פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1285)

אתה רק בן 19.5..
לך תהנה מהחיים!!

בנים יכולים גם להגיב...?

אם את לא זוכרת, תגידי לי ואשלח לך שוב

אבל אשלח לך יותר מאוחר באישי מה נראה לי.
רק שתדעי שהתייחסתי למה שכתבת.

יש גברים שמחפשים מישהי פשוטה וקונקרטית בלי עומק רגשי

ויש כאלה שדווקא מחפשים את העומק הרגשי שבדר"כ בא גם עם תופעות לוואי (זאת עסקת חבילה)

ויש כאלה שבכלל לא יודעים מה הם רוצים (אבל זה כבר נושא לשירשור אחר)

פשוט תהיי את,עם כל העומק והרגש שלך 

ובעז"ה תמצאי מישהו שיקבל ויאהב את זה (מהסוג השני)

כמובן,חשוב מאוד לעשות את זה בהדרגה

אם מישהי תתחיל לשפוך את כל צרותיה על הפגישות הראשונות,זה עשוי מאוד לעורר רתיעה

מצד שני,אם מישהי תשתף בקשיים שלה בשלב יותר מתקדם

זה אפילו יכול לחזק את הקשר

(הבחור ירגיש שהיא זקוקה לו וזה יעורר אותו לנתינה)

בהצלחה נשמה

 

לא זוכרת אבל...

כיף לי לשמוע

אגב,יש לי מין תסמונת כזאת

שאני חושדת בכל מיני ניקים שאולי אני מכירה אותם

במחשבה שניה,כבר עדיף שאני אשאל אותך באישי..

 

לק"י

ובקשר לכל הקטעים ההומוריסטיים על גברים/ נשים פשוט אל תקראי אותם. הם באים לגמרי בצחוק ואם הם מטרידים אותך תתעלמי מהם.

 

את אומרת שאת מנסה לעבוד על הקטעים היותר היסטריים-  אוקיי, מעולה. זה אומר שאת מודעת לזה שצריך איזושהי דרך אמצע ואת מנסה לעבוד על זה.

אנחנו לא מושלמות וגם אף גבר לא מושלם.  ולכן אנחנו בעולם הזה.

 

ואל תתנצלי, את לא צריכה להרגיש נטל ובטח לא "אובייקט" (חחח אני נשמעת פמיניסטית)

 

את מביאה איתך אישיות- לטוב ולרע וכך גם האחד שלך יבוא עם אישיות לטוב ולרע. (ואז עובדים ביחד על זה)

 

בהצלחה

בס"ד

הבעיה היא שאין לי כל כך הרבה עצות חוץ מפשוט לסמוך עליו כשהוא אומר לך שאת לא נטל...

וכמובן להבין שזה חלק מהחיים כל ה"תופעות לוואי" האלה...

ואם הוא איתך, ואומר לך שזה בסדר לו ואולי אפילו טוב לו, אז תסמכי עליו.

מה גם שהוא לא היה נשאר אם לא...

רק לדעתי כדאי להיזהר שהרגשת הנטל הזאת לא תמנע ממך להיות כנה איתו ולהיעזר בו...
כי לפעמים אנחנו לא רוצים לומר כדי לא להכאיב, אבל מה שאנחנו לא מבינות זה שהם רוצים לשמוע כדי לעזור, כדי שלנו לא יכאב..
גם אם בהתחלה יכאב לשנינו, בסוף לשנינו יהיה טוב, וזה עדיף להם משרק לך יכאב ולהם לא אז גם יהיה לך יותר קשה...

יש מצב שהגבתי לא קשור בכלל אבל...
לא עולה לי כסף
ב"הצלחה נשמה
ואם את רוצה את תמיד מוזמנת .

לדעתי, הענייה, עצם ההכרה שלך בזה, וכל מה שכתבת כאן כולל מה שאת משתדלת במיוחד גם בשביל הצד השני - זה מקסים ובאמת מראה על עומק רגשי ורגישות מופלאה לצרכיי הצד השני, בלי להזניח את האמת שלך.

 

ב"הצלחה!!! מאמין שתזכי במישהו גדול שיזכה מצידו במישהי גדולה לא פחות

ומי שתהיי שלו ירוויח מזה הכי הרבה -מי שרגישה כלפי עצמה גם רגישה למי שאיתה...

את לא מכירה את אשתי!!

ב. והכי חשוב: אני אוהב את זה שהיא כ"כ רגישה!!!

שכל, אבל כל הזוגות שמגיעים אליה לייעוץ

הגבר אומר משפט קבוע:

נכון שכל הנשים רגישות, אבל אשתי רגישה במיוחד...

 

מקווה שזה עוזר לך להרגיש טוב עם עצמך

[ואולי גם העניין שלפי החסידות הגבר הוא המשפיע והאשה המקבלת, וככל שתבקשי יותר- תקבלי יותר, וזה עושה רק טוב לזוגיות [מניסיון..]]

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/266668

אעיד על עצמי שרגישות אצל בנות חשובה..

נטל? ממש לא!
כל בניין של גבר ואשה הוא נס.. הקשר הזה בין שני העולמות ממבט ראשון נראה בלתי אפשרי.. איך אפשר אנחנו שואלים את עצמנו.. והוא ככה ואני ככה ועוד כל מיני מחשבות..
אבל ב"ה יש ניסים.. והנה אפשר לחיות ככה.. ודדוקא ההבדלים הם השלמת חסרונו של האחר..

בנים רוצים להיות במקום הזה של התומך. של העוזר. לדעת שיש מישהי שסומכת עליהם. והבת צריכה לדעת וחהרגיש שיש מישהו ששומר עליה שמקשיב לה..

אשריך!
לכי עם האמת שלך.
בהצלחה!

שאתה בסערת רגשות..

 

הזמן מרפא, אל תנסה לבדוק עכשיו אם אתה רואה את עצמך עם מישהי אחרת, לאט לאט..

 שאני לא רואה את עצמי עם מישהי אחרת כי בסוף לא תהיה ברירה ותהיה אחרת ואם זה יקרה זה מה שהיה אמור להיות. אני יודע שה' מסדר לכל אחד תוכנית משלו עם האשה שלו בסוף אבל כמה שאני רוצה אותה בתוכנית שלי אי אפשר לתאר וזה לא סתם אני מבחינתי מצאתי..

לגמרי...

"אני יודע שה' מסדר.."

 

רק צריך להתחזק בזה

 

ואני לא מנסה לשנות סדרי עולם ואני באמת מאמין שאם זה היא אמורה להיות אז זו תהיה היא. ואם לא אז בעז"ה תבוא לי מישהי אחרת שהיא באמת אמורה להיות שלי והיא תהיה הכי טובה בשבילי.. אבל זה בשכל אבל ברגש זה כבר עניין אחר לגמרי ואתה לא רוצה לוותר ולחשוב שבסוף תהיה מישהי אחרת שבסוף תצטרך להתחיל הכל מחדש ולדעת שמעכשיו אתה איתה ולא עם הקודמת ואין לך מה להסתכל אחורה כי למחוק אותה אני לא יכול 

זה יהיה זה, רק אם שניכם תבחרו זה בזו

לא מספיק שצד אחד בוחר

 

בע"ה תמצא במהרה ותהיה מאושר בה והיא בך, אם זו היא או לא

לפעמים מה שעוזר זה להרפות,ז"א להפסיק קצת לצאת לדייטים,לעצור קצת.
גם למחשבות של מה לומדים מהקשר שהיה ואיך זה מקדם אותך לבחורה המתאימה.
וגם קצת לצאת מזה,להנות,לעשות דברים שעושים לך טוב על הלב! אולי להיפגש עם חבר,ללכת לטייל..

שיהיה ממש בהצלחה! שב"ה תמצא בקלות את הבחורה הראויה לך!

אם כן, אז למה לא עכשיו?

כתבת שאתה מחכה ומצפה..למה אתה מצפה? שהיא תתקשר? אני מניחה שזה תלוי במי ש"חתך".. אם היא זו שנפרדה ממך אז אולי יש מקום לציפייה אבל אם אתה הוא זה שאמר את ה"לא" הסופי אז למה בדיוק אתה מצפה?

אתה בטוח שזו האחת שלך? תלחם עליה! (ולא משנה מי נפרד ממי) נכון שהקב"ה מתכנן לנו ת'חיים אבל אנחנו אלה שמביאים את התכנון לעולם המעשה. כן, יכול להיות שיום אחד תעלו בטעות על אותו אוטובוס או תפגשו במקרה בבית הקפה השכונתי, תדברו קצת, תגלו ששניכם עדיין פנויים ותחדשו את הקשר.. אבל בוא נהיה מציאותיים, הסיכויים לכך קלושים.. (אני לא אומרת שזה לא יכול לקרות.. אני בעצמי נדהמת כל יום מחדש איך הקב"ה יוצר צירופי מקרים אדירים!! אבל זה בדיוק ההבדל בין האדם הפסיבי לאקטיבי, בין האדם שיוצר לעצמו את המציאות לבין האדם שנגרר אחרי המציאות. לפעמים מומלץ להיות קצת יותר אקטיבים).

 

יחד עם זאת, שים לב שאתה רוצה אותה באמת ומהסיבות הנכונות (הן שכלית והן רגשית) ולא רק בגלל שאין לך כוח להתחיל קשר חדש כי אם זו הסיבה היחידה חבל על המאמץ.. ועם כל הקושי הכרוך בהתחלת קשר חדש, מוטב שתעשה את זה מאשר להשאר עם משהי שאתה לא באמת רוצה..

 

תחשוב עם עצמך למה נפרדתם, שהרי ודאי הייתה לכך סיבה הגיונית... אם אתה עדיין חושב שהסיבה הזו ממשית והשכל אומר לך להמשיך הלאה ולקבור את המחשבות על אותה בחורה, אז מוטב שתעשה זאת.

מנגד, אם אתה מגיע למסקנה שוב ושוב שזו האחת שלך והסיבה לפרידה אינה ממשית, תעשה את הצעד ותרים ת'טלפון (או כל דרך אחרת שנראה לך שדרכה  תצליח להחזיר אותה אליך).

מקווה שעזרתי...

בהצלחה!!

כי ברור לי שאני אלחם אבל אני לא יכול לעשות את זה עכשיו.. כי אני לא רוצה לפגוע בה, אני רוצה לתת לה את השקט שלה שתבנה את עצמה יותר ושבאמת תהיה מוכנה לחדש את הקשר. כי ברור שצריך את שתי הצדדים כדי להוציא מזה משהו.. וצריך ששתי הצדדים יהיו מוכנים ויגיעו לרצון משותף להקים בית בעז"ה.. אני יודע שעוד חודשיים שלוש אני אנסה עוד פעם ואני לא מפחד לקבל לא.. אבל זה ים זמן וזה מה שמשגע המחשבה שאיך אני אצליח לתת לה את השקט בלי להשבר ופתאום להפתיע אותה. אני יודע שזה הדבר הכי נכון לעשות ואסור לי לדפוק את זה ואסור לי לפגוע בה ולשחק בה, כי אם היא לא תהיה איתי בסוף אני רוצה בשבילה רק טוב. עוד חודשיים אני אנסה עוד פעם אבל לבינתיים אני די תלוש, לא בדכאון ועצבות אבל אתה רק מחכה כבר שהזמן יעבור או שהיא תעשה משו.. אבל הלבד הזה אחרי שהיה לך ככ טוב ובאמת הרגשת שכבר היה לך ביד זהב שהכרת בחורה זהב זה באמת רע. תודה על העזרה את נשמה טובה.. בעצם לכל מי שמנסה ותןמך תודה

אבל ידוע לך למה זה?
ואני מבין שהיא החליטה שלא- זה נראה לך נחרץ או שיש על מה לדבר (אמנם לא עכשיו אבל אח"כ).
אני אומר לך למה, כי למשל אצל מישהי קרובה שלי הבחור המשיך בחיזור על אף שהיא לא רצתה- וזה ממש הפריע לה להמשיך הלאה וגם לו.
אני לא רוצה לפגוע חלילה.
מקווה שאצלה זה זמני.

בהצלחה גבר!

ובא נגיד שזה מעין "הפסקה" וזה הבעיה שאני מת שהיא כבר תסתיים שהזמן הזה יעבור כבר וניתן עוד צ'אנס.. 

נותן נסיונות רק למי שיכול לעמוד בהם..אתה חזק..ואתה תעבור את זה...תנסה להתעסק כמה שיותא בדברים אחרים...לימודים, עבודה,תחביבים. אל תשאיר לך זמן פנוי

ובהצלחה לך בכל!

מכירה את זה מאוד! וב"ה השתחררתי (לאחר שנה שזה רדף אותי!)

 

ואצלי זה עוד היה קשר 'בקטנה' אבל לא הצלחתי להשתחרר..

במחשבה לאחור אני יודעת למה.

אני יודעת מה גרם לי להמשיך לחשוב עליו כל רגע ויודעת מה שחרר לי את זה.

 

כשקשר נסגר עם סימן שאלה בסופו, קשר שמהצד שלך אתה מעוניין מאד והצד השני לא ברור, בעיקרון לא אבל לא ברור שזה נסגר מסיבה אמיתית.

זה רודף! המחשבה שאולי אולי.. ושזה טעות.. פספוס.. אילו.. ותכלס- למה לא?!!!

 

איך זה נסגר אצלי?

נפגשנו שוב. (אחרי יותר מחצי שנה) וכשהוא אמר שלא ----- בררתי איתו עד הסוף (בצורה מביכה, חפרנית ואולי טיפה משפילה)

אבל אני שמחה על הברור הזה - היה חשוב לי להבין ----- ב א מ ת את הסיבה. שזה יסגר לי בסכל.

וב"ה הבנתי.

 

אנחנו גם צריכים לסמוך לפעמים על הצד השני שהוא מספיק בוגר ויודע מה עומד מולו ועם כל הכאב (וזה כואב!!) להבין שאם הוא היה מעוניין הוא היה נותן צ'אנס.

בהצלחה!!

 

 

חנוכה שמח ומאיר

חוזרים לשגרה

גשמים של ברכה

יום כיפי בירושלים

מסיבת חנוכה עם כל המשפחה

מפגש חברות מוצלח

עבודה שהגשתי סופסוף

פורום מקסים

 

השבוע אמרתי לו שאני מרגישה כבר הרבה זמן שהוא לא עוזר לי בדבר מסויים, והרי הוא יודע כמה אני צריכה את זה... שניה אחרי זה הוא האיר לי את השורש של העניין, ששם יהיה לי יותר קל לעבוד...! איזה טוב הוא.

היתה מסיבה כיפית עם החברות מהתיכון, ובזכות זה שהשתתפתי הן הפחיתו משמעותית בשירים הלועזיים... חמודות...

איזה טוב ה' שהוא עשה אותי שייכת לעם הזה... כמה אנשים טובים... גאווה...

היתה שבת נחמדה ממש עם אמא.

היתה עבודה קלה בשישי, הבוס שיחרר אותי להפסקה של שעה! הקליינטים היו חביבים...

איזה טוב ה'!!!

* הלכתי הרבה השבוע לכותל הקטן, להיות קרוב אל מקום השכינה.
* חבר טוב השלים אתי השבוע, וכבר התחלנו לעסוק ביחד שוב בדברים המועילים לעם-ישראל. [הביא לי בירה כאות השלמה, שתיתי חצי לכבודו, וזרקתי את השאר, כי אני לא אוהב בירה כ"כ]
*חדשתי חידושים השבוע בתורה.
* היו לי חוויות רוחניות חזקות. שרתי לה', והרגשתי חיבור חזק לה'.
* נזכרתי הרבה השבוע בר' אהרון סולובייצ'יק, וקראתי חידושים שלו. תמיד מחכים לקרוא את החידושים שלו, שמאוד גאוניים ויסודיים. תמיד מחמם את הלב להיזכר בו, כי הוא היה הרב של אבא שלי והסמיך אותו לדיינות, והיינו מאוד קרובים אליו כשגרנו בארה"ב, ואחרי זה כשבסוף ימיו, הוא היה מגיע לארץ הרבה. הוא תמיד התייחס אלי בדאגה עמוקה, ותמיד נטע בי את השאיפה להיות עצמאי בדעותיי ובחיבורי לה', ולשאוף לגדלות בתורה, ולהתיחס לכל יהודי פרטי כיהלום.
* למדתי קצת השבוע ב'עטרת כוהנים'. אני אוהב תמיד, לעמוד לפני הרב אבינר, ולהגיד לו שלום בכבוד. היו לנו בעבר התכבויות ושיחות ביחד שביררנו ענינים שלא סברתי כמותו, אבל אני עדיין מאוד מכבדו ואוהבו.

זכינו לטהר את העיניים בזכות נרות החנוכיה.

 

שמעתי בשורות טובות ב"ה.

 

למדתי משהו בדרך הקשה.

 

עברנו ב"ה שבת מיוחדת, עם המון פיוטים

 

 

 

 

היתה שבת שמחה!!

ב"ה

 

להגיע לעמק צורים. לסינון העפר מהר הבית.

חס ושלום.

 

אם הגעת עד עפר - זו ההזדמנות שלך, "מקימי מעפר"...

 

באמת כואב..

 

בשורות טובות ממש בקרוב.

הן הן הנקודות המשמעותיות בחיים.

רגעים שאתה אומר:

"ריבונו של עולם, אני תלוי בך, אין לי אחר מלבדך, רק אתה תושיע אותי.."

 

הלוואי ומתוך ה"אין" - נזכה לשפע "יש"

שאין מוצא ופיתרון, דוקא אז ה' עוזר ומושיע. משתתף עם הכאב שלך. מקווה לה', שיהיה לך ישועה כהרף עין!!!
(אני בא מישיבה חשובה מסויימת, ואני מכיר הרבה בחורים, אם תרצי אולי אוכל להכיר לך.)

[עכשיו ראיתי שזכיתי לכוון לדעה של 'מעיין חתום', בהודעה לפניי, שכתבה את אותו רעיון]

אלו אלו הנקודות של החיים!!

 

המשבר - מלשון משביר - מוציא מוליד.. יוסף הוא המשביר לכל ארץ מצרים..

"שברי לידה"

 

אין יאוש בעולם, כלל!

ב"ה

 אם זה מנחם אותך- גם אני לא מאמינה בזה שרווקים הם דווקא בררניים.

 

 

 

"במקום שנגמרת ההשתדלות מתחילה האמונה"
את עשית את ההשתדלות,ועכשיו הקבה יעזור לך וישלח לך את האדם המתאים והראוי לך!
ובסוף תגידי שהיה שווה לחכות..
שיהיה ממש בהצלחה‎‎‏ וקבלי חיבוק!

אני יכולה לומר לך על עצמי, שדווקא בזמנים הפחות קלים כשהתפילה יוצאת מעומק הלב מרגישים את עזרת ה׳ בצורה ברורה יותר.
אני מאחלת לך שה׳ ישמע לתפילותייך ותתרוממי גבוה...
הזכרת לי את הניק שלי
בחרתי במילים האלה כי הן מסמלות צמיחה, בנייה והתרוממות.
אל יאוש, ישועת ה׳ כהרף עין.
תצליחי.

השורה הראשונה - אני לא מאמין שהיא נכונה. ארבעים יום לפני שנוצר ההוא החמוד והמתוק שלך לשעתיד, יצאה בת קול וכבר שידכה אותך אליו. צריך למצוא, נכון, וזה קשה, ולוקח זמן - אבל הוא קיים. הכי חשוב לא לאבד אמונה.

 

ב"הצלחה אחות יקרה!!!מתפללים בשבילך, בשביל עצמנו, בשביל כל רווקי ורווקות עמו ישראל, למציאת זיווג הגון במהרה בימינו בקרוב!

 

(ואה, כן, בנוגע לשורה השלישית - נשואים!!!!!!!!!!!!!!!!זה התפקיד שלכם!!!!יש בעל עם חברים, יש אישה עם חברות - היידה, היידה - איזה שכר עצום בשמיים יהיה לכם אפילו אם אין שליש גן עדן אתם לא מבינים, ובנוסף אני בטוח שאושר כזה שאתם יודעים שעזרתם לשתי נשמות למצוא זו את זו - הוא ענק. וכן, בעזרת ה' עם הזמן הציבור שלנו גם יפנים שעבור הטרחה הזאת בסוף גם צריך לשלם סכום נאה גם בגשמי - אז מכל הכיוונים זה ישתלם, אז קדימה - נשואים, לעבודה )

הציעו לכם בעבר והייתים תפוסים\בהפסקה? תחזרו אליהם! עד היום אולי 2 אנשים מתוך הרבה מאד שקיבלו מאיתנו הצעות לא חזרו אלינו אלא אנחנו התקשרנו כמה פעמים "להזכיר" להם שיש לנו הצעה בשבילם..

משומה אני מרגישה שאני רודפת אחרי אנשים כדי לעזור להם והם במקרה הטוב עונים לי ב"אני לא יודע\ת, אני צריך\ה לחשוב על זה, אני אחזור אליך עם תשובה.." ואחרי שבוע כבר לא נעים לי ואני חוזרת אליהם.. 

 

אתם רוצים להתחתן? לפחות תתיחסו למי שרוצה לעזור לכם.

תעזרו לנו לעזור לכם..

 

לא ביקשתי תודה או כסף- רק שתחזרו עם תשובה- כן\לא, שתענו בכנות על שאלות- כדי שנדע אם זה מתאים או לא, שתחשבו קצת על מה שאתם מחפשים ולא תגידו רק "שיהיה יר"ש עם לב טוב.." וואלה, כי יש רק אחד כזה..

אני מרגישה לפעמים שאנשים לא מתיחסים לזה ברצינות ורוצים שתיפול להם בחורה על הסטנדר..

 

כמובן שגם הצד המחפש בעצמו כל אחד מחוייב לעשות כמה הוא יכול, מצד מידת חסידות (המשדך) או מצד המצווה נטו (הבחור/ה).

וזה כיף אם אחרי חודש חודשיים שואלים שוב.. כי לנו לא תמיד ככ נעים לחזור להצעה מכל מיני סיבות..

אני אישית שאני מנסה לשדך אז אני שואלת כל תקופה.. ומתנצלת שאני מנג'זת.. ובדכ אומרים : להיפך, טוב שחזרת ושאלת.. עכשיו זה מתאים..

והייתי שמחה אם היו נוהגים כך גם איתי..

המשודך יודע מתי הוא פנוי ומתי הוא בקטע לצאת ומתי חסרות לו הצעות.

אני לא.

כך שמה שיוצא מזה- זה שאני כל פעם עושה כמה טלפונים- ולרוב נשארת עם 0 הענות. כי הוא תפוס וההוא בהפסקה, ולהוא יש עומס של הצעות.

אם הם היו חוזרים אלי- זה אומר שבטוח הוא רוצה לשמוע. אבל מאחר וקרה לי גם לא מעט פעמים שחזרתי לאנשים והם היו פנויים ורצו לשמוע- או שב

 

ועוד דבר מעצבן- פונים אלי אנשים בבקשה למצוא להם, אני חושבת על רעיון, טוחנת אותי עם בעלי מכל הכיוונים כדי להיות בטוחה שזה יהיה קשור, מבררת אצל הבחורה אם היא פנויה- מקבלת תשובה של "אני צריך לחשוב על זה, יש לי עוד 3 הצעות, אני אודיע לך כבר.." אחרי 2-3 פרטים טכניים.. (וכמובן הוא לא חוזר)

וזה לא קרה לי עם אחד או 2, ועם כל מני סוגים של בחורים מכל המגזרים. (בעיקר בחורים, כי אני בקושי מגיעה לשלב של לדבר עם הבחורה, ואלו לרוב ביובש נוראי- שהן קופצות על כל הצעה..)

ראשית, כל  הכבוד לך על העשייה שלך עד כה, היא אינה מובנת מאליה, חווית קשיים

וקיבלת את ה"לא" ,התאכזבת מהצעות לא-רלוונטיות, ובכל זאת המשכת כפי שציינת "חברות, שדכנים, אתרים",

שוב, זה לא מובן מאליו וכל הכבוד על-כך.

 

הקב"ה רואה את הכל ודבר לא הולך לאיבוד, הטוב מופיע בזמנו, וכשהוא מופיע אי-אפשר לעצור אותו.

 

 מותר לקחת פסק-זמן, מותר  להרגיש שקשה לי ואני עדיין לא מצליחה, מותר לשפוך את הלב,

אבל לזכור: החושך הגדול הוא  בסוף הלילה והוא סימן לאור שיפציע  בקרוב.

 

שנית, אם את יכולה, תפילה תפילה ושוב תפילה, לדבר עם אבא שבשמיים, לבטא את הקושי, לשפוך אליו את הלב,

כמה שאפשר, כמה שאת יכולה.

 

שלישית, כשתוכלי, לחזור לעשייה, אפילו עשייה קטנה, אפילו עשייה כלשהיא,  לנסות לחזור לקשרים ישנים, לדבר עם כמה שיותר על מה את מחפשת, מה את רוצה, זה יביא אותו, זה חייב לקרות, כולן מתחתנות וגם לך זה יקרה, אל ייאוש.

 

בע"ה, בשורות טובות בקרוב.

 

תודה רבה על כל התגובות ועל העידוד! מכירים את האמירה שמי שמבקר חולים מוריד מהחולה חלק מהחולי? אז ככה אני מרגישה! אז ממש ממש תודה!

ותודה על החיזוק באמונה- באמת צריך גם לזכור לפנות אל ה' ולא רק לחברים ולכל השאר!

ותן טל- אני מסכימה איתך. באמת אשמח אם הם יתעוררו.

הקולה טובה- אני מסכימה גם איתך (פצל"ש). נכון שיש הרבה רווקים שלא עושים את כל ההשתדלות ואז מתלוננים.. אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני כן חוזרת אל ההצעות האלו... וככה עוד הרבה רווקים... (המצב קשה!) ולכן יש צורך בהשתדלות של 2 הצדדים.

ושוב פעם- תודה לכולם! (בגלל שהרבה עזרו אני לא מגיבה לכל אחד בנפרד ).

 

 

דווקא יאוש והבנה שאין באמת מה לעשות עם זה לחלוטין,

יכולה לגרום להפחתת לחץ ולהסתכלות אחרת על דברים.

ייאוש זה אומר שאין סיכוי ואבדה התיקווה.

עדיף להיות ריאלים ולא לחיות באשליות.

בת פלוני לפלוני - אחת מהבנות של פלוני - לפלוני. מישהו אמר שלכל הבנות יש זיווג?

שובניסט שכמוני.

 

חוץ מזה אולי יש כאלה שלא מכריזים עליהם.

הגמ' שם אומרת שמדובר על זיווג שני כמדומני.

המקורות לא מולי כעת אבל די ברור לי שזה לא נכתב כהבטחה.

 

ושחס וחלילה לא יובן ממני שבאתי לייאש!!

רק תהיתי מה המקור להבטחה.

 

לק"י

 

לא ממליצה לחיות בייאוש מוחלט, אבל להוריד לחץ ולתת לקב"ה גם את המקום שלו.

להתפלל, להתפלל, להתפלל ולצאת לדייטים בנחת.

 

הרבה כוחות ושמחה!

 

 

להסתכלות אחרת על הדברים,

אז זה לא יאוש.

בס"ד

מצטרף לכל הנ"ל...

ובעניין ההבדל בין ייאוש למרות נפש, זהו הבדל תהומי וחשוב מאוד. מי לנו כר' נחמן שהטביע את הביטוי "אין יאוש בעולם כלל", שבמקביל מסביר לנו שמרות- נפש זהו מצב, בעל פוטנציאל עצום שממנו רק צומחים. וכן מסביר הרב קוק שלכל המידות יש תיקון חוץ מעצבות.  שהיא מלשון התקבעות- מעוצב- סטטי. סתירה למהות האדם כבעל תנועה תמידית, הן פיזית והן רוחנית. לעומת זאת מרירות, מראה שאכפת שרוצים להתקדם שמאמינים שאפשר- וכך צריך להפוך את העצב למרירות נפש- שמוציאה מהאדם את כל כוחות נפשו לצורך המטרה- וכך כחנה בשעתה  עליה נאמר "מרת נפש"- מגיעים לתפילות עמוקות מאוד, ולקשר עמוק יותר עם הקב"ה. באמת כל הישועות כולם, ואין הקב"ה מנסה אדם בנסיון, בלי לתת לו את הכוחות לעמוד בו..

ההבדל בין צער לעצבות. בין שיברון לב לדיכאון. הוא דק מאד

סביר שהוא לא יודע את הכללים.

 

אם זה נמשך - אפשר לפנות לחבר שלו או לשדכן שיסביר לו איך להתנהג.

לגבי שיחה אחרי פגישה - זה אכן מה שמקובל, ולא נתקלתי בהרבה בחורים לא מצלצלים יום אחרי.

 

אם קבעתם להיפגש בחמישי - ואת זו שביטלת, ואמרת שתהיו בקשר - מאוד יכול להיות שהוא ממתין לטלפון ממך. אני הייתי מבינה באופן פשוט שמי שמבקש לבטל מתכוון בעצמו להודיע מתי הוא כן יכול. כמובן אם היה עובר זמן ולא היה נוצר קשר - הייתי מבררת מה קורה.

 

לגבי איחול שבת-שלום - הרבה מאוד בחורים לא מצלצלים לאחל שבת שלום גם אחרי כמה פגישות - אל תקחי את זה קשה. אם זה מאוד מפריע לך את יכולה ליזום בעצמך שיחות כאלה וגם לספר לו שהיה נחמד לדבר מעבר לפגישות - קצת להתעניין זה בנעשה בחייו של זה, שבת שלום, יום טוב וכו'.

אבל אם נפגשנו בבוקר, לא הגיוני שיתקשר באותו יום או לפחות לפני הלילה של היום הבא?

 

אני ביטלתי וגם הוא תכנן להציע את זה.

אז מה, גם פה להיות המובילה ולהיות זו שיוזמת את השיחה הבאה?

 

ולא צריך שיחה. סתם אס אם אס..

(בעצם הוא הקדים ואמר שהוא לא מתחבר לשיחות ואס אם אסים.. אז זה לא מפתיע.. אבל מוזר ומעצבן..)

 

בגדול אין לי בעיה להיות כזו. הבעיה היא שאח"כ פוסלים אותי על חוסר "קשה להשגה".

כפי שכתבתי - תדברי עם מי ששידך בינכם שיסביר לו איך להתנהג. אני יודע על אנשים שעשו את זה.

ואין כיוון חיובי ממשי עדיין,

 

אז טבעי לגמרי שלא יתקשר לומר "שבת שלום".

 

הרי אין עדיין כל בירור-בסיסי שמשהו אכן מתפתח ביניכם.

 

 

מציע לך שתתקשרי, ואם ירצה לקבוע פגישה - תאמרי במהלכה שתשמחי אם להבא הוא זה שיתקשר ליזום, אם ירצה להמשיך (וגם את..), כי "כך מקובל"...

מעצבן קצת אבל הגיוני.

לק"י

לא יודעת מי קבע שזה התפקיד של הגברים.

להגיד שזה לא נוח לי?!
נוח מאוד, אבל זה כי לי אישית יש בעיה להזיז עניינים..

לדעתי זה פשוט סוגי אנשים..

יש אנשים יותר דומיננטים ופחות..

אם את רואה שזה חוזר על עצמו ,וזה מפריע לך..

ממליצה קודם לשתף אותו בהרגשותיך, 

ולתת לזמן גם לעשות את שלו..

אבל אם זה ממש מפריע לך אז לחתוך..

ב''הצלחה

תלוי אם אני אסיים היום את העבודה, ואם יהיה לי ביביסיטר למחר..

בכל מקרה- אני מוכנה לוותר באבירות על הסופגניה, אכלתי בחנוכה הזה המווווווון כאלו |שמן|

[מתרגשת]

 

אתם מוזמנים לאשר השתתפות, ופשוט להגיע...  

עקב התנאים על אי הבאת ילדים,

 

אבל אתה יכול להביא לנו סופגניות בכ"ז

א. קומקפט דיסק קטן

 

ב. סביבון מרובע (עם האותיות נגהפ)

 

מי מתנדב?

שיש לך איזה צל צילו של ספק ספיקא של הוא אמינא לא לבוא!

נראלי שצריך גדול...

 

ובקשר לקומפקט דיסק... יש לי שניים די דפוקים... אבל אם אתם לא משיגים טובים, אז דברואיתי... בכיף אביא

 

וחברה... שמעתי מה התכנית.... נשמעת מעולה!!!

 

ותודה מראש לצורגי וניצן

 

 

תודה רבה!

אני גם באזור, אבל בסוף כיוון שאני לא מכירה אף אחד ובהתחשב בגילי הצעיר יחסית לשאר כאן... - לא הלכתי...

שונה לחלוטין ממה שתיכננתי אך עם זאת היה ממש סבבה... אמנם הרגשתי ממש "ירוק" ביחס לשאר אבל ב"ה אני לא אחד שמתפדח...

לק"י

 

ירוק זה חדש בעסק וצהוב כבר שנים שם?

 

גם

ירוק- הולך לפי הספר 

צהוב- מחפף על החוקים.. 

וכו'

ירוק- חדש, טרי, לא יודע כלום מהחיים

צהוב- הולך לפי הספר, מרובע, מקפיד על כללים מפגרים גם כשלא רואים אותו וכו'

ערבי- מחפף, לא אכפת לו, עושה מה בראש שלו..

ומה פשר הסמיילי הזה? מסמיק כילו?

הקולה צודקת

דחוף!!!!!
בתו"מר...

אשרייך!

לא רק למלא בקשה לעתיד, אלא לחמם את הלב בהווה!

 

מדהים איך התהילים, שנכתב לפני 2800 שנה בערך, יש בכוחו להבעיר אש אהבת ה' ואהבת ישראל בלב היהודי הפשוט היום!

אדם מסוגל ללכת ברחוב בקור הירושלמי הגשום, ובכלל לא לשים לב לקור, מרוב אש התבעירה שבלבו מכוח התהילים!!!

לק"י

כדאי לתת קצת פרטים.

בהצלחה!

בחור!

ולא ח"ו עמוני או מואבי!

אבל אולי מי שיפנה יקבל עוד פרטים באישי לדרישות שלה..

עדיפות למסר.

הצלם הצטנן ולא נמצא מחליף לצערנו.

אבל בטח כולם שם...

 

ומי שמבריז 

יש לי חבר טוב, שעשינו הרבה דברים מועילים לעם ישראל ביחד. הוא אדם טוב, אבל לפעמים הוא כועס על דברים, ויכול להפסיק לדבר ולנתק קשר עם האדם שהוא כועס עליו.

היה לנו ויכוח לפני כמה חדשים, אם לעשות דבר מסוים או לא, אני טענתי שזה לא מוסרי, ואסור לעשות זאת, הוא לא הסכים אתי ואמר שזה חשוב לעשות. הוא כעס עלי, וזה הידרדר עד שהוא לא דיבר אתי כמה חדשים. מאוד כאב לי, הניתוק אתו. לא ידעתי איך זה יגמר. נסיתי לשלוח שליחים אליו, ולא עזר.

['זאת חנוכה', הוא היום שמסכם את חנוכה, ונשפעים בו כל הברכות, והחת"ם סופר אומר שאחד
הענינים של חנוכה, זה ה'שלום' שהוא דבר מועט מחזיק את המרובה, כי כשיש שלום ואהבה אפשר להסתדר במקום קטן ביחד, וכן בחנוכה מעט שמן החזיק את המרובה, ורבים נפלו ביד מעטים]

אז הלילה, שמסמל את ה'שלום', אותו חבר ניגש אלי מעצמו, ואמר שהוא מצטער, והוא רוצה שנמשיך את הקשר ולדבר. תודה ה'!

כמה ניסים:

*מישהי מתוקה שזכיתי להכיר

קיבלתי ממנה המון תובנות שנתנו בי כוח

 

*הייתה פעם שהתלבטתי נואשות אם לחתוך או לא

בשכל הבנתי שצריך לחתוך,ברגש היו לי נקיפות מצפון

באותו רגע הבחור התקשר כדי...לחתוך!

 

ונזכרתי בעוד אחד: ישבתי ותהיתי לעצמי שאולי זה יהיה מוזר לצאת לדייטים כשעדיין אין לי עבודה מסודרת,קראתי תהילים ובדיוק אחרי רגע מישהי צלצלה והציעה לי אחלה של עבודה 

 

 

 

אחי סוף סוף התארס! והוא בן 30! פשוט נס גלוי..זה נתן לי קצת (אבל ממש קצת) תקווה שגם לי יקרה נס יום אחד..

בעז"ה בקרוב אצלך ואצל כולנ"ו אכי"ר!

ישתבח שמו התארסתי! אחרי מסע של יציאה עם למעלה מ 35 בחורים עם כמה קשרים ארוכים וביטול אירוסין. הדבר היחיד שהחזיק אותי זה אמונה!!!!!!!!!!
והמון המון המון סבלנות! שנזכה לכל הישועות!
(ומזלטים לא פה בשביל לא לנצלש!)

אני עוד זוכרת את השרשורים הקודמים שלך.
ברוך ה'!

בשביל זה ראוי לפתוח שרשור חדש

יום עמנו", ה' כל הזמן עושה לנו נסים, לפעמים בלי ידיעתנו, כמו הסיפור במדרש ובזוהר על אחד שנחש בא להכישו, והוא דרך עליו בלי לדעת!!!
האמונה היא מושכת את הנסים [של"ה בפרשת וישלח, ליקוטי מוהר"ן בכמה מקומות]. נס הוא דבר נפלא, התערבות אלוקית בטבע. שנזכה להתחזק באמונתנו וע"י כך למשוך שפע של נסים כל השנה, במקומות הנצרכים, וכן שנזכה להכיר תודה ולהנות מהטבע הנפלא שברא ה'!

לפני שנתיים  בליל שמיני של חנוכה חזרתי מפגישה עם מישהי פשוט צדיקה 

בשכל התאים אבל הרגש פשוט לא היה קיים .

 

אני זוכר שבנסיעה חזור המחשבות רצו בראש והאי הבנה מרצון הקב"ה מהדרך הארוכה ,  

היה לי צער גם מהדרך הארוכה של הבחורה   , מקווה שהיא ב"ה את הנס שלה כבר מצאה .

 

ואז זמן לא רב אח"כ פגשתי מישהי שכמעט והייתי משתייך לפורום אחד למטה 

אבל למרות שזה לא הצליח , אפשר לומר שהקשר איתה השפיע עליי לטובה מכמה בחינות .

 

אז אולי זה לא היה ה"נס" השלם שייחלתי לו  אבל זה היה עוד נס משמעותי בדרך .

 

יהי רצון שזנכה לנס השלם מהרה בשמחה !

ודבריך מקרא מלא בתהילים:

"הרפו ודעו כי אנכי אלוקים".

 

ועיין בקישור הבא את פירושו הקצר והמפליא של הגר"א לגמרא בברכות -

"לעולם דבריו של אדם מועטים":

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14215&st=&pgnum=92&hilite=

 

ולפי דבריך, אין כוונתו להמעיט חלילה בערך התפילה. אלא לעורר שלעיתים דווקא

ההפצרות הבלתי פוסקות לא נותנות לאדם את האפשרות להביט ולראות חיים

מעבר לצרה.

 

 

(למען הסר ספק: לא אני הבחור. באמת שלא. תאמינו לי. בבקשה. מעולם לא דיברתי

עם מופים באישי).

אני מעיד שזה לא הוא.

 

וממש לא הזכרתי כאן בכלל את כל מה שדיברנו בשיחה הזאת.

זה רק בעקבות השיחה ההיא.

את החשד הכוזב באדם תמים  שרק

רצה להסיר לזות שפתיים, וכבר הבעירו

את הכובע שאין לראשו.

הה"ד:

"חבש כובע ישועה לראשו, הושיעה לו ימינו

וזרוע קדשו".

מה אני אגיד??

 

 

 

לק"י

טוב לי כרגע בתור רווקה ובעז"ה יהיה לי גם טוב בתור נשואה.
גם פה וגם פה יש סיפוק וטוב ויש קשיים ואתגרים.

המשפט הבא:

והרבה פעמים הנישואין עצמם הם עוד צרה שצריך לטפל בה, ובכל מקרה הנישואין הם תיק, שצריך טיפול, משאבים, כח רצון, זמן, תשומת לב, ושאר ירקות. אבל אני סוטה...)

רציתי להדגיש שאם הנישואין הולכים טוב אז הם נותנים לך כוח להתמודד עם כל הבעיות האחרות

אבל חוץ מזה מה שכתבתם הוא הרבה יותר ממצוין

ושמעתי לאחרונה שאפילו במחלקות אונקולוגיות עובדים עם אנשים לשים את המחלה ליד החיים ולא בתוך החיים

ישר כח

בא לרמוז לנו שאם ה' שם לנו התמודדות הוא רוצה אותנו בה?

מי אמר שהוא רוצה שנסיח את הדעת ונעסיק את עצמנו בדברים אחרים?

אולי הוא הביא לנו את החסרון כדי שנפעל דוקא מתוך הכאב ולא נברח ממנו?

איני אומרת שצריך להיות נעולים רק על החסרון הזה ולא לשמוח.

בודאי שזה טוב להרפות!
--- מתוך אמונה שה' דואג לנו.

בודאי שזה טוב להתמקד בטוב שיש לנו.
-- אבל לא להדחיק ולהתכחש למה שכואב לי עכשיו.

איני סותרת את דבריך.
מנסיוני בהמתנות למדתי שאי אפשר לאחוז במה שכתבת באופן תמידי.
אי אפשר.
ולא כדאי.

אי אפשר- כי כשממש רוצים משהו אי אפשר להתעלם או להחליש את הרצון.

ולא כדאי כי צריך גם להרגיש את הכאב ואת הרצון כדי לבקש מתוכו,להבנות ממנו, לפעול מכוחו.
מרגישה שזו חובתנו .

רק מה ?

הנקודה היא להיות בהקשבה.

יש זמנים להרפות. להתמקד בטוב ,להביט מסביב..
וכשזו הקריאה שמתעוררת בנו- זה באמת הכי נכון בעולם.

ולפעמים הבקשה מאיתנו היא דוקא לדרוש, לרצות בכל הכח..

איך יודעים מתי?
פשוט מקשיבים למה שקורה בנו.
יש תקופות של אי שקט שבהם נכון שנדרוש ונרצה.
ויש תקופות שפתאם יש בנו יותר קלילות ויש דברים אחרים שממלאים אותנו ולא רק דבר אחד.
ואז נכון להרפות ולהתמלא מכל הטוב האחר שיש.

כל תנועה יכולה להיות לתקופה קצרה או ארוכה.
אין לזה חוקיות.

העיקר זה לא להתקע ולהנעל רק על משהו אחד.

זה כמו נהיגה.
לפעמים לוחצים על הברקס ולפעמים על הגז.
ולפעמים קצת מזה וקצת מזה.
לפי מה יודעים?
לפי התמרורים בדרך.

מברכת את כולנו שנגיע מהר ובשמחה למחוז חפצנו, לחיים ,לשמחה ולשלום.

שצריך לחיות את מה שקורה עכשיו ולא רק להתרכז בחסרון.

לדעת לאהוב את מי שאתה עכשיו, ומד שני אפשר וצריך לרצות לשאוף להתקדם 

ולעבור עוד שלבים בחיים.

זה איזון כזה מצד אחד להנות ולהשלים מצד שני להבין שאנחנו לא מושלמים ולשאוף תמיד לטוב יותר..

אני מסכים.

 

אחותי סיפרה שהיה לה בעיה שאם אתה מסיח דעת, כאילו מתייאש ולא חושב על זה - אתה לא מתפלל מכל הלב, ואם אתה חושב על זה - אתה נלחץ.

 

אני לא התכוונתי להתעלם מזה, התכוונתי שזה לא ישתלט על עיקר החיים שלנו. זה משהו חשוב, שעושים מכל הלב, אבל זה לא כל החיים.

 

אין ויכוח בינינו