היא לא אמא שלו ולא החברה הכי טובה שלו, היא בחורה שבודקת אם הוא מתאים לה לבניית בית נאמן.
לא מתחתנים עם אנשים מתוך ציפייה או תקווה שהם ישתנו, מתחתנים איתם אם אוהבים אותם בדיוק כמו שהם עכשיו. אחרי הנישואין לדברים יש נטייה להיות גרועים יותר, לא טובים יותר. כלומר בחורה שקצת סבלה מזה שהדייט שלה עצבני, תסבול מזה הרבה מאוד אחרי החתונה.
בחור שקצת סבל כי הדייט שלו חופרת וחסרת מודעות, יסבול מזה הרבה הרבה יותר אחרי החתונה.
כשמתחתנים זה צריך להיות מתוך אהבה כלפי מי שהצד השני עכשיו, אם הוא רוצה להתחיל תהליך של שינוי - ברכה והצלחה, שיפנה שוב אחרי שיסיים ויבדוק אם הצד השני עוד מעוניין.
פשוט אני..אולי כדאי לך למצוא מישהי שתלווה אותך בתהליך החיפוש?
מההודעה הזאת ומההודעות הקודמות שפרסמת, נראה לי שיכול לעזור לך מישהי שתוכלי לדבר איתה באופן מיידי וישיר, מישהי שתכיר אותך באופן אישי ותתן עצות רלוונטיות.
לדעתי זה יכול לעזור לך לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.
רציתי אהבה
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
- נסיונות פעיליםחושבת בלבחושבת בלבעל איזה נפילת מתח אתה מדבר?
רוצה לפרט?
חושבת בלבלגמרי מבינה ויכולה להזדהות
במיוחד כשבאים לקשר עם כל האמון שיצליח
ומשקיעים בו כוחות נפש
זה באמת קשה, יכולה לגמרי להבין ולהזדהות
והקטע שזה גלגל, זה גורר אחרי זה עוד קשרים שיסתיימו כנראה
כי האמון שלנו נסדק לאט לאט
ואנחנו באים מראש בהנחה שלא תולה הרבה תקוות בקשר
כמו השירשור שפתחו פה לאחרונה...
הי שלום, מלא זמן לא הייתי כאן(: כיף לקפוץ לביקור!
כתבתי משהו בפורום בנות שממש בוער בי, והרגשתי צורך לכתוב אותו גם כאן, כי אני חושבת שזה חשוב, וחשוב להעלות את זה לשיח. אז מעתיקה את זה לכאן, וזה מנוסח בלשון נקבה אבל לגמרי פונה לשני המינים.
אני כאן כדי לאזן, ולהתעצבן על הגישה הנוראית הזאת שאומרת שאם לא התחתנת זה אומר שאת בהכרח חסומה או שיש בך בעיה אחרת כל שהיא שאת רק צריכה שהמאמנת המהוללת תושיע אותך מהבור.
זה טריק שיווקי שהפך להיות תפיסה רחבה רקובה ומפרקת בעיני.
האם יש דבר כזה אנשים שיש להם חסימות מסוימות שמונעות מהם להתחתן? אכן.
האם זה שאת רווקה אומר בהכרח שאת בעייתית ובהכרח חסומה? ממש ממש לא.
גם במהלך הדרך וגם במבט לאחור, יכולתי להגיד שנטו הייתי צריכה פשוט לפגוש אותו. זה הכל.
כולנו אנשים משתלמים, שצריכים לעבור המון תהליכים, גם אחרי החתונה. תהיי בטוחה שכנראה יש אנשים נשואים שיש להם הרבה יותר שריטות וחסימות ממך. זו עבודת חיים.
ואת בסדר גמור! את טובה גם כמו שאת! תגיעי עם ביטחון לעולם הזה! זה הכי הכי חשוב!
את היחידה שיכולה להעיד על עצמך אם את מרגישה שמשהו חוסם אותך מלהגיע ליעד, אל תתני לאף טריק שיווקי לבלבל אותך!
(אפילו אותי זה בלבל וגרם לי למשוך הרבה יותר מידי קשר שלא היה לי טוב🙄)
נ.ב שלא יהיה ספק- אני בעד טיפול ואימון אצל מישהי באמת מוסמכת וטובה, ואני בעצמי הלכתי למאמנת למפגש אחד למשהו נקודתי. זה כלי חשוב ויעיל אם צריך אותו. אבל אני חושבת שאת היחידה שיכולה להעיד האם את צריכה את זה או לא (כמובן תוך ענווה, כנות והתבוננות פנימית).
-עד כאן הציטוט-
ולמה אני מעלה את זה? כי אני חושבת שהשיח הרקוב שנוצר בעקבות גל המאמנים שבאו לעולם, לא רק מייאש וכואב, אלא גם יכול לגרום הפוך על הפוך ולעכב אנשים מסוימים מלהתחתן. למה? כי משדרים להם כל היום שהסיבה שהם לא נשואים זה כי הם דפוקים וחסומים ואז עם מה בדיוק הם מגיעים לדייט??
עם הרבה פחות ביטחון ושמחה בעצמם! שזה כל כך כל כך כל כך חשוב בעולם הדייטים!!!
נורא נורא קשה להיפגש ולהתחתן עם מישהו עם ביטחון עצמי ירוד, שלא שמח בעצמו ויודע שיש לו מה לתת לבן/בת זוג ולעולם.
אז זהו, היה לי חשוב להניח את זה כאן ולשלוח בזה את חיזוקיי המרובים לכל הגיבורים והגיבורות שכאן.
עד כאן להיום, שלום(:
תודה רבה, ריגשת אותי עם הברכה מאוד.
מתפללת עבורנו שבקרוב בקרוב נרגיש את הלב מתמלא ומתרחב.
תודה על השיתוף.
מאוד מאוד מזדהה עם התחושות האלה, עם הרצונות הללו.
חיבוק.
❤️
יהי רצון שה' ימלא את החוסר שאת מרגישה בקרוב!
מאחלת לך שבקרוב יתמלא החוסר, ובנתיים עד שיגיע- תרגישי כמה שיותר מלאה מעצמך
ומשתדלת מאוד להתמלא מהטוב שיש בינתיים, תודה תודה ואמן ❤️
איך הופכים לכלי שלם שימשוך אליו מילוי?
אני חושבת שמה שכל כך קשה זו בדיוק העובדה שזה קורה ללא שום הכנה מוקדמת... אני בעלטה הרבה זמן והתחושה היא שלא משנה מה אעשה, בסוף יקרה איזשהו נס ממקום שלא אצפה לו ובתור אדם שאוהב וודאות זה מתסכל. אי אפשר לצפות את זה. אבל זה כנראה עוד שיעור באמונה.
ותודה על החיזוק! אמן
שבוע טוב
אחרי 10 שנים של כישלונות ואכזבות החלטתי לסיים את החיפושים.
עייפתי מלהתאכזב ולכאוב. עייפתי מחברים, שדכנים ובנות שחושבים שאני לא מספיק טוב.
עייפתי מלפנות לבנות ולבקש מאנשים שאני מכיר להכיר לי. עייפתי מהכל.
ואם באמת היא אמורה להגיע היא תגיע גם בלי שאני אחפש אותה ממש.
בנוסף, החלטתי לעזוב את הפורומים. תודה לכל מי שעזר, ייעץ ותמך.
מאחל לכם שתמיד היו שמחים ומאושרים והצלחה בכל.
להתראות בשמחות.
אל תתיאש, אם הבעלים התייאש לא חייבים להחזיר לו את האבידה.
פעם נעלם לי משהו יקר יותר מחודש
והחזקתי את עצמי חזק לא להתייאש
ויום אחד התקשרו אלי משומקום,
הם חיפשו ב144,ניחשו ע"י איזה סימן שתיים שכיחים שזה שייך לי
והאבידה הוחזרה, לעולם לעולם אל תתיאש
ואם מעצמך, אזלא בשבילך, בשביל האבידה שלך לפחות אל תתיאש
ה' ישמח אותך והישועה תגיע בקרוב!!!
ועוד נקודה חשובה:
גם חיפושים ומאמץ יכולים להיות ממקום מיואש, תשחרר,
אם אין לך יכולת נפשית להישתדל עוד זה לגיטמי,
תסמוך על ה' שהיא תגיע, אבל באמת תסמוך, לא מיאוש,
ממקום של 'עשיתי כל מה שאני יכול', אני סומך עליך וממשיך,
אם יש כח להתפלל אז תמשיך להתפלל. היא תגיע!!
גבריאל.ק.צגבריאל.ק.צ"אין בן דוד בא...ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל" (סנהדרין צ"ז עמ' א'). בעז"ה, דווקא במצב הזה ה' ישלח סייעתא דשמיא. מה שהכי חשוב, זה שההשתדלות לא תבוא על חשבון הבטחון. לפעמים אנחנו יותר מדי סומכים שהזיווג שלנו יבוא ע"י כך וכך, ושוכחים שה' הוא זה שמזווג זיווגים, "מה' אשה לאיש". וגם כשהמצב לכאורה אבוד ונראה שאין סיכוי, "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם", ה' יכול לשנות ולהפך את כל המציאות לטובה.
בעז"ה שתמצא בקרוב ממש!
גבריאל.ק.צהוא פירט בדיוק ממה התייאש, אבל לא התייאש מכך שה' ימציא לו זיווג....(הוא השאיר פתח קטן לסייעתא דשמיא....)
וזו גמרא ערוכה: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים", כל מה שצריך זה לא למנוע... (צריך גם השתדלות, אבל נו, מה נעשה....)
.אנונימי בלנ"והיית חולמת 
אני:))))יש מישו שנראה לך? חח
תמר
חח
רחל
יעל
שרה
תהל
נעה
לאה
...
..
נסי שוב
@ברוקולי ?
בזמן הקרוב:)ברוקולי
אנחנו גם מופיעים ברשימות של משה.
אם יש לך שאלות . אז בשמחה.
מה אתם אומרים על זה?
אנחנו באמת מפחידות?
ארץ השוקולדשמי שפתח את השרשור זכר, וכתבת לו בלשון נקבה(:
יש בזה משהו
אבל האמת נראה לי יותר קשוח לעבוד שם מאשר להעזר בהם
את יודעת מהזה לענות לאנשים חמומי מוח עליך ועל החברה
לחטוף מלא קללות צעקות ההשאמות ביום
כשאתה באמת לא קיבלת תידרוך
ולא הסבירו לך מספיק טוב איך לתת את השירות
ועוד להישאר רגוע.
אחד הדברים שבלי נדר אני לא אעשה בחיים זה לעבוד בשירות לקוחות,
אולי לכן כל המטומטמים מרוכזים שם
חח סתם. יש שם גם יחדי סגולה, חייבת לומר
|הפעמים הנדירות האלה שאני מתקשרת למוקד של התחבוצ
ועונים לי יהודים|
ובדיוק יצא לי בימים האחרונים לדבר עם המון שירותי לקוחות וכולם היו סופר בסדר
המטיילת בארץלמעשה בינתיים רוב מי שדיברתי איתו והציע לי הצעות זה חברות ומשפחה או אנשים אחרים שדי מכירים אותי, בקטע הזה לפחות, ולא הייתי צריכה להגדיר..
די יובן שאם למד במקום מסוים וגדל בסגנון מסוים וכדו', מובן עם האדם.
אולי יעזור:
מישהו יודע את מספר הטלפון הנייד - הורות
וכאן כתובת מאייל:
שפירא יהושע | המדרשה | אוניברסיטת בר-אילן
וכאן כתובת וטלפון נייח:
עסקים ובעלי מקצוע מומלצים - בזק B144
פתאום למדתי.. לפני מה חשוב לי
בכלל לנסות להגדיר
מה בין ביישנות לעדינות לסגירות. ועד כמה היא שקטה. או רעשנית.
וגם כמובן עד כמה זה חשוב לי?
עוד משהו, פתאום לדייק בכל מיני פרטים טכנים. איך לומר דברים. איך לבטא אותם.
היה עוד משהו שראיתי שמישהו כתב. נראלי שפה בפורום. והאמת שהתחברתי לזה. פתאום יצא לי לתהות - האם ועד כמה מראה חיצוני משפיע עליי.
הרי ברור שהוא כן. אם לא במודע בתת מודע. ופתאום אני תוהה. האם פרט א מפריע? ואם לא מפריע, אז משפיע?
אולי בהתחלה חשבתי שלא משפיע עליי אותו פרט, באופי או לאו דווקא באופי, אבל אחרי שנפגשתי עם מישהי מסויימת. פתאום.. אולי.. כן מפריע לי שהיא שותקת יותר מידי?
קיצור. מתחבר מאוד.
השתדלות !השתדלות !מרגיש לי כאילו יהיו יותר מדי אנשים שיפלו כי הם לא מספיק כריזמטיים או מלהיבים ממבט ראשון
וגם זה נוגד את האמונה שלי שבנישואים לא אמורים לחפש את ה'אדם' הכי מוצלח וטוב שאפשר ל'השיג'
קורות חיים זה לא בנאדם בשר ודם שיושב מולך ואולי הוא לא כל כך זוהר ומבריק ברבע שעה הראשונה, ואין לו בכלל הזדמנות כי יש מישהו יותר כריזמטי ממנו.
בקטע של האמונה..
אבל בהרגשה שלי זה שונה, לך תתווכח עם הרגשה של אישה 😁
ההורים שלי אחראים לסינונים ובירורים (או השוואות במקרה הצורך) כמקובל בציבור שלי
נרשמתי פעם לאחד (בפורמט וירטואלי), והם מדברים על אלגוריתם מתוחכם שיודע לעשות התאמות - לדעתי זה שום תחכום, זה רק לפי ההגדרות שלך של גיל, רמה דתית וסטטוס (רווק, נשוי, גרוש, אלמן).
הם מבטיחים עד 7 אנשים - לי שיבצו 4. זה מעיד בעיניי שלא נרשמו מספיק אנשים רלוונטים לגיל שרשמתי (נראה לי זה היה חלון של 6-7 שנים) ולרמה דתית (סטטוס לא הגבלתי).
מתוך הארבע, שניים לא הופיעו (וחייבו לשים פיקדון כדי לשכנע אנשים להגיע...).
אחד היה מישהו שיצאתי איתו בעבר (מוקצב 7 דקות לכל אחד, אז עכשיו צריך להעביר 7 דקות עם אדם שאין לי שום רצון להעביר איתו את הזמן הזה...)
ואחד היה מישהו שלא היה קשור בעליל (שהכרתי את הכרטיס שלו מראש), והיה קשה לתחזק 7 דקות שיחה (במיוחד כשאין הדדיות בקטע).
היו בפלטפורמה גם כמה עניינים טכניים, מקווה שזה עבר שיפור.
למרות שהיתה לי חוויה די שלילית,
אם לא היו לי הצעות אחרות ביד - הייתי מנסה.
למרות שזה לא הדבר הכי נעים ונחמד.
אבל המטרה במקרה הזה מקדשה לדעתי את האמצעים.
אפשר להתייחס לזה כמעין 7 כרטיסים שרואים בשעה - תספרי לי קצת על עצמך, מי את, מה את עושה, מה הכיוון שלך בחיים, ואתה חוזר על הפרטים האלה שלך שבע פעמים. (מראה לא שולחים לך את השמות כדי שלא תוכל לברר כלום מראש).
