחוק כמה חודשים. לא אעשה את זה כרווקה, כי זה כמה חודשים שיגבילו את אפשרויות הדייטים שלי.

 

בנוסף, אנחנו חלק מהחברה, ולא בכח דבר נכון וראוי להיות נון-קונפורמיסטים. אז גם אם לא בא לי להתקלח, ולא אכפת לי שאחרים חושבים שאני מסריחה, אתקלח, כי זה מה שמקובל לעשות בחברה שאני גרה בה. האם כל מה שהחברה חושבת הוא נכון? לא. האם בכל דבר ועניין אני עושה בדיוק מה שמצופה? לא.

 

האם זה זיוף?

אתה בטח מכיר את הגישה של ר' נחמן. תעשה את עצמך שמח מבחוץ, ו'הזיוף' הזה יהפוך להיות שמחה אמיתית ופנימית.

בין החלטות שיכולות ליצור קושי לוגיסטי במציאת בן או בת זוג, לבין החלטות שנועדו לרצות את הרבים.
אני לדוגמא מאזן בין ההחלטות במגורים בבני ברק.
לא מפריע לי מדויטות בפונטציה שעלולות לחשוש שאני חרידי או עלול להיות מושפע מהם, אך אני רואה בחיוב את הקרבה למקומות כמו פתח תקווה גבעת שמואל וקרבה יחסית לירושלים.
(וכמובן שיש שכנים טובים מאוד ומחירים טובים גם בהשכרת דירה וגם בסופר)

אז אתה בעצם שואל,

האם אני טיפוס מרצה?

 

אם זו באמת השאלה, אז יהיו אנשים שהתשובה שלהם היא כן ויהיו אנשים שהתשובה שלהם היא לא.

 

וכן, להחלטות שלנו יש השלכות בין אם נרצה בכך ובין אם לא. זכור לי פה דיון מהעבר על מישהי שלומדת תחום ריאלי - יש אנשים שזה ירתיע אותם, ויש כאלה שמחפשים דווקא את אלו שלא הלכו ללמוד מה שכולן לומדות.

אז ייתכן מישהי שרצתה ללמוד משהו ריאלי, ובחרה במקום זה ללמוד סיעוד - כי זו עבודה יותר נוחה לאימהות.

וייתכן מישהי שרצתה ללמוד סיעוד, אבל הלכה ללמוד משהו ריאלי - כי היא מצפה להכנסה יותר גבוה שבה תוכל לתמוך בבעל אברך.

האם הן טיפוס מרצה? האם אתה בז לצורת קבלת החלטות כזאת?

אבל הסברתי למה לדעתי לא כך צריך לחיות

ולדעתי אתה טועה בקיצוניות שלך.

יש עניין להיות קצת הינדיק.

 

לדעתי צריך להיות איזון - 

וכן, גם בדגש על שידוכים. 

 

מוסכמות חברתיות זה לא הלכה, אבל זה לא אומר שצריך לזלזל בכל דבר.

 

המסר של דבריך מאוד אגואיסטי -

אני חי את חיי בשבילי.

אני המרכז, והכול סובב סביבי - "אני בעד להיות כמה שיותר אני כי אני יודע לעשות את זה על הצד הטוב ביותר."

אני רואה את תפיסת האני שלי כתלויה בחברה שאני נמצאת בה. היא נבנית ומתעצבת מתוך הבחירות שלי.

ואני חיה את חיי לא רק בשבילי. אני חולמת להקים בעז"ה זוגיות ומשפחה, ואז זה כבר לא אני, אלא אנחנו. וכבר עכשיו הבחירות שלי הולכות לכיוון האנחנו.

ואני לא רואה את זה כזיוף.

@נפש חיה.
@נשמה כללית
@סבכי החשתי
@אוויל מחריש
זה ממש לא אגואיסטי לנהל את חיי כמו שאני אוהב. לא ענינו של אף אחד איך אני מנהל את חיי, במה אני עוסק ומה אני עושה בשעות הפנאי, או איפה אני גר. בתחומים האלה אני לא אמור לבוא לקראת אף אחד.
אבל לעזור לאחרים איפה שאפשר והיכן שהם צריכים, זה כבר סיפור אחד לגמרי.

זה לנגן בכינור 24 שעות ביממה?

או לזרוק את הזבל שלי ליד הדלת של השכנים?

והעיסוק החביב עליי זה כייסות?

 

 

אני רוצה לבנות זוגיות, וזו מערכת שאני אבוא בו לקראת מישהו.

 

בין החיים שלך לאינטרציה עם האחרים כמו שציינתי בתגובה שאת מגיבה אליה

אני חושב שאם המעשים שלך לא עומדים איתנים בביקורת התורה/ השכל/ החברה/ עצמך אז אתה בבעיה חמורה, אם זה משתמע לשני אפשרויות או שולי אז למי אכפת.
ונראה לי שאני אולי קיצוני יותר בתכונה הזו ככה שאני לא מכיר את השיקולים האלה מספיק…

בגלל שזה בוער לי אז זה יכול לפעמים מאד להשפיע על החלטות כלשהן...

לא שינוי מהותי בחיים, אבל כן לסטות לכיוון שלדעתי יותר יתן לי סיכוי להכיר.

 

אז שינוי מהותי ברור שאני לא אעשה כי מה זה יתן להיות מזוייף אם בסוף אני צריך להכיר בחורה שמתאימה לי ולא להצגה שלי. 

אבל אם זה משהו שיכול גם לתרום לי וגם להגדיל סיכויים למה לא. 

או שזה משהו שבכל מקרה הוא טוב רק שהעצלות גורמת לוותר והמטרה גורמת לי לשבור את העצלות

זה אחלה... כי לפעמים זו התנהגות שבכל מקרה תהיה מצופה ממני בזוגיות אז למה לא להתחיל מעכשיו

 

 

אתה לא שואל "עד כמה אתם נותנים משקל לשידוכים על החלטות בחיים?"

אתה שואל "עד כמה אתם מנסים לזייף והתאים את עצמכם לסביבה כדי שאנשים ירצו לצאת איתכם?" אלו שתי שאלות שונות

אפשר וכדאי מאוד לתת משקל לדייטים החלטות בחיים (כמו ללמוד מקצוע כדי לאפשר פרנסת משפחה בעתיד)

צריך לחלק בין 2 מצבים שונים לגמרי:

*עד כמה אני צריך לשנות את ההתנהגות שלי כלפי חוץ, בלי שזה באמת מתאים לי באופן פנימי, בשביל שנשים ירצו לצאת איתי.

למשל לגדל שיער כשאני רוצה לעשות קרחת, או לגדל פאות למרות שזה לא מרגיש לי כן, או להתנדב בעמותה למרות שאני סובל מכל רגע ולא באמת רואה בזה ערך - רק בשביל שאוכל להציג ברזומה שלי דברים שמרשימים נשים.

*לבצע פעולות שאני רוצה לעשות בשביל להיות אדם טוב יותר, או מוכן יותר לנישואין וכו', כמו לקבל החלטה ללמוד מקצוע ולא לבזבז את הזמן על טיולים בחו''ל, או ללכת לשיעורי תורה קבועים כי אני רוצה שיהיה לי בית של תורה וכו'.

לסיכום:
לעשות תואר בשביל להרשים נשים - רעיון רע.
לעשות תואר בשביל להיות בשל יותר לחיי משפחה - רעיון טוב.
ללמוד דף יופי בשביל להרשים נשים - רעיון רע (מצד שני מתוך שלא לשמה בא לשמה...).
ללמוד דף יומי בשביל להתקדם בעבודת ה' כדי להיות מסוגל לקיים בית של תורה - מבורך.

ואצל אנשים רבים היכולת לפרנס תלויה בתואר.

ברור שזה לא חובה, אבל אם אתה מתכוון לעשות תואר אחרי טיול של 7 שנים בדרום אמריקה, אבל בשביל להקים משפחה מוקדם אתה מחליט להקדים את התואר ולקצר את הטיול אז זה מבורך.

ולהגיד פרנסה במקום להגיד משפחה על משהו שעשוי להשפיע על פרנסה כך שזה עשוי להשפיע על ידי כך על חיי המשפחה.

גם בפסקה הקודמת כתבתי מפורשות על מקצוע.

אולי באמת הייתי צריך לדייק ולכתוב ''תואר ריאלי ומבוקש'', שהרי מי שלמד תואר בסוציולוגיה, תקשורת או מגדר באמת לא מתקדם לקראת פרנסת המשפחה...

בכך שדווקא תואר במדעי החברה או מגדר הוא זה שיכין לחיי משפחה ובאופן ישיר. באותה מידה שאני בטוח שהיא תעוף מהפוליטיקה על טיל אחרי הסירוב להתאחד עם מרצ, דבר שכנראה יעיף אותם ועוד הרבה מאוד קולות

בסכומי ריבית מופרכים שמכניסים ילדים בני 17 לחובות עתק שהם בכלל לא מסוגלים להבין. חלק משמעותי מהבעיה שמעודדים אותם ללכת עם הלב וללמוד לימודי מגדר, פילוסופיה, לימודי ביקורת גזע, ועוד 'מקצועות' חסרי תועלת שמוציאים אותם שמאלני they/ them למופת, אבל מרוששים.

ממחיש שוב כמה היא מרדדת את השיח הכלכלי,
דווקא יש הסברים מאוד טובים לאנטי כלפיה - צעירים מעל עשרים

פשוט עצוב לי שהשיח בכלכלה עזב את התוכן לשטויות בין השאר בגללה.

זו דווקא טענה רווחת בתקשורת של השמאל, ושל רוב הישראלים.. עושה לי כאב ראש רק מלשמוע את זה שוב ושוב

חמוד

עלמא דשיקרא. הבחורה צריכה אשפוז.

זה ניסיון נואש לייצר רייטינג, על חשבון איזשהי טיפת כבוד שאולי נשארה לה. זה מראה שמה שמעניין אותה זה רק צומי.