פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1272)

ואז כבר עדיף התרת ספקות כואבת.

מחכה להתרת ספקות משלי.

התקווה זה שקר! 

בשלטון הכוייפרים אין אנו מאמינים.. 

<צ>

עם כל הממלכתיות שלי והפאנטיות שלי [אחח. אני יותר מסובכת מאריאל שרון בדעות הפוליטיות שלי נראלי..] אני שרה את התקווה בשיא הזיוף [טוב, זה כבר לא בשליטתי ] ומתוך תפילה. זה ממש לא מרגיש המנון המדינה

התרת ספקות היא דבר כלכך כואב אבל הכרחי, אי אפשר להאחז בתקוה, זה לא בריא.

לפעמים צריך משהו חזק שיבוא ויתיר את הספקות כדי לצאת מהאשליות!!!

חיים קורץ (מישיבת מצפה יריחו, אבל משדך גם בכללי)

02-5909847

שולמית מינקוב

052-7204698

גרה בירושלים

מסתובבים בו גם נשואים לא טריים כ"כ.

הם יוכלו לעזור לך יותר מהחבר'ה שפה, שחלקם הגדול לא נשואים עדיין..

ב"הצלחה רבה!~

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f76

מה זה אומר אם יצאתי מחתונה ובחורה שאני לא מכיר מנופפת לי בהתלהבות, ואז בורחת? 

לעולם לא!

בהנחה שהקינוח נורמלי

(ולא רצים, הולכים)

עם "וארא" ו"בא" אין בעייה להמשיך, הבעייה זה להגיע ל"בשלח".

ונראה לי ששמעתי את זה רק הפוך, מישהו שרצה לזכור את הסדר של הפרשות אז הוא הצמיד את זה לדייטים.

כל המפרמים בפורום לנ"ו

או שזה תירוץ או שזה אמת. אבל תכלס היא לא מעוניינת

בעזרת השם תמצא אשה צדיקה וטובה בשבילך בדיוק

הרבה הצלחה

זה שינוי שאני עושה כי אני רוצה לעשות..אבל אני מבין את מה שאת אומרת ומקבל את זה, זה סתם בילבל אותי כי לא ידעתי אם לנסות שוב או לרדת מזה..היא פשוט מצאה חן בעיניי ממש וזה לא קרה לי הרבה זמן והיה נראה שיש התאמה , בסוף הבנתי שצריך לרדת מזה, אם היא היתה מעוניינת לנסות היא היתה אומרת. 

כי אם היה לא משהו אז זה לא כזה נורא

לק"י

לעניות דעתי- אם לא היה משהו שזה בטוח "לא" להמשיך לדייט שני..

כי כמו שאמרת שדייט ראשון לא תמיד משקף, אז דייט שני אמור לכסות את כל הכיוונים. ככה אני הייתי עושה.

תלוי

אבל בנורמליות.. לא להפריז 8 שעות.. 48.. וכד'..

בשניה שהוא מצפצף- הולכים.

גם אם את באמצע משפט..

דייט נמשך כמה זמן שנוח לכם.

אין לזה כללים.

טוב לכם? יש לכם זמן ולא ממהרים לשום מקום? יופי! תמשיכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל..

לא נחמד לכם? משעמם? מיציתם? תפרדו כידידים עד הפעם הבאה..

מצרפת משו שכתבתי בעבר על שיחות טלפון-

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t597243#6633495

מצד שני להגביל ולא להגזים ליותר מ3 שעות..

אבל באמת שהדייט הראשון לא צריך להיות ארוך מדי

אח"כ זה כבר לא נעים

יש מקרים יוצאי דופן

והם כאלה

יוצאי דופן

חח רק הבנות הגיבו על זה מעניין...

כתיבה יפה

חלק ב'

לאחר שהבין שאת האישה המושלמת

הוא לא ימצא, הלה החל לחפש את האישה המשלימה,

הלך לאינטרנט (ר"ל), נכנס לערוץ 7, לאחד מהפורמים,

כתב את סיפורו בפורום, וקיבל פניה מעלמה צעירה,

שאינה מושלמת, אך הסכים לצאת עמה לפגישה,

ברבות הימים שם לב איך החסרונות שלה

הופכים בעיניו ליתרונות, ולאחר כשלושה ירחים,

הציע לה להקים בית יחד, העלמה הצעירה הופתעה,

אך הגיבה בחיוב, ומאז ועד היום הם חיים באושר ועושר

על אחת הגבעות בשומרון ומידי פעם נכנסים לפורמים

לכתוב עצות לאחרים על איך אפשר למרות הכל

למצוא את החצי המשלים ולא המושלם..

רק ששם כולן מסכימות, כי בכל זאת מדובר ברווק אולטימטיבי עם הרבה כסף.

איזה משמח!

כל הכבוד לך שאת שמה לב לטוב! בע"ה זה יגרום לו גם להתעצם.

נשיקה

כ"כ מקווה שיהיה לך טוב!

שהקב"ה יתן לך כוח  ורק טוב!

שתמשיך להיות לך השלווה הנפשית הזו שאת חווה עכשיו...

ושיהיה בנחת, באמונה ובבטחון...

(כותבת יפה, אגב)

איזה כיף לקרוא אותך ככה

דרוש כוח ללב

ודבקות במטרה הסופית- גאולה! חחח

שבוע טוב!

לכל אחד יש סוגי "סוף" (בחולם)

סוגי יאוש

סוגי מוות

סוגי מיצר

וכו'

מתברר שיש סוף לסוף

ויש אינסוף...

משו טוב ואדיר שקורה בבת אחת,

כשכבר נראה שאין דרך בכלל שיקרה משו טוב....

אז צריך לחשוב, מה עוד לא עשינו? איפה נותר לי לעשות עוד צעד..

ובעז"ה מתוך הצעד שאנחנו נעשה ייבקע הים

קריעת ים סוף, אז והיום – לפרשת בשלח.

מכירים את המדרש המפורסם : "קשה זיווגן כקריעת ים סוף"?

בעוברי על הפרשה בכלל, ובמיוחד על קריעת ים סוף לא יכולתי שלא לעשות את כל ההקבלות האפשריות בין מה שאנחנו מכירים מעולם הדייטים הסבוך לבין מה שכתוב במקרא וברש"י.

(ואם יש עוד כמה הקבלות ששכחתי, אל תתפסו אותי בקטנות)

אז ככה...

סיפורינו מתחיל ביציאת מצרים, בנ"י (עפ"י ה') מהססים, חוזרים אחורה, שוב הולכים קדימה, נתקעים בים ולא יודעים איך להמשיך.
מזכיר לכם משהו?? להסתובב שעות סביב עצמי, המספר שלה רשום על המסך, האצבע מרפרפת על ה-Send, כן, לא, לא, כן וכו'

בשלב השני מגיעות התלונות – "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר".

פתאום הרווקות מוצאת חן בעינינו יותר ויותר, איך כח לדייטים, עוד ערב מבוזבז, ועוד אחד. החברים בביצה (למתקדמים בלבד) משרים תחושת רוגע כללית ואין רצון לצאת מהשגרה.

ואז מגיעה הישועה. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם". כל מה שהולך לקרות עכשיו זה רק כדי שאח"כ יהיה יותר טוב, רק שעם ישראל עדיין לא יודע את זה. המצרים יטבעו, ואתם תזכו בכל העושר שהיה איתם.

אחרי שכבר אין כח, מגיעה הצעה שדווקא נשמעת בסדר. ושוב הדילמה : אולי דווקא מפה תבוא הישועה, ואולי (כמו במי-יודע-כמה פעמים האחרונות) לא ייצא מזה כלום.

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" – שוב צעדים לא בוטחים. אחד קדימה ושניים אחורה, המים ישטפו אותנו או שנעבור בבטחה? ואחרי צליחת הים הם רואים שהכל עבר בשלום ורק המצרים לא שרדו את אותו יום.

דייט ראשון, ואז עוד אחד, ואז עוברים את מחסום הפגישה השלישית, ועוד כמה פגישות, עד שכבר מרגישים בנוח אחד ליד השניה. והנה, כל העסק מתחיל להיות רציני... ומכאן השלב הבא הוא רק...

תפילת הודיה לקב"ה, כזו שפורצת מעומק הנפש ולא מתחשבת בכללי חריזה או משקל. אני לא יודע איפה בדיוק זה כתוב (ומי שכן יודע, שיוסיף תגובה) על זה שהשירה, בניגוד לשיר (או זמר) לא מתחשבת במה שנקרא "אומנות מילולית" (מקצב, משקל, חריזה, אקרוסטיכון וכו').

ובינינו, כמה מפה שחוו קשרים ארוכים ורציניים (גם אם הם נגמרו "מוקדם מדי") לא הודו לקב"ה על כל יום של הקשר, על מה שהוא בנה אצלם בנפש בפרט ובחיים בכלל?

והשלב האחרון, שהוא גם מתרחש רק בפרשה הבאה : החתונה. קרי – מתן תורה.

שנאמרו על ההשוואה בין השניים,

ואומר לעצמי שלא משנה מי קלע

ומי לא, העיקר שאחד מהם כבר 

יתממש.

קריעת ים סוף בשבילי זה משהו ענק

הקושי גדול,על טבעי אבל גם הכוחות שמקבלים מלמעלה

לא קל לרצות בזה

בעיקרון יומיים זה הגיוני.

(אני משתדלת תוך יום אחד אבל יש גם אילוצים.)

גג יומיים הייתי אומר אבל לכתחילה 24 |פוסק |

מסכים. לא למרוח!

וזה רק כי הכלל הוא שהבנים מבררים לפני . אני לא בטוחה שהמציאות היתה שונה במצב אחר.

חח

לא הבנתי את התחביר...

לחכות בסבלנות. מה הלחץ. יומיים זה אחלה. אבל לא יותר...

רק קח בחשבון שיכול להיות שאין לה רגישות לאחר (אבל לא בטוח, בדוק את זה...)

לא אוהב אנשים שעושים דברים רק כי אומרים להם לעשות

בדייטים יש רק חוק אחד: מה ששנוא עליך אל תעשה למדויטתך

כאן.

אם מישהי יודעת מראש שלוקח לה הרבה זמן לחשוב  

לגיטמי לחלוטין, ברם, עדיף שקודם ישאלו אותה..

שתיקח את כל הזמן שבעולם..! 

יש סיכוי שהיא תקבל תשובה שלילת...

ויש סיכוי שהיא תקבל תשובה חיובית... 

כעת נשאר רק להעביר את החוק החדש בקריאה שלישית בפורום..

ו...ממש כך..עוד חוק יתווסף לספר החוקים..

עמוסים מידי. זה לא שאנחנו לא רוצות להתקשר, אבל חבל שהנחת מגיעה רק בשעות הערב המאוחרות.... 

מזדהה ממש...

יצא לי שהשדכנית התקשרה אליי בחמישי-ולא הייתי פנויה כל היום(נולדה אחיינית,הייתי בייביסיטר ועוד דברים) ודיברתי איתה רק בשישי בערך ב-10.. והייתי צריכה לצאת מוקדם לשבת-ולא הספקתי להתקשר.. אז רק בראשון החזרתי תשובה...

מבחינתו עברו 4 ימים!!! אבל באמצע יש את שבת..

קיצור, אני מבינה שזה לא נעים שזה לוקח זמן..

אבל בגלל שהבחור מברר לפני--יש לו את כל הזמן שהוא רוצה..

(ויצא שאמרו לי שהוא מברר ואחרי שבוע הוא החליט שלא..)

בקיצור, לדון לכף זכות אמרנו?!

וואלה! לי זה לא כזה קריטי שתחזיר תשובה מהר.

אבל מה שכן, אם היא לא מחזירה תשובה תוך שבוע, אני ממשיך הלאה..

אבל אם יש עבודה מוסדרת?

או שמתחילים לימודים רציניים?

כמובן הכל תלוי באדם עצמו..עד כמה זה נחשב בעיניו...

אם הוא ממש לא מוכן לוותר על זה וזה באמת לא מתאים לך אז נראלי שלא..

אבל אם יש מקום לדבר על זה ובכלל להגיע להחלטות משותפות זה דווקא יכול להיות מעלה גדולה..כי באמת אחרי שמתחתנים מוותרים על הרבה דברים.. והיכולת להגיע להחלטה חשובה ביחד זה יכול ללמד אותך הרבה על הבנאדם..

הוא היה אומר לה שהוא רוצה לטוס לעשות שליחות במרוקו... 

זה היה עובד בצורה דיי גורפת.

לא רוצה להכניס אותך לסרטים, אבל שיהיה בהצלחה

לכל מי שמחפש איך לסיים ולא יודע איך...

שליחות באירן..

כשמתחתנים, חלק מתגשם מיד, וחלק יתגשם (או לא) בשלב יותר מאוחר.

נראה לי ממש לא לחתוך בגלל זה.

מי יודע? אולי את תחליטי תפאום עוד שנתיים שאת ממש בענין של שליחות?

אולי הוא יחליט שהוא יורד מזה?

לדעתי חבל לפספס בחור טוב בגלל דבר כזה.

כל כך הרבה דברים משתנים לאחר זמן

לא חושבת שזו סיבה לחתוך כעת...

אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן לצאת מהארץ, וזה חלום שהוא לא מוכן לוותר עליו, זו בעיה.

(עקרונות חזקים ממש יכולים להתנגש אח"כ וזה יוצר בעיות בחיי הנישואין)

אבל אם לאחד זה פחות עקרוני, והשני מוכן להתגמש, זה כבר שיקול אחר

אגב, זה שהוא לא מוכן להתגמש על הנושא, לא חייב להיות שזו בעיה בו. אתם הרי לא חייבים להתחתן, ויכול להיות שזו אחת הנקודות שחשובות לו בבן הזוג (בעקבות אחת המגיבות כאן שכתבה שאם הוא לא מוכן להתגמש זה מראה עליו משהו) אחרי החתונה יש שיקולים אחרים כמובן, אבל לא לכל דבר צריך ללכת אליו מלכתחילה.

קצת.

בהצלחה נשמה

ותזכרי שאת טובה תמיד!

לא משנה מה את עושה או לא עושה...

זה לא משנה את הטוב האדיר שבך!

בשורות טובות, ישועות ונחמות!

|חיבוק גדול|

תדברי איתו (עם אבא), תגידי לו שאת סומכת רק עליו. ותאמיני בזה.

הוא לא יאכזב אותך... הוא אוהב אותך הרבה הרבה יותר ממה שאת אוהבת את עצמך. תארי לעצמך עד כמה..

וכל משבר שאת עוברת, הוא מרוב האהבה שלו אליך... הוא רוצה לרומם אותך, לכשל אותך. הוא מאמין בך. "לא כל אחד יכול".

(אתמול חשבתי על זה, שזה פשוט מדהים איך ה' הציל אותי מבחור אחד, שלכאורה היה נראה לי שהכי טוב לי איתו... עם הזמן ניתן לראות שהכל לטובה ממש!!, ומה שלא נזכה לראות כאן, נזכה לראות בגדול שם. "אז ימלא שחוק פינו").

בהצלחה רבה רבה נשמה יקרה!!!

וואי וואי, אני מה זה מזדהה איתך.

אם אני זוכר נכון, לאחרונה הבאת אותו בפעם הראשונה הבייתה.

אז ככה, התופעה של התערבות של ההורים בקשר היא מצויה, לפעמים היא טובה מאד ולפעמים היא הרסנית.

ממה שזכור לי, את חששת מאד מלהביא את הבחור הבייתה, בגלל ההורים.

את צריכה לבדוק מה גרם לך לחשוש, שההורים יגלו לך את מה שידעת בתת-מודע שהבחור לא מתאים, או שההורים 'סתם' יערימו קשיים, כי הם מחפשים חתן לבתם היקרה בסגנון אחר וכד'.

אני מכיר מקרוב מישהי שהיה לה דחף גדול מאד להתחתן, והדחף הזה גרם לה להתעלם מזה שהבחור הראשון שהכירו לה לא מתאים לה. הם בעיקרון קבעו כבר תאריך לארוסין (וגם לחתונה), וההורים שלה הצילו אותה, ע"י זה שהם יכלו לבחון את הדברים מהצד, ללא הדחף לחתונה. - זו דוגמא להתערבות טובה של הורים, שבמקרה כזה כדאי לדבר עם ההורים לשאול אותם מה יש להם להגיד ואז להחליט.

ואני גם מכיר לא מעט מקרים הפוכים, בהם ההורים התערבו בצורה הרסנית, כי הם חושבים שהחתן צריך להיות מתאים להם ולא חושבים שהוא בעצם צריך להיות מתאים לבת שלהם. - במקרה כזה יש כמה פתרונות. אם יש לך קשר טוב עם ההורים, אז לדבר איתם ולתאם ציפיות, היכן צריך להיות מיקומם בקשר שלך (מתי והיכן הם צריכים להתערב ומתי להימנע מהתערבות). אם הקשר שלך (או לפחות כרגע) פחות פתוח איתם, אז כדאי לדבר עם מישהו שמצד אחד מזדהה איתך וגם יש לו השפעה על ההורים, זה יכול להיות השדכן, רב, הסבא והסבתא, אחים גדולים וכד'

שיהיה לך ממש ממש בהצלחה, והחלטות טובות לשניכם!

אני לא רוצה להתערב בקשר שלך עם ההורים, זה נושא מאד מאד רגיש.

אני גם לא מכיר אותם באופן אישי, כדי לדעת מה לעשות בצורה הנכונה.

אבל את רואה בו כבעל (לעתיד) ראוי?

את מרגישה שהוא לא רוצה בקשר איתך מתוך יאוש, אלא מתוך רצון אמיתי?

הוא אוהב אותך כמו שאת בלי רצון לשנות אותך?

יש הערכה וכבוד הדדיים?

אם התשובה היא כן, אז לפי דעתי כדאי לך כמו שכתבתי מקודם, ללכת למישהו שמזדהה עם הרצונות שלך ויש לו יכולת להשפיע על ההורים (זה יכול להיות סב(ת)א, דוד(ה), אח(ות), שדכן(ית)...), ולחשוב איך לפתור את הבעיה. ובמצבים מסוימים הוא כנראה יצטרך להסביר להורים, מה באמת יהיה הכי טוב לבת שלהם.

את בת ראשונה שמתכוננת להתחתן בע"ה במשפחה? (אין לך אח(ות) שהצליח(ה) לעבור את התהליך?)

באופן עקרוני, אם אתם באמת מתאימים, ותהיה לכם סבלנות, אז ההתגברות על החוויה (הקשה) הזו, יחזק מאד את הקשר שלכם.ויתן לכםגם  טעימה על איך לפתור בעיות (שיכול להיות שיהיו יותר מסובכות) בזוגיות העתידית.

ממש בהצלחה!!!

לגבי החמות הפוטנציאלית, אם לבחור לא מפריע צבע העור, אז תתעלמו לחלוטין.

ממה שזה נשמע ממך כרגע, לפי דעתי תחזרו כמה שלבים אחורה, תאספו את השברים, תבנו את הקשר בצורה חזקה ללא ההורים, אפילו תשתדלו כמעט לא לדבר איתם על הקשר, ולספר להם רק את המינימום הנדרש.

ואם יהיה צורך, להגיע אליהם כשאתם כבר עם החלטות ברורות.

ותפילות לה' יתברך יעזרו כמובן המון, וכדאי גם לפתוח ולעשות תיאום ציפיות באופן כנה עם הבן-זוג.

וואי איך אני מזדהה אם מה שאת מרגישה, ואני מחזיק לכם אצבעות שתצליחו לעבור את המכשול הזה.

את יודעת שאני איתם בכל זה.. נכון?

לפני שבונים בית צריך לחפור טוב טוב את היסודות וזה חתיכת תהליך, תני להם קרדיט על הדאגה לך.

אליהו שליט"א..

שבדבר כזה גדול משמעותי קדוש ופשוט הכי..

אז כשהשטן קולט שזה באמת הולך לקרות הוא יעשה את כל מה שהוא יכול כדי לנסות שזה לא יקרה!

ובאמת לרוב הזוגות יש איזה משהו שכאילו מפריע.. זה יכול להיות ההורים/החברים/האולם/הצלם/לא משנה מי או מה!או ינסה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה!!  ולפעמים הוא גם מדבר דרך האנשים שהכי אוהבים אותנו..

תהי חזקה! בעזרת ה' יהיה הכי טוב והכי שמח שאפשר!!!

ההורים צודקים לפעמים?

כגון שהבחור והבחורה צעירים מדי / לא מכירים יותר מידי זמן

לא בשלים כרגע מכל סיבה שהיא לנישואין וכדומה

אני גם מכיר כמה מקרים, ואחד מהם גם מקרוב, שההורים ממש צדקו והצליחו להציל את הבחורה מטעות נוראית. אני גם מכיר אחת שלא הקשיבה להורים, ואח"כ מצאה את עצמה גרושה תוך חודשים ספורים.

אבל אם היית קורא את כל ההודעות בשרשור (וגם בשני השרשורים שלפני ש'מקרוני בשמנת' פתחה). היית מבין שבמקרה הזה, זה נשמע שבמקרה הזה ההורים לא מתערבים הצורה הנכונה. וכן גם זה יכול מאד לקרות.

ההורים שלנו הם אלו שגידלו אותנו והם לפעמים יודעים מה טוב לנו אפילו יותר מאנחנו בעצמנו..
לא ברור איפה הגבול עומד בין להקשיב להם ללהתנתק מהם...
רק תפילות!

ללכת עם השם

זה לא שקנית שרשרת עם מספר פלאפון וכתובת.

תתחדשי

עם שם כמו שלך, לא הייתי ממליץ (עלולים לחשוב שאת עובדת זרה או עובדת עבודה זרה).

אה? זה רק הניק?

סליחה.

(פשמינה זה זן של כבשים- וסוג של צמר) 

לא הייתי מרגישה בנוח ללכת עם שרשרת כזאת

אבל...לא רואה בזה בעיה

כמובן,כל עוד השרשרת היא רק עם השם הפרטי ובלי מספר טלפון..

 ,שקניתי אותה..מזל שהיא לא מזהב חח

תוכלי להמשיך ללכת עם השרשרת בלי שאף נהג מונית ידע את השם שלך

בשביל זה יש פשמינה

בס"ד

לכל האלה שמתלוננים שהם שוכחים איך קוראים למדוייטת... 

מה רע לכן באשתו?

 שכתוב עליה מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד

לפני כמה שנים היתה לי גם שרשרת עם שם,אבל אני כבר מזמן לא הולכת איתה,לא יודעת לא מרגישה כ"כ נעים שכולם יודעים מה שמי הפרטי..ולמה שזה יעניין מישהום

אבל שונאת את השם שלי ולכן בחיים לא אשים עד שאחליף אותו..

תהני ממנה!

למרות שאני חייב לציין שזה קצת מצחיק לראות אותן נלחצות

"רעות, זוכרת אותי?"

והיא: 

מזכיר ימי תיכונית עליזים

היתה לי חמסה על הפלאפון עם השם שלי.

ויום אחד ישבתי ברכבת ודיברתי בפלאפון.

פתאום אחד מאחורי אומר לי -חרות מה נשמע?

אני כזה. מי אתה?? מאיפה אתה יודע מה השם שלי?

והוא- אני, יש לי מקורות מידע משלי. אז מה נשמע?

אני-בסדר. אבל מאיפה אתה יודע?

ואז החבר שלו אומר לי- השם שלך כתוב לו פה מול העיניים.

שכחתי מזה

ב"ה, הייתה שבת ממש כיפית (בעבודה)

חברה התארסה השבוע בשעה טובה!!!

יש לי חברות פשוט חמודות  

שיהיה שבוע טוב ומבורך עם הרבה בשורות טובות 

א. ההכנות לבת מצווש של אחותי מתקדמות. בע"ה מחר תוכל לחלק לכל החברות את ההזמנה המהממת..

(תגידו, נכון שבדור שלנו לא היתה כזו משמעות לצורת ההזמנה של הבר/בת מצווה?..

כאן זה ממש משמעותי. ההזמנה קובעת את מידת ההגעה..  )

ב. התחדשות מרעננת בזכות איש צדיק..

ג. כמה עבודות סיום קורס מאחוריי, ב"ה.

ד. עדיין לא התחתנתי, ב"ה.

שיהיה שבוע מוצלח וטוב בע"ה!

היה שבוע משמעותי ומלא סיפוק

זכיתי להתפלל בכותל

הרגשתי כוחות חדשים שקיבלתי מלמעלה

ועוד כמה דברים נפלאים שסוף סוף התחילו לקרות

על איזה קפה לשבת או על האם להמשיך או על מה?

(יותר בעניינים טכניים. בפנים או בחוץ וכדומה)

ותהיה החלטי למלא את החלטתה.

קר לך ולה חם?

תתחשב, מה יש? אם זה לא יום של סערת שלג תוכל לשבת בקור.

זה לא משהו חשוב ששווה לריב עליו ולעמוד על שלך.

נראה לה ואם יש לה רעיון אחר.

בצורה כזאת אתה יוצא החלטי- כי באת מוכן עם איזושהי תוכנית

וגם יוצא מתחשב כי אתה רוצה לשמוע את דעתה- הצעת לה לבחור מתוך אפשרויות ורצית לדעת אם יש לה רעיונות אחרים...

בקיצור,תשאל אותה,מה בא לך.

ואחכ אם היא סבבה עם הכל, תהיה החלטי. 

או כמו שאריק אמר, תהיה החלטי על מה שהיא אמרה.

מאוד חשוב להיות רגיש (איפה בא לך לשבת?)

וחשוב להיות החלטי (רוצה בית קפה.... מממ חשבתי על ****** נראלך מתאים??)

זה הכל על רגל אחת.

היום את מסכימה איתי הרבה

לאן נעלמה המאצ'ויות הישראלית המתבקשת?

לק"י

שהיא לא הסכימה איתך רק כי לא נעים לה..

וגם אם נניח ישבתם בחוץ (מבחירתה של העלמה), ואתה רואה שהיא רועדת מקור או שלא נוח לה- תציע שוב פעם לשבת במקום סגור.

בהצלחה

לעזאזל. תדברו.