פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1271)

בס"ד

 

עשו ישיבה גבוהה?

ישר צבא?

 

תפרט.

כי יש כאלה שמאוד התחזקו בצבא ולהיפך.

השאלה כמה זמן אחרי הצבא מדובר

השאלה האם הם הלכו אחרי הצבא לישיבה או למסגרת תורנית ואם כן איזה. 

בקיצור, כל מקרה לגופו. 

בס"ד

 

לרוב אעדיף אחד שעשה גבוהה או הסדר אבל לא אפסול כי הוא ישר התגייס...

 

דווקא מישהו שישר התגייס ועוד נשאר דתי והכל גם אחר כך זה נראה לי ממש גבורה יוצאת דופן...

 

אבל יכול להיות שזה כי אני בת ולא באמת מכירה את עולם הצבא .

 

בכל אופן ישיבה לפני זה לא ערובה לדוסיות או לשמירת מצוות..

לאחרונה יצא לי להכיר גם כאלה די דוסים [מעט אבל יש]

צריך להכיר את הבן אדם.. לא יודעת אם הייתי שוללת לגמרי

חוץ מחברים שלו- שזה לא כזה אובייקטיבי....

אצל המחנך מהתיכון?? 

אני בטוח שעל המכשול הזה אפשר להתגבר.

 

(ואם את חושבת שרב לא ינסה להדגיש לך דווקא את הצדדים היותר טובים של התלמיד שלו בבירור,

תהיי בטוחה שאת טועה,וטוב שהוא עושה ככה.)

 

אגב (למרות שכן למדתי בישיבה),מי שמבקש ממני רב שמכיר אותי לברר אצלו-

אני נותן את המספר של המחנך שלי מהשביעית שמינית. (וכבר עברו כמה שנים מאז..)

 

אין רב בישיבה שלמדתי שמכיר אותי בצורה שמתקרבת איליו.

אם יש לו רב, או דרך מכר משותף ,בערך כמו שתבררי על  מישהו אחר,

לי אישית יצא להכיר כאלה מקרוב בלי יותר מדיי בירורים [כי הכרתי אותם בערך לפני שיצאנו] אז פחות יש לי נסיון בלברר עליהם לפניי, אבל אולי תקחי ממנו מספרים של אנשים שמכירים אותו ותשאלי אותם אם את לא מתפדחת, או דרך הרב שלו [ אם הוא רציני סביר להניח שיש לו את הרב שלו שהוא יחסית קרוב אליו ומתייעץ איתו]

את המספרים של המחנכות שלהן, ולהתעקש לבקש את המספרים של הרבנים שלנו???

 

אז נגלה סוד כמוס כמוס על עולם הישיבות...

 

היחס בין הרבנים לתלמידים הוא-----------------------------דיסטנס,

מה שזה אומר, שברוב הישיבות, רוב הרבנים לא מכירים באמת את התלמידים שלהם.

 

באופן כללי, אין בדברים האלה מישהו שהוא אובייקטיבי.

 

הכי טוב, זה למצוא מישהו (לא השדכן) שמכיר את שניכם יחסית טוב, ולבקש ממנו להעלות נקודות שיכולות להתאים לדעתו או להיפך...

אבל מאוד מאוד קשה למוא מישהו אובייקטיבי לברר אצלו

 

בלי קשר לרזומה של הבחור.

 

תשאלי אנשים שגרים באותו איזור שלו/מהביכנ"ס/מהיישוב/מהשכונה.

 

ממילא רבנים בד"כ אומרים על כולם אותו הדבר פלוס-מינוס,

 

אלא אם כן באופן יוצא דופן הם מכירים את הבחור ממש טוב.

 

וגם אז,

 

אם יש משהו שכדאי להסתיר- את תעלי על זה רק עם חוש ריח מפותח בד"כ...

באיזה סגנון אתה מחפש? מקום פתוח או סגור?

 

אתם רכובים?

 

כמובן שהקלאסה זה הפארק שליד הקניון ובי"ח בלינסון..

אבל אם תפרט יותר אז גם אני יוכל..

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t610971#6775341

לא יפה! 

בפגישה השנייה עם בעלי.. (אבל זה רק פגישה שנייה אז ממש מתפדחים)

 

אכלנו גלידה בשיא הקיץ, אז הכל נמס מהר, וכדי "לשבור את הקרח" המדוייט (כיום בעלי)

 

אמר לי: "תביאי את הכפית של הגלידה, וזרק את שתי הכפיות" נאלצנו לאכול גלידה כרגיל.

 

ממש התפדחתי, אבל זה עזר לעשות אווירה קלילה..

אז ישלי ידיד ששמתי עליו עין

יומאחד יצאנו אני, הוא ועוד שני חברים [בן ובת- זוג] לגלידה..

אני הזמנתי ראשונה- ברור שבכוס!

הוא ישר סימן לי "לייק".. והזמין גם גלידה..

הזוג- הזמינו בגביעים..

ישבנו לנו ואכלנו את הגלידה,

ופתאום חברה שלי דופקת לנו: "אתם ממש מתאימים. שניכם אהבלים שאוכלים בכוס!!!"

הסתכלנו אחד על השניה.

הובכנו.

והמשכנו ללקק..

ובשיא הפעירות הוא גמר את הגלידה שלו והתחיל לאכול משלי  

[ישבנו אחד מול השני והגלידה הייתה על השולחן...]

קיצור.

היה מביך משו.

אבל התגברנו

באמת הרגשה לא משהו, לראות איך הכל מסתדר ומשהו בתוכי לא זורם עם זה. 

זה המקום שלך להתפלל לה'...

שהכל יסתדר לטובה. בלי ספקות, שאלות, דרישות וכו'

 

בשורות טובות 

מה
ח"ו
שיהיה טוב?!
חח

אולי התרגלת לחשוב בראש הזה...

 

אבל יש מצב שקל לך כי כבר הכל קטן עליך... , עברת שלב... 

 

אם הבנתי נכון את מה שאמרת-

לפעמים אנחנו מתמכרים לצורך ב"להרגיש". להרגיש משהו, לא משנה מה. ופתאום כשיש שקט מהכאבים, אנחנו בלחץ מה"ריקנות" הרגשית הזאת... 

 

תהני מהזמן הזה... ותיצרי לך "הרגשות" חיוביות וכיפיות אולי...

 

 

בהצלחה...!

 

 

(כל הנ"ל המצאה שלי, אז קחי בעירבון מוגבל חחח)

זה בסדר,אני מרגישה מספיק

שה' פשוט שולח לנו טוב!

ורוצה שנהיה שמחות ונשמח בטוב שהוא משפיע!

 

זו נק' ממש מובנת...

נסי לחוות את הטוב הזה ולהודות עליו, אבל אל תדחי אותו.

 

בהצלחה

מוכר מאוד, מאוד. בעצם, למי לא?...

 

והמילים הראשונות של השיר הזה תמיד יתנגנו לי שם:http://www.youtube.com/watch?v=bSF90A2qBdU

כשזה קורה אני מסתכל מהר מהר בג'י פי אס כדי לוודא שאני עדיין גר בארץ ישראל ולא עברתי איכשהו לאיזה מדינה שקטה אחרת בעולם.

 

אנחנו מורגלים לכך שהמצב באופן קבוע מוגדר על פי מה שקשה ומה שלא טוב בו,וכאשר כבר טוב ממש לאורך זמן - זה מוזר לנו ואנחנו לא מבינים איך זה, חושדים שרה משהו ושלא באמת טוב.

 

המשימה שלנו היא אכן לשנות את זווית הראייה. זה יותר מאופטימיות - זה גישה חיובית כללית לכלל העולם

מה זאת אומרת ״לא זורם״? מן הסתם בני״ש ממוצע יהיה יותר סגור בתחילת הקשר כדי לבדוק התאמה שכלית וכל עניין הזרימה יבוא אח״כ. לא הבנתי גם למה התכוונת שאת ״זורמת ופתוחה״. אם את מחפשת אדם צדיק וירא שמיים שלומד בישיבה (תורני, פחות או יותר), מן הסתם יש נושאים שהוא יותר ״סגור״ ופחות ״פתוח״.

 

אולי אם תפרטי יותר, נוכל לעזור לך

שבהתחלה הוא מנסה לבדוק יותר בשכל..
ובכל זאת, הרבה פעמים אני מגיעה למצב שאני מנסה "לדובב" את הצד השני.. אני מסוג הבנות שמחפשות שהבחור יוביל יותר ואיכשהו אני מוצאת את עצמי במקום הזה.. כל פעם שיש שקט מביך, אני זאת שממהרת להפר אותו.. (אולי זאת גם בעיה שלי.. שזה מביך אותי..)

תודה לכולם על התשובות! זה עוזר מאוד..

לי שזה יותר קשור לאופי של אנשים מאשר לעובדה שהם בינישים..

אבל אני טוען שיש לישיבות השפעה על ״הזרימה״ במהלך פגישות. אדם שגדל במערכת נפרדת וגם עכשיו נמצא באחת כזו לא בקלות יזרום עם בני המין השני בגלל החינוך שהוא קיבל, וזה דבר טוב בצורה מסויימת למרות שיש פגיעה קצת עם הזרימה (מדבר גם על עצמי). זה דבר שעם הזמן והנסיון הקשר ייפתח יותר ואין מה להלחץ.

 

זה רק ההתחלה תתני עוד צאנס אחד או שתים ואז תבדקי \תחשבי אם הוא זורם או לא..

וזה לא קשור דווקא לביינישים יש כאלה זורמים יותר או זורמים פחות...

רק לוקח זמן להפתח לפעמים ולפעמים לא ...

 

אם הוא גדל בחברה נפרדת הוא די יהיה ביישן מן הסתם בהתחלה מהמציאות הזו.. תני כמה פגישות, ותנסי לתת לו תחושה משוחררת, שירגיש שהוא יכול להפתח ולדבר חופשי, אולי אפילו תאמרי לו בהמשך הפגישות שלא יתבייש וירגיש חופשי לדבר..

מניסיוני,בתור אחת שיצאה עם כמה סוגים

כאלה שגדלו בחברה נפרדת יכולים לפעמים להיות מאופקים ושקטים בהתחלה

וזה עדיין לא מחייב שהם שקטים באופי (אולי..)

לכן כדאי להיפגש פעם נוספת (אם היית מרוצה בכללי).

ואופציה אחרת היא שתנסי סגנון אחר של ישיבות 

בהצלחה

רבים מהבייניש"ים ביישנים  ובמיוחד בפגישות לוקח להם זמן להיפתח.

 

הפתיחות שלך תגרום לו  להיפתח, צריך  סבלנות.

 

ספרי על עצמך, שתפי חוויות מהעבודה/ לימודים/ משפחה, נסי להפנות את השיחה

ללימוד שהוא הצד החזק שלו.

 

אל תתמקדי בלנסות להכיר אותו, תני לפגישה לזרום בטבעיות מצידך, הוא יושפע

ממך ויפתח.

 

ענוה וביישנות הן מידות משיקות, לכן דווקא הביישנים עומדים בקריטריון שהצבת "עניו".

 

בהצלחה

 

 

 

 

 

וזה גם מה שתוקע בדר"כ...

אני מצליחה להיפתח עד גבול מסוים.. ואם זה לא הדדי- גם אני נסגרת... או שבמקרה הפוך- אני יוצאת "חופרת".. (לא להאמין, אבל גם זה קרה לי..)

תודה!

דבר אחד כן  כדאי להיות מנומסים הגם שההצעה ממש מעצבנת 

ולא רק בגלל שזה יפה ונכון להיות מנומסים

אלא כי אנשים רוצים לעזור ואם הם יפגעו מהתגובה הם לא ימשיכו להציע  וחבל

(רק מישהו שממש ממש נודניק ומטריד אז )

 

ממליצה לדבר איתם מראש על מה הם מחפשים בדיוק,מה הכי חשוב להם

מן הסתם כבר עשית זאת ועדיין...יכול להיות שעבר זמן מאז,

אולי מאז כבר הספיקו להצטבר אצלם תובנות חדשות

זה עדיף מאשר שהם יאלצו כל פעם מחדש להגיד לך את ה"לא"

יישר כוח,תמשיכי לעשות עבודת קודש

דבר ראשון כל הכבוד לך שאכפת לך מחברות שלך,זה באמת בלבול ראש כל הקטע הזה.

דבר שני-קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. אין מה לעשות זה דבר כל כך מורכב ומסובך..

ואף אחד לא צריך להתחתן עם מישו שלא מתאים לו.

דבר שלישי- את צודקת. באמת אנשים צריכים להכנס לפרופורציות. אין אדם מושלם[כולל הם בעצמם] 

ולכן כל זוגיות זו עבודה קשה.. אולי כדאי להסביר להן בעדינות את זה..

ואל תתיאשי.. בסוף,כשהכל יסתדר הם יודו לך. זה פשוט שלב קשה ואנשים נאבדים קצת.

אבל מצד שני- הבירורים הללו זו באמת הדרך הכי טובה עבור המיועד לבדוק אם זה מתאים לו... . 
יתכן שלך זה נראה שטויות, אבל עבורו זה מאד חשוב.

אם את מדברת על לפסול על שטויות בשלב הבירורים, אני איתך!

כל עוד למשודכת אלו לא דברים קריטיים.

 

אם את מדברת על לפסול על שטויות אחרי שכבר נפגשים, לכי תדעי...

יכול להיות שהן הפסיקו מסיבות שהן לא אמרו לך...

 

אני, תכל'ס, בעד להיות קצת בררנית, (למרות שכל השדכניות והחברות אומרות לי להפסיק עם זה)

כי בסופו של דבר, מדובר באחת הבחירות הכי משמעותיות שיש, ומדובר בבעל שילווה אותי לכל החיים!!

דווקא ברגע שאת באה לפגישה עם מחשבה: "למה זה כן הולך להתאים" זה פתאום מצליח ב"ה.

 

וכשבאים לפגישה, עם מחשבה: "בוא נבדוק למה זה לא מתאים לי"

 

אז זה מונע אפשרות בכלל להתקדם.

 

נראה לי שרובם מחכים לאיזה ניצוץ שיקרה בשניה הראשונה שנפגשים

 

אבל אם כל הזמן מגיעים לפגישה עם המון חששות: "רק שאני לא אפספס משהו שאולי יפריע לי", "רק שאני לא אתפשר על תנאים שהצבתי", "אני לא מוכנה להתפשר על כלום! זה החלטה לכל החיים", "אסור לי לזרום מהר מידי", "אני חוששת להתאהב ולהתאכזב",

 

ועוד משפטים שרק מלחיצים ולא מאפשרים לחשוב חיובי ולזרום ואולי לאפשר למשהו טוב לקרות

לכן צריך לבדוק לפני ולבחון שאין דברים שיתכן שלא יתאימו
כדי שהפגישה עצמה נהיה במחשבה של "למה זה כן הולך להתאים".

 

אז מצד אכן ככה זה כשעושים חסד עם אחרים, יש בניהם טרחנים ונודניקים והחסד הגדול זה לשאת את זה.
ומצד שני כשזה מצליח את מרוויחה מעבר למיצווה גם סיפוק אדיר שילך איתך כל החיים.

הרי את רוצה בטובתם.

אם תפסיקי להציע לא תצא מזה חתונה.

 

ואין לדון אדם עד ש..

 

חזקי ואמצי וה' יהיה בעזרך

בתור נשואה שמציעה לחברות, זה דווקא משמח אותי שמבררים!

כי כמה שאני מכירה את 2 הצדדים, הם מכירים את עצמם הרבה יותר טוב.

אני מעדיפה שיבררו ושיגידו שזה לא מתאים מאשר להרגיש שסתם גרמתי לחברה שלי לצאת עם מישהו שלא מתאים לה.

כי זה לא סתם "ערב מבוזבז" זה הרבה כוחות נפש!

ועם זאת אנו נמשיך ונמשיך "אנד אגין, אנד אגין, אנד אגין"... 

 

מה ל'שות.

 

זה לא פשוט ובמיוחד שגם בעולם האברכים לא כ"כ ששים להתעסק בזה...

דבר שני אל תתיאשי... 

חזקי ואמצי, עם כל העול שיש לך, את מוצאת זמן יקר לחשוב על חברות שלך שעוד לא זכו להקים בית.

 

ובקשר לעניין, יש הרבה אנשים שאצלם הברורים לפני הדייטים נובעים מדבר חיובי. הרי  מטרת ה"דייטים" היא להקים בית בישראל ולכן לא נפגשים סתם, ומה שאפשר לבדוק קודם בודקים. לא מתוך עצלות ללכת לפגישה שלא תניב כלום,

אלה מתוך רצון להפגש רק למטרת היכרות להקמת בית.

 

ושוב אשרייך!

* בס"ד חדשתי חידושים בתורה, ואמרתי אותם לפני ת"ח!
*הייתי בכותל הקטן ובשמעון הצדיק!
*היו לי כמה חוויות רוחניות השבוע!
*ה' עזר לי להתגבר על משהו השבוע, ושלח לי אנשים שיעמדו לצדי ויחזקו אותי. בכלל אני מודה לה' שהוא נותן לי יכולת לא לשקוע בנקודות כואבות של החיים!
*ה' נתן לי כוחות ללמוד למבחן בהיסטוריה כראוי, ולהרגיש טוב במבחן!
*ראיתי כמה סרטונים תיעודיים ומדעיים מאוד מעיינים השבוע!
*הייתי במקום שנתן לי רוגע, עוצמה, חילוף כוחות, והתלהבות!

הילד עם הנעליים הולך לאן שבא לו.... 

והקינוח שהכנתי לשבת יצא טעים  

*זכיתי להתפלל בקרליבך
*הייתה שבת מדהימה
*חודש אדר הגיע
*קיבלתי על עצמי קבלות חדשות
*הכרתי אישה מדהימה ומיוחדת שהאירה לי נקודות בעצמי
*הוא פשוט טוב!!
*סמסטר חדש ואחרון מתחיל

ב"ה שבוע גדוש וחביב

שמעתי שיחה מעוררת השראה

ב"ה העבודות מאחורי

חודש אדר!!!!

הצלחתי ללכת לישון בשעות יותר מוקדמות

 

כי בלי קשר למה שקרה / קורה / יקרה-
ה' טוב,
וברא את העולם כדי להיטיב

הייתה אחלה שבת עם אחיינים שלי המתוקים!!! הכי יקרים בעולם!!!

 

המחשב שלי חזר השבוע אחרי שהייתי מנותקת (שבועיים +) וזה נחמד איתו...

למרות שלמדתי שגם בלעדיו נחמד 

 

נקווה בע"ה השבוע הזה לשמוע בשורות טובות ומשמחות 

ב"ה דודה שלי ילדה היום בן

נפגשתי אתמול עם חברה אחרי שהמון המון זמן לא נפגשנו (בגלל הלימודים..)

ב"ה הלך לי טוב במבחנים האחרונים ונגמרו לי המבחנים המפחידים (נשארו רק פחות מלחיצים)

ב"ה זכיתי להיות ביום חמישי בסוף התפילה בכותל ובתחילת הסיבו"ש

היום ב' אדר

שולח לה הודעה : היי חשבתי על האופציה שלנו לאחרונה... מה את אומרת?

 

ומייד אחכ לשלוח : רגע, את בכלל פנויה?

 

 

 

בהצלחה רבה!!

 

העלית לי חיוך..

פפ

מבררת שהוא פנוי ושולחת הודעה, או שולחת מישו לברר איתו מה הוא חושב.

סדר לה כמה לינקים..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t609131#6755720

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t602148#6681911

לק"י

מסתבר שגם לחיילים בקבע הקב"ה מצא זיווג!
"משוגעות" כמוך

תחשבי ותנתחי את העניין, ואם זה נראה לך מתאים לך- לכי על זה!

בהצלחה וברוכה הבאה לפורומינו החביב

שבן הזוג לא יהיה נוכח פיזית רוב רוב הזמן.

וגם נפשית- יעני בטלפונים ויעוץ ודיבורים וכדו' הוא לא תמיד יהיה פנוי.

 

אני בכלל שואלת כי אני רואה בזה אידיאל עצום!!!!

זה לא שאני שואלת כי זה מאגניב או משו.... 

אני באמת רואה את האידיאל והחשיבות שבשירות צבאי בכלל וקרבי בפרט,

ומעוניינת לתמוך בכך כמה שאפשר!

 

אבל... עדיין הקשיים נמצאים, ממש פה, בכל צעד. בין אם זה בדייטים בע"ה

ואח"כ גם בנישואים בע"ה בקרוב!.

 

ולפרקטיקה- יש איך לבדוק על שדכנ/ית שבעסק ומכירים חיילים בקבע?

מישו/הי מכיר/ה?

לכי על זה!

לא לכל אחת זה מתאים...

"מה,החיילים יודעים שזה מה שאנחנו חושבות"?
אז כן, הם יודעים.

הם יודעים גם מה אנחנו יודעות שהם חושבים?

 

השעה לא עושה לי טוב..

לילט

יצא לי להיות בת שרות בת"מ בירושלים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל הייתי פחות שקופה

באמת חיה בסרט, אכן קרצייה.

תקשיבו.... חייל זה אין.....

 

 

המדים עושים אתכם ככ ככ חתיכים

 

 

 

אבל לא עשיתי שרות... ככה שזה לא תקף אצלי

 

 

 

אולי ההפך

חמודה את

 

למען האפליה המתקנת,רק הוספתי עוד גירסה:

כל גבר יכול ללכת ולקנות פרחים אבל אשכנזי יתלבט שעות איזה פרחים הכי תאהבי

כל גבר יזמין אותך לארוחה רומנטית אבל אשכנזי יזמין אותך לשבת על גפילטע...

 

אינני חווה את דעתי לא לאיסור ולא להיתר.

 

רק מעיר שהיום יצא לי לקרוא את זה, ראי שם לקראת הסוף.

 

ההחלטה שלך...

ותודה על הקישור, הרטב ממש מעולות!!!

לא מצחיק......

לא, באמת אני תוהה מה המקור של כל הבדיחות האלו, למי הן מועילות? (אם משהו צוחק מזה שיגיד, זה פשוט לא ממש נראה..)

 

 

אני לא תימניה, אבל זה..קצת מגעיל.

חייבות להיות המבוגר האחראי לילד שבבנים.

 

קדימה - עוד סטיגמות.

זה כורח המציאות..
ב. ניראלי היא נסתה למנוע שרשור כזה..

ובשפה של היום ,לקחת תאחריות לידיים.

זה בגלל הבדיחה שלי על מעמד האישה?

 

ונסי, אבל אני אוהבת בדיחות סטיגמטיות.

את מרשה לי לעשות את זה אפילו רק קצת?? בבקשההה |מתחנן עם עיניים גדולות|

 

אחרת למה הם היו מחפשים את החצי השני? 

היא באמת התחילה כבר!! היה יום כ"כ כיפ ומושלם!!!

נגמרה כשהחזרתי את החוגר לבקו"ם.




‏("מי ש-חלם...")

זה שהמצב השתפר?

 

שימשיך וישתפר עד שאני אגיע לשמחה שלימה!!

סתם כמה רגעים של חסד שה' עשה איתי כדי שאני לא אבכה בטרמפים.

בעז"ה עד פורים כולנו מאורסים!!!אמן

לק"י

אם כבר אז נשואים!!
חודש וחצי זה מספיק זמן..

מלמלה זאת שמתחתנת בעז"ה אחרי 8 חודשים וחצי מהפגישה הראשונה (ומרוצה מאוד מזה..).

ומתחתן עוד 3 שבועות

יותר טוב חחח בעזרת ה' יתברך

שבוע טוב בשורות טובות!

תודה שאמרת..

שיהיה בשורות טובות. אמן!!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t611901#6785184

שבת שלום וחודש טוב!

אני פנויה הערב

גם רוב החברות שאני מסתובבת איתן מתחתנות להן אחת אחרי השנייה..

מה זה אומר עלי?!

אז כמה זה לפגישה?

תראו את זה ככה:

"את יוצאת גם עם בנות?"

אם אני מציעה לאנשים מישהו\י אז הם תפוסים,  ואחד מהם מתחתן.....

(קרה לי יותר מאשר שהצלחתי לגרום לאנשים באמת להפגש..)

לבחורים חתיכת תיקונים בדרך לחופה.

 

<צ> כמובן.

להביא שתי עדים לשים טבעת על היד (אם אין אפשר להוציא שווה פרוטה אחר) ולהגיד "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל".

 

לא חבל לצאת,חודשיים

אפשר לסגור את זה בהרבה פחות זמן.

צלצלו עכשיו ותראו ישועות-
1-800-123-456
מוקד מזל לאומי

(לא לנסות באמת,כן?!
מי שממש רוצה מספר-באישי)

לק"י

למה הוא השתתף?
אם הוא השתנה מאז?

כי בואו נגיד שזאת לא ההתלהבות שלי בלשון המעטה.

היית נפגשת עם בחור שהשתתף כהרפתקאה?

למה לא?

לק"י

אני ממש לא חושבת שהתוכניות האלה מתאימות לדתיים- יש בהן הרבה בעיות.
וגם אם הכל כשר ושומרים שבת- האווירה שם לא ממש מתאימה לדוסים.

התרבות הזאת לא לנו!

ולו משום שהרגישות שלה לצניעות אינה כשלי.

 

(התנסחתי בכוונה תחילה מהפן האישי, למרות שלדעתי זו עמדה

הלכתית אובייקטיבית. אך תש כוחי עתה מלנהל וויכוחים סביב

הנידון הזה).

קודם כל- באמת התרבות הזאת לא מתאימה ל"דוסים".
דבר נוסף- תלוי מתי זה היה בחייו: אם בתור ילד קטן ממש, אז כן אפגש.
אם עשה ממש מהפך וחזר בתשובה אז לא אשפוט אותו לפי הראשונות... .

וכבחורה נראה לי היה פחות מפריע להם, תלוי איזו רמה דתית את מחפשת וכמה פתיחות יש לבנאדם.

אורח חייו השתנה בצורה משמעותית.

 

לא נראה לי אורח חיים מתאים לאנשים תורניים פשוט

 

אבל אני אומר לך משו-

 

זה לא שאם הבחור לא היה משתתף כן הייתי יוצאת איתו- כי אני מאמינה שהחלטה כזו היא פועל יוצא של דרך חיים מסוימת,

 

שלא מתאימה לי...

בס"ד

אני חושב שאם הייתי מגיע למצב כזה אז סיכוי גדול מאוד שהייתי פוסל. אבל השאלה העקרית זה איזה "ריאליטי"? אם זה בשעשועון של חידות (כמו 1 נגד מאה) אז כן היה הבדל לבין שאר סוגי הריאליטי

אם לא,ברור שלא.

יא דוסים חשוכים!
אבל תכל'ס נראה לי שלא.

אני לא הייתי פוסלת על ריאליטי בכזאת חד משמעותיות....

זה ממש תלוי איפה, איך, למה, מתי...

האח הגדול אני חותמת שאפסול.. אבל לא כל דבר...

יש תוכניות ריאליטי שבאמת לא הייתי אומרת שמי שהשתתף בהן צריך לחזור בתשובה..

קצת קיצוני/מכליל/מסתגר בעיני...

מזה?????

 

את נמצאת לי בראש, זה ב ד ו ק !!!!

 

 

חותמת!!!

 

 

 

תקשיבי, אם את יוצאת עם בחור בגיל שלי ואתם לא ממשיכים מסיבות כימיות ולא אישיות. 

(כאילו הוא כן אוהב תאישיות אבל לא נמשכים)

אז... תעבירי לי

אני חושבת שאנחנו יכולות לפתוח ניק משותף!

מי ששם- מראה על העולם הפנימי שלה.

כל כבודה בת מלך פנימה.

 

אגב, התקבלתי למירוץ המיליון ;)

שהתקבלת

 

 

 

ממני ביקשו להשתתף בתוכנית ריאליטי....

 

לאחר מחשבות רבות (לא אוטומאטי...) בסוף לא הלכתי...

אם אני אלך לטלוויזיה- זה רק לתוכניות טריוויה. וגם זה- בדחק.

 

אחים שלי ניסו להתקבל (למירוץ) הגיבו לשלב הראיון המצולם, ושם זה נגמר.

השגתי (לפחות) פי 2 נקודות משאר המתמודדים שהתחרו מולי, בסוף לא היה. לא זוכר למה.

הוא נולד בתוכנית ריאליטי?

 

[זה אולי נשמע לכם מצחיק, אבל חכו שהילד של הזוג הדתי שהשתתף ב"בייבי בום" יגיע לגיל המתאים...]

קדימה חברה, להשלים לט"ו ווין.

תחרות מי מביא הכי הרבה!!

כן יש כאלו לפעמים

(על הלעולם ועד נוותר)

רק לשקיעה ברחמים עצמיים
קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'!

למה זה עוד לא נכתב?

שיעמום זה הדבר הראשון.

לא התכוונתי להפוך את זה לשירשור קיטורים

אבל אם כבר....אז כבר!!

לפחות הצלחתם להוציא החוצה את התיסכולים

לרוקן אותם מהכיסים

 

 

 

|עד שיזרקו אותי מהבית|

אלא אם אתן בקטע של לחיות על חשבון גבר

בעז"ה נעבור את זה!

ויתן לנו כוחות

 

[וואי שחוק מהלימוד והחרישה כל השבוע, לבחינה בהיסטוריה שהיה היום. אבל ב"ה הרגשתי טוב במבחן!]

לנסות להרדם בלילה ולא להצליח (בגלל שלא היה לך זמן לאכול) וללכת לעבוד בבוקר

"וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים"!