למיטב הבנתי,
252 נוצר כדי לתת הדרכה וכלים לזוגיות, כי היזמים (שיש להם גם אינטרס כלכלי) ראו ואקום, שלא קיים דבר כזה.
אלגו הוקם כי חבר'ה שעבדו בבינה מלאכותית חשבו שאפשר לרתום את הכלי הזה לעשות שידוכים.
בקיצור, לא נראה לי שהם נעשו כדי להעלות תודעה -
נראה לי ברור שכל בחורה ובחורה בשנות העשרים פלוס (ואפשר לדון על פלוס כמה אצל בנים\בנות, אבל זה לא כזה עקרוני) - נפגשים ומחפשים הצעות. מה הופך את זה ללא נעים לדבר עליו?
דרך אגב, בקהילה שלי, זה משהו שהרב מדבר על זה בדרשות שלו - מבקש מאנשים לשדך אנשים.
ומה זאת אומרת שהעסק לא מתקדם?
אנשים בהחלט מתחתנים...
למה אנשים לא פונים לשדכניות בציבור שלנו?
בציבור החרדי, אין איפה לפגוש מישהו חוץ מאשר שידוך, ולכן ברור שפונים לשדכן.
אצלינו יש יותר אופציות (ע"ע בני עקיבא, לימודים\התנדבות\פורום מעורב, אפילו טרמפים וכו').
אני חושבת שאנחנו סומכים יותר על החברים והמכרים שלנו, בהנחה שמי שמכיר אותך יביא לך הצעות יותר מדויקות (ולא נראה לי ששהנחה הזו נכונה), ושדכן נשמע מיושן יותר ופחות רומנטי.
אבל גם אם פונים לשדכן, צריך לקחת בחשבון שיש מיליון שדכנים. אין פלטפורמה שבה כולם נמצאים.
ונראה לי שמי שרוצה להתחתן, ולוקח את זה כמשימה - האחריות היא עליו ולא על הסביבה - לא לחכות שמישהו ישאל אותי אם אני מחפש הצעות, אלא להודיע לכל מי שאני מכיר - ולשדכנים ולמיזמים - אני מחפש, תציעו לי. בעיניי זה לא מבייש, וזה גם מה שאני עושה...