רק להגיד שאני מאוד לא אוהבת את הסיפור ההוא שהזכרת. וקראתי אותו מיד אחרי שהוא התפרסם (לפני שנים). לא מצליחה להסביר למה.

למרות כל הכאב שבכך... לפחות היה לה בסוף מישהו... (וסליחה אם אני הורס את הסוף עכשיו בשביל מישהו שמתכוון לקרוא כעת את הסיפור...).

ובדיוק בגלל זה בחרתי את המקרים שכתבתי, כי יש הבדל בינם לבין "נכות"...עם כל הקושי שיש בנכות, ברור לכולם ההבדל...

אבל אני אנסה לענות:

חשוב לי להגיד שהכל משמים ושלפעמים אנחנו מתכננים תוכניות וחושבים מחשבות והקב"ה חושב אחרת.

1. לא נראה לי שייך לצאת כשחולים בסרטן,אדם כזה עכשיו מתרכז בשמירה על חייו ובטיפולים,אין לו פניות לקשר כרגע.. אני לא חושבת שהייתי מצליחה לצאת עם אדם חולה כך.

2.אני חושבת שהיום בעידן המודרני הרבה פעמים חושבים על דברים כאלה,ישנם הקפאות ושמירה על רקמות.

במקרה שלא נשמר והמערכת נפגעה-לדעתי אפשר לצאת וכדאי לצאת אבל כמובן להגיד את זה מראש,גם הלכתית וגם מוסרית כמו שכתבת, וכמובן שאפשרי שהם פשוט יפגשו איפושהוא ויכירו בעצמם[אני מתכוונת בלי שידוך].

מכירה כמה סיפורים על בחורים ובחורות שהיו חולים והתחתנו עם אנשים בריאים והולידו ילדים

לק"י

בשנתיים האחרונות בעקבות הלימודים שלי גם עלו לי כל מיני מחשבות על העניינים האלה.

לדוגמא מחלת הנטינגטון.

מחלת הנטינגטון - זוהי מחלה גנטית דומיננטית (מספיק שיהיה גן אחד כדי לחלות במחלה- זאת אומרת שיש 50% סיכון לילד חולה אם אחד ההורים חולה בזה)  זוהי מחלה ניוונית של המוח.

התסמינים מופיעים לראשונה בדרך כלל מגיל  35 ואילך. ההופעה ההתחלתית היא של שינויים במצב הרוח (עצבנות, עצבות, דיכאון) או של תנועות לא רצוניות של הפנים והגוף., קשיון שרירים.

המחלה מתקדמת לאט אך ללא הפסקה, תוחלת החיים היא 15-20 שנים לאחר הופעת התסמינים הראשונים. עם הזמן התסמינים מחריפים: תנועות לא רצוניות בכל הגוף, דמנציה,בעיות זיכרון קשות, קושי בדיבור, הדיכאון מחריף. בהמשך החולים הופכים להיות מרותקים למיטה.  המוות נגרם בסופו של דבר מסיבות של חנק, כשל לבבי, דלקת ריאות חריפה, תזונה לקויה וכו'.

אין טיפול שמרפא- יש רק טיפול תומך.

נערך מויקיפדיה

האם מישהו שיש לו את המחלה הזאת במשפחה צריך לבדוק בדיקה גנטית האם יש לו את זה? הרי בגיל 40 בערך הוא כבר לא יהיה האדם שהוא היה- התיאורים שכתבתי די ברורים. באיזה שלב בקשר צריך לספר על דבר כזה? והאם בכלל לבדוק דבר כזה? אם אדם לא בדק האם זה מוסרי? אדם מחויב לבדוק מחלות גנטיות חמורות במשפחתו?

אותה התלבטות קיימת לגבי מחלת ניוון שרירים: מישהו שיש לו במשפחה הקרובה אדם עם ניוון שרירים- שמופיע בשלב מאוחר בחיים (וגם אין תרופה- זוהי מחלה מתקדמת שניתן לחיות איתה שנים רבות - עם מכונת הנשמה אבל המוות מגיע בסביבות גיל 40-50 וברור הסבל של האדם והמשפחה כתוצאה מהמחלה) שוב- זה אותה התלבטות כמו במחלת הנטינגטון. האם אדם מחויב לבדוק? מתי מספרים על זה?

או מחלה גנטית של הכליות- אני מכירה אישה שיש לה מעל 10 ילדים (אני לא זוכרת את המספר המדויק) יש לה מחלת כליות גנטית וההריונות והלידות המרובים החמירו את מחלת הכליות. כיום היא מושתלת כליה.

האם הילדים שלה צריכים לעבור בדיקה גנטית לדעת אם יש להם את המחלה הזו? ואם הם עברו-  ולאחת הבנות יש את המחלה הזאת- האם היא צריכה להגיד את זה? ומה להגיד?  שהיא מתכננת פחות ילדים בגלל הסיכון שבכך? שהיא רוצה כמה ילדים ש-ה' יביא לה אבל צריך לקחת בחשבון שבגיל 40-50 היא תגיע לדיאליזה?

וכמובן- גם על המקרים של הסרטן שכתבת חשבתי...

שימו לב שההתלבטויות הן לא בקשר לילודה- עם מחלות גנטיות רצסיביות- שיש סיכון לילד חולה. לדברים כאלה יש פתרונות כמו טיפולי PGD- בטיפול IVF- שואבים ביציות, מפרים אותן עם הזרע, בוחרים את הביציות המופרות הבריאות ואחת או שתיים מהן מחדירים חזרה לרחם- "ילדי מבחנה"  - לא אלו המקרים שאני מדברת עליהם אלא על מקרים של מחלה שמופיעה מאוחר במהלך החיים.

אז כמו שכתבתי בכותרת- אין לי תשובות- יש לי רק שאלות. ואני מודה לאלוקים שלא שם אותי במצבים האלה ובניסיונות הקשים האלה.

זה לא נכון בדיוק, כי למרות שזה דומיננטי- אם הפרט החולה ייתן לצאצא את הגן השני הבריא- הכול טוב, וכאמור מקבלים חצי.... ככה שלאו דווקא מחלות רצסיביות זה אפשרי...

אז כן יש עניין של הולדה- לדג' בחור שאמו/אביו חלו יכול לבצע בדיקה גנטית אם יש לו את הגן הזה ויש עניין למנוע העברה הלאה אם זה ניתן....

לא שמעתי אמנם על PGD בהנטינגטון, אבל יש מצב שזה נעשה במשפחות כאלה..אשאל את מנהל האגף לגנטיקה באחד מבתי החולים בהמשך השבוע..

הוא מאוד חשוב אבל לא רציתי להתייחס לזה- כי זה כבר פותח הרבה דיונים אחרים.

טיפולי IVF באופן כללי זה פרוצדורות רפואיות שיש בהם סיכונים וזה לא פשוט ונחמד. (ויש בהם גם סיכונים ארוכי טווח- כמו סיכון לסרטנים מסוימים לאישה בגלל החשיפה לרמות הורמונים גבוהות.)

יש הרבה מה לדון על עניין של ילודה במחלות גנטיות פשוט לא הכנסתי את זה לכאן כי זה כבר לסטות לגמרי מהנושא.

השאלות שלי היו בקשר לאנשים  שנמצאים בשלב שהם רוצים להתחתן ויש להם מחלה גנטית במשפחה. (שהם יודעים או לא יודעים שיש להם אותה)

אני אשמח אם תבררי על PGD בהנטינגטון. זה באמת מעניין.

אז כדאי להפסיק פה ולכבד את פותח השרשור

כי על גנטיקה אפשר למצוא המון בעיות שחלקן אתיות....

אם המרצים שלך הם יועצים גנטיים יהיה להם המון דילמות אתיות לספר לך....עד רמת המה יהיה בעתיד.

השבוע שאתקל בו אשאל... הרבה מקרים הם אמנם דומיננטיים אבל הם מוטציה חדשה שאח"כ בגלל הדומיננטיות תעבור הלאה ככה שמעניין עד כמה המודעות היא גם בעניין הפריון...אגב המלצתו לשאלתך על אנשים עם מחלות גנטיות במשפחה- היא ליעוץ כל כמה זמן,מכיוון שהרבה דברים משתנים, ובכלל יש מחלות שהיום חשוכות מרפא אבל במכון לגנטיקה כבר יודעים על האם יש פיתוח טיפול אפשרי עתידי , ויכול להיות שרק עוד חצי שנה לדג' יהיה שינוי ולכן כל מקרה לגופו ולהיות בייעוץ... ולכן קשה לפסוק בקלות כאן מה לעשות לכל אחד ומה הוא חייב.

אבל אני מאמינה שמומלץ בלי קשר כנות בקשר ואח"כ רואים מה עושים...

הוא דיבר על בעיות רפואיות- הביא מקרה של אנשים עם /שהיה להם, סרטן שיש להם השפעה לטווח ארוך.

אני הוספתי עוד מחלות שעדיין לא הופיעו אך הן יופיעו בעתיד ולכן יש להן השפעה לטווח ארוך.

בקשר לכנות בקשר- זה ברור שצריך לספר. השאלות שלי היו על מתי לספר והאם לבדוק בדיקות גנטיות אם לא בטוח שיש את המחלה.

ואני לא פסקתי בקלות לאף אחד- בדיוק הפוך- אני שאלתי שאלות ולא נתתי  תשובות.

וההערה שלי בסוף לעניין הילודה היה כדי שלא יתייחסו לנושא הזה-(כי לא רציתי לפתוח את הדיון)

 הערתי את תשומת ליבם של אנשים שאני לא התייחסתי לנושא של ילודה אלא לנושא של חתונה עם חולה/לא בטוח חולה- דווקא מהצד של החולה.

ואני יודעת שיש הרבה סוגיות אתיות. לא התיימרתי בתגובה אחת להציג את כולן

משהי שאני מכירה התחתנה ככה וחודש אחרי החתונה התאלמנה  (ל"ע)

2. כמו שכתבת, בנ"א במצבו או פרק ב' עם עדיפות לפרק ב' כי ככה יש יותר סיכוי כן להיפקד. 

ברור שאסור להסתיר.

"מה"קטנוניות"

היבשים, דווקא היה יותר מסתבר לומר "בריאה" אלמלא סגנונם הייחודי של חז"ל. ואכמ"ל.

היא לא נשואה והוא לא נשוי.

ואם זאת האישה גם יש אפשרות שאפילו הגבר יכול לזכות בילדים ביולוגים חוץ מהאפשרות לאמץ,

זה אולי יקר ופרוצדורה.... של פונדקאות ותרומת ביצית ואם היא יכולה לשאת הריון אז רק תרומת ביצית.

אבל יש ילדים מזה.

יש הרבה פתרונות ואישורים הלכתיים- להתייעץ בבוא הזמן![אני קיבלתי על כך שיעור מהרב בורשטיין..]

ואם זה הגבר- זה קצת בעייתי יותר, לא כאן המקום להרחיב אבל יש אפשרות שיתכן פתרון שגם יהיה הלכתי.. דורש בירור.

לא, לא צריך להישאר לבד או להתחתן עם מבוגר/פרק ב' בגלל זה....

גם אדם בלי מחלה כלשהי יכול להתברר עם בעיה בעתיד ורק אחרי שנים של ניסיונות מגיעים לפתרונות האלה שכבר מבוגרים- פה לפחות יש אפשרות של תכנון מראש ולדעת למה נכנסים.

מישהו עם בעיה דומה, או אלמן/ גרוש עם ילדים.

ונראה לי ממש אסור להסתיר כזה דבר עד אחרי החתונה, מוסרית והלכתית.

1. האם הוא יפגש, למטרת חתונה, לא יצא לי להכיר הרבה כאלה.

האם אדם יהא מוכן להפגש עם חולת סרטן, (ולהיפך), אישית פרטית (מאוד)- כן. לא חושבת שזה דבר נכון בתור עקרון, או דעה, או אפשרות בכלל. זה נטו אישי. (ואני לא מכירה אף אחד/ת כזה, צר לי (?) )...

2. לאמץ. זה לא פשוט בכלל, וגם לא חד משמעי, ואני לא מתימרת לענות על זה, אישית- זו תשובתי.

3. ברור שאסור לרמות. צודק.

לא זוכרת סיפורים על חיים ולדר, אבל באמת קשה לענות על השאלות האלה מבחינה כללית, כלומר, לא חושבת שניתן.

(אולי היה מעניין לקרוא מאמר על כל הנושא הזה. (אם יש, החכימו אותי)),

וע"כ עניתי אישית, ודי חשוף לענות אישית, אבל עשיתי את זה.

1. נישואים זה לא מוסד צדקה, אין עניין להתחתן עם מישהו מתוך חסד, יוצאים רק אם זה טוב.

אני לא רואה סיבה להתחתן כשיש מחלה מסכנת חיים בטווח הקרוב, אם היא לא מסכנת חיים זה שיקול כמו כל שיקול..

2. לא היה מפריע לי, זה קצת שיקול אבל לא על זה הייתי פוסל או בוחר מישהי.

היית מראש יוצא עם מישהי שאומרים לך הרופאים שכנראה שלא תוכל ללדת בחיים?

(אני יודע שכיום אתה נשוי, ובכל זאת, א-ם לא היית נשוי - באמת זה לא היה מפריע לך בכלל?).

אין סיבה שמין לא ימצא את מינו, אני גם בחורה שיש לה מחלה מסויימת שתמיד תהיה לי וברוך ה' מטופלת כראוי

ואני נשואה באושר עם ילדה ויש לי בעל שמבין ותומך תנו לאלוקים לסדר את העיניינים בבקשה.

שאלו חלומות בריאים ושכדאי להסביר את המצב בדייטים רישוניים. אחרי מציאת חן, לפני תלות.
בקשר לעקרות- אולי צריך לחפש מישהי כזאת או באמת משהי שפחות חשוב לה שהילדים יהיו שלה ולאמץ ביחד. 

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך