פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1300)

לק"י

אז מכורים גם לפה וגם לנשואים טריים (ולהריון ולידה ולהורות..).

או שאולי כבר לא נשאר זמן לזה

אל תיכנסי

את יכולה לבקש מהמנהלים לחסום אותך.

גם אני לא הייתי במדרשה. זו הייתה התלבטות גדולה בעיקר גם מבחינה כלכלית, מכיוון שאחרי שנתיים שירות את ממש ענייה! והייתי צריכה לחסוך כסף ללימודים.... אני רוצה להאמין שבחור "ישפוט" רמה רוחנית שלה על פי היכרות איתה ולא על פי טייטל מסוים אם היא הייתה במדרשה או לא....

לק"י

לא צריך לקטול דעות של אחרים.

זה די שטחי, אפילו ממש שטחי.

יש בנות ממש תורניות שלא עשו מדרשה כלל ויש גם בנים ממש תורניים שלא היו יום אחד בישיבה.

ככל שמתבגרים ומפלס הדייטים עולה כך הקריטריון של שנות ישיבה או שנות מדרשה וההשוואה הזאת לרמה התורנית של הדוסומטר פשוט מתמוגגת.

יש בוגרי ישיבות גבוהות שחזרו בשאלה ויש חוזרים בתשובה וגם אנשים מבית דתי ומסורתי שהתחזקו מאוד עם הזמן ובפרט ככל שהגיל עולה כך העניין של כן ישיבה/לא ישיבה (או בהתאמה כן מדרשה/לא מדרשה) פשוט הופך לחסר רלוונטיות.

אולי תתחתנו?

שנעשה שבוע צום בלי הבדיחות האלה?

סתם, חופשי.

לק"י

גם אם הוא היה מישו אחר, הייתי מגיבה אותו דבר.

כל אחת צריכה לעשות את מה שמתאים לה, לאופי שלה, לדעות שלה, לחיים שלה

והקב"ה ימציא לה בחור שזה מתאים לו... לא כל הבחורים הם מקשה אחת בדעות ובהעדפות שלהם... 

הכל תלוי ברמה הרוחנית של הבחורה עצמה לא משנה איך היא בנתה אותה.

וגם שבאמת לא שמעתי מעולם על פסילה על זה

אם היית יודעת עם מי את רוצה להתחתן אז הייתי ממליץ לשאול אותו אבל מכיוון שאת עדיין לא מצאת אותו ההחלטה בידיך, את זו שצריכה להחליט אם הרמה התורנית שלך עומד במה שאת רוצה, או שאת זקוקה לשנה במדרש או מדרשה+תואר.

זה יפה מאוד אם מישהי עושה, אבל לחשוב שמישהו ידרוש את זה כתנאי, או יחפש דווקא במיוחד? נשמע לי רחוק מאוד.

ואני יכולה להגיד לך שיש לי חברות שהרבה יותר חזקות מבחינה תורנית מכמה חברות שלמדו במדרשה..

זה ממש תלוי בבחורה וחבל לפסול בגלל זה..ותאמת שאף פעם לא שמעתי על בחורים שפסלו מישהי בגלל שלא למדה במדרשה.

יתכן והגיוני שקיימים כאלו, למרות שלאף אחד אין דרך לכמת באחוזים אפילו השערה גסה של כמה הם.

אני בכל אופן, לא הייתי פוסל על מדרשה/לא מדרשה. בודקים את הבחורה עצמה מהן השאיפות שלה ומהן האמונות שלה, ומה היא מוכנה לעשות יחד עם בן הזוג למען בית תורני - ואז אם התשובות מתאימות ותואמות למה שאני שואף  - מדרשה/לא מדרשה לא יהיה מה שיגרום לי לפסול/לאשר את הבחורה... אלא היא עצמה ואישיותה.

אבל לא. ב"ה שאיפותיי הן קצת יותר כוללניות מזו שלעיל, והנגזרות מאותן שאיפות הן בהתאם.

החיים שלנו הם הרבה יותר מחתונה, סיום תואר ומציאת עבודה.

בחורה צריכה לשאוף למילוי חובתה בעולמו ית'. לנסות לשאוף יותר ויותר לעשיית רצון ד' ממנה.

אם שנה במדרשה תסייע בעניין זה, מה טוב.

אני מתאר לעצמי שאלו שיש כאלו שכן.
כן נראלי חשוב שגם אישה תקבע עיתים לתורה, או לפחות תלמד.

נראלי זה פרק כ"ד בבראשית.

לא הבנתי.

מתחיל ממחר או מיום ראשון?

כמו הימים הנוראים... לא?

כי מתחתנים בסוף... 

יום א', כג' בחשון (27.10) ויסתיים ב"זאת חנוכה", יום ה', ב' בטבת (5.12).

תקפיצו את זה בבקשה ביום ראשון שלא נשכח 

בעז"ה בלנ"ד שיהיו בשורות טובות 

מחכה ליום שמישהו ימצא פתרון לבעיית החלוקה הנוצרית..

ואם בסגולות עסקינן : 
סגולה מנוסה ובדוקה למציאת האבדה :

לומר 3 פעמים המדרש הבא ולתת צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס:
"אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם, מן הכא ויפקח אלוקים את עיניה, ותלך ותמלא החמת.
אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני. בזכות הצדקה שאני נודב לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו למצוא את האבדה שאבדתי".

(עפ"י מדרש רבה בראשית נ"ג, י"ט)

כנראה זה יעזור רק למי שאיבד...

זו תהיה בעיה גדולה לכל הספרים שיצאו בעבר ומתיחסים לחלוקה זו.

ניסו לעשות חלוקה שונה, אבל בגלל הסיבה הזו זה לא ממש אבד.

אבד. יותר נכון לא אבדה התקווה שזה יקרה...
רק צריך למצוא אנשים שיהיו מוכנים לעשות את עבודת הקודש הזו.

יש מתנדבים??

מצוי בתנ"ך קורן, ויש גם חלוקה לקריאה יומית...(משתדלים לקרוא כל יום, בס"ד)

מצפים לישועה...

כדאי להתבונן בפרט בפסוקים נ' - נ"א , ובפסוק האחרון פסוק ס"ז :

בראשית פרק-כד

{א} וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: {ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: {ג} וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: {ד} כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: {ה} וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: {ו} וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: {ז} יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: {ח} וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה: {ט} וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: {י}  שלישי  וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר: {יא} וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: {יב} וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: {יג} הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: {יד} וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי: {טו} וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ: {טז} וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: {יז} וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: {יח} וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: {יט} וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: {כ} וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו: {כא} וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא: {כב} וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: {כג} וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: {כד} וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר: {כה} וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן: {כו} וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה: {כז}  רביעי  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי: {כח} וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: {כט} וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן: {ל} וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן: {לא} וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים: {לב} וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: {לג} (ויישם) וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר: {לד} וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי: {לה} וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים: {לו} וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ: {לז} וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ: {לח} אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי: {לט} וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי: {מ} וַיֹּאמֶר אֵלָי יְהוָה אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי: {מא} אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי: {מב} וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ: {מג} הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: {מד} וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יְהוָה לְבֶן אֲדֹנִי: {מה} אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא: {מו} וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה: {מז} וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ: {מח} וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ: {מט} וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל: {נ} וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: {נא} הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה: {נב} וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהוָה: {נג}  חמישי  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ: {נד} וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי: {נה} וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: {נו} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַיהוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי: {נז} וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: {נח} וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ: {נט} וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו: {ס} וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו: {סא} וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: {סב} וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: {סג} וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: {סד} וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: {סה} וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: {סו} וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: {סז} וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t484164#5585142

בדיוק לפני שנה קראתי גם את הסגולה הזאת במשך 40 יום ובסופם כבר התארסתי הייתי נחשבת יחסית רווקה+ במגזר שלי .

וב"ה ניצלתי את הימים האלו עד " וזאת החנוכה " וראנו אור

בשורות טובות לכולם

תודה על החיזוק..בעז"ה שיהיו בשורות טובות!!!

אולי בשביל להשיג את אותו אפקט נדרש ניסוח קצת יותר חד, אבל העיקר הכיוון החיובי!

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י חכם?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י צדיק?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י גבוה?.. וכן הלאה.

אבל כן, הייתי שמחה לגישה חיובית

יש גם שאלות של אפור:

לדוגמא: הייתם שמחים שהמדוייט\ת יברר עליכם לפני שהוא בא לפגישה?

הייתם שמחים שהמדוייט\ת יסביר לכם את סיבת החיתוך?

הייתם שמחים שהמדוייט\ת יתקשר כל יום לראות מה נשמע?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י טפשה?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י לא צדיק?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י נמוך?

הייתם שמחים לצאת עם מישהו/י שלא היה/הייתה בישיבה/מדרשה?

וכן הלאה...

יש מבין?

הוא ישמח שהיא תלך למדרשה אבל לא יפריע לו אם לא..

וכך לגבי עוד שאלות.

על כן השינוי בניסוח משנה קצת את המשמעות...

מפריע לו= לא רוצה מישהי כזאת/מעדיף שלא

ישמח ש..=בונוס מבחינתו, לא חובה.

עד כאן

כלו' עד כמה היה משנה לכם אם הייתה במדרשה.. מ1 עד 10 כש1 זה לא מוכן בלי זה ו10 זה פוסל על זה.

ככה זה פותר את הבעיות של הגישה הלא חיובית. אבל גם נותן אינדיקציה נכונה יותר לאלו שחוששים ליותר מדאי 'עין טובה' בגישה החיובית..

"היה מפריע אם..?"

למרות שחלק מהתמודדויות בחיים זה לפעמים לעמוד במצב של להגיד את ה'לא' המעצבן הזה.

כשאתה אומר אותו אתה מפעיל יותר שיקול דעת ומחשבה על הקשר.

לומד לכעריך דברים, מבין מה חשוב ומה שולי..

נראה לי.

למרות שגם אני לא הייתי מתנגדת לכבשה שחורה כזו...

גם מהצד השני עדיף לקבל את זה דרך צד שלישי?

בלי שיידע מה לענות...

לא נראה לי שיעבוד בציבור שלנו, אם להיות רציני לרגע.

מודיע ל ADMIN

זה ממש ישבור לאנשים את הלב! אולי אבל ממש אולי אחרי דייט ראשון לא קשור במיוחד.

אבל בכל מצב אחר- פשוט לא!

תחשוב כמה רגש הושקע בפגישה!!- לדעתי זה יותר אכזרי מפרידה בSMS.

ויגרום הרבה עוגמת נפש/תסכול/כעס...ל"נחתך".

אז לא.

מה הבעיה להיחתך ע"י שדכן?

שניהם לא מובנים לי

ובכל זאת,לעניות דעתי,עדיף ככה.זה עוזר ל-2 הצדדים לקלוט מיד שהקשר נגמר.לסיים את זה בצורה כמה שיותר חביבה ולוודא שהצד השני לא נפגע.הבחור\ה כבר השקיע,התקשר,בירר,הגיע לפגישה,חשב,התלבט,הבין שזה לא זה,אז למה לא לסיים את זה יפה? למה לחתוך בצורה חדה כ"כ?

אולי פשוט נלמד להתמודד עם מה שהחיים מזמנים במקום לברוח ?
 

יש כאן עוד כאלה. העיקר שציינת את זה בכרטיס אישי

ולחסוך כמה אי נעימויות..

אבל אחרי קשרים ארוכים זה כבר לא מתאים,

אז אולי כדאי להגביל את זה לכמה פגישות התחלתיות.

לא בא לי שאנשים אחרים ידעו לפני שהוא רוצה להתחתן איתי

למה שילחיץ?

כמו כל דבר בחיים,אולי זה יכול לעורר קנאה

לק"י

אולי יש כאלה שכן, אבל בטח לא כולן..

אני ממש לא מבינה ביופי של בנות

אני לא שמה לב כשיש לידי מישי יפה/מכוערת. אלא אם היא ממש מפריעה לי בעין מרוב כוער

אז ממש לא מפריע לי.

חוצמזה שאני בחורה יפה אז לא מלחיץ אותי לעמוד אפילו ליד דוגמנית על מהממת

זה ההזדמנות לעבוד על הביטחון העצמי..  

למה מי זאת שתזיז לי?? 

אשריכם בנות ישראל.. 

רק שאלה קטנה:  לא למדתם איך מנסחים משפט תקין?!

"האם זה נכון שבחורה נלחצת כשיש לידה בחורה יפה?"...

מאיפה לי לדעת..

"אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה" (בבלי מגילה יג ע"א)

כי אני לא מחפשת מישהו שיתחתן איתי כי אני יפה או בעיניו,

למרות שהייתי שמחה לדעת שהוא חושב את זה.

אבל לפעמים אני רואה מישהי ומציינת לעצמי שהיא יפה.

ולרוב אני קצת מרחמת עליה.

נחמד שלא עשו את זה עם עוד צמד צעירים יפיופיים...

בנינו, פעם ראית זו"צ עם אהבה כמו של הזקנים? 

אותי מאד מעודד לראות זקנים שהולכים ברחוב מחזיקים יד.

לק"י

אם חיים נכון ומשתדלים.

וגם להיפך- אם זוג חי ביחד במשך שנים רבות, כנראה שהם אוהבים אחד את השני (לא מדברת על כל המקרים, אבל לפחות בצורה ההגיונית זה ככה).

שמוצאים את עצמם מועילים לחברה בכך שמאכילים את יוני הפארק.

האיש הבודד היה חולה אז היונים באו לבקר.

לק"י

התמונה העלתה חיוכון על שפתי..

תלוי מתוך מה זה. יש אנשים שברור להם,מעצם האופי שלהם,מה הם מחפשים ומה קשור (ומה לא), ואם ברור שלא אז עדיף לחתוך.זה קשור לטיפוס-אלו אנשים "חדים" יותר נראה לי.אם פשוט חותך מתוך רדידות,ולא נותן הזדמנות,או חי בסרט וכו',אז מפריע..

לפחות איך בתחילת הדרך?

אבל לא הייתי ישר פוסלת.

נראה לי שלפחות על ההתחלה לא אדע.

גם אם אדע אח"כ, אם במהלך הפגישות אראה שהוא רציני וכו' אז לא תהיה לי בעיה.

(אפשר גם אח"כ לפתוח את זה או משהו ולהבין מה המניע למרות שלא נראה לי..)

אבל אם מתוך הפגישות אבין מה הסיבה לכך... אז כן יפריע.

ו.אפשר טיפ?

אל תשאלו עם כמה המדוייט/ת יצאה עד כה!

זה לא עניינכם!

במיוחד לא ברבע שעה הראשונה של הדייט הראשון!

מישהו חולק עליי? 

אבל כמובן שלא ברבע שעה ראשונה בדייט ראשון, וכמובן להיות רגישים.

לק"י

לי לא אכפת לדבר על זה, אבל זה לא נשמע לי משו שחובה לדון בו.

לא ממש מעניין אותי עם כמה בחורות הוא כבר נפגש, וזה נשמע לי חסר טקט ברמות מחרידות לשאול את זה (ולא קרה לי ששאלו)

סתם לדעת מה קרה איתו עד כה.

זה כזה נורא? מה כן שואלים?

לק"י

עדיף אולי להשאיר את זה כשהקשר כבר מתקדם.

זה פשוט נראה לי ידע כ"כ בסיסי על הבנאדם..

ולא חשוב מה התשובה זה לא באמת משנה את היחס אליו, רק מאיר אותו באור הנכון.

נגיד- טעויות של דייטים ראשונים, בל"חיות מוגזמת/תשישות נפשית של דייטים מרובים.

אפשר לראות על הבנאדם כמה דייטים הוא עבר.את יודעת,בדר"כ זה קשור גם לגיל וגם לצורת ההתנהגות...

יש כאלה שהתחילו לצאת בגיל 24+

ויש כאלה שהאופי שלהם רציני בדייט ראשון או לא רציני בדייט 100..

אם מישהו לא רציני בדייט 100 הייתי חותכת, ואם רציני בדייט ראשון הייתי מתרשמת.

כמובן זה יכול להיות חסר משמעות.. אבל לא לשאול בכלל? אף פעם?

אם הבנאדם מוזר משהו או שהוא רק חסר נסיון, זו סיבה אולי לשאול אותו \ את מי ששידך, כדי להבין. אבל אם אין סיבה ספציפית כזו, אז לא נראה לי שיש סיבה לשאול.

אישית קרה לי רק פעם אחת שהתירוץ של "חוסר ניסיון" היה משמעותי להבנה של ההתנהגות של מישהו, ואז האמת היא שפשוט הנחתי שזה המצב. אבל בד"כ השאלה הזו בכלל לא עולה לי.

אולי זה גם קשור לגילאי הבחורים שנפגשים איתם. נניח, אם נפגשים הרבה עם צעירים שסביר שזו פגישה ראשונה - זה יותר רלוונטי.

יכול לעזור להבין את הקשר שלכם, בפגישה מתקדמת - אולי יש בזה עניין, אבל קשה לי לחשוב איך זה ילמד משהו חשוב.

(כמובן מה שאני כותבת זו רק דעתי, כן?)

זה לא מלחיץ אותי?!?!

מדברת אחת שמדברת למחייתה.... חחחח

אנחנו נלחצים בגלל ששתיקה עם מישהו זה סוג של אינטימיות, ולכן הרבה יותר נעים לשתוק בחברת אנשים שנוח לנו להיות בחברתם.

אפשר לפתח את הרעיון לעוד מקומות, אבל אין לי זמן.  

לא בדייטים ולא בחיים האמיתיים. לפעמים אני אפילו נהנית משתיקות (כל עוד הן לא ארוכות מדי....שיחה של יותר מ-2 דקות זה כבר מרגיש לא נעים) כי יש בהן עומק והן נותנות טיפת מרווח נשימה בין המילים.

מסכימה עם נועם שאולי בנים נלחצים קצת יותר משתיקות בדייט כי הם מרגישים איזה אחריות לנהל את השיחה,כך שבכל שתיקה דורשת מהם לשבור את הראש ולחפש אחר בדל של נושא שיחה.לאחרונה קצת עלתה לי המודעות לזה אז אני משתדלת לשמור את הנאת השתיקות למצבים אחרים 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t476872#5522500

אבל ב"ה התרוממנו מזה והמשכנו הלאה..=)

באמת סקרן...כאילו - בהנחה שזה לא היה בנסיעה או משהו - שאז לכאורה לפחות לצד אחד יש תירוץ שהוא מתעסק במשהו - סתם ככה באמצע פגישה שתיקה של שעה וחצי? זה אפשרי? כאילו...מה? מה כל אחד מהשניים עושה במהלך השתיקה?

(מזכיר לי פעם לימוד בחברותא במשך שעה וחצי, עם חבר, שכל הלימוד התנהל בשתיקה מוחלטת מצד שנינו כן, היה הזוי...)

לק"י

כי להתארגן ולנסוע בשביל לשתוק זה קצת חבל..

אבל באמת שאין סיבה להלחץ מזה (ואני אומרת את זה גם לעצמי..).

צריך לתת לה לחלוף ובינתיים לחשוב על עוד נושאי שיחה, ואפשר גם לדבר על השתיקה.

במקום שנגמרים המילים המגדירות והממשיות יש שתיקה כך שזה הרבה יותר עמוק. (נניח התגובה הגדולה ביותר להתרגשות, התפעלות היא: "אין לי מילים").

בכל אופן, לדעתי כשמדובר בבן אדם שבקושי מכירים אז כבר להגיע לשתיקה, שבמצב האידיאלי יכולה להיות אפילו מרוממת, זה מביך נורא.

יש בזה אפילו לפעמים משהו טוב..

שתיקה היא לא בהכרח מעיקה..

העיקר זה לא לדבר ולדבר ולדבר בלי הפסקה..זה שיש שתיקה מראה שחושבים על לפני שמדבריםם..ששמים לב למה שהשני אומר,שחושבים על זה ..

ולא ישר זורקים מילים בלי לחשוב..לדעתי ;)))

כמובן שזה לא יה משהו תמידי בפגישה..אבל מדי פעם זה טוב

אהבתי!

נכון ככ. למה?... מידי עמוק זה נכנס, בשביל לתת תשובה מספקת.. לא'ידעת.

כשיש שתיקות זה נותן לך זמן לסדר בראש את הדברים, לחשוב על מה שאמר וכו'

מן תרפיה בזמן הדייט חח

תכלס' זה מלחי במיוחד אותנו (הבנים) מכיוון שאנחנו (מסיבה לא מובנת) אמורים להוביל 

היה לי ייט שכשהיו שתיקות אני כולי חוש טוב מה אני אומרוהיא פתאום מסתכלת למעלה ולא יוצרת קשר עין (?!) למישהו יש הסבר?

אפילו בשיחות עם חברות ממש טובות ברור שיוצרים קשר עין אבל לא במשך כל הזמן.דווקא לי נשמע די הגיוני שהיא גם חיפשה נושא לשיחה. אי אפשר לראות מחשבות אז מאיפה אתה יכול לדעת שהיא לא חשבה??

נגיד אצלי קורה שיש שתיקות אז אני קצת מסתכלת מסביב וככה לפעמים אני מוצאת על מה לדבר (אפילו נושאים דביליים שכאלה- "וואי,הגינה התרוקנה פתאום..").

מה שאולי נשמע קצת מוזר זה שהיא הסתכלה דווקא למעלה..... 

לא לפחד מכלום..! 

המטרה היא לא לדבר ולדבר! המטרה היא להתעניין! להקשיב! להכיר! 

תחשוב על הדברים שהיא אומרת.. תנסה להבין אותה.. להיכנס לנעלים..! 

להכיר את האישיות!

היה לי איזה קשר כזה, בהתחלה באמת הייתי ככה! בודק פה שם חושב מה לשאול, על מה לדבר..!

עד שפתאום עשיתי סוויצ'.. באתי לקשר כדי להכיר אותה.. לא כדי לבחון אותה.. 

וואי איזה כיף היה..

נ.ב. 

זה לא הצליח בסופו של דבר.. אבל בטוח שזה המעשה הנכון..

את אמת שלא יצא לי לדעת מה זה שתיקות מביכות.
זה השתיקות הכי עמוקות ויפות בעולם!

אבל, אני יכולה להבין -
יש פחד, אינטמיות. זה לא רגיל...
ומפגש בין 2 אנשים שלא מכירים כ"כ לרוב.

שהמהוות למעשה שני קצוות בקשר בין השניים.

ישנה שתיקה של "אין לנו ממש שיג ושיח משותף. אין לי על מה לדבר איתך כ"כ. לא נוצר אצלי עניין."

וישנה שתיקה שמכילה רצון לומר כ"כ הרבה דברים. כ"כ הרבה רגשות שאי אפשר לבטא אותם במילים/לצמצם אותם למילים. ככה יוצא שזה מתבטא בשתיקה שהיא כביכול מעל המילים, והלב הוא זה שאומר את שלו...

כמובן שאין בדבריי התייחסות לחלק גדול מהשתיקות בפגישות שנובעות מביישנות וחששות. בעניין זה אין צורך להסביר תופעה כ"כ ידועה וכ"כ טבעית.

חשבתי על זה בדיוק היום כשדיברתי עם חברה ושתקנו ביחד.זאת הייתה שתיקה נעימה עם הרגשה של ביחד. אחת השתיקות המתוקות בעולם

אפשר לשתוק ביחד ואפשר לשתוק לחוד.......

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t587532#6472971

לק"י

או שהיא אוטיסטית (צוחקת..),

או שהיא מתביישת או מתפדחת,

או שהיא בנאדם נורמלי שמידי פעם מסתכל לצדדים..

אני באופן אישי הרבה פעמים מסתכלת למטה, ולא רק בדייטים.

זה נובע מביישנות וכדו'.

שתיקות זה דבר טוב כי חושבים, וזה סבבה.. כי לוקח זמן לדבר ולדבר הרי זה היכרות ראשונה ולא תמיד הכל ישר זורם... מצד שני אם רק שותקים זה עניין אחר..


ונק' למחשבה, שמצד שני גם זוג שנשוי לפעמים שותק וכבר מבין הכל בלי להגיד מילה...

שהדייטים נועדו לצורך שיחה, ואי אפשר ללמוד להכיר כשאחד הצדדים לא נפתח.

אולי זה נכון

ומה לשאול ומה לברר ומה זה ומה זה... 

אתם לא מבינים איזה הרגשה שונה זו כשבאים באמת להכיר את הבנאדם ולא לחקור אותו..

בעיקר בהתחלה כשעוד לא יודעים כלום.

ואחר כך כשמכירים אז מדברים על מה שקורה ועל העתיד..

זה לא צריך להיות מאולץ.

אבל כן- יש 2 שותפים לשיחה, ולא תמיד יש זרימה, לפעמים אפשר לומר שלא מתאימים אם התקשורת לא מוצלחת..

ואף פעם אל תבוא בהרגשה שאתה עומד בחקירה (למרות שבפועל זה מה ששניכם עושים), זה סתם יהרוס לך את המצב רוח.

הייתי בישיבה של אחי השבת

מחר מתחתן. יווו!!

שבוע מלא התקדמות

החלטות טובות שהתחילו להתממש

שבת כיפית עם כל המשפחה

סופסוף הפסקתי לטאטא בעיה מסוימת והתחלתי להתמודד באמת

זכיתי לגלות עד כמה החברות שלי מדהימות

איזה טוב ה'!!!!!!

1. חוזרים לשעון ירושלים

2. יש כאן אנשים מדהימים

3. היתה שבת מעולה!

4. רוב עם ישראל בארצו

אבל עצם השאלה הייתה, מה עושים כשמשהו מפריע.

כי לנו הכל מפריע!!

ונא לא להתערב בנות!

<צ>

אז יש שתי אופציות?

1. האם אתם אנשים בוגרים שמדברים על הבעיות שלכם או שפשוט מסתגרים וחותכים? 
2.  נושאי דת הם טאבו שאסור לעסוק בו - ולכן אם הבחורה לא עומדת בדרישות הדתיות - לחתוך מיד?

תוהה

אין רק שתי תשובות..

ונגיד ואנחנו ייוצאים עם בחורה צדיקה יראת שמים (רק נניח כן?) והיא מספרת שהיא חזרה בתשובה.. אז זהו?

היא כבר לא מי שהיא עכשיו.?

אז אני מחזיר לך את השאלה..

האם היית יוצא\יוצאת עם מישהו\הי שחזר\ה בתשובה? (בגיל די מאוחר.. נניח בצבא)

שפה אנחנו לוקחים בחשבון שהם עשו דברים לא מקובלים..

אני לא נגד לעשות דברים לא מקובלים. 

אני רק שואלת  

איך או כמה אנשים מסוגלים להכיל משהו שהוא קצת שונה קצת חריג ממה שמקובל אצל החברה הביינישית. 

ואם זה מאוד מפריע איך אנחנו מגיבים אליו.

מקווה שהובנתי 

ובחיים אין רק שתי תשובות אבל אחרי כל פגישה יש (להמשיך/או לא).

כל עוד זה בגבולות ההלכה

אני תוהה לעצמי....

למה איכשהו אני יכולה לצאת עם בחור כמה פגישות והכל טוב והוא לא אומר שמפריע לו משהו 

ואז אחרי שסיפרתי משהו שעשיתי והוא קצת חריג, (ושוב רק קצת...)

יום אחר כך אני מקבלת טלפון שזה לא מתאים.

משאיר אותי באוויר עם אלף מחשבות.

מה אני יכולה להבין מזה??? 

לק"י

ואיך היא היום..

כנ"ל לגבי בנים.

ואם אפשר בבקשה להתפלל לרפואת שולמית בת נדרה

ולרפואת תמר בת שולמית סלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

ישועות ונחמות!
שבת שלום ומבורך!

אם אפשר להזכיר בתפילה. לרופאה שלמה:

חיה יפה בת זוהרה בתוך שאר חולי ישראל.

מספר שני) ישר כח, חברים!

אז זה לא פעמיים..

זה כן פעמיים

(לכן גם כתבתי שנשאר קמ-קנ לספר שני)

כדאי להתחיל עוד ספר או שמישהו ינדב לי פרק אחד בבקשה?;)

20131025045600.pdf